איך מתרגמים הומור

שיחה עם המתרגמת מרב זקס פורטל על תרגום הומור, דאגלס אדמס ו”סלמון הספק”.  וגם: מה עונים על שאלות טיפשיות

 

157080_10200238133649802_1444954489_nתרגום הוא עבודה קשה, תרגום הומור על אחת כמה וכמה. ההומור מורכב לא מעט מהקשרים תרבותיים ולעתים ממשחקי מילים, כך שצריך להכיר הן את שפת המקור והן את שפת היעד. הכותב הקומי המובהק ביותר הוא דאגלס אדמס (המדריך לטרמפיסט). אין ספק שמלאכת התרגום של ספריו אינה פשוטה, וצריך להפקיד אותה בידי קוסם או משוגע. מרב זקס פורטל היא המתרגמת של “סלמון הספק”, ספר מעיזבונו של דאגלס אדמס שיצא לאור ב-2002 ומכיל רעיונות, סיפורים ומחשבות שהתגלו לאחר מותו. ילדי הקומדיה יצאו לבדוק אם היא קוסמת או משוגעת.

 במה שונה סלמון הספק מספרים אחרים שתרגמת?

“סלמון הספק הוא ספר המורכב מקטעים שנשלפו ממחשבו של אדמס אחרי מותו. אני לא בטוחה שהוא היה מאושר ממהלך כזה, אבל אין ספק שעבור המעריצים שלו זו דרך להשאיר אותו בחיים עוד קצת. הספר כולל הגיגים שלו על מגוון נושאים שונים ומשונים,  מהאף הגדול שלו (‘האף שלי’), כלבים אהובים (‘מגי וטרודי’), חוקים טיפשיים ברחבי העולם (‘החוקים’), הדרך הנכונה לשתות תה, מסעו לאפריקה לטובת קמפיין הסברה להצלת הקרנפים בחום נורא, כשהוא לבוש לפרקים בתחפושת קרנף חונקת (‘מסע הקרנף’), שיפוצים בבית (‘פרנק המשחית’), בעיות תכנות (‘תבנו את זה ואנחנו כבר נגיע’) ועוד. אין כמעט יום שאני לא חושבת על משהו שאדמס אומר שם בהקשרים שונים, ומצטערת שוב שהוא כבר לא בחיים.

“כשתרגמתי את הספר, היו קטעים שבמהלכם צחקתי בקול, במיוחד בפרקים של הספר-בהתהוות ‘סלמון הספק’, ההמשך של סדרת דירק ג’נטלי. ואז, כשגמרתי לתרגם את פרק 11, והבנתי שזהו, לא יהיו עוד, כמעט פרצתי בבכי. הנה קטע מתוכו:

‘אני לא מתעסק בחתולים’, אמר דירק ג’נטלי.

קולו היה תקיף. הוא הרגיש שכבר התקדם בחיים. לא הייתה לו כל ראיה לאישוש השקפה זו; הוא פשוט הרגיש שהגיע הזמן. היו לו גם בעיות עיכול, אבל זה לא היה קשור לעניין בשום פנים. (עמ’ 232).

יש החלטות בתרגום ההומור בספר שאת גאה בהן במיוחד?

“הקטע שאותו הכי נהניתי לתרגם הוא, למעשה, יותר עיבוד מתרגום. מדובר בקטע שנקרא: לילדים בלבד, ובו אדמס מסביר לילדים כל מיני דברים שחשוב לו מאוד שיידעו. למשל, מה ההבדל בין ביצה מטוגנת ליום שישי. מובן שבאנגלית זה נשמע מצוין – What is the difference between Fried Egg and Friday

אבל בעברית זה לא עובר בתרגום מילולי, ולכן נדרשתי כאן לעיבוד שיעביר את רוח הדברים, ושאלתי את עצמי איך אדמס היה כותב את זה בעברית.
‘רצוי שתדעו מה ההבדל בין תמוז לתפוז. זהו הבדל פשוט למדי, אבל חשוב. תמוז הוא אחד מחודשי השנה ואילו תפוז הוא אחד מפירות ההדר. כמו רוב הדברים, זה לא עד כדי כך פשוט, כמובן. אם רוצים לעשות מיץ מתפוז, כדאי לסחוט אותו כמו שצריך. אבל את חודש תמוז מומלץ בחום לא לסחוט כלל. אם כי אפשר בהחלט לסחוט תפוז בחום של תמוז. אפשר גם לסחוט תפוז באב או באלול, אם מתחשק לכם, או במסחטה. זה באמת קצת מסובך, אבל יש בזה איזשהו היגיון. אם חושבים על זה’. (עמ’ 112).

לא תמוז via: http://www.funny-potato.com/funny-fruits.html
לא תמוז
via: http://www.funny-potato.com/funny-fruits.html

במה שונה תרגום הומור מתרגום של ז’אנרים אחרים?

 “למעשה, זה לא שונה בהרבה. מתרגם טוב צריך להיות מיומן בשלל סגנונות, ובכללם הומור. באופן כללי יותר אפשר להגיד שהומור לא מתמסר בקלות, וצריך לשכנע אותו בכל מיני שיטות. הומור הוא תלוי מקום ותרבות, ולכן לא פעם נדרשת פעולה של עיבוד לא פחות משל תרגום גרידא”.

מה השגיאות הנפוצות של מתרגמים בבואם לתרגם הומור?

 “כמו שאמרתי קודם, הומור לא מתמסר לתרגום מילולי, להמרה של X ב-Y. מעטות הבדיחות שאפשר לתרגם כלשונן ולכן צריך להמיר אותן בבדיחה דומה בעברית. אותו הדבר לגבי תרגום נונסנס או אי-היגיון (בעברית)”.

 

את מי הכי היית  רוצה לתרגם?

“בעיקרון, סופרים טובים, בכל ז’אנר מלבד אימה (-:
למשל את הספר המעולה ‘אמריקנה’ שקראתי בשבוע שעבר, של סופרת ניגרית עם שם בלתי אפשרי להגייה ‘צ’יממנדה נגוזי אדיצ’יה'”.

אילו מילים הכי מצחיקות אותך, באנגלית ובעברית?

“יש המון כאלו, מילים בכלל מצחיקות ומעציבות אותי לא פעם. אבל הכי מטרידות אותי אלו שנתקעות לי בראש ככה סתם בלי סיבה. אבל ככה בשלוף  – zucchini באנגלית ושלבקת חוגרת בעברית. אם כי המחלה עצמה לא סימפטית בכלל, חטפתי אותה פעם, כואב נורא.

“אדמס, אגב, היה מאוד מוטרד מהמילה למה Why, וכתב עליה קטע קצר, והנה חלק ממנו:
‘למה’ היא השאלה היחידה שאנשים מייחסים לה די חשיבות לקרוא על שמה אות שלמה באלף בית האנגלי.

[…] ‘למה?’ היא תמיד השאלה שקשה ביותר לענות עליה. אתם לא נתקלים בבעיה כשמישהו שואל אתכם ‘מה השעה?’ או ‘מתי פרץ הקרב של 1066?’ או ‘אבא, איך זה שהחגורות בטיחות האלו נמתחות כשאתה עוצר בפתאומיות?’. התשובות קלות והן, בסדר יורד, ‘שבע שלושים וחמש בערב’, ‘עשר ורבע בבוקר’ ו’אל תשאלי שאלות טיפשיות’ (עמ’ 44)”.

 

מה את הכי אוהבת במקצוע שלך?

 

“את העובדה שאף יום לא דומה למשנהו, שאני אדון לעצמי ולזמני, שהראש כל הזמן עובד ושאני נוסעת למקומות רחוקים ושונים כל הזמן מבלי לזוז מהכיסא (וזה גם החיסרון, כמובן)”.

 

אילו שלושה דברים לא היית לוקחת לאי בודד?

“דבר ראשון, את עצמי. ובכלל, לדעתי מפריזים בחשיבותם של איים בודדים. אני, אישית, אוהבת להיות בבית, עם הקפה השחור והספרים הישנים והחדשים”.

 

** ולקינוח, תשובה של אדמס מסלמון הספק
מאיפה אתה שואב את ההשראה לספריך?

‘אני אומר לעצמי שעד שלא יצוף במוחי רעיון כלשהו אסור לי לשתות עוד כוס קפה‘ (עמ’ 73).

סלמון הספק בהוצאת כתר

Comments

comments