"אני לא יודע מה קורה אחרי שמתים, אבל אם בטי אומרת שבמותנו אנו זוכים להתאחד עם אהבת חיינו, אני מקבל את מילתה", כך כתב בוב סאגט בפייסבוק אחרי מותה של בטי וויט בגיל 99, עשרה ימים לפני שגם הוא הלך לעולמו, בגיל 65 בלבד. ממש לאחרונה נפרדנו משני הסמלים הגדולים של הסיטקומים משנות השמונים – בוב סאגט ובטי וויט. שניהם הצחיקו אותנו, גרמו לנו להתאהב בהם והיו חלק בלתי נפרד מנוף הילדות שלנו.

היא הייתה נערת הזהב האולטימטיבית, וכיכבה בטלוויזיה, בקולנוע ובתיאטרון במשך יותר משמונה עשורים. הוא היה האבא המקסים מ"צער גידול בנות" שלימד אותנו מהי לכאורה הורות טובה ובחלוף השנים לימד אותנו כמה גסויות במופעי הסטנד אפ שלו. מעבר לכך ששניהם היו קומיקאים בחסד, בטי וויט ובוב סאגט עוררו בנו נוסטלגיה לשנות ה-80, לימים שבהם הקומדיות היו פחות ציניות, עם צחוק מוקלט ברקע. אותן הקומדיות גם העלו למודעות נושאים שעד לאותם ימים לא עסקו בהם בטלוויזיה, כמו גזענות ופמיניזם. אז עכשיו כשהאייקונים האלה כבר לא איתנו, זה הזמן להיזכר ברגעים הגדולים של בוב סאגט ובטי וויט ובסיטקומים אחרים משנות השמונים:

הרגעים הגדולים של בוב סאגט

ניקיון האביב ב"צער גידול בנות"

כשדני טאנר, האבא החד הורי ב"צער גידול בנות" לא גרם לנו לבכות מהתרגשות, הוא קרע אותנו מצחוק. אחת התכונות הבולטות של הדמות שאותה גילם בוב סאגט הייתה האובססיה שלו לניקיון. אפילו סאגט עצמו צייץ בטוויטר על כך שבעקבות נגיף הקורונה הוא הפך להיות מכור להיגיינה ממש כמו דני. בקטע שלפניכם דני מגייס את כל המשפחה לניקיון לכבוד האביב, כולל את מישל הקטנה (מרי קייט/אשלי אולסן) שלומדת כבר מגיל צעיר ש"לכלוך זה רע".

חגיגה בסנוקר ב"צער גידול בנות"

לדני טאנר הייתה בסדרה תדמית של חנון. לכן, כשהוא מצטרף למשחק סנוקר עם ג'סי וג'ואי, זה ברור לקהל שהוא הולך להפסיד. אלא שמסתבר שדני הוא למעשה כישרון בסנוקר, אפילו יותר מיהודה ברקן. לראות ולא להאמין.

הופעת אורח ב"סאטרדיי נייט לייב"

בוב סאגט הוא אחד מהכוכבים הרבים שהופיעו בתכנית המערכונים "סטרדיי נייט לייב". בהתחשב בכך שמדובר בתכנית לייט נייט למבוגרים, בוב יכול סוף סוף להשתחרר מדמותו המוכרת והידידותית לכל המשפחה מ"צער גידול בנות". בקטע שלפניכם הוא מגלם מורה להתעמלות שמנסה ללמד את הקבוצה שלו מדוע חשוב להיות מהירים. חדי העין שביניכם יבחינו גם באדם סנדלר.

הרגעים הגדולים של בטי וויט

מלחמת ההרינג הגדולה ב"בנות הזהב"

בטי וויט מוכרת לנו בעיקר בזכות התפקיד האלמותי שלה ב"בנות הזהב". בקטע שלפניכם אפשר להבין בדיוק מהו סוד הקסם של בטי. הסצנה מציגה את הקשיים של הבנות כשרק עברו לגור יחד במיאמי. בזמן שבלאנש (רו מקלנהאן) מתלוננת על כך שהן לא מצליחות להסתדר ודורותי (ביה ארתור) מסכימה איתה, רוז (בטי) מתיישבת ומתחילה להפליג בסיפור שלה על "מלחמת ההרינג הגדולה". בשלב מסוים הבנות מתחילות לצחקק, אבל בטי ממשיכה לספר את הסיפור בפנים רציניות ולא יוצאת מהדמות שלה אפילו לרגע.

הפרסומת לסניקרס

אז נכון, זה אמנם לא סדרת טלוויזיה אלא פרסומת, ובכל זאת מדובר באחד הרגעים המצחיקים ביותר של בטי וויט. בטי, שבזמן צילומי הפרסומת הייתה בת 87, לא חששה לצחוק על הגיל שלה ולהפגין חוש הומור עצמי משובח במיוחד.   

הופעת אורח ב"סאטרדיי נייט לייב"

גם בטי וויט השתתפה באחת התכניות של "סטרדיי נייט לייב" והפילה את הצופים לרצפה. התכנית הייתה מעין פארודיה על אופרת סבון אמריקאית, ובטי הצליחה לגנוב את ההצגה מכוכבים צעירים ממנה כמו בראדלי קופר.

כמה סיטקומים משנות השמונים שתמיד כיף להיזכר בהם

אז אחרי שנזכרו בסיטקומים בכיכובם של בוב סאגט ובטי וויט, הנה כמה סיטקומים נוספים משנות השמונים שתמיד כיף להיזכר בהם:

"מי הבוס"

בשנות ה-80 יותר ויותר נשים החלו לצאת מהבית, לעבוד ולפתח קריירה. השינוי הזה הוביל את רשת ABC ליצור את הסיטקום המצליח "מי הבוס". הסדרה עסקה באנג'לה באוור (ג'ודית לייט) – אשת קריירה, גרושה ואם חד הורית שמעסיקה את טוני מיסלי (הלא הוא טוני דנזה) כעובד משק בית שיעזור לה בגידול הילד ובתחזוקת הבית. טוני עובר לגור בביתה של אנג'לה יחד עם בתו סמנתה (אליסה מילאנו המושלמת) והמצב המורכב יצר שלל סיטואציות משעשעות. לא יודעים מה איתכם, אבל אנחנו עדיימאוהבים בטוני גם אחרי שלושים שנה.

"על טעם ועל ריח"

"על טעם ועל ריח" הייתה אחת הקומדיות הראשונות בטלוויזיה שהביאה לקדמת הבמה נושאים רציניים כמו גזענות, סמים והתעללות מינית בילדים. העלילה עסקה בשני נערים אפרו אמריקאים – וויליס וארנולד ג'קסון, שאיש עסקים לבן בשם פיליפ דראמונד ובתו קימברלי מחליטים לאמץ אותם באחוזת הפאר שלהם. הכוכב הבלתי מעורער של "על טעם ועל ריח" היה כמובן גרי קולמן, שגילם את ארנולד. המציאות לא הייתה מצחיקה עבור גרי, שסבל ממחלה קשה בכליות שהפסיקה את הגדילה שלו ומת בגיל 42 לאחר שנפל ונחבט בראשו. ובכל זאת, הוא לנצח יישאר הילד המתוק עם משפט המפתח שאמר לאורך כל הסדרה: " What you talkin bout Willis".

"משפחת קוסבי"

"משפחת קוסבי" עשתה את הבלתי יאומן באותה תקופה, ועל אף שהציגה משפחה אפרו אמריקנית היא זכתה לפופולריות עצומה בקרב הציבור כולו. הסדרה עסקה בקורות משפחת הקסטבל האמידה בת השבע נפשות, ומי שגילם את האבא היה ביל קוסבי. מאז קוסבי הפך מקומיקאי אהוב לעבריין מין מורשע, לאחר ש-50 נשים טענו כי קוסבי תקף מינית או אנס אותן. על אף הקושי להפריד בין האיש לדמות, אי אפשר להתכחש לכך ש"משפחת קוסבי" הייתה סיטקום שהצחיק מיליוני צופים בכל העולם ועזר לשנות את היחס לשחורים בארצות הברית.

The post נפרדים באיחור מבוב סאגט ובטי וויט – ועוד סמלי סיטקומים משנות השמונים appeared first on ילדי הקומדיה.

הארט טו הארט

השחקן/קומיקאי הפצפון קווין הארט (שושבין להשכרה, נראה אותך אסיק, סוכן וחצי) ממשיך לרכוב על גל ההצלחה שהוא נמצא עליו בשנים האחרונות, שמוביל אותו עכשיו להפקת קומדיה על חבורת ראפרים שמחליטה לשדוד איש חשוב בתעשיית הראפ. אממה? הסרט נקרא Run The Jewels, שבזמן שזה ביטוי שגור לשוד שהשתמשו בו בשירים כמו Protect Ya Neck של הוו-טאנג קלאן, הוא מזוהה בשנים האחרונות בתור השם של הצמד קילר מייק ו-אל-פי. ומתברר שהם לא מרוצים בכלל מזה שהבחור מ״מת לצעוק 3״ עושה סרט עם השם שלהם, כמו שאל-פי הראה בטוויטר. ואני מציע לגמד החביב קווין הארט לא להתעסק עם קילר מייק, שהוא ענק ויש לו קילר בשם.

מקור: The AV Club

גרייט סקוט!

הי, זוכרים את שון וויליאם סקוט? נו הוא שיחק את הדושבאג ב״אמריקן פאי״, והדושבאג ב״רוד טריפ״, והדושבאג ב״אחי איפה האוטו שלי?״. נו, סטיפלר? אז הוא הולך לככב בסדרה קומית חדשה ברשת NBC בהפקת איימי פולר. הסדרה, Baby, תעסוק בדמות של סקוט, הגבר הכי צעיר במשפחת פשע שמנוהלת על ידי נשים, וקורים כל מיני דברי מצחיקים. מעניין אם הוא יהיה דושבאג שם?

מקור: Splitsider

ביפקייק רומני

אוקי זה קצת מוזר. אז הפרוייקט הבא של צ׳אנינג טייטום, אתם יודעים ההוא עם השרירים, יהיה תוכנית אקשן רומנית משנות השמונים. אני אנסה להסביר. טייטום הולך להפיק תוכנית טלוויזיה שתציג את עצמה בתור גרסה מדובבת של תוכנית משטרה רומנית בשם Iron Fisting, עם שחקנים אמריקאיים כמו טייטום מספקים את הדיבוב. כל הפרוייקט נשמע מוזר, מסקרן ובעיקר כמו משהו שאני לא הייתי עושה אם הייתי חתיך על כמו טייטום.

מקור: Deadline

תודה שהייתם חברים

זוכרים את ״בנות הזהב״? הסיטקום הקלאסי על חבורת הזקנות העליזות שגרות ביחד? ובכן, הוא חוזר בצורת בית קפה בניו-יורק! לא, אני לא יודע למה! כאילו, אני אף פעם לא ראיתי את הסדרה, כי אני בחור צעיר ומגניב, אבל זה קורה. הקפה מוקם על ידי חבר קרוב של רו מקלנהן ז״ל , אחת מבנות הזהב המקוריות, ויציג מספר מזכרות מחייה ומהסדרה, משהו כמו אם ״פלנט הוליווד״ היה מתרכז רק בסיטקום ספציפי משנות השמונים. אל תצפו לגרסה ישראלית שמבוססת על הסדרה עם מיקי קם ותיקי דיין.

מקור: The Guardian

The post חדשות הקומדיה 18.6-24.6 appeared first on ילדי הקומדיה.

אריק שגב עשה הכל בחיים, היה סטנדאפיסט, כתב ללילה גוב, לאדיר מילר, ליצפאן, לארץ נהדרת, למיטב התכניות של ביפ (החטא ועונשו), ערך בעיתון כולנו, שיתף פעולה לאורך השנים עם ערן זרחוביץ' וענה לשאלון בבלוג ילדי הקומדיה. ומה אתם עשיתם, שני הקומיקאים שקוראים את הבלוג? כלום. קראו ולמדו.

 מתי גילית שאתה מצחיק?

"מתישהו ביסודי. האב היה איש קבע והמשפחה שלי נדדה איתו בעקבות הבסיסים שבהם שירת. התגלגלנו מבת ים, לירוחם, לראדון ולארצות הברית. הייתי ילד  שמן וחנון, שמשמיע כנראה סאונד נהדר כשחובטים בו. בשלב מסוים הבנתי שהומור הוא כלי  נהדר, בטח לילד שממש לא יודע ללכת מכות, גם כדי להסתגל בכל פעם למקום חדש, גם כדי לרכוש חברים, וגם כדי להקל על עצמך את ההתמודדות עם המציאות המתסכלת.
באיזשהו שלב הבנתי שהומור גם יכול לגרום לאנשים לחבוט בך יותר חזק, אבל פנסים בעין דוהים, בדיחה טובה נשארת איתך לנצח".

 כתבת ללילה גוב, לארץ נהדרת, ערב אדיר, החטא ועונשו וכוכב נולד. מה יוצא דופן?

"אין תכנית דומה, בטח לא מבחינת הכתיבה. אני יכול להעיד שמכל תכנית אתה לומד להפעיל משהו אחר, ונהנה ממשהו אחר. לילה גוב הייתה הפעם הראשונה ששמעתי קהל שלם צוחק מבדיחה שכתבתי וזו הייתה הטעימה הראשונה מהסם שאליו אתמכר כל החיים, עם אדיר למדתי איך קומיקאי עובד, כוכב נולד הייתה הזדמנות להיות חלק ממערכת משומנת להפליא, שבה הכתיבה שלי (ושל זרחו) לא הייתה העיקר, וארץ נהדרת הייתה פשוט חלומו של כל כותב קומי, אם אתה מצליח להעביר רעיון בחדר המערכת, לא משנה כמה הוא הזוי – הוא ימומש בצורה הטובה ביותר. כמו הפיה הטובה על קוק"

(התשובה הנכונה היא כוכב נולד)

 מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

"יש לכם שנה? קובי ניב ודודו גבע היו הראשונים שלי, אחר כך אפרים קישון, הטורים של 'דבר אחר' ז"ל וכמובן החמישיה הקאמרית שהייתה התכנית הקומית הראשונה שחוויתי ולמדתי ממנה כבר כשהייתי כותב וסטודנט לתסריטאות. גם מה יש וזהו זה.
אבל אם חייבים לבחור אחד, אז אין ספק שזה יהיה חנוך לוין, בכל דבר שהוא עשה. חוסר הפחד שלו, השילוב בין צחוק מופרע לאגרוף בבטן, הידיעה שהחיים כל כך מצחיקים בגלל שהם כל כך מבעסים ולהיפך, והשליטה המושלמת שלו בשפה – כל אלה דברים שאני משתדל לחיות לאורם.  ב'בנות הזהב', כנראה הפרויקט שהכי נהניתי לכתוב, תיקי דיין הכבירה, שהייתה שחקנית קבועה שלו, זיהתה מיד כמה אני מושפע ממנו, גם בסיטקום הנ"ל ואמרה שחבל שלא זכיתי לפגוש את חנוך.
היא טעתה, פגשתי אותו פעם אחת בניינטיז, אבל לא הצלחתי להוציא מילה מהפה. במבט לאחור הייתי צריך לפחות להשליך לרגליו את התחתונים שלי.
ואם אתם חושבים שאני מגזים, תקראו את 'הקוסם', לא רק מערכון מצחיק שממחיש את כל מה שאמרתי לעיל, אלא גם הפאנץ' ליין הכי טוב שנכתב. אי פעם. בכל שפה."

עבדת לאורך השנים עם ערן זרחוביץ'. הוא מקנא בהצלחתך?

"על איזו הצלחה אתה מדבר? אני יודע שהוא מאוד אהב גם את 'אולי הפעם' וגם את 'בנות הזהב' שכתבתי לאחר שעזבתי את ארץ, והוא אפילו הסכים להשתתף ב-15 דקות, המגה פלופ שכתבתי ליס.
אבל לערן אין סיבה לקנא בי, ואני מקווה שהוא יודע את זה. 'הפרלמנט' היא בעיניי מאסטרפיס, אין מילה אחרת, ומעמד הקאלט שהתכנית שלו ושל טייכר זוכה לה הוא מהמוצדקים.
אני חושב שדווקא העזיבה שלי את ארץ אפשרה לנו להפסיק לקנא אחד בשני. כשאתה כותב עם מישהו  תמיד יש את החרדה מי בעצם יותר מצחיק, ו'אני הבאתי את הרעיון, אבל הוא הביא את רוב הפאנצ'ים', שלא לדבר על זה שערן לוהק ל'מסודרים' כבר בעונה השנייה שכתבנו ביחד. ייתכן מאוד שערן הוא האיש הכי מצחיק שאני מכיר, ועכשיו אני יכול ליהנות מהיצירה שלו ללא משקעים. והוא גם נראה מגה סקסי בפרווה של לאמה.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=mNBK5UIBMqs]

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

 "מה זה אומר, שאני יוצר קומדיה של אתמול?
אני פריק של קומדיה ישראלית מילדות, וגם עכשיו אני משתדל לא לפספס אף סטנדאפיסט או סיטקום ישראלי וגם לא משהו באינטרנט, וזה קשה. אני מאוד אוהב את סדרת האינטרנט  משיח, משוגע על לוקאץ', מת על רועי כפרי, אני גם מאוד נהנה מ'שנות השמונים', והגיע הזמן שתוציאו את הראש מהתחת. קל יותר לנשום ככה."

היית בין היתר עורך המשנה של עיתון הנוער "כולנו". איך השפעת לרעה על הדור ההוא?

"לא מספיק, לצערי. חוויתי את הגסיסה של העיתון הזה, ושל עיתונות הילדים בכלל".

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

"המילים שהכי מצחיקות אותי הן מילים בלועזית ישנה. ב'רומנים' הייתה לערן ולי הזדמנות להחיות אותן. כבר לא אומרים 'אימפרסריו' לדוגמה, או 'גריפה' או 'לומבגו' או 'קסוקר'.
'אוטואימוני' זו מילה מאוד חמודה למחלה שברגעים אלה לועסת את הגוף שלי. בכללי למחלות יש שמות מגניבים, טרשת נפוצה למשל. כמו כן  מאז האוניברסיטה יש לי חיבה למילה ברכטיאני.
המילה הכי לא מצחיקה בעיניי היא כוסית, אני נורא אוהב נשים, ואף פעם לא הבנתי למה זה מחמיא לצמצם יופי נשי לאיבר הכי מפחיד שלהן"

שימשת גם כעורך מוזיקלי ב"ציפורי לילה מנקרות". מה השיר הכי מצחיק בעולם כולו?

"המממ. רוב השירים שאמורים להיות מצחיקים, לא מצחיקים. אני אוהב את כוורת כלהקת רוק, אבל תמיד ההצחקות שלהם נשמעות מלי מאולצות.
אבל המחזמר Book of Mormons של יוצרי סאות פארק מכיל כמה ליריקות נהדרות נהדרות. ואני מאוד ממליץ לראות אותו, ואם מישהו רוצה להעלות אותו לארץ, אני מתנדב לתרגם אותו"

מה התפיסה הקומית שלך?

"שהכל מצחיק, בעיקר מה שאסור לצחוק עליו. מה שהחזיר אותי לסטנד אפ היה גילוי המחלה שלי, והעובדה שבטיפולים פסיכולוגיים לחולים סופניים מראים להם קומדיות אבל לא מעודדים אותם לצחוק על מותם הבלתי נמנע הייתה מאוד מתמיהה בעיניי"

איך מאלפים את הפיל בחדר?

"פותחים חלון"

ויקפדייתו

***

ערבי ילדי הקומדיה
אירועים קרובים ומצחקים

The post אריק שגב – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.