יום ראשון, פברואר 2, 2025
ביתספריםאיזה קטעים-קטעים מצחיקים מספרים לא בהכרח מצחיקים: "משוגע על חיות"

איזה קטעים-קטעים מצחיקים מספרים לא בהכרח מצחיקים: "משוגע על חיות"

"בני משפחתי היו לכודים במקומם. קשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, לקום בזריזות מכיסא-נוח, אפילו ברגעי משבר."

 

איזה קטעים, הפעם שני קטעים מספרו של גארלד דארל, "משוגע על חיות", הוצאת מעריב.

משוגע על חיות

 

 

קטע ראשון: דארל והיחמור הורטנז:

ימ

 

זה היה אחד מאותם ימים נדירים המופיעים לעיתים בקיץ האנגלי, שבהם השמש ממש זורחת. אמא נסחפה בהתלהבותה לנוכח התופעה הזאת והחליטה להגיש את התה על המדשאה. כשחזרנו, הורטנז ואני, מהטיול שלנו במגרש הגולף התגלו לעינינו בני המשפחה, יושבים בכיסאות נוח סביב עגלת תה, שעליה כלים להכנת תה, כריכים, עוגת שזיפים וקערות גדולות של פטל ושמנת.  כשעקפתי את צד הבית ומצאתי את משפחתי ערוכה כך, הופתעתי מאוד. וכך גם קרה להורטנז, שקלט את התמונה השלווה במבט אחד. הוא החליט שבינו לבין ביטחון המוסך חוצץ אויב מסוכן למראה בעל ארבעה גלגלים-עגלת התה. היה רק דבר אחד שיכל לעשות. הוא פלט פעייה צורמת בתור קריאת מלחמה, הרכין את ראשו והסתער, ובשעת מעשה תלש את הרצועה מבין אצבעותיי. הוא פגע בעגלה במרכזה, נעץ את קרניו והמטיר כלי תה לכל עבר.

בני משפחתי היו לכודים במקומם. קשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, לקום בזריזות מכיסא-נוח, אפילו ברגעי משבר. התוצאה היתה שאמא נכוותה בתה רותח, אחותי כוסתה בנתזים של כריכי מלפפון, לארי ולזלי קיבלו את הפטל והשמנת בחלקים שווים.

 

 

קטע שני: דארל ובילי

בתקופה שניסיתי לקנות שליטה בשפת הטיגריסים פגשתי לראשונה את בילי. הלכתי לנעול את האריות ובדרכי בחזרה תרגלתי את רחרוחי הטיגריסים שלי. עקפתי פינה כשאני פולט רחרוח אדיר באמת וכמעט נתקלתי בצעיר גבוה וגמלוני. היו לו עיניים כחולות עגולות, בלורית של שיער אדום ואף סולד, ושפתו העליונה וסנטרו היו מכוסים פלומה דקה וצהובה כחלמון.

"שלום," אמר וחייך אלי בהתרפסות, "אתה הבחור החדש."

"כן," אמרתי. "מי אתה?"

הוא נופף בזרועותיו כטחנת-רוח וצחקק.

"אני בילי," אמר לי. "תקרא לי בילי. כולם קוראים לי בילי."

"באיזה אגף אתה עובד?" שאלתי מאחר שלא ראיתיו לפני כן.

"אה, בכל מקום," אמר בילי, ונתן בי מבט מלוכסן וערמומי, "בכל מקום."

עמדנו רגע בשתיקה ובילי בחן אותי בהתעניינות של חוקר טבע שנתקל במין חדש.

"היא קשה מאוד ההצטננות שלך," אמר פתאום.

"אני לא מצונן," אמרתי בהפתעה.

"אתה כן מצונן," אמר בילי בנימה מאשימה, "שמעתי אותך מתעטש לכל אורך השביל."

"לא התעטשתי. רחרחתי."

"טוב, זה נשמע כמו עיטוש," אמר בילי בטרוניה.

"זה לא היה עיטוש. זה היה רחרוח. התאמנתי ברחרוחים של טיגריסים."

בילי בהה בי בעיניים עגולות.

"התאמנת במה?"

 

משוגע על חיות לרכישה באתר סיפור חוזר

 

 

 

כתבות נוספות שיעניינו אותך

השאר תגובה

נא להזין את ההערה שלך!
נא להזין את שמך כאן

- Advertisment -

כתבות אחרונות

דילוג לתוכן