ארכיון הקטגוריה: ספרים

סיכום חדשות הקומדיה 1.9-26.8

ספיישל הסטנדאפ החדש של סיינפלד בנטפליקס, סרט הקומדיה החדש בכיכובו של שוורצנגר, וויל פרל הוא זקן בן מאה, אלן פרטרידג' חוזר והעבודות הלא גמורות של טרי פראצ'ט נמעכות על ידי מכבש קיטור (לבקשתו).

 

ספיישל על כלום

השבוע נטפליקס הוציאו טריילר לספיישל סטנד-אפ חדש של קומיקאי חדש ומבטיח בשם ג'ר-… מה? כבר עשיתי את הבדיחה שסיינפלד הוא כאילו קומיקאי לא מוכר באתר? אוקי. השבוע יצא טריילר לספיישל סטנד-אפ החדש של אגדת הקומדיה ג'רי סיינפלד, הראשון שלו מאז 1998. הספיישל Jerry Before Seinfeld כמו שאפשר להבין, עוסק בחייו המוקדמים של סיינפלד. הוא מדבר על איך הוא עלה על במות בשנות השבעים ואפילו על הילדות שלו. הספיישל מכיל גם סרטים ביתיים של סיינפלד הצעיר, ראיונות עם חברים ותיקים והצצה למחברות בהם הוא רשם את כל הבדיחות שלו מאז שנות השבעים (כולל בדיחת ה"מה הקטע עם איידס?" השערורייתית של אמצע שנות השמונים). הספיישל יעלה לנטפליקס ב-19 לספטמבר.

מקור: TV Line

להרוג אוסטרי ולנוח

והנה עוד טריילר, הפעם לסרט קומדיה חדש שנכתב, בוים ומככב בו חבר SNL לשעבר טרן קילם, שהיה אחד הפרצופים הבולטים בתכנית בשנים האחרונות, ופוטר מסיבות מסתוריות. Killing Gunther היא קומדיית אקשן על קבוצה של מתנקשים שמתאחדים כדי להרוג את המתנקש הטוב בעולם, גנת'ר. בנוסף לקילם משתתפים בסרט חבריו ל-SNL בובי מויניהן ופול בריטין, כוכבת העונה הראשונה של "פארגו" אליסון טולמן, כוכבת "איך פגשתי את אמא" ואשתו של קילם קובי סמולדרס, וכוכב הקומדיות "שוטר בגן ילדים", "ג'וניור" ו"מתנה בלתי אפשרית" ארנולד שוורצנגר בתור המתנקש הטיטולרי, גונת'ר. אם הסרט יצליח שוורצנגר היה הגונת'ר השני הכי מפורסם אחרי הלבקן הזה מבית הקפה ב"חברים" (הלכתם להפגנה בשבילו?). הסרט יוצא באמריקה ב-20 לאוקטובר ואת הטריילר שלו תוכלו לראות פה.

מקור: Splitsider

טרי על הבוקר

ב-2015 מת הסופר טרי פראצ'ט, שעשה מלא דברים בקריירה הארוכה שלו, אבל היה ידוע בעיקר בזכות סדרת הפנטזיה הקומית "עולם הדיסק". השבוע פראצ'ט הוכיח שאפילו מתוך הקבר הוא יכול לגרום לדברים מגוחכים לקרות, כשלפי בקשתו כשהכונן הקשיח שלו המכיל את כל עבודותיו הלא גמורות נמעך על ידי מכבש קיטור. לאחר מותו של פראצ'ט, חברו הסופר ניל גיימן סיפר לעיתון ה"טיימס" שפראצ'ט סיפר לו שזה מה שרצה שיהיה גורלו של אותו כונן קשיח, והשבוע צייץ מנהל העיזבון של פראצ'ט תמונות שלו עם הכונן, לפני ואחרי פגישה אינטימית עם המכבש. אני חושב שזה יפה מאוד שהם מכבדים את רצנו של פראצ'ט, ויש כותבים רבים שהייתי רוצה שיקבלו טיפול כזה בעוד הם בחיים.

מקור: The Guardian

קאט אוף יור יונסון

למלך הצעקות המאולתרות, וויל פרל, יש תפקיד קולנועי חדש. פרל יככב בתפקיד הראשי ב-The 100 Year Old Man, עיבוד קולנוע לרב המכר הקומי של הסופר השוודי יונס יונסון ״הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם״ שבטח ראיתם במודעה בעיתון הארץ עם עטיפה של זקן בחליפת ארנב. העלילה תעסוק בזקן בן מאה (להגיד זקן בן מאה זה קצת מיותר, לא?) שבורח מבית האבות שלו ונקלע מטורפת עם פושעים ופיל, ובדרך אנו מגלים שבחייו הארוכים פגש הזקן דמויות היסטוריות רבות כמו סטאלין, ווינסטון צ׳רצ׳יל ושארל דה-גול. הסרט מתואר כדומה לפורסט גאמפ אבל בצורה יותר ״קומית ואפלה״ וייכתב על ידי הסופר המקורי יונס יונסון. אני אוהב להגיד את השם יונס יונסון. יונס יונסון.

מקור: The Hollywood Reporter

פייט פור יור רייט טו פרטרידג׳

הקומיקאי והשחקן הבריטי סטיב קוגן הופיע בקריירה שלו בסרטים כמו ״פילומנה״, ״רעם טרופי״ ו״לילה במוזיאון״ אבל בקרב חובבי קומדיה בריטית הוא מוכר ביותר בזכות הדמות אלן פרטרידג׳, מנחה טלוויזיה דביל וחסר טאקט, אותו קוגן גילם בתחומי מדיה שונים במשך 25 שנה. וכדי לחגוג את 25 השנה הללו לפרטרידג׳ יש שני פרוייקטים חדשים בקנה. האחד הוא ספיישל טלוויזיוני של שעה שמציין 25 שנה לדמות, וישודר בערוץ BBC2, בהמשך השנה, והשני הוא סדרה חדשה בכיכובו שתשודר ב-BBC1. רוב בריידון יישב בצד וישתה תה.

מקור: Deadline

 

Soft – סיפור קומי קצר מאת תומר קאופמן

 

 עם הזמן הצלחתי להכניס גם דברים מקוריים משלי. בהתחלה לא היה שינוי ניכר כל כך בתוכן, כתבתי למשל "אזהרה! אסור לבלוע את החומר, אלא אם כן אתם ממש צמאים." אחר כך כתבתי "יש לפעול בהתאם להוראות הכביסה שעל הבגד. אם לא, יבוא שוטר."

 

הכול קרה בגלל סטיב ג'ובס. אותו גאון אמריקאי, שהמציא את ההמצאה ששינתה כביכול את פני העולם, גרם לי, אדם מצליח ואמיד יחסית, לפשוט את הרגל. ולא רק שפשטתי את הרגל, גם לא נותר לי שום טעם לחיים; העבודה שלי, שהכניסה לי משכורת מכובדת, לא הייתה רק מקור הכנסה עבורי. היא הייתה האהבה שלי, משוש חיי. וכעת, כאשר אין לי עבודה, גם אין לי טעם לחיים.

סיפור ההצלחה שלי התחיל כשחיפשתי עבודה בתור כותב. הצעתי את עצמי תחילה לכל העיתונים המובילים, אך כולם דחו אותי בזה אחר זה. אחר כך ניסיתי לכתוב סיפורים קצרים, יצרתי אסופה מכובדת יחסית של 35 סיפורים ושלחתי אותה לכל ההוצאות הנחשבות והמוכרות. גם הן דחו אותי כמובן, בטענה שהספר לא מתאים לתכנית העבודה שלהן לשנים הקרובות. אבל אני לא התייאשתי, החלטתי שכתיבה זו האהבה שלי ושאני אתן הכול בשביל להצליח בתחום. אז פתחתי בלוג משלי באינטרנט והתחלתי לכתוב בו את כל מה שעלה על רוחי. כתבתי שם על אהבות, על אכזבות וסתם על מחשבות שהיו לי, וסוף סוף הרגשתי טוב. יכולתי לפרוק את כל מה שהיה בתוכי, והיה הרבה. אחרי חודש נחרדתי לגלות בעזרת חבר שלי שמבין קצת במחשבים, שיש לי רק קורא אחד לבלוג, ושהקורא הזה, למרבה הצער, הוא אני.
ויתרתי, הבנתי שאין לי כישרון ושלמרות שאני כל כך אוהב את זה, כנראה לא נועדתי לכתוב. אבל אז, משום מקום, פתאום קיבלתי הצעה. זה לא היה משהו טוב מדי, אפילו לא סביר, אבל עבודה היא עבודה. ואם היא קשורה לכתיבה, אין ספק שאני חייב לקבל אותה. תמצית העבודה הייתה להיות זה שכותב את הוראות השימוש ואת הרכיבים על מרככי הכביסה של חברת Soft. אני יודע שזה נשמע מצחיק, אבל באמת יש מישהו שזאת העבודה שלו, והמישהו הזה היה אני. בהתחלה הייתי כותב דברים בנאליים כמו "יש למלא את הפקק עד הפס המסומן" או "אין לערבב בין בגדים בהירים וכהים." אבל עם הזמן הצלחתי להכניס גם דברים מקוריים משלי. בהתחלה לא היה שינוי ניכר כל כך בתוכן, כתבתי למשל "אזהרה! אסור לבלוע את החומר, אלא אם כן אתם ממש צמאים." אחר כך כתבתי "יש לפעול בהתאם להוראות הכביסה שעל הבגד. אם לא, יבוא שוטר." ולאט לאט זה התחיל לצבור תאוצה. הבנתי שאנשים ממש קוראים את הדברים האלה כשהם יושבים בשירותים ושמתחיל להיות לי קהל מעריצים משלי. אחר כך עברתי מהאנקדוטות הקטנות לקטעים שלמים משל עצמי, והחברה שייצרה את המרכך ממש זרמה איתי על זה. הם הבינו שבגלל הדברים שאני כותב על המוצרים שלהם, יותר אנשים קונים את המרכך, לכן משתלם להם להמשיך להחזיק אותי ולתת לי חופש יצירתי לעשות מה שבא לי. אז כתבתי בדיחות וסיפורים קצרים, משם עברתי למחזות ואפילו לשירה. השיא היה כשהחברה הוציאה מהדורה שלמה של מרככי כביסה שכולה הוקדשה לסיפור בלשי בהמשכים שכתבתי. הרגשתי על גג העולם, ידעתי שאני מגשים את הייעוד שלי ככותב ושהחיים שלי עלו על המסלול הנכון. אבל אז הגיע סטיב ג'ובס והמציא את האייפון. אנשים התחילו לקרוא בטלפון שלהם בשירותים ושכחו אותי. הם התחילו לגלוש בפייסבוק ובאתרים אחרים בזמן הישיבה והשאירו אותי לא רלוונטי. לא עבר זמן רב ופוטרתי מהעבודה. חברת Soft זרקה אותי ושילמה לי פיצויים כל כך נמוכים, שלא יכולתי לקנות איתם אפילו בקבוק של מרכך כביסה. על בקבוקי המרכך, דרך אגב, הם השאירו בלי בושה כמה מהכתבים שלי, אבל גם זה היה במקום נסתר על הבקבוק ובאותיות קטנות כל כך שאף אחד לא ראה. וכמובן, הם לא שילמו לי על זכויות היוצרים.

אז עכשיו אני בבית, יושב ועצוב, לבד וכאוב, חושב על אותם ימים שחלפו. אבל אני מבין שזה לא יעזור לי. אם אני רוצה לנצח אותם, אני חייב להצטרף אליהם.
זה לא יהיה פשוט. להצטרף ל"אפל" זה לא משחק ילדים, אבל אני אף פעם לא ויתרתי על שום דבר בחיים, וגם בפעם הזאת אני לא מתכנן לוותר. אז התחלתי מאפס, למדתי הנדסת תוכנה באוניברסיטה, או באנגלית  software engineering   וכעבור ארבע שנים מייגעות סיימתי את התואר בהצטיינות. אחר כך התקדמתי לאט לאט בעולם ההיי-טק. את הספתח עשיתי בחברה קטנה, שם צברתי ניסיון (וגם כסף שמעולם לא היה לי מהכתיבה) עד שהגעתי לרמה של מתכנת בכיר. הדרך משם לאפל עדיין הייתה ארוכה, אבל לא עצרתי. הייתי צריך לעבור שני ריאיונות בטלפון ואחר כך עוד שישה ריאיונות אישיים, אשר בכל אחד מהם בודקים את המקצועיות שלי והכי חשוב, את הנאמנות שלי לחברה. מגיע היום שבו אמורים לבשר לי אם התקבלתי לחברה. הטלפון צלצל ועל הקו נמצא האדם שראיין אותי בריאיון האחרון שלי. הוא אומר לי "התקבלת, אני מקווה שבחרנו נכון" ואני עונה לו "אל תדאג, לא תצטערו."
אבל הם לא יודעים כמה הם הולכים להצטער על זה, כי מהרגע שאני מתקבל, אני עובד רק על דבר אחד. כלפי חוץ אני עובד חרוץ וממושמע, אבל כשאף אחד לא שם לב, אני עסוק במימוש התכנית הסודית שלי: הריסת החברה מבפנים. התקלה העיקרית שיש לאייפון היא כמובן הבעיה שנגרמת לו אחרי שנה או שנתיים שהוא נמצא אצלכם, כאשר הוא מתחיל להיתקע ולעשות בעיות. אנשים חושבים שזה קורה לו כי הוא פשוט ישן או שהבטרייה שלו נחלשה, אבל האמת היא שאני האחראי לזה. והסיבה העיקרית שאני עושה את זה, שאני משקיע את כל חיי בדבר הזה, שהפסקתי לכתוב בגלל זה, היא שאם תשבו יום אחד בשירותים, תשחקו באייפון שלכם כמו שאתם תמיד עושים, ולפתע הוא ייתקע, אולי תחשבו להניח אותו לרגע בצד, להעיף מבט אל המדף ולהציץ במרכך הכביסה שלכם. אני בטוח שתמצאו שם איזו בדיחה טובה או אולי סיפור נחמד.

***

מתוך הספר "מאפייה ושמה תשוקה", מאת תומר קאופמן, שעומד לראות אור בקרוב בספרי ניב

חדשות הקומדיה 3.3-25.2

שני ספיישלי סטנדאפ של דייב שאפל מגיעים לנטפליקס החודש, בובי מויניהן אולי עוזב את SNL בשביל סדרה חדשה, קייסי ווילסון ועוד מצטרפים לסדרה החדשה של טינה פיי, ליהוקים לגרסה הנשית של "מה הסיפור שלך, בוב?" ואלק בולדווין כותב ספר בתור דונלד טראמפ

.

 

שניים במחיר אחד

בנטפליקס ממשיכים להפציץ אותנו בספיישלי סטנד-אפ עד שנגיד "די כבר! נמאס לי לצחוק!". רק השבוע עלה ספיישל חדש ומאוד טוב של מייק בירביגליה, והשבוע ענקית הסטרימינג הודיעה על שני, כן שני, ספיישלים חדשים של האחד והיחיד דייב שאפל שיעלו בחודש הזה. שני הספיישלים, Dave Chappelle: The Age of Spin שצולם בלוס אנג'לס במרץ 2016 ו-Dave Chappelle: Deep in the Heart of Texas שצולם באוסטין באפריל 2015, יעלו לנטפליקס ב-21 במרץ. למרות הזמן הרב שעבר בין צילומי הספיישלים (שנה ושנתיים) לשידורם אני בטוח שלדייב יהיו עדיין הרבה דברים מצחיקים וחכמים להגיד. בוא נקווה שהספיישלים לא יהיו "איזה קטע שקלינטון הולכת להיות נשיאה!" או "איזה כיף שפרינס עדיין חי!"

מקור: Splitsider

אני, עצמי ובובי

בובי מויניהן הוא קומיקאי שאני אוהב, ונהנה מאוד ממנו בתור חבר בקאסט של SNL, אבל כמו הרבה אנשים, כולל הכותבים של ריק ומורטי, אני חושב שהוא אולי נשאר שם יותר מדי זמן. ואני בטוח שהוא גם קצת רוצה לצאת אחרי תשע שנים של "הנה האיש השמן שבחדשות השבוע, אתה עושה אותו! אתה יודע לחקות אותו? למי אכפת, שניכם שמנים". אבל זמנו בתכנית אולי מתקרב לסיומו, עם החדשות השבוע שמויניהן לוהק לפיילוט קומי חדש ב-CBS. הסדרה, Me, Myself and I, תראה את חייו של גבר אחד בשלוש תחנות שונות. זה יראה אותו בתור בן 14 ב-1991 (הכניסו פסקול "נירבנה" פה), בתור בן 40 בהווה (הכניסו פסקול דרייק פה) ובתור בן 65 בעתיד (הכניסו פסקול "פלורגוז והחייזרים מכוכב X" פה). מויניהן ישחק את גרסת הבן 40, ממציא שסובל ממחסום יצירתי. אם הפיילוט יהפוך לסדרה, מויניהן כנראה יעזוב את SNL, מה שיעציב אולי את מעריצי "הדוד השיכור" ויגרום לקינן תומפסון להרגיש עוד יותר רע על זה שהוא שם פאקינג 14 שנה.

מקור: The Hollywood Reporter

סאקט איט טו מי

לפני כמה חודשים כתבתי פה על סדרה ב-NBC חדשה מבית טינה פיי, רוברט קרלוק ולוק דל טרדיצ'י, שלושה אנשים שעבדו בצורה כזו או אחרת בכתיבת סדרת המופת "רוק 30", בשם The Sackett Sisters על שתי אחיות מרוחקות שמתאחדות כשעושות ביחד מעשה גבורה בסגנון "סאלי" סאלנברגר וצריכות להתמודד עם התהילה החדשה שלהן. השבוע נודע לנו על הליהוקים לסדרה: קייסי ווילסון ("הכל לטובה", "מתחתנים") תשחק את סאטון סאקט, האחות ה"שקולה,צנועה וחכמה" שעזבה מזמן את המשפחה הכישלונית, ביזי פיליפס ("פריקים וגיקים", "קוגר טאון") תשחק את אחותה מאדי סאקט הכישלון הגדול של המשפחה ובראדלי וויטפורד ("הבית הלבן", "סטודיו 60") בתור האבא שלהם. נשמע כמו סדרה מבטיחה מהרבה אנשים מוכשרים מה שמקשה עלי לעשות בדיחה פה. אה…זוכרים איזה גרוע "סטודיו 60" הייתה?

מקור: Splitsider

מה הסיפור שלך, זינו?

ואם כבר מדברים על ליהוקים לסדרות שכתבתי עליהן פה לפני כמה זמן, השבוע לוהקו שתי שחקניות לפיילוט לעיבוד הטלוויזיוני המאוד נחוץ לסרט של ביל מארי וריצ'רד דרייפוס, "מה הסיפור שלך בוב?". כפי שאתם אולי זוכרים, העיבוד מחליף את הדמויות של מארי ודרייפוס בנשים, מה שאומר שאי אפשר להתלונן עליו, והנשים האלה הולכות להיות השחקנית הבריטית ג'סיקה גאנינג וכוכבת "מלך השכונה" והסיינטלוגית לשעבר, ליה רמיני. בשנים שאחרי "מלך השכונה" (ששודרה תשע פאקינג שנים, אגב) רמיני הנחתה תוכנית אורח ובעיקר לחמה נגד כנסיית הסיינטולוגיה שממנה היא ברחה ואף כתבה על זה ספר. זה יהיה תפקידה הראשי הראשון של רמיני מאז "מלך השכונה", והיא תשחק את הפסיכולוגית, בזמן שגאנינג תשחק את בארב, הפציינטית המעצבנת. ולחשוב שבמקום זה היא הייתה יכולה להיות אשתו של טום קרוז ולהקריב את ילדיהם לחייזרים.

מקור: Deadline

עאלק ביוגרפיה

בהרבה מובנים, אלק בולדווין ודונלד טראמפ הם הפכים. בולדווין הוא ליברל, טראמפ הוא שמרן, בולדווין שונא את הבת שלו, טראמפ אוהב את הבת שלו יותר מדי. אבל למרות, ואולי בגלל ההבדלים הללו בולדווין מספק חיקוי סביר של הנשיא בעונה הזאת של SNL ואף מתכוון למנף את החיקוי הזה לספר. בולדווין ישתף פעולה עם הסופר המוערך קורט אנדרסון בספר בשם You Can’t Spell America Without Me: The Really Tremendous Inside Story Of My Fantastic First Year As President Donald J. Trump, שיהיה אוטוביוגרפיה מוגזמת של טראמפ שלא נכתבה על ידיו. ממש כמו The Art of The Deal.

מקור: The AV Club