דנה פרי סגל היא סטנדאפיסטית ישראלית, אמא ונשואה, כמו מרגו רובי. מופעי הסטנדאפ שלה עוסקים בחיי היומיום ובזוגיות ובהורות כחלק מחיי היומיום. היא מופיעה ברחבי הארץ, מנהלת את הפודקאסט "מצחיק שזה עצוב",  על הסיפורים מאחורי הסטנדאפ, כמו ילדי הקומדיה. והיא משלבת הומור עצמי על אהבתה לפחמימות, כמו עוגי. היא גם בעלת ניסיון בעולם הפרסום והשיווק, כמו דון דרייפר. ילדי הקומדיה שאלו אותה שאלות.

למה בחרת להיות קומיקאית?

"תמיד אהבתי לכתוב ותמיד אמרו לי שאני מצחיקה, אבל במשך שנים רבות מדי לא עשיתי את החיבור 

"דווקא אחרי חופשת לידה שנייה, מתוך שעמום, ריקבון  וצורך בשינוי מצאתי קורס כתיבה קומית של כמה חודשים. בסופו שאלו מי רוצה להופיע בערב סטנדאפ של בוגרי הסדנאות. הפתעתי גם את עצמי כשישר אמרתי כן בלי להתבלבל, כי תמיד התרחקתי מבמות. עבדתי חודש על הסט הראשון שלי וניסיתי אותו על כל מי שנקלע לדרכי. 

"כשעליתי על הבמה בפעם הראשונה זה הרגיש הכי נכון בעולם. הייתה לי הופעה מעולה והרגשתי שאני כישרון מולד, כוכבת בהתהוות. מרוב בלבול מהגילוי הזה לקח לי חודשיים לאזור אומץ ולהופיע שוב. הפעם השנייה בחיי הייתה בסוף 2019. עליתי להופיע בצוזאמן בערב של עידן רונן וקובי בלולו, שהם אגב סטנדאפיסטים מדהימים 

"הבאתי אפילו קהל שיבוא לראות. שם גיליתי מה זה להתרסק, וכמה שזה פאקינג כואב! החלטתי לא לוותר, ונרשמתי לעוד קורס סטנדאפ בקאמל אצל אריק זילברמן, כדי להכריח את עצמי ללמוד לעשות את זה כמו שצריך. אלו היו השעות הכי כיפיות שלי בכל שבוע. 

"מאז אני בסצנה כבר שש שנים וחצי בעברית ובאנגלית, בארץ ובחו״ל. ובשנים האחרונות גם עושה הופעות פרטיות בתשלום לכל סוגי האירועים כמעט, אבל  לא משנה כמה אני אופיע אני עדיין מרגישה שאני ממשיכה ללמוד ולהשתפר".

שאגת הלביאה

למה בחרת להיות אישה?

"אני חושבת שלבחור לא להיות אישה יהיה כנראה תהליך יותר קשה. לא בטוחה שיש לי כוח להתמודד עם הבירוקרטיה ולהתארגן על איברים חלופיים. בהחלט הייתי שמחה לנסות להיות גבר לכמה ימים. 

"אני לא מחדשת פה לאף אחד שזה לא קל להיות אישה  אבל רק בשש השנים האחרונות אני מבינה עד כמה. בכל פעם שיש מחלה או מגפה וכדומה אני חוזרת אחורה  להיות אמא במשרה מלאה, וכל השאיפות, הרצונות והקריירה נדחקים הצידה. 

"בזמן שאגת הארי פרסמתי פוסט מצחיק בקבוצת מאמצחיק – קבוצה של כמעט מיליון נשים, על החיים שלי בזמן המלחמה וקיבלתי אלפי תגובות מנשים שגרמו לי להבין עד כמה אני לא לבד וכמה נשים מסתובבות בתחושת הישרדות שקטה. אז החלטתי לפתוח ערב סטנדאפיסטיות ולקרוא לו 'שאגת הלביאה', כי גם  השאגה של הנשים צריכה להישמע. זה היה אמור להיות ערב חד פעמי, אבל היה כל כך טוב שהחלטנו לעשות אותו שוב  מפה לשם הגענו לערב חד פעמי שלישי  תרשמו, 31.5, הערב הבא של שאגת הלביאה, באבי בר, הוד השרון, ערב סטנדאפיסטיות לפנתיאון  כיף להופיע עם נשים ולקהל של נשים, כמובן שגם גברים מוזמנים, יש כרטיסים באתר סטנדאפיסט". 

מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך?

"כשהתחלתי להופיע הראשונים שהתחברתי אליהם היו  לואי סי קיי, דייב שאפל ופיט הולמס. בהמשך גיליתי את מייק בירביגליה, עם האמנות של לספר סיפור טוב ומעורר השראה.

"אלי וונג היא כנראה הסטנדאפיסטית שאני הכי מתחברת אליה, וגם את טיילור טומלינסון אני מאוד אוהבת ואת ניל ברנן שאפילו זכיתי לראות בלייב בניו יורק, ממש התרגשתי". 

אין נקניקייה קרה מדי

מה הדבר הכי מצחיק ומביך בלהיות אמא?

"הדברים שאת עושה כשאף אחד לא שם לב, מחרישה קרמבו מעל הכיור או אוכלת שאריות כי חבל לזרוק. יש לי בדיחה על זה בסטנדאפ שמאז שאני אמא המוטו שלי הוא שאין נקניקייה קרה מדי או גלידה חמה מדי, אני יכולה לאכול הכל". 

את מי את מעריכה בסצנה הקומית של היום?

"נתחיל בנשים – חגית גינזבורג כי יש לה יכולות אלתור וכתיבה עילאיות. מיטל אבני וסיגל כהנא הן גם סטנדאפיסטיות עם אנרגיות במה מדהימות שתמיד כיף לראות; שיר ראובן כי אני מכורה לכל מה שהיא עושה.  מהגברים אני מעריצה את שחר חסון על זה שהוא כ״כ מוכשר וגם עובד הכי קשה בתחום. את יוחאי ספונדר על זה שהוא עשה את הבלתי ייאמן ומצליח מאוד בחו״ל. את אלי חביב שהוא איש צנוע, וההומור שלו כיפי ומתוחכם. יש עוד המון סטנדאפיסטים מעולים וגם כאלו יותר חדשים ומוכשרים בטירוף, אבל אני לא רוצה לנקוב בשמות כדי לא להפלות". 

מה זה אומר אהבה חריגה לפחמימות? מה המקום הכי טוב לקחת אותן לדייט?

"פחמימות אצלי זה כמו מעשים טובים, זה נעשה בסתר. בימינו אני מאוד מתאמצת לדחוף חלבונים וירקות לתפריט שלי, אבל בעולם מושלם הייתי כנראה ג׳אנקי של מאפיות". 

מה הטיפים שלך לסטנדאפיסט המתחיל?

"להופיע כמה שיותר, להקליט כל הופעה ולהקשיב לה, גם להופעות שגורמות לך לרצות להגר לאיסלנד, להחליף שם ולפתח קריירה של סוכנת ביטוח. לזכור שאלוהים נמצא  בניואנסים הקטנים, בעריכות ובשכתובים, לנסות לפחות משהו חדש קטן אחד כל הופעה, ליצור קשרים, שיתופי פעולה ויוזמות.  

"בהתחלה הכי חשוב זה למצוא את  עשר הדקות הטובות שלך ומשם לתת לחומר להשמין, להמשיך גם כשקשה ולעשות עבודת רשת טובה". 

מצחיק זה עצוב

יש לך פודקאסט מצחיק שזה עצוב, שמחבר בין קומדיה לטרגידה. מה גילית בו ואסור לך לספר?

"אני יכולה לספר לך אבל אז אצטרך להרוג אותך. סתם, הפודקאסט הגיע דווקא ממקום של להבין אם ואיך אפשר לצחוק על הכל. רציתי לצחוק גם על הדברים העצובים,  אז הזמנתי אנשים מצחיקים ודיברנו על המון נושאים כמו מוות של הורים, הטרדות מיניות, פוסט טראומה, גזענות, הומופוביה ועוד. שמעתי על התהליך שהם עברו  מטרגדיה או מהתמודדות קשה לקומדיה, וכל אחד לקח את זה לכיוונים אחרים. 

"בעיקר גיליתי מחדש את המרואיינים המדהימים, היו שם למשל סטנדאפיסטים שאני פוגשת באופן קבוע אבל מעולם לא ישבתי איתם לשיחה כזאת עמוקה, גם את האנשים שהכי קרובים אלינו אנחנו לא שואלים אף פעם את השאלות האלו שהייתה לי הזכות לשאול. 

"מדי פעם ביקשו ממני להוריד משהו בעריכה, סיפור על הטרדה או הליכים רפואיים לא מתוקשרים או שנסחפנו בריכולים וכדומה"

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

"נקבובית מילה מצחיקה. גם שומה. אני אוהבת גם להגיד זנבות, כי זו מילה בעברית שתמיד נשמעת עם מבטא רוסי".

באיזה מקום היית הכי רוצה להופיע ומי המניאק שמונע בעדך?

"לפני כמה חודשים כשהייתי בניו יורק ישבתי בקומדי סלר שזה אחד המועדונים הכי שווים אם לא ה… ודמיינתי שיש תקלה ואף סטנדאפיסט לא יכול לעלות וכורזים במיקרופון, 'יש סטנדאפיסט בקהל?' כמו יש רופא בקהל… ואני עולה. להופיע כמו סיפור סינדרלה  וסוגרת את הערב בתור ה bff של  סיינפלד. בכללי להופיע בחו״ל תמיד מרגש אותי. 

"אבל ברצינות, אני מרגישה שהופעתי בכל סוגי הבמות, מועדונים, במות קטנות, גדולות, חלטורות, חתוליות  כולל באירופה אמריקה, וההתמקדות שלי כרגע היא להמשיך לשייף את המופע שלי כדי לפתוח מכירות כרטיסים למופע מלא שאנשים ירוצו לראות. 

"אני לא אתנגד גם לעוד כמה טורים בחו״ל בעתיד  אבל בעיקר הייתי שמחה שתימשך השגרה ואוכל להשאיר את הרגל על הגז, ויאללה להגשים  עוד כמה חלומות לפני שכולנו מתים". 

The post דנה פרי סגל – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

אופיר מיארה הוא קומיקאי, סטנדאפיסט ויוצר תוכן שחי בלוס אנג'לס, אבל הראש שלו תקוע עמוק בתוך הניואנסים המעצבנים של ישראל. עם מיליוני צפיות ברשתות החברתיות, הוא הצליח להפוך את הדינמיקה המשפחתית עם אשתו וחמיו למותג קומי שטרם הונפק בבורסה. עכשיו הוא מגיע לבמה בישראל עם מופעי הסטנדאפ שלו בישראל, באשדוד ובתל אביב. או שזו עוד דרך שחמו שלמה לא יגנוב לו פאנצ'ים. ילדי הקומדיה לקחו אותו לשיחה מנומסת, כמו באמריקה, שם יופיע במרץ בלוס אנג'לסף ניו יורק ומיאמי.

למה החלטת להיות קומיקאי?

"תמיד הייתי כזה, מוצא צחוק בכל סיטואציה. זה פחות משהו שהחלטתי. זו יותר דרך החיים שלי, קומדיה. כל קומיקאי בעיניי בוחר לדעתי להתמודד עם הקשיים בחיים בעזרת קומדיה, מה שנקרא עדיף לצחוק מאשר לבכות. 

"אם תסתכל על שחקנים כמו ג׳ים קארי או רובין ויליאמס, דווקא בתפקידי הדרמה שלהם הם משחקים בצורה בלתי רגילה. המון רגש מצוי בליבו של הקומיקאי".

איך שכנעת את החמים שלך  ואשתך לשתף איתך פעולה?

"אשתי והחמים שלי מודעים לזה שאני כותב ויוצר תוכן, תמיד הייתי מצלם דמויות אחרות ופחות אותם, ויום אחד נפל לי האסימון שכל הסיטואציות המשפחתיות שיש לנו ביומיום, אולי פשוט כדאי לצלם אותן. לא היה יותר מדי צורך בשכנוע, מכיוון שהמשפחה כולה הם שחקנים באופן טבעי, והכל פשוט זרם והפתיחות בינינו כל כך גבוהה. הנושאים שאנחנו מצלמים מאוד מצחיקים אותם, והם נהנים להשתתף בכל המערכונים, ממש כמו תרפיה דרך משחק"

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

"הקומיקאים שהכי השפיעו עליי הם לארי דיוויד, ג׳ים קארי, צ׳רלי צ׳פלין.  בכל אחד מהם יש המון אלמנטים שאני אוהב ומתחבר אליהם". 

מה הקשר שלך לגלי בהרב?

"אין לי קשר ישיר לגלי בהרב, אבל משפחת מיארה היא לא משפחה ענקית, זה סוג של שבט מרוקאי ואין כל כך הרבה אנשים עם שם המשפחה הזה. אז אם אעשה עבודת שורשים, בטוח שסבא של סבא של סבא של סבא שלי קשור איכשהו לסבא של סבא של סבא שלה".

את מי אתה מעריך בסצנה הקומית של היום, בארץ ובחו"ל?

"אני מאוד מעריך בחו״ל את טוני הינצ׳קליף, שהקים את האימפריה של התוכנית kill Tony. הוא בעצם נותן לקומיקאים רבים במה בתוכניות שלו ויוצר סצנה של ערבות ופרגון מטורף זה לזה. מאותה סיבה אני מאוד מעריך בארץ את בן בן ברוך, שהוא קומיקאי וסטנדאפיסט גדול, אבל מה שמדהים אצלו זו העבודה הקשה שלו עבור קומיקאים ואמנים  אחרים. יש לו פודקאסט ואולפן שהוא הקים מאפס, ובכל שבוע הוא מארח שם אמנים וקומיקאים אחרים, ונותן את כל הבמה עבור האחר, וזה ממש יפה לראות מהצד אנשים כאלה, אנשים בלי אגו שרוצים פשוט לשמוח ולפרגן לאחר, ואהבת לרעך כמוך".

מה מצחיק אותך בהבדלים בין החיים בארצות הברית לישראל?

"מצחיק אותי מאוד שעד שאתה לא יוצא מהארץ אתה לא מבין שכולם יהודים בארץ, רק כשאתה חי בגולה וכל השכנים שלך הם מכל העולם בערך, אתה מתחיל להבין איזו ייחודיות יש במדינה, וזה מסביר הרבה, בארץ מבקרים בן אדם על כל פיפס, כאילו זו משפחה אחת קטנה, וזה לפעמים מציק אבל זה הקטע במדינה.

"באמריקה יכולה להיות סופת טורנדו עם איזה 40 הרוגים ולא תשמע עליה בכלל, בארץ אם ילד בצפת שבר את הקמיצה בתאונת קורקינט זה יופיע ככתבה בעיתון. באמריקה לא אומרים לך מה חושבים עליך, זה יותר צבוע כזה וכל אחד שומר את דעתו לעצמו, שומרים על נימוס, ובארץ אתה יודע, כל אחד אומר מה שבא לו מתי שבא לו, פחות נימוס אבל גם יותר אמיתי כזה".

מה היית ממליץ לקומיקאי מתחיל?

"לקומיקאי מתחיל הייתי ממליץ להתאמן ולעבוד על מה מייחד אותו, ולהתחיל לצאת לרשתות ולבמות, אנחנו נמצאים בתקופה שבעזרת טלפון אתה יכול להוציא את כל הרעיונות שיש לך בראש החוצה, וחבל לא להשתמש בכלי הזה. בעזרת התמדה אתה תמיד מוצא את הקול שלך ואת הייחוד שלך, שוב אומר, הכי חשוב זה להתמיד ולהתאמן עד שהקומדיה מדויקת לחלוטין".

מה יותר כיף, סטנדאפ, סרטונים או לנוח?

"ספציפית אני לא איש שאוהב לנוח, אני תמיד אוהב לעשות ולזוז ולעשות כמה שיותר כל יום, אני

"נהנה מסטנדאפ מאוד אבל זה לא משהו שאני רואה את עצמי עושה המון, מספיק לי כמה פעמים בשנה, יותר בשביל המפגש עם הקהל ובשביל הקסם של לעשות את הבדיחות שלי בלייב.

"ההנאה הכי גדולה שלי היא ליצור סרטים וסדרות. אני אוהב לשמוע מוזיקה ולדמיין את הסצנות ואת הרעיונות בראש שלי. אני יכול להיות שעות עם שיר שלדוגמה בחרתי לסצינה באייפון שלי ולדמיין את הסצנה שוב ושוב עד שהיא עובדת. יש לי כמה סרטים וסדרות שכבר כתבתי ואני מנסה לדחוף אותם לערוצים.

"אני מקווה שייקחו אותם ונוכל לראות אותם על המסך, אבל זה לא משהו שאני תולה בו את תקוותיי. אני תמיד עובד ויוצר בעצמי את התכנים שלי, אם יגיע גורם חיצוני שירצה את התסריטים שלי, אז מבחינתי זה בונוס, הכי חשוב זה כל הזמן ליצור בעצמך".

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

"המילה שהכי מצחיקה אותי היא צנים , ברבים 'צנימים' אלה שעושים בטוסטר, זה פשוט מתלבש טוב על הלשון, גם המילה בורקיטס היא אחלה מילה למערכונים".

מהיכן מגיעים הרעיונות שלך?

"הרעיונות שלי מגיעים  מהיומיום שלי, מהדברים שקורים לי במהלך היומיום, תמיד אני אומר שכולנו חיים את אותם חיים.  שמתי לב עם השנים שכמעט כל דבר מצחיק אותי בהתנהגות של אנשים. בעיקרון כל מה שמעצבן או מביך אותך, אז זה גם מה שמצחיק אותך. 

"לדוגמה, מישהי שאלה אותי השבוע שאלה  ממוצעת של הכי ישראלית  וחטטנית שיש: 'אפשר לשאול כמה מרוויחים במקצוע הזה?' אז עניתי : 'כן אפשר לשאול'. ואז היא חיכתה שאענה לה על השאלה. לאחר כמה שניות של שתיקה מביכה היא אמרה 'אז כמה מרוויחים?' ועניתי 'לא רוצה לומר לך'. ואז היא ענתה 'אבל אמרת שאפשר לשאול״ ועניתי 'כן אפשר לשאול , זה לא אומר שאני צריך לענות לך, אפשר לשאול הרבה שאלות, את יכולה גם לשאול מה צבע התחתונים שלי, זה לא אומר שתקבלי תשובה'. אז פלוס מינוס היא עיצבנה אותי מעצם השאלה, אבל בחרתי לענות ככה מאשר להתעצבן עליה".

האם צעקות יותר מצחיקות אותך משקט?

"לא, לפעמים צעקות מצחיקות יותר, לפעמים שקט מצחיק יותר, לפעמים יש שקט ואז צחוק. המון מערכונים שלי מתחילים בשקט ואז נגמרים בצעקות. לדוגמה צילמנו השבוע מערכון שמזמינים פיצה אבל אנחנו

5 אנשים, אבל יש רק 8 משולשים במגש, וכולם מבינים שזה מבאס, כי לא כולם יקבלו 2 משולשים, וכל אווירת הפיצה הנעימה מתחלפת בבאסה ומתח, ולכן מישהו צריך ללכת מהבית ולוותר על הפיצה. אז בהתחלה כולם היו בשקט כשמבינים את הסיטואציה המבאסת, לאחר מכן התחילו הצעקות כי כל אחד מנסה להגן על עצמו למה דווקא הוא צריך להישאר ולאכול את הפיצה".

ספר לי מה הולך להיות בהופעה הבאה.

"הרבה בדיחות שישר אתה מזדהה עם הסיטואציה, סיטואציות הכי קטנות שלנו ביומיום שאנחנו אפילו לא שמים לב מה קרה פה,  כמו בקטע שרשמתי עכשיו עם הפיצה. הרבה הסבר על ההתנהגויות שלנו, בני האדם ואיך אני מפרש אותן ולמה אנחנו עושים אותן. הרבה קטעים על סוגים של בני אדם, על כל מערכות היחסים שלנו עם המשפחה, אישה, עם אלוהים ובעיקר עם עצמנו".

הופעות מתי ואיפה: בית יד לבנים אשדוד (הבנים 12),ה', 19 בפברואר, 21:3ם

expo תל אביב (ביתן 2), ש’, 21 בפברואר, 21:30

. 

. 

The post אופיר מיארה – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

אלכס חודיאקוב הוא סטנדאפיסט ישראלי המתמחה בהומור שחור — כלומר, המקומות שבהם הקהל מתלבט אם לצחוק, לבכות או  לבדוק איפה היציאה. חודיאקוב מופיע בעברית, באנגלית וגם ברוסית (טוב לקו"ח), ומוכר מהופעות במועדונים וברים ברחבי הארץ, בין היתר בליינים של סטנדאפ באנגלית בתל אביב ובהופעות עצמאיות, בין היתר ברוסטים, שבהם אפשר להעליב אנשים ולא להתקנסל. החומרים שלו נוגעים במלחמה, צבא, דת, גזענות, זוגיות וחתולים — כי גם בהומור הכי שחור צריך חיה פרוותית  — ומשלבים רפרנסים תרבותיים ומבט קר על החברה הישראלית. חודיאקוב לא מכוון לקונצנזוס ולא מנסה להיות מסחרי; הוא בוחן שוב ושוב עד כמה רחוק אפשר ללכת לפני שהקהל מחליט אם לצחוק, להזדעזע, או לצחוק ואז להזדעזע שהוא צחק. ילדי הקומדיה שאלו אותו שאלות כדי שלא יירד עליהם.

מתי ולמה החלטת להיות קומיקאי?

"זה התחיל בלי החלטה רשמית.
אחרי שחזרתי מדרום אמריקה עבדתי כמאבטח בבתי שרים בירושלים. במשמרות לילה הייתי כותב שירים מצחיקים, וחלק מהם התפרסמו אז ב-Ynet Digital.
"אחד המאבטחים קרא את השירים, אהב אותם, והציע לי לכתוב בדיחות לסטנדאפיסט שהיה אז בתחילת הדרך — יוחאי ספונדר. כתבתי לו תקופה קצרה, אי שם ב-2010, ומעולם לא פגשתי אותו.

"כמעט עשור אחרי, כשעברתי לתל אביב, פגשתי אותו במקרה בבר שכבר נסגר — הדאנסינג קאמל. הצעתי שנעבוד יחד, והוא הציע לי (ובצדק) להתחיל לעשות סטנדאפ בעצמי. התחלתי להופיע באנגלית, אחרי כמה חודשים עברתי לעברית — ורק אחר כך גם לרוסית. בדיעבד, זו הייתה פחות החלטה ויותר שרשרת של טעויות מוצלחות".

איך הגעת להומור השחור?

"לעבר הצבאי שלי יש השפעה ישירה על סוג ההומור שלי. ביחידות קרביות הומור שחור הוא שפת אם — דרך לפרוק לחץ ופחד. מה שתמיד מוזר לי זה שדווקא אנשים שנעלבים בשם לוחמים או חללים הם לא פעם כאלה שמעולם לא שירתו ביחידות קרביות. בצוות מתחתיי, מרץ 5, היו שרים אחד לשני “שירי הלוויה” — התקווה, נסיך קטן. זה לא היה זלזול, אלא מנגנון הישרדות.

"גם הסטנדאפ שצרכתי אחרי הצבא השפיע מאוד — בעיקר סטנדאפ אמריקאי, שהיה הרבה יותר שחור ופחות מתנצל מהסטנדאפ הארץ־ישראלי".

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

"בעיקר סטנדאפ אמריקאי: ג'ים ג'פריז, לואי סי. קיי, ביל בר ואדי מרפי. כשהייתי ילד — רועי לוי.

היית ברוסטים. מה הדבר הכי מעליב שאמרת?

"ניצחתי רוסט שמעולם לא שודר. בגמר הייתי מול סטנדאפיסט שאני מאוד מעריך ואוהב מקצועית. שלפתי במקום בדיחה על אשתו ועל המשקל שלה — והיא הייתה בקהל. התנצלתי אחר כך אישית, אבל היחסים לא חזרו לקדמותם. אני מצטער שככה זה נגמר, אבל אלה החוקים של הפורמט.

"בדיחה שכן אפשר לצטט כאן היא עלאיברהים נג׳ר:
'הרבה סטנדאפיסטים הופיעו לחיילים. הוא היחיד שהופיע לחטופים — כי היה יורד למרתף'".

.

יש קומיקאים שאתה מעריך בסצנה של היום?

"אני מאוד מעריך את שחר חסון. לא סתם הוא הכי גדול בארץ — הוא עובד כל הזמן, חושב רוב הזמן רק על סטנדאפ, וסוגר הופעות גם בשלוש בלילה.

"איתי לוי הוא החבר הכי קרוב שלי בסצנה. החיבור בינינו מבוסס על אובססיה לסטנדאפ. כשאני מרגיש שאני הסטנדאפיסט הכי גרוע בארץ, הוא מחזק אותי ואומר: “נכון”.

"איתי עמוס — בעיניי, ורק בעיניי. לא רואה, אבל רואה את המציאות הכי ברור מכולם.
ניר גורן — חדש יחסית, מאוד מצחיק אותי, עם המון פוטנציאל.
וכמובן — יוחאי ספונדלר.".

מה הכי מצחיק אותך בחתולים?

"אני אוהב הכול בחיה הזאת. יש לי הסתייגות מסוימת מחתולי ספינקס, אבל גם אותם אני מעדיף על כלב.
החתולה שלי ממש שמנה, ואני אוהב אותה כי היא שמנה — ואין לה פודקאסט".

מה היית ממליץ לסטנדאפיסט מתחיל?

"לכתוב יותר, להופיע יותר, ולעזור למנהל הליין להביא קהל.
אני סוגר עכשיו 925 הופעות מאז שהתחלתי לספור, לפני ארבע וחצי שנים — ואין לזה קיצור דרך.

"שווה לנסות להופיע גם בשפות אחרות, לפתוח במה משלכם, ולהיות נחמדים לאנשים מסוימים — למרות שאני בעצמי שרפתי וממשיך לשרוף גשרים. סטנדאפיסטים שעושים בעיות, לא עוזרים בקהל ומתלוננים כל הזמן — לא מתקדמים".

איך אתה מרגיש כשהקהל לא מקבל את ההומור?

"כשהתחלתי הייתי הולך עוד יותר שחור, עוד יותר גס, ומנסה לעבור עוד גבולות.
היום אני עושה פחות או יותר אותו דבר — אבל מאשים את עצמי, לא את הקהל".

איזו מילה מצחיקה אותך?

"פופיק. אבל אני לא אומר בהופעות".

בהומור שלך יש גם הרבה משחקי מילים. איך זה משתלב?

אני אוהב משחקי מילים. יש לזה סלידה בסטנדאפ, אבל לא אכפת לי. לפעמים משחק מילים אחד הופך בדיחה מאוד שחורה לבדיחה מקובלת.

ההומור שלך לא מסחרי. איך אתה מתמודד עם זה?

"האמת? אני עדיין לא ממש יודע. אני רואה את אלעד גלעדי ממלא אולמות ומקווה להגיע לשם. אני מציין אותו כי הוא הכי קרוב אליי בסגנון.

אנחנו מדינה קטנה, וכדי להצליח צריך הרבה אנשים שיאהבו אותך. הבעיה היא שאני לא מחבב אנשים באופן כללי, אז אני מבקר את כולם — דת, צביון דתי, שוביניזם. זה מצמצם קהל, אבל זה מי שאני על הבמה.

בהתחלה שילמתי מחיר על חוסר ניסיון – אפילו קיבלתי אגרוף על הבמה. היום אני עדיין מקווה להופעה טובה — פשוט עם יותר שליטה ופחות פגיעות מיותרות.".

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים, והאם אתה עם אלעד גלעדי?

"מאוד מקווה שאני עדיין אהיה בחיים ועושה סטנדאפ. ושהאולמות יהיו מלאים, עם הקהל הנכון".

מתי ההופעה הבאה?

"הופעה מלאה ב־בר גיורא:
11.2 | 21:00

שעה ורבע, חימום של איתי לוי.
חומר חדש: זוגיות, פחד מחתונה ומילדים, הייטק — וכמובן חתולים:.

The post אלכס חודיאקוב – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

הסטנדאפיסט ג'וזף גולד נולד כאישה בסמרקנד שבאוזבקיסטן, וגדל בין ישראל לארצות-הברית, בעיקר בקווינס שבניו-יורק — מקום שבו אתה יכול למצוא גם צבי נינג'ה וגם ילדות מורכבת. הילדות והנעורים שלו עברו בתוך מציאות משפחתית וחברתית מורכבת, שהשפיעה עמוקות על דרכו, אבל לפחות היא סיפקה חומר למופעים.

בתהליך ארוך של גיבוש זהות ועצמאות יצירתית, גולד פנה לעולם הסטנדאפ מתוך צורך לבטא אמת אישית בלי מסכות — ולהפוך חוויות כבדות לחומר אמנותי חי. גולד עוסק בעבר קשה, זהות ומיגדר, כאב נפשי, התמודדות עם טראומה, דיכאון, מצבי חיים קשים, חוויות אישיות ועוד — בקיצור, כל מה שעושה כיף במסיבות.

מתי החלטת להיות סטנדאפיסט?

בגיל 27 אחרי פרידה קשה והתפרצות הטראומה שלי. איבדתי הכל ולא היה לי מה להפסיד יותר.

עברת שינוי זהות מגדרית. מה מצחיק בזה?

ואוו מה לא מצחיק בזה? ללכת לחוג mma ולהילחם עם גברים שכל היום יורדים על טרנסג'נדרים ונשים ובוזמנית אין להם מושג שהם הולכים מכות עם אישה עם זקן, ולא מבינים איך אני יותר קטן ורזה מהם ולא נשבר או מתרגש מכל מכה כמוהם. 

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

ביל בור, לואי סי קיי, יונתן ברק, שלום אסייג, ובורא עולם, הקומיקאי הראשי של העולם עם ההומור הכי טוב.

חלק ניכר מהחומר שלך על טראומה. היית ממליץ לאנשים לעשות סטנדאפ גם בלי טראומה?

כמובן. בלי קשר לטראומה, סטנדאפ זה עולם מטורף שממלא את הנשמה בהמון אור. 

את מי אתה מעריך בסטנדאפיסטים של היום?

שאלה מורכבת עבורי. לא יכול להצביע על מישהו ספציפי. אבל אם אני מדבר בכללי, מדהימ אותי היכולת שלהם לא לוותר בקלות, לא לעצמם ולא לסביבה. העולם קורס והם ממשיכים להגשים את החלומות שלהם. זה משהו שאני לומד ליישם היום. בגלל שגדלתי כל כך עקום ויש כל כך המון מורכבות והישרדות בחיי האישיים, אז זה משהו שמאוד חסר לי. זו אחת הסיבות למה אני במיוט בענף הזה, אני עוד לא יודע איך לקדם את עצמי ולא לוותר בקלות. אז באמת שאני מוריד כובע לסטנדאפיסטים שעושים דרך מדהימה, כל אחד בדרכו האישית ומגיעים לפסגות שלהם. 

נולדת באוזבקיסטן. איך היית משווה את ההומור האוזבקי לישראלי?

וואלה לא יודע. אני בוכרי שנולד שם אבל לא מכיר את ההומור שלהם. 

מי אושיית הרשת האהובה עליך?

אין לי. אני נרתע מהדברים האלה. פה ושם גולש בטיקטוק אבל אין מישהו שאהוב וגם אם היה אז ירד לי ברגע שראיתי שזה כבר נהיה עוד טרנד דבילי, שעושים הכל למען צפיות… לא יודע כולם נהיו אותו דבר בדור הזה. 

מה הטיפים שלך לסטנדאפיסטים מתחילים?

לא לעשות את הטעויות שאני עשיתי. לא להיכנס לפינות מיותרות, לא לחפש חברים. פשוט לבוא, להופיע, לגשש בשקט את מה שקורה סביב ולבחור את המסלול האישי שלך. להתמקד בו, לא לוותר, ותמיד ללמוד בדרך מכל דבר. לא להיות סגור בראש, לפתוח אותו, לחשוב מחוץ לקופסא, ולהיות פתוח לקבל ביקורות ולהשתפר. לזכור שאתה לא כאן רק לעצמך, אתה נותן שירות דרך ההומור ואם הקהל לא צוחק זאת לא הבעיה שלו, אלא שלך ויש לך על מה לעבוד. אין מקום להיעלב ולקחת הכל אישי, חוץ ממתי שאנשי כוח דורכים עליך ומנצלים את המעמד שלהם בצורה לא נכונה. ללמוד לשים גבולות ולא לתת להם לנצל את התמימות שלך. לשמור על הנשמה, לא הכל בכל מחיר. ואם את אישה, אז זהירות עם ישיבות כתיבה פרטיות. תמיד לעשות רק במקום ציבורי כשיש עוד אנשים. אני נפלתי בפח חזק וזה ריסק לי את הנפש. יש המון זאבים בתחום. ולהמשיך, ולהמשיך! לא לוותר. 

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

וואלה אין. המוח שלי יודע להפוך כל דבר למצחיק. אז אין משהו ספציצי 

אם לא היית סטנדאפיסט, איפה היית רוצה להתראיין?

לא להתראיין אבל כן הייתי רוצה להשתתף בפודקאסט של בן בן ברוך ולספר את הדרך שלי בחיים, לספר את הסיפור שלי. אולי זה ידבר למישהו שצריך עוד זווית, עוד דרך לצאת מחושך ולא לוותר לו. 

The post גוזף גולד – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

ערן מורי הוא סטנדאפיסט ישראלי ותיק, בעל יותר משני עשורים של ניסיון על הבמה, שמוכר בזכות ההומור הנקי שלו וסיפורים שמגיעים ישירות מחיי היומיום – זוגיות, הורות, עבודה ומפגשים מביכים שכולנו מכירים. יש לו מופע בשם "כתום כהה", שהפך גם לספיישל טלוויזיוני ברשת 13. הסגנון שלו משלב תקשורת חיה עם הקהל והגשה אנרגטית. לצד הקריירה בהופעות אינטימיות ואירועי חברה, הוא ידוע כאב לשני ילדים ומציג בהומור גם חלקים מחייו כסטנדאפיסט גרוש שאינו צח רוקח וכדמות בעלת מודעות עצמית גבוהה. שאלנו אותו שאלות.

מתי החלטת להיות קומיקאי?

את האמת שתמיד אני זוכר את עצמי בתור "המצחיק". תמיד ידעתי לשבור קרח מול אנשים וההומור פתח לי הרבה דלתות אפשר להגיד. אני חושב שממש "החלטתי" בתור החלטה ושאיפת קריירה, בגיל מאוחר יחסית. סביבות גיל 38 כשנתיים לאחר שהתגרשתי, החלטתי שאני לא מוותר על הדבר הזה. התפטרתי מהעבודה והלכתי אול-אין על הקומדיה. אני לא רוצה להגיע לגיל שזה כבר יהיה מאוחר מדי ולומר לעצמי "למה לא ניסיתי?"  אז הנה אני על זה, מנסה בכל הכוח. מאתגר מאוד, גרוש עם שני ילדים וכל המשתמע מכך, אבל אני מאוד מאמין בעצמי ויודע שאני שייך לרמות הגבוהות.

אילו קומיקאים השפיעו עליך?

אני יודע שזה יישמע קצת קלישאתי, אבל באמת שיש הרבה וקצרה היריעה מלהכיל. הרבה השפיעו עליי, גם לא בהכרח "מוכרים". בחו"ל אני יכול לתת כדוגמא את ג'רי סיינפלד הסטנדאפיסט ואת הדמות האלמותית של "אל בנדי" (אד אוניל האליל) שממש עיצבו אותי גם בחיים וגם בקומדיה, אני מעריץ אותם ברמה מטורפת. בארץ אני לא יכול לתת שם, יש מלא סטנדאפיסטים מעולים. ליטל שוורץ, מני עוזרי. קובי מימון חונק אותי מצחוק, בן בן, יש עוד הרבה.

את מי אתה מעריך בסצנה הקומית של היום?

הרבה. אני חושב שיש מלא סטנדאפיסטים שראויים להערכה, גם אם לא פרצו בגדול, אבל עדיין עושים דרך מדהימה ואנשים לא מבינים עד כמה זה קשה להצליח בעולם הזה של הסטנדאפ. בכלל המדד של המילה "הצלחה" קצת השתבש בעיניי, והרבה אנשים לא מעריכים את מי שלא 'הצליח בגדול',  או את מי שלא רואים בסרטונים ברשת. מבלי לזלזל כמובן, כן? אבל גם סטנדאפיסט שלא פרץ לתודעה אבל מצליח לפרנס את המשפחה שלו או את עצמו רק באמצעות המקצוע הזה, זו הצלחה בעיניי. אפשר לקחת כדוגמה את עמי אנידג'ר, שוקי דוד , אלון נהרי,  רוני ששון, יש גם את שלישיית "בנות עם ביצים" שעובדות יפה.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה? 

"לא". המילה הזו מצחיקה בעיניי בעיקר כי אנשים לא יודעים להגיד אותה ותמיד מורחים אותך. גם "לא" זו תשובה! ויש את אלה שכל משפט מתחילים במילה "לא" , זה קורע  , "לא, אני אגיד לך מה…"

מה הטיפים שלך לסטנדאפיסט המתחיל?

פשוט תהיה אתה  אל תנסה להתחכם יותר מדי ואל תנסה בכוח. מודעות עצמית זה חשוב, ואל תיפול לגסויות כל הזמן.

The post פירוק והרכבה! פרק ב' בחיים ובקומדיה. ראיון חושפני עם הסטנדאפיסט הגרוש ערן מורי appeared first on ילדי הקומדיה.

מה גורם לאיש עסקים, מנהל ומייסד מגזין להתחיל סטנדאפ בגיל 81? הכירו את איזי רוזוב, שהיה ידוע בשנות השמונים בעיקר בזכות ההצלחה העסקית הגדולה של והנפילה שחווה

בעברו היה שותף ומהבעלים של חברת הטקסטיל "גיבור-סברינה", שהעסיקה אלפי עובדים. היה מנכ"ל של ירחון הרכב "אוטו" וממייסדיו וכן היה יבואן רכבי BMW . לאחר שאיבד את הונו בשנת 1990, בעקבות, חובות, ערבויות והשקעות פחות מוצלחות, הוא השתקם וכיום הוא מעביר הרצאות השראה על סיפור חייו ומאמן אישי ועסקי. הוא מספר לילדי הקומדיה איך הפך לסטנדאפיסט בגיל 81 ואיך זה לעמוד על במות פתוחות עם כל הילדים. 

מה גרם לך להתחיל סטנדאפ בגיל 81?

"במקר אני מרצה הרצאות השראה כבר כמה שנים. רציתי לשפר את העמידה שלי מול קהל, אז נרשמתי לקורס טנדאפ. התאהבתי והתחלתי להופיע".

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

"אין מישהו שמשפיע עלי, אבל אני מאוד אוהב את דניאל כהן, שחר חסון (הוא גאון) ואודי כגן".

איך הרגשת בפעם הראשונה שעלית לבמה מול קהל? 

"כפי שאמרתי אני מרצה אז אין לי בעיה לעלות לבמה. בקורס גיליתי שאני סטנדאפיסט טוב, אז פשוט עליתי ונהנתי.

איך היית מגדיר את סוג ההומור שלך?

"אני צוחק על עצמי ועל הגיל שלי (אני בן 81)".

אתה בא מהעולם העסקי – ייבוא BMW וניהול מגזין. מה הכי הפתיע אותך כשהתחלת לעשות סטנדאפ לעומת מה שהכרת בעולם העסקים?

"בעיקר חוסר הסדר בענף ובמקומות שבהם יש במות פתוחות".

האם אתה מוצא שיש קשר בין היכולת שלך להצחיק אנשים ליכולת שלך לנהל או להוביל צוותים?
"חוש הומור היה תמיד אחד הכלים החזקים שלי בהובלת צוותים, כך שעכשיו לקחתי את זה לרמה יותר גבוהה".

איפה אתה מופיע? 

"בעיקר בבמות פתוחות בכל הארץ. הופעתי באופקים, ברחובות, בירושלים, בת"א וכמובן בעיר מגוריי חיפה. הופעתי פעמיים אצל שחר חסון ורואיינתי לכאן 11".

מי הקהל שלך? 

"לפי התגובות שאני מקבל כל קהל מגיל צבא ומעלה".

מה הטיפים שלך לסטנדאפיסטים?

"תעבדו קשה. תיעזרו בסטנדאפיסטים יותר מנוסים, תעלו על כל במה שתארח אתכם".

The post מהמשרד של BMW ומגזין אוטו לבמות הפתוחות: איש העסקים איזי רוזוב התחיל סטנדאפ בגיל 81 appeared first on ילדי הקומדיה.

נדב הנדלר הוא סטנדאפיסט, קומיקאי ושחקן ישראלי. הוא התפרסם ממש קצת בזכות הדמות הנשית שאותה יצר, רעיה סינגר, שהפכה פופולרית לאחר שהופיע איתה בתוכנית "גוט טאלנט" (Got Talent), בשנים 2018-2019.  הנדלר מזדהה כ"סטנדאפיסט הגיי המרושע", שזה משהו של כינויי וגף ומגדר בטח. הופעותיו כוללות לרוב דיאלוגים עם הקהל, רכילות והומור פרובוקטיבי על בוטוקס, ניתוחים פלסטיים ודברים שילדי הקמדיה לא מבינים בהם. מרבה להשתתף ברוסטים כדי לצחוק על איתי עמוס, ליה רוזנפלד ודידי קורקוס.

למה החלטת להיות קומיקאי?

כי לא הייתי שחקן מספיק טוב.

למה החלטת להיות הומו?

כדי לספר בדיחות אשתי.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

ג'ואן ריברס, טל פרידמן, אורנה בנאי, משתתפי rupauls drag race.

הרבה מהחומר שלך נוגע לניתוחים ובוטוקס. מה הדבר הכי מצחיק בשינוי?

התמונה של הלפני.

את מי אתה מעריך בסצנה הקומית של היום?

שונא את כולם בצורה שווה.

ספר לי איך נולדה הדמות רעיה שפרצת איתה בריאליטי, והאם היא עולה לך בחלומות?

הטרדנו איתה בטלפון בחטיבה… סביבות שנת 2003-4. מי יחלום על המכוערת הזאת???

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

ניקולטי.

מתארים את הסטנדאפ שלך כגיי מרושע. מה הדבר הכי מרושע שאמרת?

פייר אני די חמוד וחושב שאני מרושע עם חן. לא חושב שאי פעם אמרתי משהו אכזרי באמת. אולי ברוסט עם ליה רוזנפלד המתוקה והיפה.

מה הטיפים שלך לסטנדאפיסט המתחיל? 

אם לא תתרסק לא תפציץ, תמצא את הדמות שלך, כן(!) תתייחס לקהל, יש יותר בסטנדאפ מבדיחות אשתי, לא להשתמש בסטנד מיקרופון, אל תעשה סטנדאפ, לך להייטק.

למי הכי היית רוצה לעשות רוסט ומה היית אומר לו?

-הדר מוכתר האגדה. סוד.

The post נדב הנדלר – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

שוקי דוד הוא שחקן וסטנדאפיסט ישראלי, יליד 1978. הוא סטנדאפיסט עם ניסיון של 17 שנים של הופעוות. מופע הסטנדאפ שלו מתואר ברשת כאיכותי, נקי וללא גסויות, ומתאים לכל המגזרים. במופעים הוא משלב קטעי קול (Vo) אשר מכניסים את הקהל לסיטואציות שונות. המופע מתאים לאירועים שונים כמו ערבי גיבוש, ימי הולדת והרמות כוסית. שיחק ב"הקלמרים", "חברות", "נבסו",  "גדול עלינו".  הופיע בתיאטרון עמיתרון, תיאטרון מריונטות לילדים.^.

למה החלטת להיות קומיקאי? 

"זה פשוט קרה. הייתי במילואים בגיל 25. הלהקה הצבאית שהייתה אמורה להגיע לא הגיעה, ואני תמיד הייתי עושה צחוקים ומצחיק את כולם. ואז המ"פ אמר לי: 'חביבי, הלהקה לא הגיעה. אתה תעלה, קח ת'מיקרופון, תעשה מה שאתה רוצה, תעשה ת'שטויות שאתה עושה ביום-יום'.  ככה התחלתי, ואחרי זה הלכתי באמת קצת לבמות, לברים, התחלתי לעשות סטנדאפ".

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

"הקומיקאים שהשפיעו עליי, זה רק אחד – שחר חסון. אין אף קומיקאי שמגיע לרמה שלו. לא באינטנסיביות, לא ביכולת האילתור, לא ביכולת המשחק, בדיקציה, ברמות מטורפות. חושב שכל השאר מנסים או רוצים או אבל שחר חסון זה סטנדאפ נטו. מיקרופון, שחקן, מיליון פאנצ'ים

"אני כן אציין שמי שהשפיע עליי זה וילנז'ני ויעקב כהן זכרו לברכה. ליוויתי את יעקב כהן איזו שנה. יצאתי איתו להופעות, למדתי ממנו המון".

את מי אתה מעריך בסצנה הקומית של היום?

"מי שאני מעריך בסצנה של היום, זה גם שחר חסון"

איזו מילה מצחיקה אותך ולמה?

"'מסבירים לך'. לא יודע, למשל בהתחלת נישואים הכל כזה מתחיל רגיל, ובאיזשהו שלב מתנהגים אליך כאילו אתה הילד הבעייתי בבית. 'איפה המפתח?' "למעלה על המקרר, מסבירים לך!'. יש מלא מילים מצחיקות. תלוי באיזה יום אתה תופס אוותי".

מה הטיפים שלך לסטנדאפסט המתחיל?

"קודם כל ללכת ולעשות. לעלות על במה, להבין, ללכת ללמוד כתיבה וסטנדאפ, שזה דבר מאוד חשוב. אחרי חמש, שש, שבע שנים שהוא מתחיל, הוא עושה סטנדאפ, ללכת ללמוד את זה. לא בהתחלה, באמצע. ואז יכול לחסוך לו הרבה דברים.

"לא ללכת לגסויות, ללכת למקום האמיתי שלו ולהביא את עצמו, משהו מהחיים. והטיפ הכי טוב שאני יכול לתת זה שגם סטנדאפיסט שרוצה היום להצליח ולהיות מצחיק, הוא לא חייב להיות מצחיק בחיים. אחוז הסטנדאפיסטים שהם מצחיקים גם בחיים, למשל כמוני, וגם על הבמה הוא מאוד קטן. זאת אומרת, היום זה סוג של טכניקה, זה מקצוע. אתה רוצה לעבוד בזה, אתה תוכל לעבוד בזה. אתה צריך להביא איזה אישיות מסוימת, ואני לא יודע אם אתה יכול להיות שחר חסון, אתה לא תהיה אולי שחר חסון, אבל לעשות כסף ולעבוד אתה תצליח"

למופע שלו השבוע

The post מי זה באמת הסטנדאפיסט שוקי דוד? הראיון המלא appeared first on ילדי הקומדיה.

אורי צייטלין הוא סטנדאפיסט חרדי עם פאות והכול שמביא לבמה הומור המשלב תובנות מחיי הישיבה עם סאטירה חברתית. לפי הפרסומים עליו הוא החל את דרכו כילד ש"הרס שיעורים" בכיתה, וההומור היה המקום היחיד שבו קיבל תשומת לב. בגיל 13 גילה את עולם הסטנדאפ, זמן קצר לאחר שאמרו עליו ברוך שפטרנו מעונשו של זה,  והבין שזה המקום שלו. הוא מופיע בפני קהלים מגוונים, כולל סטודנטים, מורות, תלמידי ישיבות, משפחות גדולות, ואף קהלים בדואים או חילונים. הוא גם מגיש בתוכנית רדיו בקול ברמה, כי רדיו זה לא מודרני.

מה הביא אותך להיות סטנדאפיסט? 

"שאלה מצוינת שאני בטוח שאין לה תשובה אחת. אני מגיע ממגזר שמקדש מצוינות. לימודית אני רחוק ממוצין, אני גם לא יודע להיות חרדי טוב. מאז ומעולם המסגרת הקולקטיבית הייתה קשה לי. אם זה לקום מוקדם לתפילות, או הקפדה הלכתית על כל פרט ועוד ועוד.

"המון שנים הרגשתי שאין לי ביטוי ממשי כאדם בתוך קבוצה. אני זאב בודד שעושה את הדברים שלו לבד. איפה כן החוזקה שלי? הומור. הגעתי לסטנדאפ מתוך רצון להביע את עצמי במצוינות. 

"אם אתה שואל אותי, המגזר החרדי באמת אחד הציבוריים והאיכותיים. כמעט כל המילים שיש לי על המקום שגדלתי בו, הן טובות. עם זאת, ברמה האישית לא הצלחתי להביא את עצמי לידי ביטוי. לשמחתי הצלחתי לשלב מצוין בין האופי הכללי של הקהילה ובין הצורך האומנתי שלי". 

מה הכי מצחיק בלהיות חרדי?

"הכל. הכי מצחיק בסוף זה האוכל. אין לי דרך להסביר כמה בא לי עכשיו הרינג, צ'ולנט, שמאלץ. שמות מצחיקים, אבל באמת שממליץ לכם לחזור למסורת בעניין הזה. לאחרונה חיפשתי ב'וולט' ביום חמישי בחצות ועשר דקות צ'ולנט. ראיתי כמה חנויות בתל אביב, וכולן היו סגורות. פתאום נופל לי האסימון שתל אביבים לא יודעים שצ'ולנט אוכלים באמצע הלילה. בבני ברק עד 05:00 יש חנויות פתוחות. לנו יש חיי לילה. לכם אולי יש כמה מועדונים בתל אביב, אבל אין לכם צ'ולנט. מצאתי חנות אחת פתוחה בוולט, איפה היא הייתה? בבני ברק! כמובן שהזמנתי.

"בוולט יש אייקון של עגלת קניות כזו בצד שמאל, ששם יש את כל הרשימה שהזמנת. פעם ראשונה הבנתי למה אנחנו נקראים העגלה המלאה ואתם העגלה הריקה". 

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

"אחלק לשניים: בתוך המגזר מי שלימד אותי שזה אפשרי, הם קובי אריאלי שהוא לדעתי הסטנדאפיסט הראשון במגזר  ויש לו אחלה הומור. לא סתם הוא חוצה מגזרים. יש גם  צמד קומי מצוין שנקרא 'ברדק'. אחד היוצרים הוא מני וקשטוק שנתן לי בעודי בן 15-16 לכתוב קצת לפרויקטים שונים שלו. בסופו של דבר הוא לא השתמש במה שכתבתי, אבל לחלוטין נתן לי להבין שזה אפשרי.

"מחוץ למגזר, חד משמעית שלום אסייג. אני הבנתי שיש מקצוע כזה, רק כשנחשפתי בטעות בתור נער לצחוק מעבודה.   בנוסף, הייתי מיודד עם אלדד שטרית שיש לו סטנדאפ מדהים ובזכותו הבנתי שזה נגיש, שגם אנשים אמיתיים עושים סטנדאפ, וזה לא שייך רק לכוכבי ענק שאנחנו רואים בטלוויזיה. בלי קשר, המון מהסטנדאפיסטים הצעירים היום גדלו על הפודקסט של אלדד שטרית שהיה הראשון בזירה, ותחום הסטנדאפ חייב לו המון".

היה לי סיפור מעניין עם הסטנדאפ. פנו אלי כמה סטנדאפיסטים שאבוא לחמם אותם, למשל עומר בורשטיין, שאולי בדישי, צח רוקח, גבני ועוד. תמיד מי שפנה אלי, אלה סטנדאפיסטים שאהבתי את הסטנדאפ שלהם מאז ומעולם. אני חושב שכנראה אימצתי מכל אחד מהם משהו ולכן הם גם אהבו בחזרה".

אתה גם מגיש רדיו בקו ברמה. מי שומע היום רדיו חוץ מחרדים?

"חחח זקנים. תראה, רדיו זה בעיני דבר מדהים. הוא קורה בחי. היה לי פודקאסט עם עומר בורשטיין. אני כיום לא מסוגל להקליט. אני איש של לייב, שם גם היצירתיות שלי נפתחת.

"אני מגיש לצדו של ישראל כהן ואני חושב שזו תוכנית שכל ילד קומדיה צריך להאזין לה. ישראל כהן מגיש בחסד, ואותי ברמה האישית הוא מעניין ממש וגם מצחיק אותי. לשמחתנו אנחנו יוצרים מוצר שהוא קליל ומגניב, אבל אין פשרות באיכות. באנו להחזיר את הרדיו למדף. בעזרת השם נצליח לאורך זמן". 

את מי אתה מעריך בסצנה הקומית של היום?

"דניאל כהן. עשרים שנה הוא חיכה יפה על הספסל והופ שם זינוק ועקף את כולם בסיבוב. אני יכול להמליץ על המון סטנדאפיסטים שעושים בדיחות תימנים קמצנים, אבל אומנות, זה דניאל כהן.

"עומר בורשטיין, אפרופו הוזכר פה כמה פעמים, אני שלוש שנים לדעתי תיכף פורץ לאולמות הגדולים. בקטנים וברשת כבר יש לו נוכחות עצומה, אבל הוא בדרכו לטופ.

"יש לי גם הערכה מאוד גדולה לנשים בתחום הזה. אם הייתי מקבל כמה תגובות על כל סרטון 'חרדים לא מצחיקים', יכול להיות שהייתי מרים ידיים. הן לא. בנוסף הטלוויזיה מציגה בעיקר גברים, כך שאין הרבה מודלים שיתנו מוטיבציה ובכל זאת, עם המון עבודה קשה, יש סטנאדפיסטיות. אגב, יש יותר סטנדאפיסטיות חרדיות מסטנדאפיסים גברים חרדים. מה אני בא להגיד? בנות, תחזרו בתשובה".  

איך יודעים להבדיל בינך לבין לאורן ציבלין?

"חחח מי זה?"  

מה הטיפים שלך לסטנדאפיסט המתחיל?

"להיות מוכן לדרך. היא ארוכה, היא לעיתים קשה, אבל לדעת שזה שווה את זה. לא להישבר ממחסומי כתיבה או מכמה הופעות לא טובות ברצף".

"לא להסתכל על סטנדאפ כדרמה מאוד גדולה, זה מיקרופון וקהל. אתה לא מנתח לב, אתה איש מצחיק. זה הכל. יאללה קפוץ למים "

מאיזה קהל אתה יותר פוחד, חרדים, דתיים או חילונים?

"שאלה מדהימה. מאף אחד ואפרופו הטיפ הקודם, לא לפחד מקהל. להפך. הם החברים הכי טובים שלכם, הם הקדישו לך זמן, הם לא מפחידים, הם חברים. אבל בסוף אצל הקהל החרדי אני צריך יותר זהירות שם. כל השיח יותר רגיש ואני מודה לקהל החרדי שלי על ההזדמנות להוכיח להם שזה אפשרי בכל פעם מחדש". 

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

"שקשוקה. היא נשמעת צליל, מנה, שוק, היא הכל ואין בה כלום עם מצלול מוזר". 

אתה נשוי ואב לילדות. איך זה משמש אותך במופע?

"יותר נכון הסטנדאפ עוזר להורות ולהיותי בן זוג. כמובן שאני כל היום משתמש בסיטואציות מהיום יום לבדיחות, אבל אין כמו לראות את הבית ההפוך, הרעש, ריבים וכל זה ממשקפיים קומיים. הכל הופך ליותר קל ויותר נסבל".  

באיזו דת היית רוצה להיות בשביל הבדיחות? 

"יהדות. אנחנו הכי טובים בהומור, אנחנו עם הומור עצמי מדהים ויש בנו התנשאות יומרנית. תוסיף למתכון הזה, שטריימל, מלחמות אחים ולולב ויש לך אחלה דת לקומיקאי".

The post אורי צייטלין – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

מי שפתח אינטרנט  לאחרונה, במיוחד טיק טוק, יוטיוב אינסגרם או כל פלטופורמה חברתית אחרת לשיתוף סרטונים לא היה יכול שלא להיתקל בדמות שתויגה כ'לא נעים אחי', דמות שמגלם הקומיקאי והסטנדאפיסט מיכאל זילבר. מדובר בדמות וולגרית למדי עם הקאצ' פרייז 'לא נעים אחי' שמגיעה לסיטואציות הכי לא נעימות והופכת אותן ללא נעימות אפילו יותר. הדמות מוצגת על ידי אחד היוצרים יובל ויינר כאחד משלנו, למגינת ליבם של החברים האחרים, ובעיקר של שחר קפלן, גם הוא מיוצרי הסדרה, עם זילבר וויינר.

עם דמות אחרת, שניצל אחד אחי, הטבח שמגלם ויוצר נועם אונגר, הם מסמלים את פריחת קומדיות הברו הקצרות והוויראליות. לאחרונה עלה הפרק הראשון של הסדרה ביוטיוב, שבה הדמויות יהיו יותר מפותחות והפרקים יותר ארוכים, בסט אפ של כמעט סיטקום קלאסי. עם קפלן ודבורה וייסביין זילבר מגיש ועורך את הפודקאסט בן בת הומו. לקחנו את מיכאל זילבר לשיחת טלפון על הסדרה ועל קומדיה בכלל.

איך נולד הרעיון לסדרה "לא נעים אחי"?

"בגדול,  זה התחיל עם יוובל ויינר ושחר קפלן, היינו עושים סרטונים יחד. אני ויובל עושים סרטונים כמעט שנתיים, והגדלנו את התדירות לכל שבוע. היינו עושים סרטונים שלושתנו ובאחד הסרטונים עלה הרעיון של הסנטימנט של מישהו שאומרים שהוא 'אחד משלנו' והוא בן אדם סיוט. הסרטון הראשון הוא הכי קטן בעולם: יובל אומר שמביא חבר אחד משלנו ומופיעה לעשר שניות דמות רעילה.  אני אפילו לא אומר לא נעים. בכל סרטון זה התפחח ונכנס לא נעים ושינינו את השם והוספנו בני משפחה וחברים, ברביעי ובחמישי זה התחיל ממש להיות ויראלי. בטיקטטוק וביוטיוב  זה תפס תאוצה. כשהסרטונים תפסו ואנשים אהבו את הדמות, הבנו שיש כאן סטאפ של סיטקום, חבר שלא בא טוב, חבר ששונא וחבר שהוא חוט מקשר. החלום שלנו סדרת רשת מתוסרטת ולפתח דמויות. זה מה שקורה עכשיו ביוטיוב עם פרקים יותר ארוכים, הוצאנו סרטון ראשון שהביא מספרים יפים. רצינו לשמר את הסדרה מהטיק טוק ולפתוח את זה. אתה תופס אותי יומיים לפני הצילומים של הפרק השני שיעלה בימים הקרובים".

איך נוצר  הקשר בינך לבין יובל ושחר?

"את יובל הכרתי בהופעה שלישית כסטנדאפיסט בהודנא בליין של שחר, בסטנדאפ חזק מאוד, וישר היה חיבור לעשות דברים ביחיד. בהתחלה היה לנו ליין סטנדאפ יחד ואז התחלנו לעשות מערכונים ברשת, חלק הצליחו, חלק פחות, אבל שום דבר לא היה ברמה של 'לא נעים'. אנחנו חברים מאוד טובים. שחר הכניס אותי לסטנדאפ, הכרנו דרך חבר משותף. הם נהיו הבאדיז שלי בכל דבר, ולפני שנה וחצי היה אירוע משוגע, להופיע לקהילה ישראלית בבודפשט. משנכנסתי לסטנדאפ, תמיד היינו חברים ושחר נכנס יותר מאוחר למערכונים".

למה  החלטת להיות קומיקאי?

"תמיד אהבתי קומדיה, מגיל צעיר, תמיד רציתי לעסוק ביצירה קומית כלשהי, הערצתי את ניצה ולחם, 'כל מה שמצחיק בעולם', בן סטילר ואדם סנדלר. לא ידעתי אם חשבתי להיות קומיקאי. רציתי ליצור טלוויזיה וקולנע קומייים. זה היה חלום שלי".

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

"כל מה שמצחיק וטוב בחמישים השנה האחרונות, גדלתי על סיינפלד ברמות, כאמור סטילר וסנדלר, כל חבורת סת' רוגן. בארץ אסי וגורי, כאמור ניצה ולחם, עמרי אנגל, פילדלפיה זורחת, דני מקוויד. בטח שכחתי מלא".

מה הטיפים שלך ליוצר קומי וסטנדאפיסט מתחיל?

"אני יוצר קומי וסטנדאפיסט מתחיל. אז אם יש טיפים בשבילי אשמח. אבל למצוא שותפים לעשות את זה איתם. בלעדיהם לא הייתי פותח מצלמה".

מה מייחד את בן בת הומו מכל הפודקאסטים האחרים?

"העובדה שיש לנו בת והומו. מה שמייחד ספציפית זה שלושתנו, שאנחנו חברים טובים לפני הפודקאסט ואחרי הפודקאסט".

ממה אתה נהנה יותר סטנדאפ או קומדיה ברשת?

"משתנה. שניהם כל כך שונים. סטנדאפ קורה באותו רגע, ווידאו זה יצירה אחרת לגמרי. קשה לי לבחור".

אילו יוצרי קומדיה ברשת אתה מעריך? 

עידו בלאו עושה דברים קיצוניים, רוקנרול, עומרי אנגל הוא השראה, וגם טל ראשון"

The post לא נעים, אחי | ראיון רגיל עם מיכאל זילבר, מיוצרי הסדרה appeared first on ילדי הקומדיה.