ארכיון תגיות: היהודים באים

סיכום 2017 בעולם הקומדיה

נפילתו של לואי, יותר מדי סטנד-אפ בנטפליקס, עוד טראמפ וגם כמה דברים טובים. הטרנדים הבולטים השנה בעולם הקומדיה

 

אז זוכרים שכולם דיברו על איזו שנה גרועה 2016 הולכת להיות, ואיזה כיף שהיא נגמרת? אז מתברר שגם 2017 הייתה שנה לא משהו. אבל פה זה ילדי הקומדיה, אז בואו ננסה לדבר על הדברים החיוביים של השנה בעולם הקומדיה, בלי לבאס יותר מדי.

המלך הוא עירום

אוקי, הפריט הראשון הזה כן מבאס. לאחר שנים של שמועות, השנה כל העולם התוודע שהאיש שהיה סוג של האפיפיור של עולם הקומדיה, כלומר לא יכל לטעות, הוא מטרידן סדרתי (ממש כמו אנשים רבים בכנסייה הקתולית). העדויות של מספר נשים בעולם הקומדיה לגבי ה״מנהג״ של לואי סי קיי לחשוף את עצמו ולאונן מולן, והודאתו של לואי באשמה, היו חלק מחשיפה גדולת ממדים של מספר גברים בעולם הבידור כמטרידנים, בעיקר בזכות נשים שהשתתפו בקמפיין MeToo. עוד בעולם הקומדיה התגלו אנשים כמו הקומיקאי והשחקן הקומי טי.ג׳יי. מילר שמואשם באונס, מפיק ״בנות״ מוריי מילר, שמואשם באונס קטינה, והשחקן הקומי דני מאסטרסון, שמואשם באונס. אבל לואי, שהיה מושא להערצה לרבים, הוא בהחלט החשיפה הגדולה (נו פאן אינטנדד). אחד מהדברים הביזאריים בפרשה היה שהיא פרצה כמה שבועות לפני תאריך היציאה של סרטו של לואי I Love You, Daddy, שלפי דיווחים מכיל אלמנטים עלילתיים שקשורים לנושאי הטרדות מיניות ואונס. כעת לא נראה שהסרט ייצא בכלל, והגורל של פרוייקטים אחרים של סי קיי תלוי באוויר. נקווה שהחשיפות האלה יימשכו, ונוכל לנקות את עולם הקומדיה ועולם הבידור בכלל.

למה לי פוליטיקה עכשיו?

הי, הנה נושא כיפי: טראמפ! אוקי, אני לא ארחיב במילים על הנשיא, רק אדבר על השפעתו על עולם הקומדיה השנה. לאחר ראיון מביך ומחמיא במיוחד עם הנשיא ב-2016, ג׳ימי פאלון ניסה להיות יותר פוליטי השנה, אך הפסיד ברייטינג לקולברט, שיותר טוב בלרדת על טראמפ, ובפוליטיקה ובכלל בהכל מג׳ימי פאלון האפס. תכניות האקטואליה הסאטיריות בהנחיית ג׳ון אוליבר וסמנת׳ה בי המשיכו להיות מקור לשפיות בעולם. אבל הדבר הכי טוב שטראמפ גרם לו השנה הוא The President Show, הטוק-שואו הביזארי של קומדי סנטרל בכיכובו של הקומיקאי וחקיין טראמפ אנת׳וני אטמוניק. אטמוניק מעולה בתור גרסה איכשהו יותר מגעילה ומוגזמת של הנשיא (משימה קשה) ולתכנית יש פורמט מתוחכם שמחקה תכנית אירוח רגילה. ״טראמפ״ מתחיל במונולוג, שהוא בעצם שיחה עם כתבים, מדבר על הספה עם הסיידקיק שלו, סגן הנשיא מייק פנס (שמגולם באופן נפלא כסוג של נד פלנדרס עם צד אפל על ידי הקומיקאי פיטר גרוס), מארח דמויות נוספות מעולם הפוליטיקה האמריקאי שמגולמות על ידי קומיקאים, כמו בנו הטיפש דון ג׳וניור, היועץ הדוחה סטיב בנון, הסטריאוטיפ האיטלקי אנת׳וני סקרמוצ׳י, והזקן המפוזר ברני סנדרס, יוצא לפינות חוץ ומערכונים סוריאליסטייםומסיים כל תכנית עם מסר מזעזע לאומה. הסאטירה של התכנית לפעמים יכולה להיות ברורה מדי, אבל היא עדיין הסאטירה הכי טובה על טראמפ בטלוויזיה, ואני ממליץ לכם לצפות בספיישל חג המולד שיצא לא מזמן.

יש פה מישהו מסטריינג׳ר ת׳ינגז?

במשך עשורים ספיישל הסטנדאפ היה נקודת ציון חשובה בקריירה של קומיקאי, אבל כמו הרבה דברים הערך של ספיישל הסטנדאפ אולי ירד בגלל הגברה בקצב הייצור, לאחר שנטפליקס יצאו השנה בקמפיין Netflix is a Joke, והוציאו ספיישל סטנדאפ כל שבוע. נשמע מרגש, אבל כמו שהמאמר הזה ב-Vulture אומר, יכול להיות שהשיטה הזו תפגע בסטנד-אפ בסופו של דבר. המאמר מעלה את הרעיון שכל-כך הרבה ספיישלים בשנה יכולים להמאיס את הסטנדאפ על הקהל, ומציין את הבדיחה של קומיקאי הקאלט אנדי קינדלר על הקמפיין: ״נטפליקס מוציאים ספיישל סטנד-אפ חדש כל שבוע. זה מרגש כי עכשיו אפשר לצפות בבינג׳ באמריקה מאבדת עניין בסטנד-אפ שוב.״ המצב מזכיר את בום הקומדיה של שנות השמונים, שהתפוצץ לאחר כמה שנים. נטפליקס הוציאו השנה ויוציאו עוד ספיישלים בכיכובם של שמות גדולים כמו דייב שאפל, ג׳רי סיינפלד, כריס רוק ואלן דג׳נרס, אבל גם הרבה ספיישלים של שמות קטנים יותר שאולי לא היו חייבים לקבל ספיישל גדול. 52 ספיישלים בשנה ממקום אחד, הוא מצב חסר תקדים בעולם הקומדיה.

אבל נטפליקס גם אחראים לשתיים מהסדרות הקומיות הטובות של השנה: American Vandal ו-Big Mouth, שתי סדרות שנראו בהתחלה כלא יותר מאסופה של בדיחות זין, אבל התגלו כסדרות מצחיקות מאוד שמספרות סיפורים מעניינים ואפילו מרגשים לעתים על גיל ההתבגרות. כמו כן, הרבה ספיישלי סטנד-אפ השנה היו טובים, והפלטפורמה המיוחדת של נטפליקס הייתה אחראית גם לספיישלים שיוצאים מהקופסה הרגילה של ״ספיישל קומדיה״, כמו המופע הקומי Oh Hello On Broadway של ג׳ון מולייני וניק קרול, וספיישל הולנטיינז של מייקל בולטון מבית הלונלי איילנד וכותבי קומדי בנג בנג, שהיו שניים מהדברים שהכי הצחיקו אותי השנה. אז נטפליקס: אני צופה בכם. גם בדרך המאיימת וגם בדרך המילולית.

מה טוב?

ובאמת בוא נדבר על כל הדברים הטובים שקרו השנה בקומדיה. כאמור בנטפליקס היה את ״ביג מאות׳״ ו״אמריקן ונדל״ אבל גם את העונה השלישית של Unbreakable Kimmy Schmidt, את העונה הרביעית של ״בוג׳אק הורסמן״ ואת העונה השנייה של ״ליידי דינמייט״. בטלוויזיה היה את ״המקום הטוב״ האהובה, העונה השנייה של Search Party, שהמשיכה להיות מצחיקה, עצובה ומסתורית, העונה השלישית של ״ריק ומורטי״ שהייתה פחות טובה מקודמותיה, וגרמה לתקרית רוטב הסצ׳ואן הגדולה של 2017, אבל עדיין הכילה פרקים מעולים, ״תרגיע״ חזרה לעונה תשיעית ועוד הרבה. בקולנוע היה לנו השנה ״חולים מהאהבה״ החמוד של קומייל נאנג׳יאני, והרבה צחוקים גם הגיעו מסרטי מארוול, בעיקר ״ת׳ור: רגנרוק״. תעשיית הבידור ההוליוודית סיפקה לנו הרבה סיבות טובות השנה לצחוק ולשכוח מכל ה… חרא…

ובארץ…

ומה קרה בקומדיה הישראלית ב-2017? ״כאן״ שחקן אמיתי בעולם הקומדיה הטלוויזיונית עם כמה תוכניות קומיות שנתנו תעסוקה לקומיקאי ארצנו: העונה השלישית של ״היהודים באים״ המעולה, ״מדינת הגמדים״ מלאת הבובות ו״עד כאן״ שנתנה פרנסה לעשרות קומיקאים וקומיקאיות מהשמאל ואיזה שלושה גברים מהימין (וגם שמעתי שאיזה תם אחד הולך לקבל שם תכנית). מכל הלייט-נייטים שעלו בשנה שעברה, רק גורי אלפי שרד. מרגיש שיש יותר ויותר ערבי סטנדאפ בעיר. אבל כנראה הדבר הכי חשוב שקרה בקומדיה הישראלית השנה זה שאני התחלתי לעבוד ב״מה נסגר?״ והופעתי בטלוויזיה כמה פעמים. שנה אזרחית טובה לכולכם ונתראה בשנה הבאה.

שש עצות לכתיבת קומדיה מכותבים קומיים

ללמוד מהענקים לכתוב קומדיה: מצאו את האיזון, התאמנו, תרשמו, היוולדו בן, מצאו שותף ותגנבו. עצות לכותב הקומי המתחיל

אומרים שישראלים אוהבים לתת עצות בכל דבר, גם אם זה לא ממש עניינם. כנראה זה נכון לכל תחום ועניין, חוץ מקומיקאים, שלחלץ מהם עצה לכותב הקומי המתחיל היה קשה יותר מלחלץ הודאה של פוליטיקאי בטמטום ובנזק בלתי הפיך לתרבות הישראלית. בכל זאת הצלחתי לגרד מכמה כותבים קומיים בכירים, זוטרים או לא מוכרים בכלל כמה עצות לא רעות.

אייל נאוראייל נאור (מצב האומה): "הומור זה עניין של טעם. בדיוק כמו מוסיקה. אז אני לא יכול להגיד מה לכתוב או לא לכתוב. אני כן יכול להגיד שבעיניי חשוב לדעת לאזן בין מקוריות לבין רצון הקהל – לפעמים כשאחד מהם מוגזם, זה עלול נורא לפגוע. אתה לא רוצה להיות שונה רק לשם השונות על חשבון איכות היצירה, ואתה גם לא רוצה לנסות לרצות את כולם כל הזמן, להוריד את הרף למכנה המשותף הנמוך ביותר, ולהרגיש שלא חידשת כלום. זה נכון לגבי כל סוג של כתיבה. תמיד תזכור שהקהל שם בשביל היצירה שלך ועם זאת, אתה לא היית שם בלי הקהל".

עידו רוזנטל, קומדיהעידו רוזנטל (קצרים): "תתאמנו. למרות שאם אתם רוצים להיות כותבים קומיים כושר הוא כנראה לא ממש הקטע שלכם, אתם צריכים להבין שכתיבה היא שריר שאתם חייבים לאמן"

 

אלון גור אריה, קומדיהאלון גור אריה (המוסד הסגור, היפופוטם): 

"תלמד מקצוע גיבוי כמו להיות רפד. תרשום.הכל. כל בדיחה ביג'י יומה".

 

לילך ברנע לשם קומדיהלילך ברנע לשם (מצב האומה):

"תשתדל להיות כותב קומי ולא כותבת קומית".

אסף בייסר קומדיהאסף בייזר (היהודים באים): "מצא זוגיות. פרטנר טוב לכתיבה ויצירה יכול לעשות את כל ההבדל. זה צריך להיות מישהו שאתה סומך עליו ומעריך אותו, שצוחק מאותם דברים שאתה צוחק מהם, שאתה יכול להיות סגור איתו בחדר קטן ימים שלמים ושאתה מרגיש מספיק נוח להפליץ לידו".

תומר שרוןתומר שרון (פלטפוס): "אם זה לא מצחיק אותך – זה לא יצחיק את האחרים. אם זה מצחיק אותך – עדיין יש מצב שזה לא יצחיק את האחרים. אם זה מצחיק אותך ומצחיק את האחרים – עדיין יש מצב שזה לא יצחיק אחרים אחרים מהאחרים שזה מצחיק אותם. אם זה מצחיק את כולם – אתה ישן עכשיו ותיכף תתעורר. ולסיכום: גנוב מהטובים ביותר"

.מ"ארץ נהדרת" ו"מהחמישיה הקאמרית" לא נמסרה תגובה.

היהודים באים (נטלי מרכוס ואסף בייזר) – ראיון ר-ציני

היהודים שולטים בקומדיה

נטלי ואסף קומדיהקודם היהודים באו, ואז טענו שהם מלווים בריבית, ואז שהם אופים מצות בדם ילדים שסיפרו בדיחות קרש, ואז שהם מנסים להשתלט על כל הערוצים, ואז לקחו מהם תכנית בערוץ ממלכתי, ואז גילו שהכל זיוף והחזירו להם תכנית בערוץ ממלכתי. ואלו תולדות "היהודים הבאים", כפי שניתנו משמים. לקחנו את יוצרי תכנית המערכונים "היהודים באים" נטלי מרכוס ואסף בייזר לשיחה על קומדיה, סאטירה ואהבת אמת.

למה החלטתם שאתם רוצים לעשות סאטירה?

"כדי לאכזב את ההורים שלנו, שרצו שנהיה עורכי דין".

 

בתכניתכם אתם עוסקים בנושאים מפחידים כמו יגאל עמיר ואייכמן. איך אתם ישנים בלילה?

"ישנים לא רע בכלל. בעיקר בזכות העובדה שיגאל עמיר ישן לבד בתא מבודד ומאובטח ואייכמן ישן עם הדגים כבר 50 שנה".



מי  היוצרים הקומיים שהשפיעו עליכם?

"מיטשל ו-ווב, מונטי פייטון, חבורת לול, ג׳ים הנסון. ועוד כמה מאות".

ערוץ 1 ופוליטיקאים מהימין ניסו למנוע מהתכנית שלכם לעלות. מה יש לכם להגיד על זה?

"ערוץ 1 לא ניסה למנוע מהתכנית שלנו לעלות, פוליטיקאים מהימין בהחלט כן. אז בסוף עלתה התכנית, ואפשר קצת לצחוק על כל הסיפור הזה, אבל בתכלס זה באמת סיפור מאוד מבאס. מבלי לראות את התכנית, מבלי לדעת עליה כלום, חברת כנסת מנעה את השידור שלה במשך למעלה משנה. למה? כי היא יכולה".

מה אתם חושבים על הסאטירה של היום?

"החדשות הטובות הן שאנחנו במצב טוב מאי פעם – יש בערוץ 2 שתי תכניות סאטירה משפיעות, מצחיקות ובועטות. החדשות הרעות הן שיש המון במה לבעוט, אז היינו שמחים אפילו לעוד כמה תכניות".

מה לדעתכם הדבר הכי קומי בהיסטוריה היהודית?

"אלוהים".

מה המילים שהכי מצחיקות אתכם?

"יהוה".

לא מבין מה מצחיק פה
לא מבין מה מצחיק פה

מה לדעתכם הייתה תגובת הדמויות מהתכנית על הסדרה?

"לא יודעים, אבל יש סיכוי לא רע שברגע שנמות יחכו לנו איזה חמישים דמויות תנכיות וציוניות חמושות בנבוטים ובאבנים".

מה התפיסה הקומית שלכם?

"התפיסה שלנו שאובה ישירות מהמוטו של ערוץ ניקלודאון –  Fart &  smart, heart – שלושת אבות המזון של כל קומדיה מוצלחת".

אילו שלושת אבות מזון הייתם לוקחים לאי בודד?

"פחמימות, חלבונים ו- fart ".