"אני לא יודע מה קורה אחרי שמתים, אבל אם בטי אומרת שבמותנו אנו זוכים להתאחד עם אהבת חיינו, אני מקבל את מילתה", כך כתב בוב סאגט בפייסבוק אחרי מותה של בטי וויט בגיל 99, עשרה ימים לפני שגם הוא הלך לעולמו, בגיל 65 בלבד. ממש לאחרונה נפרדנו משני הסמלים הגדולים של הסיטקומים משנות השמונים – בוב סאגט ובטי וויט. שניהם הצחיקו אותנו, גרמו לנו להתאהב בהם והיו חלק בלתי נפרד מנוף הילדות שלנו.

היא הייתה נערת הזהב האולטימטיבית, וכיכבה בטלוויזיה, בקולנוע ובתיאטרון במשך יותר משמונה עשורים. הוא היה האבא המקסים מ"צער גידול בנות" שלימד אותנו מהי לכאורה הורות טובה ובחלוף השנים לימד אותנו כמה גסויות במופעי הסטנד אפ שלו. מעבר לכך ששניהם היו קומיקאים בחסד, בטי וויט ובוב סאגט עוררו בנו נוסטלגיה לשנות ה-80, לימים שבהם הקומדיות היו פחות ציניות, עם צחוק מוקלט ברקע. אותן הקומדיות גם העלו למודעות נושאים שעד לאותם ימים לא עסקו בהם בטלוויזיה, כמו גזענות ופמיניזם. אז עכשיו כשהאייקונים האלה כבר לא איתנו, זה הזמן להיזכר ברגעים הגדולים של בוב סאגט ובטי וויט ובסיטקומים אחרים משנות השמונים:

הרגעים הגדולים של בוב סאגט

ניקיון האביב ב"צער גידול בנות"

כשדני טאנר, האבא החד הורי ב"צער גידול בנות" לא גרם לנו לבכות מהתרגשות, הוא קרע אותנו מצחוק. אחת התכונות הבולטות של הדמות שאותה גילם בוב סאגט הייתה האובססיה שלו לניקיון. אפילו סאגט עצמו צייץ בטוויטר על כך שבעקבות נגיף הקורונה הוא הפך להיות מכור להיגיינה ממש כמו דני. בקטע שלפניכם דני מגייס את כל המשפחה לניקיון לכבוד האביב, כולל את מישל הקטנה (מרי קייט/אשלי אולסן) שלומדת כבר מגיל צעיר ש"לכלוך זה רע".

חגיגה בסנוקר ב"צער גידול בנות"

לדני טאנר הייתה בסדרה תדמית של חנון. לכן, כשהוא מצטרף למשחק סנוקר עם ג'סי וג'ואי, זה ברור לקהל שהוא הולך להפסיד. אלא שמסתבר שדני הוא למעשה כישרון בסנוקר, אפילו יותר מיהודה ברקן. לראות ולא להאמין.

הופעת אורח ב"סאטרדיי נייט לייב"

בוב סאגט הוא אחד מהכוכבים הרבים שהופיעו בתכנית המערכונים "סטרדיי נייט לייב". בהתחשב בכך שמדובר בתכנית לייט נייט למבוגרים, בוב יכול סוף סוף להשתחרר מדמותו המוכרת והידידותית לכל המשפחה מ"צער גידול בנות". בקטע שלפניכם הוא מגלם מורה להתעמלות שמנסה ללמד את הקבוצה שלו מדוע חשוב להיות מהירים. חדי העין שביניכם יבחינו גם באדם סנדלר.

הרגעים הגדולים של בטי וויט

מלחמת ההרינג הגדולה ב"בנות הזהב"

בטי וויט מוכרת לנו בעיקר בזכות התפקיד האלמותי שלה ב"בנות הזהב". בקטע שלפניכם אפשר להבין בדיוק מהו סוד הקסם של בטי. הסצנה מציגה את הקשיים של הבנות כשרק עברו לגור יחד במיאמי. בזמן שבלאנש (רו מקלנהאן) מתלוננת על כך שהן לא מצליחות להסתדר ודורותי (ביה ארתור) מסכימה איתה, רוז (בטי) מתיישבת ומתחילה להפליג בסיפור שלה על "מלחמת ההרינג הגדולה". בשלב מסוים הבנות מתחילות לצחקק, אבל בטי ממשיכה לספר את הסיפור בפנים רציניות ולא יוצאת מהדמות שלה אפילו לרגע.

הפרסומת לסניקרס

אז נכון, זה אמנם לא סדרת טלוויזיה אלא פרסומת, ובכל זאת מדובר באחד הרגעים המצחיקים ביותר של בטי וויט. בטי, שבזמן צילומי הפרסומת הייתה בת 87, לא חששה לצחוק על הגיל שלה ולהפגין חוש הומור עצמי משובח במיוחד.   

הופעת אורח ב"סאטרדיי נייט לייב"

גם בטי וויט השתתפה באחת התכניות של "סטרדיי נייט לייב" והפילה את הצופים לרצפה. התכנית הייתה מעין פארודיה על אופרת סבון אמריקאית, ובטי הצליחה לגנוב את ההצגה מכוכבים צעירים ממנה כמו בראדלי קופר.

כמה סיטקומים משנות השמונים שתמיד כיף להיזכר בהם

אז אחרי שנזכרו בסיטקומים בכיכובם של בוב סאגט ובטי וויט, הנה כמה סיטקומים נוספים משנות השמונים שתמיד כיף להיזכר בהם:

"מי הבוס"

בשנות ה-80 יותר ויותר נשים החלו לצאת מהבית, לעבוד ולפתח קריירה. השינוי הזה הוביל את רשת ABC ליצור את הסיטקום המצליח "מי הבוס". הסדרה עסקה באנג'לה באוור (ג'ודית לייט) – אשת קריירה, גרושה ואם חד הורית שמעסיקה את טוני מיסלי (הלא הוא טוני דנזה) כעובד משק בית שיעזור לה בגידול הילד ובתחזוקת הבית. טוני עובר לגור בביתה של אנג'לה יחד עם בתו סמנתה (אליסה מילאנו המושלמת) והמצב המורכב יצר שלל סיטואציות משעשעות. לא יודעים מה איתכם, אבל אנחנו עדיימאוהבים בטוני גם אחרי שלושים שנה.

"על טעם ועל ריח"

"על טעם ועל ריח" הייתה אחת הקומדיות הראשונות בטלוויזיה שהביאה לקדמת הבמה נושאים רציניים כמו גזענות, סמים והתעללות מינית בילדים. העלילה עסקה בשני נערים אפרו אמריקאים – וויליס וארנולד ג'קסון, שאיש עסקים לבן בשם פיליפ דראמונד ובתו קימברלי מחליטים לאמץ אותם באחוזת הפאר שלהם. הכוכב הבלתי מעורער של "על טעם ועל ריח" היה כמובן גרי קולמן, שגילם את ארנולד. המציאות לא הייתה מצחיקה עבור גרי, שסבל ממחלה קשה בכליות שהפסיקה את הגדילה שלו ומת בגיל 42 לאחר שנפל ונחבט בראשו. ובכל זאת, הוא לנצח יישאר הילד המתוק עם משפט המפתח שאמר לאורך כל הסדרה: " What you talkin bout Willis".

"משפחת קוסבי"

"משפחת קוסבי" עשתה את הבלתי יאומן באותה תקופה, ועל אף שהציגה משפחה אפרו אמריקנית היא זכתה לפופולריות עצומה בקרב הציבור כולו. הסדרה עסקה בקורות משפחת הקסטבל האמידה בת השבע נפשות, ומי שגילם את האבא היה ביל קוסבי. מאז קוסבי הפך מקומיקאי אהוב לעבריין מין מורשע, לאחר ש-50 נשים טענו כי קוסבי תקף מינית או אנס אותן. על אף הקושי להפריד בין האיש לדמות, אי אפשר להתכחש לכך ש"משפחת קוסבי" הייתה סיטקום שהצחיק מיליוני צופים בכל העולם ועזר לשנות את היחס לשחורים בארצות הברית.

The post נפרדים באיחור מבוב סאגט ובטי וויט – ועוד סמלי סיטקומים משנות השמונים appeared first on ילדי הקומדיה.

צחיקת הכבשים

רוג׳ר ווטרס דבר לחומה! השבוע מלא אומנים מחו״ל הודיעו על הופעות בארץ. רובם מוזיקאים, חלקם וויז קליפה, אבל יותר רלוונטי לאתר שלנו: הקומיקאי חניבל בורס יופיע בארץ ב-29 ליוני. ההופעה תתרחש בבית האופרה וכרטיסים אפשר לרכוש כאן. בורס ידוע בסגנון הדיבור הרוגע שלו והופיע בתכניות כמו ״ברוד סיטי״ ותכנית האירוח הביזארית של אריק אנדרה. הוא גם קרא לביל קוסבי אנס בזמן הופעה מה שבעצם תרם לירידתו המוצדקת של קוסבי מגדולה. רק אל תספרו לו על בוגי.

מקור: וואלה! בידור

דה קוסבי נו

ואם כבר מדברים על ביל קוסבי (אוי לא), מוזיאון הסמית׳סוניאן באמריקה מצא את עצמו בשערוריה שהכריזו על רצונם להציג פריטים של קוסבי באגף החדש שלהם בנושא תרבות אפרו-אמריקאית. קוסבי ותכנית הטלוויזיה אכן היוו השפעה גדולה על התרבות האפרו-אמריקאית ועולם הקומדיה, אבל בשנים האחרונות הוא נודע פחות כקומיקאי דגול ויותר כגרסה המרושעת של מיסטר סנדמן, אז אנשים לא כל-כך רוצים שאביזרים שונים שלו יהיו במוזיאון. אולי המוזיאון יוכל להגיע לפשרה עם הציבור אם הם יציעו לאכסן פריטים יותר מייצגים של קוסבי כמו כוס שתייה, מכונת אספרסו וכרית.

מקור: The AV Club

פורט-קראנג-יה

אחרי שסרט ״צבי הנינג׳ה״ מ-2014 בייש את המורשת של ארבעת הצבים שאוכלים פיצה ומבלים עם עכברוש, סרט ההמשך שלו מנסה לפנות יותר למעריצים האדוקים עם הופעות של דמויות אהובות כמו ביבופ ורוקסטדי, קייסי ג׳ונס והמוח המדבר המרושע קראנג, שהשבוע הוכרז שידובב על ידי הקומיקאי והמוזיקאי פרד ארמיסן שידוע מזמנו ב-SNL וככוכב סדרת המערכונים ״פורטלנדיה״. מהניסיון שלי עם ארמיסן צפו להרבה בדיחות מעצבנות שיימשכו הרבה יותר מדי זמן.

מקור: The AV Club

דירק הר ג׳נטלי

כשמקס לנדיס פרץ ב-2012 בתור התסריטאי של ״כרוניקה בזמן אמת״ נראה שיש לו עתיד מבטיח בהוליווד. בנו הצעיר של במאי מעולה ומוערך (ג'ון לנדיס שביים בין השאר את "האחים בלוז" ו"בית החיות"), נראה שהוא הולך להשתלט על העולם. אבל אז היו לו שתי כשלונות ביקורתיים וקופתיים ב-2015 עם ״ויקטור פרנקנשיין״ ו״אמריקן אולטרה״, והוא קצת עשה אידיוט מעצמו עם הביקורת שלו על ״הכוח מתעורר״. אבל ה-BBC עדיין לוקח צ׳אנס על הבחור לעבד את דמותו של הבלש דירק ג׳נטלי, דמות שנוצרה על ידי כותב ״המדריך לטרמפיסט בגלקסיה״ דאגלס אדמס ז״ל, לסדרת טלוויזיה חדשה. הסדרה, כמו הספרים, תעסוק ב״בלש הוליסטי״ וההרפתקאות המשונות והמגוחכות שלו. השחקן הבריטי סמואל ברנט, שבעיקר הופיע בכל מיני הצגות ודברים כאלה, ישחק את דירק הבלש ואלייז׳ה ״פרודו״ ווד ישחק את עוזרו, טוד. בלי פאניקה מקס, אבל תקווה שזה יצליח.

מקור: Deadline

The post חדשות הקומדיה 20.3-1.4 appeared first on ילדי הקומדיה.

אמנים כמו קיי ופיל, איימי שומר ולואי סי. קיי הם כמה דוגמאות לכישרון גולמי שהתפתח בשנים האחרונות, בהפקת אולפנים גדולים. כך נוצרת תדמית חדשה של הגאון הקומי – אידיאל חדש ומגניב של היוצר המוכשר והעצמאי.

וכשהחומרים הכי ניסיוניים הופכים למיינסטרים, פתאום עולה פקפוק ברלוונטיות של המקור, של יסודות הקומדיה, של הסטנדאפ.

היום בהחלט קשה יותר להפוך לקומיקאי מקצועי מאשר בעבר. עם עלייתה של המדיה החברתית והשיתוף ברשת אלפי אנשים יוצרים חומרים ומשתפים אותם. וכך קשה לברור מתוך כל זה מופע טוב. בעבר היית פשוט כותב חומר, ניגש למועדון, עושה אודישן, ומקווה להתקבל ולהמשיך.

זה עדיין התהליך שהרבה מאוד מופיעים צריכים לעבור. איימי שומר, שחקנית ומפיקה, התחילה לעשות סטנדאפ ב-2004, וכיום יש לה תכנית משלה והיא אף הפיקה סרט שובר קופות – "אסון מהלך". למרות ההישגים האלה היא עדיין מופיעה בערבי הסטנדאפ שמשדר ערוץ "קומדי סנטרל".

לואי סי. קיי, סטנדאפיסט ויוצר הסדרה "לואי", משלב קטעי סטנדאפ שלו בכל פרק בתכנית. הם חשובים לסיפור ולעתים קרובות הבדיחות בהם הן ההשראה לפרק כולו.

סטנדאפיסט פופלרי אחר, חניבעל בורס, התחיל גם הוא בעולם הסטנדאפ לפני שעבר להיות ממארחי הטוק-שואו "המופע של אריק אנדרה", שחקן ב"ברוד סיטי" והכוכב בסדרה משלו – "למה? עם חניבעל בורס", שעלתה בקומדי סנטרל בקיץ 2015.

בשנה שעברה הוא הופיע ברחבי ארה"ב בקולג'ים ובאולמות. הוא גם עורר מהומה כשסיפר בדיחות על שערוריית האונס שביצע ביל קוסבי. הבדיחות הצליחו כל כך, שהרבה אנשים שוכנעו שקוסבי אכן אנס. בורס הצליח יותר משציפה – הבדיחות היו בסך הכול מערכון חדש שיועד עבור מעריציו הוותיקים.

אלו הדברים שגורמים לקומיקאים לאהוב סטנדאפ. זו ההזדמנות שלהם לבחון רעיונות וללמוד דברים חדשים. אמנות הסטנדאפ מספקת גם את הקהל וגם את האמן.

יש משהו אמיתי מאוד בלדבר עם הקהל, לתפוס אותם ולגרום להם לצחוק בעזרת המילים. זה הדבר שקומיקאים אוהבים יותר מכול.

מקור
***
תרגמה ועיבדה: טל ניר קסטל

The post מה עובר על הסטנדאפ\קלארק הרינג (תרגום) appeared first on ילדי הקומדיה.

כמה חברים בצמד קומי צריך בשביל להחליף נורה? שניים – אחד שיחליף את הנורה והשני שיהיה הסטרייט מן. הצמד יונתן גרופר ויונתן אבינועם הבינו את העיקרון והחליטו לוותר על הסטרייט מן. ביחד הם מריצים להקת בנים מצליחה, הופיעו בתוכנית המערכונים חוסכת התקציב מצב כפית ומנהלים זוגיות מתוקשרת וחשוכת ילדים. תפסנו אותם ברגע של הפוגה ממירוץ התהילה ושפכנו עליהם קצת מים קרים.

מתי גיליתם שאתם מצחיקים?

אבינועם: אני עוד מגיל קטנטן חיקיתי מורות והמצאתי מערכונים קיצוניים, עבדתי על הרדיו, בכל מסגרת שהייתי תמיד חיפשתי להיות בולט בשנינות ולהצחיק, אולי זה חסך בתשומת לב בילדות או שאולי זה גנים שנולדים איתם – הרצון לעשות שטויות ולצחוק על הכל.

גרופר: שאלה קשה, אני אגיד לך מה אני כן זוכר: את היום בו הבנתי שאני ילד קצת מוזר (אם לומר זאת בעדינות). בכיתה ג', במסגרת שיעור חיבור הטילו עלינו לחבר שיר על יום העצמאות. לא מצאתי חרוז ל"עצמאות" , אז כתבתי "יום העצמאות – שאני אמות", מיותר לציין שההורים שלי כבר זומנו למחרת לבירור אצל היועצת ולא הבנתי מה רע בחרוז הזה. במבט לאחור הייתי יכול להיות הזמר הטורקי הלא טורקי הראשון, חבל.

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=oN0JRzU05rc]

אתם עושים פארודיה על להקות בנים. מי לדעתכם להקת הבנים הכי מצחיקה?

אבינועם: היי פייב.

גרופר: אתניקס.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליכם?

אבינועם: אחד העם 1, החמישיה הקאמרית, דומינו גרוס ופלטפוס, סיינפלד – תבחר את הקומיקאים משם בכיף.

גרופר: צ'רלי צ'פלין, באסטר קיטון, ג'רי לואיס, דני קיי, ביל קוסבי, ג'ים קארי,
The umbilical brothers, ג'ורג' קארלין,  רובין וויליאמס, פבלו פרנסיסקו, ריצ'רד פריור, מיטש הדברג, אדי מרפי, מייק מאיירס, סטיב קארל, הגשש החיוור ושייקה אופיר.

לאחרונה עבדתם על קליפ עם הראפר לוקץ'. איך לדעתכם היה נראה עולם הראפ והקומדיה בלעדיו?

אבינועם: לוקץ' הוא קודם כל בן אדם, אחרי זה הוא יוצר שנון ומבריק שחי את היצירה בכל רמ"ח איבריו וזה מאוד מרשים ומעורר השראה לעבוד עם אדם שכזה.

גרופר: בלי לוקץ' העולם היה עצוב יותר זה בטוח,  לוקץ' באמת לקח את הז'אנר שהכי מתמקד בלשדר כוחניות והפך אותו 180 מעלות (סופר באצבעות) כן – 180. עזבו שכאמן הבנאדם לא מפסיק ליצור, בעבודה איתו הבנתי כמה הוא אדם נדיר.

מה אתם חושבים על הקומיקאים של היום?

אבינועם: אני חושב שבכל תקופה ובכל זמן יש קומיקאים מוכשרים יותר ופחות ויש כאלה שלא מצליחים להצחיק זבוב אבל מצליחים בתחום ובתעשייה בכל זאת. יש כאלה עם כישרון נדיר שלא הרבה שומעים או יודעים עליהם. אני חושב שיש רבים מוכשרים, והכי חשוב שמי שמחזיק בידו את הכוח לעזור לאנשים המוכשרים באמת – שישתמש בו בחוכמה. העולם זקוק לצחוק ודברים חדשים מרעננים ומשובחים. עדיף למחזר פלסטיק מאשר בדיחות – או קריירות בהרבה מהמקרים שיש היום על המסך. לפעמים אני יושב מול המסך ורואה פרק בסדרה כושלת רק כדי להבין שאיזה מזל שאני לא שם.

גרופר: בנאדם שמחליט להקדיש את חייו ללעשות טוב לאנשים – אני כבר אוהב אותו. אבל העולם של היום ממש שונה ממה שהכרתי בתור ילד, לא היית שומע את פלטפוס מקללים! אבל היום? וואי וואי… ותכל'ס, קשה שלא – אינטרנט, אין ספור ערוצי טלוויזיה – לאנשים יש את כל הכלים ליצור לבד, שזה מדהים מצד אחד, אך גם יוצר כמות אבסורדית של חשיפה לתכנים. אני לא חושב שיותר קשה היום, אבל שמים לב שקומיקאים מרגישים את הצורך להתאמץ מפחד שהקהל של היום כבר רווי, וזה חבל, כי לא צריך לפוצץ בתותחים מה שאפשר לירות באקדח. ללא ספק, זה עידן מדהים לחיות בו (יש מילקי שהוא רק עם קצפת!).

הופעתם בתכנית עתירת הרייטינג מצב כפית. איך אתם מתמודדים עם תופעת המעריצים?

אבינועם: אני לא יודע מה הבעיה עם קצת הערצה. תחתונים פה, כוסית שם – זה כל הפאן בלהיות שלאגר, לא אחי?

גרופר: אני אישית נאלצתי לעבור ניתוח לשינוי פנים.

מה המילים שהכי מצחיקות אתכם ולמה?

אבינועם: בוכבזה – זה שם משפחה שראיתי היום שמאוד הצחיק אותי.

גרופר: אבוללה. נשמע כאילו המילה נולדה כשאיזה מגמגם ניסה לעשות צ'יזבט. איזה שם גרוע…. אם באמת יש מפלצת עם שם כזה היא יותר מסכנה ממפחידה, בטח הייתה מפלצת כאפות כזו.

מי משניכם יותר טוב?

אבינועם: שנינו סבבה – אני חושב שדווקא השילוב בינינו הוא זה שעושה את הסקס שלנו לכזה טוב…

גרופר: שנינו גרועים, אבל אבינועם יותר.

מה התפיסה הקומית שלכם?

אבינועם: הקם לצחוק עליך קום להשפילו.

גרופר: לגנוב חומרים.

איפה אתם רואים את עצמכם בעוד חמישים שנה?

אבינועם: עדיין נשואים באושר.

גרופר: מתים.
היונתנס ביוטיוב

היונתנס בפייסבוק

***
חדשות הבלוג:

אירועים מצחיקים

כדי להתפרנס מקומדיה הוספנו מודעות. קליק עליהן לא עולה לכם כלום, ולנו עוזר לסקר את עולם הקומדיה בארץ.
לאלו שמעדיפים לתרום יש גם כפתור כזה, למעלה, כתום, יפה

The post היונתנס – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

דרור קרן הוא שחקן וקומיקאי מוערך, עד כדי כך שבניגוד לסלבריטאים אחרים הוא לא יצטרך לרוץ לכנסת, כי הכנסת תרוץ אליו. הוא מוכר מהתוכניות "שערורייה", "של מי השורה הזו", מתוכניות ילדים רבות ומריץ את המופע הקומי  "מצד שני". חוץ מזה הוא עשה גם הרבה דרמות, אבל דרמות עושות לנו לבכות, אז לא נדבר על זה כי זה לא מתאים עכשיו. לאחר שניגבנו את הדמעות בנייר שכתבנו עליו את השאלות לא הייתה לנו ברירה אלא לשלוח לו מייל.

מתי גילית שאתה מצחיק?

"בגיל חמש הגעתי למכולת וביקשתי קרמבו. נתנו לי. הגשתי עשר אגורות. אמרו לי 'זה לא מספיק' .  'אפשר הנחה'? שאלתי. 'אין הנחות', אמרו. אמרתי 'ואם אני אוכל רק את הביסקוויט?" .

במשך שנים היית הכוכב של  הפקת המקור המקורית "של מי השורה הזו", תוכנית אלתורים. תוכל לאלתר עבור קוראי הבלוג תירוצים למס הכנסה?

"אין תירוצים למס הכנסה".

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

"שייקה אופיר, ישראל פוליאקוב, סנדרסון, שוב שייקה אופיר, מוני ובראבא. דני קיי, קוסבי וגולדה מאיר".

הופעת בתוכניות ילדים רבות, כמו "פרפר נחמד" ו"סיפורי סומסום". אילו מסרים סמויים החדרתם לשם שעדיף שהורים לא יידעו?

 "מה אתה חושב שמוישה אופניק עושה כשהוא סוגר את המכסה של הפח…?"

(לא יודע. סדנאות ניו אייג'?)

מה דעתך על הקומיקאים של היום?

"אני אוהב את אסי כהן. אבי גרייניק, גורי אלפי. אנשים שיש בהם מקוריות, טעם, ויכולת ביצוע. לא צריך יותר".

אתה שחקן תיאטרון מוערך, ושיחקת בין היתר ב"אשכבה" של חנוך לוין, ב"נפש הטובה מסצ'ואן" של ברכט, ב"משרתם של שני אדונים" של גולדוני. עבור אלו שאין להם כסף או זמן לתיאטרון תוכל לסכם את כולן במשפט אחד?

"אוי, זה שאלה בלתי אפשרית. תיאטרון, אם הוא טוב, הוא הכי טוב, כי מה יותר מרגש מלראות אנשים חיים לפניך שמכניסים אותך לעולם בזמן אמת ומצליחים להשאיר לך חוויה. הבעיה עם תיאטרון? שזה כמעט ולא קורה".

איזו מילה הכי מצחיקה אותך ולמה?

"מדי פעם יש מילה כזאת שלא מסתדרת לי.  אספסת. שזה מה שבקר אוכל. אבל נשמע כמו מחלה, לא? 'אל תשאל, אני כבר ארבעה ימים חולה מת, יש לי אספסת. אני מתגרד בכל הגוף'".

לאור קריירת הדיבוב הענפה שלך איזה קול הכי מתאים לעשות בראיון עבודה?

"את הקול שיגרום למשלוח הכי מהיר של הצ'ק".

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

"מנסה ליישם, את מה שאני רוצה לראות בדרך כלל: אמירה, הפתעה, חוכמה, חוויה. גבולות ההומור מאד גמישים. אסור לנוח. צריך לבדוק את הקצוות. אבל תמיד תמיד, תישאר אתה, אם אתה מזכיר בהגשה שלך ובחומר שלך אלף קומיקאים אחרים, אז לא בשביל זה באנו".

לאחר שואה גרעינית עולמית כשתהיה הניצול היחיד מה תיקח לאי בודד?

"עז.

והרבה אספסת".

דרור קרן מופיע מזה ארבע שנים עם מופע הסטנד אפ שלו "מצד שני"  וזכה לביקורות מצוינות הן בתקשורת והן אצל הקהל.

2.2 תיאטרון ירושלים, 21:15

15.2, צוותא תל אביב, 22:00

דרור קרן בוויקיפדיה

The post דרור קרן – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.