The post האם סאטרדיי נייט לייב עדיין רלוונטית? על הולדתה ודעיכתה של תוכנית הקאלט appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>אורות. מצלמה. זה עוד חיקוי שבלוני ולא מדויק במיוחד של מנהיגנו האהוב, דונלד טראמפ. הקהל החי פורץ במחיאות כפיים. מולו סלבריטי מחופש לסלבריטי אחר קורץ אל הקהל. "היי חברים, זה באמת אני. אני ממש פה באופן חי מולכם ויש לכם את הכבוד לראות אותי". הקהל החי פורץ במחיאות כפיים. סגן הנשיא נכנס מימין. הקהל החי פורץ במחיאות כפיים.
לרגע אפשר לחשוב שזה באמת סגן הנשיא. לא מלהיב כמו מועמדת לכוכבת קולנוע, או קומיקאי עם סדרה משל עצמו שהחלטתם שעדיף לבלות את הזמן בבהייה מולו. הנשיא, כצפוי, מנסה כמיטב יכולתו לספק חיקוי שיתעלה על החיקוי של טראמפ את עצמו. הוא מנפנף בידיים פתוחות מול הפנים ומקשקש משהו חסר פשר. הקהל צוחק כמו שרק שלט "נא לצחוק" יכול לגרום. "כבוד הנשיא", זועק הסלבריטי, "זה שבת בערב חי!"
"סאטרדיי נייט לייב": ממוסד תרבותי לחיקוי
"דניאל, אני רוצה שתעביר ביקורת על סאטרדיי נייט לייב", כותב לי העורך. "מגניב. שמעתי שנינט בדיוק זכתה בעונה הראשונה של כוכב נולד ואביניבי אובוהבה זכתה באירוויזיון. אתה רוצה דאבל פיצ'ר על 'גבעת חלפון' באותה הזדמנות?", הגבתי ברלוונטיות חריפה שחשבתי שתצחיק מישהו בעתיד. "אתה רוצה כסף?", תהה העורך. "כן, אני יהודי טוב, אני אוהב כסף", עניתי ביותר כנות מהצפוי. בסדר. ננסה.
סאטרדיי נייט לייב היא מופע חי שחלקו מערכונים מוקלטים מראש שמשודר בארה"ב, באופן מפתיע להחריד, בשבת בערב. קטע שאף פעם לא ממש תפס חזק בישראל, שבה שבת בערב בניו יורק שווה ארבע לפנות בוקר בראשון. פה אנחנו מתגבשים סביב המהדורה המרכזית של מוצ״ש, שמצחיקה בהתאם לערוץ שבו צופים, וסביב שנאה למוצר המקומי המקביל – ״ארץ נהדרת״, שהאמת שהיא תוכנית מצוינת אם אתם ממש בקטע של לראות את האנשים מהפרסומות ממשיכים לעשות את אותן דמויות מהפרסומות בין הפסקות פרסומת שבהן אותן דמויות מוכרות לכם דברים וביטוח ובנק. אז כן, יופי של דבר.
בישראל אנחנו מכירים את סנ״ל (כן, ככה) בעיקר בתור הרקע של חלק מכוכבי הקומדיה הגדולים של 50 השנים האחרונות, ובעשור האחרון בעיקר כ״ריל״ מזדמן ב"טיקטוק" הזה של הצעירים, או סרטון של חמש דקות ביוטיוב. וכן, 50 השנים. התוכנית הראשונה, שאחורי הקלעים שלה אפילו זכו לקומדיה משל עצמם, שודרה ב-11 באוקטובר 1975 – תקופה שבה היה מסך ביתי אחד, והתחרות הייתה מול שלושה דברים אחרים ששודרו ברשתות המתחרות הגדולות בארה"ב. בזמנו, NBC הייתה מהפכנית עם ביקורת חקיינית על השלטון, חדשות אירוניות ודמויות מטופשות להחריד ששיקפו לא רק את העשיר והיפה, אלא גם את המזעזע והמכוער, לא רק את בעל הכוח – אלא גם את ההוא המעצבן מהעבודה, ההוא המעצבן מהחופשה וההוא המעצבן מהתור למשרד הפנים. אותנו.
אי של שפיות או נוסטלגיה בלבד?
אממה? בשנות ה-70 פוליטיקאים עוד לקחו את עצמם ברצינות. הם חיו בדרמה מלאת חוקים ונאומים דרמטיים, ולראות אותם בקומדיה היה חדשני. כיום? תשאלו את תושבי גרינלנד באיזה מין קומדיה הם חיים בשנה האחרונה. אפשר לחלופין לעשות תחרות שתייה ושכיבות סמיכה משולבת עם שר המלחמה פיט הגסת׳. וככה זה באמת עובד. המלך לא סתם עירום, הוא מודע לזה בהחלט ומנפנף את הזין שלו בגאווה מול קהל של צופים שמחזיקים שני צבעים של שלטים: ״לך״ ו״וואו איזה גדול״.
קראו גם: הקומיקאים של סאטרדיי נייט לייב. לפני ואחרי
והסנ״ל? היא עושה את ההפך. היא מזכירה לנו באופן חצי מנחם שפעם עוד היה פה משהו ששווה ללעוג לו, בזמן שהיא מספקת מעין אי של שפיות. כזה שמגיש את הטירוף שלו בקריצה, שאומרת ״שנינו יודעים שמה שקורה כאן הוא לא בסדר״ וצוחקים על זה יחד. ומתחבקים. ואומרים שיהיה בסדר. ומעבירים לסרטון הבא.
כ
The post האם סאטרדיי נייט לייב עדיין רלוונטית? על הולדתה ודעיכתה של תוכנית הקאלט appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>The post אואזיס במדבר: גיה באר גורביץ' ויוגב יפת בקומדיה החדשה של כאן 11 | ביקורת סדרה appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>אקספוזיציה זוגית
טל"
"אה"
"אני רוצה שנראה סדרה שאני בוחר"
"בטח כפרע, תבחר"
"אני רוצה לראות את אואזיס במדבר"
"מה זה?"
"זאת סדרה חדשה"
"איפה רואים את זה?"
"בכאן"
"על מה זה?"
"זה על צימר, במדבר. זה של גיה באר גורביץ' ויוגב יפת"
"מי?"
"אלה שעשו את בנהאל, נו"
"מסטטיק?!"
"לא! המתנחל!!"
"אה"
"טוב בואי נראה כבר, זה בכאן"
"כן, אמרת, הנה זה… מה זה, שני מוזיקאים באים לצימר לעבוד על טראק, האקס המיתולוגי מפתיע את חופית ביום חתונתה… אתה בטוח שאתה רוצה לראות את זה? זה פשוט נשמע קצת… איך לומר…"
"נו?!"
"סחי."
"סחי?! האנשים שעשו את בנהאל השכוח אל?!"
"טוב, טוב, בוא נראה. אלה פרקים קצרים"
*שתי דקות לאחר מכן*
"ואי, זה מצחיק"
*שלוש דקות נוספות לתוך הפרק*
"מה זה הדפיקות האלה?!"
"נראה לי זה השכנים, הם דופקים שנשתוק כי אנחנו צוחקים חזק מדי"
*חמש דקות נוספות אחר כך"
"מה, זהו?! איפה הטישו? יואו כמה בכיתי מרוב צחוק, הכל פה רטוב. איפה הפרק השני?! תלחץ פליי!"
*שבע דקות לאחר מכן*
"יווו זאת גילת אנקורי!!"
"באמא!"
*שתי דקות נוספות אחר כך"
"נו, איפה עוד אחד??"
"כמה פרקים יש לזה בסך הכל?"
"רגע, אני בודקת"
…
"אוי לא"
"מה?!"
"יש חמישה"
"זהו?! מה זה?? אי אפשר לעשות משהו באורך הזה ולעשות רק חמישה פרקים!! כמה דמויות הם יעשו, רק איזה עשר?? זה לא פייר!"
"זה באמת לא פייר שהחיים לא הוגנים"
"לא לקחת קרדיט על ציטוטים של הבן שלך בבקשה! לא יפה לגנוב קרדיט לילד בן שבע"
"הוא עוד לא בן שבע!!"
"טל"
"אה"
"הביקורת הזאת קצרה מדי."
"גם הסדרה!!"
למען הקידום בגוגל: הלוקיישן הוא חלק מהסיפור
למען הקידום בגוגל, נאריך. "אואזיס במדבר" צולמה בצימר אקולוגי בנאות סמדר, אתר שמאז זכה בתואר של אחד הכפרים התיירותיים הטובים בעולם בתחרות יוקרתית של האו"ם. לא ברור איך יגיב האו"ם לטרפת שהביאו באר גורביץ' ויפת למתחם, טרפת שכוללת אורחים מקהילת הטראנס כמו די ג'יי דרוויש, שחקנים אורחים כמו שחף רז שעבד עם באר גורביץ' גם ב"ארץ נהדרת", מאיה ורטהיימר, אבי דנגור והאחת והיחידה גילת אנקורי, והמון המון איפור ופרוסטטיקה שהפכו את יפת ובאר גורביץ' לחמישה זוגות שונים, לא בהכרח של בן ובת (ואם כן לא בהכרח שהוא הבן והיא הבת), שדנים כולם בהיבטים שונים של זוגיות – קנאה, בדידות, הרגשות האלה שקבורים עמוק עמוק בפנים ואפילו לבן הזוג לא מגלים עליהם – ברמות מופרעות שלא הייתם מדמיינים שקיימות.
עם הזוגות אפשר למנות זוג די ג'יים חברים בנים, זוג בוגדים, זוג שמנסה להתחתן אבל האקס הדביל מהעבר מגיע, זוג מבוגרים ועוד. חמישה פרקים קצרצרים – בין 8 ל-12 דקות של זה – ממש לא מספיקים.
גיה באר גורביץ היא מאצולת הקומדיה הישראלית, עם היסטוריה של חיקויים ודמויות כבר מ"לילה טוב עם אסף הראל", עבור דרך סדרת הרשת הקודמת שיצרה עם בן זוגה, "בנהאל" על נער מגבעות השומרון והרפתקאותיו, המשך ב"צומת מילר", "טלוויזיה מהעתיד", "האחיות המוצלחות שלי", תקופה מכובדת ב"ארץ נהדרת" וסדרת הנוער "אבא מטפלת" (הצלחה גדולה אצל בת ה-9 פה). יוגב יפת, במקרה בעלה, הוא שחקן תיאטרון וקולנוע (התפקיד הגדול ביותר שלו הוא, מסתבר, יגאל עמיר ב"רבין, היום האחרון" אותו ביים עמוס גיתאי) ובמאי סדרות ילדים (ביניהן "אבא מטפלת"!). הזוג, כאמור, רגיל לעבוד ביחד ולחקור נושאים הקרובים לליבם, והפעם – זוגיות.
מאחורי המסכה: הקומדיה שבאיפור
נרחיב קצת בנושא האיפור, וגם, באותה הזדמנות, בנושא ערכי ההפקה הכלליים.
התקציב בארץ לסדרות אינו גדול, אבל באר גורביץ' ויפת מנצלים אותו היטב לבניית עולם מנותק לחלוטין מהשגרה. מדבר, חדר יפה, נוף (קצת משעמם, אני מוכנה להודות) ודמויות. בכל הפרק יפת ובאר גורביץ' מופיעים כזוג דמויות אחר, שונה, יחיד ומיוחד ובעיקר – לא דומה להם בשום צורה. לחיים מזויפות, שיזוף מודגש, תלבושות מוכרות או מוזרות, זקנים, אקססוריז (ולמי שראה את שמלת הכלה הצמודה בפרק השני – כמה יפתיע אתכם לדעת שהיא מסתירה בטן הריונית של לא פחות מחודש שמיני?), ובעיקר שפה.
אם ב"ארץ נהדרת" נשען האיפור מאוד על דמיון פיזי (לפעמים די צנוע) למושא החיקוי או הקצנה קומית מוגזמת-עד-מופרזת של הדמות, פה נמצא דמויות שכל סנטר מודבק, חולצה משובצת, שרשרת מוזרה או משקפיים אדומים מעבה אותן, מוסיפה להן עוד אפיון שאחר כך, בתזמון קומי מדיק, יישבר, או לפחות יגרום לך, הצופה, לחשוב מחדש על החיים של עצמך.
דמויות שצוחקים איתן
הדמויות פה מוקצנות, מוגזמות, מגוחכות ולא תמיד בשעתן הטובה ביותר, אבל הן מעוררות הזדהות ואף פעם לא נלעגות. סליחה על הקלישאה אבל אלה לא דמויות שצוחקים עליהן, אלא דמויות שצוחקים איתן, הזויות ולא-אפויות (או להפך, תקועות בדרכיהן) ככל שיהיו.
הפוקוס הוא לא סאטירה כמו בארץ נהדרת אלא דמויות שמתחברים אליהן, בדקות הספורות שבהן הן מופיעות על המסך, למרות הטמטום שלהן ואולי דווקא בגללו – רוצים בטובתן.
ערכי ההפקה הניכרים וכמות הבדיחות והאסקלציה הפיזית בכל פרק דורשים כנראה המון אנרגיה (וכסף), וגם מביאים כל פרק לשיא קומי מופלא בסדר גודל של עשר דקות. זה מסביר למה הפרקים קצרים כל כך. למה זה עובד? כי זה פרוע, שובר את כל המוסכמות ויש לזה לב ענק
אבל למה, יא רבי, למה רק חמישה?! תנו לנו עוד מזה!
The post אואזיס במדבר: גיה באר גורביץ' ויוגב יפת בקומדיה החדשה של כאן 11 | ביקורת סדרה appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>The post אודי כגן | אנציקלופדיה קומדיה appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>אודי כגן (1981) הוא קומיקאי, סטנדאפיסט, תסריטאי, שחקן, עורך וידאו ומוזיקאי ישראלי. הוא נודע בזכות השתתפותו בסדרה "משיח", בתוכנית "ארץ נהדרת" ובמופעי הסטנדאפ שלו.
קריירה טלוויזיונית
הפריצה לתודעה
כגן החל את דרכו כמוזיקאי. בהמשך, השתתף בתוכניות טלוויזיה שונות, אך הפריצה המשמעותית הגיעה עם יצירת דמותו של "משיח", סדרת הטלוויזיה שנבעה מהצלחת סדרת הרשת הוויראלית באותו שם.
תוכניות וסדרות בולטות
- "משיח" (2014–2019) – סדרת רשת ולאחר מכן סדרת טלוויזיה, בה גילם את דמותו של משיח, זמר כושל והבעלים של אורחן דרכים, המנסה להגיע ל"טופ" של תעשיית המוזיקה המקומית.
- "ארץ נהדרת" (2015–הווה) – כגן הצטרף לצוות התוכנית בעונה ה-13 ומאז מגלם דמויות מרכזיות, ביניהן דונלד טראמפ, אהוד אולמרט, נתן זהבי, אייל שני, אדיר מילר, בוגי יעלון, אורן חזן ודוד ביטן.
תפקידים נוספים בטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2015 לוהק לגלם את דמותו של עמי זינגר בסדרת הדרמה הקומית "החדש של עומרי גורדון. באותה שנה החל כגן לשחק גם בקומדיית המצבים של ערוץ הילדים "אלישע", בתפקיד מנצורה, בעל הקפטריה של בית ספר וחברו הטוב של אלישע.
כמו כן החל להשתתף בפאנל של "גב האומה", ששודרה בערוץ 10.
מינואר 2021 עד 2023 הנחה כגן את התוכנית "קארפול קריוקי", שמשודרת בכאן 11.
ב-2021 החליף כגן את שני כהן בתפקיד הפרזנטור של מותג הביטוח 9.
סגנון וייחודיות
כגן ידוע בהומור שלו, המאופיין במשחק מוגזם, דמויות מוקצנות ופרודיות על תרבות ישראלית. סגנונו משלב סאטירה חברתית ופוליטית עם יכולת חיקוי מרשימה.
סטנדאפ
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2016 החל להופיע כסטנדאפיסט במופע שכתב עם דנה פוליג, שותפתו לכתיבת משיח. במהלך השנים כתבו ארבעה מופעים נוספים. בשנת 2021 החל כגן לספר בהופעותיו על הלם הקרב שהוא מתמודד איתו. המופע משלב בין היתר שירה ונגינה על פסנתר
שירים ודמויות אייקוניות
כגן יצר שירים קומיים במסגרת דמותו של משיח, כגון "המחרוזת חוזרת", שבה שיתף פעולה עם אביב גפן ואביתר בנאי. בין דמויותיו הידועות ניתן למנות את משיח, ניסן המאבטח, אייל שני, אורן חזן ודוד ביטן.
חיים אישיים
כגן נולד וגדל ברמת השרון ומתגורר נכון לכתיבת שורות אלו בפרדס חנה. הוא למד במגמת התיאטרון של בית ספא אלון ברמת השרון. הוא נשוי ואב לשני בנים ובת.
השפעה ותגובות
כגן נחשב לאחד מהקומיקאים המשפיעים בישראל, וזכה לביקורות חיוביות על עבודתו. הוא חתם על חוזה טאלנט נדיר בזכיינית ערוץ 2 "קשת", עם שכר המוערך ב-100 אלף שקל לחודש.
ציטוטים מראיונות
בראיון ל-mako, הוא שיתף על תחילת דרכו ב"ארץ נהדרת":
"היום, כשאני נוסע לצילומים בארבע לפנות בוקר ורואה אנשים שעובדים בעבודות קשות באמת… אני מבין שזאת זכות אדירה לעשות משהו שאתה אוהב."
כגן גם התייחס לתהליך הקבלה שלו לסדרה "החדש של עומרי גורדון":
"אני פשוט חושב שהם כל כך אהבו את משיח, שהם אמרו לעצמם שלא הגיוני שזה אותו אחד שעשה את האודישן והחליטו כן לקחת אותי."
בנוסף, הוא הביע את רצונו להשתתף בתפקידים דרמטיים:
"אני לא אוהב מוסיקה שמחה ואני לא רואה סרטים שמחים."
בראיון ל"הארץ", כגן דיבר על הצלחת סדרת האינטרנט "משיח":
"כל מה שקרה עם 'משיח' הדהים אותי לחלוטין."
הוא סיפר על התהליך היצירתי מאחורי הסדרה:
"הרעיון המקורי היה לפתח סדרת טלוויזיה עם פרקים באורך חצי שעה."
כגן גם התייחס להשפעת הרקע המשפחתי על יצירת הדמות:
"הדמות של משיח מבוססת על אבא שלי, שהיה לו אולם אירועים."
להלן ראיון עם אודי כגן בפודקאסט "המוג'ו של בן בן ברוך":
Sources
The post אודי כגן | אנציקלופדיה קומדיה appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>The post בכי או צחוק? המערכונים שגרמו לנו לבכות appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>
תכניות סאטירה כמו "ארץ נהדרת" והמקבילה האמריקאית שלה SNL (Saturday night live) ידועות במערכונים המצחיקים שלהן. באמצעות שימוש בקומדיה, המערכונים האלה מביעים ביקורת על כל מה שקורה בעולם – מהפוליטיקה, דרך המצב יועד טרנדים בטיקטוק. לצד המערכונים המשעשעים הכוללים חיקויים מדויקים ובדיחות קורעות מצחוק, יש גם מערכונים שלא ניסו להצחיק אותנו, אלא מערכונים עצובים שניסו לגרום לנו לחשוב.
כזה הוא המערכון "כמה טוב שבאת הביתה" ששודר ממש לאחרונה ב"ארץ נהדרת". במערכון, שבעט לנו היישר בבטן, אודי כגן המוכשר מגלם חייל מילואימניק שחוזר הביתה לארוחה משפחתית, רק כדי לגלות ששום דבר לא השתנה מאז ה-7 באוקטובר. כולם עדיין רבים אחד עם השני על מי אשם, והאמירות על אחדות ו"ביחד ננצח" הן למעשה סיסמאות ריקות מתוכן.
אז הנה תזכורת לכמה מערכונים נוספים של "ארץ נהדרת" ושל SNL שעסקו בנושאים רגישים ורציניים, והותירו אותנו עם הרבה מחשבות וגם עם דמעות.
אשר מסיע את מפוני העוטף והצפון
נהג המונית אשר, בגילומו של יובל סמו, הוא אחת הדמויות האהובות עלינו ב"ארץ נהדרת". כמו כל נהג מונית טיפוסי, אשר אומר לנוסעים שלו במונית את כל מה שהוא חושב, והאותנטיות שלו תמיד יוצרת רגעים מצחיקים במיוחד. אלא שהפעם, הנוסעים שלו הגיעו למונית עם מטען רגשי כבד – אנשים שפונו מבתיהם בעוטף ובצפון, חלקם אף איבדו את קרובי משפחתם שנרצחו בידי החמאס. הנסיעה במונית מתחילה כקלילה ומשעשעת, אך ככל שהיא נמשכת כך היא הופכת להיות מרגשת ועצובה יותר. או כמו שאשר סיכם זאת: "שלושים שנה נהג מונית, פעם ראשונה אין לי מילים". לאחרונה אשר גם ראיין את החטופים ששבו הביתה.
"ארץ נהדרת" נגד ארגון הנשים של האו"ם
קראו עוד:
תוכנית מערכונים, קומדיה בריטית וקומדיה תקופתית של HBO ; סדרות קומדיה בהוט בדצמבר
מי היה טרבור מור, קומיקאי המערכונים שמת השבוע?
מאז שהחלה מלחמת חרבות ברזל, "ארץ נהדרת" עוסקת בהסברה בינלאומית – היא יוצרת מערכונים המבקרים את היחס האנטישמי כלפי ישראל ואת הסובלנות כלפי מעשי הטרור האכזריים של חמאס. במערכון הסאטירי והנוקב הזה עומד על המוקד ארגון הנשים של האו"ם. נציגות הארגון (שני כהן וליאת הרלב) עורכות חקירה בנושא האלימות המינית של השבעה באוקטובר, כשמולן יושב מחבל חמאס המוצג כקורבן. כשהמחבל מודה כי חמאס אנסו נשים רבות, הנציגות קוראות למעשים "אונס-התנגדות, אקט לגיטימי של התנגדות שחל רק על נשים יהודיות".
המערכונים העצובים של SNL:
דאע"ש – אנחנו ניקח את זה מכאן, אבא
ממש כמו "ארץ נהדרת", גם תכנית הסאטירה האמריקאית SNL יוצרת לעיתים מערכונים דוקרים עם אמירה חזקה. המערכון שנוצר לפני 8 שנים הוא פארודיה לפרסומת אמריקאית קיטשית לרכב טויוטה – אבא נפרד מבתו בדמעות שהיא מסיימת את לימודי התיכון וכביכול נוסעת לקולג'. אלא שהטוויסט כאן הוא שהיא מצטרפת לשורות דאע"ש. המערכון המצמרר מסתיים בקולזאפ ללוחמי דאעש עם המשפט " דאע"ש – אנחנו ניקח את זה מכאן, אבא". זה מטורף עד כמה המערכון רלוונטי כל כך לימינו.
הטרדות מיניות בעבודה
להרשמה לניזולטר
בשנת 2017 קמה תנועת metoo שהמחישה את השכיחות הגבוהה של אלימות מינית כלפי נשים. SNL החליטו להתייחס לכך במערכון שבו השחקנית ססילי סטרונג מגלמת מנהלת משאבי אנוש שנשלחה לסמינר שנתי בנושא הטרדות מיניות במקום העבודה. במערכון, סטרונג מעלה סוגיות שונות לגבי האופן שבו צריך להתנהג כלפי עובדות באמצעות שאלות אמריקאיות – "אתה נתקל בעובדת שלך במשרד. האם היא א'- נותנת לך מבט מפתה שאומר 'קח אותי'? ב'- היא אמרה לך לא בעבר אבל החצאית הקטנה הזאת אומרת כן אני חרמנית, או ג'- היא חיה את החיים שלה ואין לזה שום קשר אליך". מקווים שאתם יודעים את התשובה הנכונה.
ירי בבית הספר Sandy Hook
בשנת 2012, התרחש ירי בבית הספר היסודי Sandy Hook בעיר ניוטאון שבקונטיקט, ארה"ב. אדם לנזה בן ה-20 ירה לעבר התלמידים והמורים, ורצח 26 אנשים, ביניהם 20 ילדים. הירי המזעזע הזה עורר מחדש את הוויכוח בארצות הברית סביב סוגיית הנשק, וגם SNL התייחסו אליו עם מערכון מצמרר. התוכנית שודרה ב-15 בדצמבר של אותה שנה, סביב חג המולד, ונפתחה עם מקהלת הילדים של ניו יורק שביצעה את השיר הקלאסי של כריסטמס : Silent Night. כשמביטים בפנים של ילדי המקהלה ונזכרים בכך שהקורבנות היו ילדים בני שש-שבע, אי אפשר שלא לבכות.
The post בכי או צחוק? המערכונים שגרמו לנו לבכות appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>The post הומור וקומדיה בצל המלחמה – הסרטונים והממים מחרבות ברזל שמאפשרים לנשום appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>תמונה: מרדכי סנדרס. לינק בהמשך הכתבה
אין ספק, ישראל נמצאת באחת השעות הקשות ביותר שלה. המתקפה חסרת התקדים והאכזרית של חמאס ב-7 באוקטובר, שגבתה את חייהם של יותר מ-1300 ישראלים, הותירה אותנו המומים, כואבים וחרדים. אבל דווקא עכשיו, כשאנחנו בשיא השפל, זה בדיוק הזמן לנסות להתמודד עם המצוקה הנפשית שלנו באמצעות הומור.
המשפט "צחוק הוא התרופה הטובה ביותר" הוא לא קלישאה – מחקרים רבים מצאו שצחוק מחזק את מערכת החיסון, מעלה את מצב הרוח, מפחית כאב, מחזק את החוסן האישי והחברתי ומגן מפני ההשפעות המזיקות של מתח וחרדה. אז כדי להעלות את המורל, ולחזק אתכם בתקופה הלא קלה הזאת, הנה כמה סרטונים וממים על המצב שנקווה שבכל זאת יגרמו לכם לחייך ולצחוק ובעיקר – לשמור על שפיות.
"זהו זה" – משדר מיוחד עם ילדי עוטף עזה
בזמן מלחמת המפרץ שפרצה בשנת 1990, התוכנית "זהו זה" עזרה לנו להפיג את המתח והפחד לזמן קצר ולהתנתק קצת מהאיומים של סדאם חוסיין נגד ישראל. 33 שנה אחרי, "זהו זה" חזרה להרגיע אותנו עם משדר מיוחד שמטרתו, כפי שערוץ כאן הגדיר זאת – לאפשר לנו לנשום.
ואכן, חברי "זהו זה" – דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב, אבי קושניר וגידי גוב (ללא שלמה בראבא), העניקו לצופים שעה שאפשרה לנו לקחת מרווח נשימה מכל סרטוני הזוועה ועדכוני החדשות הבלתי פוסקים.
חברי "זהו זה" ביצעו שירים מרגשים כמו "נוף ילדות" של שלמה ארצי, "זה יבוא" עם ריטה, "שיר לשירה" של קורין אלאל וקינחו ב"לא קלה דרכנו".
בהמשך גידי גוב ערך מעין "מסיבת גן" עם ילדים בני 9 מקיבוץ זיקים ודיבר איתם ברגישות ובהומור על המצב. ארבעת המנחים ראיינו ילדה מקסימה בשם אלה שנתנה תרגילים להפחתת חרדה והעלתה עם מוני מושונוב זיכרונות מהדמות האייקונית שלו – באבא בובה. המערכון שעסק בשאלה מה מותר לשאול עכשיו היה סאטירה במיטבה, ומערכון הזקנים היושבים על הספסל ומדברים על מה שקורה העניק אור של אופטימיות בתוך החושך.
לצפייה בפרק המלא של "זהו זה":
"ארץ נהדרת" בסרטוני תמיכה
תכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" אמנם נמצאת בפגרה, אבל כוכביה לא יכלו להישאר אדישים למה שקורה והצטלמו לסרטונים שמחזקים את חיילי צה"ל ואת העורף.
אסתי וראובן, הלא הם ליאת הר לב וערן זרחוביץ', שלחו ברכת כמעט שבת שלום לחיילים ואיחלו "ישועות רכות, מטענים רבים, מפצלים שווים ותחתונים צחים".
גם רועי בר נתן הצטלם לסרטון שמדבר על ההירתמות של אזרחי ישראל למען משפחות העוטף וחיילי צה"ל ברכישת ציוד והוכיח שיש לנו ארץ נהדרת.
רחל מאופקים – הגיבורה של המלחמה
רחל אדרי מאופקים, שהציעה למחבלים עוגיות ושתייה וכך הסיחה את דעתם בזמן שהיא ובעלה חולצו בידי הימ"מ, הפכה לסמל לניצחון על החמאס. סיפור ההישרדות מעורר ההשראה שלה וקור הרוח שהפגינה, זכו למחוות גדולות – מעוגיות שנושאות את שמה, ועד ציור גרפיטי של דמותה בלב תל אביב. מישהו אפילו קעקע את פניה על רגלו.
ברחבי הרשת הועלו מאות סרטונים וממים על רחל והתושייה שלה מול החמאס. הנה כמה מהם:
ביידן – המנהיג שעם ישראל צריך
נאום התמיכה בישראל של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן היה קרן אור באפלה. ביידן הביע זעזוע מהטבח שחמאס ביצע, והזהיר את אויבנו מפני התערבות של ארצות הברית במלחמה. אם בעבר ביידן נתפס כזקן דמנטי שלא באמת יודע מה קורה מסביבו, הרי שהנאום שלו עורר בנו תחושה של ביטחון ותקווה.
בעקבות הנאום, הועלו ברחבי הרשת סרטונים וממים מצחיקים שמאדירים את נשיא ארצות הברית, למשל:
שיטת העינוי נגד חמאס – שירים של מני ממטרה
צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם – האמנם? בסרטון שרץ ברשת נראים מחבלי החמאס כשהם כפותים כשברקע מתנגן במשך 8 שעות ברצף השיר "מני ממטרה". אין ספק שמדובר בעינוי אמיתי. מני ממטרה בעצמו כבר הדק ואישר שמדובר בתיעוד אותנטי, בינתיים נוצרו כמה סרטונים וממים על מני ממטרה
The post הומור וקומדיה בצל המלחמה – הסרטונים והממים מחרבות ברזל שמאפשרים לנשום appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>The post מועמדי האקדמיה הישראלית לפרסי טלוויזיה בדרמה קומית וקומדיה 2022 appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>כמדי שנה הוכרזו המועמדים לפרס האקדמיה הישראלית. יש שם כל מיני אנשים שלא מעניינים אותנו, אלא רק היוצרים והכוכבים של הקומדיות, או כמו שקוראים לזה בכאן קומדיה או דרמה קומית, לא שונה בהרבה מגלובוס הזהב או מהאמי.
המועמדות בתפקיד שחקניות משנה בדרמה קומית או סדרת קומדיה
ואלו המועמדות לשחקנית משנה, כמעט כולן מהסדרה "המפקדת": גל מלכה המגלמת את חגית; כרמל בין, המגלמת את צימר; נועה אסטנג'לוב המגלמת את צליל; שחקניות משנה מועמדות נוספות הן לירון בן שלוש, חמוטל מ"שישו ושמחו" ורותם סלע על תפקידה "בבלאדי מורי" – דנה לימוני.
המועמדים בתפקיד שחקן משנה בדרמה קומית או סדרת קומדיה
אצל שחקני המשנה בדרמה קומית או סדרת קומדיה יש טיפה יותר מגוון: איתי זבולון (טונה)
על התפקיד במי שמע על חווה ונאווה – רז נשר, אלי גורנשטיין על דרוק ב"שישו ושמחו", דור הררי
על כפיר ב"המפקדת", נועם אימבר על "יוגב" בהמפקדת, עומר עציון על גור ב"בלאדי מורי"' ונתן דטנר על תפקיד החזאי הראשי ב"שישו ושמחו".
תוכניות מערכונים וסאטירה
המועמדות לתוכניות המערכונים והסאטירה בן אלשוסמו סג'ניק, מכאן; ארץ נהדרת, שידורי קשת, 12; בובה של לילה, ערוץ הספורט; היהודים באים, כאן; זהו זה, כאן:
גם תסריטאי התוכניות באלו מועמדים, למעט אלשוסמו, וכן יגאל שילון מועמד לחוזרים לפספוסים.
תסריטאי דרמה קומית וקומדיה
אדיר מילר מועמד כתסריטאי צומת מילר; גלית חוגי ונועה ארנברג על מי שמע על חווה ונאווה; סיגלית ליפשיץ ושלום הגר על שישו ושמחו; סתיו אידיסיס על בלאדי מורי; עטרה פריש וניר ברגר על המפקדת; ורובי דואניאס ויניב פולישוק על סברי מרנן.
במאי דרמה קומית וקומדיה
הבמאים המועמדים הם אדיר מילר על צומת מילר, גורי אלפי אהרון על מי שמע על חווה ונאווה, יוגב יפת
על בלאדי מורי, סיגלית ליפשיץ ושלום הגר על שישו ושמחו, עטרה פריש על המפקדת ורובי דואניאס על סברי מרנן
שחקנית ראשית בדרמה קומית וסדרת קומדיה
ואלו המועמדות לתפקיד שחקנית ראשית לדרמה קומית או סדרת קומדיה: אלונה סער על נועה ב"המפקדת"; חנה לסלאו על נאווה ב"מי שמע על חוה ונאוה",יסמין עיון על שירה ב"שישו ושמחו"; נעמי לבוב על מורי ב"בלאדי מורי", קרן מור על "מי שמע על חוה ונאווה"
שחקן ראשי בדרמה קומית וסדרת קומדיה
אדיר מילר על אדיר מילר בצומת מילר; אקי אבני על אלחנן בשישו ושמחו; גל זייד על עופר בצומת מילר; נווה צור על נחום בשישו ושמחו; ושלומי טפיארו על ליאור בבלאדי מורי.
סדרות הקומדיה והדרמה הקומית המועמדות
- בלאדי מורי
- המפקדת
- מי שמע על חווה ונאווה
- סברי מרנן
- צומת מילר
- שישו ושמחו
טקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה יערך בבית דני ב- 28.3 וישודר בכאן 11.
The post מועמדי האקדמיה הישראלית לפרסי טלוויזיה בדרמה קומית וקומדיה 2022 appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>The post סאטירה לוחמנית ונוסטלגיה מתקתקה – אז והיום בבדיחות מצבי חירום appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>מה עוד היה לנו במלחמת המפרץ? חרדה מחוסר הוודאות ושום יכולת לדעת מתי זה יסתיים, הורים וילדים בבית, והרבה מאד וודו שמערב לטקס ומסיכות כדי להתגונן. מדי פעם נשמעים קולות על הסולידריות של אז – המדינה שחילקה לכל אזרח ערכת מגן מפני לוחמת אב"כ, ונחמן שי שהיה המרגיע הלאומי ועשה חזרות רבות על הקאצ'פרייז שלו "ולשתות הרבה מים". היום, לעומת זאת, קבלו את המענק לעצמאים שכדי לקבל אותו צריך להתגנב לבית שימוש שאינו בשימוש ולפתוח דלת שעליה שלט "זהירות נמר" ואת המענק למשפחות עם ילדים שנראה שבמעט כסף הכעיס הרבה מאד אנשים. אה, ודרישה לתפור לעצמכם מסיכה או לקנות ערימה – בעשרה שקלים ליחידה.
אז והיום, הצורך בפורקן של המתח בתקופה מלאה באי וודאות ניכר. אבל, האם הנוסטלגיה העזה לזהו זה מוצדקת? האם מה שהיה אז הוא באמת מה שהיינו צריכים – והיום כבר אין?
אז מה היה לנו במלחמת המפרץ? קודם כל, היה די הרבה. חוץ מזהו זה היה גם את "העולם הערב" הפרועה והמוצלחת לא פחות (אליה יש פחות נוסטלגיה, כנראה בגלל האבולוציה המעציבה של כוכביו), וגם "זבנג" – אז עדיין טור קומיקס בעיתון בודד ולא המפלצת הרב-זרועית של סוף העשור – הפליאה בבדיחות שכולם הכירו. מה שלא היה הוא ערוצים אלטרנטיביים – לא היו רשתות חברתיות וחוץ מפנזין או שניים שצילמו כמה יוד ביתניקים במכונת צילום ליד המזכירות כשאף אחד לא ראה, לא ממש היו ערוצים מעבר לאלה הרשמיים.
זהו זה מביאים את הבאבה בובה להציל את המצב:
היום, יש המון. יש את ארץ נהדרת, קבוע כל שבוע.
ויש עוד המון "רץ בווצאפ" מסוג כזה או אחר – ממים, סרטונים, בדיחות, משחקי מלים, קבוצות פייסבוק… המונים. כמו ב"צוק איתן", כוכבי הרשת עדיין איתנו ומנפקים בדיחות שחורות וציניות באופן קבוע. אבל לאף אחד מהם, כולל לארץ נהדרת, אין את מה שהיה לזהו זה – את מדורת השבט. אין את 100% אחוזי הרייטינג, ואין את הצימאון לשבוע הבא. המפה לשם נשלח מם או סרטון, ולפעמים יש גם סדרת סרטונים בתדירות כזאת או אחרת. אבל אין את ההמשכיות, את הציפיה ליום חמישי בשמונה וחצי ולשידור החוזר מחר באחת וחצי. אין בדיחה אחת שכולם שמעו, וחזרו עליה, והכירו, וצחקו ממנה עד שנכנסה ל-DNA הלאומי.
חוץ אולי משיר המרפסות, המנון הסגר של ארץ נהדרת:
האם הבדיחות דאז באמת היו יותר מוצלחות? אולי. אני לא ממש משוכנעת שהבאבא בובה יותר מצחיק מעופר ומאור, אבל ברור שהיתה לו יותר נוכחות ושהופעתו הקבועה, פעם בשבוע באופן קבוע, הפכה אותו לדמות מוכרת לא פחות מנחמן שי, או ברסימנטוב של ימינו. בטח יותר מוכר מעופר ומאור.
הבאבא בובה חוזר לעודד, זהו זה 2020:
בהשוואה בין זהו זה של אז ושל היום, נראה שעיקר ההומור מאד חיובי – הבאבא בובה לגמרי בא לעודד, השירים חביבים, הכל באווירה מאד נעימה, לא נשכנית או פוגענית. ועדיין ההומור מיזוגני לעתים וסטראוטיפי עד רמת הקרינג'. לזכותם אגיד שגם ההומור הממוסד של היום לא חף מסטראוטיפים, ולעתים קרובות אכזרי ופוגעני הרבה יותר.
על מה צחקו אז ועל מה היום? הנה העולם הערב מראים לנו שתאוות בצע לא נולדה במאה ה-21:
גם אז וגם היום צחקנו על ההגבלות, הבעיות ועל מה שצריך האדם הפשוט לעשות בסיטואציה הלא ברורה הזאת שנפלה עליו מגבוה. פוליטיקאים? דוברים? הם לא חסינים, ונשמו שפע עקיצות בנוגע למשה בר סימן טוב ובואו לבאס, ליצמן ויאיר נתניהו, כלומר ביבי, רק ביבי! אבל אנחנו בעיקר מחכים לשמוע מה יש להם לומר.
ההומור היום בעיקר ציני ועוקצני יותר. אם פעם העוקצנות היתה שמורה למחתרת של העולם הערב (כן, הם היו אז די מחתרתיים – בערוץ ניסיוני עם אפס תקציב ושני מנחים צעירים שלא ממש בטוחים מה לעשות עם הדבר החדש הזה, מצלמה), היום היא בכל מקום.
אפ פעם ההומור היה ברובו ממסדי ובחלקו הזעיר חתרני – היום הוא בעיקר חתרני, צץ לו מפה ומשם, מקבוצת פייסבוק וערוץ טלגרם, מיצרן ממים חצי-אנונימי למשנהו. ערכי ההפקה דווקא עולים – כל סרטון באפס תקציב נראה יותר טוב מרוב המערכונים בניינטיז. ההבדל העיקרי – אם פעם היה קשה מאד להתחמק מהסאטירה – היום צריך לחפש אותה באופן פעיל, ולהמשיך לחפש, אחרת לא תדע שיש עוד סרטון בסדרה.
לסיום, הנה עופר ומאור, הדבר הכי קרוב שיש לנו כרגע למתחתרת "העולם הערב", מאחלים לכם חג שמח בסרטון השלישי לענייני קורונה:
The post סאטירה לוחמנית ונוסטלגיה מתקתקה – אז והיום בבדיחות מצבי חירום appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>The post בינג' לבידוד – שמיניית הסרטונים הכי מצחיקים שמצאנו על הקורונה appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>נכון הכל רציני עכשיו? תראו כמה דובדבני וקובץ רציניים כשהם מדברים על הקורונה:
ויוסי פנסו מפנק ברשימה מוזיקלית כדי שנזכור מה אסור לעשות:
את שני אלה מצאתי בערוץ של הקומדי בר.
עידן אלתרמן ולהקתו, האלתרמן'ס, כלומר בנו ובתו, עושים פה כבוד למסורת:
עקבו אחריו בעמוד הרשמי.
שרון לוקסנבורג כתבה מחדש את אחד השירים המוכרים מ"היפה והחיה", בעזרת מירי זהבי ועודד סנדטש ששרים נפלא נוצר פה משהו מיוחד.
(גילוי נאות: הבת שלי חיפשה אותי לבל בפורים, אבל רוב האירועים שהייתי ואמרה ללכת אליהם עם התחפושת התבטלו).
אל תשכחו לבקר בערוץ שלה, שרון לוקסנבורג. זה שווה.
על עופר ומאור תמיד אפשר לסמוך. הם יודעים את העבודה. הנה הם נותנים, בתורת "האחים שמחה", לא פחות משני שירים קורעים. "זה נמוך", הזהירה הצדקת ששלחה לי את הסרטונים.
"נכון", החזרתי לה. "אבל מצחיק".
לכו לערוץ שלהם, עופר ומאור. רציתם ללמוד בטח, הנה מה שבאמת תראו בחודש הקרוב.
והדר לוי כבר כתבה על זה סטנדאפ! שלם!
עוד מזה בערוץ שלה, סטנדאפ הדר לוי.
גם ארץ נהדרת לא טמנו ידם בצלחת:
עקבו אחריהם בפייסבוק.
תרגישו טוב כולם, ואל תשכחו לעקוב אחרי חולה 74 בטוויטר. תהיו בריאים.
קראו עוד:
תחרות הסרטונים המצחיקים של 2018
וידיאו קומדי סרטונים מצחיקים, 7.5-23.4
The post בינג' לבידוד – שמיניית הסרטונים הכי מצחיקים שמצאנו על הקורונה appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>The post טכניקות ליצירת הומור appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>(ניתן להזמין בהרצאה: [email protected])
אי התאמה סמנטית
אי התאמה סמנטית משמעותה שילוב בין שתי מילים, מבעים או משפטים שאינם מתאימים מבחינת משמעות, למשל חתול נובח, ילד מקולקל, ענן הולך לישון. ככל שהמשמעויות מתרחקות יותר, אנחנו מתקרבים יותר לעולם הנונסנס, שם כמה שפחות צפוי יותר טוב.
למשל יש לה שן אחת מתכלת ואוזניים נקיות.
יש ים זבובים, אמרתי נעשה ריבה
אליטרציה
אליטרציה מוגדרת כחזרה על עיצורים או צלילים בכמה מילים. זה כלי נפוץ בשירי משחק, כמו גנן גידל דגן בגן ושרה שרה שיר שמח או נחש נשך נחש.
למי יש מכון למסז' בפסז'?
לסשה בפסז' יש מכון למסז'
נכון שהמכון של סשה למסז'?
נכון המסז' של סשה במכון
חזרה
כבר הזכרנו בעבר את החזרה בסדרות ובקומדיות נוספות. בסדרות קומדיה הוא הופך למאפיין כל כך בולט של דמות, וכך הוא הופך את הביזאריות שלה להרגל שלה אנחנו מצפים. חשבו על צליל כמו "דופ", איך במעט מאוד אפשר לאפיין דמות.תפקיד נוסף של חזרה הוא לבנות תבנית לפני ששוברים אותה. חזרה יכולה לשמש גם כלעג לדמות שאומרת שוב אותם דברים בדרכים שונות.
הגזמה/אוברסטייטמנט
גם בדיבור הרגיל אנחנו משתמשים בגוזמאות לצרכים רטוריים, "תמיד את מאחרת", "אני יכול לאכול סוס", "אני ממש יפה". בקומדיה זה עובד ככל שההגזמה גדולה ומופרכת יותר. ג'ים קארי ובכללה הקומדיה האמריקאית מייצגים בולטים של ז'אנר זה.
שבירת ניבים
הרבה מההומור מבוסס על שילוב של המוכר ושל אלמנט ההפתעה. דרך קלה לעשות זאת היא פשוט לשנות ניב מוכר. בדרך כלל אנחנו משנים את הסוף, אבל אפשר לשנות גם חלק אחר או אפילו להבין את הניב באופן מילולי.
למשל "העם נקעה רגלו"
"בונה עולם"
https://www.youtube.com/watch?v=_NYgvsSGlTc
דו-משמעות
בדרך כלל אנחנו חושבים על דו-משמעות בהקשר של מילה יחידה, אחות יכולה להתפרש בשתי משמעויות, צב בשמיעה יכול להתפרש גם כצו. לדעתי, טקסטים מופתיים בתחום הקומדיה הם טקסטים ארוכים ומלאים שיכולים להתפרש לשני כיוונים. למשל:
חיקוי
החיקוי הוא מעין יצירת עותק קומי למקור. הוא יכול להיות חיקוי קולי או חיקוי ויזואלי. החקיין גורם למאזין או לצופה בו לדמיין את מושא החיקוי . כאשר חקיין מחקה בקולו או בדמותו הפיזית אישיות מוכרת , המאזין או הצופה משווה בדמיונו בין מושא החיקוי ובין החיקוי וכך נוצר הפער הקומי . חיקוי יכול גם להתייחס ליצירות פארודיות המחקות ז'אנר.
עמימות
עמימות אומנם נשמעת דומה לדו-משמעות,אך בעוד דו-משמעות טומנת בחובה שתי משמעויות של ביטוי, בעמימות בקושי נגיע לאחת. לפעמים זה מתבטא בג'יבריש, לפעמים ברטוריקה שאין בה דבר ולפעמים בצייפייה למידע שלא מגיע.
http://https://www.youtube.com/watch?v=AcfekklpqOo
אנדרסטיימנט
לשון המעטה היא שימוש במילה או בביטוי חלש או מקטין לאירוע נסער ודרמטי, כך למשל אמירה כמו "זה בטח כואב" לכריתת יד, או "קצת רטוב פה" לשיטפון.
אינטרטקסטואליות
אינטרטקסטואליות היא אזכור או רמיזה לטקסט אחר או אפילו למערכת סימנים אחרת. בהומור הדבר נעשה לרוב תוך שינוי ההקשר להקשר לא הולם. מוכר גם כהומור רפרנסים.
ניגודים
ניגוד הוא מהבסיס של ההומור ונמצא כמעט בכל בדיחה, זה יכול להיות ניגוד בין המיני לתמים, בין הסביר ללא סביר, בין הבוגר לילדותי, בין החכם לטיפשי, בין החג לחול, בין אבל לחגיגה ועוד. הכי ידוע הוא שוטה הכפר – האיש שמצפים ממנו להיות דהיל ומקבלים ממנו תשובות חכמות. אנחנו מעדיפים ניגודים שאינם צפויים מדי, ועדיף ליצן בבנק מבבית קברות.
שבירת טאבו
שבירת טאבו היא שבירה של חוקי הנימוסים, הטאקט וכל הנושאים שאסור לדבר עליהם. זהו ההומור של אוהבי ההומור השחור, הומור הגרדומים, בדיחות על מוות, נכות ועוד או סתם הפרות של קונצנזוס.
The post טכניקות ליצירת הומור appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>The post דניאל בוקס – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>שם שמעתי שיש להם מדשאות מאוד יפות, אז אולי שווה לקפוץ. על כל פנים, הייתי אומרת לה שתמשיך לנסות, כי זה גם מה שאני עושה.
כמו כן, אני לא כל כך עוצבתי על סטנדאפ, כי זו לא ממש הייתה השאיפה. השאיפה הייתה לכתוב, אז קראתי ספרים, הבנתי שזה פחות, עברתי לספרים שהם לא עלילתיים כמו מקבצי טורים של עלי מוהר וגיא מרוז, קטעים קומיים של דני סנדרסון, "הקומדי סטור", מערכונים של "פלטפוס", "דומינו גרוס" אחר כך המופע של אסי וגורי. אני נשארתי מאוד ציונית עם החוש הומור. כשהייתי בתחילת חטיבת הביניים, שזה השלב שהמוח יותר מתחיל לגבש דעה על מה קורה, עלו בטלוויזיה הישראלית "משחק מכור" ו"ארץ נהדרת" שלא כמו לראות "החרצופים" בילדות ולא להבין פאנצ'ים אבל שהם יחלחלו, פה כבר הבנתי מה קורה והחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות.
הרבה מהחוש הומור שלי עוצב על אנשים שהחוש הומור שלהם עוצב על ידי אנשים אחרים, לכן צריך לדבר איתם
וכולם כנראה יגידו מוטי קירשנבאום, כי עוצבתי גם על הכתבות שעשו על האנשים האלו, אז אני יודעת.
חוץ מזה אנחנו בישראל, במידה ובאמת לא קורה כלום אז פתאום מוצאים איזו מנהרה של החמאס או משהו ואז צריך לדבר עליה.
אממה, כשחוצים כביש להסתכל לשני הצדדים גם אם הוא חד סטרי כי יש מפגרים על אופניים וקורקינטים בכל מקום ובכל צד.
The post דניאל בוקס – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>