שממל – ראיון ר-ציני

מיוחד לילדי הקומדיה, מוזיקאים שיודעים לדבר. והפעם: שממל

8901_10152360258570177_1613413107_n
צילום: דניאל פליק

 שממל זו להקה קומית המגדירה את סגנונה כקברט תיאטרלי, אירוע וינטג'יאלי, סאטירי ניטראלי, גימיק ויזואלי, מלל אקטואלי, טמטום ויזואלי, וזכתה בפרס הראשון בתחרות "להקות עם שם קצר והסבר ארוך". הלהקה התגבשה בנס ציונה, על כך לא נרחיב את הדיבור. הלהקה מורכבת מ-12-10 נגנים, תלוי במחזור הירח ואשתו. מספר הנגנים מאוד שימושי, אפשר להשתתף במניין מוזיקלי, אפשר לעשות דגם מוקטן של שבטי ישראל, אפשר להקים כת ואפשר לענות למיילים שאני שולח, כי תמיד יש מישהו ליד המחשב.

מתי החלטתם שאתם להקה מצחיקה?

"מעולם לא החלטנו שאנחנו להקה מצחיקה, למען האמת מעולם לא החלטנו שאנחנו להקה. היי חבר'ה, הצלחנו! אנחנו להקה! (קולות מרמור עמומים). אוקיי אפשר להתפרק עכשיו, איפה האסייתית? ".

אתם יותר מעשרה נגנים על במה אחת, מה שיכול להיות מאוד מסוכן. איך אתם שומרים על משקל מאוזן ומונעים מצב שבו קלי המשקל יעופו מעלה?

"הכי קלים מנגנים על הכלים הכי כבדים. ככה יש גם עבודה למעסה של הלהקה – סטס. מה? הוא לא מעסה? הוא החצוצרן? אז למה הוא תמיד מורח אותי בשמן?".

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליכם?

"אזהרת רשימה! (וזו רשימה שעדיין מתעדכנת): מונטי פייטון, ג'ים הנסון וכל החבובות, וודי אלן, דני סנדרסון, ג'רי סיינפלד ולארי דיוויד, האחים מרקס, טום לרר, הסימפסונס, ג'ון לנון, גורי אלפי, יוסי בנאי, טינה פיי, דן הרמון, פמילי גאי (סת' מקפלרן), מל ברוקס, פלטפוס, חנוך לוין, מוישה אופניק, רנדי ניומן, ימי ויסלר, לואי סי.קיי. טרי פארקר ומאט סטון, ג'ון סטיוארט, דאגלס אדמס, ניסים אלוני ומירי רגב".

מה ההבדל בין ביג בנד לביג בירד?

"אחד מהם אפשר לקנות בפירורי לחם והשני ציפור גדולה וצהובה".

אפשר להשיג ביותר מפירורי לחם
אפשר להשיג ביותר מפירורי לחם

מה אתם חושבים על היוצרים הקומיים היום, במוזיקה ובתחומים אחרים?

"כיף היום. לי אישית יש הרגשה שבניגוד לעבר, אז היינו מוגבלים לדרכי הבידור המסורתיות ונחשפים רק למה שהחליטו שניחשף אליו, היום יש המון אנשים שאפשר להיחשף אליהם דרך היוטיוב, הפייסבוק והטוויטר, במוזיקה ובכלל. המון אנשים מצחיקים שלאו דווקא בחרו לעבוד בזה, או שלא היו מגיעים לידי ביטוי לפני עשר או עשרים שנה, היום פשוט מגיעים אליך למחשב. דברים כמו לונלי איילנד שצמחו ביוטיוב, או תירס סקסואל אצלנו, שקומית ומוזיקלית כיף לראות, או שטויות כמו אנויינג אורנג' ושיט שאנשים אומרים על שיט. לצד התופעות האלה כמובן שנעשים המון דברים מעולים בתקשורת המסורתית (כמו קומיוניטי, פאמילי גאי, לואי, רוק30, ארץ נהדרת, ומקום לדאגה (זצ"ל), ובמוזיקה כמו הבילויים ושלומי שבן. ככה שבסך הכל אנחנו ברנסנס של קומדיה".

מה הדבר הכי מסוכן לעשות בנס ציונה?

"לענות על שאלון לבלוג".

מה המילים שהכי מצחיקות אתכם?

"פומפרניקל, אורלוגין ופרוקטולוג".

מה התווים או האקורדים שהכי מצחיקים אתכם?

"D9, A חצי מוקטן, ופרוקטולוג".

מה התפיסה הקומית שלכם אם יש כזו?

"קומדיה היא דבר חמקמק ואכזרי, שצריך כל הזמן לנוע, להתקדם, ולהתעדכן מצד אחד, אבל לא לשכוח שהוא בנוי בסך הכל על ידע כללי מצד שני. הבדיחה הראשונה שסופרה אי פעם הייתה קשורה כנראה בבולבול, ואלפי שנים מאז אנחנו ממשיכים לספר על אותו הבולבול אבל בדרכים חדשות ומתוחכמות יותר. למה זה מצחיק אותנו? מהמון סיבות אבל מאף סיבה אחת שמישהו יכול להצביע עליה. אף אחד לא יכול להסביר באמת קומדיה, זה איזשהו רגע שבו נוצר משהו חדש מהקשרים חברתיים, חרדות קיומיות ודפוסים לוגיים, שפשוט מעיף לנו את המוח למקום שלא ידענו שהיה קיים קודם, וכל מה שאנחנו יכולים לעשות זה לצחוק. בגלל זה הרעש שהכי כיף לשמוע זה קהל שצוחק, כי פגעת במשהו שלא היה שם קודם, יצרת משהו חדש, איחדת המון אנשים בהבנה משותפת. כל פעם שצחוק קורה זה קסם, זה נס, זה בולבול.

"אז אפשר להגיד שהתפיסה הקומית שלנו היא פשוט: 'בואו נקווה שזה יעבוד'".

איך לומדים לנגן בכלי נשיפה בשלושה שלבים?

1. שמים בפה.

2. נושפים.

3. מתנצלים בפני הגיטריסט שהגיטרה שלו מלאה ברוק והולכים למורה.

אתר הלהקה

שממל ודודו זר

cheapest college

הפגנה פואטית – מערכון מאת דרור ניר קסטל


200560_4975954571_7993_nנפשות:

חרד"ל

גברת

יום. חוץ.  רחוב. חרדי לאומי מוקף בשלטים על ארץ ישראל השלמה וכיו"ב. עוברת גברת.

החרד"ל:

גברת, את אוהבת את ארץ ישראל?

הגברת:

מחבבת

החרד"ל:

מי שלא אוהבת ורק מחבבת בסוף מתאכזבת, שהשם ישמור אותך מכלבת.

(מחייך)

הגברת:

סלח לי שאני אומרת לך את זה, אבל עם כל הכבוד לארץ ישראל, החרוזים שלך לא משהו.

החרד"ל:

התגובה שלך כואבת.

הגברת:

הנה אתה שוב עושה את זה. זה חרוז צפוי, הוא לא מחדש לי. למשל "שהשם ישמור אותך מכלבת" זה תלוש. הכנסת את זה רק בשביל החרוז.

החרד"ל:

נכון, נכון. עלית עליי. אז מה את רוצה שאני אעשה?

הגברת:

אני הייתי מציעה לך, לפחות בהתחלה, לעבור לחרוז החופשי. למשל, השלם את המשפט הבא "ארץ ישראל השלמה, כי אין לנו…"

החרד"ל:

(חושב קצת)

 ארץ ישראל השלמה כי אין לנו עוד אדמה.

הגברת:

לא, לא, לא. זה בנאלי, שחוק. אתה מאכיל את הקהל בכפית. אנשים באים להפגנה בשביל לחשוב. הפגנה היא שיח, דיאלוג. בוא, נסה אותי.

החרד"ל:

ארץ ישראל השלמה כי אין לנו עוד…

הגברת:

גמל. אתה מבין מה אני עושה? גמל זה מפתיע, זה סמלי, זה שורשי, זה ארץ-ישראלי.

החרד"ל:

 זה לא חרוז.

הגברת:

 זה חרוז חופשי. אתה חייב לצאת מהמסגרת.

החרד"ל:

גברתי, אני לא יודע. לפחות אני כנה.

הגברת:

כן.

החרד"ל:

 כן מה?

הגברת:

בעברית יש לומר כן, לא כנה. אתה מפגין, המילים הן הכלי שלך. אתה צריך להיות מודע ללשון. אתה מבין?

החרד"ל:

אז להגיד כן, כן?

הגברת:

כן, עכשיו אנחנו מתקדמים. מה עוד יש לך ברפרטואר?

החרד"ל:

"יהודי לא מגרש יהודי", "חברון מאז ולתמיד". "רבי עקיבא צדק"

הגברת:

שמע… זה בסדר, זה יכול לפנות לקהל מסוים, אבל כדי לפנות לקהל הרחב, אתה צריך שזה יהיה מוחשי יותר, תקשורתי יותר, אתה מבין, יהודי זה אמורפי. מיהו יהודי בעצם? מי קובע מיהו יהודי?

החרד"ל :

(בכעס)

אני אגיד לך מי קובע מי יהודי, יא אוכלת נידה ובועלת שפנים! ההלכה קובעת!

הגברת:

(מתמוגגת)

אוי, זה היה מצוין. הכעס, הרגש. זה אותנטי.

החרד"ל:

 (נרגע)

את חושבת? כי הייתה לי ההרגשה. אני זרמתי עם זה. התחברתי לעצמי.

1211200c9bd082c45406bc54054d63cfd11775

הגברת:

רק הערה אחת. כקהל עדיף לנו להתחבר לתמונות, לריחות. לכן, למשל במקום לומר "יהודי לא מגרש יהודי" אולי תנסה "עלי האזדרכת נושלים על סלוני, ריחות נעליים שוטפים את הרחוב. חיי הם גיהינום".

החרד"ל:

 מה? איך זה קשור?

הגברת:

במישור הסמוי זה קשור.

החרד"ל:

 אה, סמוי. ברור.

(מסתכל לצדדים בבהלה)

סמוי?

הגברת:

טוב, תהיה לנו עוד הרבה עבודה. שמע מה נעשה

(מוציאה את כרטיס הביקור שלה)

בוא אליי לסדנה, 400 שקל למפגש.

2. כותרת: כעבור חודשיים.

החרד"ל והגברת באותו מקום עם השלטים. הגברת מאחוריו

החרד"ל :

(בקצב הפגנה)

 קן לציפור בין העצים, ובקן לה שלוש ביצים. בכל ביצה הס פן תעיר ישן לו אפרוח זעיר.

גברת:

הו, לזה אני קוראת משורר לאומי.

אבא קריר – ראיון ר-ציני

ראיון עם אבא קריר לפני כולם, מאחורי  כולם, מצדי כולם, הוא העומד 207179_5187686842_3136_nאבא קריר (נועם אונגר) הוא סרטונאי, זה אומר שהוא לא עושה הרבה חוץ מלצלם סרטונים קצרים ולשים אותם באינטרנט, זה תחביב שלו, תחביב נחמד. ובכל זאת, בשיאו הוא מגיע לעשרות אלפי צפיות. מה הסוד שלו? למי אכפת. מלבד זה הוא מצלם בתולות ומעלה אותן לעולה, זה גם תחביב שלו, תחביב נחמד. בנוסף הוא מצלם פיצות ומעלה עובש, זה גם תחביב שלו, תחביב נחמד. מתי הוא כבר יתמקצע? הפעם  שלחתי לו מייל אבל את התשובות קיבלתי בפייסבוק. לכו תבינו.

מתי גילית שאתה מצחיק?

"בפעם הראשונה שנכנסתי לצ'אט באינטרנט. זה היה מזמן מזמן, עוד במאה ה-20. קראתי לעצמי ויזתא כי זה היה פורים וגיליתי שאני הכי מצחיק בצ'אט".
ביטוי שחוזר אצלך בסרטונים הוא להלהלה. השמועות מספרות שמסתתר בו מסר סמוי. מהו?

"להלהלה זה משהו שאומרים כשאין מה לומר. או כתגובה לדבר לא צפוי. חיובי ושלילי כאחד. למשל בחורה שדיברת איתה פתאום מתפשטת ומושיטה שד לפה שלך. אתה ישר אומר 'להלהלה'. דוגמה אחרת היא שאתה מספר לחבר שפוטרת מהעבודה ואז בשיא העצב אתה מוסיף 'אני מובטל להלהלה'".

  מי הקומיקאים שהשפיעו עליך? "
אדי מרפי,
סיינפלד, מיטש האדברג, ירון ברלד, אה רגע אמרת השפיעו? חשבתי אמרת השתינו. לא משנה אין לי כוח לשנות את התשובה".

אתה ידוע כאדם שכמעט לא יוצא מהבית. מה אנשים לא יודעים שיש אצלם בבית?

"יש ערוץ יורוספורט שמשדר ב-HD. רוב האנשים לא יודעים שהם במרחק לחיצה על שני כפתורים מצפייה בטורניר סנוקר ב-HD. וזה לא חבילת ספורט יקרה. זה כלול בחבילה הבסיסית!".

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

"אני חושב שלכולם יש סמארטפון. אולי יום אחד גם אני אקנה לי".

כ-11 אלף איש צפו בך אוכל שווארמה. את גארי יורופסקי שמטיף לטבעונות ראו חצי מיליון אנשים. ספר לי על תחושת הכישלון.

"אני לא רואה את זה ככישלון כי יש לי סדרת סרטוני אבא קריר אוכל דברים. זה לא רק השווארמה. יש סרטון שאני אוכל משולש פיצה. יש סרטון שאני אוכל כנפי עוף ופירה. אם תקח את כל הצפיות מסרטוני האוכל שלי ותחבר את כולם, רק אז אני אחוש בכישלון! להלהלה". (חיברתי. לא הגיע לחצי מיליון)

Gary_Yourofsky
גארי יורופסקי. נמסיס

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?
"אני אוהב מילים עם שלוש הברות כמו מצנפת, תשלובת, אופוסום, סיתוונית".

הקהל העיקרי שלך הוא בני הנעורים. באילו עוד דרכים אפשר להשחית את הנוער?

"אפשר לאנוס אותם בגיל רך. אבל עכשיו אני סלב והם אוהבים אותי ורוצים אותי, אז הלך כל עניין האונס וזה הפך לסתם פשע מין בהסכמה".

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

"לדעתי אם משהו מצחיק אותך אז אתה צוחק. אלא אם כן אתה מורה בת 60 ואז אתה זועף".

מתי תתחתן?

"כשאני אמצא את גברת נכוני. אני מחפש אשה שתהיה טבחית מעולה במיטה, אומנית קרקס במטבח, וחשוב מאוד שתהיה אמהית כי אמא שלי מטומטמת".

אבא קריר עונה לשאלות הצופים השיחה העצובה בוויקיפדיה

אתר לענייני הומור, קומדיה וקומיקאים. כי כל בני האדם נולדו דבילים