הדרך של יובל ואמא ש'ך\ רועי מייקל שפי – ספרים מצחיקים

 

"אני לא אביא לך! מספיק. תלכי, זה מתקרר לי!"
עוד פרצוף: "נו, תביא לי, אני חמודה. יאללה."
– "לא!"
"תגיד לי, מה אני נראית לך חתול? אתה עושה אותי מטומטמת? לא יעבוד לך"  – קטע מהספר "הדרך של יובל ואמא ש'ך"

 

אני מתיישב מול השולחן. כן… ביצה! נאמ! חסר מלח – איפה הוא…
קול יללה, אני מביט ומשמאלי יושבת רוברט, מסתכלת עלי בעיניים גדולות. שתזדיין, לא מביא לה כלום. עוד ביס. שיט. נו, איפה המלח הזה.
הנה הוא, מתחבא מאחורי הפלפ– עוד יללה. -"כוס אחטק, רוברט, תעופי מפה. אני לא מביא! זה שלי. קישטה!", כלום, לא זזה.
בת זונה: "תלכי!", אני אומר לה ודוחף לה את הראש הצידה. לא מעניין אותה, נשארת במקום, מייללת. על הזין שלי. ביס. כוס אמ-אמק!! הפאקינג מלח! אני תופס את המלחייה, ממליח, ממליח. רוברט על הזין שלי. אני אוכל ביצה.
יללה.
– "שמעי רוברט, אני לא מביא לך. ואת מעצבנת אותי ותלכי מפה כי אין לי כוח לשטויות שלך עכשיו.", רוברט מסתכלת עלי. אני מבין בדיוק את הפרצופים האלו: "אני חמודה, תביא לי."
– "אני לא אביא לך! מספיק. תלכי, זה מתקרר לי!"
עוד פרצוף: "נו, תביא לי, אני חמודה. יאללה."
– "לא!"
"תגיד לי, מה אני נראית לך חתול? אתה עושה אותי מטומטמת? לא יעבוד לך. אני חמודה, תביא. אתה מבזבז לי את הזמן."
– "אני לא מביא לך."
"תביא. אני חמודה, תראה."
– "לא, יא בת זונה, לכי."
"סתכל, תראה את האף שלי, אני חמודה.", אני דוחף אותה שוב. כלום.
"תפסיק עם זה, אתה צריך להביא לי. אני לא מוותרת, אתה יודע עם מי יש לך פה עסק. פשוט תביא כבר, אני חמודה. תזרוק את זה פה אני אוכל מהרצפה בכיף, תביא."
– "רוברט, את אל תתעסקי איתי. אני אביא לך ת'סלט, תעופי מפה."
"נראה אותך מביא לי את הסלט, יא נבלה. חכה מה אני אעשה לך."
– "אני אביא לך. רוצה לראות? נשבע לך שאני מביא."
"שמע, אני אוכלת סלט, אתה אוכל חרא. אני נשבעת לך, אם אני מגלה סלט מולי, אני הולכת לחדר שלך ודופקת לך חרא על הכרית. על הזין שלי, אני חמודה, מה יעשו לי."
– "תראו אותה! חושבת היא מלכת הארמון. קחי יא קקה, עופי על זה.", לקחתי את קערת הסלט והנחתי על הרצפה, רוברט נעמדה על ארבע, הסתכלה על הקערה, ואז אלי.
"יא בן זונה. יא בן של זונה… אתה יודע שאני אוכל את זה. אתה יודע שאני חייבת ואין לי ברירה, אני כלב. למה אתה עושה לי את זה. יודע מה? חכה. לא, אין בעיה. סבבה. חכה. לא, סבבה. באמת. אבל חכה. אני רק אומרת, אני הולכת להקיא לך את זה בארון, יש פה רימונים… איכס. לך תזדיין. סבבה. זה נכנס לך לארון, נשבעת, מילה."
– "אמרתי לך לא להתעסק איתי, מטומטמת. אמרתי. עכשיו תאכלי סלט.", היא מתכופפת ואוכלת את הסלט בחוסר חשק. מדי פעם מעלה את המבט שלה אלי ומקללת עם העיניים.

.

 

Comments

comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *