המלחמה עם איראן היא ממש כמו סרט המשך שאף אחד לא ביקש. היא גורמת לנו לחרדה, מתח אבל גם שעמום. כי בואו נודה בזה – בין אזעקה לאזעקה אין לנו ממש מה לעשות חוץ מלגלול בנייד, להתעדכן בחדשות ולצלול לאכילה רגשית. אז כדי להעביר את הזמן, אספנו עבורכם את קומדיות המלחמה הטובות ביותר, לטעמנו. מוזמנים להציע משלכם. מ"רעם טרופי" ועד "מ.א.ש" – לפניכם הסרטים שהופכים גנרלים לקריקטורה וטילים לפאנץ’־ליין.

רעם טרופי  (Tropic Thunder), 2008

מעטים הסרטים שמעיזים לצחוק גם על מלחמה, גם על הוליווד וגם על האגו של שחקנים, אבל "רעם טרופי" עושה את כל זה ובגדול. את הסרט ביים, הפיק וכתב בן סטילר, שמגלם כוכב אקשן מזדקן ומפונק. לצידו מופיעים רוברט דאוני ג'וניור כשחקן שעובר ניתוח פיגמנטציה כדי "להיכנס לדמות" של חייל שחור, וג'ק בלאק כקומיקאי גס רוח שמכור לכל מה שאפשר להזריק או להסניף. העלילה מתחילה כהפקת ענק על מלחמת וייטנאם שיוצאת משליטה תקציבית. הבמאי המתוסכל מחליט להשליך את השחקנים לג’ונגל אמיתי כדי להשיג אותנטיות. רק שהג’ונגל הזה מלא במורדים אמיתיים שלא שמעו על אודישנים.

הכיף הגדול בסרט הוא הפער בין הדימוי העצמי של הכוכבים לבין המציאות הכאוטית. "רעם טרופי" יורה בדיחות על תעשיית האוסקר, על פוליטיקלי קורקט ועל האובססיה ל“חשיבות אמנותית”. זו קומדיה מצחיקה כי היא חסרת פחד ותוקפת כל פרה קדושה. ומעבר לגגים הפרועים והאפקטים של הפיצוצים, יש תסריט חד שמבין את הז’אנר שהוא מפרק. זו סאטירה חכמה על הצורך שלנו להרגיש גיבורים, גם כשאנחנו בעיקר שחקנים בתחפושת.

מ.א.ש  (MAS*H), 1970

לפני שהפכה לסדרה מיתולוגית, מ.א.ש היה סרט קולנוע חצוף ומרדני שביים רוברט אלטמן על בסיס רומן משנת 1968. העלילה מתרחשת בבית חולים שדה במלחמת קוריאה ועוקבת אחר צוות רופאים שמתמודד עם שטף בלתי נגמר של פצועים, ועם שעמום קטלני בין ניתוח לניתוח. במרכז נמצאים הוקאיי פירס  (דונלד סאת'רלנד) וטראפר ג’ון (אליוט גולד), שני רופאים מבריקים עם משמעת עצמית של תלמידי תיכון ביום האחרון ללימודים.

העלילה בנויה כאוסף אפיזודות: ניתוחים דחופים, מתיחות על אחיות וקצינים ותחרויות ספורט שנועדו לשחרר קיטור. אלטמן יצר סרט שמרגיש כמעט דוקומנטרי, עם דיאלוגים חופפים ואנרגיה כאוטית, מה שמעניק תחושה שהכול קורה בזמן אמת. ההומור כאן שחור ומריר, אבל גם אנושי מאוד. בניגוד לסרטי מלחמה אחרים, הדמויות במ.א.ש מסרבות להפוך לקלישאות פטריוטיות. הן צוחקות על המערכת, על הדרגות ועל עצמן. מתחת לבדיחות הקורעות מסתתרת אמירה אנטי־מלחמתית חדה: כשהמציאות כל כך אבסורדית, הצחוק הוא לא מותרות אלא מנגנון הישרדות.

ד"ר סטריינג'לאב  (Dr. Strangelove), 1964

אם אתם חושבים שהמלחמה הזאת מנוהלת על ידי אנשים לא ממש יציבים, אז כבר ב-1964 "ד"ר סטריינג'לאב" הציגה את זה על המסך. העלילה נפתחת כשגנרל אמריקאי פרנואידי מורה על מתקפה גרעינית נגד ברית המועצות בלי אישור, ומכאן הכול מתגלגל לעבר אפוקליפסה גרעינית. רוב הסרט מתרחש בחדר מלחמה אחד, שבו נשיא ארצות הברית, יועציו ומדען גרמני אקסצנטרי מנסים לעצור את הבלתי נמנע.

את שלוש הדמויות המרכזיות מגלם פיטר סלרס בווירטואוזיות קומית, כולל המדען סטריינג'לאב עם היד הסוררת שמדי פעם מצדיעה מעצמה בסגנון "הייל היטלר". ההומור קר ומדויק, והדיאלוגים נעים בין ביורוקרטיה מגוחכת לאימה קיומית. זו קומדיה מצחיקה כי היא מציגה את סוף העולם כתקלה משרדית, ותוך כדי היא חושפת את האבסורד שבמרוץ החימוש. סטנלי קובריק, הבמאי, מצליח לגרום לנו לצחוק ואז להרגיש קצת לא בנוח עם זה, וזה בדיוק הכוח של סאטירה גדולה.

בוקר טוב, וייטנאם  (Good Morning, Vietnam), 1987

בזמן שפסקול של מבצע "שאגת הארי" אצלנו מרגיש כמו לופ בלתי נגמר של הלהיט החדש מבית פנינה רוזנבלום,  בסרט "בוקר טוב, וייטנאם" מי שמכתיב את הקצב הוא שדרן רדיו אחד, אנרגטי וחסר פילטרים. את הסרט ביים בארי לוינסון ובמרכזו דמותו של שדרן הרדיו אדריאן קרונאוור בגילומו של רובין וויליאמס האגדי. קרונאוור מגיע לבסיס צבאי בסייגון ומחליט שהחיילים זקוקים לפחות מארש צבאי ויותר רוקנרול, בדיחות וחיקויים.

העלילה עוקבת אחר ההתנגשות בין הרוח החופשית שלו לבין המערכת הצבאית הקפדנית שמעדיפה אווירה מאופקת וצייתנית. וויליאמס מאלתר חלק גדול מהשידורים, והאנרגיה שלו מדבקת גם אחרי כמעט ארבעה עשורים. לצד ההומור הפרוע, הסרט מציג גם את הפער בין הדימוי הרשמי של המלחמה לבין המציאות בשטח. זאת קומדיה מצחיקה כי היא בנויה על כריזמה מתפרצת ופאנצ’ים מהירים, ולצד זאת היא משלבת לב וחמלה. "בוקר טוב וייטנאם" מזכירה לנו שהומור יכול להיות אקט של מרד קטן, ובעיקר חיבוק לחיילים שזקוקים להפוגה.

ג'וג'ו ראביט, (Jojo Rabbit), 2019

נדיר למצוא קומדיה שמתרחשת בגרמניה הנאצית ומצליחה להיות גם משעשעת וגם נוגעת ללב, אבל ג'וג'ו ראביט עושה זאת בחן מפתיע. את הסרט ביים טאיקה ואיטיטי שמגלם בו גרסה הזויה ומגוחכת של היטלר  – החבר הדמיוני של הילד ג’וג’ו. ג’וג’ו (רומן גריפין דייוויס ), חבר נלהב בנוער ההיטלראי, מגלה שאמו (סקרלט ג'והנסון המהממת) מסתירה בביתם נערה יהודייה, והמפגש הזה מטלטל לחלוטין את עולמו. הסרט משלב בין סצנות צבעוניות וכמעט אגדיות לבין רגעים קשים ומטלטלים. "ג'וג'ו ראביט" לועגת לפנאטיות ומציגה את הרודנות כמשהו פתטי, כשילד תמים חושף את השקר שעליו נשענת האידיאולוגיה הנאצית. בד בבד עם ההומור החריף, הסרט מספר סיפור התבגרות עדין ומרגש, ומוכיח שגם בתוך תקופה החשוכה ביותר בהיסטוריה הייתה גם אנושיות. בסופו של דבר, הצחוק כאן אינו על הקורבנות של השואה, אלא על האבסורד של המלחמה. 

The post קומדיות המלחמה הטובות ביותר | לצחוק כשהכול מסביב מתפוצץ appeared first on ילדי הקומדיה.

בן סטילר קנה את עולמו בקומדיות מטופשות יותר או פחות כמו "זולנדר", "רעם טרופי" ו"פגוש את ההורים" (שניים מהם הוא גם ביים!) ובשורה של סרטים וסדרות שגם הפיק, כמו "לילה מטורף במוזיאון". אלה אמנם היו מלאים בנונסנס והומור רעשני וילדותי, אבל גם היו מלאים בסאטירה, לפעמים חריפה ונושכת ולפעמים… פחות.

אבל סטילר לא רצה להישאר הקומיקאי שעושה להיטים גדולים ומטופשים, אפילו אם הוא מביים אותם. כבר כמה שנים שהוא מפתח לעצמו קריירה כמפיק איכותי ופעיל במיוחד.

חייו הסודיים של וולטר מיטי – סנונית לקץ הקומדיה של בן סטילר?

הסנונית הראשונה הייתה "חייו הסודיים של וולטר מיטי", דרמת הרפתקאות קומית מתקתקה ומופרעת מ-2013 שרמזה על הכיוונים החדשים. הסרט – על וולטר מיטי, בחור חולמני שחי לפעמים בעולם הדמיון עד שמוצא את עצמו בתוך מציאות דמיונית למדי – קיבל אמנם ביקורות פושרות, אבל איפשר לסטילר להכניס את הרגל בדלת של הגדולים.

קראו עוד:

בן סטילר, ארתור, פרנק קונסטנזה, פסטיבוס ועוד דברים שלא ידעתם שהוא עשה. להתראות ג'רי סטילר

רוצים עונה שניה! The Ben Stiller Show/יונתן עמירן

חדשות הקומדיה 21.1-27.1

תקופת המיני סדרות

מפה הפיק הבחור כמה מיני-סדרות, תכניות אירוח ואת "זולנדר 2". למעשה התפוקה שלו מדהימה וכבר בסדר הגודל של התפוקה שלו כשחקן. אבל המעבר למפיק רציני היה כנראה עם המיני-סדרה "הבריחה מדנמורה", סדרת מתח מעוצבת, איטית וקודרת המבוססת על בריחה אמיתית מהכלא "קלינטון" בכפר דנמורה במדינת ניו יורק. כיכבו בניסיו דל טורו, פול דנו ופטרישיה ארקט (שגם זכתה בגלובוס הזהב על התפקיד!)

Severance – ניתוק מהקומדיה

והנה הגענו לתחנה הנוכחית בקריירה שלו, הפקת ובימוי Severance, "ניתוק", דרמה קודרת, מעוצבת להפליא ומדב"ית במידה, ובעיקר – חביבת המבקרים.

הקונצנזוס מדבר על סדרת מופת שבה אדם סקוט הקומי בעיקרו (ששיתף פעולה עם סטילר גם ב"וולטר מיטי" לעיל) ופטרישיה ארקט (גם מ"דמנמורה"!) מתכסחים ביניהם בשקט מופתי על עתידו של תאגיד עצום הנוהג לשכור אנשים המעוניינים לנתק את זיכרונותיהם כך שכשיהיו בעבודה לא יזכרו את העולם שבחוץ – ובחוץ לא יזכרו את העבודה.

אפל? מתוחכם? מרהיב בעיצוב? כן. קשה לי לדבר על סדרת המופת של העשור כי למרות העיצוב המושקע והעלילה המותחת, חסרים פה כמה דברים – אחד מהם הוא קצת עומק או סאבטקסט. לא הבנתם משהו? לא נורא, אחת הדמויות תכף תצרח את התשובה. יש עוד מורכבויות? כן, אבל חסרים קצת רבדים ודיון מעניין יותר מאשר "זה ממש קריפי"!

כי האווירה קריפית להפליא, ובהחלט נשארת בראש אחרי כל פרק. המסדרונות הבלתי נגמרים, שינויי התאורה, העבודה המיסתורית והחשובה… זה כל כך אבסורדי!

ופה אנחנו מגיעים לדבר השני שחסר בסדרה – למרות האבסורד השופע, על גבול הנונסנס ממש (מה זאת העבודה הזאת שהם עושים שם? ומאיפה מגיעות בפרקים המאוחרים לקומת משרדים שאף אחד בה לא יכול לזכור שאי פעם התקלח – עזים?) קשה לומר שיש פה הומור. זה… לא רק לא מצחיק. זה די רציני. אמנם תכולת האבסורד השופעת (אמרתי כבר עזים? ויש גם את ההופעות היותר אקסצנטריות של פטרישיה ארקט, שבאמת מדהימה כאן, בכמה סצנות) מונעת מהסדרה מלקרוס תחת כובד הראש של עצמה, ועדיין – אי אפשר לומר שיש פה משהו מצחיק, או קליל. לא יש פה תחושה עמוקה של… הכל פה מוזר. ולא בסדר. ולא סביר. ומסתורי, וחשוב, כמו העבודה!

לסיכום – לחובבי המיסתורין והאימה צפוי כאן ממתק אמיתי, אבל אולי לא כזה שייזכר שנים קדימה.

אבל לקריירה של סטילר, שהולכת ומעמיקה והופכת למגוונת יותר, ומוקפדת יותר, עם השנים – יש פה מקפצת המשך לדברים רציניים וגדולים גם יותר. מה הוא צופן לנו בעתיד? האם ימי הקומדיה הפרועה נגמרו או שמגוון התפקידים שהוא לוקח על עצמו רק יגדל?

ואם ימי הקומדיה הפרועה נגמרו… תתגעגעו?

להזמנת הרצאות:

0547454667, דרור.

The post בן סטילר – סופה של הקריירה הקומית? appeared first on ילדי הקומדיה.

ג'רי סטילר נולד ב-8 ליוני, 1927, בברוקלין, לזוג הורים יהודים עד מאד. במקום להפוך לרופא או עורך דין, הוא יסד שושלת מפוארת של קומיקאים.

איך זה קרה? ובכן, הוא הלך לצבא. אחר כך הלך לאוניברסיטה, וסיים תואר בלימודי דרמה ורטוריקה. ואז התחיל לעבוד כשחקן. יום אחד בשנת 1953, אצל סוכן, פגש שחקנית צעירה שהתעצבנה על הסוכן. הוא הזמין אותה לקפה כדי להירגע (כסף לאוכל עם הקפה, או לוויסקי בתוכו, לא היה לו). וזהו. הם נשארו ביחד. ביחד 62 שנה ושני ילדים, שחקנים גם הם. היו ביחד עד שהשחקנית – אן מירה, אותה הדיח לדרכי הקומדיה וגם ליהדות – נפטרה, בשנת 2015.

הם היו ביחד יותר משישים שנה. שישים. עד למותה של אן ב-2015 משבץ. שישים!

הם היו ביחד גם הצמד הקומי "סטילר ומירה". לאורך שנים הם הופיעו בכל תכנית בידור בסיקסטיז, כולל פינה קבועה ב"מופע של אד סאליבן" ואחריהן נשארו בתור תכנית קצרצרה של חמש דקות אחרי סאטרדיי נייט לייב, ובשורה ארוכה של מערכונים ופרסומות ברדיו.

סטילר ומירה במערכון רלוונטי מהמופע של אד סאליבן ב-1964:

ב-2007 הם קיבלו ביחד כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד.

הקריירה שלהם דעכה קצת בסוף שנות ה-70 וה-80, אבל אז הגיעה הזדמנות אחרת.

אי שם בתחילת שנות ה-90 פנו אליו כדי לשחק ב"סיינפלד", שאז עוד לא הגיעה למעמד קאלט. ביקשו ממנו לשחק את אבא של ג'ורג', איטלקי, קרח, שקט וצייתן אך מלא הפתעות.

ביקשו.

במהלך החזרות הוריד סטילר את הקרחת המלאכותית ונתן גז.

את התוצאה כולם זוכרים. פרנק הפך לדמות בלתי נשכחת, עם המצאת החזייה לגברים, החג "פסטיבוס" והצרחה המיוסרת של המנטרה "שלווה עכשיו".

והנה המבחר שלו כפרנק קוסטנזה. מי מאיתנו לא מכיר מישהו כזה:

גם אחר כך לא חשב סטילר לפרוש. הוא קיבל על עצמו הופעה קבועה בתור האבא המעצבן ורק טיפה פחות אקצנטרי ב"מלך השכונה" (King of Queens), והמשיך בשורה ארוכה של הופעות אורח עמוק לתוך שנות ה-2000.

גם קריירה קולנועית היתה לו. על זה צריך להרחיב קצת.

בשנות ה-60', שנות הזהב הטלוויזיוניות שלו ושל אן מירה, הם יצרו עוד משהו. את שני הילדים שלהם, איימי ובן סטילר.

שניהם הלכו בעקבות ההורים. איימי הפכה לשחקנית עסוקה ובן – לקומיקאי, שחקן, מפיק וכותב. וכשהוא מפיק סרט, כותב ומשחק בו, הוא מזמין גם את אבא שלו. הוא הזמין אותו ל"שובר הלבבות" והוא גם הפך אותו למורי בולסטין, המנהל המיתולוגי של דרק זולנדר, תפקיד אותו ביצע בזולנדר ואליו חזר גם בזולנדר 2. זו היתה הופעתו הקולנועית האחרונה.

אולי האחרונה, אבל סטילר לא נצמד רק להופעות בסרטים של בנו – הוא הופיע במגוון של סרטים, כולל היירספריי וגם החידוש להיירספריי, "מרדף חם" וסרט האסונות הטיפשי "נמל תעופה 1975", ואפילו הופעת אורח משעשעת בהמשכוני הוידאו של מלך האריות.

גם בגיל 80 הוא לא הפסיק לעבוד ואפילו ניסה לחדש את ימי "סטילר ומירה" עם סדרת רשת של סרטונים קצרצרים בני שתי דקות עם אשתו.

כשההמצאה של אבא של ג'ורג', חג הפסטיבוס, קיבלה חיים משל עצמה והפכה למשהו שכולם מכירים ורבים אפילו חוגגים, הוא גם כתב את ההקדמה לספר. כלומר, אלן סאלקין כתב את הספר, Festivus for the Rest of Us, והוא את ההקדמה.

הוא כתב ספר נוסף, על חיי הנישואים שלו ושל אשתו. אולי כדאי שנזכיר שוב שהם ארכו יותר משישים שנה. הם היו מאד מצחיקים. הספר נקרא Married to Laughter. זמין, כרגיל, באמזון או באינטרנטים הקרוב למקום מגוריכם.

ג'רי כבר לא איתנו, נפטר מסיבות טבעיות ב-11 למאי 2020. אבל פסטיבוס, כך נראה, ישאר איתנו. אם תרצו לחגוג אותו ב-23 לדצמבר השנה, כדאי שתכינו מראש ארוחת חג, עמוד אלומיניום – ללא קישוטים, כי הם מסיחים את הדעת, נאום אוורור בו תספרו לכל הנוכחים כמה אתם מאוכזבים מהם, ואל תשכחו למצוא גם זמן להיאבקות החגיגית שבה תצטרכו להצמיד את ראש המשפחה למזרן.

לומר את האמת, זה לא כל כך שונה מרוב החגים בארץ. האם זו מחווה מודעת לחגים היהודיים של ילדותו? עכשיו כבר לא נדע. להתראות, ג'רי.

The post בן סטילר, ארתור, פרנק קונסטנזה, פסטיבוס ועוד דברים שלא ידעתם שהוא עשה – להתראות ג'רי סטילר appeared first on ילדי הקומדיה.

הבארון האדום

הטכנולוגיה של היום היא בהחלט חרב פיפיות. למשל, אפשר לשלוח דיק פיקס בקלות, אבל גם קל לאישה שמקבלת אותם לשלוח אותם חזרה לאמא שלך. או קחו לדוגמא את טוויטר, שמאפשר לכותבים קומיים לכתוב כל מחשבה שבאה להם, אך גם יכול לעלות להם במשרה, כמו מה שקרה לכותבת SNL קייטי ריץ' השבוע, שצייצה שבארון טראמפ (בנו בן העשר של הנשיא) יהיה "This country’s first homeschool shooter". רבים הזדעזעו מתקיפה זו של ילד קטן שלא עשה שום דבר רע, ואולי גם בעל מוגבלויות מסוימות. באמת, לצחוק על מישהו עם מוגבליות? מי היא חושבת שהיא? נשיא ארצות הברית? SNL החליטו להשעות אותה לזמן בלתי מוגבל מהתכנית, אבל רבים מקהילת הקומדיה חיבקו אותה, ודן הרמון (יוצר "קומיוניטי" ו"ריק ומורטי") אף הציע לה עבודה. אז הלקח הוא: תצחקו גם אתם על ילדים בני עשר אולי-אוטיסטים, ותזכו לעבוד עם דן הרמון!

מקור: Splitsider

ריק ו-More Time

ואם כבר מדברים על דן הרמון, מה קרה לתכנית האהובה הזו שלו, "ריק ומורטי"? הפרק האחרון שלהם שודר באוקטובר 2015, ומאז לא שמענו מהם הרבה. ובכן, הרמון עלה השבוע לבמה בפסטיבל סאנדנס, כנראה מחוזק בקצת מה"אומץ הנוזלי" שהוא רגיל אליו וענה לשאלה "מתי תעלה העונה השלישית של ריק ומורטי?"  "לא יודע." בנאום מרגש הרמון האשים את עצמו ואת היוצר האחר של הסדרה, ג'סטין רוילנד, והסביר שהם מעכבים את התקדמות הסדרה בכך שהם רבים כל הזמן. ואז, אני מניח, הוא הסביר למעריצים שאבא דן ואמא ג'סטין עדיין אוהבים אותם מאוד.

מקור: The AV Club

חצילו!

אז בן סטילר והחבר'ה של "עובדים מצטיינים" עובדים על סרט לנטפליקס עם קונספט… מעניין…? בואו, אני פשוט אתרגם לכם את התקציר הרשמי מ-The Hollywood Reporter: "כשנער מתבגר חותך לעצמו בטעות את הזין בזמן טיול מחנאות, הוא והחברים שלו רצים להציל את האיבר לפני שזה מאוחר מדי." כן. אני תיארתי בעבר קומדיות סת' רוגן ודומיו בתור "קומדיות זין", אבל זו בהחלט דרך ישירה מאוד לעשות את זה. או, והסרט נקרא The Eggpalnt Emoji. כי בולבול… ואימוג'יס. אני לא יודע. הסרט יופק על ידי בן סטילר והחבר'ה של "עובדים מצטיינים" וייכתב על ידי שני אנשים שכתבו איזה סדרה מצוירת על לובסטרים בשביל אתר הסטרימינג SeeSo. אני לא יודע, חבר'ה. אני לא יודע.

מקור: The Hollywood Reporter

מה קורה עכשיו עם בוב?

ועכשיו לרימייק השבועי, אבל עם טוויסט! רשת NBC עובדת על רימייק טלוויזיוני לסרט הקומדיה ה… קלאסי? What About Bob? הידוע בעברית בשם היותר ישיר "מה הסיפור שלך, בוב?" על מטופל מעצבן (ביל מארי) שמצטרף ללא הזמנה לחופשה המשפחתית של הפסיכולוג שלו (ריצ'ארד דרייפוס). אבל NBC מתכננת לקרוא לסדרה What About Barb? ולהחליף את גיבורי הסרט בנשים! הבנתם? במקום גברים הם נשים! זה שונה לגמרי. אה, וזה גם בטלווזיה אז במקום שעה וחצי תוכלו לראות את הסיטואציה הזאת כל שבוע למשך… עד ש-NBC יבטלו אותה. (ולא, מעריצי Stranger Things ,אין שום קשר לדמות האהובה עליכם). למרות הטוויסט הנשי בינתיים מאחורי הקלעים מעורבים רק גברים. בכל מקרה, אני בטוח שזה יצליח בדיוק כמו הפרויקט שלקח סרט קומדיה בכיכובו של ביל מארי ועשה לו טוויסט נשי.

מקור: TV Line

The post חדשות הקומדיה 21.1-27.1 appeared first on ילדי הקומדיה.

בעולם הבידור אתה אף פעם לא יודע בדיוק מאיפה ההצלחה תבוא. לפעמים תוכנית מערכונים קצרת-יומין בכיכובו של פליט SNL יכולה להוציא מתוכה כוכב קולנוע ענקי, במאי קומדיות אגדי, שחקן טלוויזיה מעולה, ותוכנית מערכונים נוספת שתהפוך לאחת מהיצירות החשובות בתרבות. זהו סיפורה של The Ben Stiller Show תוכנית מערכונים של עונה אחת שבנוסף לכל הדברים האלה הצליחה גם ב-13 פרקים לייצג את כל עשור הניינטיז בצורה מושלמת. ברצינות, אם אתם רוצים להסביר למישהו איך היו שנות התשעים, תראו להם את התכנית הזו.

הקונספט: תכנית מערכונים עם פארודיות על תרבות הפופ של שנות התשעים וסרטים קצרים.

הנפשות הפועלות: בשנת 1989 שחקן צעיר בשם בן סטילר שאהב לעשות סרטים קומיים קצרים התקבל לתכנית המערכונים האגדית SNL. אך לעומת שחקנים קומיים אחרים שהשתמשו בתכנית כמקפצה לקריירה ענקית בעולם הקומדיה, סטילר עזב לאחר רק ארבעה פרקים, בחיפוש אחר תכנית שתתאים לו, בה הוא יוכל לעשות סרטים קצרים וחיקויים של הרמן מאנסטר. ב-1992 הוא קיבל את התכנית הזו, כשרשת פוקס הצעירה נתנה לו ליצור סדרת מערכונים משלו יחד עם הקומיקאי הצעיר, ג׳אד אפאטאו. לצוות השחקנים הוא ליהק את חברו למשרד לשעבר, וכותב אגדי ב-SNL, בוב אודנקירק, את הקומיקאית האלטרנטיבית המגניבה ג׳נין גרופאלו ואנדי דיק שהיה עדיין רחוק כמה שנים מלהפוך לאסון מהלך ומסומם.

הסדרה: באופן פלא, הקטע הראשון של הפרק הראשון הוא ייצוג מושלם של התכנית. סטילר יוצא מחדר ההלבשה שלו ומקבל את הקהל לתכנית. ״אתם בטח שואלים מי אני, ומה התכנית הזו. טוב, אני לא ממש יודע. אף פעם לא הייתה לי תוכנית״. סטילר אז ניגש לאחד הכותבים שמציעה לו שהתכנית תיפתח בזה שאחד הכותבים יבוא ויציע רעיון לתכנית. כמו מה שקורה עכשיו, ״אבל מצחיק״ הכותב מציע. זו התכנית, מלאה מודעות עצמית, קצת חובבנית אבל נעשית על ידי קומיקאים מוכשרים עם חופש לעשות מה שהם רוצים.

אחרי הפתיח (עם שיר שהולחן על ידי דוויזיל זאפה), שהוא החלק הכי לא אירוני בתכנית, עם הקאסט רוקד ומשתעשע בהוליווד, אנחנו מבינים יותר את הפורמט של התכנית, שהיה שונה מתכניות מערכונים באותה תקופה. במקום ביצוע של מערכונים מול קהל חי, התכנית מורכבת מסרטים קצרים שביניהם קטעים מאולתרים של סטילר והקאסט ״מאחורי הקלעים״, לפעמים עם כוכבים אורחים. חלק מהקטעים עם האורחים קצת מביכים, אבל יש גם הרבה מצחיקים כמו דניס מילר, הקומיקאי הסרקסטי שהגיש בעבר את החדשות ב-SNL, שיורד על כל הקאסט, בובקאט גולדוויט שמשוגע כרגיל וגארי שנדלינג אותו סטילר מזמין לארוחת צהריים ולא מספר לו שיש מצלמות. בחלק מהקטעים האלה יש ממש עלילה כמו בפרק עם רוב מורו (כל-כך ניינטיז!), שם אנו מגלים שסטילר עדיין מריר על זה שלא קיבל את התפקיד שלו ב״חשיפה לצפון״ (הפרק נגמר בזה שמורו מציע לו תפקיד של ניצב לא מדבר במסיכה).

המערכונים בעצם הם לרוב פרודיות על טלוויזיה וסרטים של שנות התשעים. חלקם די טיפשיים כמו סרט המשך ל״מת לחיות״ שמתרחש בסופרמרקט, אבל יש גם הברקות. אחד מהמערכונים האהובים עלי הוא ״אוליבר סטון-לנד״ בו הבמאי המוערך של סרטים רציניים כמו ״וול סטריט״ פותח גן שעשועים בו סרטו על The Doors הופך לרכבת שדים ו״פלטון״ הופך למופע מוזיקלי על גלגליות בשם Viet-WOW. זה פשוט רעיון כל-כך ספציפי ומחוכם (לצערי לא הצלחתי למצוא את הקטע ביוטיוב). מוזיקה של שנות התשעים גם הייתה חלק חשוב בתכנית כמו במערכון הזה בו סטילר מראה לנו את החיקוי בונו שלו, או באחד המערכונים האהובים של התכנית The Grungies, פארודיה על הסדרה של The Monkees משנות השישים אבל בכיכובה של להקת גראנג' מסיאטל.

בתכנית הייתה גם כמות בריאה של לנשוך את היד שמאכילה אותך. חשוב להבין שרשת פוקס הייתה עדיין רשת צעירה, שרק עכשיו התחילה באמת להוות תחרות לרשתות הגדולות, הודות לסדרות כמו ״נשואים פלוס״ ו״בברלי הילס״. התכנית לעגה לסדרות האלו עם הפינות החוזרות Skank, בה גרב מדבר בעל הקאצ׳פרייז Shut your stinking trap החליף את אל באנדי ופארודיית סדרות הנוער Melrose Heights 90210-2420 שהיתה מצחיקה במיוחד עם שורות כמו "He's handsome, attractive and good looking". אודנקירק בעיקר מבריק שם בתור נער משופם לבוש בגדי עור ״עם סוד״ שבאחד הפרקים נחשד בלהיות רובוט בגלל ריקוד שרקד. התכנית גם הייתה מציגה מדי פעם את הקמע הפיקטיבי של פוקס Foxy the Fox Network Fox, שגולם על ידי אפאטאו בחליפת שועל זולה עם קול של מעשן כבד, במה שהוא תיאר בקומנטרי כ״פאק יו״ ענקי לרשת.

בנוסף לפארודיות, סטילר גילם מספר דמויות חוזרות בתכנית, שדרכן אפשר לראות מה הוא יעשה בעתיד. דמות הסוכן החלקלק שלו מזכירה את הסאטירה ההוליוודית של ״רעם טרופי״, וקטעי יומן הוידיאו הקומי-טראגיים שלו מראים את הסרטים היותר דרמטיים ואישיים שיעשה. התכנית גם אהבה ללכת מדי פעם למחוזות אבסורדיים כמו מערכונים בהם ברוס ספרינגסטין מספר את גארי קולמן או מקליט הודעה קולית, או סדרת מערכונים בה כותב הקומדיה האגדי דיינה גולד לבש הרבה איפור כדי לגלם את השחקן ומפרסם שיבולת השועל ווילפורד ברימלי בתור זקן פסיכוטי. וגם סתם דברים משונים ומגניבים כמו סרט אימה שמתרחש במסעדת נושא מטופשת.

אבל זה לא היה מופע יחיד. גם שאר הקאסט כיכב במערכונים כמו דיק במערכון הז׳אק קוסטו הזה למשל. זה מעניין לראות גאון קומי כמו אודנקירק בתכנית הזו, כי לפני זה עבד בעיקר מאחורי הקלעים. התכנית דרשה ממנו ושאר חברי הצוות לעשות חיקויים, דבר שהוא לא מצטיין בו, אבל הוא כן היה מעולה בסדרת מערכונים בה גילם את צ׳ארלס מנסון בתור משוגע דובר ג׳יבריש (נכון למציאות) שנותן עצות לגבי טיפול בבית או מחליף את לאסי. האחת שלא ממש הייתה לה הזדמנות לככב בהרבה מערכונים משלה היא ג׳נין גראפולו, למרות שהיה לה את המערכון הנחמד הזה על נוסעת בזמן שלא ממש יודעת היסטוריה אז לא יכולה לעזור לאף אחד.

כוכבים אורחים: חוץ ממגוון כוכבי שנות התשעים שנזכרו לעיל, לתכנית היה גם הרגל משונה לשכור שחקנים מסיטקומים משנות השבעים להופעות אורח. בינהם גארי קולמן וטוד ברידג׳ס מ״על טעם ועל ריח״, דני בונדוצ׳י ממשפחת פארטרידג׳, באטמן בעצמו, אדם ווסט, ועוד.

הביטול: למשך כל 12 הפרקים שלה (פרק נוסף צולם אבל לא שודר ומופיע בדיוידי) לתכנית היה רייטינג נוראי, אז פוקס חתכה אותה. אחרי ביטולה אבל, היוצרים זכו בפרס ניחומים בצורת אמי על כתיבה בתכנית מערכונים.

מה קרה אחר כך: אחרי שיצר את תוכנית הטלוויזיה הכי ניינטיזית, סטילר יצר את הסרט הכי ניינטיזי עם ״מציאות נושכת״, ועד היום הוא כוכב הוליוודי ואפילו עושה סרטים טובים מדי פעם. היוצר הנוסף, ג׳אד אפאטאו יצר עוד כמה סדרות אהובות שבוטלו מהר, ואחרי כמה שנים של כשלונות הפך לאחד האנשים החשובים ביותר בתחום הקומדיה ההוליוודית (סטילר ואפאטאו שיתפו פעולה בעוד פרוייקט, הקומדיה השחורה האנדר-רייטד ״כייבל גאי״ בכיכובו של ג׳ים קארי שכללה הופעות אורח של כל הקאסט של הבן סטילר שואו). גרופאלו המשיכה עם הסטנד-אפ ואף הופיעה בכמה סרטים, אך אמרה שלא אוהבת מאוד את התעשייה ההוליוודית (שאישה תגיד דבר כזה? מגוחך!) דיק הופיע בכמה סיטקומים, סירב לתפקיד מוגאטו בסרטו של סטילר ״זולנדר״ בגלל סדרת טלוויזיה טיפשית, ונהיה ליצן-נרקומן-פאנסקסואל משונה. אבל החלק הכי חשוב היה שאודנקירק התחבר עם כותב שפגש ב״בן סטילר שואו״, שאולי ראיתם במערכון המסעדה, בשם דייויד קרוס, וביחד הם יצרו את סדרת המערכונים המדהימה ״מיסטר שואו״ (שם סטילר וגרופאלו הופיעו בהופעות אורח קטנות). למעשה, אם הבן סטילר שואו הייתה נמשכת יכול להיות שבחיים לא הייתה נוצרת ״מיסטר שואו״, אז יכול להיות שזה טוב שהיא בוטלה.

הסיכויים לחידוש: אני לא חושב שבן סטילר בשלב בקריירה שלו שהוא הולך לככב בתכנית מערכונים בטלוויזיה. אבל כאן היה חידוש למיסטר שואו שהיה די טוב ואולי תהיה לו עונה שנייה!

The post רוצים עונה שניה! The Ben Stiller Show/יונתן עמירן appeared first on ילדי הקומדיה.

בראד ו״בראד״

בגלל מחקר רב לכתבה שבקרוב תתפרסם באתר על תכנית המערכונים שהייתה לבן סטילר בניינטיז, הייתי צריך להזכיר לעצמי שהוא כוכב הוליוודי גדול עכשיו, ולא מישהו שעושה חיקויים של טום קרוז בתכנית איזוטרית. בכל מקרה סטילר יככב בסרט קומדיה חדש בשם Brad's Status, שבו הוא ישחק אדם שלמרות החיים הטובים שלו הוא אובססיבי לגבי ההצלחה של חבריו מהתיכון. את הסרט יפיק בראד פיט, כנראה כדי שיהיה השם שלו בשם הסרט (ככה הוליווד עובדת, נכון?) ויכתוב מייק וויט, שכתב בעבר גם את הקומדיה הכיפית ״רוק בבית הספר״, וגם את המותחן הקומי-פסיכולוגי ״צ׳אק ובאק״. אז יהיה מעניין.

מקור: Variety

קייל והדוב

אם אתם משום מה עדיין רואים SNL אחרי שביל היידר עזב, אולי שמתם לב לבחור מתולתל, רזה וממושקף, שלוקח את התכנית למקומות מוזרים חדשים. זהו קייל מוני שהצטרף לתכנית יחד עם שותפו לקבוצת המערכונים גוד נייבור, בק בנט. מוני קיבל סרט משלו שבו הוא יכתוב ויככב. הסרט,Brigsy Bear, יעסוק בתכנית ילדים שמופקת לקהל של רק ילד אחד ובמה שהוא עושה כשהתכנית נגמרת. בסרט יככב גם קאסט מטורף שכולל את מארק האמיל, קלייר דיינס ואנדי סמברג.

מקור: Splitsider

קרב הגריל

בזמן האחרון התחילו לאמץ בסצנת הסטנד-אפ התל-אביבית את המסורת האמריקאית של "רוסט". מה שהתחיל במועדוני קומדיה מגעילים שבהם מילטון ברל הקיא על דין מרטין, עכשיו מתקיים בקומדי סנטרל, ועכשיו הכוכב הגדול של הרוסטים של הערוץ, ג'ף רוס, מתחיל סדרה חדשה בשם Roast Battle שבה קומיקאים שונים יתחרו בטורניר רוסטים, בין הקומיקאים: שרה סילברמן, ג'ימי קאר, מייק לורנס ואנת'וני ג'סלניק. נשמע כמו תוכנית מצויינת… פור מי טו פופ און!

מקור: Splitsider

ספרים מצחיקים , רבותיי, ספרים מצחיקים

ספרים. הם כמו סרטים אבל יותר משעממים. השבוע יש כמה ידיעות על ספרים שקשורים לעולם הקומדיה. הראשונה היא על ספר חדש של אל הקומדיה, מל ברוקס, שיעסוק באחורי הקלעים של סרטו הקלאסי מ-1974 ״פרנקנשטיין הצעיר״. הספר יכלול הקדמה מג׳אד אפאטאו וכנראה יהווה קריאה מהנה למעריצי ברוקס כמוני. ובזירת הצעירים, בן שוורץ, קומיקאי נפלא הידוע בעיקר בתור ג׳אן ראלפיו ב״מחלקת גנים ונוף״, יכתוב יחד עם התסריטאית לורה מוזס  עצות דייטינג לצעירים בשם Things You Should Already Know, You F–king Idiot.. נקווה שזה לא יהיה דה ווווורסט.

מקור: The AV Club ו-EW

The post חדשות הקומדיה 15.7-8.7 appeared first on ילדי הקומדיה.

לא מסבכים בדיחות

The post חדשות הקומדיה,4.12-27.11 appeared first on ילדי הקומדיה.

צילום: סמדר כפרי

השמועות מספרות שהסטנדאפיסט   עידן ברקאי נולד בשם עידן רבינוביץ'. לאחר מפגש עם אמרגנו הציע לו זה לשנות את שמו לברקאי, כי אשכנזי לא יצליח בעולם הסטנדאפ הקשוח, לכן שינה את שמו לברקאי כמו הסטנדאפיסטים דודו ברקאי, אייל ברקאי, משה ברקאי ועומר ברקאי. שינוי השם הביא לו הצלחות רבות, כמו הופעות רבות אצל חבורות הסטנדאפ השונות והופעה ב"בורר", ובעיקר הצלחתו המטאורית – מורה בישראל. אך עד מהרה התמכר לקראק והתאבד בתאו. לאחר התאבדותו התראיין לילדי הקומדיה.

מתי החלטת שאתה רוצה להצחיק?

לא יודע בדיוק. תמיד ניסיתי להצחיק כי אני לא יודע להתנהג מספיק טוב.

בבורר שיחקת דמות של סטנדאפיסט. כיצד עלה הרעיון?

אני שמח שהעלית את ההשתתפות שלי בבורר (גידי, החבר הכי טוב של יודה לוי לפרק שלם  – ע"ב). את השאלה הזאת עדיף להפנות לרשף לוי (תסריטאי הבורר – ע"ב), אבל אני מניח שהוא שאל את עצמו מה העיסוק הכי פתטי שאפשר לתת לדמות הכי פתטית ואשכנזייה בסדרה, והוא הלך על רואה חשבון שמנסה להיות סטנדאפיסט. הסדרה צולמה לפני שהתחלתי לעשות סטנדאפ, אז כנראה לרשף לוי יש יכולות נבואיות. אני מקווה שהוא פחות נבואי לגבי הרצח האכזרי של הדמות שלי בסוף הפרק. שני כדורים בבטן זה לא צחוק. הה, חבר?

(מרשף לוי נמסר: "אני לא מתראיין אם אני לא מקדם משהו")

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

בדרך כלל אנשים שמצחיקים אותי ו\או שלוקחים את הקומדיה שלהם עד הסוף, וויל פרל, בן סטילר, ג'רי לואיס, ריקי ג'רבייס, ראסל בראנד, מל ברוקס, כריס קאטן, פיל הארטמן, סטיבי ניימדרופ, דודו טופז בתקופה של האורנג'דה והאמת שגם את דודו טופז של יום הדין, כריס פארלי, וויל ארנט, ג'ים קארי, הווארד סטרן, כריס דה-ליה, חניבעל בורס, לואי סי קיי, ג'ים ג'פריז, ניימי מק'דרופ, דאג סטנהופ, ג'יימס ניימדרופיני, אדי מרפי, דייב שאפל, ביל בר, אביתר חלימי, אקשן ברונסון, דיין קוק, תום יער, מורן קל, ארז בירנבוים, עמית חשאי, יוסי גבני, דניאל חן, גדי וילצ'רסקי, יותם ישי, צח רוקח, עמית וצחי רבינוביץ', אורי שלו, יפתח חוצב, עמית קלינג, MC NAMEDROPPP, יורן דוידי, הבחור שעם יורן דוידי, ניב מג'ר, תם אהרון, מיכאל הנגבי, אודי כגן ותומר פישמן-ניימדרופברגר.

אתה שייך לדור של סטנדאפיסטים שפייסבוק הוא חלק מהחומרים שלהם. מה לדעתך צריך לעשות לסטנדאפיסטים שאין להם פייסבוק?

ההיסטוריה כבר תשפוט אותם

https://www.youtube.com/watch?v=ih7fZmoz9HU

.

מה אתה חושב על הקומיקאים של היום?

יש הרבה.

כמורה, מה התלמידים חושבים שהוא השיעור הכי מצחיק?

השיעור של עידן ברקאי.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

עידן ברקאי

למה שינית את השם מרבינוביץ' לברקאי ומה דעתך על נומרולוגיה?

לא אהבתי את רבינוביץ'. הוא היה מעצבן והרס לי וגרם לי נזקים רבים. הוא גם הרג לי את אחד החתולים. נאלצתי לשנות לברקאי ולהתחיל הכל מחדש ממש כמו אבות אבותינו שגורשו מספרד. בנומרולוגיה חתול = מוות.

ברקאי זה השם העברי של לוציפר בברית החדשה.

מה התפיסה הקומית שלך?

חייב להאמין במה שאתה אומר גם אם הסיבות שלך מפוקפקות

אם היית משחק בארץ עיר והיה יוצא חי"ת, איזו חיה היית רוצה להיות?

עידן ברקאי.

שאלת בונוס לבחירת המרואיין: מה הסוד התל-אביבי שלך?

אין לי שום דבר.

(הוא בחר את השאלה הזו).

***

העמוד הרשמי של עידן ברקאי

The post עידן ברקאי – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.