ניר מולד, קומדיה

מה מסתתר מאחורי ניר מולד? לא יודעים, אבל גרמנו לו להסתכל

 

ניר מולד, קומדיה
נירמו, פורטרט עצמי

ניר מולד הוא סטנדאפיסט, קומיקסאי, מאייר, אנימטור, תסריטאי ומורה ולא בהכרח בסדר הזה. בגיל 3 שבר את שיא את המיזנתרופיה. כשביקשו ממנו לתקן שתק, הלך לחדר וכתב על זה בלוג ולא יצא עד שיצר את סדרת האינטרנט המצוירת "רפפורט", שבה הפך את חבריו הסטנדאפיסטים למצוירים והם יישארו כאלו עד שיבינו שהמוח, הלב, האומץ והבית תמיד היו אצלם בנעליים. בין לבין כתב סדרות אנימציה וספרים ולגידי גוב, אותו לא הצליח להפוך למצויר. כמיזנתרופ למיזנתרופ שלחתי לו מייל.

 מתי גילית שאתה מצחיק?

"בגיל שנתיים, פלוס מינוס. כל מיני דודים ודודות הגיעו לביקור ולאחר שהתעללו לי בלחיים, התחילו לשאול אותי מה צבע השיער של הנוכחים. לדודה גילה היה צבע חום, לדוד יוסקה היה צבע ג'ינג'י, ואז אמא שלי החליטה לשאול אותי מה צבע השיער של אבא – שזו שאלה בעייתית כי אבא היה קירח, אז חשבתי וחשבתי, ולבסוף הודעתי: צבע מצח".

 מה הוא שיא המיזנתרופיה?

"לתלות שלט 'זהירות מדרגה' בכניסה למשרפות באושוויץ. וגם לזרוק בקבוק תבערה על גן ילדים ולקבל על זה 6 חודשי עבודות שירות, כי הילדים הם בסך הכל כושים, נו ביג דיל".

 מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

"תלוי באיזה תחום. בתור קריקטוריסט וקומיקסאי הושפעתי בעיקר מדודו גבע, זכר ברווז לברכה, ומהגאונים הגדולים של MAD: דון מרטין, סרג'יו אראגונס ועוד. עברתי לצייר גג-קרטונז לאחר שנחשפתי ל-Far side של גארי לארסון הענק ולג'ון קלהאן ז"ל, ואני מעריץ את עבודותיו של שותפי לסדרת 'שלפוחיות', עמוס אלנבוגן. בתור תסריטאי גדלתי בעיקר על מונטי פייתון וכמעט כל קומיקאי בריטי משנות השבעים ועד היום, ובסטנדאפ אני קשור רגשית לסיינפלד, לארי דיוויד ולואי סי.קיי, אבל גם לכמה סטנדאפיסטים פחות מוכרים כמו דאג סטאנהופ".

 בתור מורה לקומיקס ואנימציה אתה ודאי חשוף לפיתויים רבים. ניהלת פעם רומן עם דמות מצוירת?

"היה לי פעם סטוץ עם דלעת מצוירת, אבל אני לא יכול להרחיב. עדיין אין התיישנות על חלקים נבחרים מקריירת ההוראה שלי, לצערי. מה שכן, חלק מהדמויות המצוירות שליוו את חיי היו ונשארו חברי הטובים, למשל מומינטרול, פו הדב וג'סיקה רביט, אבל איתה זה קשר יותר פיזי".

לא רוצה לדבר על זה
לא רוצה לדבר על זה

 מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

"יש כמה אנשים מוכשרים בטירוף בארץ, הבעיה היא שלא תמיד שומעים עליהם. ב'רפפורט' יוצא לי לעבוד עם אנשים כמו בוב זאבי, שמעון ראיצ'יק, מיכל קירזון ואנשים נוספים שלא מוכרים לכל בית אב בישראל, כי הם לא מופיעים ב'צחוק מעבודה'. זה לא אומר שהם לא טובים, בדיוק להפך – הם קומיקאים שלא מסתפקים בדחקות, אלא מנסים לשרבב למופע שלהם גם אמירות ותובנות.   רוב הקהל בארץ עדיין מעדיף גגים בנוסח 'מכירים את זה ש' על פני הומור מורכב יותר שגם גורם לך לחשוב, אבל אני מאמין שיש מקום לכל יוצר שמוכן לעבוד קשה ולהצחיק".

 בתור היוצר של סדרת האינטרנט "רפפורט". אילו התנהגויות לדעתך צריכות להיות מוכרות כמחלת נפש?

"יחסי סאדו-מאזו עם חפצי יודאיקה. רודאו לחולי אוסטאופורוזיס. טורניר דוק לחולי פרקינסון, והכי גרוע: הצבעה לציפי לבני".

 איזו מילה הכי מצחיקה אותך ולמה?

"אצטרובל. במופע הראשון של 'אנטיגיבור', הסטנדאפ שלי, עמדתי כמעט עשר דקות וניסיתי להבין עם הקהל איך בנאדם מביט בדבר הזה ומחליט לקרוא לו אצטרובל. בסוף הורדתי את הקטע כי הוא היה ארוך נורא, אבל הפכתי אותו לפרק בסדרת האנימציה 'גוגי ומגוגי'".

 כתבת ללילה גוב 2. תוכל לתת לנו ספוילר איך זה נגמר?

"זה נגמר כשהעונה ירדה, מוקדם מהצפוי. כולנו השתוללנו שם עם שירים וסקצ'ים ורעיונות נהדרים, והקהל העדיף לראות ריאליטי. שייחנקו. עבורי זה היה כיף אדיר וחלום שהתגשם – לכתוב שירים לגידי גוב, שהיה גיבור ילדותי, ולהכניס לפריים טיים בפעם הראשונה (ולא האחרונה) את המשפט 'חציל ענק עם נצנצים בצבע בורדו'. קצת העיבה על התקופה היפה הזו ההתפוצצות של המעבורת קולומביה, כי אני כתבתי חלק גדול מהבדיחות על אילן רמון. טוב, לא יכולתי לדעת, נכון?".

 מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

If it bends – it's funny,  If it breaks – it isn't

שלפוחיות קומדיה
איור מתוך שלפוחיות. עמוס אבלנוגן וניר מולד

"סתם, זה ציטוט של וודי אלן מ'פשעים ועבירות קלות'. תפיסה קומית? אני מאמין באקסטרפולציה: קח סיטואציה מוכרת, נסה להגחיך אותה ע"י הקצנה שלה והמרה לצורת חיים אחרת. במילים אחרות: פשוט מאוד, זה מסובך".

 באיזו שפה הכי טוב לקלל?

"אידיש. באמת! זו השפה היחידה שבה אפשר להגיד על מישהי שלשכב איתה זה משכב בהמה, וזה עדיין ישמע חינני ומצחיק".

האתר שלו

השלפוחיות שלו

Comments

comments

מה חשבת?