3 מתוך 4 הופעות שלו בישראל כבר סולד אאוט – מי זה הסטנדאפיסט מריו אדריון, מה הקשר שלו לדוגמנות ולמה הוא מצליח בישראל?

מקור תמונה

בעוד כשבוע יגיע לארץ הסטנדאפיסט הגרמני מריו אדריון. למרות שהשם כנראה לא אומר לכם הרבה, הוא כבר הגיע לסולד אאוט ל-3 מתוך 4 הופעות, אז כנראה שיש לו מעריצים בישראל. לרגל ההופעה והעובדה שהוא מגיע לכאן, בואו נכיר את הגרמני החביב הזה ונחקור את הסגנון הקומי שלו.

דוגמן לשעבר נשוי ליהודייה מתבדח על השואה – ברוכים הבאים לסטנדאפ של מריו אדריון

מריו נולד בגרמניה הדרומית, במקום שגם אלוהים לא יכול לאיית את השם שלו בצורה נכונה.
הוא התחיל את דרכו כדוגמן מצליח. אבל אחרי מעבר לארצות הברית, הוא עשה מהלך שאף דוגמן כנראה לא עשה: הוא הפך את החיים האישיים שלו – הדוגמנות, המבטא, הזהות הגרמנית, ואפילו הזוגיות שלו עם יהודייה – למופע קומי ייחודי. הנישואין שלו הפכו לגאג קומי חוזר שבו הוא מספר שזה נותן לו חסינות לצחוק גם על יהודים. בנוסף ההומור שלו כולל לא מעט רפרנסים לרייך השלישי והומור אבחנתי על התרבות האירופית (בדגש על הבדלי האופי בין גרמניה לשאר אירופה).

"אני נשוי ליהודייה, מותר לי לצחוק על יהודים בתור גרמני, לסבא שלי אסור, אבל זה קשור לזה שבגללו יש פחות יהודים בגרמניה, לא משנה, זה סתם משהו קטן שקוראים לו השואה".
זה בהחלט נשמע כמו קטע של רובין ויליאמס, לשניהם הייתה יכולת לצחוק על השואה, יהודים ופוליטיקה
כמעט מבלי לפגוע. אבל הוא מגיש את זה בצורה שונה – פחות וירטואוזי על הבמה – הוא לא שחקן שזכה באוסקר, אבל הוא לא פחות חד על הבמה.

Trump vs Hitler

סטנדאפ ופוליטיקה וקומדיה שחורה – השילוב המורכב

ישנה דילמה נצחית בעולם הסטנדאפ – האם לצחוק על פוליטיקה? ואם כן איך לעשות את זה?
חלק אומרים שברגע שאתה עושה את זה אתה מאבד חצי מהקהל, פשוט כי הוא מתחיל לשנוא אותך.
אבל מריו לוקח את המוקש הזה שנקרא סטנדאפ פוליטי, ומצליח לפרק אותו לחתיכות קטנות ומצחיקות.
איך הוא עושה את זה? הנה הניחוש לגבי המתכון.

הוא צוחק על הגרמנים עצמם בלי בושה, הוא בא בגישה של עשינו דברים נוראיים, אבל אנחנו כל כך נחמדים, הייתם מאמינים שגרמנו למוות של עשרות מיליונים וכבשנו את אירופה?
הוא גם לא חושש להיכנס בפוליטיקאים כמו טראמפ ופוטין כדי להראות את הגיחוך בקבלת ההחלטות שלהם. יש אצלו תובנות פוליטיות אבל לא כאלו שגורמות לך להגיד: הוא מצביע למפלגה הזאת.
כולם נוראיים מבחינתי, אני פשוט יודע להציג את זה בצורה מצחיקה ומלאת חן גרמני.

No Hugs, No emotions

למרות החרם – הוא מגיע לעשות סטנדאפ בישראל

אפשר לומר בצורה כמעט גורפת שכמעט לא מגיעים לכאן אמנים בינלאומיים בשנה האחרונה.
הוא יגיע, אולי בגלל רגשות אשם ואולי זה כי לא אכפת לו מחרם אחרי שהעם
שלו עשה דברים קצת יותר גרועים.

ההומור של מריו מתכתב עם ההומור של בילי ווילדר – שחור, אפל והופך כל דבר נוראי שקרה למצחיק.
אז אתם רוצים ליהנות מערב שכולל קצת תרבות גרמנית, הומור שחור וקומדיה איכותית, אז בהחלט כדאי לצפות בחלק מהקטעים שלו, או אפילו להיכנס לרכבת ולנסוע להופעה משחררת ומצחיקה.


קראו עוד:

סטנדאפ שאחרי מלחמה: האם הענף מתאושש כשהתותחים לא רועמים?

מיהו רג'י וואטס – קומיקאי או מוזיקאי? ויש גם קופון בסוף

מופעי סטנדאפ מחו"ל

ההצדעה הנאצית של מאסק

MARIO ADRION
GERMAN EFFICIENCY TOUR

יום חמישי, 29/05/2025 | 21:30

תל אביב | זאפה תל אביב

מחיר כרטיס: 155 שקל

The post מי זה מריו אדריון – הסטנדאפיסט הגרמני שמגיע לארץ? appeared first on ילדי הקומדיה.

האתר חסילון הוא הירחון היומי הראשון בישראל. לא הרבה אנשים מודעים לכך אבל ירחון יומי זה אוקסימורון, שזה אלמנט קומי. לא הרבה אנשים מוכשרים ליצור אוקסימורונים כאלמנט קומי. מדובר בנבחרת שרק ספורים מתקבלים אליה, בהם הלל לוריא כהן, שבמקרה הוא גם מייסד ועורך האתר הסאטירי חסילון, האתר הסאטירי מס' 34,732 בארץ. לקחנו אותו לשיחה ואז היא נגמרה והתחלנו את הראיון.

מתי החלטת שאתה מצחיק?

"הפעם הראשונה שאני זוכר שהצחקתי מישהו הייתה בבית עם אחי הגדול. ראינו ביחד משחק של הנבחרת בכדורגל, נראה לי נגד ארגנטינה. מתישהו השופט הוציא ליוסי אבוקסיס כרטיס אדום. אני בן ארבע או חמש צייצתי 'איזה כרטיס אדום?! הוא צריך לקבל כרטיס ברכה!' ואחי התפקע".

 חסילון הצליח במקום שבו הרבה אתרי סאטירה נכשלו. איך אתה מתמודד עם החרדה היומיומית?

"התבוננות רפלקטיבית פנימה. אם אני יכול לשבת לשיחה עם חבר טוב זה מעולה. גם מקלחת ותנומה אף פעם לא הזיקו".

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

"יש הרבה. לואי סי קיי ברור. שנים הקומיקאי האהוב עלי היה ג'ון סטיוארט, ואני עדיין משתדל לראות את הדיילי שואו באופן קבוע. כילד הייתי רואה מלא סרטים של צ'רלי צ'פלין. גם תמיד נורא אהבתי את וודי אלן ואת בילי ווילדר –  ראיתי את סטלג 17 שלו כשהייתי קטן וזה מאוד נחקק בי. גם הייתי חולה על הקומדי סטור (אף פעם לא הייתי ממש בן אדם של החמישייה).

במחשבה שנייה אולי מה שהכי השפיע עליי, נראה לי גם על הרבה אחרים, זה הסרטים הקלאסיים של דיסני. אלה סרטים נורא נורא מצחיקים, ואני עד היום מאוד מתחבר אליהם. בכלל חוש ההומור שלי מאוד מעוצב סביב הומור של מחזות זמר – גבירתי הנאווה, כנר על הגג. כאלה.

לדעתי תמיד בחיים הייתה לי איזו סדרה שמאוד השפיעה עלי. בתיכון נגיד זה היה סקראבס וארסטד דבלופמנט, בשנה-שנתיים האחרונות זה The League. נראה לי יש את זה ב'יס'. זה של החבר'ה שעשו את 'תרגיע', והיא הסדרה *הכי* מצחיקה היום ואולי גם בכלל.

גם ב. מיכאל הסאטיריקן הוא השפעה ענקית – גם בגלל הכתיבה וגם כי פיטרו אותו מידיעות כי הוא שם זין מי חבר ומי לא חבר של נוני מוזס".

מבחינת הומור המתחרים שלך הם ynet, ישראל היום, מעריב והארץ. איפה אתה רואה את הבידול שלך?

"המודל הכלכלי שלי בהגדרה מתבסס על להפסיד כסף, אז לדעתי המתחרה היחיד שלי מהרשימה זה ישראל היום. תכל'ס זה שאלה טובה. אני לא רואה ממש דרך להבדיל בין חסילון לישראל היום".

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

"אני נורא נורא אוהב את ג'ונה היל וכל החבורה של ג'ד אפאטאו, וגם מאוד את הסרטים של ג'קאס. דה מינדי שואו גם ענק, ומאוד מתכתב עם זה שיש לי טעם קצת גיי. טל פרידמן אחד האנשים הכי מצחיקים בעולם בעיניי, כל פעם שאני רואה ארץ נהדרת אני חושב שלא שמים אותו מספיק. גם גורי נורא מצחיק. מהחבר'ה הצעירים אני חייב להודות שלא הייתי עדיין בערבי סטנד-אפ של הבלוג או של תום יער (ופייר זה לא בסדר אבל עצלנות מה תעשה) אבל ראיתי ביוטיוב אחת שקוראים לה טל זולטי, שחשבתי שהיא מצחיקה".

 לאחרונה קמים לך הרבה חקיינים, כמו האתר The Onion.  אתה שוקל להגיש תביעה?

"כן".

 מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

"בזמן האחרון זה 'יוחנן', כשהדגש הוא על ה'יו'. בעצם זה חלק מביטוי שהמציא חבר שלי ברזילי: 'לדפוק יוחנן'. זה כינוי לטבילת משהו בתה, כמו ביסקוויט, זכר ליוחנן המטביל. אני לאחרונה מאוד בקטע של חליטות אז אני דופק יוחנן כל הזמן. ברזילי, שהוא פורץ דרך, פעם דפק לי יוחנן עם לחמנייה בפיינט של בן אנד ג'ריז Dublin Mudslide (שוקולד עם שוקולד). בקטע מוזר זה היה שילוב ממש טוב".

 שירת בגל"צ ככתב פנים. מה הם סודות המדינה?

"חוץ מתקציב הביטחון? ספצייפית במשרד הפנים, שהוא אחד הגדולים והמסואבים שבמשרדי הממשלה, מסתירים מלא דברים. לפעמים קשה לדעת אפילו אם הם מסתירים משהו או שזה פשוט הלך לאיבוד בנבכי כל האפרוריות שם".

למשל מסתירים שם את הפרוטוקולים של וועדת ורדי-זיילר, שהיא הוועדה שקונסת באופן אישי ראשי ערים שמוציאים כספי ציבור לא למטרות שהם יועדו להן. כי כנראה זה לא חשוב שנדע מה ראשי ערים עושים עם הכסף שלנו. גם את הפרוטוקולים של הוועדה המייעצת לענייני פליטים, שאמורה להעניק מעמד פליט (וכמעט אף פעם לא עושה את זה), הם שומרים אצלם.

באותו עניין אגב, זה לא ממש סוד של המדינה אבל מאוד נוח לכולם שלא מדברים על זה: לא רחוק מהגבול שלנו עם סיני הבדואים מפעילים מחנות עינויים. משהו מעוות לחלוטין בסגנון האינקוויזיציה. הם חוטפים לשם סודנים ואריתראים, משמיעים אותם צורחים למשפחה שלהם בטלפון ודורשים כופר כדי לשחרר אותם. אני אומר את זה אגב בגלל כל מיני מחנות אחרים שאפשר היה להפציץ פעם ולא עשו את זה.

אני כותב לפעמים בפרילאנס והצעתי לכלי תקשורת לא מזמן כתבה על זה, והם חזרו אליי ואמרו שהנושא סוקר מספיק לדעתם. אז לא רק מוסדות ממלכתיים עוצמים עיניים.

ציפית לתשובה קלילה אה יא נקניק?

 מה התפיסה הקומית שלך?

"כמו בכל דבר באמנות, אני חושב שדברים כנים ואמיתיים תמיד עובדים טוב יותר. אני חושב שבקומדיה זיוף זה דבר שעוד יותר בולט, כי אפשר לזייף עצוב נגיד אבל זה די בלתי אפשרי לזייף מצחיק".

 אם עץ נופל ביער, מה היית עושה?

"אני משתדל לא להתעסק בדברים שלא נוגעים לי".

עוד פעם חסילון

***

אירועים קרובים ומצחיקים

The post הלל לוריא כהן (חסילון) – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.