עץ מלא – סיפור מאת שועי רז

shoey117אחרי שנתקלתי ב"פיצה רשב"י" (=ר' שמעון בר יוחאי) בצפת וב"בית מרקחת שפינוזה" בגבעתים, היה לי  אך טבעי לקרוא לעסק לרהיטי עץ מלא שביקשתי לפתוח "רהיטי זיגמונד פרויד (עץ מלא)". כלומר, הבנתי היטב שלא אמכור אך ורק ספות לפסיכולוגים, אבל בכל זאת פרויד הוא שם מוּכָּר, ולמרות כל הנוירוזות שהוא השכיל לתאר, ברגע שקושרים את שמו עם עץ מלא, זה נראה מלומד ויציב. "למה לא רהיטי אלברט איינשטיין (עץ מלא)?", הקשה עליי חבר שביקש את טובתי. אמרתי לו שפרויד פונה גם לגברים וגם לנשים; הוא לא רק חיוך מאחורי נוסחה; עם זיגמונד יש איזו הרגשה שמישהו מטפל בך; שלא הופקרתָ לבדךָ בעולם. חוץ מזה, מדען — אתה לא מבין מה שהוא מסביר לך, ואילו, למטפל קליני אתה בא על מנת שיקשיבו לך, כלומר אתה בא לדבּר. אנשים אוהבים לדבּר, אמרתי. ועץ מלא הוא עץ מלא, סוג של ביטחון קיומי שבידיעה שזה לא עץ חלול מבפנים, שזו אינה סיבית או סנדביץ', שיש פה איכות-איכות, שלא עובדים עליךָ; כלומר, גם למתחרים יש עץ מלא, אבל לנו יש גם את זיגמונד פרויד בחזית.

אמרו לי, "לא ילך. זיגמונד פרויד זה תל-אביבי מדי, אשכנזי מדי, שמאלני מדי. אתה צריך לכוון גם לציבורים נוספים. עם זיגמונד פרויד יקנו אצלך רק ספריות מעץ מלא לספרים טיפוליים". "מה אתם מציעים?", שאלתי. "תחשוב רחב יותר, אל תצטמצם, תחשוב על משהו אמין, אידיאולוג עם ביטחון. תחשוב על עסק שמשקיעים ציוניים-אמריקאים יוכלו לעזור לו". "יצחק רבין?", שאלתי בתמימות. הם עשו את עצמם חושבים רגע, והנידו בראשם, אחר ששקעו שוב במחשבות (דימיתי לראות  את גלגלי המח עובדים להם בקדחתנות בקדמת-המצח). לבסוף ענו מוכנית: "זאב ז'בוטינסקי" הם אמרו, "זאב ז'ובוטינסקי זה שם שמנצח".

אבל הם ביקשו שכדי שלא ירכשו ממני רהיטים רק חברי מרכז ליכוד, שאלך לערבי שירה בתל-אביב ואקרא שם שירים קצרים טובים שהמוטיב החוזר בהם יהיה עץ מלא ("אנחנו יודעים שיש לך כישרון כתיבה", הם אמרו, "אתה צריך להיות מוכר גם אצל מי שתומכים באזרחי עזה; אנחנו מאמינים בך"). "לאט לאט אתה תרכוש לעצמך כך קהל שהולך איתך ממקום למקום, פשוט משום שאתה הזוי מספיק ונועז מספיק לעמוד מול קהל ולדבר שוב ושוב בשבחי העץ המלא. אתה תדבר ותדבר על עץ מלא. בסופו של דבר זה יתפוס, מבקרים ושוחרי שירה ודאי יראו בזה סמל שיש לפענח, מין פשטות עמוקה, שיש לבחון שוב ושוב; פרשנים פוליטיים יראו בזה משל למדינת ישראל, לחידוש פניה של הציונות, שהפעם יש לבנות אותה את חומותיה ומגדליה מעץ מלא". פתאום נראה לי שיש בזה היגיון. שאפילו כדאי שאביא איתי לערבים כאלו סְטֶנְדֶר מעץ מלא.

150px-The_Giving_Tree

לבסוף עמדתי במועדון חשוך, כדי שהקהל המועט לא ייווכח עד כמה הוא מועט; עם פנס תאורה שסנוור לי את העיניים הרגשתי פחות בערב שירה, יותר בחקירת שב"כ. "באתי לקרוא לכם שיר אחד", אמרתי "שיר שמבחינתי אומר את הכל". לקחתי אוויר לריאות ובנשיפה הראשונה התחלתי לקרוא בקול מדוד ומלא מבע:

עץ מלא רחמים

אלמלא העץ מלא רחמים

היו הרחמים בעולם

ולא רק בו

השתרר שקט. אחר כך מחאו כפיים. פתאום שמעתי מן החשכה את קולו של מבקר שירה צעיר ויומרני מאחד מעיתוני-הפרינט הגוססים, זועק מלוא גרון: "אתה גנב, פלגיאטור, זה שיר של עמיחי!". שוב השתררה דממה, הגנבתי חיוך לחשכה ואמרתי נון-שלאנטית: "אבל, עמיחי לא עשה את זה מעץ מלא". שוב שמעתי את קולו של המבקר, אשר שולח ידו בכתיבת שירה די-מחורבשת, מנסר: "זו שערורייה, צריך לעצור אנשים כמוךָ!". שוב המתנתי קצת, זרקתי חיוך והפטרתי "למה שלא תתלה אותי על גרדום? אבל אם גרדום, אז רק מעץ מלא". אחר כך סיפרתי לקהל בידענות כי מה שעשיתי כאן בשיר הוא סוג של Ready-Made דאדאיסטי, בסגנון מרסל דישאן. אם הוא יכול היה להציג חד אופן או משתנה במוזיאון ולצייר למונה-ליזה שפם ואז לגלח אותה, אני בסך הכל הפכתי את האל לעץ, כביקורת על תהליך מסחור האמנות. אני ניצב כאן כאמן ומוחה נגד הפיכתה של השירה למוצר צריכה, שירה אינה ארון עשוי עיסת-קרטון מאיקיאה, אמרתי, היא עץ מלא ציפורים מצייצות. היה עוד גל של מחיאות כפיים, אבל לא הייתי בטוח איך יצאתי מן הערב הזה. בדיעבד רק התברר לי כי דבריי האחרונים עוררו גל של ציוצים ב-Twitter (אין לי חשבון).

כמה ימים חלפו וקיבלתי שני טלפונים. אחד מעיתונאית-תרבות המזוהה עם עיתון בעל אוריינטציה שמאלית, אחד מגלי-צה"ל. בשני המקרים רצו לראיין את המשורר-הנגר המשלב בשירתו יסודות עמיחאיים עם יסודות דאדאיסטיים, ומוחה כנגד מסחור האמנות. "איך זה מסתדר עם העסק שפתחתָ", הקשתה העיתונאית, "שמעתי שקוראים לו: רהיטי זאב (ולדימיר) ז'בוטינסקי? מה בין השירה שלך ובין העובדה שהעסק שפתחת נקרא על-שם אידיאולוג מיליטריסטי של הימין?". מזל שהודרכתי מראש שהשאלה הזאת הולכת לבוא. לקחתי אוויר ועניתי. "ראי, ז'ובטינסקי ידוע בדוקטרינת חומת-הברזל שלו כנגד כל התקוממות ערבית; אני מבקש לקחת את חומת הברזל הז'בוטינסקאית ולהסב אותה לחומה של עץ מלא, שישולבו בה נישות קטנות של גינות משחקים מעץ מלא, בהם יוכלו ילדים יהודים-ישראלים וילדים פלסטינים לשחק יחד, לקראת הימים שבהם יוכלו לפרק את החומה". "כלומר, גם השם הפרובוקטיבי הזה הוא סוג של מחאה?", היא שאלה, בהפתעה מהולה בשמחה. "עץ מלא שומר תמיד על הזיכרון של העץ החי המלבלב", עניתי. "עץ מלא מעניק תמיד מקום לתקווה עתידית ולקרבה".

למחרת פרסום הראיון המלא בעיתונות התקשרו אליי מלונדון וקירשנבאום וביקשו שאבוא להצטלם בפאנל. תחקירנית של נסים משעל הגיעה אחר-כך וביקשה ליצור מפגש טלוויזיוני ביני ובין ראש הממשלה המכהן, ז'בוטינסקאי-מבית, שהיה בעבר הרחוק מוכר רהיטים.  "אני בטוחה שיהיה מפגש מרתק וגם הזדמנות עבורך להסביר לראש הממשלה המכהן מהם הפגמים של מדיניותו ומדוע למדינת ישראל מגיע מנהיג שיודע, כי גם בימים אלו שנדמה שאין פרטנר למשא ומתן מדיני, צריך לשמור על אופק אופטימי ועל עשייה מקרבת בין העמים"; יותר מכך, היא הדגישה: "תוכל אפילו, אם תבוא, להבהיר לו מדוע אתה דווקא, ולא הוא וסיעתו, הנך ממשיך-דרכו האמיתית של זאב ז'בוטינסקי".

פאוזה.טלפון מוועדת הבחירות המרכזית. רוצים שאספק עד למועד הבחירות אלף קלפיות מעץ מלא. אני מאושר, כי הנה אני נכנס למעגל הספקים הממלכתי. מאוחר יותר, טלפון ממפעל הפיס, מתעניינים אם אני זקוק למימון להוצאת ספר שירים. עם זאת, כל זמן שהעסק דופק ומתקתק ומתגבר— אני מקווה ביני ובין עצמי שלא אצטרך אחרי המלחמה הבאה לספק לצה"ל המון ארונות עץ, כי כל המאבד נפש אחת כאילו איבד עולם מלא, אבל אם כבר איבד נפש אחת, מוטב שהארון יהיה עשוי עץ מלא.

שועי רז, כותב, יוצר, חוקר, מהרהר ומכרכר; אתר אישי: פרא אדם חושב.

בוב זאבי – ראיון ר-ציני

תדהמה בעולם הקומדיה: בוב זאבי עושה מה שרק מעט סטנדאפיסטים לפניו הצליחו – מצחיק

396779_10151317183070299_378820185_nבוב (גיא) זאבי או גיא (בוב) זאבי הוא קומיקאי מבטיח, וכשאומרים לו "בוב, אתה חייב לי כסף", הוא גם מקיים. וזה באמת ראוי להערכה כי מלבד עבודתו העיקרית כקומיקאי שוליים הוא משלים הכנסה בלילות כמורה ללשון במועדונים. הוא כתב, ביים והשתתף בקומדיות רבות. כמו כן שיחק בפסטיבל לתיאטרון ווירדו עכו. והוא כותב ומשתתף בסדרות אינטרנט שזוכות ליותר מעשר צפיות. כשצפיתי כהרגלי בתיבת הספאם, ובה הצעות להגדיל דברים כמו חשבון בנק ואיברי מין,  צץ המייל של בוב.  כל כך הכרתי לו תודה שהוא לא הציע לי להגדיל כלום ששלחתי לו מייל.

 

מתי גילית שאתה מצחיק?

"כשהייתי בן 21 עקץ אותי ליצן רדיואקטיבי. הוא אמר שהתשלום על המופע מראש, ובסוף לא בא.

"גיליתי שאני רוצה להיות מצחיק בחטיבה, אבל אז עדיין לא הייתי מצחיק. אבל לא ויתרתי, ובגלל זה חטפתי הרבה מכות. בהמשך חבריי ואני היינו מארגנים מסיבות 'של מי השורה', שזה כמו מסיבות קוק, רק שבמקום להסניף קוק מתחרים באלתורים, והייתי אלוף בתחום. משם הכרתי את כישרוני".

אתה מריץ כיום את הסטנדאפ האתאיסטי "התיאולוגיה של הקרמבו". מה הייתה התגובה של אלוהים?

"אלוהים לא קיים".

 

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

"התחלתי לצפות במונטי פייטון עוד בכיתה ד', חרשתי את הסרטים שלהם לכל כיוון. כשהתחלתי לעסוק בסטנד אפ, התחקיתי אחרי מיצ' הדברג וביל היקס. אבל ללא ספק הגורו שלי הוא ג'ורג' קארלין".

 

כתבת וביימת את "ששון ושמחה בדילמת האסירים", שהתבססה על הדילמה המוכרת מתורת המשחקים. אתה בוגר החוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה. מי עזר לך?

"במסגרת לימודיי המורה הטובה ביותר שלי לקומדיה הייתה מורתי לתיאטרון בובות יעל ענבר. היא לימדה אותי כמה שיעורים חשובים מאוד על הקומדיה, אבל בעיקר לימדה אותי איך לבקר קומדיה, שזהו כלי מאוד חשוב כשאתה מחפש לשפר את הכישרון שלך.

"אגב, ישנו דיאלוג בימים אלו על העלאה מחודשת של ההפקה במסגרת תיאטרון קרוסל, ומופע נוסף שלי בשם 'לא אומרים איכס על אוכל' כבר נמצא בשלבי חזרות, אז יש למה לצפות".

(קומדיה זה טוב ויפה. אבל מי עזר לו בתורת המשחקים?)

 

ג'ון פורבס נאש הבן  הוא מתמטיקאי וכלכלן אמריקאי. זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 1994 על מחקריו פורצי הדרך בתחום תורת המשחקים.
ג'ון פורבס נאש הבן הוא מתמטיקאי וכלכלן אמריקאי. זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 1994 על מחקריו פורצי הדרך בתחום תורת המשחקים

מה אתה חושב על הקומיקאים כיום?

"אני מיטיב לכת בקומדיה. מה שאומר שכבר קשה להצחיק אותי. יש מעטים בארץ שמסוגלים, איתם נמנים: ארז בירנבוים, יניב דויטש, רודי סעדה, מני מלכה, שמעון ראיצ'ק, ניר מולד ויש עוד כמה, אבל הרשימה קצרה. יש לי גם דעה על מה אמורה להיות קומדיה טובה ומה לא, ומה שאני רואה בדרך כלל זה קומדיה גרועה. תרבות הדאחקות הופכת את המדינה שלנו למאוד עצובה מבחינה קומית. אני חושב שקומדיה צריך לקחת ברצינות.

"התפקיד של הקומיקאי הוא לא להחניף לקהל, אלא לבעוט בו ולגרום לו לבקש עוד. במדינה שלנו רוב הקומיקאים הם חנפנים, וזה לטעמי בזוי".

התחלת את דרכך במידה רבה בלהקת הנונסנס-פאנק פישיבום. הפאנק מת. תוכל לספר על הרקע שלך בסיאנס?

"אני מת מבפנים, אבל מאוד מחובר לילד הפנימי שבי".

 

איזו מילה הכי מצחיקה אותך ולמה?

"הזוי… מצחיק אותי ולא באופן טוב. מי שמשתמש במילה הזאת מנסה לומר שהוא לא מבין מה הוא מנסה להגיד, אבל הוא מתכוון להגיד את זה בכל זאת".

 

הופעת בתוכנית "חומר טוב" בביפ. הערוץ נסגר. אתה חושב שזה בגללך?

"זה לא בגללי. זה בזכותי".

 

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

"כבר אמרתי קודם. לא הקשבת?".

(הממ, לא. זה כאילו באימייל)

 

אם לא היית פסיכופת מה היית רוצה להיות?

"אני לא פסיכופת. אני שפוי באופן קיצוני".

בוב זאבי, התיאולוגיה של הקרמבו, חמישי,13.12.12, 21:00, תיאטרון קרוסל

בוב זאבי אתר

בב זאבי VS השם

נועה אנג'ל – ראיון ר-ציני

230335_10150305286579129_6852521_aנועה אנג'ל נחשפת. הפעם עם בגדים. חשיפה

נועה אנג'ל היא כוכבת עולה בפייסבוק ועושה גם להפך. היא פרסמה עד היום מיליארד וחמישה סטטוסים, וזכתה לטריליון ו-14 לייקים, מתוכם רק 50% מגברים שרצו שתעשה להם נעים מאחורי האוזן. הסטטוסים הקומיים שלה זכו לשיתוף במקומות רבים, בהם "סטטוסים סחים", "סטטוסים ממש לא סחים", עיתון "לסחי" ועיתון "לסחי עם כסף". נועה אנג'ל אינה סחית. מלבד המקצוע שלה "שריצה באינטרנט" היא עוסקת  גם בתחביביה: כתיבה לעונות קודמות של "מצב האומה", כתיבה למדור הסאטירי "בריחת המוחות" וכתיבה לעיתון הסאטירי "לאשה". הפעם הוחלט לערוך את הראיון בביתה, כלומר באינטרנט.

 

 

 

מתי גילית שאת מצחיקה?

 

"אני לא כזאת מצחיקה, לצערי. אם אני מנסה לספר בדיחה במציאות ישר נהיה שקט של חדר מתים במכון פתולוגי. את זה חייבים לספר כדי שאנשים לא יתאכזבו. גם ככה כשאני פוגשת אנשים חדשים מהרשת אני שומעת הרבה 'במציאות את יותר כונפה מבאינטרנט'. למה לשבור להם את הלב פעמיים".

את גם אישה וגם מצחיקה. את יכולה להזדווג עם עצמך?

"לא נראה לי. אבל אני מנסה די הרבה האמת ): ".

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עלייך?

 

"כל מה שעשוי טוב ועובד. מהומור בריטי ועד הומור אינפנטילי, מפגר, גס, המוני, חיקויים עדתיים, קללות, סטנדאפיסטים עם פגיעות מוחיות משוערות וארגזי פרופס. אם זה טוב אז אני ישר מרגישה את הצביטה הזאת בפנים של 'אוי אתם מעולים! תמותו' וזה אומר הכל".

 

 

כתבת ל"בריחת המוחות" של מקור ראשון למרות שאת חילונית, את כותבת ל"לאשה" למרות שאת פמיניסטית וכתבת לליאור שליין למרות שאת מצחיקה. מתי התחלת לחבב אתגרים?

 

"זה לא שאני מחבבת אתגרים כמו שאני חרדה מחוסר ביטחון תזונתי. במילים אחרות, תמורת תשלום סביר אכתוב גם בביטאון החמאס".

 

לא מחפשים כרגע כותבים. קורות החיים יישמרו אצלנ
לא מחפשים כרגע כותבים. קורות החיים יישמרו אצלנו

מה את חושבת על היוצרים הקומיים של היום?

 

"שהם בכל מקום, הם עושים את זה ספונטנית, לרובם בכל יש דיי-ג'וב שלא קשור בכלל לכתיבה, וזה נהדר בעיניי. מספיק ללכת לטוויטר ולפתוח את הבוקר עם ציוצי סאטירה נפלאים ומטורפים ואחר כך ללכת ל'תן גאג' ולצחוק מקומיקס של ילד בן 16. יותר טוב מהרבה מצחיקים מקצועיים".

 

לולא היה פייסבוק היית כותבת על קירות של אנשים? אם כן, אילו כתובות ואילו אנשים?

 

"הייתי כותבת לסיני גז מ'השאלון' על הקיר באמבטיה: 'למה אנחנו חברים בפייסבוק כבר שלוש שנים ועוד לא שלחת לי שאלון? עכשיו אני שורפת את התשובות שלי על השאלון של ילדי הקומדיה ואף אחד לא יקרא את זה בחיים'. תשים, תשים לינק, נפרגן לו. הוא אח".

 

איזו מילה הכי מצחיקה אותך ולמה?

 

"זה משתנה. כרגע זה גורגונזולה. אני שומעת את אבא שלי שואל כשאני באה הביתה 'ראית את הגורגונזולה שקניתי?' וזה נשמע לי כאילו הוא הציע לי להעביר סיבוב על הכלה הקווקזית שהוא הזמין בדואר".

 

לא הרבה יודעים, אבל עבדת כטוקביקיסטית בתשלום. איזה טוקבק חיובי היית כותבת לסטלין?

 

"תפסיקו להשמיץ, אתם בכלל לא מכירים אותו!! ליב סטאלין אלון!!!!!" אגב, פרט טריוויה- סטאלין הוא היפסטר והוא מחק אנשים מרשימת החברים שלו הרבה לפני שהיה פייסבוק".

 

מה התפיסה הקומית שלך, אם יש כזו?

 

"מה שכתוב על תווית ממוצעת של חומר ניקוי: לנסות קודם את החומר בפינה נסתרת, ואם זה עובד, להפיץ אותו לעולם. ואם זה הופץ בעולם אבל לא באמת הצליח לתפוס, אז אני לגמרי בעד לירות בקהל הסחי המעפן הזה ולהחליף אותו בקהל חדש. אגב גם סחים זאת מילה מצחיקה".

 

איזה אוכל את הכי אוהבת להקיא?

 

"שייק ירוק ביתי עם פטרוזיליה, כוסברה, אגס ומלפפון. זה בריא מאוד וזה כבר די נראה כמו קיא אז זה חוסך לי את האקט".

נועה אנג'ל בקפה דה מרקר

נועה אנג'ל בפייסבוק

השאלון

אתר לענייני הומור, קומדיה וקומיקאים. כי כל בני האדם נולדו דבילים