ארנסט לוביטש - ילדי הקומדיה

דיקטטורה בקומדיות: הומור שחור תחת דיקטטורה

עידו נוימן — Sat, 25 Mar 2023 18:29:42 +0000

דיקטטורה היא דבר נוראי (כפי שאנחנו כנראה נגלה בקרוב), אבל דיקטטורה בקולנוע יכולה להיות דבר די מצחיק. דיקטטורה בקומדיות זהו נושא שהוא לא קל לפיצוח – מצד אחד לא רוצים להתעלם מהמציאות, מצד שני רוצים להצחיק. הנה כמה סרטים שהצליחו לעשות את זה בצורה מושלמת: "להיות או לא להיות" של מל ברוקס (אלן ג'ונסון, 1983 ) – כפי שנאמר: " נאצים ודיקטטורה זה תמיד הולך ביחד." מדובר בסרט התנגדות קלאסי לנאצים.
"הדיקטטור" (לארי צ'ארלס 2012). סשה בארון כהן מראה לנו שדיקטטורה יכולה להתקיים בכל מקום ובכל זמן. "שם בהשאלה" (מרטין ריט, 1976) – שבו נגלה איך בארצות הברית הדמוקרטית של שנות ה-50 התרחשה עריצות ודיקטטורה נוראית.

קראו עוד:

שייקה אופיר האיש שהשאיר אותנו ככה, פוסט אורח מאת עידו הראל

סרטי קומדיה מומלצים בנטפליקס

קומדיות מומלצות לצפייה ישירה (קישורים)

להיות או לא להיות (מל ברוקס אלן ג'ונסון, 1983) – דיקטטורה בקומדיה קלאסית

"להיות או לא להיות" זו גרסה חדשה לסרטו של ארנסט לוביטש משנת 1942. מל ברוקס מגלם את פרדריק ברונסקי, מנהל תיאטרון בוורשה בזמן הכיבוש הנאצי. הוא מסייע למחתרת הפולנית ומהתל שוב ושוב בקציני הגסטאפו. יש פה מספר אלמנטים מעניינים שכדאי לחקור אותם – הדיקטטורה שמתרחשת על הבמה (הבמאי שמבקש שהדברים יהיו כמו שהוא רוצה) ביחס לדיקטטורה של הנאצים שלא מוכנים להתגמש.

אלמנט נוסף הוא הדרך הקומית שבה מתמודדים עם סיטואציות נוראיות. מל ברוקס נוקט גישה של אם כבר הולכים למות, אז בואו נצחק קצת בדרך. מעל לכל זה אפשר לראות את ההומור האופייני של מל ברוקס, זה שמדבר על חופש מוחלט אל מול התפיסה הנאצית שרדפה הומור חתרני. הסצנה הבולטת ביותר בסרט היא זאת שבה פרדריק מתחזה לפרופסור פולני ונפגש עם מפקד הגסטאפו:

להיות או לא להיות?

להרשמה לניוזלטר:

הדיקטטור (לארי צ'ארלס, 2012) – דיקטטורה פרועה

"הדיקטטור" הוא עוד דוגמה לדיקטטורה בקומדיות. סשה בארון כהן מגלם את גנרל אדמירל חאפז אלאדין, מנהיג המדינה וואדיה. דיקטטור אופייני למזרח התיכון שמחליט לנסוע לעצרת האומות המאוחדות כדי להראות לעולם שהוא לא כזה נורא. בדרך הוא נחטף ואפילו מתאהב.
כאשר חושבים על דיקטטורה, ובמיוחד כשרואים דיקטטורה בקולנוע, חושבים בדרך כלל על מדינות עולם שלישי. אבל כאן ניתן לראות שהדיקטטורה חיה וקיימת גם בארצות הברית הגדולה.

אנחנו למעשה רואים שהוא דיקטטור נוראי, אבל האנשים שמבקשים להפיל אותו הם לא פחות נוראיים. הם יוצרים מלחמות רק בשביל רווח אישי ומנצלים את האזרחים שלהם בדיוק כמו שהוא היה נוהג לעשות. הסצנה הבולטת ביותר היא זאת שבה הוא נואם מול מנהיגי העולם (מחווה לנאום של צ'פלין בסוף של הדיקטטור הגדול).
הוא מדגים לנו שאין הבדל בין המדינה שלו, למדינה של האנשים הנאורים מהעולם הראשון.

הדיקטטור הגדול

שם בהשאלה (מרטין ריט, 1976) – דיקטטורה קלאסית בקומדיה

שם בהשאלה זאת קומדיה מרירה שמתרחשת בשנות ה-50 בשיא תקופת המקרתיזם. ארצות הברית הפלורליסטית, הפכה למעשה לדיקטטורית למדי עבור כל מי שחשוד בתור קומוניסט בין אם הוא היא או לא היה כזה. וודי אלן מגלם את הווארד פרינס, עובד פשוט במסעדה וסוכן הימורים במשרה חלקית. בעקבות חבר שמבקש ממנו להשאיל לו את שמו כדי שהוא יוכל להגיש את התסריט שלו ולהתפרנס, הוא במהרה הופך להיות השם המועדף להגשה עבור תסריטאים שרוצים לא לגווע מרעב ולהתפרנס.

ניתן לראות פה ביקורת חריפה כלפי תעשיית הבידור- זאת שזנחה את מיטב בניה תמורת הכסף והרצון להמשיך ולהיות חלק מהתעשייה. במהלך העלילה אנחנו רואים ומרגישים את הכאב של הדמויות בזמן שמלשינים עליהם- ניתן לראות זאת בדמותו של האקי בראון (זירו מוסטל הגדול). הוא נאלץ לרגל אחרי הווארד כדי שהוא יוכל לחזור לחייו האומללים בתור שחקן סוג ב.
הסצנה הבולטת ביותר בסרט היא הסצנה שבה הווארד עומד באומץ רב מול הוועדה המיוחדת של הסנאט ומסרב לשתף פעולה.

לאחר מכן שומעים שיר קלאסי של בינג קרוסבי – יש פה התנגשות מעניינת בין אמריקה היפה שקולטת את המהגרים ומגשימה חלומות לבין זאת שתוקפת אמריקאים בטענה שהם בוגדים. כאשר חושבים על דיקטטורה בקולנוע, הסרט הזה צריך להופיע במקום הראשון.

סצנת הסיום האייקונית

דיקטטורה בקומדיות – סיכום

לסיכום- ראינו שדיקטטורות יכולות להתקיים במגוון תקופות, גוונים וצבעים. אולי מדובר ברמז לכך שחשבנו שבשנת 2023 דיקטטורה לא יכולה לקרות בישראל. אבל כפי שאנחנו רואים אפשר בקלות להגיע למצב הזה במציאות ולא רק בקולנוע.

צרו קשר, להזמנת הרצאה או סטנדאפ:

דרור,0547454667

לשוחח ב-WhatsApp

[email protected]

The post דיקטטורה בקומדיות: הומור שחור תחת דיקטטורה appeared first on ילדי הקומדיה.

קומדיות רומנטיות מומלצות ולא מביכות

דרור ניר קסטל — Thu, 14 Feb 2019 09:25:33 +0000

הצכמה קומדיות רומנטיות רלוונטיות לוולנטיין

תקציר: אלו הקומדיות הרומנטיות שאוהבים אנשים שפחות אוהבים קומדיות רומנטיות. כולל ביקורות ממיטב האתרים

למרות שאנחנו אוהבים קומדיות, רוב הקומדיות הרומנטיות לא בשבילנו, אנחנו לא מזדהים עם המטרות, עם הדמויות וברוב המביך שלהן נדע כל מהלך עלילה, והבדיחות רק מקשטות את המסר, אהבה וחתונה עכשיו. אלא שיש כמה קומדיות רומנטיות לא מביכות, התייעצנו עם הגולשים, גנבנו ביקורות מאתרים אחרים והנה הסימוכין. מתנה שלנו לוולנטיין

כשהארי פגש את סאלי

קשה לדבר על קומדיות רומנטיות בלי לדבר על הקלאסיקה שהביאה את הז'אנר לשנות התשעים. בזכות הבימוי של רוב ריינר ("ספיינאל טאפ", "הנסיכה הקסומה") הכתיבה השנונה של נורה אפרון (שהפכה אחר-כך לבמאית בעצמה של סרטים כמו "נדודי שנה בסיאטל" ו"ג'ולי וג'וליה") והכימיה בין בילי קריסטל למג ראיין, הסרט הזה הוא הרבה יותר מרק סצינת המסעדה המפורסמת. הסרט מגולל את סיפורם של הארי וסאלי, שנפגשים מספר פעמים בחיים, מנסים להיות חברים אפלטוניים ו… לא נגלה מה קורה בסוף. הוא מרגש, מלא בבדיחות מצויינות, ומרגיש כמו טיול כיפי לניו-יורק של פעם.

באתר Rotten Tomatoes נכתב עליו "הציב סטנדרט חדש לקומדיות רומנטיות."

1989, במאי: רוב ריינר.

החתונה של החבר שלי

ג"וליאן ומייקל החליטו "להיפרד כידידים", והבטיחו לעצמם שאם הם לא ימצאו פרטנר תוך 9 שנים, הם יתחתנו. לאחר 9 שנים ג"וליאן מקבלת חדשות טובות: מייקל מתחתן. פתאום היא מגלה שכל השנים שלא היו יחד, כשניהלה רומנים בלתי מחייבים, בעצם חיכתה לו. בלית ברירה היא אורזת חפציה, וממריאה לחתונה בשיקגו. אבל היא לא מביאה מתנה, אלא נלחמת! המטרה שלה להיות הכלה של מייקל. בהתחשב בתחרות העומדת מולה המערכה לא תהיה קלה

באתר Rotten Tomatoes,נכתב עליו "הודות לביצועיה המקסימים של ג'וליה רוברטס, וספין חתרני על הז'אנר, החתונה של החבר שלי היא קומדיה רומנטית מרעננת ומשעשעת"

בפברואר 2019 כוכבי הסרט התאחדו בשער הגיליון של Entertainment Weekly

1997 במאי: פי. ג'יי. הוגאן

Forgetting Sarah Marshall \ קח את זה כמו גבר

פיטר, בחור צעיר שעובד כמלחין של סדרת מתח מטופשת. כוכבת הסדרה, שרה מרשל, היא במקרה גם זוגתו לחיים, אבל מסתבר שהיא בוגדת בו עם כוכב פופ והוא ננטש על ידה. כדי לנחם את עצמו הוא מחליט לטוס להוואי ולשכוח מכל הצרות. הוא מגלה כי שרה מרשל ובן זוגה נמצאים בדיוק באותו אתר נופש. כאן מתחוללת קומדיה של טעויות ומי שעוזר ליצירת סיטואציות לא שגרתיות ומאוד מצחיקות הם השחקנים הקבועים של אפאטו: פול ראד, ג'ונה היל וביל הדר. אבל יבעיקר ראסל ברנד הבריטי שמגלם את אלדוס סנו, כוכב הפופ המאוהב בעצמו ומאמין באהבה חופשית.

ביקורת עין הדג, עידן זיידמן: הוא מצחיק, הוא מכיל דמויות מעניינות, והוא קצת יותר בוגר מקומדיית הנעורים הטיפוסית.

2008, בימוי: ניקולס סטולר

10 דברים שאני שונאת אצלך

קמרון, תלמיד חדש בבית הספר, מתאהב בביאאנקה, הנערה הפופולרית בבית הספר. לאכזבתו, אביה של ביאנקה מבקש למנוע ממנה לצאת עם בחורים וקובע כלל – לפיו היא תורשה לצאת רק אם אחותה המרדנית קאט (תזכה לחבר משלה. כדי להתגבר על הקושי פונה קמרון לג'ואי, תלמיד נוסף המעוניין בביאנקה, והשניים רוקחים מזימה – הם ישלמו לתלמיד המרדן פטריק שיצא עם קאט. לאחר מספר ניסיונות כושלים פטריק מצליח לשכנע את קאט לצאת עמו, אך תוכניתו של קמרון כושלת וביאנקה מעוניינת לצאת דווקא עם ג'ואי.

ביקורת, דורון פישלר, עין הדג: לא תצליחו להתחמק מזה: אם לא תיקנו את הסיפור הרומנטי, לפחות תהנו מהבדיחות. אם לא תהנו מהבדיחות, אז פשוט תשבו ותבהו בהנאה במר מוזר או בגב' קריפי – איש איש לפי העדפתו – במשך שעתיים. בכל מקרה, מהסרט הזה תצאו בהרגשה טובה. תקנו אותי אם אני טועה, אבל בשביל זה באנו.

הסרט מבוסס על המחזה "אילוף הסוררת", שייקספיר

1999, בימוי: ג'יל גונגר

ליידי איב

נוכלת בשם ג'ין מנסה להונות, יחד עם אביה, בן עשירים בשם צ'ארלס במהלך הפלגה, אך השניים מתאהבים. כשצ'ארלס מגלה את האמת אודות ג'ין, הוא נפרד ממנה. מאוחר יותר, ג'ין מתחזה ל"ליידי איב", אריסטוקרטית בריטית, כדי לפגוש את צ'ארלס ולנקום בו. השניים מתאהבים מחדש ומתחתנים, אך נפרדים שוב בירח הדבש. בסיקוונס הסיום, אפילוג הסרט, השניים נפגשים שוב על ספינה.

ביקורת רוג'ר ארברט

If I were asked to name the single scene in all of romantic comedy that was sexiest and funniest at the same time, I would advise beginning at six seconds past the 20-minute mark in Preston Sturges' "The Lady Eve,” and watching as Barbara Stanwyck toys with Henry Fonda's hair in an unbroken shot that lasts three minutes and 51 seconds1941, בימוי: פרסטון סטרג’ס

החנות מעבר לפינה

עובד הבכיר בחנות המתנות של מטוצ'ק הוא אלפרד קראליק,צעיר חביב ונאה.הוא מאוהב בצעירה אותה לא פגש מעולם והוא אפילו אינו יודע את שמה.הם הכירו דרך התכתבות אנונימית שעסקה תחילה בנושאי תרבות והתפתחה לאהבה (מן רומן וירטואלי לפני עידן המחשב).כאשר מתווספת לצוות החנות צעירה בשם קלרה נובאק,הם אינם מסוגלים לסבול אחד את השני ורבים בלי הפסקה.כמובן,מה שכל אחד מהם אינו יודע הוא שהשני הוא חברו האנונימי להתכתבות.

ביקורת, רעות חוצה, סלונה:

רלוונטי מתמיד אפילו שעברו יותר מ-70 שנה, בגלל שהוא תמים ונאיבי וזה מחמם את הלב. בגלל שאם אתן לא מכירות עדיין את ג'ימי סטיוארט זה הזמן לפגוש אותו, ויסלחו לי כל החתיכים הגדולים של הוליווד אבל אין כמו המענטשים של פעם.

1940, בימוי: ארנסט לוביטש

מוכה אהבה

בחור בן שלושים פלוס מנהל מפעל קטן ומרוחק מהעיר, שכל עניינו הוא לאסוף כמה שיותר תלושים כדי לזכות בטיסות חינם. האובססיה הזו שולטת גם בחייו האישיים, או יותר נכון בחוסר חיים נורמליים. הוא מפחד מקשר ישיר. הוא מעדיף לנהל שיחות עם נשים דרך הטלפון בתשלום. הוא נהנה לפנטז על בחורה תמימה שעונה לו בצד השני של קו הטלפון, כזו שבאמת אכפת לה מחייו, ולא אחת שמוכנה להשמיע קולות חושניים כדי שיגיע לפורקן מהיר. את האשמה הוא בהחלט יכול להטיל על משפחתו מרובת האחיות, כשלכל אחת מהן יש עצה כיצד עליו לכלכל את מעשיו. השידוכים שהן מוצאות לו, מטרידים את מנוחתו לא פחות, אבל דווקא בתחום הזה יש אור בקצה המנהרה. ישנה בחורה אחת שמתעניינת בו למרות ואולי דווקא בגלל אופיו המיוחד, והוא גם יוצא מגדרו כדי להוכיח לה את אהבתו. הבחור מוכה האהבה, יעשה דברים שמעולם לא עלה על דעתו כי הוא מסוגל לעשות כדי לזכות באהבתה.

מהביקורות, יגאל קלוף, אתר סרט

הסרט "מוכה אהבה" אינו בעל תובנות גדולות. הוא גם אינו סרט אהבה סוחף וגדול מהחיים. אבל הוא בהחלט אחד הסרטים הטובים שראיתי לאחרונה. הוא כתוב היטב, משוחק היטב, נוגע ללב, עדין וכואב, וגורם לצופה להזדהות בקלות עם הגיבור הבודד, ולייחל שימצא אהבה, חום ושלווה, שיביאו מזור לבדידותו ועצבותו. הסרט נע בין דרמה לקומדיה בחן ובעדינות. ובכלל, המלה "עדינות" היא האסוציאציה הראשונית שלי לגבי הסרט "מוכה אהבה" – סרט קצר כל כך, אך מלא כל כך בטוב. אין לי הסבר ממשי מדוע הסרט כל כך טוב, ומילים לא ימחישו את מה שהעין והלב יבינו. לכו לראות, ומהר.:

בימוי: פול תומאס אנדרסון, 2003

קראו עוד:

שני הפול ראד- הקומיקאי האינדי לעומת שחקן המיינסטרים

וידיאו קומדי, סרטונים מצחיקים השבועיים, 12.12-28.11

שיין בלאק: מכניס את הקומדיה לאקשן

The post קומדיות רומנטיות מומלצות ולא מביכות appeared first on ילדי הקומדיה.

מהי הקומדיה הטובה בכל הזמנים?

דרור ניר קסטל — Tue, 06 May 2014 09:59:03 +0000

בלוגרים לקולנוע בוחרים ובוחרים את הקומדיה הגדולה ביותר

כמי שעוסק כבר הרבה זמן בתחום הקומדיה קשה לי לראות את הקומדיה מבודדת מההיסטוריה שלה. כדי להיות הבלוגר מספר אחת בנושא הקומדיה אצטרך לראות את הקומדיה הטובה בכל הזמנים. לשם כך גייסתי את החבר'ה מהשכונה, הבלוגרים לקולנוע, שיבחרו עבורי מהי הקומדיה הטובה בכל הזמנים. לא כולם התאפקו וחלק ציינו יותר מקומדיה אחת (חלק הרבה יותר) בתירוץ הנכון והלא מגניב שאי אפשר לבחור רק אחת. באסה.

החלטתי להציג את הבחירות לא בצורה היררכית אלא לפי דברי הבלוגרים, כך שלא כולם זכו לקול שווה, אבל הצלחנו לשים קץ לדמוקרטיה. ובכל זאת, אלו הסרטים שזכו ביותר מקול אחד: טיסה נעימה, והרי החדשות, הגביע הקדוש, מסיבת רווקות, ביג לבובסקי, בריאן כוכב עליון.

נשמח גם לדעת מה הבחירות שלכם.

***

עופר ליברגל (סריטה):

אין לי יכולת לבחור את הקומדיה הגדולה בכל הזמנים – וגם לצמצם ל-10 הוביל לוויכוחים קשים עם עצמי. והמיטב של הקומדיה הקולנועית הוא לא פעם אנרכיה, כך שרשימה תחמיץ את המטרה. אז הנה 25 סרטים המבטאים צדדים שונים של קומדיה קולנועית – חלקם לא נטו קומיים (אבל בכל זאת מצחיקים מאוד) וכל אחד מהם מוסיף משהו לתמונה של הקומדיה הקולנועית כפי שאני תופס אותה:

פריז הישנה:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=rXNwI4uRmSs]

שרלוק ג'וניור:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=4nT5vNb7NBk]

אורות הכרך:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=C_vqnySNhQ0]

מרק ברווז:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=VKTT-sy0aLg]

האלזפופין:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=qkthxBsIeGQ]

(אנחנו עוד נחזור אליו)

עמיחי חסון (תת מודע זמני):

קשה לי לבחור את "הקומדיה הטובה בכל הזמנים", צריך לחשוב על זה. אם פותחים את ההגדרה לסתם קומדיה שאוהבים – אז"ממלכת אור הירח" (Moonrise Kingdom) של וס אנדרסון היה סרט שהצחיק אותי מאוד, ודוקא בגלל ההגשה הכמעט אגבית של ההומור בסרט, שמתנהל בתוך עולם משלו, בדיוק כמו האי שבו הוא מתרחש.

ממלכת אור הירח:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=x0Zu8mumg-M]

***

יאיר רוה (סינמסקופ):

הדרך היחידה שלי להכתיר את הקומדיות הכי טובות היא לחזור לנקודה שבה גיליתי לראשונה את הדבר הזה שנקרא ״להתגלגל מצחוק״. זה התחיל עם ״טיסה נעימה״ ו״האחים בלוז״ ו״מאש״. אני חושב שאלה שלושת הסרטים שכנער פשוט צחקתי בהם הכי הרבה והכי חזק. כל שאר הקומדיות האדירות שאני אוהב של לוביטש ופרסטון סטרג׳ס, זה הכל היכרות מאוחרת. אבל ההתלהבות הראשונה היא מהסרטים הראשונים ההם.

טיסה נעימה:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=ZqtNxNRCcGg]

האחים בלוז:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=ujxDA9VsQG4]

מאש:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=y-JCQep-H3Y]

***

עופר ליברגל (סריטה):

להיות או לא להיות:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=7W_B10VbYjI]

סיפור פאלם ביץ':

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=IovYPrzT8Vk]

שיר אשיר בגשם:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=D1ZYhVpdXbQ]

הדירה:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=KCikRrtJirs]

שמונה וחצי:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=OtDQOF_pU8A]

(אנחנו עוד נחזור אליו)

ימית (אישה הולכת לקולנוע):

הקומדיה שלי, שלנצח תישאר הטובה ביותר בכל הזמן היא כמובן "חמים וטעים", סרטו של בילי ויילדר מ- 1959 עם טוני קרטיס, ג'ק למון ומרילין מונרו.

לא כתבתי עליו אמנם פוסט שלם אבל הנה קטע קצר מפוסט אחר בבלוג שלי שמדבר על הסרט.

חמים וטעים:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=NMqcICtij0M]

***

אור סיגולי (סריטה):

אני מקווה שאתה יודע שהשאלה שלך – מהי הקומדיה הטובה ביותר בכל הזמנים – היא שאלה מרושעת ולא הוגנת, כי היא יכולה להכניס אנשים כמונו לסחרור שלא נצא ממנו. אין שום סיכוי שאני מצליח לחשוב על קומדיה אחת, ולעמוד מאחוריה בלי להתחרפן.

הפקטור שלי לקומדיה טובה היא קומדיה כזו שהופכת להיות מצחיקה יותר ויותר ככל שצופים בה יותר. ניסיתי לחשוב מהן הקומדיות שצפיתי בהן הכי הרבה פעמים, וכל צפייה רק גרמה לי לצחוק בכל פעם יותר.

אחרי מאמצים כבירים הצלחתי לצמצם לעשירייה. באמת שניסיתי לצמצם ליותר, אבל לא הצלחתי:

בית החיות:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=q7vtWB4owdE]

והרי החדשות:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=KoSmxnBXMGU]

הגביע הקדוש:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=9V7zbWNznbs]

אהבה במלחמה:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=3UI_T2Eq2bc]

רעם טרופי:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Odd8Zdhuj9o]

מסיבת רווקות:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=a6gChlcBDmQ]

ד"ר סטריינג'לאב:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=vuP6KbIsNK4]

קיץ אמריקאי חם ורטוב:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=0wjt8n25VfM]

מת על המתים:

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=W4tVH7BPb-Q]

***

עופר ליברגל (סריטה):

רכבות שמורות היטב:

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=UCsb2oiXE-A]

פלייטים:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=nMWq40YtexY]

צוללת צהובה:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=teOSx4HgosI]

תעלת בלאומליך:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Qw_NHPc2CR8]

ברוסטר מקלאוד:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=JJYREhV08JA]

(אנחנו עוד נחזור אליו)

אלי מורנו (בלוג הקולנוע והטלוויזיה של אלי מורנו):

קשה לי להיכנס להגדרת הטוב בכל הזמנים, אותי מצחיקים סרטים מסוימים בזמנים מסוימים, וזה משתנה. אני מאוד אוהב את אנה פאריס וראיין ריינולדס ב"רק ידידים", בעיניי זה תופס את הצביעות בתרבות הפופ והערצת הסלבס, ואני גם אוהב מאוד את "יחצ"ן המסיבות" עם ראיין ריינולדס וטארה ריד. בקיצור אני פריק גדול של קומדיות אמריקאיות שהעיקר בהן הוא אנשים מצחיקים וסיטואציות מצחיקות עכשוויות עם התייחסות לתרבות פופולארית. כזה למשל הוא גם הסרט "מסיבת רווקות" עם כריסטין וויג, ואלו הסרטים שמצחיקים אותי מאוד.

רק ידידים:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=c_GepyMkDRw]

יחצ"ן המסיבות:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=lOyxm5R63RM]

***

איתן גפני, נועם סטולרמן ורודי קיסלר (רוזבאד):

וואו, זה כמעט בלתי אפשרי. גם אם נתאמץ חזק לא נוכל לבחור אחד, אבל אם נחלק את תשובתנו לשלושה חלקים, זה ודאי ייראה כך:

ראשית כל, צ'ארלי צ'פלין, ובעיקר "זמנים מודרניים" ו"הדיקטטור הגדול". לא ממש צריך לפרט כאן, אבל השילוב בין הסלפסטיק האלמותי לביקורת החברתית הוא מושלם.

שנית, ושלושה-ארבעה עשורים לאחר מכן, זה יהיה חבורת מונטי פייתון עם "הגביע הקדוש" ו"בריאן כוכב עליון", בשוויון עם האחים צוקר עם "טיסה נעימה" ו"קנטאקי פרייד מובי". הנונסנס הוא עיקר העניין כאן, ובשני המקרים מדובר בהתבססות על חומר קיים (במקרה של פייתון – אגדות נוצריות והביבליה החדשה, במקרה של האחים צוקר – קולנוע פופולרי).

שלישית ואחרונה, אין ספק שהגיבור המופרע ביותר של הקולנוע העכשווי הוא סשה ברון כהן, ובעיקר "בוראט" שלו. כהן הוא כנראה היורש הראוי ביותר לאותו צ'אפלין שבחרנו בהתחלה, אבל קיצוני הרבה יותר (בהתאם לרוח התקופה) ואחד שלא מפסיק להפתיע ברעיונות הרדיקליים שלו ובביקורת החריפה על אמריקה. באיזשהו מקום, זה אולי אפילו השילוב האולטימטיבי בין הבחירה הראשונה לבחירה השנייה שהזכרנו כאן, אבל גם הרבה מעבר.

זמנים מודרניים:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=DfGs2Y5WJ14]

קנטאקי פרייד מובי:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=mypS7VfwZLI]

הדיקטטור הגדול:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=yypR80BLEo4]

בוראט:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=LV5M9dXWOKQ]

בריאן כוכב עליון:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=4MwJOnleriM]

***

עופר ליברגל (סריטה):

הטרמפיסט:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=VxC6wJ-YhgY]

ז. זה זיוף:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=TMkZWWLHGXU]

רוח החופש:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=zp-bT0wO7MM]

7 יפיופות:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Mx2GoEV5yf0]

שושנת קהיר הסגולה:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=SRSyme8tFqU]

(אנחנו עוד נחזור אליו)

רותם יפעת (יפעת, רותם יפעת):

ביג לבובסקי – כי גם סחים ייהנו מסרט הסטלנים הזה. עיוות מוגזם, על גבול הלא הגיוני של המציאות יוצר מצבים קומיים וביקורת מבריקה על החברה. וגם כמובן כולל גגים נפלאים.

ביג לבובסקי:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=iMuFYnvSsZg]

***

עופר ליברגל (סריטה):

הטיול:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Xxq-I_e_KXg]

סוף העולם:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=n__1Y-N5tQk]

גם עופר ליברגל בחר בביג לובוסקי, בריאן כוכב עליון ובהרי החדשות

(אנחנו לא נחזור אליו)

The post מהי הקומדיה הטובה בכל הזמנים? appeared first on ילדי הקומדיה.