ארכיון תגיות: נונסנס

מספר המקומות מוגבל (סטנדאפ) – ראיון ר-ציני

.
כמה נכים צריכים כדי להעלות מופע סטנדאפ? 4 לפחות. זו לא בדיחה, זו כותרת משנה

מחר, 8 באוגוסט, יתכנסו בלבונטין 7 ארבעה אנשים בעלי נכויות פיזיות וסתם זקנה לערב סטנדאפ, שיראה שבאמת כולם עושים היום סטנדאפ. הנכים הם מישל סבח (עיוורון), תכלת גינס (חירשות), דדי גל (נכה בכיסא גלגלים) וקנדי אבלסון (סתם זקנה). אז נכון,  אולימפיאדת נכים זה הרבה יותר מרשים, אבל גם זה שנותנים להם לדבר. הנה ראיון.

 איך נולד הרעיון?

מישל: כשהתחלתי להופיע פגשתי את תכלת וידעתי שהיא מדברת בהופעה על החירשות. אני דיברתי על עיוורון והיה לי ברור שיום אחד נופיע יחד במופע משותף. מאוחר יותר שמעתי גם על דדי גל שצוחק גם הוא על הנכות שלו וזה פשוט התחבר כמו פאזל. אבל פזל של 3 חלקים זה לא פאזל, חייבים לפחות 4 פינות, אז צירפתי גם את קנדי שיש לה נסיון יותר מלשלושתנו יחד בסטנדאפ ועזרה לי המון בתחילת דרכי.

דדי: פשוט החלטנו שעדיף לאחד כוחות ומגבלות. עכשיו אנחנו יחד זה כמו מין פאוור ריינג'ר גדול. גיבור על עם כל הדפקטים ביחד…

קנדי: הרעיון נולד בראש של מישל סבח המוכשר והנה ההריון מסתיים ומגיעה ההופעה.

איזו נכות הכי מצחיקה בעיניכם?

מישל: לא יודע אם גמגום זה נכות אבל אם כן זה לדעתי הנכות הכי מצחיקה.

רק מגמגם יכול ללכת לסניף דואר ולבקש מהקופאי בולבול.

דדי: דיסלקטים. כל כך הרבה שגיאות כתיב, עד שאתה שם לב שזה לא דיסלקט בכלל. זה סתם ערס מתכתב בצ'ט עם מישהי. אותן שגיאות.

קנדי: עיוור, כי בדיחות עובדות בשפה ספציפית אבל מה שמצחיק בכל שפה תמיד זה שמישהו הולך ברחוב מתחלק ונופל, ומי יותר טוב בזה מעיוורים?             

מי הקומיקאים שהשפיעו עליכם?

מישל: סיינפלד. הסטנדאפ שלי, כמו שלו, די מבוסס על אבחנות מהחיים, למרות שאני עדיין לא נקי וטהור כמוהו.

דדי: נאור ציון והפינוקיו שלו. בגללו כל הופעה שלי בתחילת הקריירה נראתה כמו מרתון תכניות של החינוכית. הבדיחה הראשונה שלי אי פעם על במה, בקאמל קומדי קלאב הישן הייתה שפרפר נחמד זו לא תכנית לילדים כי על ההתחלה רואים פרפרית עם קשית. מוצצת! איזה מזל שהתקדמנו מאז. השני שהשפיע הוא שחר חסון שאיתו כתבתי משך שנתיים ובזכותו מצאתי את החיבור בין נכות לנונסנס, שהקפיץ את ההופעה בכמה דרגות.

קנדי: קומיקאי קנדי גאון בשם מייק מקדונלד ושלושה קומיקאים שמתו מוקדם מדי: סם קיניסון, ביל היקס ומיטץ' הדברג.

קראתם לערב שלכם מספר המקומות מוגבל. מה מספר המקומות?

מישל: זה תלוי איפה נופיע. במופע הראשון שלנו בלבונטין יהיו 150 מקומות, אם זה אצלי בסלון בבית, אז גג 20 מקומות.

דדי: מוגבל. זה כתוב ברור, לא? האמת שזה תלוי במספר הכיסאות הממונעים שיגיעו. לכאורה, חוסכים כיסא. למעשה, אוטמים את האיזור…

קנדי: לא לדאוג! יש מספיק מקום לכולם. תבואו, יהיה כיף!

מה אתם חושבים על הקומיקאים של היום?

מישל: אני לא מכיר את כולם אבל לפי דעתי אנחנו לאט לאט הולכים ומתרחקים מהסטנדאפ על עדות, סטנדאפ על ערסים וכדומה, שזה טוב, מיצינו את כל הדברים האלו כבר לפני עשר שנים והגיע הזמן לצחוק על דברים שמשותפים לכולם ולא על מה ששונה בין גבר לאישה או בין אתיופי לרוסי.

דדי: הקומיקאים של היום מפותחים יותר מאשר פעם, יש הרבה פחות בדיחות עדתיות והרבה יותר סיפורים מהחיים. רק מה, מדי פעם מישהו צריך להזכיר להם שהחיים שלהם לא מי יודע מה מעניינים. לא כל חבר מהתיכון שפגשת במקרה בסופר שווה חפירה על במה

קנדי: יש מעולים ויש פחות מעולים ויש ולא מעולים בכלל.

אתם שתי נשים ואחד מכם עיוור. מאיפה אתם דגים מחמאות?

מישל: גם אני יכול לתת מחמאות, והמחמאות שלי שוות יותר כי הן לא שטחיות.

דדי: מה הבעיה לדוג מחמאות? העניין הוא לא מי אנחנו. מישל בחור עיוור, אבל בחורות רואות אותו. זה מה שמשנה. הבנאדם מחליף בחורות כמו את המנורה בסלון. כולנו מחוזרים, תכלת נראית מצוין, וגם מצויידת בכלבה שמתרגמת לה את המחמאות, קנדי היא חתיכת מילף ואני, בחורות מתיישבות לי על הסקייטבורד חופשי. לא סתם אמרו עליי שאני נוח לבריות…

תכלת: מאיפה אני דגה מחמאות? מדושבגים בפייסבוק.

קנדי: נשים לא מאמינות למחמאות בכל מקרה. לעומת זאת תגיד לגבר "חולצה יפה!" ומאותו יום הוא ילבש רק אותה…

 

מה המילים שהכי מצחיקות אתכם?

מישל: פרבולה, לקטוז, אצטרובל, או במשפט – אצטרובל פרבולי עם רגישות ללקטוז.

דדי:טומטום. מילה חמודה כזו. יש מטומטם ויש טומטום. מטומטם זה אחד שפישל בגדול. כועסים עליו: "מטומטם!!" טומטום זה אחד שהתבלבל. איזה טיפשון. גם פוסטמה זו מילה מצחיקה. זו מילה שגברים המציאו כדי להוציא עצבים על נשים בכביש: "סעי כבר יא פוסטמהההה!" מילה שתמיד באה טוב. אפילו בשבעה: "איזו פוסטמה היא הייתה…"

קנדי: מלפפון, משכנתא, בלאגן.

מה הדבר הכי מטומטם שאומרים לכם כששומעים על הנכות שלכם?

מישל: "כמה אצבעות אתה רואה?" – כאילו שהרופאים שהחליטו שמגיע לי תעודת עיוור לא בררו את זה קודם…

דדי: אוהו, בתור מה שאני, אני שומע המון דברים מטומטמים. פעם הופעתי באיזה פאב באיזור חולון בת ים ראשון יבנה לא משנה איזו עיר, הכל מתאים, ואני על הבמה, נותן את הכי טוב שלי, והקהל בשוק. דומייה. יכול להיות שאני סתם לא מצחיק, אבל בכל זאת, מדובר בקטעים שעבדו איזה פעם פעמיים. קיצר אחרי ההופעה נתקלתי באיזו פוסטמה (אמרתי שזה בא טוב?) והיא אומרת לי: "פחדנו לצחוק, שלא תיעלב…" לא תיעלב?? בשביל מה אני עולה לבמה? בשביל להיעלב? אני עולה בשביל להעליב! (סתם , את המשפט האחרון לא אמרתי לה, אבל את כל השאר כן, כולל זה שהיא פוסטמה 🙂  )

תכלת: כשרואים את  מכשירי השמיעה ושואלים איך אני לא מתחשמלת מהם במקלחת.

קנדי:  את עדיין יכולה לקיים יחסי מין? ברור, אבל רק בבוקר?

מה התפיסה הקומית שלכם?

מישל: אני מנסה בסטנדאפ שלי לצחוק על מה שנכון באמת. להגיד שבית של גבר תמיד יהיה מבולגן ובית של בחורה תמיד מסודר ונקי זה מאוד סטריאוטיפי ולא נכון באמת, אז אני לא אגיד את זה. להגיד שבחורות לא יודעות לנהוג זה סטריאוטיפי ולא נכון באמת, אז אני לא אגיד את זה. להגיד שכל הרוסים ככה או כל המרוקאים ככה או כל האשכנזים ככה, זה סטריאוטיפי ולא נכון באמת, אז אני לא אגיד את זה. אני אומר מה שנראה לי נכון באמת ומשם מוצא מה מצחיק בזה.

דדי: מה שמצחיק מצחיק. אין בעיה לדבר גסויות כל עוד יש תובנה מאחוריהן. אין שום בעיה לדבר על כיסא גלגלים כל עוד זה מצחיק באמת ולא בינוני. אני לא אעשה סתם משחקי מילים על ישבתי-עמדתי-הלכתי. לא בשביל זה אני עולה לבמה. אני עולה בשביל טמטום ונונסנס ולא בשביל ציניות מפגרת. לא סתם אחד הקטעים האהובים עליי הוא שהנכות שלי משתנה בהתאם לבחורה שאני מדבר איתה. אם היא יפה אני מרגיע שהכל בסדר, משוויץ בתנועות ברגליים, אם היא פחות יפה אני חייב לבאס אותה בשביל להיפטר ממנה: "לא..כפרה, לא כדאי…אני משותק" מגזים סתם. דופק על הרגל עם קילשון, לוקח ברנר, מפזר סוכר על הרגל מקרמל את הרגל כמו קרם ברולה: "הנה, ראית? שום דבר…"

קנדי: קשה לי להגדיר אותה, אבל חנה לסלאו היתה בהופעה שלי וקראה לי מצחיקה, חכמה ונועזה, זה מחמאה?

איפה אתם רואים את עצמכם בעוד שני קילומטרים?

מישל: אני ממשיך להסתובב בבמות הפתוחות ומחכה לפגוש איזה גמד או ננס, איזה מגמגמת או אילמת כדי להוסיף אותם לצוות. עד אז אני מקווה שנמשיך להופיע ארבעתנו בעוד הופעות משותפות מוצלחות.

דדי: איפה אני עוד שני קילומטר? בערך שני קילומטר בכיוון הלא נכון ממה שהייתי צריך להיות. לא מבין למה דחפת לי את הכיסא. האוטו שלי שני קילומטר אחורה. טומטום.

קנדי: בעוד שני קילומטרים אני עם הופעה מלאה בעברית, וסיטקום מצוייר כמו Family Guy!

 

השירים המצחיקים בכל הזמנים

שירי ההומור, הנונסנס, הדאחקות, הפארודיות והסאטירה הגדולים בכל הזמנים

לרגל פורים שאלנו אתכם מה השירים ההומריסטיים בכל הזמנים, קיבלנו שפע הצעות יחידות, והיה קשה להגיע להכרעה. אז החלטנו, אך ורק לטובת הכלל, להתמקד באמנים בולטים, על סמך ההמלצות שלכם, שהוצע יותר משיר אחד שלהם ואלו שמות:

דני סנדרסון, כוורת, גזוז, דודה

המגפיים של ברוך

אמא ודני

טנגו צפרדעים

תה עושה סחרחורת

חתונה

שקט שקט

שיר המכולת

 

 

מתי כספי

מה אתה דורך עליי? מה? אני נמלים?

סטירת לחי

שלום עליכם

 

אין חנינה

פרנק זאפה

Beatles Medley

Billy The Mountain

Muffin man

Titties and beer

 

מונטי פייתון

Sit on My Face

The Lumberjack Song

I Like Traffic Lights

 

טום לרר

Poisoning Pigeons in The Park

The Irish Ballad

Whos Next

 

הקינקס

Lola

Phenomenal Cat

When I Turn Off The living Room

הגשש החיוור

זאת שמעל לכל המצופה

המנגינה היא שקובעת

 

האישה היחידה בחיי

טניישס די

Tribute

Kielbasa

ווירד אל

 

Another One Rides the Bus

Fat

שוק המציאות (יונה עטרי ואילי גורליצקי – נתן אלתרמן)

לימון וצלחת

זמר מפוחית

הבילויים

שגר פגר

 

אוטו זבל

הג'ירפות

רמי מואשם בהחזקת סמים קלים

747

 

התרנגולים

משעמם

שיר השכונה

 

לוקץ'

המחסל – שיר אהבה

אייל שני

וידיאו קומדי – הסרטונים המצחיקים לשנת 2015

מה הסרטונים שהכי הצחיקו אותנו ואתכם השנה? ילדי הקומדיה עם הסרטונים הכי מצחיקים השנה

הרבה זמן לא פרסמנו סרטונים, למרות שהפוסטים עליהם הלכו בכלל לא רע. האיסוף לקראת השנה האזרחית החדשה לקח זמן, וגם הסקרים שלנו הראו שעל אף עידן הוויראליות  – העדפות הומוריסטיות הן דבר כל כך אינדיבידואלי, וקשה מאוד ליצור דירוג היררכי של הסרטונים המצחיקים.

השנה הסתמנה כשנה של דמויות מטורפות ומוקצנות, שדי עקפו את הסאטירה מימין, ולצדן קומיקאים מהאינטרנט שנחטפים לטלוויזיה: גיתית פישר, אביתר חלימי, דניאל קורן, טל טירנגל וקארין כהן הם רק חלק מהשמות.

נחלק את הרשימה לפי בחירתם של גולשים ספציפיים, ולאחר מכן נציין את בחירתנו.

Arnon Weiss Yotam Ishay

ערוץ הכיבוד, נוער הגבעות
פעילי תג מחיר נחשפים בפעם הראשונה

ערוץ הכיבוד הוא בהחלט ההפתעה הכי נעימה של השנה, שילוב של אקטואליה, נונסנס ועריכה מלאת דמיון של דור מוסקל . הסרטון האהוב ביותר שלו היה נוער הגבעות. דור מוסקל, שסתם היה כותב חביב עלינו, מראה כישורי משחק וכמה קל להישמע להוט ובעל מטרה קדושה גם כשאתה מדבר שטויות.


Yoav Roth

יואב רות כיוון אותנו לדיבוב מצחיק הוותיקים עם שתי פארודיות על תחום שתמיד עובד, תכניות וסרטים לילדים: מלך האריות ופרפר נחמד, שגם גיתית פישר ודניאל קורן טיפלו בהם.

דיבוב מצחיק למלך האריות

 


דיבוב מצחיק לפרפר נחמד

 


Tal Neer Kastel (שאין לה כל קשר לכותב הכתבה, כי זה יהיה נפוטיזם)

לוקאץ' – שיר לחדר כושר

פשוט השנה התחלנו חדר כושר ואנחנו דואגים לבריאותו של לוקאץ'. טל מציינת שהשיר לא יוצא לה מהראש.

 

דוקטור ירמי פרק 1

למיטב ידיעתנו, זה עדיין הפרק היחיד בסדרה. הקומיקאי ירמי שיק בלום מגלה שיש לו הכנסה נוספת בתור הפסיכולוג הגרוע ביקום, לכן רק פציינט כמו רון פלדמן  ילך אליו.

קארין כהן מכינה את עמית הרשקוביץ לדייט

לקארין כהן ולעמית הרשקוביץ יש הומור מאוד שונה, גם לירמי שיק בלום ולתומר פישמן. כידע, הומור שונה מוביל לדייטים מהגיהינום.

Aner Tausig

אור בראל, לירן לין, איתי בלום\ אייל שני מכין פיתה

ענר הציע לנו עוד סרטון מסוגת פארודיות על תכניות שלא ראיתי. כמו הרבה מהסרטונים המצחיקים ההומור מבוסס בעיקר על עריכה ועל אוכל.

Maya Raz

הסטנדאפיסט בן ברוך במחווה לשף אסף גרניט

גם זה מסוגת פארודיות על תכניות בישול שלא צפינו בהן. אבל יש כתיבת דיאלוגים טובה, התפתחות והמון השקעה. אז חוץ מזה שאנחנו לא יודעים מי זה אסף גרניט היה די מצחיק.

טל סולומון קורא את הקטלוג של איקאה

כשמו כן הוא. טל סולומון בסרט אימה שיפחיד כל זוג בורגנים.

Yotam Ishay

אביתר חלימי\ הדילרית מהטוטו

סרטוני המתיחות, שמתברר שיכולים להיות גם חכמים, של אביתר חלימי ופורסמו רק בפייסבוק, הגיעו למקום של כבוד בתכנית הלייט נייט של גורי אלפי. סוחרים, סוחרי סמים, סוחרי הימורים, מה ההבדל?

Golan Yorkevich

מעריץ אפס

לא היינו בטוחים אם אחרי סרט אפס, שוגרזאזא ימשיכו בשלהם. מעריץ אפס מעלה אותם לשלב המטא. מפוצץ מוחות, כמו שאומרים בעברית.

בחירת ילדי הקומדיה

באופן מפתיע לא הוכנסו כמה מהכוכבים של הקומדיה האינטרנטית. נזכיר כמה מהסרטונים שאהבנו ולא נכנסו. גיתית פישר הגיעה לשיאים ויראליים עם הדמות "תותית", אבל אנחנו אהבנו במיוחד את ארוחת חג. גם כל מה שמצחיק בעולם, שהכניסו בשנה שעברה שני מערכונים, לא הגיעו אל גולשי ילדי הקומדיה. אהבנו בעיקר את יום עיון מסוכן.

ולשלושת הגדולים:

דניאל קורן – חברים ממש\ מנטליות מטקות

כמי שגדלו בשנות השמונים ומאוד אהבו את הקומדיות מלאות הדמויות של אדי מרפי, חברים ממש מביא אותנו לשם עם תוספת פילוסופיה שאנחנו לא מבינים. עריכה מצוינת, משחק טוב ומקוריות זה מה שהופך את ההובי שלנו לשווה.

 

קארין כהן\ בחורה מפתה את חבר שלה במצלמה

זה לא סוד שאת קארין אנחנו מאוד אוהבים. כאמור שילוב של סקסיות, נונסנס, פסיכדליה ועוד דברים שהרבה קומיקאים נרתעים מהם משום מה.

 עידן ברקאי ויותם ישי\ freedom for men

הפריימינג מוכר. עוד מוקומנטרי, מאוד מושקע, אבל הנושא ודרך ההגשה של עידן ברקאי ויותם ישי דורשים ביצים\שחלות. גברים חדשים שלא מפקפקים במיניות שלהם. הליכה על קו התפר הקווירי בלי שיפוט ובלי דיבורים מיותרים שווים יותר מאלף מאמרים. אם היינו מאקו ואוהבים סופרלטיבים מפוצצים, היינו יכוליום לומר שזה סרטון המייצג דור, אבל אנחנו לא, אז לא נגיד.