ארכיון תגיות: קומיקאי

מי היה הקומיקאי ג'רי לואיס שהלך לעולמו השבוע?/ מאת עופר ליברגל

האם במאי הקומדיה ג'רי לואיס היה אמן סלפסטיק עממי, במאי יצירתי או איש בעל אלף פרצופים? השחקן שהשפיע על אדם סנדלר, ג'ים קארי ואדי מרפי או דווקא על סקורסזה? אולי סתם היה שוביניסט של קומדיה? כנראה הכול מהכול

כתבתו של עופר ליברגל

היוצר הקומי הגדול  ג'רי לואיס  נפטר השבוע. כשחקן הוא הרבה לגלם דמויות ילדותיות וטיפשות בצורה מוקצנת. סוג של פי אלף יותר אדם סנדלר, אם תרצו. וכאשר דמויות כאלו הן מה שהוא מציב בחזית, לך תוכיח למבקרים שלך שאתה בעצם גאון הן כמבצע והן כבמאי קולנוע יצירתי. כלומר, לך תוכיח למבקרים בארה"ב. באירופה, בעיקר בצרפת, ג'רי לואיס נחשב לאחד מן האמנים האמריקאים הגדולים ביותר החל משנות החמישים, תפיסה אשר בסופו של דבר התקבלה גם במולדתו של הקומיקאי היהודי, אם כי דווקא בתקופה שבה כבר היה הרבה אחרי השיא היצירתי שלו.

השיא הזה החל כאשר כבדרן במועדוני לילה הוא חבר לבדרן אחר, דין מרטין. אף אחד מן השניים לא הצליח לבנות לעצמו זהות ייחודית לבדו, אך יחד הניגוד בין מרטין היפה בעל הקול הצלול לבין לואיס, אשר מתנהג כמו תינוק בגוף של ספק גבר, יצר ניצוצות שהפכו אותם לצמד הבידור הכי מצליח בארה"ב בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה, קודם על הבמה ולאחר מכן ברדיו,  בראשית ימי הטלוויזיה והקולנוע.

בזמן שיתוף הפעולה הקולנועי עם מרטין, לואיס פגש את השותף החשוב השני שלו ביצירה, שותף פחות ידוע אבל כנראה לא פחות חשוב, במאי הקולנוע פרנק טשלין. טשלין החל את דרכו כאנימטור באולפני האחים וורנר וביים כמה סרטונים של הלוני טונס, בטרם עבר לקולנוע מצולם, תוך שהוא משלב בו את מה שהוא למד מן הטירוף ושבירת הגבולות באנימציה. הנה הוא מביים את מרטין ולואיס  בסרט "אמנים ודוגמניות" –

בשנת 1956 הצמד מרטין ולואיס התפרק, לאחר כ-10 שנות פעילות משותפת. מרטין מיצב את עצמו כזמר, כחלק מחבורת ה"ראט-פאק" וגם כשחקן מוגבל אך בעל קסם. לואיס המשיך לעבוד לא מעט עם טשלין על קומדיות אשר הקצינו את האישיות שלו, למשל כשהוא מוצא את עצמו מטפל בתינוקות ב"נערת הרוק".

או בתור אח סעודי בסרט בעל השם העברי "אח, איזה אח" תרגום סביר ל-The Disorderly Orderly

או כאשר הוא שיחק מכונת כתיבה ואות פתיחה ליומן השבוע ב"מי שומר על החנות"

אבל טשלין גם ניצל לא מעט את היכולת של לואיס כרקדן וחשף גם צד אחר שלו, כמו בסיקוונס הריקוד הנהדר ב"סינדרפלה" כלומר סינדרלה בהיפוך מגדרי.

בסופו של דבר לואיס רצה גם לעבור לביים והוא ביצע זאת בהצלחה ב"נער המעלית", סרט שמתרחש במלון ולואיס מגלם בו את הדמות שבכותרת בזמן שדברים משתבשים. הסרט חושף לא רק את סגנון המשחק של לואיס, אלא גם את היכולת שלו לבנות סצנות המתארות את הגיחוך שבחיים בעולם המודרני, באופן אשר מזכיר במאים-שחקנים מוערכים יותר כמו באסטר קיטון וז'אק טאטי.

הסרט הציב עבור לואיס אתגר: כבמאי וכשחקן, הוא לא היה יכול לשפוט בעצמו את הטייקים שבהם כיכב. לכן, הוא פיתח מערכת של שימוש במוניטורים כך שהוא היה יכול לראות את הטייקים בווידיאו על הסט, מובן מאליו בימינו, אך חידוש של ממש בראשית שנות ה-60 שבהן צילמו בפילם. היה צריך לחכות לפיתוח שלו בטרם ניתן היה לצפות בו. הנה עוד סצנה מן הסרט, שבה הבמאי מקבל על עצמו לגלם דמות נוספת, כוכב הקולנוע ג'רי לואיס

גם בסרטיו הבאים כבמאי, לואיס לרוב גילם יותר מדמות אחת, באופן אשר מזכיר כוכבים קומיים בימינו. בסרטים אלו ניתן לראות כיצד הוא השפיע ועיצב את המשחק הקומי של רבים מן השחקנים בני דורנו, דוגמת אדם סנדלר, ג'ים קארי ואדי מרפי, אשר כל אחד מהם לקח את הסגנון של לואיס למקום אחר. מרפי גם כיכב ברימייק לאחד הסרטים הכי טובים של לואיס כשחקן וכבמאי, "הפרופסור המפוזר" אך הסרט של מרפי קצת מחוויר לעומת המקור, בעיקר ביכולת להפוך לפתע את הקומי למרגש –

 

בסרט "תכשיטי המשפחה" גילם לואיס 7 דמויות שונות וכמו שעשה ברבים מסרטיו, שיחק מעט עם המדיום הקולנועי.

בחלק השני של שנות ה-60 ירדה הפופולאריות של הסרטים של לואיס. הוא נותר בתודעה הציבורית בזכות אירוע התרמה טלוויזיוני שנתי שהנחה למען הלחימה במחלת ניוון השרירים. בשנת 1976 התארח במשדר פרנק סינטרה והוא הביא עמו את דין מרטין, 20 שנה אחרי התפרקות הצמד, כאשר לאורך השנים השניים לא נפגשו והיו עוינים.

המחשבה הייתה שהדעיכה בהצלחה של לואיס נבעה מהעדר רלוונטיות של אופי היצירה שלו לדור הצעיר. אבל אז הגיעו הבמאים הגדולים של הוליווד החדשה וסיפרו על  האהדה שלהם ללואיס לא רק כליצן, אלא גם כבמאי. אחד הידועים בהם, מרטין סקורסזה, העניק ללואיס כמחווה את התפקיד הקולנועי אשר שינה את כל התפיסה לגביו – לפתע בתפקיד דרמטי ברובו, שם האנושיות שבו מתגלה, כאשר הוא משחק בסגנון מופנם יותר ומצליח גם בדרך זו לגנוב את ההצגה מרוברט דה נירו, ב"מלך הקומדיה".

לואיס מת בגיל מבוגר מאוד, גם בגיל זה עדיין היה מצחיק בראיונות אשר העניק.  הוא מת בעידן שבו חלק מן הסגנון שלו התיישן, אף על פי שרוב המשחק הקומי בימינו  מושפע ממנו והחשיבה היצירתית שלו כבמאי מתחילה לזכות לכבוד כאחד מן הייצוגים הראשונים של קולנוע פוסט-מודרני בארה"ב. למרות זאת חלק מן האמירות שלו בשנים האחרונות לגבי היכולות הקומיות של נשים  (הוא טען כי אינן מצחיקות) היו צורמות מאוד ויש לציין גם את הפן הבעייתי הזה באישיות שלו לצד כל דברי השבח. אבל בסופו של דבר הוא גרם למיליארדי אנשים לצחוק ויש לשער כי הוא יוסיף לעשות זאת.

 

 

אורי ברויר – ראיון ר-ציני

הסטנדאפיסט אורי ברויר בווידוי: אני חנון

אורי ברויר הוא סטנדאפיסט ואקורדיוניסט, הידוע, עד כמה שזכור, מהיפה והחנון. הוא מעלה סרטונים לאינטרנט שעוסקים בהיותו חנון, אבל הוא בעיקר עושה סטנדאפ על זה שהוא חנון. ראיון על סטנדאפ ועל חנונים.

מתי גילית שאתה מצחיק?

גיליתי שאני מצחיק ממש במקרה, אחרי שגיליתי שכל בחורה שאני מציע לה לצאת איתי ישר נקרעת מצחוק…

השתתפת בתכנית הדגל היפה והחנון. כמה זמן לקח לך להבין אם אתה היפה או החנון?

לא באתי מקובע לאודישנים, אבל בהחלט פחדתי בהתחלה שיציעו לי להשתתף בפורמט חדש "המכוער והחנון"…שזה אני לבד, בלי הבחורה…

ביום אתה מציג את עצמך כחנון. מה אתה בלילה?

הייתי רוצה להאמין שאני גיבור-על, מעין סוג של סופרמן (קלארק קנת הממושקף, אבל כשהחובה קוראת לו הוא בעצם סופרמן…). אבל בפועל גם על הבמה אני נשאר אותו חנון פחות או יותר. רק שהפעם יש אנשים (ולא דמיוניים) שמקשיבים לי (והקיצוניים מביניהם אפילו צוחקים).

מה התפיסה הקומית שלך?

הומור עצמי כדרך להתמודדות וככלי רב עצמה. הומור הוא הכוח של החלשים. עם זאת, במכות תמיד עדיף לברוח…


מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

וודי אלן, גראוצ'ו מרקס, מיץ' הדברג, טוד בארי רפי גינת ועוד רבים וטובים…

מה הדבר הפרוע ביותר שאקורדיוניסט יכול לעשות?

מפוחוניסט (זאת המילה בעברית) יכול לעשות לא מעט דברים פרועים, אבל מישהו פעם אמר לי שהדבר הכי נחמד שמפוחוניסט יכול לעשות הוא …לא לנגן במפוחון… לפחות לא ליד אנשים..

.
מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

יש גידול מעריכי בכמות היוצרים וביכולת ההנגשה וההפצה של התכנים לקהל בעידן הרשתי . זה דבר חיובי שמייצר גיוון רב והבדלי סגנונות בין היוצרים והומור אלטרנטיבי. יש לא מעט דברים שאני נהנה לצפות בהם, מצד שני אני גם נהנה לנגן באקורדיון…

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?
למעשה זה ראשי התיבות חדו"א (חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי). זה נשמע בדיוק כמו המילה "חדוה" שפירושה שמחה, אבל בפועל קורסי חדו"א יכולים לגרום לדיכאון קליני.

מה הדבר הכי מצחיק בסטטיסטיקה?

ניתן למצוא קורלציה (מתאם) ,שזה קשר בין משתנים שונים, גם אם אין ביניהם קשר סיבתי (יש דיון פילוסופי שלם, הנוגע לשאלה האם יש יכולת מדעית להוכיח סיבתיות). כך ניתן למצוא קשרים מוזרים וממש מצחיקים מאד. אגב, גיליתי שהקורלציה בין השימוש במילה קורלציה לסיכוי להשיג בחורה היא 1 – .

היית רוצה להצהיר על משהו?

אני לא יכול לנצח את השאלה הזו, כי גם אם אני אגיד "לא" זה סוג של הצהרה.

אייל זמיר – ראיון ר-ציני

 לקראת שבוע הגאווה: הסטנדאפיסט אייל זמיר על סטנדאפ, גאווה וגם על פוסטסטרוקטוריאליזם

 כשמחפשים אייל זמיר בגוגל מוצאים משפטן, קצין וג'נטלמן, וסטנדאפיסט גם מוצאים אם מחפשים ממש טוב. אבל הוא כבר הרבה שנים בסטנדאפ, תחילה כאמן הבית של הקאמל קומדי קאלב, עד שגילה שאין להם באמת בית ועבר לדרך עצמאית. הוא נציג הקהילה שהיא גאה שהוא חלק ממנה. הנה דעתו על דברים:
 

 מתי החלטת שאתה מצחיק?

אני חושב שהומור זה משהו הישרדותי. אם זה לא היה בחיים שלי מגיל מאוד צעיר – חלק מאוד משמעותי בי היה חסר. זה איבר בגוף.

מתי החלטת שאתה גיי?

לא אני בחרתי במקצוע. המקצוע בחר בי.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

 יש כל כך הרבה. יש לי סף גירוי נמוך מהומור, כך שכמעט הכל מצחיק אותי : מסלפסטיק ועד יאיר לפיד.

 

הסטנדאפ שלך נטול גסויות. איך הישראלים מבינים אותך?

הקהל בארץ דווקא מפרגן לזה. נניח, נשים (חבל שזה לא עוזר לי). ואני ממש לא היחיד. יש לא מעט סטנדאפיסטים שמקפידים על זה. אולי זה עניין של התבגרות של הקהל ושלי. בכל מקרה – כדאי לכל מי שעומד על במה לא לזלזל באינטליגנציה של הקהל שלו.

מה אתה חושב על הקומיקאים של היום?

יש מגוון עצום, מכל הסגנונות וכל הסוגים, וזה מעולה. כל אחד יכול למצוא את מה שמדבר אליו, והרשת מלאה באנשים מוכשרים

בסטנדאפ שלך יש גם התייחסות ליחסים בין גברים לנשים. מי גילה לך?

המבט העצוב הזה בעיניים של הגברים אומר הכל.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

חצילים.

מי אושיות הרשת שהכי מצחיקות אותך?

יש המון. כל חבריי הסטנדאפיסטים מעלים סרטונים וקטעים מעולים.

מהי התפיסה הקומית שלך?

עדיף הומור שמצחיק.

אילו שלושה דברים היית לוקח לאילת?

יהודי, ערבי ונוצרי