ארכיון תגיות: יובל שגב

ערב סטנדאפ המקורי – ראיון ר-ציני

 אאיזה סטנדאפ מכוון לקהל תל אביבי ברובו, משכיל ברובו ולא מזניח קולנוענים, עיתונאים ואנשי מדיה? לא יודע, אבל הנה בא עד אחד   ערב סטנדאפ המקורי, קומדיה

ערב סטנדאפ המקורי כשמו כן הוא, ערב סטנדאפ בתל אביב  (או בירושלים) לצד מיליוני ערבי סטנדאפ אחרים, שאף הבלוג חטא בהם וזכה לחרם מצד הכנסייה הקתולית ולפתווה הקוראת להירצחו. ובכל זאת, מה הייחוד של הערב סטנדאפ המקורי? נכון לכתיבת הפוסט: הוא בחינם    ויש בו יותר נשים, וזה נראה לנו מספיק. את הערב מארגנים בכישורי אדמיניסטרציה מדהימים: ענבל וולף, עמית הרשקוביץ, עמית קלינג, לילך לשם ברנע ושיר ראובן. וגם מתן בלומנבלט, יקיר המערכת. כיאה לחבורה שחלק גדול ממנה עוסק בכתיבה נפגשנו בצ'אט בפייסבוק, אז אין תיאורים ציוריים של בית קפה.

מתי גיליתם שאתם מצחיקים?

שיר: "מה זאת השאלה הזאת?".

הסטנדאפ שלכם החל לאחר מתקפת סטנדאפ מתוכננת היטב שפעלה בכל החזיתות. בעיקר בתל אביב. איך תגיבו אם תגלו שאחד מבני משפחותיכם לא עושה סטנדאפ?

לילך: "אני אהיה מזועזעת, לאמא שלי יש כאלה חומרים מדהימים. בעיקר אני אוהבת את הבדיחה שלה על איך שהיא תמיד מאוכזבת ממני. זה אמנם קצת שחוק אבל ההגשה שלה מצוינת. גם בלי שום קשר למשפחה שלי, אני מאוד אוהבת את מה שקורה לאחרונה לסטנדאפ הישראלי. יש פה דור חדש של אנשים מוכשרים שמאתגרים את הסטראוטיפים והמבנים הקומיים הישנים, זה משמח ומפחיד אותי בו זמנית".

מי הקומיקאים שהשפיעו עליכם?

עמית הרשקוביץ: "טינה פיי. יש משהו מאוד ייחודי בבדיחות שלה, מרובד ולא מכוון לכך שכולם יבינו הכל. אני מתה על זה שהיא לא עשתה קריירה מתחושות נחיתות, למרות שהיא אישה ומצופה ממנה לשנוא את עצמה. גם לואי סי קיי, שאני אוהבת כאדם וחושבת שמה שמפריד בינינו זה רק המרחק, ומהחדשים יותר אני אובססיבית קצת לג'ון מאלייני ופיט הולמס".

ענבל: "יש לי כמה אהובים-רחוקים שאני מרגישה שאם הם היו חברים שלי בתיכון, הכול היה יכול להיות קל יותר, ביניהם דמיטרי מרטין ולואי סי קיי. אבל יובל שגב השפיע עליי יותר מהכול, לגבי התפיסה מה מצחיק ומה מצחיק אותי. יש ביטים שלמים מ'עולמו של רנו פסקל' שהולכים איתי עד היום".

לילך: "אני מאוד אוהבת את מיטש הדברג, הוא הקראש על קורט קוביין שמעולם לא היה לי. אני מאוד אוהבת וואן-ליינרים והוא אחד הוואנלינריסטים המודרניים הכי יצירתיים ומעניינים שיצא לי לראות. יש קומיקאים כמו אנתוני ג'סלניק שעושים את זה בצורה יותר מדויקת, אבל לא נשארים כל-כך מגוונים כמוהו".

עמית קלינג: "מארק מארון וקייל קיניין. מארון בגלל הנושאים, הכנות, האינטנסיביות הרגשית. קיניין בגלל הסגנון ואווירת הפאנק רוק".

  אתם קבוצה שפועלת ביחד ומפיקה ערבי סטנדאפ ביחד, כמו להקה. יש תכנית ב' למקרה שהגיטריסט יעזוב והלהקה תתמסחר?

שיר:  "להוציא יומנוער ערב הסטנדאפ המקורי".

הפקה לא מצליחה להביא תמונה של החבורה. תמונת אילוסטרציה
הפקה לא מצליחה להביא תמונה של החבורה. תמונת אילוסטרציה

מה אתם חושבים על הקומיקאים של היום?

עמית הרשקוביץ: "אני מאוד אוהבת את הכיוון של הקומדיה היום. בשנות השמונים האופנה הייתה קומיקאים מלאי בוז, עם ז'קט עור וקוקאין. נראה לי בלתי נסבל לעשות אז בדיחות, בטח לאישה. אבל הדברים השתנו, ואם מסתכלים על ההומור של לואי סי קיי, רואים שלמרות שהוא אמיתי, אישי וכן – הוא לא מרושע. להפך. יש בו משהו ערכי. הוא רוצה להגיד משהו מעבר לבדיחה. וזה מגניב בעיניי".

מתוך הנשים בחבורה לילך כתבה למצב האומה, לתנוחי, לשבוע סוף ולתכניות אחרות. מה השאר עושות?

ענבל: "לומדות בעל פה את המילים לשירי ראפ סקסיטיים ומפצחות גרעינים".

מה המילים שהכי מצחיקות אתכן?

עמית הרשקו: "מפגר. מילה מצוינת גם באנגלית. גם אוטיזם זה רב שימושי".

לילך: "רקוק זאת מילה שאני אוהבת ומשתמשת בה הרבה כדי לתאר דברים עלובים, שחוקים, מגעילים. יש לי חתולה שחלק מהזנב שלה קירח ולכן קוראים לה רקוקת הזנב. זאת מילה מדהימה, אני ממליצה בחום".

ענבל: "פשטידה, דיסקונקי – (בהגייה יפנית)"
שיר:  facebook.com/yeladot

השם שבחרתם למופע שלכם הוא "ערב הסטנדאפ המקורי". מה המסרים הסמויים מאחורי השם?
עמית הרשקו: "לבחור שם לערב זה מעפן. חשבנו לקרוא לערב 'אוחזת בענף השקד', אבל בסוף החלטנו על 'המקורי' בגלל האפיל העבש והירושלמי".

מה התפיסה הקומית שלכם?

ענבל: "הרגעים הכי מביכים עבורי בסטנדאפ של אחרים הם כשאני נהנית ממנו ואז מבינה שזה היה רגע גזעני שחלף לו. אני חושבת שאתה לא חייב להיות הומופוב גדול כדי לכתוב בדיחות שנוגועות בהומופוביה, ולא צריך להיות מיזוגן גדול כדי שהבדיחות שלך יהיו מלאות בשנאת נשים. התפיסה שלי היא שאפשר לצחוק על נשים, אונס ושאר תופינים ובמקביל לייצר אמירה משמעותית עליהם".
את מי לא תיקחו לאי בודד?
"משה קצב"

נדב בושם – ראיון ר-ציני

חשיפת ילדי הקומדיה: נדב בושם קיים נדב בושם הוא שחקן וקומיקאי המוכר ממופע הקאלט "ישבנים קוראים שירה", מופע פארודי-סאטירי על ערבי שירה עם ההוא מרנו פסקאל ועוד אחד. הוא עשה גם דברים אצל ליאור שליין ובטלוויזיה וגם תיאטרון, אבל למי יש כסף לזה ? כמו כן הוא רב מכר של פטריק זיסקינד. את הראיון איתו החלטתי לערוך בג'ימייל ולא באאוטלוק למרת לחצים מצד טוקבקיסטים של מיקרוסופט.

מתי גילית שאתה מצחיק?

"בגן הילדים כשהבנתי שאני לא החתיך ולא מלכת הכיתה".

התפרסמת יחסית בזכות המופע "ישבנים קוראים שירה". תוכל לספר לנו על חוויותיך כישבן. איך זה התחיל ומה הנזקים?

"להיות ישבן בתל אביב זה דבר לא פשוט בכלל. קודם כל יש תחרות מאוד גדולה והביקוש רק הולך וגדל. מפריע לי שבעקבות המופע מתייחסים אליי לא כאל אמן אלא כאל התחת של המדינה".

התחת של המדינה. לא נדב

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך? "האחים מרכס, וודי אלן (הסרטים המוקדמים), ג’ק למון ב’חמים וטעים’, מושונוב בראבא וגליקמן, ג’וליאן שגראן ומונטי פייטון והרב בא גד כמובן".

יובל שגב, שותפך ל"ישבנים", קיבל חשיפה גדולה ב"רנו פסקאל", ב"ארץ נהדרת", ב"אמא'לה" עם אורנה בנאי, ב"של מי השורה הזאת" ועוד, ואף הקים את חברת ההפקות "קקי הפקות". אתה לא. יש כאן אפליה על רקע מיני?

"לחלוטין! הערוצים המסחריים מפחדים מנשים חזקות – תראה מה קרה למרגלית צנעני".

מה אתה חושב על הקומיקאים כיום?

"תרבות המיינסטרים והפוליטקלי קורקט מאיימת לחסל את הקומדיה וכל מי שחותר נגד זה הוא מבורך בעיניי. בארץ אני מאוד אוהב את גורי אלפי ואורנה בנאי וקרן מור (‘יום האם’ זו דוגמה מצוינת להכי לא פוליטיקלי קורקט שיש. "ומעבר לים – אין על סיינפלד בשידור חוזר – תרופה לכל מרפא. לארי דיוויד ב’תרגיע’ וכל דבר בריטי הרי הוא משובח".

השתתפת בתוכנית הלילה של ליאור שליין. בפני מי היית רוצה להתנצל במיוחד, דיוויד לטרמן, קונאן אובראיין או ג'יי לנו? זו ההזדמנות.
"אני רוצה להתנצל בפני ערוץ 10 שנכנס לחובות רק בגלל דרישות השכר המופרזות שלי".

איזו מילה הכי מצחיקה אותך ולמה?

"אני מתלבט בין צ’ילבה לכוניפה – שילוב מרגש בין מזרח למערב' ובמילה אחת – ציונות'

דמות שאתה מזוהה איתה היא "שמחה בביוף", דודה מתנחלת חמודה המופיעה בערבי שירה. איתה הופעת ב"ישבנים" ובמופעי יחיד. מה דעתך על חוק "נדב בושם", שהציע ח"כ בן ארי, ולפיו גבר חילוני מהמרכז המתחזה לאישה מתנחלת מקבל סעיף פסיכיאטרי על שמו?

"אני בעד לגמרי אבל רק אם החוק יחול גם על אנשים שנהנים מכפל התחזות כמו נועה תשבי – גם מתחזה לתושבת המדינה וגם לשחקנית – יש גבול".

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

"המושלם הוא שילוב בין דמות שתיכנס ללב ומילים חדות שייכנסו לראש. לא לפחד להעז, לא לפחד להיות מטופש, מכוער, מגוחך ולצחוק על עצמך – קומיקאי טוב הוא כמו אביר אמיץ מהאגדות שמגיע להציל את הנסיכה – הקהל".

כשיש לך 15 דקות תהילה מה אתה עושה עם שאר הזמן?

"נכנס לדיכאון, מתמכר למשככי כאבים ומתכנן את הקמבק הגדול"

נדב בושם בתמונע. דף שחקן שמחה בביוף בשיר על רוני סופרסטאר