ארכיון תגיות: קריסטן שאל

סיכום חדשות הקומדיה 6.10-30.9

סרט המשך ל"מגלה את אמריקה", סרט ל"בוב'ס בורגרס", טריילר לסדרת המד"ב הקומית החדשה בהפקת סת' רוגן, הקידס אין דה הול אולי מתאחדים ועוד ריבוט לא נחוץ.

 

מגלה את אמריקה… שוב!

בהוליווד, אף פעם לא מאוחר להפיק סיקוול לסרט, אם יש סיכוי כלשהוא להרוויח כסף. והנה, השבוע נודע לנו שלאחר כמעט שלושים שנה אנחנו נזכה אולי לסרט המשך לקומדיה הקלאסית של אדי מרפי וג׳ון לנדיס ״מגלה את אמריקה״ הסרט שהראה לנו לראשונה את הכישרון של מרפי לשחק מספר דמויות שונות באותו סרט (כולל סטראוטיפ פוגעני), שיגר את ארסניו הול להנחיית טוק-שואו ואז לאנונימיות והיה הסרט השני הרווחי ביותר בכל הזמנים בו ג׳יימס ארל ג׳ונס ומאדג׳ סינקלייר שיחקו מלוכה אפריקאית. יוצר הסיטקום ״שחור כזה״ קניה בריס ישכתב את התסריט לסרט המשך שנכתב על ידי כותבי הסרט המקוריים בארי בלאוסטיין ודייוויד שפילד, ובמאי ״50/50״ ו״באמאשל׳ך״ ג׳ונתן לווין יביים. עדיין לא ברור אם מרפי יחזור לתפקיד הנסיך אקים או עשר הדמויות האחרות שהוא משחק בסרט, אבל אני חושב שעם מצב הקריירה שלו הוא ישמח לחזור לאחת הקלאסיקות שלו.

מקור: Variety

בוב׳ס פופקורן

״בוב׳ס בורגרס״, הסיטקום המצוייר השלישי בפופולריות של רשת פוקס, סוף סוף מגיע למסך הגדול! אוקי, זה לא הוגן. בוב ומשפחתו אולי לא מפורסמים כמו ״איש משפחה״ ו״משפחת סימפסון״ אבל הסדרה על מסעדת ההמבורגרים המדשדשת של משפחת בלצ׳ר נמצאת כבר בעונה השמינית וזוכה לאהדה של מבקרים וקהל מעריצים נאמן. ולכן, חברת פוקס הודיעה השבוע שסרט קולנוע של הסדרה יגיע לאקרנים ב-2020, יחד עם כל הקאסט שכולל את ג׳ון בנג׳מין (״ארצ׳ר״, ״קיץ אמריקאי חם ורטוב״), יוג׳ין מירמן (״טיסת הקונקורדס״) וקריסטל שאל הנהדרת (״טיסת הקונקורדס״, ״האיש האחרון בכדור הארץ״). אין שום מידע עדיין על עלילת הסרט אבל יוצר הסדרה לורן בושארד הודיע שהוא מחוייב להפקת סרט שיספק את מעריצי הסדרה כמו המבורגר 300 גרם עסיסי עם טבעות בצל (אני הוספתי את החלק על ההמבורגר. אני רעב).

מקור: Deadline

מגלגל עתידות

צמד הסטלנים העסוק בעולם, סת׳ רוגן והשותף שלו לכתיבה, אוון גולדברג, גלגלו סדרה קומית חדשה והטריילר שלה יצא השבוע. ג׳וש האצ׳רסון (״משחקי הרעב״) מככב ב-Future Man בתור ג׳וש פוטורמן (גט איט?) שרת וגיימר שמגלה שמשחק הווידיאו שהוא כל-כך טוב בו הוא בעצם כלי לגיוס שנשלח מהעתיד כדי למצוא לוחם, שכמו שהוא מציין בטריילר זו העלילה של סרט המד״ב משנות השמונים The Last Starfighter. ואם אהבתם את זה יש עוד מלא רפרנסים לאייטיז, כולל ״בחזרה לעתיד״, מייקל ג׳קסון ושיר של קני לוגינס. בסדרה מככבים גם אלייזה קופ (״הכל לטובה״) בתור לוחמת מהעתיד, אד בגלי ג׳וניור (״סמוך על סול״, ״ספיישל טאפ״) בתור אביו של ג׳וש וקית׳ דייוויד המגניב (עונה חמש של ״קומיוניטי״) בתור הבוס של ג׳וש אותו הם צריכים לחסל. הסדרה תגיע ב-4 בנובמבר לאתר הולו, שלא קיים בארץ, ולאתר הטורנטים הקרוב לביתכם.

מקור: Colider

דה קידס אר באק אין טאון

לאמריקאים יש את סאטרדיי נייט לייב, לבריטים יש את מונטי פייתון, ובשנות התשעים השכנים הנחמדים של אמריקה, הקנדים, קיבלו את תכנית המערכונים שתייצג אותם- The Kids in The Hall, קבוצה של חמישה קנדים חמודים שהיו מתלבשים לפעמים כמו נשים ועשו מערכונים על נשי תרנגולות, אנשים שקוראים להם דייב ואנשים סרקסטיים מדי. מאז סיום התכנית ב-1994 החבורה מתאחדת מדי פעם בין אם זה לסרט Brain Candy, שלקחתי בווידיאו מהאוזן השלישית איזה שלושים פעם, או לסיבוב הופעות, והשבוע חבר הקבוצה קווין מקדונלד רמז שאולי איחוד נוסף מתקרב. לפי מקדונלד, לורן מייקלס, יוצר SNL וקנדי גאה שגם הפיק את התכנית שלהם, מעוניין אולי לאחד אותם ולעשות איזו סדרת מערכונים חדשה של שישה פרקים בנטפליקס בדומה למה ש״מיסטר שואו״ עשו ב-2015. אף אחד מחברי הקבוצה האחרים או מייקלס בעצמו לא אישר את החדשות, אבל זה יהיה נחמד לראות את החבורה שוב מועכת ראשים בפלטפורמה חדשה.

מקור: Splitsider

ריבוטים בע״מ

הסרט האהוב עלי של שנת 2016 היה The Nice Guys, קומדיית אקשן בבימויו וכתיבתו של התסריטאי האגדי שיין בלאק (שכתב את התסריט לסרטים כמו ״נשק קטלני״ ו״גיבור הפעולה האחרון״ וביים וכתב את יצירת המופת המודרנית ״קיס קיס בנג בנג״) שזכה בארץ לשם המטופש מעט ״בלשים בע״מ״. בסרט כיכבו ריאן גוסלינג וראסל קרואו בתור בלש פרטי ובריון להשכרה שמשתפים פעולה כדי לפתור תעלומה בהוליווד הסליזית של שנות השבעים. זה סרט מצחיק, מלהיב, יפהפה ומלוהק היטב… אבל 2016 הייתה כל-כך מזמן! לא כדאי לעדכן את הסרט העתיק הזה לדור החדש של 2017, ואם אפשר עם טוויסט מקורי? זה כנראה מה שרשת פוקס חושבת, כי הם עובדים על ריבוט טלוויזיוני לסרט אבל… תקשיבו לזה… מתרחש היום ועם נשים בתפקידים הראשיים! אז בעצם… סדרת טלוויזיה על נשים שפותרות פשעים בלוס אנג׳לס. אבל שמקושרת איכשהו לסרט הזה מ-2016 שהפסיד מלא כסף. נשמע כמו רעיון גאוני. תסריטאי קומדיית האקשן ״30 דקות או פחות״ יכתוב את הפיילוט והמפיק ההוליוודי האגדי ג׳ואל סילבר יפיק. נשמע כמו פרוייקט מעולה ומאוד נחוץ.

מקור: The Hollywood Reporter

האינטרנט ודור חדש של מעריצים שרופים עזר ליצור את גל הסטנדאפ החדש

 

 

הדור החדש של הסטנדאפיסטים בארצות הברית. לאן הוא עוד יגיע?\ ג'סי דיוויד פוקס

"מה קורה, אנשים בחנות לאביזרי מין?", שואג חניבעל בורס לתוך מיקרופון צעקני בשעה תשע וחצי בערב יום שלישי אחד בלוס אנג'לס. הוא עומד לפני קיר מלא תחתונים נטולי מפשעה בחנות לצעצועי מין בווסט הוליווד. הקהל שלו עושה כרגע מאמצים ניכרים להתעלם מהפרסומת לוויברטורים לנקודת הג'י שמשודרת לימינו של בורס ולהתרכז במופע שלו.
החנות לאביזרי מין הייתה המקום השני בתוך שעתיים שבו הופיע בורס. לפני כן הופיע בליין סטנד אפ שבועי ששייך ל-UCB קומדי ("הבריגדה האזרחית", Upright Citizens Brigade) בשדרות פרנקלין. הוא הופיע שם עם אותן בדיחות רוסט והאולם היה מלא. הוא מופיע יותר מפעם אחת ביום שלישי בלוס אנג'לס, כי זה היום והמקום הכי טובים לסטנד אפ בכל ארה"ב. תכננתי לראות ארבעה מופעים באותו ערב, ויכולתי בקלות לראות ארבעה נוספים, כולם מוצלחים.
ואחרי שהסתיימו שתי ההופעות שלו, הלכו בורס והמוני קומיקאים לקומדי סטור כדי לצפות ב"קרב הרוסט" (The Roast Battle) – שני קומיקאים עומדים זה מול זה ומחליפים עלבונות. בחדר, חוץ מבורס, נמצאים גם ג'ף רוס, סטנדאפיסט ותיק והמבוגר האחראי במופע הזה, ג'רוד קרמייקל, סטנדאפיסט צעיר שכבר הספיק להקליט ספיישל שביים ספייק לי, דייב שאפל, המעשן סיגריה וצוחק בקול רם מכל בדיחה, וקהל מלא – מלא עד כדי כך שחלק ממנו נשפך למסדרון. מפה מגיע גל הסטנדאפ הנוכחי.
עכשיו הזמן להיות סטנדאפיסט: פירמידת הכישרונות רחבה, גבוהה ומגוונת יותר משהייתה אי פעם. דור חדש של מעריצים נלהבים תומכים במופעים ניסיוניים ויש המון דרכים להשמיע קול – ברשת, בטלוויזיה, בפודקאסטים ובהופעות – וגם להתפרנס. זהו שיא שלא זכור כמוהו מאז הגל הראשון ב-1979-1995. הגל הזה התחיל עם תופעת "סאטרדיי נייט לייב", שבעקבותיה הפכו ג'ורג' קרלין, ריצ'רד פריור וסטיב מרטין לפופולריים. מאות מועדוני סטנדאפ נפתחו והמוני סטנדאפיסטים גרועים מזן ה"שמתם לב?" קיבלו מלא כסף כדי למלא את אינספור הבמות. אחר כך, בעקבות ההצלחה העצומה של "סיינפלד", "שפץ ביתך" ו"רוזאן", המוני קומיקאים מהגל הזה קיבלו תכניות טלוויזיה משל עצמם, ורובן נכשלו.
ואז, כשמועדונים החלו להיסגר ותכניות להתבטל, החלה לצוץ האלטרנטיבה: סטנדאפיסטים שמדברים על חייהם האישיים כמו ג'נין גרופאלו ומארק מרון התחילו להכניס את הסטנדאפ למקומות חדשים. הגל הזה הגיע לשיא ב-2009, עם "WTF" של מארק מרון, הספיישל הראשון של עזיז אנסארי, "מחלקת גנים ונוף" ו"קומיוניטי". אז גם הפכה UCB קומדי למאגר הכישרונות עבור סאטרדיי נייט לייב ועבור כל סיטקום בטלוויזיה.
יותר אנשים עושים סטנדאפ ויותר אנשים נהנים מסטנדאפ. הודות לרשת לסטדנאפיססטים יש אמצעים עצומים להגיע לקהל, והקהל נלהב מתמיד.
"יש המון דרכים לבלוט כסנטדאפיסט – הולו, נטפליקס, יוטיוב, אפילו באמזון יש תכניות", אמר בורס. "אתה יכול להיבנות דרך האינטרנט – אנשים קיבלו תכניות אחרי שהפודקאסט שלהם הצליח". וגם מי שלא מגיע לטלוויזיה יכול להתפרנס.
לפני שלושים שנה סטנדאפיסטים נלחמו על כמה פרוסות גדולות של עוגה קטנה. בשנות התשעים היו כמה כוכבים שהתעשרו, אבל אחרים רבים נשארו בלי פרנסה כשמועדונים נסגרו. עכשיו העוגה גדולה יותר, ויש יותר פרוסות.
אדם זקס, נשיא חברת "מידרול" שמוכרת פרסומות בפודקאסטים, אומר ש"הרבה מופיעים יכולים להתפרנס היום רק מהפודקאסטים שלהם". זקס אומר שפודקאסט עם 40,000 הורדות לפרק יכול להרוויח $75,000 לשנה, ושלושה או ארבעה מהפודקאסטים שלו יעברו השנה את המיליון. קומיקאים כמו ביל בר, מארק מרון, סקוט אוקרמן ופיט הולמס – כולם ותיקים בסצנה – הפכו את הפודקאסטים שלהם לספיישלים בטלוויזיה או תרגמו אותם ליותר כסף בהופעות.

הסטנדאפיסטים היום כבר לא רוצים לככב ב"שפץ ביתך" החדש – הם רוצים לככב ב"לואי"

"כמעט כל מי שנכנס אתי לתחום עובד בו כרגע", אומרת קריסטן שאל. "בטלוויזיה זה תור הזהב. יש איזה 2,000 ערוצים, רק תבחר". ובמקום סיטקומים קלאסיים, יותר סטנדאפיסים מקבלים תכניות אישיות ומשחקים עם הפורמט. גם ברשתות הגדולות התכניות הפכו מסיטקומים קלסיים לדברים טיפה יותר מוזרים, לדוגמה "האיש האחרון על כדור הארץ" הנפלאה והמוזרה של פוקס. ייתכן כי רוב התכניות ברשתות כבר לא מקבלות רייטינג גבוה בהרבה מזה של תכניות כבלים והן מבינות שעדיף להן לייצר תוכן איכותי, כמו בכבלים. הסטנדאפיסטים היום כבר לא רוצים לככב ב"שפץ ביתך" החדש – הם רוצים לככב ב"לואי", תכנית שבה תהיה להם עצמאות מוחלטת. כך נוצרו "ברוד סיטי", "בתוך איימי שומר" ורבות אחרות. אף אחד מהיוצרים לא התעשר מהן, אבל כולם מתפרנסים מהאמנות שלהם.
וזה שונה מאד מהגל הראשון, שבו קומיקאים נאלצו לחרוש את ארה"ב עם אותו סט של 45 דקות, והמקומות שבהם הופיע היו מועדונים חינמיים שאת הכסף הרוויחו מהבר. המועדונים האלה התאימו לדור הבייבי-בום שיצא אז לדייטים. בקולנוע אסור לדבר ובדיסקו רועש מדי – במועדון סטנדאפ אפשר לדבר וגם לראות איך הדייט מתנהג וממה הוא צוחק (או נגעל).

קומדיה חשובה לדור הזה כמו מוזיקה לדורות הקודמים

החובבים של היום מתייחסים לסטנדאפ אחרת. צחוקים הם כבר לא סתם רעש רקע. "דור המילניום מעורב יותר רגשית בקומדיה", אומרת שאנון קוק, ראש מחלקת המחקר בקומדי סנטרל.
בקומדי סנטרל טוענים בסקר שלהם מ-2012 שדור המילניום הוא הראשון שרואה בקומדיה חלק חשוב בהגדרה העצמית שלו. קוק טוענת ש"קומדיה חשובה לדור הזה כמו שמוזיקה היתה חשובה לדורות הקודמים". היא מספרת שהחובבים מהדור הזה מכירים את ההיסטוריה של הקומדיה, את ההבדלים בין הז'אנרים השונים, והם מעורבים ומשתתפים.
ביום רביעי ראיתי את החובבים האלה בפעולה ב”The Meltdown”, המופע הכי טוב בעיר. הוא עולה ב-"נרדמלט" (NerdMelt), אולם מאחורי מוזיאון החננות בווסט הוליווד. את המופע מפיקה אמילי גורדון וכתבו אותו ג'ונה ריי וקומאל ננג'יאני (בעלה של גורדון וכוכב הסדרה "עמק הסיליקון"). המופע רץ כבר חמש שנים ולאחרונה הפך לתכנית בערוץ קומדי סנטרל. השורות הראשונות, כמו תמיד, היו מלאות חובבים. אלה אנשים שבאים שוב ושוב, חבורה קבועה של אנשים שהגיעו ממש מההתחלה, ולאט לאט התחלו להתיידד וגם לחפש מקום קרוב יותר ויותר לבמה. רובם אמנים וסנדאפיסטים בעצמם, והם מייצרים למופע דינמיקה מופלאה ומצחיקה.
והקהל הנלהב הזה מגיע עכשיו להופעות בכל המדינה. והוא שינה את הקומדיה:
1. היא יותר מטא
הקהל מתוחכם יותר, ומבין מה כרוך בהכנת החומר שמוגש לו. המופיעים כוללים יותר בדיחות על תהליך הכנת החומר, כמו "לפני שבוע – כלומר שבוע לפני שכתבתי את הקטע הזה…".

2. ההפרדה בין סטנדאפיסט והקהל שלו כבר לא כל כך ברורה

התיאטרון של "UCB קומדי" עשה המון למען הגל הזה. הוא העלה מופעים, הפך אימפרוביזציה לפופולרית, ובעיקרון היה לחממה להמוני סטנדאפיסטים מצליחים. אבל תרומתו הגדולה ביותר היא כנראה שינוי היחסים בין המופיע והקהל. קווין היינז, ממרכז ההכשרות של UCB בניו יורק, מספר שבשנה שעברה למדו במרכז שלו 11,918 איש. וב-UCB, כולם מופיעים, כולם צופים בכולם, וכולם עובדים ביחד כדי לייצר את הקטעים הטובים ביותר.

3. הסטנדאפ הפך ליותר שיחה ופחות פאנצ'ים
הקהל מצפה שהסטנדאפיסטים ידברו איתו, לא מעליו. ננג'יאני אומר: "הסטנדאפ השתנה. לאנשים כבר לא אכפת לשבת ולשמוע פודקאסט במשך שעה וחצי שלא הכל בו פאנצ'ים-פאנצ'ים-פאנ'צים. וזה תקף גם למופעים – אני כבר משתדל להחביא קצת את הפאנצ'ים כדי לא להיראות מנותק מהקהל".

4. קומדיה ניסיונית יותר

קירסטן שאל הרגה את הקהל במלטדאון עם קומדית נונסנס על אמילי דיקנסון. היא החביאה "שירים" באולם וביקשה מהקהל לקרוא אותם – שיר אחד הוא רשימת מכולת, אחר שהוא זית בעטיפת נייר (היא ביקשה מהמשתתף שלקח אותו להקריא את השיר ע"י כך שיאכל את הזית). הקהל פשוט התמוטט מצחוק.

הקהל ב-2015 מוכן לרדת עם הקומיקאי למחילת הארנב של הקומדיה הניסיונית. זו אמנם קיימת כבר משנות השבעים (סטיב מרטין, אנדי קאופמן ועוד), אבל רק עכשיו נכנסה למיינסטרים. צפו למשל בסט המבריק של רורי סקובל. סקובל נוטש את החומר שכתב, מעודד את הקהל למחוא כפיים לאורך כל עשר הדקות של המופע (מוזר במיוחד, אם תביאו בחשבון שהמופע מצולם לטלוויזיה), ופשוט מדבר עם הקהל, מציע פרשנות למתרחב באולם ומעודד את הקהל. הוא אפילו קצת מופתע מהתשואות שקיבל.

 

אז מה קורה עכשיו?

 

הדור הבא כבר מתחיל לצוץ. בניו יורק, בוייליאמסבורג, רץ המופע Holy Fuck Comedy Hour, מופע רעשני ומבולגן במיוחד שבו מעודדים המופיעים את הקהל להפריע להם, וכל אחד מהם צועק לקודם את האות לסיום הקטע שלו. הם האלטרנטיבה לאלטרנטיבה של UCB. השבוע הופיעה שם קלייר מולייני, כותבת לסאטרדיי נייט לייב, שביצעה קטע מטורף ביותר, עמוס ברפרורים לקטעים ולביטויים ידועים של התכנית. זה היה יותר ממטא – זה היה ממש פוסטמודרניסטי. הקהל צחק. גם היא צחקה.

מקור

תרגום ועיבוד: טל ניר קסטל