לאה לב

אבי אטינגר
אסי גל
אלון מזרחי
מאיה פז
עופר בן שבת
אייל רוזנברג
תמרי שחר
אופיר סגרסקי
אביתר חלימי
תמרי שחר
מתן וייסמן
בוב זאבי
איתי עמוס

איפה: הודנה בר, אברבנאל 13 ת"א

מתי: 24.11, 21:00

מחיר: ללא עלות

להרשמה

The post חגיגות העשור לילדי הקומדיה appeared first on ילדי הקומדיה.

כשקומיקאי אמריקאי שאתה אוהב מת, אתה קודם כל רוצה לבדוק שזה לא היה ממנת יתר או התאבדות. אז אתה כמעט חש הקלה לגלות שזה בסך הכל היה סרטן. זו המציאות של עולם הקומדיה האמריקאי בשלושים השנה האחרונות. אבל נורם מקדונלד מת כמו שהוא חי – בדרכו שלו, לאחר מאבק של 9 שנים במחלת הסרטן שלא שיתף בה את העולם. הדבר השני שעולה בראש במקרים כאלה הוא "האם יכול להיות שהוא זייף את המוות שלו?". זו תמיד משאלת שווא, אבל כשמדובר באדם שכתב אוטוביוגרפיה פיקטיבית שלמה וכל משפט שאמר נראה כמו הכנה לבדיחה (וברוב המקרים אכן היה כך), האפשרות נראית הולמת במיוחד.

נורם מקדונלד הוא אחד הסטנדאפיסטים המוערכים והאהובים ביותר על-ידי קומיקאים אחרים. הוא נחשב לאגדה עוד בימי חייו. ומאז שביוטיוב אפשר למצוא אינספור הופעות קלאסיות שלו בתוכניות לייט נייט או בסטרדיי נייט לייב, נראה שקהל המעריצים שלו רק הולך וגדל. הסיבה שהוא אגדת סטנדאפ היא בעיקר כי הוא אחד הקומיקאים הכי חופשיים אי פעם. הוא פשוט עושה מה שבראש שלו, אבל בלי לעשות מזה עניין או להתריס, אלא בדרכו הערמומית והמשועשעת. זה לא שהוא בהכרח מתכוון להעמיד פנים או לבצע דמות כלשהי, פשוט הכול בעיניו בדיחה אחת גדולה. האובססיה שלו סביב מוות, אקזיסטנציאליזם וטאבואים חברתיים נותנת עומק נוסף לבדיחות שלרוב יש להן מבנה קלאסי של בדיחה, ולפעמים הן ממש בדיחות רחוב שהוא מספר בסגנונו המיוחד, כשהוא מאריך ומסרבל אותן בכוונה. אבל מה שהופך אותו לייחודי באמת זה סגנון ההגשה שלו, שמאופיין באנדרסטייטמנט ואירוניה עצמית, במבטא עממי וחסר יומרה שנשמע כמעט רדנקי – למרות שהוא בכלל מקנדה.

הבדיחה הכי טובה של נורם מקדונלד

נורם מקדונלד נולד ב-1959 בקוויבק סיטי, והתחיל כסטנדאפיסט בסצנת הקומדיה המתפתחת של קנדה בשנות השמונים, שממנה יצאו כוכבים כמו ג'ים קארי ומייק מאיירס. כמו מאיירס. גם הוא זכה לפריצה הגדולה שלו כשהצטרף לקאסט של סטרדיי נייט לייב ב-1993, שם זכה למשבצת הנחשקת של מגיש ה-Weekend Update, מהדורת החדשות הפיקטיבית של התכנית. הוא נחשב עד היום לאחד מהמגישים הזכורים ביותר, בשל הכישרון שלו להגיש בדיחות שחורות משחור (שלרוב הוא כתב) בסגנונו האירוני והעולץ, שלרוב נראה משועשע מכך שהוא מצליח להכניס חומרים כאלה לערוץ טלוויזיה מרכזי.

Weekend Update

אבל לקיחת הסיכונים שלו היא שבסוף הביאה לפיטוריו מהתכנית לאחר 5 עונות ב-1998, כנראה לאחר בדיחה על או.ג'יי. סימפסון שלא מצאה חן בעיני הנהלת הערוץ. זו לא תהיה הפעם האחרונה שמשהו כזה יקרה לו. 

לאחר הפיטורים מקדונלד ניצל את מעמד הכוכבות שזכה לו בתכנית לסרט שבו כיכב בשם Dirty Work ולסיטקום הנושא את שמו. אך שניהם לא ממש ניצלו היטב את כישוריו כסטנדאפיסט שעדיף פשוט לתת לו לדבר מאשר לכתוב לו טקסטים מאולצים. הכישרון הזה ניכר באינספור הופעותיו אצל קונאן אובריאן ודיוויד לטרמן (שניהם מעריצים ידועים שלו), שבהם הוא לרוב ביצע חומר מקורי או פשוט סיפר בדיחת רחוב בסגנון שלו, לרוב בדיחה אחת לאורך 5 דקות שלמות. הרבה מהן הפכו לקלאסיקה, במיוחד זאת על העש שמגיע לפסיכולוג או על האיש שהשכן שלו הוא פרופסור ללוגיקה.

בדיחת פרופסור ללוגיקה

החיבה שלו לבדיחות ישנות התבלטה במיוחד כשהתבקש להופיע ברוסט של חברו הטוב (והבמאי של סרטו Dirty Work) בוב סאגט. במקום להכין בדיחות נשכניות על כל חברי הפאנל, הוא פשוט סיפר בדיחות מתוך ספר בדיחות שהוא מצא והתאים אותן להם. גם במסגרת לכאורה חסרת גבולות כמו רוסט, הוא הצליח למצוא את הדרך שלו להגחיך אותה ולעשות את זה בדרך שלו.

 נורם מקדונלד – רוסט לבוב סאגט

בניגוד להרבה קומיקאים שהצליחו בשנות התשעים, עם השנים מקדונלד רק הלך והשתפר. ב-2011 יצא הספיישל הראשון שלו, Me Doing Standup, שמתחיל כמובן עם קטע ארוך על מוות, כמה טוב להיות חי רק בגלל שזה עדיף על להיות קבור באדמה, ומדוע לא צריך לפחד מזה שטרוריסטים יהרגו אותך, אלא דווקא מהלב שיהרוג אותך.

התקף לב

ב-2013 גם הוא התחיל פודקסט משלו בשם Norm Macdonald Live. אבל גם את זה הוא עשה בדרכו שלו כשהוא ממציא מחדש את הפורמט, דווקא על-ידי כך שהוא גורם לו להיראות כמו לייט נייט של פעם, רק חובבני ומפורק, עם מערכון מבוים בהתחלה, סיידקיק שהוא עולב בו, קהל חי (מצומצם למדי), ואפילו בדיחות מונולוג גרועות במכוון שהוא מבקש מהאורחים שלו להקריא בלי שהם יודעים מה הם הולכים לומר. בגלל המעמד שלו כקומיקאי נערץ הוא הצליח להביא שמות גדולים כמו ג'רי סיינפלד, ג'ים קארי ודייויד לטרמן, שכולם נראים משועשעים אך גם מבולבלים מהפורמט ההזוי. הפרק הכי מוצלח בעיני הוא זה עם גילברט גוטפריד, אגדת סטנדאפ אקצנטרית בזכות עצמו, שפשוט מושך את אותו ראנינג גאג לאורך פרק כפול של שעתיים.

נורם מקדונלד וגילברט גוטפריד

ההצלחה של הפודקסט והקשר עם דיוויד לטרמן הצליחו להביא את מקדונלד לנטפליקס. שם הוא הפך ב-2018 את הפודקסט לתכנית אירוח בת חצי שעה בשם Norm Macdonald Has a Show ולהביא אורחים אפילו יותר אגדיים כמו ג'יין פונדה ולורן מייקלס (היוצר והמנהל הכל יכול של סטרדיי נייט לייב). עם זאת הפרק הכי מוצלח הוא דווקא עם חברו דיוויד ספייד, שנראה כאילו הוא לא מבין ממש לאן הוא נכנס. שנה לפני כן הוא הוציא בנטפליקס את הספיישל Hitler's Dog, Gossip & Trickery שכמשתמע משמו, מלא בהומור שחור ולא תקין פוליטית. הוא אחד הספיישלים הכי טובים שנמצאים בנטפליקס. ואם טרם ראיתם אותו, עכשיו זה הזמן.

נורם מקדונלד ספיישל

אבל חוסר ההתחשבות של מקדונלד בנורמות חברתיות הוא דבר מסוכן בתקופתנו. בראיון להוליווד ריפורטר שנועד לקדם את תכנית האירוח שלו בנטפליקס, הוא אמר שהוא מרגיש חמלה על מה שרוזאן ולואי סי.קיי עברו לאחר שנודו מתעשיית הבידור. ההערה הזו עוררה עליו עליהום מצד תומכי תנועת ה-metoo. ובניסיון להתנצל הוא אמר בראיון אצל הווארד סטרן שצריך להיות לך תסמונת דאון בשביל לא להרגיש חמלה לקורבנות. כמובן שזה עורר את זעמם של קהילת בעלי הצרכים המיוחדים, מה שהוביל להתנצלויות פומביות נוספות מצדו, וכנראה לביטול של התכנית שלו בנטפליקס. כמו תמיד אצל מקדונלד קשה לדעת אם השרשרת הקומית הזאת של התנצלויות שמחריפות את מצבו נובעת מחוסר מודעות או נעשות בכוונה כסאטירה או לפחות ניסיון לשעשע את עצמו.

נורם מקדונלד התנצלויות

למרות שעצוב שזהו אקורד הסיום של הקריירה המקצועית שלו, גם באקט הזה מקדונלד עשה את מה שהוא עושה הכי טוב – להגחיך את האבסורדיות המובנית של החברה והקיום בכלל, כשאפילו כשהוא מתנצל, הוא לא באמת נותן לאף אחד לשים לו גבולות. ובכל מקרה, גם השערורייה הקטנה הזאת לא באמת פגעה במוניטין שלו כסטנדאפיסט נערץ וחשוב. עם התפרסמות הידיעה על מותו, אינספור קומיקאים חשובים מיהרו להספיד אותו ולקרוא לאנשים לראות קטעים שלו וליהנות מההומור החד-פעמי שבהם. עצוב שהקול הייחודי שלו לא ילווה אותנו יותר, עם נקודת המבט המשועשעת באופן קיומי שלו, שיש בה עומק ונחמה, והיא בעיקר מאוד מצחיקה. אך גם גוף העבודה שהוא השאיר מאחוריו יספיק בשביל לתת השראה לדורות של קומיקאים בעתיד, על איך אפשר להיות עצמך באופן מלא בקומדיה, גם בלי לחשוף את עצמך בסיפורים אישיים בהכרח. 

את הנקודה הזאת הוא העביר בצורה מושלמת בספרו מ-2016 Based on a True Story: Not a Memoir, שמשתמש בפורמט של האוטוביוגרפיה בשביל לספר סיפורים מופרכים לחלוטין על עברו, ובצורה זאת להגחיך גם את אלה שמשתמשים בקומדיה כתא וידוי, כשהוא מעדיף להשתמש בה כמגרש שעשועים. מומלץ מאוד להשיג עותק של הספר הזה, או אפילו יותר טוב מזה – לשמוע את גירסת האודיובוק שבה הוא מקריא אותו בקולו המזוהה כל כך. 

קראו עוד:

מדריך האזנה לפודקאסטים על קומדיה

האורוויל. בחלל אף אחד לא יכול לשמוע אותך צוחק?

סיכום חדשות הקומדיה 9.3-2.3

The post ביי, נורם – הספד לקומיקאי נורם מקדונלד appeared first on ילדי הקומדיה.

הרבה זמן כשחשבו על סטנדאפ ישראלי, חשבו על סטנדאפיסטים מלאי כריזמה או שריריריים או עם בדיחות מובנות, כלומר עם ביטחון עצמי. איתי עמוס, שעל פי מחקרים עדכניים היה שותף שלי לדירה, החליט לעשות ערב סטנדאפ לחסרי הביטחון בשם "ערב הסטנדאפ חסר הביטחון העצמי". לצערי, הרעיון המטומטם הזה הצליח ועכשיו הם חוגגים שנתיים, אז אני חייב לכתוב על זה.

למה החלטת על ערב הסטנדאפ חסר הביטחון העצמי?

יום אחד ישבנו כמה חברים אחרי ערב סטנדאפואטרי שילדי הקומדיה ארגנו ומישהו שאל את רונה טל (אושיית פייסבוק בעבר וסטנדאפיסטית חסרת ביטחון בהווה) למה היא לא עושה סטנדאפ. היא אמרה שאין לה מספיק ביטחון עצמי. אז שאלתי אותה אם הייתה מסכימה להופיע בערב סטנדאפ שמיועד לחסרי ביטחון עצמי, והיא אמרה כן. אז הבנתי שעליתי כאן על משהו.

בעיקרון בתור בנאדם חסר ביטחון עצמי או טבעיות על הבמה (ומחוצה לה), תמיד נורא הפריעה לי הדרישה הזאת בסטנדאפ לשדר ביטחון ולתקשר עם הקהל. חשבתי שאם אקים ערב שמצהיר מראש שהוא חסר ביטחון עצמי, אז הקהל מראש לא יצפה לזה וזה ישחרר את המופיעים מהלחץ להופיע בצורה מוחצנת ומקצועית שלא מתאימה להם. ככה הם ירגישו יותר בנוח ויעיזו יותר, קודם כל בכלל להופיע, ואחר כך אולי גם לנסות דברים לא שגרתיים.

וזה באמת מה שקרה – היום יש לא מעט מופיעים שהתחילו את דרכם בערב (רונה טל, נדב זלוטקין, יונתן אלחנן, דנה פינסקר, ואפילו אח שלי עידן עמוס, שהתחיל ממש לאחרונה וכבר הולך לו יותר טוב ממני), והופעות לא שגרתיות נהפכו לדבר די שגרתי.

מי אתה? לא מכיר אותך.

אתה גרת איתי, מה אתה משחק אותה? טוב, בוא נעמיד פנים שהראיון הזה לא נפוטיסטי.

אני איתי עמוס, בן 31 מתל אביב, בעל תואר ראשון בקולנוע מאוניברסיטת תל אביב ועובד כבר 12 שנה בארכיון של החוג. עושה סטנדאפ כשלוש שנים, בעיקר בבמות פתוחות. כששואלים אותי מה אני עושה בחיים אני עונה שאני בטלן רנסאנס, כלומר אני מתעצל לעשות דברים בהרבה תחומים – כתיבה, קולנוע, מוזיקה, יזמות, יבוא מזון. באף אחד מהם אני לא עושה כמעט כלום למרות שאני חולם לעשות כבר הרבה שנים. רק בסטנדאפ איכשהו אני עושה קצת (ממש קצת) יותר. אבל בעיקרון אני אף אחד עדיין.

The post איתי עמוס (ערב הסטנדאפ חסר הביטחון העצמי) – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

.

בנוסף להיותי כותב טורי קומדיה מפורסם ומוערך, אני גם סטנדאפיסט. אני הייתי בבמות פתוחות שונות בעירי תל-אביב, אבל מכולן, מהגדולות לקטנות, אין במה שיותר כיף לי להופיע בה מאשר הבמה של ״ערב הסטנדאפ המיותר״ שחגגה השבוע ארבע שנים (למרות שהתאריך האמיתי היה לפני חודשיים). למרות מה שהרבה אנשים חושבים, אני לא התחלתי את ״קריירת״ הסטנדאפ שלי במיותר, וגם לא הייתי שם כשהליין התחיל. אני התחלתי לבוא לליין לפני כשלוש שנים, ואני עוזר בניהול שלו כשנתיים. אני הייתי שם כשהמיותר היה ב״הר סיני״ שברחוב הר סיני, עבר לתקופה מביכה ב״הוסטל 51״ ואז חזר לרחוב הר סיני ל״אוצר״, ביתו כבר יותר משנתיים. אז אני חושב שיש לי הסמכות לכתוב כמה פסקאות על הערב המיוחד הזה, שהוא הרבה יותר מסתם ערב סטנדאפ להיפסטרים.

ערב הסטנדאפ המיותר הוקם ב-2015 על ידי עמית קלינג, ירמי שיק-בלום, תם אהרון וגיא אדלר. כיום הוא מנוהל על ידי קלינג, ירמי, תומר פישמן, חן זאוסמר, דניאל בוקס ועבדכם הנאמן. אם תשאלו סטנדאפיסטים על הערב הם יגידו לכם דברים שונים עליו: ״זה ערב קשה״, ״הקהל לא מפרגן״, ״הם לא צוחקים״, ״הם לא אוהבים פאנצ׳ים״, ״הם אוהבים סיפורים״, ״הם היפסטרים״. זה בהחלט ערב באווירה שונה מן הבמות הפתוחות בקאמל או בפאקטורי. הקהל כן מעדיף שבדיחה תגיע מאיזשהו מקום אמיתי, או ״אמיתי״, ולא תהיה כזה ״שמתי לב שרופאי שיניים הם ככה וככה״. אבל יש סבלנות מסויימת לקהל במיותר. אם לא תצחיקו אותם ישר, זה לא נורא. יכול להיות שתצחיקו אותם פתאום באמצע הסט, והם יקבלו את זה. זה גם, למרות כל מה שאומרים, מקום טוב להופיע בו בפעם הראשונה. בכל ערב יש ערבוב של הקבועים של הליין ואנשים חדשים. ואם האנשים החדשים האלה מצחיקים מספיק, הם יחזרו שוב ושוב ויהפכו בסופו של דבר לקבועים.

https://www.youtube.com/watch?v=FYcI8w3G-fw

מי הם אותם קבועים של ערב הסטנדאפ המיותר בכל מקרה? הרבה מהם זה אנשים שהתחילו לעשות סטנדאפ בערב הזה. אנשים כמו אורן ברזילי, שף לשעבר, שהפך לאחד מהכוכבים הבולטים של הערב, וכתב מאז לתכניות טלוויזיה כמו ״היום בלילה עם גורי אלפי״ ו״ארץ נהדרת״. האם אני אומר שיש קו ישיר בין ״ערב הסטנדאפ המיותר״ להצלחה שלו? כן!

בשנה האחרונה,ערב הסטנדאפ המיותר הפך גם ליותר מרק במה פתוחה, עם ליין "המיותר ספיישל" של הופעות יחיד של מופיעים אהובים, וליין הרוסט באטל שהמיותר מארח ותמיד מכיל מופיעים קבועים של הערב.

מעל הכל, ״ערב הסטנדאפ המיותר״ הוא מקום להתנסות, כמו מיטה בקולג׳ אמריקאי. הוא מקום לעשות בו קטעים חדשים, קטעים שאולי לא יעבדו בערב אחר. הוא מקום שבו חנוך דאום יכול להגיע בהפתעה ולעשות סט, וגם אבי אטינגר. הוא מקום שבו אורן חזן יכול להכניס ראש לבר, ואז לצאת ישר, כמו שקרה פעם. הוא גם מקום בו איש יכול לאונן על הבמה, כמו שקרה פעם, אבל בואו לא נדבר על זה. הוא מקום שאני יכול לנסות בו את קטעי הקומדיה הכי מגוחכים ומטומטמים שעולים בדעתי, ומישהו יצחק. הוא מקום לפגוש בו את החברים שלך, להשתכר איתם וללכת לאכול אחר-כך ב״אמריקה בורגרס״. הוא מקום שהצליח לשרוד ארבע שנים ושלוש החלפות מקום, בזמן שליינים אחרים התפרקו.

מה יש במיותר שעשה אותו כל-כך עמיד כל השנים האלו? אני חושב שזה האנשים מאחורי, והאהבה האמיתית שלהם לליין הזה, ולסטנדאפ בכלל. אני חושב שהמיותר עוד ימשיך, יעבור עוד מקומות, יעבור עוד שינויים במארגנים שלו וימשיך להצמיח כוכבים חדשים. למרות השם שלו, המיותר הוא ערב נחוץ.

The post יותר מרק ערב להיפסטרים: ארבע שנים לערב הסטנדאפ המיותר appeared first on ילדי הקומדיה.

כל מה שמצחיק ביום האהבה

אנחנו מתחילים בספק המערכונים הגדול ביותר בארץ, חבורת "כל מה שמצחיק בעולם". הפעם הם משתפים פעולה עם עמית איצקר, ההוא ממשיח ומבובות המין.

אז אמנם יום האהבה היה כבר, אבל הסרטון הבא יהרוס לכם את גם את כל ימי האהבה הבאים:

https://www.youtube.com/watch?v=63xfpBo1Vyc

מסיבה של רווקים

עוד חבורת סטנדאפ, והפעם הערב סטנדאפ הזה,  עם תם אהרון, דור כאהן, מתן פלד, גיא אדלר, לילך וולך ועוד. בסרטון הבא מסיבת רווקים יוצאת משליטה. וואי וואי מה הלך שם.

https://www.facebook.com/haerevstanduphaze/videos/490635784455853/?pnref=story

קפה חינם עם גיתית (ראיון עם קורין גדעון)

גיתית פישר מוכרת לכם בעיקר כתותית. אבל הפעם דמות קצת יותר סולידית, של עיתונאית ששואלת את כל השאלות הקשות ושותה את כל הקפה. אהבתי  מאוד את הדמות הזו, ומצפה לעוד:

https://www.facebook.com/116445192075743/videos/116608158726113/?fref=nf

ערוץ הכיבוד\ עור ברווז

לידוי, אסטמה ושקד פררה – עור ברווז (ביט של מנטוס)

(לידוי)
איך היא הולכת על החוף בין השקיות
יש לה שן אחת מתכלת ואוזניים נקיות
מחממת את השמש היא עושה לה כוויות
כמו עוזרי אהובה על הבריות

סטנדאפיסט מתחיל בלוז

ואירוע שלנו, סטנדאפיסט מתחיל בלוז. איתי עמוס בסטנדאפואטרי:

The post וידיאו קומדי, סרטונים מצחיקים לשבועיים 20.2-6.2 appeared first on ילדי הקומדיה.

6.1

Lidar Cassie

נטפליקס מגיע לישראל.
כל כך הרבה ילדים יוולדו ב2017.

Elad Farjon

The post הפרוטוקולים של זקני חלם, לשבוע 13.1-6.1 appeared first on ילדי הקומדיה.

סטטוסים מצחיקים, תמונות מצחיקות ודברי תורה

 י.

6.8

Dror Neer Kastel

אומרים שבגלל העבודות על הרכבה הקלה כל תל אביב תתמלא בצבי נינג'ה

 

Bob Zeevi

משטרת ישראל מבקשת את עזרת הציבור בפענוח כל פשע שהתבצע אי פעם.

Lyah Vanel

צופה בערוץ 2. לפני כחצי שעה הסתיימה מהדורת חדשות, ועדיין אף אחד לא התחיל לשיר ו/או לבשל. איזה יום היום? במה אני צופה לעזאזל?

8.8

Yarin Katz

שאלתי את האחיין שלי מהי בירת איטליה.
תשובתו: "ארומה".

9.8

Itay Amos

לו קסנדרה היתה שמאלנית:
אפולו: העלבת אותי ולכן מעכשיו תוטל עליך קללה שכל נבואותיך יהיו נכונות אבל אף אחד מאנשי טרויה לא יקשיב לך
קסנדרה: רגע, אז זה אומר שאני תמיד אהיה צודקת?
אפולו: כן, אבל אף אחד…
קסנדרה: אוקיי סבבה
אפולו: …
קסנדרה: פחח, טרויאנים מטומטמים

10.8

דדי שי

כשתבוא לשכב איתי
תבוא כמו האינטרנט
אני אהיה אידיוט זחוח שלא מבין מה הבעיה עם הדעות שלו
אתה תהיה האינטרנט
תעשה לי שיימינג
ניימינג
ריקליימינג
תבוא כמו אנונימוס
תבוא כמו ליגיון
אל תשכח
אל תסלח
תפרסם צילומי מסך
אני אגיד שנעשה בי לינץ'
וששופכים את דמי

(יונה וולך, פראפראזה)ג'

11.8

Ofer Friedman

אני תוהה מי הקליט את השריקה הזו של הסמס/וואטספ, ואיך עובדים התמלוגים על העניין הזה.

Bob Zeevi

 12.8

Idan Lavie

אירוניה: אני צופה בתכנית התעמלות רק כי אני מתעצל לקום ולחפש את השלט.

‎ג'ו כי טוב‎

 

 

 

 מעלים את טמבלינו לעולה

 

The post הפרוטוקולים של זקני חלם, 12.8-6.8 appeared first on ילדי הקומדיה.

 שדר: ולמאזין הבא, שלום?

 מאזין: אהלן ירון, רציתי לומר שאני מת על התוכנית שלך.

 שדר: תודה.

מאזין: ומוות לערבים.

שדר: אני מצטער, אבל אנחנו לא מקבלים אמירות כאלה בתוכנית. אם אתה תמשיך לדבר ככה אתה תרד מהקו.

מאזין: מה קרה? רק רציתי לפתוח שיחה, אי אפשר להגיד כלום היום.

שדר: אמירות קיצוניות והסתה זה לא לפתוח שיחה, אדוני היקר.

מאזין: קיצוניות? וואלאק מה עשית ממני, מתנחל? כולה הבעתי דעה לגיטימית שמוות לערבים.

שדר: אוקיי, זה מספיק, תורידו לי אותו מהקו. למאזין הבא.

מאזינה: מאזינה.

שדר: שלום גברתי, עם מי אני מדבר?

מאזינה: צביה מלכי מחולון, ואני אם לבן בקרבי, שנמצא עכשיו בשטחים ומגן עלינו.

שדר: יפה מאוד, צביה, בנים גידלת ורוממת.

מאזינה: חן חן, ורק רציתי לומר שאלוהים יברך את כל הבנים שנמצאים עכשיו בשטח ושומרים עלינו.

שדר: אמן ואמן.

מאזינה: ושיחזרו אלינו הביתה בשלום…

שדר: בעזרת השם.

מאזינה: ומוות לערבים.

שדר: גברתי ברחה מאותו בית משוגעים של המאזין הקודם?

מאזינה: (צוחקת) ירון, אתה כזה חד לשון.

שדר: נראה לי זה החום, אנשים קצת מאבדים את הצפון, נכון צביה? פשוט חם מדי, זה הכל.

מאזינה: אני חושבת שבסך הכל העם שלנו חזק וקצת חום לא ישבור אותנו.

שדר: לא ישבור אבל עוד מעט אני נשבר.

מאזינה: אני סומכת עליך ירון שאתה חזק מספיק ובקרוב תתחזק עוד יותר כשתראה איך כל הערבים נשרפים חיים.

שדר: כל טוב. אני חושב שניקח הפסקה למבזק, נכון לילך?

שדרית (עם קול רך): נכון ירון.

שדר: אז תספרי לנו מה קורה שם בדרכים.

שדרית: באיילון צפון עומס תנועה לבאים מלה גרדיה, גהה פקוק מחולון עד צומת מורשה, ובכביש מס' 1 תאונת דרכים והנהגים מתבקשים לנסוע בדרכים חלופיות, אלה כל הדיווחים שיש לנו. תשמרו על עצמכם שם בכביש ותנהגו בזהירות, ומוות לערבים.

שדר: טוב, פרסומות ונראה אם נשוב.

קריין: מבצע ענק במחסני מזון! קילו קפה טורקי ב7.99! טחינה "סלאמתק" ב-17.90! לכבוד יום העצמאות – קונים ערכת מנגל ופחמים ומקבלים דגל ישראל וקוראן לנפנוף! (אומר בשקט ומהר): המבצע עד גמר המלאי, אין כפל מבצעים, מוות לערבים.

שדרים: -מוות לערבים, חלי – מוות לערבים, יונה – על מה נדבר הפעם, חלי? – על איך דופקים את האזרח הקטן שרק רוצה לחנות בתל אביב בלי לקחת משכנתא, מה עושים עם ילד שלא מוכן לצאת מהאייפון, ונשאל אתכם מה אתם הולכים לעשות ביום המעשים הטובים הקרוב. (קריינית): חלי אברבוך ויונה לשם בשעה שתעשה לכם סדר בראש וטוב על הלב – "ישראל בקטנה" – שישי ב-12.

שדר: חזרנו. מאזין שפוי על הקו?

מאזין: שלום ירון.

שדר: שלום אדוני. אני מניח שאתה גם רוצה קודם כל לבטא איחולי שטמה לבני דודינו?

מאזין: לא מבין מה אמרת ירון, אבל אני רוצה להתייחס לדברים שאמר אחד המאזינים בשעה הקודמת.

שדר: השעה הקודמת היא לא איתי אבל קדימה.

מאזין: אז תקשיב, עלה איזה בהמה אחת, באמת חלאת המין האנושי, ודיבר שם על איך צריך לאנוס ילדות ערביות ולפשוט להם את העור חיים…

שדר: לא שמעתי אבל אני מאמין לך.

מאזין: מה זה הדיבורים האלה? אני שתדע לך בנאדם מתון, לא קיצוני, לא לשמאל ולא לימין, לא מאמין לאף אחד ולא חושב שצריך לקחת שום דבר לקיצוניות. גם אני כמו כולם חושב שערבים צריכים למות, אבל ככה?

שדר: בוא, בוא תסביר לי רגע, אדוני, מה שמך?

מאזין: יעקב.

שדר: יעקב.

מאזין: הכהן.

שדר: יעקב הכהן. אולי אתה יכול להסביר לי, אני חזרתי אתמול מחופשה של שבוע וניסיתי להתנתק מחדשות, מתי בדיוק נהיה נורמטיבי במדינה הזאת לומר מוות לערבים?

מאזין: אה, זה מיום שני, הוציאו תקנה שמעכשיו עם ישראל לא עושה חשבון לאף אחד בשום דבר.

שדר: מה זאת אומרת תקנה? זה חוק?

מאזין: אנא עארף, זה סוג של חוק, כן, זה עבר בכנסת. כל אחד יעני מפרש את זה איך שהוא רוצה, אבל בגדול זה אומר שלא צריך לדבר יותר בדיפלומטיות, לא צריך יותר להכניס את הבטן, לא צריך יותר להפסיק לחטט באף, לגרבץ, כל מיני איסורים כאלה ששמנו על עצמנו והופכים אותנו לחלשים בעיני האויב.

שדר: ולומר מוות לערבים בכל משפט, זה חובה או המלצה?

מאזין: אה, זה דווקא בא מהעם. זה תפס, תפס חזק. היום אם אתה אומר "שלום" במקום "מוות לערבים" מסתכלים עליך כאילו נפלת מהירח.

שדר: אז פשוט אומרים "מוות לערבים", ולא מתכוונים?

מאזין: למה לא מתכוונים? אני נשמע לך כמו בנאדם שאומר דברים בלי להתכוון? אחושרמוטה מתכוונים. פשוט קודם לא היה נעים.

שדר: אני מתקשה להאמין שכל המדינה הפכה ביום אחד למעודדת מוות לבני אדם חפים מפשע.

מאזין: תראה, לא יודע אם זה כל המדינה… יש באמת כאלה צבועים, אומרים מוות לערבים סתם בשביל הפוזה, אתה רואה שזה לא בא מהלב. אבל לאט לאט, איך אומרים באנגלית "פייק איט טיל יו מייק איט".

שדר: אני חושב שבמילים חכמות אלה נסיים.

מאזין: שמור על עצמך ירון, וכדאי שתנחת אלינו מהר למה זה לא לעניין לשמוע ברדיו שדרים מדברים בשפה של שנת תרפפ"ו.

שדר: אני אקח לתשומת לבי. ובכן, מאזינים יקרים, תמה לה עוד שעה של מוות לערבים, סליחה, הכל צהריים. אני רוצה להודות לטכנאי הקול מוטי ברטונוב, למפיקה תמר גזית, ללילך שגב על מבזקי התנועה ואתכם באולפן ירון ששינסקי. המשך האזנה נעימה ומוות. כלומר, לערבים. אני מצטער, עם הזמן זה יתגלגל על הלשון. מוות לערבים. כן.

איתי עמוס עדיין בן אדם

***

אירועים מצחיקים

The post The Voice of Death – מערכון מאת איתי עמוס appeared first on ילדי הקומדיה.

The post אודי כגן ודנה פוליג (יוצרי משיח הסדרה) – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.