מדי שבוע, בלי נדר, תתפרסם פסקה מספר קומי, והיום יותר סאטירי מקומי:
"הבנקאי האנרכיסט", מאת פרננדו פסואה
"לא, זה לא זה. מה שאני רוצה לומר לך הוא, שבין התיאוריות שלי ובין החיים המעשיים שלי אין שום הבדל, אלא להפך: יש ביניהם התאמה קפדנית. אינני חולק על הקביעה שחיי אינם דומים לחייהם של הטיפוסים מאיגודי הפועלים, עם הפצצות וכל השאר. זה נכון. אבל דווקא החיים שלהם הם אלה שנמצאים מחוץ לתחומי האנרכיזם, הרחק מן האידיאלים שהם מנופפים בהם. ואילו החיים שלי לא. בי – כן, כן, בי, הבנקאי, הסוחר הגדול, כריש-ההון אם תרצה – בי מתאחדות סוף-סוף ובאיחוד מושלם התיאוריה והפרקטיקה של האנרכיזם. השווית אותי לאידיוטים האלה מאיגודי הפועלים, הטיפוסים עם הפצצות, ועשית את זה כדי להראות עד כמה אני שונה מהם. אין ספק, אני שונה מהם, אבל אומר לך במה: הם (כן כן, הם ולא אני), אנרכיסטים רק בתיאוריה. ואילו אני אנרכיסט גם באורח מעשי. הם אנרכיסטים וגם טיפשים, ואילו אני אנרכיסט חכם. וזו הסיבה שאני האנרכיסט האמיתי. הם – אנשי הפצצות והאיגודים (עזבתי אותם בדיוק בגלל האנרכיזם האמיתי שלי) – הם פסולת האנרכיזם, הנקבות של דוקטרינת החירות האמיתית."
"דבר כזה לא נשמע אפילו מפיו של השטן! זה מדהים! אבל איך אתה מצליח לפשר בין החיים שלך – אני מתכוון לחיים שלך כבנקאי וסוחר -ובין התיאוריות האנרכיסטיות? איך אתה מסוגל לפשר ביניהם אם משמעות התיאוריות מבחינתך זהה בדיוק למשמעותן עבור האנרכיסטים מהמון- העם? ואתה עוד מעז לומר לי – נכון? – אתה עוד מעז לומר לי שאתה שונה מהם דווקא בכך שאתה אנרכיסט יותר מהם?…"
