ארכיון תגיות: ראיון ר-ציני

בר רחמים – ראיון ר-ציני

מקרה משעשע: בר רחמים

בר רחמים היא סטנדאפיסטית ואושיית רשת בעלת ביליון עוקבים, אם זה מספר אמיתי. היא מדור העתיד של מועדון הסטנדאפ "סטנדאפ פקטורי", זה אומר שהיא מהעתיד. הפוסטים שלה עוסקים במגוון נושאים, מסקס, תזונה ועד משבר הטילים בקובה. והכי חשוב, היא תופיע בפסטיבל חמש השנים לילדי הקומדיה, עם סטנדאפיסטים ותיקים כמו דדו מילמן  ועידן ברקאי. והנה ראיון.

מתי החלטת להיות קומיקאית?

אחרי הפרידה מהאקס הקודם, במקום להתאבד מבניין התרסקתי על במות, קצת אדרנלין פה ושם.

הרבה מהפוסטים שלך עוסקים בסקס. יש לך הוכחות שהוא אכן קיים?

לפעמים יש, לרוב אין, כי יש לי סטנדרטים, כאילו אם הבחור לא ראה את הסרט פאלפ פיקשען, איך אני יכולה לשכב איתו?

מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך?

אמא שלי, הכי מצחיקה בארץ. וגם יותר מגניבה ממני כי יש לה יותר קעקועים.

את גם סטנדאפיסטית וגם פעילת רשת. מה יותר מפחיד, האקלרים או טרולים?

אין לי פחדים, לפעמים אין לייקים אז אני מוחקת, אין משהו שאני לא אעז לכתוב ועל במה מה שלא עובד מחליפים. עם הטרולים למדתי להתמודד כשהם כותבים עליי משהו רע, אני רושמת משהו רע עוד יותר ואז הם יורדים ממני.

מה את חושבת על הקומיקאים הפעילים כיום?

עושים עבודת קודש בחירוף נפש, כותבים בלי סוף מאוננים וישנים. מאד מצחיקים אותי.

מה המשמעות הסודית של השם בר רחמים?

אין משמעות סודית, טכנית אני ובר רפאלי זה אותו הדבר, יש לנו את אותו השם, לשתינו יש בגדים של הודיס, גדלנו בהוד השרון וזהו, היא אחרי שתי לידות עכשיו. אז אני מניחה שאנחנו באותו משקל בערך

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

תחת.

מי אושיית הרשת האהובה עלייך?

תומר פישמן, אושיית הרשת.

מה התפיסה הקומית שלך?

אפשר ורצוי לצחוק על הכול

אילו שלושה דברים היית לוקחת לגיהינום?

מזגן. תפוחי אדמה. מריחואנה.

 

לדף הפייסבוק שלה

לכרטיסים

ז'רום מראיין את אומת הסטארטאפ – ראיון ר-ציני

הכתב הצרפתי שאינו פיקטיבי על התקשורת ועל ישראל

 

ז'רום בושה, זורנ'ליסט שאינו כתב פיקטיבי בגילום ז'ואקים טואטי, יצא בסדרת רשת דוקומנטרית שאינה מוקומנטרית המתעדת את מצב הסטארט-אפ בישראל, "ז'רום מראיין את אומת הסטארט-אפ". כיוון שאינו דמות קומית, שאלנו שאלות רציניות מאוד ונענינו ברצינות, אבל בעברית.

מתי החלטת שאתה רוצה להיות כתב?

אני לא מגדיר את עצמי כ"כתב", אני ז'ורנליסט ודוקומנטריסט מחו"ל. תמיד רציתי לתפוס את האמת האנושית "על חם", להראות פנים, לחוש חושים ולחדור חידורים. בצרפת זכיתי לעבוד עם הגדולים, מאלן רנה עד האחים לומייר או פרנסוא גודאר, שאמר לי יום אחד: "תשתמש במצלמה כמשאבת מים". אני נושא את המילים האלה של לואי גודאר  עד היום. אני לא בטוח למה הוא התכוון, אבל זה היה רגע חזק ומכונן בחיי.

אתה מראיין את אומת הסטארטאפ. מה המסקנה שלך מאומה זו?

המסקנה שלי היא שיש אומה כזאת, אבל השאלה היא: האומנם? כלומר מה בדיוק עומד מאחורי מה שמסתתר מתחת לפני השטח – כביכול – של הנראה לעין? יצאתי למסע עם שאלות רבות, וסיימתי אותו… גם עם שאלות, אבל גם עם תשובות קצת.

מי הכתבים שהשפיעו עליך?

אם בארץ עסקינן – אז אין ספק שהושפעתי מאוד מיורם יובל, איך שהוא מחלץ מאנשים פיסות אמת כואבות – ממש כמעט כמו פסיכולוג! (צוחק) לא שהייתי אצל אחד אף פעם, אבל כך אני מדמיין שזה… חוץ ממנו, אי אפשר לדבר על עיתונאות ישראלית בלי לחשוב על דמותם של פרופסור אורי גוטליב ז"ל או ירון ברובינסקי, ולהעלות את עבודתם של הילה קורח או אייל שני למשל.

איזו בדיחה על צרפתים אתה הכי אוהב?

זאת עם הצרפתי, האמריקאי והערבי במטוס.

מה אתה חושב על התקשורת של היום?

המצב עגום מאוד. אני מכיר איש תקשורת מוכשר וייחודי למשל, ששנים כבר שולח קורות חיים ל"וואלה", "הארץ" ו"תפוז אנשים" ולא מקבלים אותי. למה? כי האמת כואבת. האמת מפריעה. היום מעדיפים למכור בידור, זה הכול.

מה המילה העברית שהכי מצחיקה אותך?

קשה לי לענות, יש כמה. סחבאק. שלטקס. ווינקר. בוטיק. (צוחק) הנה, רק אמרתי ואני כבר צוחק…

איפה אתה רואה את עצמך?

 אני אענה לך עם משל.

מי אושיית הרשת האהובה עליך?

אני מאוד אוהב את לואי סי. קיי ואת כל החבר'ה של "ארץ נהדרת". חוץ מזה כמובן שאבן הפינה של הראיון בישראל הוא "נצנצים".

מי היית רוצה שיראיין אותך?

הייתי מתלבט בין מרסל דושאן למיכאל מור. תן לי לחשוב על זה קצת.

נגה ד'אנג'לי – ראיון ר-ציני

הקומיקאית נגה ד'אנג'לי לא מפחדת לדבר על אמהות, זוגיות, סטנדאפ, אהבת אמת, כי אלו לא דברים מפחידים

נגה ד'אנג'לי היא קומיקאית פעילה מאוד וגם סוכנת כפולה, מצד אחד פונה לקהל הילדים בתכניות כמו "הצחוקיה" ומצד שני פונה לקהל ההורים אבל גם לקהל האמהות ב"קומדי סנטרל סטיישן". כמו כן לפעמים היא חלק מחבורת הסטנדאפ "נשי ותיהני", שנוצרה לטובת נשים ולטובת עולם טוב יותר. כמה מסרטוניה היו ויראליים אבל בזכות מימון המונים היא החלימה. אנחנו תרמנו שאלות.

מתי החלטת שאת רוצה להיות קומיקאית?

כשהבנתי שעושים מזה פרסומת לבנקים. סתם. בגיל שבע כשעשיתי חיקוי של רוסייה (שנות התשעים. זה היה הקטע) וכל המשפחה שלי ישבה שם ולא עניין אותם כלום, רק שאני אצחיק אותם. אפילו ויתרו לי על עונש. יותר מזה?

הבאת ילדים בשביל פאנצ'ים?

כן. פאנץ' טוב זה כמו ילד. את מחזיקה אותו בגאווה – זה יצא ממני הדבר הזה? וואו.

מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך?

עדי אשכנזי הוכיחה לי שבתור אישה אפשר לעשות את זה ובגדול. כילדה, הקומדי סטור עשו נונסנס שהערצתי, ואח"כ כמובן ארץ נהדרת. טייכר וזרחוביץ זה שיעור בקומדיה כל יום ברדיו. מדהימים. בחו"ל – איימי שומר, שרה סילברמן, דייב שאפל, לואי. סטנדאפ בארץ הולך לכיוונים האלה… של סטנדאפ חכם עם תובנות וסיפורים. בשבוע שעבר הייתי בהופעה של אודי כגן. שחוץ מזה שהוא מצחיק ומעולה הוא מרגש אותך בכנות שלו וזאת יכולת אדירה בעיניי. מכל הגדולים יש מה ללמוד. כל אחד והקטע שלו. אני רואה הופעות מחו"ל ולומדת איך לכל אחד יש את הדמות והניואנסים שלו, ושיותר מכל בדיחה זה מי שמספר אותה ואיך הוא עושה את זה. לראות סטנדאפיסטיות מחו"ל בעיניי זה הדבר. סופסוף נשים. זה מעניין, אני שותה את זה. כמה שנים התרגלנו לשמוע על העולם מהזויות שלכם. גבר לא יבין זאת.

השתתפת בתכנית "הצחוקייה", סטנדאפ לילדים. אם הם יגנבו לך את ההצגה, מה תגנבי להם?

אם הילדים יגנבו את ההצגה אני אגנוב להם שעות שינה. אני חייבת לישון לאיזו תקופה.

מה את חושבת על הקומיקאים הפעילים כיום?

הקומיקאים שפעילים היום מעולים וכשאני רואה משהו ממש טוב אני מקנאה ורוצה גם. המערכונים של טלוויזיה מהעתיד, ערוץ הכיבוד, וגלית חוגי אהובת ליבי שכותבת איתי ומבריקה בעיני. יש פה דור חתרני וכיף להיות חלק מזה.

יש לך פינה בקומדי סנטרל סטיישן. איפה זה על הממיר?

אין לי טלוויזיה. זה על היוטיוב שלי.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

מגנומטר. וככל שהשתמשו בה יותר בזמן האחרון ככה זה הוכיח כמה המצב פה אבסורד ומגוחך. להיעלב ממגנומטר. משבר המגנומטר. די נו, לא באמת.

מי אושיית הרשת האהובה עלייך?

רועי כפרי. כל מה שהוא עושה זהב. ראית מה הוא עשה עם פלפל חריף? וזאת רק פרסומת שתחלוף מהעולם עוד שנייה. צריך לתת לו לעשות דברים גדולים. האיש מיוחד במינו.

מה התפיסה הקומית שלך?

התפיסה הקומית שלי היא שהחיים נהיים קשים ורציניים מידי וחייבים לצחוק עליהם כדי להקל על הנשימה. זה ממש בקטע בריאותי.

יש אהבת אמת?
כן, לפסיכולוגית שלי. אמן שהיא תסכים להיות חברה שלי יום אחד