ארכיון תגיות: Twitter

חדשות הקומדיה 2.6-27.6

איך קאת'י גריפין הסתבכה השבוע? וגם: סדרות חדשות מבית אדם פאלי וקווין הארט ואלבום סולו לבאסיסט של "ספיינל טאפ".

 

ראש כרוב

והשבוע בהחלטות קריירה גרועות/טובות: הקומיקאית קאת'י גריפין אותה אתם אולי מכירים מהסטנד-אפ שלה, תוכנית הריאליטי שלה, הופעת האורח שלה בסיינפלד או התקופה הקצרה בה הנחתה את "משטרת האופנה" לאחר מותה של ג'ואן ריברס, הצטלמה לכמה תמונות בשביל הצלם השערורייתי טיילר שילדס ובאחת מהן, והיחידה שלמישהו אכפת ממנה, אנו רואים אותה מחזיקה את ראשו הכרות (המזוייף) והמכוסה דם של נשיא ארצות הברית דונאלד טראמפ. באופן לא מפתיע התמונה לא התקבלה באהבה בציבור האמריקאי, אפילו בחלק הגדול ממנו ששונא את טראמפ. גריפין התנצלה בהמשך השבוע, אך התעלול עלה לה בג'וב הקבוע של הנחיית ספיישל ראש השנה של CNN וגרם להרבה ימנים חארות באמריקה להרגיש טוב לגבי זה שגם בשמאל יש חארות.

מקור: The AV Club

זה לא כל-כך נעים לראות גן סאחי

פעם היו מבססים סיטקומים על דברים כמו ספרים, סרטים או מופעי סטנד-אפ, אבל היום עם הטכנולוגיה והסנאפצ'אט והספינרים אפשר לבסס סיטקומים על דברים כמו חשבונות טוויטר. סדרה חדשה כזאת בפיתוח עכשיו באתר הסטרימינג הולו ומבוססת על חשבון הטוויטר הפארודי LosFelizDaycare@ שמספק עדכונים מגן ילדים פיקיטיבי בשכונה הטרנדית לוס פליז בלוס אנג'לס, כמו למשל:

Stevia's vegan, flourless, all natural flax cake was  a huge success even though it was totally imaginary. Her friends enjoyed the idea of it

או:

"Our version of "fidget toys" are copies of Infinite Jest.

אדם פאלי ששיחק את מקס ב"הכל לטובה" ומפיק כעת את The President Show בקומדי סנטרל יפיק את הסדרה שתיכתב על ידי יוצר החשבון ג'ייסון שפירו וכותב "אבא אמריקאי" אריק ריכטר. אני מחכה לגרסה הישראלית "גנון פלורנטין".

מקור: The Hollywood Reporter

כסף קטן

אני בטוח שכולכם זוכרים את המוקומנטרי הקלאסי "ספיינל טאפ" בין אם ראיתם אותו או פשוט הייתם ליד אנשים שאמרו כל הזמן It goes up to eleven. להקת המטאל הפארודית הוציאה שלושה אלבומים אמיתיים וכעת הבאסיסט דרק סמולז, שמגולם על ידי הארי שירר, שידוע גם בזכות דיבובו של מלא דמויות ב"משפחת סימפסון", עובד על אלבום סולו חדש בשם Smalls Change. בין המשתתפים באלבום יהיו המוזיקאים האמיתיים פיטר פרמפטון, דייב גרוהל וצ'אד סמית', המתופף של רד הוט צ'ילי פפרז, והאלבום יעסוק בנושאים כמו בדיקות MRI ואי-אונות.

מקור: Splitsider

סטודיו למצחק

קווין הארט אולי לא מופיע יותא בכל סרט קומדיה שני כמו בשיאו, אך הוא עדיין נשאר עסוק עם ספר ביוגרפי חדש שיוצא בקרוב וסיטקום חדש שהוא מפיק יחד עם הראפר טי איי בשביל רשת "שואוטיים". הסיטקום נקרא The Studio ויעסוק בדברים המשעשעים שקורים כל יום באולפן הקלטות מוזיקאלי, אני מניח כמו למשל שפתאום בא שליח פיצה בזמן הקלטת שיר ראפ ואז אתם מגלים שהוא הביא פיצה עם פטריות במקום פיצה עם פפרוני. איזה צחוקים! טי איי והארט לא הולכים לככב בסדרה אבל יעשו הופעות אורח חוזרות.

מקור: Splitsider

חדשות הקומדיה 21.1-27.1

הציוץ על הבן של טראמפ שהביא להשעיה של כותבת מ-SNL, מה קורה עם העונה החדשה של ריק ומורטי, בן סטילר ו"עובדים מצטיינים" עובדים על סרט על כריתה בטעות של פין והי, למה שלא נעשה רימייק נשי ל"מה הסיפור שלך, בוב?"

 

הבארון האדום

הטכנולוגיה של היום היא בהחלט חרב פיפיות. למשל, אפשר לשלוח דיק פיקס בקלות, אבל גם קל לאישה שמקבלת אותם לשלוח אותם חזרה לאמא שלך. או קחו לדוגמא את טוויטר, שמאפשר לכותבים קומיים לכתוב כל מחשבה שבאה להם, אך גם יכול לעלות להם במשרה, כמו מה שקרה לכותבת SNL קייטי ריץ' השבוע, שצייצה שבארון טראמפ (בנו בן העשר של הנשיא) יהיה "This country’s first homeschool shooter". רבים הזדעזעו מתקיפה זו של ילד קטן שלא עשה שום דבר רע, ואולי גם בעל מוגבלויות מסוימות. באמת, לצחוק על מישהו עם מוגבליות? מי היא חושבת שהיא? נשיא ארצות הברית? SNL החליטו להשעות אותה לזמן בלתי מוגבל מהתכנית, אבל רבים מקהילת הקומדיה חיבקו אותה, ודן הרמון (יוצר "קומיוניטי" ו"ריק ומורטי") אף הציע לה עבודה. אז הלקח הוא: תצחקו גם אתם על ילדים בני עשר אולי-אוטיסטים, ותזכו לעבוד עם דן הרמון!

מקור: Splitsider

ריק ו-More Time

ואם כבר מדברים על דן הרמון, מה קרה לתכנית האהובה הזו שלו, "ריק ומורטי"? הפרק האחרון שלהם שודר באוקטובר 2015, ומאז לא שמענו מהם הרבה. ובכן, הרמון עלה השבוע לבמה בפסטיבל סאנדנס, כנראה מחוזק בקצת מה"אומץ הנוזלי" שהוא רגיל אליו וענה לשאלה "מתי תעלה העונה השלישית של ריק ומורטי?"  "לא יודע." בנאום מרגש הרמון האשים את עצמו ואת היוצר האחר של הסדרה, ג'סטין רוילנד, והסביר שהם מעכבים את התקדמות הסדרה בכך שהם רבים כל הזמן. ואז, אני מניח, הוא הסביר למעריצים שאבא דן ואמא ג'סטין עדיין אוהבים אותם מאוד.

מקור: The AV Club

חצילו!

אז בן סטילר והחבר'ה של "עובדים מצטיינים" עובדים על סרט לנטפליקס עם קונספט… מעניין…? בואו, אני פשוט אתרגם לכם את התקציר הרשמי מ-The Hollywood Reporter: "כשנער מתבגר חותך לעצמו בטעות את הזין בזמן טיול מחנאות, הוא והחברים שלו רצים להציל את האיבר לפני שזה מאוחר מדי." כן. אני תיארתי בעבר קומדיות סת' רוגן ודומיו בתור "קומדיות זין", אבל זו בהחלט דרך ישירה מאוד לעשות את זה. או, והסרט נקרא The Eggpalnt Emoji. כי בולבול… ואימוג'יס. אני לא יודע. הסרט יופק על ידי בן סטילר והחבר'ה של "עובדים מצטיינים" וייכתב על ידי שני אנשים שכתבו איזה סדרה מצוירת על לובסטרים בשביל אתר הסטרימינג SeeSo. אני לא יודע, חבר'ה. אני לא יודע.

מקור: The Hollywood Reporter

מה קורה עכשיו עם בוב?

ועכשיו לרימייק השבועי, אבל עם טוויסט! רשת NBC עובדת על רימייק טלוויזיוני לסרט הקומדיה ה… קלאסי? What About Bob? הידוע בעברית בשם היותר ישיר "מה הסיפור שלך, בוב?" על מטופל מעצבן (ביל מארי) שמצטרף ללא הזמנה לחופשה המשפחתית של הפסיכולוג שלו (ריצ'ארד דרייפוס). אבל NBC מתכננת לקרוא לסדרה What About Barb? ולהחליף את גיבורי הסרט בנשים! הבנתם? במקום גברים הם נשים! זה שונה לגמרי. אה, וזה גם בטלווזיה אז במקום שעה וחצי תוכלו לראות את הסיטואציה הזאת כל שבוע למשך… עד ש-NBC יבטלו אותה. (ולא, מעריצי Stranger Things ,אין שום קשר לדמות האהובה עליכם). למרות הטוויסט הנשי בינתיים מאחורי הקלעים מעורבים רק גברים. בכל מקרה, אני בטוח שזה יצליח בדיוק כמו הפרויקט שלקח סרט קומדיה בכיכובו של ביל מארי ועשה לו טוויסט נשי.

מקור: TV Line

 

RIP Vine – הספד לאפליקציה ומהפכת הקומדיה שלא קרתה

עם מותה של האפליקציה, הגיע הזמן להסתכל לאחור על ההשפעה שלה על עולם הקומדיה, והאם הייתה כזו?

 

חברים, התכנסנו כאן היום לקבור אפליקציה. כן, האדונים בטוויטר הודיעו, שאפליקציית Vine,תפסיק את הפעילות שלה בחודשים הקרובים. הו, ויין, כיאה לסרטונים שלך, לא היית כאן הרבה זמן, אבל שרדת יותר מאפליקציות אחרות. ווין הוקמה ביוני 2012 עם קונספט פשוט: וידיואים של שש שניות. אף אפליקיציה לפני זה לא הגבילה את מספר השניות של סרטון! טוויטר, שזכו להצלחה רבה עם הגבלת מספר התווים של טקסט, התרגשו וקנו את ויין באוקטובר 2012 קצת לפני ההשקה הרשמית שלהם. והשאר היסטוריה. ואז, פתאום, כאילו משום מקום, טוויטר הודיעו על סגירת האפליקציה. ויין אף פעם לא נהייתה באמת פופולרית בארץ, לעומת רשתות חברתיות אחרות, אבל לי היה אותה, והייתי עוקב אחרי אנשים בה ובודק אותה על בסיס יומי. אז אני חושב שאני מספיק מבין בה כדי להספיד אותה. עכשיו, אפשר להסתכל אחורה על ההשפעות של ויין על עולם ההיפ-הופ (הרבה שירים השנה התפרסמו בזכות שימושם בויינים) או אפילו תעשיית הבידור כולה. אבל מה היו השפעותיה של האפליקציה על עולם הקומדיה? הבה נבדוק.

הכוכבים הגדולים הראשונים של ויין היו, בדומה לטוויטר, אנשים שמפורסמים בעולם האמיתי. אני לא מדבר על אנשים ברמת בראד פיט או אפילו אשטון קוצ'ר, אבל שחקנים וקומיקאים. הכוכבים הגדולים של ויין בהתחלה היו אנשים כמו אדם גולדברג, שחקן האופי שאותו תזהו מדברים כמו "נקמת הפטיש העברי" או העונה הראשונה של פארגו, השחקן והקול של דוקטור ונצ'ור ב"ונצ'ור ברות'רס" ג'יימס אורבאניאק או הקומיקאי הצעיר בו ברנהם. יוצרים אלה השתמשו באפליקציה כהסחה מחייהם המקצועיים, שם כל דבר צריך לעבור אישור ופוקוס גרופס. בזמן שגולדברג מחכה לתקציב לסרט העצמאי הבא שלו, הוא יכול לעשות סרטון קטן על מה שהוא רוצה. הכוכב הגדול מבין כל אלה היה כנראה וויל סאסו, שחקן וקומיקאי שמוכר בעיקר מעברו בתכנית המערכונים של פוקס, MadTV. סאסו יצר עולם משלו בסרטוני הויין שלו עם דמויות ובדיחות חוזרות כמו: ארנולד שוורצנגר נוהג או לימונים שמתפרצים פתאום מהפה שלו.

אבל אחרי כמה זמן, ובדומה למה שקרה בטוויטר, הסלבים האמיתיים הבינו שיש להם דברים יותר חשובים מלכתוב בדיחות או לעשות סרטונים קצרים, מה שפינה מקום לשלב הבא: כוכבי הויין. כלומר אנשים שלא היו מפורסמים לפני האפליקיציה, והתפרסמו בזכותה. לרוב אלה היו אנשים מעצבנים, לא מצחיקים בצורה כואבת ומחורבנים באופן כללי. למשך הרבה זמן אם הייתם נכנסים לקטגוריית Comedy בויין, הייתם רואים את אותם בדיחות מעפנות על: הבדלים בין שחורים ולבנים, הבדלים בין גברים ונשים, פלוצים, בדיחות גזעניות ומכיוון שויין איפשרה גם לילדים ובני נוער ליצור תוכן בקלות, הורים ובית-ספר. פשוט מאות ילדים זבי חוטם עם סרטונים כמו "כשאמא שלך אומרת לך להוציא את הזבל", "כשאמא לא קנתה חטיפים במכולת", "כשהמורה נותנת לך שיעורי בית" וחרא כזה. וכמובן איפה שיש "קומדיה" באינטרנט, יש ממים. כל כמה חודשים איזה סרטון חדש היה מגיע, וכוכבי הויין היו מחליטים פה אחד: "כן! זה מצחיק! בוא נשתמש בסרטון הזה כרפרנס במקום לחשוב על פאנצ'ליין."

כמה מהעבריינים הנוראים ביותר שהשתלטו על דף ה"הכי נצפים" הם: בריטני פורלאן, שידועה בעיקר בגזענות וגניבת בדיחות וקרטיס לאופור שלא רק שייצר תוכן מזעזע, הוא גם בן-אדם נוראי מחוץ לאפליקציה שהואשם באונס של חברה שלו, שבמקרה גם הייתה משתמשת פופולארית באפליקציה. ויש גם "נערי הויין" בני נוער חמודים עם תספורות אופנתיות ובלי חוש הומור, שבסיס המעריצים שלהם מורכב ברובו מנערות צעירות שהקראש שלהן עליהם תהיה אולי ההכרות הראשונה שלהם עם אכזבה רומנטית. בשיאם נערי ויין אלה אפילו יצאו לסיבוב… טוב, לא הופעות, כי הם לא עושים שום דבר, אבל… סיבוב מפגשים, אני מניח? בו הילדות יכלו להצטלם איתם ואולי לגעת להם בשיער.

כן, בתקופה הזאת נראה שאין שום סיבה לשמור על האפליקציה. אבל אז משהו קרה… פתאום התחילו לצוץ ויינרים חדשים, גם הם לא מפורסמים ממקום אחר, שיצרו תוכן… מצחיק. אני לא אומר יצירות מופת אבל סרטוני שש שניות מצחיקים שבנויים לא על סטריאטופים וקלישאות אלא על הומור נונסנס, משחקי מילים ולעג למשתמשים הפופולריים. משתמשים כמו אארון צ'ונינג, כריס מלברגר וקול הירש. ועכשיו עם סגירת האפליקציה גם אנשים אלו יאבדו את המקום ליצירת תוכן שלהם ואפילו את הפרנסה שלהם. וזה קצת עצוב.

אבל, חזרה לשאלה: מה הייתה ההשפעה של ויין על עולם הקומדיה? אני זוכר כשהאפליקציה התחילה, אנשים צעקו "כושר הריכוז של הצעירים כל-כך קצר!" "זה העתיד, דברים יהיו רק בחמש שניות", אבל זה לא קרה. מפורסמים וחברות מדיה ניסו להשתמש באפליקציה, ראו שזה לא עובד, והמשיכו. אנשים עדיין עושים סדרות של שעה כל פרק וסרטים של שעתיים, אף אחד לא מתיישב לראות את הפרק החדש של סדרת הויין של "ברוקלין 99". וגם כגשר קפיצה למדיומים אחרים, האפליקציה נכשלה. הכוכבים הגדולים של ויין מקבלים במקרה הכי טוב (טוב להם. רע לנו.) תפקידים קטנטנים בסדרות ובסרטים גדולים ותפקידים ראשיים בזבל שיוצא ישירות לאינטרנט. ניסו לתת סדרת טלוויזיה לכמה מהכוכבים הגדולים שהזכרתי קודם, אך גם זה נפל, בין השאר בגלל האשמות האונס של אחד הכוכבים. אני מקווה שהאנשים המוכשרים באפליקציה ימצאו מקום בהמשך דרכם, אבל בסופו של דבר, אני חושב שזמנה של ויין, כמו הסרטונים שבה, בא והלך, בלי להשאיר יותר מדי רושם. ועכשיו לסיום ההספד, קטע מוזיקלי: