"בקומדיה אל תהיה צודק, תהיה מצחיק", אמרתי פעם וצדקתי במאה אחוז. תקרית אסי כהן, שבה פוצצו לו את ההופעה, מעלה שוב את הסוגיה, מהם גבולות הקומדיה. למי שלא קרא רשתות חברתיות אתמול והיום, קהל הפריע ויצא בהפגניות תוך כדי הופעה של אסי כהן לאחר בדיחות הקשורות לטבעונות ולאחר מכן אדם לחש לכהן משהו שבעקבותיו הפסיק את ההופעה.

להרשמה לניזולטר:

זה גרם כמובן לכל הסטנדאפיסטים, כמעט בלי יוצא מהכלל, לתמוך בו ולהצהיר על הסטנדאפ כאומנות חופש הביטוי המוחלט ואומנותום תורתם. בעיקרון אני מסכים איתם, קומדיה באמת נועדה לבחון גבולות ולא לתחם גבולות, אחרת תהיה צפויה ומשעממת כמו בכמעט כל מה שיש בטלוויזיה. אבל לעתים המיסגור כקומדיה נועד להיות תעמולה ותו לא, אף על פי שאין כל מנגנון קומי. כך אני יכול להעלות ברצף אמירות אנטישמיות, געזניות או מיזוגיניות ועוד, ולהגיד שזו לא תעמולה אלא קומדיה, אפילו אם לא סיפרתי בדיחה אחת.

הקהל האוהד את תפיסות אלו יגיד שצדקתי במאה אחוז וזה מצחיק כי זה נכון וכי אני היחיד שיש לו את האומץ להגיד על זה משהו. הקהל הלא אוהד יתעצבן וימוסגר כאויב חופש הביטוי. אבל קומדיה טובה בעיניי היא הרבה יותר ממסכים/לא מסכים, הזדהיתי/לא הזדהיתי אלא באמת בוחנת מחדש את האמונות והמחשבות שלנו. לא יודע אם זה המקרה של אסי כהן, כי לא ראיתי את ההופעה, אבל די ברור על חשבון מי הבדיחה אם מולך אדם עם פאה.

קראו עוד:

עצוב זה המצחיק החדש: על הקומדיה של לואי סי.קיי\ אבנר מירב

חנוך דאום נופל לבור הפוליטיקלי קורקט שחפר | ביקורת על הסדרה טאבו

3 קומדיות סטלנים שכדאי להכיר

מה חשבו הסטנדאפיסטים

אבל מספיק מה אני חושב, אלו כמה מהדברים שכתבו הסטנדאפיסטים:

הסטנדאפיסט מני מלכה כתב "בוא נתחיל מזה שלא קונים מופע סתם. המזמין רואה את ההופעה לפני שהוא מזמין. בנוסף יש סעיף בהסכם: 'על המזמין האחריות ללמידת התאמת המופע לקהל, לא תהיה כל תביעה של המזמין בגין התוכן הנאמר במופע'.

"להיות בתוך דמות שאולי זה הרבה יותר מתוחכם כי זה לא אתה עושה את זה (כאילו) זאת הדמות עושה. ורוב הדברים שאסי כהן עושה במופע שלו הם הפוך על הפוך. ומי שלא מבין את הבדיחה זו בעיה שלו ושיצא מהמופע. הם אפילו לא קנו כרטיס להופעה הזאת, הם היו שם מטעם העירייה. אם בא לכם להתלונן, תבואו בטענות למי שהזמין ולא למופיע".

הקומיקאי הוותיק תומר שרון, שכבר ספג כמה קרבות בעצמו, כתב:

"למה הורידו את שאולי מהבמה? כי אתם שאולים. לא יכולתם לשאת את דמותכם במראה, ניאו-ביביסטים, אלה שאסור לצחוק עליהם, אלה שהם מעבר להומור, המטורגרים-תמידית והמאותגרים-נשמתית. מי שמוריד את אסי מהבמה יוריד גם את הבמה עצמה. תתביישו".

הסטנדאפיסטית קארין פז סיכמה: "הכי פשוט: אם נעלבת מסטנדאפיסט, האינטליגנציה שלך נמוכה."

והסטנדאפיסט יוסי גבני כתב: "אם מישהו בקהל חושב שהוא מבין יותר מקומיקאי מוזמן לקחת מיקרופון ולנסות להצחיק כל יום, כל קהל, בכל חור ואחרי שנה אולי תהיה לו את הזכות להגיד – חקרתי, ניסיתי, ואני יכול להוכיח לך סטטיסטית שמה שאמרת לא מצחיק. הרי אם מרצה סופר בכיר על שוק ההון יגיד שהוא לא מבין למה צריך קריפטו אף אחד בקהל לא יתווכח ויצעק ״בושה״! רק בסטנדאפ הקהל מרגיש שהוא גאון קומדיה כי יש לו ניסיון של שנתיים בלראות סרטוני טיקטוק בשירותים"

קול שונה השמיע הקומיקאי איתי לנטון הטבעוני, שבעיניו מדובר בבדיחה על חשבון החיה המתה, "יש הבדל בין נאצי שמספר בדיחה על יהודים למי שלא נאצי."

מה חושב הקהל

ברור שהסטנדאפיסטים יגנו על האומנות שלהם, אבל באירועים כמו זה יש גם חשיבות למה הקהל חושב, בכל זאת הוא משלם, אם באופן ישיר בכרטיסים ואם באופן עקיף דרך מיסים וארנונה ובמקרה של אירוע חברות, טוב, מנהלות הרווחה אשמות. שאלנו שוחרי סטנדאפ מה הם באמת חושבים.

דודי שרון, איש שיווק דיגיטלי שאפילו טבעוני, יצא באופן נחרץ נגד התנהגות הקהל בהופעה של כהן. לילדי הקומדיה אמר: "אסור שיהיו גבולות. זה רק יתן פתח לאנשים להגביל ולצנזר. אין נושא שאסור לצחוק עליו. מעולם לא נפגעתי מבדיחה, כי אני מבין את ההבדל בין קומדיה לדברי שטנה. 

לשאלת ילדי הקומדיה אם מדובר בהתהגות אופיינית לארץ השיב:

"זה לא רק בארץ, חבר. אתה יודע מה זה תרבות הביטול? השמאל הליברלי, או כמו שהוא נקרא בחו"ל Woke מנסה לחסל את הקריירה של כל הקומיקאים שדואגים לייצר תוכן טוב, עד כמה שהם יכולים. הכל כבר מרגיש מצונזר ומכובס. יש מעט מאוד קומיקאים שמצחיקים אותי היום. ולא, אין בדיחות שאני לא מסוגל לשמוע, אבל כן יש המון שפשוט לא מצחיקות אותי"
לשאלת ילדי הקומדיה אם זו אחריותו של הקהל לבדוק את התכנים השיב

"האומן הגיע כדי לתת את השואו שלו. הוא הכין חומרים לשואו שלו. אני לא מבין איך בכלל יש פה עוד אופציה"

מיכאל גרוסברג, שבעיקר חובב סטנדאפ מחו"ל, מציג תמונה שונה:

"זה לא היה הקהל הנכון לזה.  סטנדאפ זה כמו bdsm. זה שאנחנו הולכים למועדון כדי שיתעללו בנו קצת ובאופן שמוסכם על שני הצדדים ונהנים מזה, לא אומר שזה בסדר לצאת החוצה ולהצליף באנשים ברחוב עם שוט. מי שאשם הוא האדם שלקח אדם אחר לאירוע כזה, אירוע שעל פניו מימד סאטירי לא מתאים לו".

"גם אם בוחרים בסטנדאפ, שלא ברור לי למה מלכתחילה החליטו על הופעת סטנדאפ, קצת קומון סנס לא להפיל עליהם דמות שידועה בציניות וניהיליזם.

בניגוד לשרון, גרוסברג חושב שמדובר במקרה נקודתי ואין שום קשר לתרבות הביטול: "אני חושב שזו בעיה נקודתית, שלא קשורה לא לארץ ולא לעולם ולא לתרבות הביטול."

מי שהציג נקודה מאוזנת הוא המטפל יובל רו. לילדי הקומדיה אמר:
"הומור הוא הזמנה להתרחב מעבר לגבולות של עצמך. וזה הסרגל שעל פיו הוא נמדד. באותו אופן שלעשות רוסט לילד קטן מול חבריו יכול לצלק אותו, אין טעם לצחוק על המבורגרים מול מאה אלף טבעונים, כי מול קהל גדול מאוד אין יכולת לנהל תסביכים של כל אחד בקהל – זה לא הגיוני וסטנדאפיסט חכם פשוט לא ילך לשם. זה לא אומר שלקומדיה יש גבולות. קומדיה היא פורצת גבולות. זו הגדרתה, לא יכולות להיות לה גבולות. הגבולות הם של מי שמוכן או לא מוכן לקבל מה שיש לה לתת. כי יציאה מגבולות עצמך גם כשאתה מחזיק את הבטן מצחוק יכולה ברמה מסוימת להכאיב בזמן שהנושא המכאיב מומר דרך ההומור לעונג ולקבלה של המציאות.

"קומיקאים הם בני אדם. הם לא מושלמים. חלקם לא מצחיקים. חלקם לא קוראים את החדר. חלקם, אפילו ותיקים, לא בשלים מוסרית – מארק נורמנד שחימם את סיינפלד וסם מוריל דיברו בפודקאסט שלהם על זנות וזה היה פשוט מכמיר לב כמה שהם לא מעודכנים בשיח התרבותי. ג'ו ליסט עשה שת"פ מביך גדול עם לואי סי קיי בלי להבין שזה על חשבון המוניטין של עצמו. אבל גם הם המצליחנים, וגם קומיקאים כושלים, הולכים הביתה בידיעה שהם עשו את המקסימום בשביל לעשות טוב לאנשים, גם ברגע, כבידור, וגם מבחינה התפתחותית. לכן הביקורת עליהם היא לרוב איוולת כי במהות של העיסוק יש קדושה. זו פונקציה מועילה בחברה".

להזמנת סטנדאפיסט או הרצאה על קומדיה:

[email protected] דרור, 0547454667

/

The post גבולות הקומדיה – מהם והאם יש בכלל כאלה? על תקרית אסי כהן ועוד appeared first on ילדי הקומדיה.

איתי לנטון הוא קומיקאי רב פעלים ברשת, בבמות ובבית. הוא משתף פעולה עם קומיקאים, רבים מהם חברי ובוגרי סדנת דומינו, בעיקר עם יורם שוורץ כמו כן הוא מארגן את ערב הסטנדאפ האמביוולנטי המגדיר את עצמו- ערב סטנדאפ פרוע ומשובח עם הומור שנע בין מיינסטרימי לפסיכודלי, ומכאן האמביוולנטיות שבו. לאחרונה איתי לנטון מככב בטיק טוק בדמות שילדי הקומדיה אוהבים: השובב ממגב.

מתי החלטת שאתה רוצה להיות קומיקאי?

החלטתי שאני רוצה להיות קומיקאי בפעם הראשונה שהגעתי לסדנה של דומינו. ראיתי שם קומיקאים ותיקים יותר ופשוט נדהמתי מהיכולות שלהם. לא ראיתי משהו כזה לפני כן, ובאותו רגע נפלה ההחלטה שגם אני רוצה.

אתה קורא לעצמך קומיקאי ומאהב. מה אתה יותר?

מכיוון שיש לי חברה ואנחנו מתכננים להתחתן בקרוב הייתי אומר שאני יותר קומיקאי ממאהב, אבל אם לא הייתה לי חברה בדוק שהייתי יותר מאהב מקומיקאי, כי הפאנצ'ים שלי לא משהו.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

הקומיקאים שהשפיעו עלי הם דייב שאפל ואנדי קאופמן. דייב שאפל הוא פשוט הסטנדאפיסט הכי טוב שיצא לי לראות ויכולת ההגשה שלו מעבר לחומרים הטובים, היא פשוט מושלמת. אנדי קאופמן הוא השראה בשבילי כי היו לו ביצים לעשות את מה שהוא באמת רצה על הבמה, מבלי הרבה התחשבות מה יגידו. 

יש לך את דמות השובב ממג"ב. איך היא נוצרה?

דמות השובב ממג"ב נוצרה אצלי בצבא, כשחשבתי על כמה אינטראקציה בין מחבל לחייל תינוקי יכולה להיות מצחיקה. גנזתי את הדמות במשך שנים עד שהגעתי לטיק טוק, שם אני מציג אותה לעולם.

את מי אתה מעריך בסצנה הקומית של היום?

בסצנה הקומית של היום אני מעריך את יונתן ברק, בשל היכולת שלו לייצר מופע חדש וטוב כל שנה. לייצר כאלו כמויות של חומרים טובים זה בכלל לא פשוט. מעריץ אותו על כך.

אתה משתף פעולה עם קומיקאים רבים. עם מי היית רוצה ללכת מכות?

הייתי רוצה ללכת מכות עם שחר חסון כי הוא בטוח היה קורע אותי עם העודף אנרגיות שלו בעוד שאני אחרי חצי דקה כבר מתנשף בלי אוויר בריאות.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

המילה שהכי מצחיקה אותי היא "גימלים". כנראה שריטה מימי הצבא.

אתה מופיע הרבה עם קומיקאים מצוות דומינו. מה למדת שם?

בדומינו למדתי ללכת בדרך שלי ולנסות למצוא מי אני כקומיקאי על ידי ניסוי וטעיה. מכיוון שהמנחה של דומינו – עמירם, מעודד כל הזמן להביא דברים שונים ומשונים, זה מאוד תרם להתפתחות שלי כאדם וקומיקאי. אני חייב הרבה לדומינו ולעמירם.

מה היית ממליץ לקומיקאי המתחיל?

לקומיקאי המתחיל הייתי מציע להמשיך לראות את עצמו תמיד כקומיקאי מתחיל, כי זה הסטייט אוף מיינד שמאפשר התקדמות והשתפרות לדעתי. בקיצור בלי אגו.

מה שלומך?

שלומי חרא, תודה לאל!

The post איתי לנטון – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.