ארכיון תגיות: ג'ים קארי

סיכום חדשות הקומדיה 22.9-16.9

גל גדות תנחה את SNL, קטעים מספיישל "קונאן בישראל", ג'ים קארי ומישל גונדרי מתאחדים לסדרה קומית, התכנית החדשה של כתב הדיילי שואו וסדרה חדשה מבית איימי פולר ונטשה ליון.

 

לייב פרום ניו-יורק- זה ערב שבת!

אני מקווה שלא נמאס לכם לשמוע ישראלים מעפנים מתלהבים מההצלחה של גל גדות באמריקה, כי הנה עוד פסקה שלמה על זה! סאטרדיי נייט לייב חוזרים עוד מעט לעונה 43 והם חשפו שאת הפרק השני של העונה בשבעה באוקטובר החדשה תנחה גל גדות. זו הפעם הראשונה שישראלי או ישראלית מנחה את התכנית וזה קצת מגניב. צפו למערכון "וונדר וומן" ולגדות עושה חיקוי סביר של אישיות שקל לחקות. את הפרק השלישי של העונה ינחה עוד מנחה חדש לתכנית, הקומיקאי קומייל נאנג'יאני שסרטו "חולי אהבה" יצא השנה לביקורות אוהדות. ואת פרק הבכורה של העונה ב-30  לספטבמר ינחה ריאן גוסלינג, אבל הוא גבר חתיך שכבר הנחה מלא פעמים את התכנית וקיבל הכל בחיים אז למי אכפת.

מקור: The Hollywood Reporter

קונ-כאן, קונ-שם

ולעוד התלהבות לבנטינית על שמזכירים את המדינה שלנו באמריקה, Conan Without Borders: Israel, הספיישל שבזכותו דודה שלכם שלחה בקבוצת וואטסאפ סלפי שלה עם מי שהיא קראה לו "הג'ינג'י הזה מהטלוויזיה" שודר השבוע ב-TBS. והתכנית הייתה נחמדה והעלתה הרבה קטעים מהספיישל לעמוד היוטיוב שלה Team Coco שם תוכלו לראות את קונאן בים המלח, עם חיילות צה"ל וסוף סוף מוצא פיתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

מקור: Splitsider

קארי און, קארי און

הגאון הקומי/קריאת עזרה אנושית, ג׳ים קארי מתחבר לחבר ישן לסדרת טלוויזיה חדשה ברשת ״שואוטיים״ (שגם משדררת את הסדרה בהפקתו ״מת על הבמה״ שחודשה לאחרונה לעונה שנייה). החבר הוא הבמאי הצרפתי המוערך, מישל גונדרי, שביים את קארי בקלאסיקות הגברים העצובים הקלאסית ״שמש נצחית בראש צלול״. גונדרי יביים וקארי יככב ב-Kidding, סדרה על בחור בשם ג׳ף המוכר לעולם בתור ״מיסטר פיקלז״, כוכב תכניות טלוויזיה לילדים, שאחרי שהמשפחה הפיקטיבית של הדמות שלו מתחילה לקרוס, עובר משבר רציני. נשמע מאוד גונדרי וקארי. הסדרה נוצרה ונכתבה על ידי דייב הולסטיין, שכתב בעבר בשביל סדרות כמו ״העשב של השכן״ ו״לגדל את הופ״, וגונדרי יביים את כל עשרת הפרקים. אני עובד כרגע על גרסה ישראלית בכיכובו של יובל המבולבל.

מקור: Variety

אופוזיציה בינארית

התכנית החדשה של קומדי סנטרל שתנסה למלא את משבצת ה"תכנית שאנחנו משדרדים אחרי הדיילי שואו, ועדיף שינחה אותה כתב לשעבר של הדיילי שואו" היא The Opposition בהנחיית ג'ורדן קלפר (כתב לשעבר של הדיילי שואו), והשבוע יצא טיזר (אותו תוכלו לראות כאן) חדש שמבהיר קצת מה התכנית תהיה. בפרומו, קלפר עומד בחלל חשוך ומלא אפקטי עריכה מוגזמים ומדבר על איך התכנית תספר לכם את כל העובדות ש"תקשורת המיינסטרים" לא מספרת לכם. בעצם, זה קצת דומה לתכנית הישנה של סטיבן קולברט אבל במקום פארודיה על התכניות השמרניות של פוקס ניוז, זה יותר פארודיה על אתרי הקונספירציה האמריקאים ומנחים כמו אלקס ג'ונס המשוגע. הפרק הראשון של התכניות ישודר ב-25 בספטמבר, או לפחות זה מה שהם רוצים שתחשבו! הכל זה רק הסחה מהתכניות האמיתיות שלהם! אנשי לטאות!

מקור: TV Line

נדיה פעמונ-יה

עוד שבוע, עוד סדרה קומית חדשה בפיתוח נטפליקס. הפעם מדובר בשיתוף פעולה בין שלוש נשים עם ניסיון רב בעולם הקומדיה: איימי פולר, שלא צריכה הצגה, לזלי היילנד שכתבה את הסרטים "לשכב עם אחרים" ו"הרווקה", ונטשה ליון ששיחקה את ג'סיקה בסדרת סרטי "אמריקן פאי" ואת ניקולס ב"כתום זה השחור החדש", סדרה שאנשים טוענים שהיא סוג של קומדיה. לסדרה החדשה אין עדיין שם אבל ליון תשחק אישה בשם נדיה שהיא "אורחת הכבוד במסיבה שנראה שאי אפשר לברוח ממנה". היילנד וליון יכתבו ופולר תפיק.

מקור: Deadline

 

סיכום חדשות הקומדיה 15.9-9.9

עונה חדשה ל"רון", טריילרים לעונות החדשות של "תרגיע" ו-Search Party, דוקומנטרי חדש של איך ג'ים קארי שיחק את אנדי קאופמן והשתגע וסת' רוגן עושה סדרה על וול-סטריט.

 

רון-ה חדשה

אני מרבה לכתוב במבזקים האלו על קומדיה אמריקאית אבל מה עם קצת גאווה ישראלית? הסדרה הקומית "רון", שיצר יחד עם ענת אורן, ומככב בה רון פלדמן, על רווק לוזר בן 33, חוזרת לעונה שנייה עם עוד הרבה כישלונות, רגעים מביכים וצחוקים. גילוי נאות: אני מכיר ועבדתי עם כמה מהאנשים בסדרה, ואף נחתכתי מפרק (ואני לא מריר לגבי זה בכלל), וראיתי בהקרנת בכורה את שני הפרקים הראשונים של העונה והם נפלאים. אני ממליץ לכם לראות את הסדרה, שעולה במלואה ל-VOD של YES ולערוץ YES Binge ב-15.9, ושמשודרת כל יום חמישי בערוץ YES Comedy. (וגם לכתוב מכתבים בהם אתם דורשים שתשוחרר הסצנה שלי, אם אתם רוצים).

חילופי העונות

ואם כבר מדברים על עונות חדשות, הנה שתי סדרות קומיות מאמריקה שקיבלו השבוע טריילר לעונות החדשות שלהן. הראשונה היא "תרגיע" האהובה שהטריילר שלה מראה לנו שכשלארי דייוויד ממורמר עושה דברים רעים, אנשים כועסים עליו, והופעות אורח של מפורסמים ובונוס: בדיחות על עצירות. העונה החדשה של תרגיע תתחיל ב-1 באוקטובר.

השנייה היא הסדרה הצעירה יותר והפחות מוכרת Search Party, שהייתה אחת מהסדרות האהובות עליי ב-2016. בעונה הראשונה עקבנו אחרי דורי (אליה שוקאט מ"משפחה בהפרעה"), צעירה ניו-יורקית שמוצאת משמעות לחיים שלה כשהיא מנסה לגלות מה קרה לחברה שלה מהקולג' שנעלמה, והחברים שלה שעוזרים לה. בטריילר לעונה השנייה, אנו רואים שהחבורה שלנו מגיעים איכשהו למגע עם גופה ונאלצים לקבור אותה, ואז חיים במצב של פרנויה שמישהו יגלה. נשמע כיפי! העונה השנייה תתחיל ב-19 בנובמבר.

מקורות: Indie Wire ו-The AV Club

דונט האב א קאופמן

ג׳ים קארי הוא בחור קצת מוזר. הוא נותן ריאיונות מוזרים, הוא סוג של נגד חיסונים והוא חשב שזה רעיון טוב לככב ב-״מספר 23״. אבל מסתבר שזה כלום לעומת החוויה שהוא מתאר כ״פסיכוטית״ כשהוא נכנס באופן אינטנסיבי לדמות של הקומיקאי האגדי אנדי קאופמן בסרט הביוגרפי ״איש על הירח״. סרט דוקומנטרי חדש שיגיע בקרוב לנטפליקס, בעל השם המפוצץ , “Jim & Andy: The Great Beyond – Featuring a Very Special, Contractually Obligated Mention of Tony Clifton.”, או בקיצור Jim & Andy ,מתעד את חוויותיו של קארי נעלם לתוך הדמות של קאופמן. הסרט משלב צילומים מהסט, וריאיונות עם קארי מהיום. אני מחכה לסרט על איך קארי נעלם לתוך הדמות של מר פופר בסרט הקלאסי ״מר פופר והפינגווינים״.

מקור: Variety

הדוב מוול סטריט

צמד הסטלנים הכי פרודוקטיבי בעולם, סת׳ רוגן ושותפו לכתיבה אוון גולדברג, עובדים על עוד סדרה חדשה, הפעם לרשת שואוטיים. הסדרה בעלת השם המאוד רוגן-י Ball Street, מספרת את הסיפור הפיקטיבי של מה ״באמת״ גרם ל״יום שני השחור״, קריסת מדדי הבורסה הגדולה ב-1987. הסדרה תעסוק בקבוצה של ״אאוטסיידרים״ שהשתלטו על וול סטריט, ואז הרסו את הכל. הסדרה כבר ליהקה את דון צ׳ידל ואת כוכב מחזות הזמר והשחקן של אלייז׳ה ב״בנות״ אנדרו ראלנס. זה נשמע כמו קצת כמו גרסה של רוגן וגולדברג ל״הזאב מוול סטריט״, אז כנראה פשוט עם וויד במקום קוק ו… יותר בדיחות זין?… פחות בדיחות זין?…

מקור: Splitsider

 

מי היה הקומיקאי ג'רי לואיס שהלך לעולמו השבוע?/ מאת עופר ליברגל

האם במאי הקומדיה ג'רי לואיס היה אמן סלפסטיק עממי, במאי יצירתי או איש בעל אלף פרצופים? השחקן שהשפיע על אדם סנדלר, ג'ים קארי ואדי מרפי או דווקא על סקורסזה? אולי סתם היה שוביניסט של קומדיה? כנראה הכול מהכול

כתבתו של עופר ליברגל

היוצר הקומי הגדול  ג'רי לואיס  נפטר השבוע. כשחקן הוא הרבה לגלם דמויות ילדותיות וטיפשות בצורה מוקצנת. סוג של פי אלף יותר אדם סנדלר, אם תרצו. וכאשר דמויות כאלו הן מה שהוא מציב בחזית, לך תוכיח למבקרים שלך שאתה בעצם גאון הן כמבצע והן כבמאי קולנוע יצירתי. כלומר, לך תוכיח למבקרים בארה"ב. באירופה, בעיקר בצרפת, ג'רי לואיס נחשב לאחד מן האמנים האמריקאים הגדולים ביותר החל משנות החמישים, תפיסה אשר בסופו של דבר התקבלה גם במולדתו של הקומיקאי היהודי, אם כי דווקא בתקופה שבה כבר היה הרבה אחרי השיא היצירתי שלו.

השיא הזה החל כאשר כבדרן במועדוני לילה הוא חבר לבדרן אחר, דין מרטין. אף אחד מן השניים לא הצליח לבנות לעצמו זהות ייחודית לבדו, אך יחד הניגוד בין מרטין היפה בעל הקול הצלול לבין לואיס, אשר מתנהג כמו תינוק בגוף של ספק גבר, יצר ניצוצות שהפכו אותם לצמד הבידור הכי מצליח בארה"ב בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה, קודם על הבמה ולאחר מכן ברדיו,  בראשית ימי הטלוויזיה והקולנוע.

בזמן שיתוף הפעולה הקולנועי עם מרטין, לואיס פגש את השותף החשוב השני שלו ביצירה, שותף פחות ידוע אבל כנראה לא פחות חשוב, במאי הקולנוע פרנק טשלין. טשלין החל את דרכו כאנימטור באולפני האחים וורנר וביים כמה סרטונים של הלוני טונס, בטרם עבר לקולנוע מצולם, תוך שהוא משלב בו את מה שהוא למד מן הטירוף ושבירת הגבולות באנימציה. הנה הוא מביים את מרטין ולואיס  בסרט "אמנים ודוגמניות" –

בשנת 1956 הצמד מרטין ולואיס התפרק, לאחר כ-10 שנות פעילות משותפת. מרטין מיצב את עצמו כזמר, כחלק מחבורת ה"ראט-פאק" וגם כשחקן מוגבל אך בעל קסם. לואיס המשיך לעבוד לא מעט עם טשלין על קומדיות אשר הקצינו את האישיות שלו, למשל כשהוא מוצא את עצמו מטפל בתינוקות ב"נערת הרוק".

או בתור אח סעודי בסרט בעל השם העברי "אח, איזה אח" תרגום סביר ל-The Disorderly Orderly

או כאשר הוא שיחק מכונת כתיבה ואות פתיחה ליומן השבוע ב"מי שומר על החנות"

אבל טשלין גם ניצל לא מעט את היכולת של לואיס כרקדן וחשף גם צד אחר שלו, כמו בסיקוונס הריקוד הנהדר ב"סינדרפלה" כלומר סינדרלה בהיפוך מגדרי.

בסופו של דבר לואיס רצה גם לעבור לביים והוא ביצע זאת בהצלחה ב"נער המעלית", סרט שמתרחש במלון ולואיס מגלם בו את הדמות שבכותרת בזמן שדברים משתבשים. הסרט חושף לא רק את סגנון המשחק של לואיס, אלא גם את היכולת שלו לבנות סצנות המתארות את הגיחוך שבחיים בעולם המודרני, באופן אשר מזכיר במאים-שחקנים מוערכים יותר כמו באסטר קיטון וז'אק טאטי.

הסרט הציב עבור לואיס אתגר: כבמאי וכשחקן, הוא לא היה יכול לשפוט בעצמו את הטייקים שבהם כיכב. לכן, הוא פיתח מערכת של שימוש במוניטורים כך שהוא היה יכול לראות את הטייקים בווידיאו על הסט, מובן מאליו בימינו, אך חידוש של ממש בראשית שנות ה-60 שבהן צילמו בפילם. היה צריך לחכות לפיתוח שלו בטרם ניתן היה לצפות בו. הנה עוד סצנה מן הסרט, שבה הבמאי מקבל על עצמו לגלם דמות נוספת, כוכב הקולנוע ג'רי לואיס

גם בסרטיו הבאים כבמאי, לואיס לרוב גילם יותר מדמות אחת, באופן אשר מזכיר כוכבים קומיים בימינו. בסרטים אלו ניתן לראות כיצד הוא השפיע ועיצב את המשחק הקומי של רבים מן השחקנים בני דורנו, דוגמת אדם סנדלר, ג'ים קארי ואדי מרפי, אשר כל אחד מהם לקח את הסגנון של לואיס למקום אחר. מרפי גם כיכב ברימייק לאחד הסרטים הכי טובים של לואיס כשחקן וכבמאי, "הפרופסור המפוזר" אך הסרט של מרפי קצת מחוויר לעומת המקור, בעיקר ביכולת להפוך לפתע את הקומי למרגש –

 

בסרט "תכשיטי המשפחה" גילם לואיס 7 דמויות שונות וכמו שעשה ברבים מסרטיו, שיחק מעט עם המדיום הקולנועי.

בחלק השני של שנות ה-60 ירדה הפופולאריות של הסרטים של לואיס. הוא נותר בתודעה הציבורית בזכות אירוע התרמה טלוויזיוני שנתי שהנחה למען הלחימה במחלת ניוון השרירים. בשנת 1976 התארח במשדר פרנק סינטרה והוא הביא עמו את דין מרטין, 20 שנה אחרי התפרקות הצמד, כאשר לאורך השנים השניים לא נפגשו והיו עוינים.

המחשבה הייתה שהדעיכה בהצלחה של לואיס נבעה מהעדר רלוונטיות של אופי היצירה שלו לדור הצעיר. אבל אז הגיעו הבמאים הגדולים של הוליווד החדשה וסיפרו על  האהדה שלהם ללואיס לא רק כליצן, אלא גם כבמאי. אחד הידועים בהם, מרטין סקורסזה, העניק ללואיס כמחווה את התפקיד הקולנועי אשר שינה את כל התפיסה לגביו – לפתע בתפקיד דרמטי ברובו, שם האנושיות שבו מתגלה, כאשר הוא משחק בסגנון מופנם יותר ומצליח גם בדרך זו לגנוב את ההצגה מרוברט דה נירו, ב"מלך הקומדיה".

לואיס מת בגיל מבוגר מאוד, גם בגיל זה עדיין היה מצחיק בראיונות אשר העניק.  הוא מת בעידן שבו חלק מן הסגנון שלו התיישן, אף על פי שרוב המשחק הקומי בימינו  מושפע ממנו והחשיבה היצירתית שלו כבמאי מתחילה לזכות לכבוד כאחד מן הייצוגים הראשונים של קולנוע פוסט-מודרני בארה"ב. למרות זאת חלק מן האמירות שלו בשנים האחרונות לגבי היכולות הקומיות של נשים  (הוא טען כי אינן מצחיקות) היו צורמות מאוד ויש לציין גם את הפן הבעייתי הזה באישיות שלו לצד כל דברי השבח. אבל בסופו של דבר הוא גרם למיליארדי אנשים לצחוק ויש לשער כי הוא יוסיף לעשות זאת.