ארכיון הקטגוריה: במה

כאמל אל חלבי – ראיון ר-ציני

הקומיקאי כאמל אל חלבי הוא הרבה יותר מסטנדאפיסט, הוא גם דרוזי ויש לו אינטרנט

הסטנדאפיסט  כאמל אל חלבי הוא סטנדאפיסט דרוזי, שהתחיל לעשות סטנדאפ ב–2016, מדי פעם הוא עושה ליינים של סטנדאפ. חוץ מזה אנחנו לא יודעים עליו כלום.

מתי החלטת שאתה רוצה להיות קומיקאי?
בגיל 9 כמעט, ראיתי כתבה בחדשות על קומיקאי אפרו אמריקאי, ובכתבה היה קטע מצולם מאחת ההופעות שלו, זה כל כך עשה לי את זה וכל כך רציתי להיות במקומו למרות שלא ממש הבנתי במה מדובר, מה שכן הקסים אותי היה הברק בעיניים שלו. משהו בזה לא מוסבר, ולא היה ברור לרגע אחד אפילו למה אני רוצה לעלות לבמה להצחיק למרות הסיכון הזה שלא תצליח להצחיק. אומנם לקח לי זמן לקבל את האומץ הנדרש, אבל בסוף עשיתי את זה כשידעתי מלכתחילה שזה מה שאני רוצה להיות.
מתי החלטת שאתה רוצה להיות דרוזי?
בגיל שש כזה, שאלו אותי אם אני רוצה להיות דרוזי או ראש צוות בארגון בצלם, אז החלטתי להתדרווז. וברצינות, אם אתה מתכוון להיות ממותג תחת השם "סטנדאפיסט דרוזי" אז זה התחיל שנה אחרי שהתחלתי לעשות סטנדאפ כי הבנתי שאני טוב והבנתי כמה, פשוט אין היום קומיקאי דרוזי חוץ ממני, אני הראשון והיחיד. אז לגמרי מינפתי את זה ואני משתמש בזה כל כך הרבה לשיווק האישי (כן, זה גימיק)  ואני מדבר גם על זה במהלך ההופעה שלי. אני פשוט חושב שאם יש משהו שאני טוב בו זה להיות דרוזי. אני עושה את זה מאז שאני זוכר את עצמי
מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?
היו כמה, עד היום. אני רואה רק סטנדאפ ישראלי וסטנדאפיסטים שהשפיעו עליי בתחילת הדרך היו בן בן ברוך ויוסי פנסו, שני אמנים גדולים שראו בחור שאפתן שרוצה לעלות לבמה ולהופיע. אז בשקט מבלי ששמו לב הם דחפו אותי כל כך טוב והם עזרו לי לזהות מצבים שבהם אני הולך להישבר ולדעת איך לנתב את עצמי למקום חיובי גם על הבמה וגם אחרי שאני יורד מהבמה.
בן בן ברוך מאוד השפיע עליי בהגשה שלו, בסוג ההומור שלדעתי הומור גאוני כל כך ואני מכיר את כל המערכונים שלו בעל פה. היו עוד כמה, כמו קובי מימון וארז בירנבוים.

מה הדבר הכי מצחיק בישראלים?
ערסים שמתחילים עם בחורות ברשת.
הם מצחיקים וזה עצוב כמה שהם מצחיקים, הם שולחים הודעה לבחורה שהם רוצים אותה או רוצים לזיין אותה או כל דבר אחר, לפעמים זה בוטה ולפעמים זה מרומז וזה בכלל מצחיק ואז כשהיא מסרבת הם מתהפכים עליה; "מי יגע בך יא מגעילה?"… אתה!! אתה רצית לגעת בה!! לא ברור אם הוא היה נואש או שהוא פשוט שליח האל בשביל להציל אותה מבתולים נצחיים!
מה דעתך על הסצנה הקומית של היום?
מאז שאני התחלתי לעשות סטנדאפ התחלתי לשים לב לזה, ראיתי עד כמה זה מתפתח וכמה אנשים רוצים להיזרק למים ולעשות סטנדאפ או לעשות סרטונים ברשת או כל סוג קומדיה אחר, זה יפה וזה מעודד כי היו כמה שנים שלא היה רענון ברשימת הקומיקאים שראינו על המסך, אותם אמנים המשיכו לעלות/ בכל תכנית ובכל פאנל אנשים לא השתנו, היום זה משתנה לגמרי ולאט לאט מתחילים לראות פרצופים חדשים על המסך וכולם מוכשרים ומצחיקים ואני חושב שזה מה שמעודד את הצעירים כן להגיע לעשות סטנדאפ… סטטיסטית מכל עשרה אנשים שמנסים סטנדאפ יש שלושה שממשיכים לאורך זמן ואחד שמתבלט מעל כל השאר
באיזו מדינה היית רוצה להיות פליט?
בסוריה, תחשוב שכל הסורים מהגרים לאירופה עכשיו ונשארו רק מעטים, תחשוב איך הם הולכים לקבל פליט או מהגר שהגיע דווקא אליהם בזמנים האלה, אתה יודע איזה יחס… אני רק מתאר את כמות הכנאפה וכבר מקבל אורגזמה, וברצינות, שוודיה, לא יודע איך להסביר את זה אבל נשים שוודיות מגיעות לחלומות שלי כל לילה… כל לילה!
מה המילה שהכי מצחיקה אותך בעברית?
יש כמה מילים:
היפופוטומונסטרוססקוויאפדאליאופוביה, ברצינות??? ככה מתארים פחד ממילים ארוכות? אני יודע שזה לא עברית פשוט המילה מצחיקה אותי.
שתי המילים הכי מצחיקות בעברית הן כדורגל וכנסת. כאילו יש דבר יותר מצחיק ממה שקורה שם בארץ!
מה התפיסה הקומית שלך?
יש לי כלל כזה לפני שאני עולה להופיע כל פעם. אני לא יודע להתאים את עצמי לקהל. אני לומד בכל הופעה להתאים את הקהל לי כדי שיהיה לי יותר קל על הבמה ויותר קל להתחבב על האנשים.
התפיסה שלי היא כשאני עולה להופיע אני עולה כדי להצחיק את עצמי וכדי ליהנות מהזמן שאני מבלה על הבמה. זה המתכון הכי טוב להצלחה על הבמה או בכל תחום אחר בחיים.
מי אושיית הרשת האהובה עליך?
יש לי כמה, אני בעצמי מגיע מהרשת אז מרבית כוכבי הרשת הם חברים, חלקם גם מאד קרובים אליי. אחד האהובים עליי הוא דניאל סאל, הדרוזי הכי מצחיק שאני מכיר חוץ ממני! יבגני זרובינסקי למרות שלא כל התכנים שלו מקוריים אבל כיף תמיד לבקר בדף שלו ולאחל לו למות מקנאה מכמות העוקבים שיש לו, אמיר מויאל החרדי שאוהב לשחק במילים יותר מבכל דבר אחר ואביב ראובן שמאד מצחיק ויש עוד רשימה מאד ארוכה, אפשר פשוט להיכנס אליי ולראות מי מחבריי יש לו הרבה עוקבים ולעקוב, חוץ מהכוסיות שיש להן הרבה עוקבים, כי לפעמים זה נחמד לראות קצת ביקיני בוול.
איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שניות מהיום?
לוחץ על כפתור REPLY ושולח אליך את השאלון הזה.

מצחיק ביפן, על סצנת הסטנדאפ בטוקיו – מישל סבח

 

מישל סבח רגיל לבמות הסטנדאפ בישראל, בטוקיו הוא גילה סטנדאפ עם הפסקות, משחקים ופלאים אחרים

ראשון בערב. המטוס שלי נוחת בטוקיו. עוד נסיעת רכבת אחת לדירה ואני עושה לעצמי שאט דאון.

שני בצהריים. ריסטארט. יש לי מספיק זמן לארגן לעצמי סט קצר להופעת סטנדאפ באנגלית ולצאת לבמה הפתוחה היחידה שיש בטוקיו כרגע.

סצנת הסטנדאפ בטוקיו חדשה יחסית, משהו כמו כמה שנים בלבד, והכל באנגלית. אין בתרבות היפנית סטנדאפ כמו שאנחנו מכירים במערב. יש להם קומדיה, יש להם מערכונים, יש להם סלאפסטיק, אבל פשוט אין להם סטנדאפ והם לא מבינים אותו. אבל בטוקיו גרים גם הרבה זרים שעברו לטוקיו בגלל עבודה, נישואים, לימודים וכדומה. אנשים שלא ממש יודעים יפנית מעבר ל "כמה זה עולה?" ו"כן, אני יודע שאני גבוה ויש לי עיניים עגולות". אותם אנשים צמאים לבידור באנגלית. מצחיק או לא, זה כבר לא חשוב, רק דבר אליי באנגלית.

אני מגיע לבמה הפתוחה בבר ב- Otsuka, חדר פיצפון בקומה השלישית של הבר, יש סטנד, יש מיקרופון, ישנם כמה אנשים בקהל שבאו לשמוע וסטנדאפיטסים שבאו להופיע. מתחיל להכיר קצת את האנשים והאווירה. המקום קטן וצפוף וכמעט אין מרחק בין הקהל למופיעים. קצת אווירה של כיתה. אני עולה להופיע והקהל מפרגן בצחוקים חזקים שבאו מטר ממני. אחרי ההופעה סטנדאפיסטים באים לדבר איתי ולהזמין אותי לערבים אחרים שהם מנהלים. המנחה הזמין אותי לערב הדגל שלהם ביום רביעי ב- Good Heavens Briticsh Bar להיות ההדליינר. כמה זמן לעשות? 8 דקות.

כמה דברים קצת שונים לי בסצנת הסטנדאפ בטוקיו. ראשית, הדליינר עושה 10 דקות בדרך כלל, כל השאר בדרך כלל עד שש דקות גג. ההופעות שלהם מורכבות ממספר אנשים שנותנים שש דקות והדליינר שנותן בסוף 10 עד 15 דקות. הרבה פעמים ההדליינר יהיה קומיקאי שמבקר בטוקיו מחו"ל וקופץ לקבל קצת זמן במה. זה משהו שאני לא מכיר מהארץ. אף פעם לא ראיתי בארץ קומיקאי מחו"ל שהגיע לארץ וקפץ להופיע. הם מאוד מעודדים את זה בטוקיו, כנראה כי יש להם מעט קומיקאים שלא מחדשים הרבה וביקורי חוץ הם טעם חדש וטרי שמשתנה כל הזמן ויגרום לקהל שלהם להמשיך להגיע למרות שרוב הזמן הם רואים את אותם מופיעים. חוץ מזה שמה לעשות, טוקיו כנראה מושכת הרבה יותר קומיקאים מטיילים מאשר ישראל.

הקהל של סצנת הסטנדאפ בטוקיו מאוד מצומצם, כי יפנים לא באים, רק זרים שגרים שם או מטיילים שם וצריך למצוא דרך לחדש להם כל הזמן.

עוד משהו שקצת שונה בטוקיו זה המושג של "מנחה". אצלנו בארץ המנחה אמור להיות הכי מצחיק מכל המופיעים ואמור להעלות את רמת הצחוקים בזמן שהוא מנחה כדי לתמוך במופיעים האחרים ולא לתת לקהל להתייבש. בטוקיו זה לאו דווקא עובד ככה. בטוקיו המנחה אחראי לשמור על אווירה טובה ולהריץ את המופיעים זה אחר זה. יצא לי להנחות מספר פעמים בטוקיו וזה לגמרי אחרת. יש כל מיני משחקים שעושים עם הקהל. באחד הערבים מעלים את כל הקהל על הרגליים בתחילת המופע וגורמים להם להגיד את שבועת הצופה, בערב אחר מאלתרים שירי ראפ עם הקהל ובערב אחר משחקים את משחק הטלפון (מישהו רנדומלי מהקהל מספר לכולם מה הייתה ההודעה האחרונה שהוא קיבל לטלפון ומשם המנחה מאלתר). כל הדברים האלו מאוד כיפיים ומשרים אחלה אווירה, אבל הם לא סטנדאפ נטו ולפעמים כבר רציתי שהמנחה ירד ויעביר לסטנדאפיסט הבא.

ההופעות בטוקיו שונות מההופעות פה בעוד שני דברים מהותיים.

בכל הופעות הסטנדאפ בטוקיו יש הפסקה באמצע המופע. בהפסקה הזאת הקהל יכול לצאת החוצה לעשן סיגריה ולהתמנגל עם אנשים אחרים בקהל או אפילו עם הסטנדאפיסטים, או ללכת לבר להזמין עוד משקה. זה נותן הזדמנות לאנשים לטעון את עצמם לקראת החצי הבא שבסופו יופיע ההדליינר. הרגיש לי שהופעות סטנדאפ ביפן הן מקום טוב להכיר אנשים חדשים, בעוד שבארץ הופעת סטנדאפ היא מקום טוב לשמוע סטנדאפ וזהו. הבר כמובן מרוויח מההפסקות האלו. איך שלא מסתכלים על זה, זה נראה מוצלח. אולי בארץ אנחנו חוששים שהקהל יברח אם נתן לו הפסקה?

בכל ההופעות בטוקיו, חוץ מבמות פתוחות, הקהל משלם על כרטיס כניסה ומקבל וואצ'ר לשתייה חינם. לא יודע למה אבל זה מרגיש לי הרבה יותר נחמד. בדרך כלל הופעות בטוקיו הן בעלות של 1500 יין (בערך 45 שקל) ומשקה בבר מגיע גג ל- 33 שקל.

 

אני עולה לבמה המרכזית ב- Good Heavens Comedy Club ונותן 10 דקות של הופעה שליטשתי בישראל במשך שנתיים. הקהל לא ראה דברים כאלה בחיים שלו. אחרי ההופעה אנשים עומדים בתור ללחוץ לי יד וסטנדאפיטים רבים הגיעו אלי להזמין אותי להופעות נוספות שלהם.

קהילת הזרים בטוקיו די צפופה ואינטימית ונראה שכולם מכירים את כולם. קהילת הסטנדאפיסטים מאוד מגוונת ומכילה בתוכה מוזיקאים שעושים סטנדאפ עם גיטרות, אימפרוויזטורים שעושים סטנדאפ בסגנון שלהם ועוד סוגים שונים של קומדיה. דווקא בגלל האינטימיות והערבוב בין כולם, יצא לי לקבל הזמנות להופיע בהופעת מוזיקה בתור מנחה, בערבים שונים ומשונים בכל רחבי טוקיו ואפילו בהופעה מיוחדת של מספרי סיפורים שנקראת מועדון השקרנים המושלמים.נחשפתי להמון סוגי הופעות וקיבלתי הזדמנויות רבות לצעוד במרחבים שמחוץ לטווח הבטוח שלי והכל היה נהדר, בלי בכלל לדבר על האוכל…

בחודש שהייתי שם הופעתי 15 פעמים. קצת יותר הזדמנויות להופיע מאשר בארץ, אבל זה מכיוון שהסצנה שם מאוד קטנה ואינטימית, ועם זאת הרבה אנשים מארגנים הופעות.

אין להם בטוקיו מועדון סטנדאפ רשמי שעובד כל הזמן בתור מועדון סטנדאפ, הכל נעשה דרך אנשים פרטיים שמארגנים בכל מיני בארים ומועדונים כי הם רוצים להופיע וכי יש קהל שרוצה לשמוע סטנדאפ באנגלית, גם אם הם בארץ רחוקה שכולם מדברים בה יפנית.

 

 

בר רחמים – ראיון ר-ציני

מקרה משעשע: בר רחמים

בר רחמים היא סטנדאפיסטית ואושיית רשת בעלת ביליון עוקבים, אם זה מספר אמיתי. היא מדור העתיד של מועדון הסטנדאפ "סטנדאפ פקטורי", זה אומר שהיא מהעתיד. הפוסטים שלה עוסקים במגוון נושאים, מסקס, תזונה ועד משבר הטילים בקובה. והכי חשוב, היא תופיע בפסטיבל חמש השנים לילדי הקומדיה, עם סטנדאפיסטים ותיקים כמו דדו מילמן  ועידן ברקאי. והנה ראיון.

מתי החלטת להיות קומיקאית?

אחרי הפרידה מהאקס הקודם, במקום להתאבד מבניין התרסקתי על במות, קצת אדרנלין פה ושם.

הרבה מהפוסטים שלך עוסקים בסקס. יש לך הוכחות שהוא אכן קיים?

לפעמים יש, לרוב אין, כי יש לי סטנדרטים, כאילו אם הבחור לא ראה את הסרט פאלפ פיקשען, איך אני יכולה לשכב איתו?

מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך?

אמא שלי, הכי מצחיקה בארץ. וגם יותר מגניבה ממני כי יש לה יותר קעקועים.

את גם סטנדאפיסטית וגם פעילת רשת. מה יותר מפחיד, האקלרים או טרולים?

אין לי פחדים, לפעמים אין לייקים אז אני מוחקת, אין משהו שאני לא אעז לכתוב ועל במה מה שלא עובד מחליפים. עם הטרולים למדתי להתמודד כשהם כותבים עליי משהו רע, אני רושמת משהו רע עוד יותר ואז הם יורדים ממני.

מה את חושבת על הקומיקאים הפעילים כיום?

עושים עבודת קודש בחירוף נפש, כותבים בלי סוף מאוננים וישנים. מאד מצחיקים אותי.

מה המשמעות הסודית של השם בר רחמים?

אין משמעות סודית, טכנית אני ובר רפאלי זה אותו הדבר, יש לנו את אותו השם, לשתינו יש בגדים של הודיס, גדלנו בהוד השרון וזהו, היא אחרי שתי לידות עכשיו. אז אני מניחה שאנחנו באותו משקל בערך

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

תחת.

מי אושיית הרשת האהובה עלייך?

תומר פישמן, אושיית הרשת.

מה התפיסה הקומית שלך?

אפשר ורצוי לצחוק על הכול

אילו שלושה דברים היית לוקחת לגיהינום?

מזגן. תפוחי אדמה. מריחואנה.

 

לדף הפייסבוק שלה

לכרטיסים