איתי גל – ראיון ר-ציני

מה לא ידעתם שיש לכם בחומוס? איתי גל

איתי גל, קומדיה בגיל 17 בלבד הקים איתי גל חבורה של סטנדאפיסטים שעשתה שמות בעולם הקומדיה בשימוש בגיטרה, במיקרופון ובתירס סקסואל בלבד. תוך זמן קצר הכנופייה גרמה למלחמת עולם שבה נהרגו כל הקומיקאים בעולם. הראיון הזה הוא השריד האחרון (עד הראיון הבא).

מתי החלטת שאתה מצחיק?

"כשהייתי קטן הייתי בצהרון ויום אחד הראיתי לכולם שם את הבולבול. כולם נקרעו מצחוק ואני הרגשתי נאהב, ובאותו רגע הבנתי שקומדיה היא הייעוד שלי

"הנה תיעוד נדיר של תחילת דרכי הקומית בגיל 4:

התחלת את הליין שלך בתור תיכוניסט. יש שאלה מהבגרות שיותר מצחיקה מכל הסטנדאפיסטים שאתה מכיר?

"יוצמח לקח רכבת מאשקלון בשעה 9:00. באיזו שעה הגיעה הרכבת אם 40 דקות לאחר מכן צלל יוצמח אל מסילת הרכבת בגלל שיש לו שם ממש מחורבן שדי דפק אותו בחיים?"

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

"קרום הבתולין הקומי שלי נקרע באכזריות ודימם בצורה מאסיבית כשנתקלתי ביסודי באתר עורלה של אמיר דורי, שם היו הרבה יוצרים פרובוקטיביים ומאוד אנדרגראונדים בזמנו (אריאל ויסמן, בין השאר) שלימדו אותי הרבה על איך למתוח את הגבולות של ההומור ומאוד השפיעו עליי ועל ההסתכלות שלי על הומור. בשלב מאוחר יותר גיליתי את סיינפלד, ובאופן ספציפי הדמות המדהימה של ג'ורג' קוסטנזה, שלדעתי עזרו לי להבין קומדיה ולדעת לנתח אותה יותר מכל דבר אחר שאי פעם נתקלתי בו. וחוץ מזה, אני יודע שלואי סי קיי זה נורא מתבקש ומובן מאליו להגיד עכשיו אבל – לואי סי קיי. וגם חבורות קומיקאים בארץ כמו 'היפופוטם', 'דומינו גרוס', 'שוגר זאזא' ו'ץ סופית', שהכרתי איפשהו במהלך החטיבה, השפיעו עליי בצורה זו או אחרת. ועם חלקם אני עושה סטנדאפ, אז זאת מין סגירת מעגל. או שמא… סגירת איתי גל?"

עכשיו אתה חייל, האחוז הכי גבוה של מתאבדים הוא בצבא. איך אתה מתמודד עם קהל קשה?

"משלים עם העובדה שהייתה לי הופעה מחורבנת וממשיך הלאה. אין מה לעשות. אין כזה דבר קהל קשה. אם הייתי מצחיק היו צוחקים, אם לא צחקו כנראה שלא הייתי מצחיק".

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

"נורא קל לומר 'המצב של הקומדיה הוא חרא תראו איזה זבל יש בטלוויזיה', אבל אני חושב שכל היוצרים הקומיים הכי טובים התחילו כאנדרגראונדים ולאט לאט פילסו את הדרך למיינסטרים, וכשמסתכלים על החבר'ה פה בארץ אני חושב שיש המון אנשים מוכשרים בטירוף שיוזמים ועושים ויוצרים ויש הרבה מה ללמוד מהם".

לא מזמן התראיינת לואללה. איפה יותר נעים?

"ברחם של אמא שלי".

רחם גנרי ולא ספציפי של אמו של איתי גל
רחם גנרי ולא ספציפי של אמו של איתי גל

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

"ואגינאלי. מזכירה לי את הבית."

אתה מארח במופע שלך את אסי גל.  אתם תאומים שאחד מכם הוא טוב ואחד רע? אם כן מי זה מי?

"תאומים? אסי ממש ייעלב עכשיו. אני מקסימום הבן המכוער שמעולם לא היה לו".

מה התפיסה הקומית שלך אם יש?

"אם זה מצחיק אז זה מצחיק" .

אם היית חיה מה היית עושה כדי לא להיות חיה?

"מתעטף בפירורי לחם ועושה קולות של שניצל"

איתי מסטנדאפ

איתי מפסבק

המילים המצחיקות ביותר לשנה החדשה

ברוב השנה האחרונה הצקנו לקומיקאים  והומוריסטים ושאלנו אותם בין היתר מה המילה שהכי מצחיקה אותם.  להפתעתנו הם ענו ונימקו. האם אפשר ללמוד מהו סוג ההומור לפי מילה אחת ומה המילה שבאמת הכי מצחיקה?

"אנחנו יותר בקטע של סימני פיסוק. אני תמיד התפעלתי מהאירוניה שבפסיקים, מקפים גורמים לגלי לבריחת שתן"
"אנחנו יותר בקטע של סימני פיסוק. אני תמיד התפעלתי מהאירוניה שבפסיקים, מקפים גורמים לגלי לבריחת שתן"

ניקו וואטס: "כיבושילשול. זו מילה שהמצאתי. זה שילוב של כיבוש ושלשול. זה מצחיק"

מאיר כץ:  "חתונה. גם כי חברה שלי לא לידי, אבל אל דאגה, המילה הזאת לא תצחיק אותי כשהיא תקרא את הראיון".

ינאי בן נח: "ברווז, אבל זה, כאילו, ברור מאילו. אין מה להסביר. אוף, בטח כל הקומיקאים עונים  'ברווז' לשאלה הזו".

תם אהרן ודור כאהן

דור: "פחות מילים, יש שמות שמצחיקים אותנו. אפילו מרגשים הייתי אומר. נגיד, אטילה שומפלבי".

תם: "או איציק שאשו לדוגמה. זה שם שיש בו הכל. מתח, מסתורין, אהבה, נקמה, תאווה".

דור: "כן איציק שאשו זה שם יותר טוב, אני לא יכולתי להגיד את זה כי ישר היית קופץ ואומר שאני גזען".

תם: "כי אתה גזען, מה לעשות".

דור: "מה גזען , אתה אמרת את זה בעצמך!!!"

תם: "אבל אתה דמיינת אותו טיפש ששולח טוטו, ואני דמיינתי אותו אקדמאי ואיש משפחה".

דור: "דוגרי, אתה צודק, אבל לא יכולת לדעת את זה"

מרסל מוסרי: "אין מילה ספציפית שמצחיקה אותי, יש כמות וודקה ספציפית".

רותם זיו: "שמפו – כי זה נשמע כמו דבר והיפוכו"

ניר וגלי: "אנחנו יותר בקטע של סימני פיסוק. אני תמיד התפעלתי מהאירוניה שבפסיקים, מקפים גורמים לגלי לבריחת שתן"

אורי פינק:  "כבוד השר אורי אורבך"

שמעון ראיצ'יק: "גזיבו. defaq?!"

טל שפר: "המילה שהכי מצחיקה אותי היא בדולח. זו פשוט המילה הכי חסרת משמעות אי פעם, וצורת ההגייה שלה גורמת לך להרגיש אידיוט. זה כאילו מישהו המציא את המילה הזו רק כדי לגרום למי שאומר אותה להיראות מפגר"

טל טירנגל: "המילה שהכי מצחיקה אותי היא 'נפוטיזם', וזה בגלל שבאמצע יש לה פות".

יונתן ברק: ""שטות'. היא מילה מצוינת בעיניי. קודם כל היא מילה אונומטופית. כלומר שהצליל שלה מחקה את משמעותה. היא מילה שטותית וכיף להגיד אותה, אפילו שטותי להגיד אותה. אני אוהב להשתמש בשפה גבוהה בהופעה שלי כי אני חושב שככל שהנושא שאתה מדבר עליו הוא יותר שטותי (עשיתי זאת שוב), כך הניגוד של השפה הגבוהה הופך את הקטע למצחיק יותר"

מוחמד נעמה: "המילה שהכי מצחיקה אותי זאת 'גברתתת' … ולמה כי אני מבהיל איתה בחורות שהולכות בכביש, בהסוואה שאני מדבר בפלאפון"

אסף קפלנסקי"בשתי מילים – 'אובדן התמימות'. לא, בעצם 'כאב'. 'אובדן הכאב'. לא, עזוב, 'אובדן התמימות' וזהו".

שגיב פרידמן: "המילה כרס. הכי ישראלית שיש".

חגילר: "כדרלעמר… אני… אני לא יודע"

קארין כהן: "פלומה. ככה"

דדו מילמן: "יש איזה דיבור על זה שהמילה האחרונה במילון היא 'תתתן'. ההגדרה המילונית שלה היא: בנאדם שחייב להגיד את המילה האחרונה. מצחיק אותי הרגע הזה בישיבה שבו אבשלום קור וכל החבר'ה של האקדמיה סוגרים את המילון ואז, שנייה לפני שהם הולכים מישהו אומר: 'רגע, רגע. יש לי רעיון לעוד מילה אחת אחרונה! ת ת ת ן! לא יודע מה זה אומר אבל חייבים להכניס את זה'".

"אתרוג. איזה שם דרמטי ללימון"
"אתרוג. איזה שם דרמטי ללימון"

עפר קניספל: "בהעאהעהעה… כי היא המילה שהכי מתחברת לקומיקאי הנערץ עלי. עובדיה יוסף. גם המילה פרפראות משעשעת אותי" .

ניר מולד: "אצטרובל. במופע הראשון של 'אנטיגיבור', הסטנדאפ שלי, עמדתי כמעט עשר דקות וניסיתי להבין עם הקהל איך בנאדם מביט בדבר הזה ומחליט לקרוא לו אצטרובל. בסוף הורדתי את הקטע כי הוא היה ארוך נורא, אבל הפכתי אותו לפרק בסדרת האנימציה 'גוגי ומגוגי'".

יאיר אורבך: "שתי מילים: 'משלמים בזמן'".

דור מוסקל: "'ככה' וככה".

יוני פאנצ'צ'אתזה: "כוס. וגם כוס ענק. כי זה אמיתי מהחיים".

דרור קרן: "מדי פעם יש מילה כזאת שלא מסתדרת לי.  אספסת. שזה מה שבקר אוכל. אבל נשמע כמו מחלה, לא? 'אל תשאל, אני כבר ארבעה ימים חולה מת, יש לי אספסת. אני מתגרד בכל הגוף'".

מתן בלומנבלט: "מאז שאני זוכר את עצמי (לפני שלוש שנים בערך, די במעורפל) המילה 'אנטילופה' נראית לי ממש מצחיק"

דוד וולצר"אתרוג – איזה שם דרמטי ללימון".

גדי וילצ'רסקי: "גדי, כל פעם שאני שומע את השם הזה אני נקרע. נראה לי שזה קשור לסיפורים מצחיקים שדניאל חן מספר על גדי סבן, חבר טוב שלו".

שממל: "פומפרניקל, אורלוגין ופרוקטולוג"

אבא קריר: "אני אוהב מילים עם שלוש הברות כמו מצנפת, תשלובת, אופוסום, סיתוונית"

בוב זאבי: "הזוי… מצחיק אותי ולא באופן טוב. מי שמשתמש במילה הזאת מנסה לומר שהוא לא מבין מה הוא מנסה להגיד, אבל הוא מתכוון להגיד את זה בכל זאת".

נועה אנג'ל: "זה משתנה. כרגע זה גורגונזולה. אני שומעת את אבא שלי שואל כשאני באה הביתה 'ראית את הגורגונזולה שקניתי?' וזה נשמע לי כאילו הוא הציע לי להעביר סיבוב על הכלה הקווקזית שהוא הזמין בדואר".

זאב אנגלמאיר: "גיוועלד'. לא משנה מי אומר את זה: מיק ג'אגר, בר רפאלי, ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן או אפילו צורר היהודים הטוטליטרי א.היטלר. תן להם להגיד  'גיוועלד', וזה תמיד מצחיק. זה נשמע מילה שתרנגולת המציאה".

נדב בושם: "אני מתלבט בין צ’ילבה לכוניפה – שילוב מרגש בין מזרח למערב' ובמילה אחת – ציונות"

משה פרסטר: 

"קקי.

"אני אדם שמושפע מאוד מהסביבה שלו. יש לי ילד בן ארבע וחצי. המילה 'קקי' מאוד מצחיקה אותו, במיוחד כשיש לה קשר אליי…  'תראה, אבא עשה קקי' (צחוק דקיק) 'אבא עשה קקי על הרצפה' (צחוק מתגלגל) 'אבא מרח קקי על אימא' (צחוק רועם)"

"קקי קקי קקי . או שיש לו הומור נמוך במיוחד או שזה ההומור בגיל ארבע וחצי (אני מקווה שהוא יתפתח)

"קקי. לצערי אני מושפע והמילה הזו  מצחיקה גם אותי (ופחות את הקהל הבוגר שלי)"

נולי עומר:  "עוועים. מילה  סוריאליסטית משהו, שמטבע התנהלות הדברים בארצנו הפכה בעיניי לריאליסטית".

 

ניקו וואטס – ראיון ר-ציני

מניקו בר עד ניקו וואטס עוד לא קם כניקו

1004854_10151800710849617_414844479_nכשאני חושב על ניקו וואטס אני לא חושב על תנובה, או על חיילים או על נוזלי כביסה, אני חושב על לבלוע נוזלי כביסה, להתחצף לחיילים חמושים ולקנות מוצרי תנובה. לכן ניקו הוא מהמתאימים לתחום הפרסום. עד לא מזמן הוא היה אלמוני שעשה קומיקס והיום הוא פחות אלמוני. שמו נודע למרחקים באמצעות תחבולות קומיות ברשתות החברתיות וערבי סטנדאפ באוזן בר, מתוצרתו של איתי גל. לכן הלכתי למרחקים והבאתי ראיון איתו.

מתי גילית שאתה מצחיק?

"לא גיליתי שאני מצחיק עדיין, אבל בכיתה ד' הראו לכל הכיתה סרט של אדם סנדלר ואני הייתי היחיד שלא צחק. ואז הבנתי שאני מבין בהומור".

 

רון חולדאי חסם אותך בעקבות קריקטורה שעשית עליו בביטסריפס. איך אתה מתכוון להתנקם בו?

"האמת ששכחתי שגם רון חולדאי חסם אותי. יותר מפריע לי שעמרי חיון, אורית פוקס, אליאב אללוף וסער שיינפיין הוסיפו אותי לרשימת החסימה שלהם. איתם היה יותר כיף. בכל מקרה, לשאלתך – נראה לי שפשוט אצביע לניצן הורוביץ".

 מי היוצרים הקומיים שהשפיעו לך?

"אנדי קאופמן, כי הוא מתח גבולות, עשה הכל בעיקר כדי להצחיק את עצמו, והוא היה גאון של טיימינג.
וצ'ארלס מנסון. מאותן סיבות, וכמו כולם, גם ג'ורג' קרלין ,לואי סי קיי, ביל היקס, לארי דיוויד וסיינפלד השפיעו עליי".

כקופירייטר אם תזכה בפרס האפי יש לך רשימת התנצלויות מוכנה?

"אני לא אוהב לחשוב על עצמי כקופירייטר. כאילו, כן. זה מה שכתוב לי כרגע על תלוש המשכורת וזה מה שמשלם את החשבונות ושם לי אוכל על השולחן, אבל לא הייתי רוצה שככה יזכרו אותי.

יש את מה שאני, ויש את מי שאני. אז קופירייטר זה העבודה שלי, לא מי שאני. אני מניח שמה שאני מנסה להגיד זה שאני בספק אם אזכה בפרס האפי".

ניקו לא זוכה בפרס האפי
ניקו לא זוכה בפרס האפי

 מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

"בטלוויזיה בארץ הכל די אותו דבר. לא מחדשים שום דבר ממש. הולכים על בטוח. פונים לאותו הקהל עם אותן הבדיחות. באינטרנט לעומת זאת יש המון יוצרים מוכשרים מקוריים ומצחיקים שלא כפופים לאף תקנון ועושים מה שבא להם מתי שבא להם. כדי שיום אחד יגלו אותם וייקחו אותם לטלוויזיה".

 היית אומר שקוואלה ופלטיפוס מבוסס על סיפורים אוטוביוגרפיים?

"וואו, ממש עשית תחקיר. לא נראה לי שמישהו זוכר את קוואלה ופלטיפוס.
כן, היו שם כמה דברים שהיו מושפעים מהמציאות, למשל הייתה דמות בשם שאולי, שהיה דראג קווין מיליונר.
הדמות שלו הייתה מבוססת על בעל המכולת מתחת  לדירה שלי ושל הקטור, השותף שלי לקומיקס. קראו לו שאולי והוא היה גמד לוזר כזה, ותמיד דמיינו שהוא מנהל חיים כפולים, ולהיות בעל מכולת זה רק סיפור כיסוי. ובלילות הוא בכלל בעל מניות עשיר שנהנה להתלבש כמו אישה, אז הכנסנו אותו לקומיקס".

8ded0b1ab2d988ee00adf6a8a5e4f037524763497

 מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

"כיבושילשול. זו מילה שהמצאתי. זה שילוב של כיבוש ושלשול. זה מצחיק.

שאלה הבאה".

 ההומור שלך מאוד פסימי. איפה אתה רואה את עצמך בעוד שעה?

"אני מניח שבאותו מקום שבו אני נמצא כרגע. אין לי לאן ללכת".

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

 "אני לא יודע, אין לי מושג מה אני עושה רוב הזמן.

אבל אם הייתי צריך לנחש, הייתי אומר שהומור מגיע ממקומות של צער וקושי, ולא ממקומות של שמחה. וכל מה שאנחנו עושים כבני אדם, מנקודת מבט מסוימת, הוא פתטי ולכן אפשר ואף רצוי לצחוק עליו.

ומפתיע אותי שבמקום שעם הזמן נפתח עור של פיל לגבי הומור, אנחנו דווקא הופכים לרגישים יותר ומנסים לכסות את העולם בכמה שיותר צמר גפן כדי שלא יהיו פינות חדות ואף אחד לא ייפגע.
"נדמה לי שאנחנו כל הזמן ממציאים טאבוים חדשים שלצחוק עליהם עושה אותך בן אדם רע.

ואם אנחנו אי פעם נצליח ליצור עולם מתוקן, אנחנו נאלץ להקריב בעיקר את חוש ההומור שלנו".

 אם לא היית פסיכופת מה היית רוצה להיות?

"אני לא פסיכופת. הלוואי והייתי. פסיכופתים נהנים יותר.
הם לא צריכים להקשיב לקולות האלה שהחדרנו לעצמנו לתת מודע כדי שלא נבלוט מהשאר ונוכל להתקיים כחברה מודרנית. הקולות האלה שאומרים לנו שחייבים ללבוש מכנסיים מחוץ לבית למשל.
פסיכופתים יכולים להחליף את הקולות האלה בקולות שאומרים את מה שבאמת בא להם לשמוע".

יש לו גם פייסבוק. לחוסמים שלום

כל מה שקומדיה