תם אהרון ודור כאהן – ראיון ר-ציני

תופעה: יותר ויותר אנשים באינטרנט מגלים שהם תם אהרון ודור כאהן. כבר שניים אובחנו בסימפטום

תם אהרון ודור כאהן, קומדיהתם אהרון ודור כאהן הם צמד קומי שיוצר מערכונים בווידיאו (פרק שני לקט), הם חברים ושותפים לדירה, אחד כהה, אחד בהיר אבל הם לא אריק ובנץ. הם הרבה יותר מזה, תם הוא יוצר עמוד הפייסבוק "תם מראיין אנשים שאין באמת סיכוי שהוא מראיין אותם" וגם לדור יש חלומות. הם גם יוצרי העמוד "פי  1000 יותר הבלוק", המפורסם בכך שזה עמוד הפייסבוק היחיד עם סלקטור בכניסה. מה עוד אפשר להגיד עליהם? את זה.

 מתי גיליתם שאתם מצחיקים?

 דור: "תראה, אני חושב שהייתי בן שש או…"

תם: "היי אני דור!!!!!!!!!!!!!"

דור: תם, מ…מה אתה עושה? כתוב את השמות שלנו לפני התשובות, אתה לא יכול…"

תם: "אני דור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אל תקשיבו לו!"

דור: "אתה מבין שזה לא יכול לעבוד אם כתוב 'תם' לפני ש…

תם: "אשכנזי כזה אני אשכנזי!!!!!!!"

דור: "תם, זה לא ראיון ברדיו. אתה לא יכול לעשות את הבדיחה הזאת. די חלאס, בוא פשוט נענה לו".

תם: "אוי אני דור פה זה לא רדיו תראו אותי אני טיפש כזה ואין לי חברים!!!! דור קוראים לי לא תם או משהו כזה!!!!!"

דור: "טוב, מה השאלה? מתי? כשגילינו שאנחנו נמוכים. הלאה".

מה השקר הכי טוב לגבי איך הכרתם?

 תם: "היינו חוזרים ביחד כל יום מהתיכון הביתה, ואז יום אחד דור בא אליי לנגן ואכלנו ג'לי".

דור: "הלוואי וזה היה שקר. הלוואי".

מי הקומיקאים שהשפיעו עליכם?

 דור: "אני חושב שעל שנינו החמישיה הקאמרית מאוד השפיעה בכל הקטע של המערכונים, גם מונטי פייתון. מבחינת ההומור שלי כל היהודונים סטייל לארי דיוויד, סיינפלד, וודי אלן הכי השפיעו. אבל אני כל הזמן מנסה לשמוע קומיקאים חדשים. כרגע אני מכור לפודקאסטים, של ריקי ג'רוויס לדוגמה".

תם: "אז אני אישית יותר מתחבר לקומיקאים היהודים התימנים, כמו דייב שאפל וכריס רוק. אני מנסה לשאוב הרבה מכריס רוק, בעיקר את הסגנון המטיף שלו ואת הנטייה שלו לדבר על דברים גדולים ופוליטיים ופחות אישיים. זאת השאיפה שלי בתור קומיקאי. וגם קינג קרימזון".

תם מראיין אנשים שאין באמת סיכוי שהוא מראיין אותם. תוכלו לתאר לי סצנת קנאה טיפוסית של דור כל פעם שתם נפגש עם אנשים שאין סיכוי שהוא באמת פוגש אותם.

תם: "'כתוב בעיפרון בקרון החתום'. זה שם פרק של הקומיקס שלי שראיינתי בו את היטלר ודור נורא כעס בגלל שהוא חשב שראיינתי אותו ממקום של שנאת אשכנזים. בסוף גנזתי את הראיון. אז אם אתם מדברים עם אדולף תגידו לו שאני"

היטלר מתעצבן על שנאת אשכנזים
היטלר מתעצבן על שנאת אשכנזים


מה אתם חושבים על היוצרים הקומיים של היום?

דור: "אנחנו לא מפספסים כמעט אף ערב סטנדאפ של תום יער, אני אישית מאוד מתחבר להומור האישי הזה. באינטרנט אני פחות מתחבר לדברים 'ויראליים' שההומור בהם הוא מאוד מהיר ואקראי ומעריך מאוד דיאלוגים שנונים. בגלל זה אני מאוד אוהב את 'משיח'".

תם: "אני חושב שיש התפוצצות של כישרונות עכשיו בפייסבוק וגם בסטנדאפ וזה ממש אדיר. זאת תקופה ממש מגניבה בקומדיה כי הרבה אנשים מנסים להציב אלטרנטיבה למיינסטרים וזה יוצר דברים מאוד מאוד מעניינים. זה נשמע מאוד פלצני ומלא בחשיבות עצמית מנותקת, אבל אנחנו בסרטונים שלנו מנסים להיות אלטרנטיבה לאלטרנטיבה, ופחות, כמו שדור אמר, לכוון לכיוון הוויראלי והחותך, אפילו שאומרים לנו שכדאי. אני חושב שבזכות 'משיח' הרבה יותר קל לנו לעשות את זה כי יש לגיטימציה לסרטונים שדורשים קצת ריכוז".


עשיתם סרטון פארודי על אלדד יניב. אלדד יניב טוען שלקחתם לו  קולות, והשתמשתם בהם בסרטון. תגובתכם.

"הוא טוען גם שלשרה נתניהו יש מקל שהופך לנחש. אנחנו מרשים לעצמנו לקחת את מה שהוא אומר בעירבון מוגבל".

(רגע, מי אמר את זה?)


מה המילים שהכי מצחיקות אתכם?

דור: "פחות מילים, יש שמות שמצחיקים אותנו. אפילו מרגשים הייתי אומר. נגיד, אטילה שומפלבי".

תם: "או איציק שאשו לדוגמה. זה שם שיש בו הכל. מתח, מסתורין, אהבה, נקמה, תאווה".

דור: "כן איציק שאשו זה שם יותר טוב, אני לא יכולתי להגיד את זה כי ישר היית קופץ ואומר שאני גזען".

תם: "כי אתה גזען, מה לעשות".

דור: "מה גזען , אתה אמרת את זה בעצמך!!!"

תם: "אבל אתה דמיינת אותו טיפש ששולח טוטו, ואני דמיינתי אותו אקדמאי ואיש משפחה".

דור: "דוגרי, אתה צודק, אבל לא יכולת לדעת את זה"


אתם מנהלים את עמוד הפייסבוק פי 1000 יותר הבלוק, הסרטון האחרון שלכם היה למעשה פרסומת לבלוק. באילו אמצעים אתם נוקטים כדי שהחתול והכלב לא יעשה לכם בלוק?

"אנחנו משתדלים לשאול אותם שאלות מוזרות עם משחקי מילים שרק אנחנו מבינים. זה לרוב עובד".

(לא, עכשיו באמת. מי אמר את זה?)


מה התפיסה הקומית שלכם?

תם: "ביל מאהר אמר פעם שבקומדיה החוק החשוב ביותר הוא שצוחקים על החזקים ולא על החלשים. יש כל כך הרבה סטנדאפ שמנציח סטריאוטיפים ופערים, בעיקר גזעניים ומיזוגנים, ואני אישית מנסה ללכת כמה שיותר בכיוון ההפוך. תן לי מופע שלם שנכנס בבעלי הפריווילגיות ואני מבסוט".

דור: "אני בעיקר מסתכל על קומדיה כעוד צורה של אינטליגנציה ואוהב אותה כמה שיותר מדויקת. אנחנו שנינו מוזיקאים ואוהבים לחקור תיאוריה של קומדיה כמו תיאוריה של מוזיקה, ולהכל יש פשוט הסברים נפלאים. אנחנו יכולים לשבת שעה ולדבר על למה בדיחה מסוימת מצחיקה אותנו".


אם אחד מכם ייחטף על ידי סוכנות ביון נורבגית, מה השני יעשה?

 דור: "למען האמת, קשה לי לדמיין למה סוכנות ביון נורבגית תחטוף אחד מאיתנו. כמוני יש להם הרבה וכמוך הם רק מנסים להעיף".
תם: "כן. הייתי אומר שזה נכון".

פרק שני לקט, סרטונים פה

רוב הזמן דור פה 

רוב הזמן תם פה

כתבו עליהם גם פה ופה

מרסל מוסרי – ראיון ר-ציני

מה חדש במדע? מרסל מוסרי

מרסל מוסרי, קומדיהיש רק שני סוגים של אנשים בעולם ולא יותר, אלו שלא יודעים מיהי מרסל מוסרי ואלו שאומרים הרבה פעמים מהר מרסל מוסרי מול המראה. החלק השני הפך את עמוד הפייסבוק שלה לעמוד עלייה לרגל שבו אנשים מקריבים לה בדיחות ונותנים לה 200 לייקים בממוצע, שזה פי מאתיים מהממוצע. הסיפורים שהיא מספרת בעמוד הם שילוב של צ'כוב וזאב רווח, מילולית. צ'כוב וזאב רוווח הזדווגו אבל לא הוסר צו הפרסום, אז ששש. חוץ מזה  יש לה מופע יחיד בשם "עסיסית", שלא עוסק בהמלצות תזונה.

 

מתי גילית שאת מצחיקה?

 "אני מצחיקה? וואלה? שמחה לדעת שאתה חושב ככה, בן כמה ומאיפה? בקטע של משהו רציני? אבל שתהיה בעניין, אני עושה חינה! הבטחתי לסבתא".

 (אני שומר את עצמי לדדו)

 הרבה מהסיפורים שלך הם משפחתיים. מה השכר שאת משלמת כדי שלא ינוכו אותך מהירושה?

"בורכתי במשפחה מצחיקה. גם בפעמים שאני לוקחת את הדמויות שלהם ומקצינה זה נשמע הגיוני. לגבי הירושה אל תהיה אופטימי, גם אם תאגד את החסכונות של אמא ואבא שלי יחד, תמכור את הבית שלהם ואת כל הרהיטים עדיין ייצא לך חוב בהוצאה לפועל של חצי מיליון שקל. מוותרת".

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עלייך?

"מתה להגיד צ'רלי צ'אפלין כדי להישמע אינטלקטואלית, אבל לא. למען האמת אבא שלי הוא אדם מאוד מאוד מצחיק, יש לו בדיחות קבועות שתמיד מצחיקות את כולם (הכנסתי את חמותי להריון), הושפעתי ממנו כנראה. עם זאת, אני מאוד אוהבת את אדיר מילר ורשף לוי. שניהם וירטואוזיים ענקיים בעיניי".


מה המלצתך למתיירים בחולון?

"לקחת קו 72 לתל אביב".

מה את חושבת על היוצרים הקומיים של היום?

"אני לא במקום של לשפוט אף אחד. אבל הרבה מההומור היום רדוד, אנשים מתעסקים באובססיה בסקס ובדברים אסורים על מנת להצחיק. אני לא אתחסד, גם אני עושה את זה לפעמים.
 "הקטע הוא שהיום גם ככה אין כבר טאבו על כלום והכל פרוץ וידוע, הייתי רוצה לראות דברים יותר מתוחכמים, אפילו הצגות יחיד מצחיקות במקום סטנד אפ. מה שכן, יש התעוררות בכל הז'אנר של בנות מצחיקות, שזה אדיר!".

 מה התגובה הכי מנומסת שאת יכולה לתת למי ששואל אותך מתי ייצא הספר אחרי כל סטטוס?

"הרבה מבקשים ספר. יש כאלה שגם אם אכתוב בסטטוס 'יש לי עצירות כבר שבוע, מה לעשות?' יכתבו 'וואו, מתי יוצא הספר?'. זה גורם לי לחייך, וזה כיף! אבל כרגע לצערי אני לא יכולה להרשות לעצמי מבחינה כלכלית לשבת בבית ולכתוב, מאמינה שזה יגיע".

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

"אין מילה ספציפית שמצחיקה אותי, יש כמות וודקה ספציפית".

 מרסל מוסרי זה שם איסלנדי מאוד נפוץ. איך את מסתדרת בחברה הישראלית שבה יש מעט מאוד איסלנדים?

"יש לך פה טעות, ידידי הכותב המסוקס , יש המון איסלנדים בארץ. הייתי צריכה להתחתן עם איסלנדי אבל בגלל הקור הכל היה מכווץ אצלו, אז הלכתי על ניגרי".

הלהקה האיסלנדית סיגור רוס מרכינה ראש בחרפה
הלהקה האיסלנדית סיגור רוס מרכינה ראש בחרפה

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

"אני בורחת ממעמסות ודברים כבדים מדי. ההומור נותן לי מפלט מאז ומעולם. גם באמצע ריב אני יכולה פתאום לחייך. אמא שלי תמיד אומרת לי שאני בחורה ששרה לעצמה בראש 'לא אכפת לי מהמצב'. אז ככה, בדיוק, 'לא אכפת לי מהמצב'".

אם לא היית קומיקאית, איך היית מתעשרת?

"הייתי מחשפנת במועדון העיוור".

שירה קומית

 שייקספיר, קומדיהב-3 ביולי נערך בבלום בר בתל אביב ערב שירה קומית. אלו שמות המשוררים וחלק משיריהם שנקראו בערב קדוש זה

*הערת פתיחה: תומר ליכטש קרא רצף תמלול מחדשות ערוץ 10 מהבוקר שבו דודו טופז התאבד, שיתפרסם בהליקון בקרוב

כתוב תמיד כדי להרוג ערן הדס

(בהשראת Thou Shalt Always Kill – Dan Le Sac vs Scroobius Pip)

"אני אוהבת את השירה ושונאת את המשוררים" (שרי גולן)

לא תאהב משוררים, שנא אותם, אך אהוב את השירה

לא תגנוב שירים בצורה בוטה, אלא אם היא צורה ממש בוטה

לא תעריץ משוררים פופולריים, ולא נביאי שירה

לא תישא בשיריך שמות גיבורים מיתולוגיים כמו אפלטון, קופידון, איקרוס, דדלוס, ונוס ובוטיצ'לי שלה לשווא

לא תחשוב שכל משורר מבוגר שמגיע לאירועי שירה של צעירים ומדבר איתם הוא פתטי, יש כאלה שהם פשוט נחמדים

לא תקרא את " אֵב" או "הו!" או כל מגזין אחר שבשמו הברה יחידה

לא תפסיק לאהוב משורר רק כי גילו אותו בנט או כי הפך פופולרי

לא תפקפק בטניה ריינהרט ז"ל ובאהרן שבתאי

לא תשפוט ספר (או ספא"ל) שירה רק לפי העטיפה

זכור כי במקרים רבים העטיפה דווקא יפה

לא תרכוש מוצרים של סטימצקי, גם לא עיתונים בחנויות שלהם

בצומת ספרים השתמש כספרייה, אל תקנה דבר

לא תיסע לערב שירה עם חברתו של קולגה, תיקחו סמים ותבגדו בו, לא משנה מה הוא עשה לך

ובתכל'ס מדובר היה ככל הנראה באי-הבנה בין שניכם

לא תתאהב כל כך בקלות, לא במשוררת ולא בשירתה

לא תשתמש בשירה, בספוקן וורד, בפרפורמנס פואטרי ובטריקים של צ'יקי כדי להיכנס לבחורות לתחתונים

השתמש בהם כדי להיכנס להן למוח

לא תגיב בבלוג של אלי אשד, בטח שלא בשם יחזקאל

לא תשתתף בערב שירה וברגע שהשיר הבאמת מחורבן שלך ייגמר תעזוב מיד כדי להפיץ שמועות שקריות על סקס שעלק עשית עם שתי אחיות

לא תחזור למועדון שבוע כן שבוע לא, רק כי ראית בחורה חמודה שנדלקה על השלאגר המפגר שלך (שהוא בכלל ואריאציה על אלן גינסברג)

ובתכל'ס היית יכול להכניס אותה למיטה, אבל חתונה לא תצא מזה, ונראה לי שהיא גם מכירה את גילי

לא תעמיד משוררים, מתים ככל שיהיו גם בחייהם, על פסלים, עמודים או כיכרות, לא משנה כמה גדולים היו. ראבק, הם לא עשו שלום, רק כתבו שירעע!

,

קהלת – סתם משורר

אבן עזרא – סתם משורר

ביאליק – סתם משורר

טשרניחובסקי – סתם משורר

,

אצ"ג – סתם משורר

יחיאל חזק – סתם משורר

אלתרשלונסקי – באמת סתם משורר

אלכסנדר פן – הוא סתם משורר

,

חיים גורי – סתם משורר

נתן זך – סתם משורר

מאיר ויזלטיר – סתם משורר

יונה וולך – סתם משורר

,

פנחס שדה הוא סתם משורר

ט. כרמי – סתם משורר

צאלה כץ – סתם משורר

יהודה ויזן – גם עורך

,

לא תעניק תשומת לב לשירה בצרפתית וברוסית על-חשבון יתר השפות, היזהר גם ממחמאות מופרזות לאנשים שמתרגמים מספרדית

זכור כי נובלס, ארק, נשים מופקרות וכתבי-עת לשירה מעולם לא היו חלק מארבעת היסודות של היקום ולעולם גם לא יהיו

,

לא תיפול למלכודת חריזה רפטטיבית

לא תיפול למלכודת חריזה רפטטיבית

לא תיפול למלכודת חריזה רפטטיבית

לא תיפול למלכודת חריזה רפטטיבית

,

לא תחפש מי ינענע אותך בקלישאות מיופיפות-לשון

לא תצעק למשורר לעשות את השלאגר

לא תחולל לחלילה של אכזריות

לא תקרא שירה עבור הקהל של ניצנים

כשאני אומר נָד לא תאמר נֵד

כשאני אומר עוגה במעגל לא תחוגה

כשאני אומר אני בעד, אתה בעד, כולנו בעד… הרוג אותי

לא תתפוס משורר בשמחתו

לא תשלח לינקים ליוטיוב שנגמרים במחרוזת feature=related

לא תייחל לאיש להיות משורר פריק כמוני

לא תאיית את המילה ואללה וו וו אלף למד הא

איית את המילה ואללה וו אלף למד למד הא, לא משנה מה גוגל אומר

לא תגיב לרכילות ששני סלבים בשקל נפרדו אחרי נצח זוגיות במילה "ואללה?"

חשוב תמיד בעצמך ועבור עצמך

כתוב תמיד כדי להרוג

***

מקסימוס עמוס בר

בדירה ישב איש פרט,
מהורהר צפה בסרט.
סרט קאלט עם גברת קידמן המהוללת, לא אחרת.
ופתאום – דופקים בדלת.
"הן מכר זה, או מכרת.
בלבי הכניס בהלת בשעה כה מאוחרת".

קם האיש, הסיט בריח
וקידם צעיר מקריח,
שבחן טבעי הפריח הבדידות שבצריח.
"כאן משפחת אלמליח?",
ככה הפולש השיח,
"צר לי פתע להפריע ואותך כך להטריח,

אך תבין, אני מבטיח
(או ששמי לא גד מצליח),
הטבות לאין מספר כמו גרעינים של אבטיח".
כך אמר, מיד הטיח,
זה העלם השליח,
צרור דפים אשר הבליח ונשר אל השטיח.

הרימו האיש ולפתע,
למקרא האלפאביתא,
חש שזה הפשקוויל גדוש הוא קטע אחר קטע.
אנחה נפשו מילטה,
"אם בארזים קינאת",
כך נכתב, "צלצל אלינו. תקוותך הרי לא מתה.

'מקסימום!' – כרטיס של פלא.
הן חובה הוא לכל אלה
שדרים בזה החלד בערים צפופות כמו כלא.
מתנה כה ממכרת
לתושביה של הקרת.
הצטרף נא והכר את הבטחתה המשכרת:

חמישים אחוז בזארה.
על סוג אל"ף, לא על ברארה.
זו דוגמא אחת נמהרה שתדע שזה לא חרא.
ובקאמרי נציע
מושבים ברום יציע.
צ'ייסר עת תלך הבארה עד שהחמה תפציע".

"מקסימוס מטרופוליני.
מגה טרנדי הוא. כה איני.
מקסימום הוא תל אביבי כמו שסיני הוא הסיני.
בן אטנוילנד הוא לעילא.
לתושבי חוץ לא יועיל ה-
נהי ובכי התמרורים. הן לא בת-ימי הוא, חלילה".

את ראשו לפת הגבר.
"אוי, געוואלד! הו, שוד ושבר!
מעוני הרי רחוק הוא ונמצא אי שם מעבר
להרים. יכני דבר!
לא כרטיס לי עד הקבר.
אך אני קצין בקבע. מקבלים תלושים של 'חבר'?"

כך זעק על סף היסטריה.
אך העלם: "יש מאטריה
ויש חוק למקסימלים: אין כניסה לפריפריה!
גבול לנו בצו עליון:
ים, ירקון ואיילון.
לא נוכל לפתוח דלת בשבילך. גם לא חלון".

"אך אני מירושלים.
עיר בירה היא. לא שוליים.
לפחות תיתן קופון לי וארכושה נעליים".
"נעליים, יבוסי?
באמת הרי זה שיא".
כך פסק המקסימלי הצעיר בקול ארסי.

"איש של קבע? זה לא אין.
לך תגור במודיעין.
לך תפריח את הנגב. תתנחל. תקים גרעין.
לא לך ההנחות.
אתה שווה, אבל פחות.
במחילה, חסוך ממני קילוסים גם יפחות.

לא תבוא אצלנו פנימה.
מבצעים אין בהבימה,
מסעדות ומוזיאונים – הן את שכמותך נחרימה".
את דבריו הואיל לגמור
ובן שיחו, בשם אמור,
התחנן למעט סימפטיה. שח העלם: נברמור!

***

"האנשים שלהם"עודד כרמלי (מקריא: עידו הראל)

הָאֲנָשִׁים שֶׁלָּהֶם

הֶחֳמָרִים שֶׁלָּהֶם

הָרַעְיוֹן שֶׁלְּךָ

הַפְּלַטְפוֹרְמָה שֶׁלָּהֶם

הַפוֹרְמָט שֶׁלָּהֶם הַפִּיץ'

הַפִיל הַטָּאץ' שֶׁלָּהֶם

הַלּוֹגוֹ שֶׁלָּהֶם שָׁם

הַסָּעוֹת עֲלֵיהֶם

מֵהַמָּקוֹם שֶׁלָּהֶם

הַסִּיגַרְיָהשֶׁלָּהֶם

הָאֵשׁ

לֹא שֶׁלְּךָ

הַתַּחַת שֶׁלְּךָ

שֶׁלָּהֶם

הַכְּרִיכָה הַדִּמּוּיִים

וְהַמֶּטָפוֹרוֹת הָעֲרִיכָה

וְהָעֲרִיכָה בְּפֹעַל

שֶׁלָּהֶם

הָעִצּוּבהָעִבּוּד הַסִּפּוּר

כֹּל מַה שֶׁקָּשׁוּר לַתֹּכֶן

אוֹ לַצּוּרָה

זֶה כְּבָר הַקֶּטַעשֶׁלָּהֶם

הַלַּחַן שֶׁלָּהֶם

הַמִּלִּים שֶׁלָּהֶם

בַּשִּׁיר שֶׁלְּךָ

הָרַעְיוֹן שֶׁלְּךָ

***

סובלימציה סיון בסקין

סבא שלי, השכנה, כלב דני –

כל העולם מזיין, חוץ ממני…

                                עמוס בר

 

ערב של חורף אחד מקולל

שירה עזבה והותירה חלל,

כמו שאומרים מחברי הספדים.

גשם הטביע גינת תלמידים.

בוקר אביב, כלנית בחורשה.

אין לי אשה כבר חודשיים-שלושה.

רץ בבקרים, מפתח תסריט.

סופסוף התחלתי ללמוד צרפתית.

ובין דפיו של דקדוק צרפתי –

היא, סובלימציה אהובתי,

מוזה שבי לעולם לא תבגוד,

שתובילני לשלג-פסגות,

או להקים במקלט תיאטרון,

או להתחיל אימוני טריאתלון,

או ברומנים פרושי-יריעה

את חשקיי להציג לקריאה.

הו! סובלימציה! הוד והדר!

צו הזזת ההרים הנסתר!

הא! סובלימציה! כוח עליון!

מיליון – מאחד, לא אחד ממיליון!

את לילותיי מעביר בכתיבת

סצנות ניאוף, בקרצוף המחבת

(קצת נשרפו הקציצות), בכפיפות

בטן, שפעם נשים נואפות

על שיערה העבירו ליטוף.

סמל ארוטי רואה באות ק'.

קוקוס קוצץ ולקקטוס קודר

קיווי מוסיף ומתחיל לצייר.

היי! סובלימציה! חורק את שיניי!

אורז אוכל לגדל בסיני!

הררר! סובלימציה! כוח כביר!

מנגו אוכל לגדל בסיביר!

שריר עוצמתי לי ומוח צלול.

מי מצטרפת אלי למסלול?

יש לי טרילוגיה היסטורית מלאה

על מלחמות בשושלת ולואה.

את, שעומדת בתור לקופה,

את, ששולפת תפוז בלי קליפה,

את, שכותבת תוכנית עגומה,

בואי איתי להפריח שממה!

את, שעומדת חוברת לסרוק –

בואי לכתוב איתי אופרת רוק!

הררר! סובלימציה! הררר והו-הא!

ככה תרבות מתפתחת גבוהה.

            תל אביב, 23 בדצמבר 2012

 ***

מילת האני דרור ניר קסטל

אני פוחד ממילת האני

אני לא יודע איפה היא הייתה

כמה ידיים נגעו בה

באילו לשונות היא בילתה

יש בי חשד מבוסס שאני כלל לא בתולה

 אפילו שמעתי נשים מעין פרטיות

בספסלים מעין ציבוריים שרות:

אני זונה, אני זונה.

כשאני שואל, אני לא משקרת.

היא מתכחשת בגוף שלישי:

אני יונה, אני בשר, אני שושנה

אני קדושה.

אוכל לאהוב אותה מנותקת מכל הקשר.

אוכל לאהוב אותה רק מונוגמית ובודדה:

 אני.

***

אִיוֹיעל גלוברמן (מקריא: דרור ניר קסטל)

(מתוך הספר אליבי)

אִיוֹ פָּרָה עַכְשָׁו

זֶאוּס מְזֻעְזָע, כּוֹעֵס,

מַרְגִּישׁ נוֹרָא. הוּא סוֹבֵל

מֵאַכְזָבָה. אֲבָל מַצָּבָהּ שֶל אִיוֹ

חָמוּר יוֹתֵר: הִיא

פָּרָה

***

"שיר אהבה" אסנת איטה סקובלינסקי

הו יאיר לפיד

לבי רוטט כשאתה מופיע לי בפיד

זה כמו לשחק ב"איפה אפי"

רק שאצלך זה "מצא את הטעות"

אני תוהה ממי הפעם תמציא את הציטוט.

הו יאיר לפיד, כשאתה מופיע לי בפיד

אני תוהה את מי הפעם תשלח עם פנס

לחפש אמירות של שר שלמערה נכנס

או את מי תשחק היום, שר, חתול או טרול מתכתש

שנכנס לעמודי חברות כנסת ומרים שם זנב בואש.

הו יאיר לפיד, עוד לא הענקת לי אות הערכה

משום מה עדיין לא חסמת אותי מעמודך

הרי אני שמאל ביקורתי, אליטה, מעמד דיגיטלי עליון

עשיתי צילום מסך וגיחכתי במקום הנכון.

הו יאיר לפיד, אם זה לא היה כה מייאש

זה היה די משעשע

מדוע אתה כך בלבי מתעתע?

הו, יאיר לפיד, אני מחכה שתופיע לי בפיד

הרי האימרות שלך הן סמל סטטוס

ועצמות לחייך כה סמכותיות.

כתבת לי "טוב, בי" ולא הוספת עוד

***

ילד בשם רות יואב איתמר (תרגום:A Boy Named Sue של סילברסטיין)

אבי נטש כשהייתי בן שלוש

הוא לא השאיר דבר בעו"ש

גיטרה ישנה ובקבוק ויסקי גמור

אינני מאשים אותו על שברח

אך הוא עשה טריק מלוכלך

לפני שזז הוא קרא לי "רות".

(ודאי חשב שזאת בדיחה

בקרב החבר'ה זאת הייתה הצלחה

ונאלצתי להילחם על כל אפשרות,

בנות צחקו והייתי מסמיק

ובנים באגרופים הייתי משתיק

זה לא קל כשקוראים לך רות)

גדלתי גאון ונדיב ואכזר,

אגרופי התקשה ושכלי היה מר

עברתי מעיר לעיר להחביא את הבושה

ונשבעתי לשמיים ולירח,

שאבקר בבתי זונות ובתי מרזח

ואהרוג את האיש שנתן לי שם אישה

הגעתי לדימונה בשעה חמש,

עדיין היה חם, הפה היה יבש

וחשבתי לשתות עד לשכרות,

בבית קפה בין בתים לא יפים,

ליד שולחן, מחלק קלפים,

ישב הבן זונה שקרא לי רות.

ידעתי שהנחש הוא אבי היקר

מתמונה שנותרה לאימא זה מכבר

וזיהיתי צלקת על הלחי ומבט שרוט

הוא היה גדול ואפור וקומתו כפופה

הבטתי בו ודמי קפא

אמרתי: קוראים לי רות! אין זו טעות!

עכשיו תמות!

נתתי לו אחת בין העיניים,

והוא נפל אחת ושתיים,

אך קם וחתך את אוזני בחזרה

שברתי עליו כיסא בר

והתגלגלנו דרך החלון שנשבר

בועטים ורבים בין אדמה, דם ובירה.

נלחמתי עם קשוחים יותר

מתי זה היה אינני זוכר,

הוא בעט כמו פרד ונשך כמו דוברמן

שמעתי אותו צוחק ומקלל המון

הוא שלח יד לאקדח – שלפתי ראשון,

הוא עמד שם והביט בי בחיוך קטן

והוא אמר "בן, העולם אכזר

כדי לשרוד צריך  להיות רע ומר

וידעתי שלא אהיה שם בשבילך

אז בטרם הלכתי קראתי לך רות,

וידעתי שתתחזק או תמות,

השם הוא מקור כוחך".

"נלחמת קשה", הוא אמר ברכות

"ואני יודע שאתה שונא אותי ויש לך זכות,

ולא אטור לך טינה כשאמות,

אך עליך להודות לי בטרם עת,

על האשכים מברזל ועל הלב הבועט"

כי אני הבן זונה שקרא לך רות.

הורדתי ת'נשק, נעשיתי רגשני,

אני קראתי אבא, הוא קרא לי בני,

והלכתי עם נקודת מבט שונה

אני חושב עליו ברגע שכזה

כשאני מנסה וכשאני זוכה

ואם יהיה לי בן אקרא לו

ראובן או שמעון, רק לא רות,

אני שונא את השם הזה!

***

ברליןארז מירנץ (מקריא: דרור ניר קסטל)

 

אני נוסע לברלין

כי אני יכול

כי זכיתי בסרטיפיקט

מדמו ומזרעו של סבי

אני נוסע לברלין

כי אני רוצה לחוות שואה

יותר נכון גלאם-שואה

כי הזיכרון הישראלי אפור מדי

אני נוסע לברלין

לגותיקה זוהרת

לנצנוצים באוהאוסים

לתרופות אס.אס.אר.איי

בבתי חולים סובייטים

אני עובר לברלין

לבונקרים של צביעות

למועדונים אפלים

לאדריכלות חדשה

לכל גסט האוס פה יש קסם

הם קוראים לך לקבל אס.אס.אמ.אס

מהאפליקציה של מדריך צי.טי

כדי לראות מה קורה בעיר

הם קוראים להתאחד איתם

לשבור את החומה סביב ליבך

כמו באופרה של ואגנר

לקבל עיטור גבורה

להתנכר ולהכחיש הכל…

אני עובר לברלין

להכחיש אתכם

מכיפת הרייכסטאג

לקבור אתכם שוב

ממועדון היפסטרי,אנדרגראונדי,או-באני

לפתות אתכם בסיר הבשר

של יוקר המחייה

אני עובר לברלין

להפוך ללוליין של תקינות והגינות

המבטל אדם ומחייך לו בהומניות

אדם שמבחוץ הוא אידי-אליסט

ובפנים הוא יותר, אידי אמין

***

גם וגם יואב עזרא

גם וגם

אני לא מכירה אותך אתה סאדיסט

או רומנטיקן

– אני גם וגם

אתה מושחת או אדם ישר

– אני גם וגם

אמרו לי שאתה כותב שירים אז אתה

גאון או גרפומן

– אני גם וגם

בפרס העיריה השופטות הן חברות שלך

ובפרס ראש הממשלה השופטים הם חברים

שלך איזה פרס כדאי לך

– גם וגם

גם וגם

גם וגם

– אני משורר

גם וגם

– אני

אדם

גם

וגם

– גם וגם גם וגם גם וגם

וגם וגם וגם וגם וגם וגם

גם גם גם גם וגם גם וגם

וגם וגם גם גם

כל מה שקומדיה