הטריילר לסרטה החדש של רבל ווילסון על להיות תקועה בקומדיה רומנטית גרם ליונתן עמירן לחשוב על עוד כמה סרטים שבהם הגיבור נכנס לסרט, באופן מילולי
.
השבוע יצא הטריילר לסרט החדש שינסה להפוך את רבל ווילסון לכוכבת, Isn't It Romantic ובו היא משחקת בחורה נורמלית שלפתע מוצאת את עצמה בקומדיה רומנטית, וצריכה להתמודד עם כל קלישאות הז'אנר. באופן אירוני ז׳אנר ה״גיבור מהעולם שלנו מוצא את עצמו בעולם של ז׳אנר קולנועי״ הוא בעצמו כל-כך קלישאתי שאפשר לעשות סרט על גיבור מהעולם שלנו שמוצא את עצמו בסרט שבו הגיבור מהעולם שלנו מוצא את עצמו בסרט. ואפשר גם לעשות רשימה של סרטים כאלה.
כנראה הגרסה הכי מפורסמת של ז׳אנר זה. ריס ווית׳רספון וטובי מקגווייר משחקים שני תאומים שנכנסים לתוך הטלוויזיה שלהם, ומוצאים את עצמם בתוך עולם שחור-לבן של סיטקום משנות החמישים. הסרט משתמש בעלילה הזו כדי להעביר מסרים על גזענות וחופש הביטוי, כשהגעתם של התאומים גורמת לאנשים להפוך ל״צבעוניים״ ולסבול מגזענות. ״פלזנטוויל״ נכשל בקופות אך עם השנים הפך לסרט קאלט.
עוד סרט מהז׳אנר שסבל כישלון צורב בקופות הוא פארודיית האקשן, ״אחרון גיבורי הפעולה״. נראה שלסרט היה את כל המרכיבים בשביל להצליח. שוורצנגר מככב, ג׳ון מקטירנן המנוסה (״מת לחיות״, ״הטורף״) מביים ותסריט של מומחה האקשן והקומדיה, שיין בלאק המלך. אבל איכשהו הכל השתבש והסרט היה פלופ ענקי. השחקן הילד אוסטין אובריאן מככב בסרט בתור דני, נער חובב אקשן שמקבל כרטיס קולנוע קסום שמעביר אותו לתוך העולם של גיבור האקשן הפיקטיבי ג׳ק סלייטר, בגילומו של שוורצנגר. במהלך הסרט דני מגיב על הקלישאות של הסרט שבו הוא נמצא ואף מעביר את סלייטר לעולם האמיתי שם הוא צריך להתמודד עם מלאך המוות מ״החותם השביעי״ של אינגמר ברגמן. עם השנים ״אחרון גיבורי הפעולה״ הפך גם הוא לסרט קאלט אהוב על רבים, אך בזמנו הוא נחשב לכישלון גדול שגרם לשוורצנגר להפסיק עם הפארודיות העצמיות, לפחות לקצת זמן.
באופן מטורף לחלוטין (מטורף!) שמדגיש כמה הז'אנר הזה נפוץ, טוד שטראוס-שולסן, הבמאי של Isn't It Romantic, ביים כבר סרט ״גיבור נכנס לסרט״ בעבר. זה היה The Final Girls מ-2015, ובו נערה בשם מקס מוצאת את עצמה בסרט ״סלאשר״ צ׳יזי משנות השמונים, בסגנון יום שישי ה-13. שני הסרטים אפילו חולקים שחקן משנה באדם דיוויין מ״עובדים מצטיינים״. The Final Girls היא קומדיה סבירה ומבוימת היטב, עם קאסט לא רע שגם כולל את תומאס מידלדיץ׳ מ״סיליקון וואלי״ ואליה שאקוואט מ״ממשפחה בהפרעה״ ו-Search Party, אך נופל בתסריט שלו ובעובדה שמכיוון שהיה סרט בדירוג PG-13 לא יכל לחקות במדויק סרט אימה מלוכלך ואלים.
טכנית הסרט הזה של וודי אלן מציג את ההפך של הז׳אנר הזה, כשהבלש הפיקטיבי טום באקסטר, בגילומו של ג׳ף דניאלס, עוזב את הסרט שלו ומגיע לעולם האמיתי שלנו, או לעולם האמיתי של סרט של וודי אלן. כתיבת המאמר הזה גורמת לי לחשוב, איך סרט שבו דמות מוצאת עצמה בתוך סרט של וודי אלן יהיה. כולם מסביבך שנונים ונוירוטים, כל הבחורות הצעירות לוטשות אחרי זקנים, ויש לך תחושה לא נוחה שמשהו לא טוב קורה עם הבמאי שלך.