נשים קרות

עכשיו אחרי שיצא ״מכסחות השדים״, גרסה לאחד מהסרטים הכי חשובים בהיסטוריה של הקולנוע, והעולם עוד לא התפוצץ, לבמאי פול פיג יש פרוייקטים נוספים. בנוסף לבימוי קומדיית האם ובת של איימי שומר וגולדי הון, פיג הודיע השבוע שיפיק סרט בשם Supermodel Snowpocalaypse שיספר את הסיפור האמיתי של חבורת דוגמניות ואנשי אופנה שנתקעו בסופת שלג בצ׳ילה. נראה שאולי הפעם הוא לא יכול לדחוף את מלידה מקארת׳י לשם, או שאולי זו תהיה הבדיחה שהיא דוגמנית שמנה ואופס היא נפלה! חחחחחחח

מקור: Variety

הדודה טילדה

ואם כבר מדברים על אנשים שהיו מעורבים ב״מסיבת רווקות״, אחת מכותבות הסרט, אני מומולו, עובדת על עיבוד חדש לספרו של פטריק דניס Auntie Mame בכיכובה של טילדה סווינטון בתור הדוב הטיטולרית. הספר שכבר עובד לשני סרטים, אחד בכיכובה של לוסיל בול, מספר על נער שגר עם דודתו האקסצנטרית ועל ההרפתקאות שהוא עובר. סווינטון בהחלט אקסצנטרית, ולמרות היותה שחקנית רצינית, הייתה מאוד מצחיקה בסרטים כמו ״רכבת הקרח״ ו״אסון מהלך״ עם איימי שומר.

מקור: The AV Club

הסוף

מצטערי לבשר לכם את זה, קוראים יקרים, אבל כל הדבר הזה של הקומדיה הולך להיגמר עוד מעט. את כל הדברים המצחיקים והכתובים היטב יחליפו סלבס שפשוט עושים דברים. זה התחיל עם תכניות הלייט נייט האמריקאיות שפעם היו מקום לשיחות שנונות וכעת הם פשוט תירוץ לג׳ימי פאלון לשחק עם מפורסמים. זה המשיך עם הפיכתה של הפינה המטופשת ״ליפסינק באטל״ לתוכנית טלוויזיה ועכשיו גם פינת ה״קארפול קריוקי״, חסרת התועלת של ג׳יימס קורדן, הולכת להפוך לתכנית משל עצמה. בואו נתחיל לארוז את הדברים.

מקור: The Hollywood Reporter

פיפ פיפ

ההיסטוריה של עיבודים אמריקאים לסדרות בריטיות היא ארוכה ומגוונת: היו הצלחות כמו "המשרד" וכשלונות כמו הגרסה האמריקאית ל-The IT Crowd שלא הצליחה לעבור את שלב הפיילוט. עכשיו עוד קלאסיקה בריטית תעבור את המסע הזה, עם עיבוד שהוכרז ל"פיפ שואו" הקומדיה האהובה בכיכובם של דייויד מיטשל ורוברט ווב שמספרת על חייהם העצובים של שני גברים בריטים והדברים הנוראים שקורים להם. בטח האמריקאים האלה יעשו את זה לא עצוב מספיק, שוב!

מקור: The Verge

The post חדשות הקומדיה 29.7-23.7 appeared first on ילדי הקומדיה.

המצב בארה"ב לא משהו היום. וושינגטון לא מתפקדת, וול סטריט לא משתנה. יש הצפות והכבישים לא מתוחזקים. משקיעים זרים שולטים באספקת הקטשופ, "גבינה מותכת" ועוד מוצרי מזון בסיסיים.

ולכן ההכרזה שטרבור נואה (31) ירש את ג'ון סטיוארט כמנחה ה"דיילי שואו", הדאיגה את כולנו.

ההכרזה על המעבר הגיעה שבוע אחרי שג'יימס קורדן הבריטי התחיל להנחות את ה"לייט נייט שואו" ב-CBS  ואחרי שג'ון אוליבר קיבל תכנית משלו ב-HBO. נראה שבארה"ב נגמרו הכישרונות הקומיים, וצריך להתחיל לייבא מבחוץ.

אבל אין מה לדאוג בגלל נואה וחבריו הזרים. עלייתם היא לא סימן להתדרדרות של אמריקה, אלא סימן דווקא לעלייה בכוח האמריקאי. מדיה חברתית, רשתות שידור שמוכרות תכניות לכל העולם והקסם הישן של הוליווד – כל אלה גרמו לכך שההומור האמריקאי התפשט לרמה שבה אפשר למצוא קומיקאים בסגנון בכל מקום על כדור הארץ.

מצחיק איך קומדיה אמריקאית צומחת – כמו כל עסק בעולם. היא הופכת לעסק חובק עולם שיכול להשיג תשומות, חומרי גלם ועבודה מכל מקום על הגלובוס. דבר כזה לא יכול לקרות בברזיל, סין, הודו או רוסיה של היום, ולדעתי  גם לא בעתיד. לארה"ב יש יתרון תחרותי בנושא הצחוקים.

בכל רגע נתון בהיסטוריה האמריקאית חלק נכבד מהאוכלוסייה היה קצת מבולבל ועוד לא ממש על הרגליים, מנסה להבין רגע איך הפך לחלוץ, מהגר, עבד או נווד. פתאום הם מצאו את עצמם גרים בארץ נוכרייה, וההומור הוא בן הברית הרגיל של המיעוט, המיעוט שמסתכל על החברה מבחוץ.

כדוגמה אני יכול להביא את ההומור הישראלי לעומת ההומור האמריקאי-יהודי. יהודים הם מיעוט בארה"ב אבל רוב בישראל, ובשתי הקבוצות יש בערך אותו מספר אנשים. אני לא זוכר יותר מדי ישראלים מצחיקים, הם עסוקים מדי בעניינים הרציניים להפחיד של מדינת ישראל, לעומת יהודים אמריקאים. אלה מצחיקים [נראה שהראש של הכותב תקוע כל כך עמוק בתחת האמריקאי שהוא תכף יוצא משם לחלל – המתרגמת]. יש המון כוכבי קומדיה יהודים-אמריקאים עם שורשים מזרח אירופיים – מהאחים מרקס עד ג'ק בני, ג'ורג' ברנס, לני ברוס, וודי אלן, מל ברוקס, ג'רי סיינפלד וסטיוארט בכובדו ובעצמו.

ארה"ב סיפקה גם קרקע פורייה למצחיקנים דוברי-אנגלית לא אמריקאים. קומיקאים בריטים רבים פלשו לארה"ב – צ'רלי צ'פלין, סטן לורל, בוב הופ שנולד בדרום לונדון, ומלך הוואן-ליינרים, הנרי ("קח את אשתי, בבקשה") יונגמן, שהופיע לראשונה בליברפול. אליהם נוסיף גם קומיקאים קנדיים – ג'ים קארי, מייק מאיירס, סת' רוגן. מאוסטרליה קיבלנו את דיים עדנה ואת פול הוגאן (לא הרבה, אבל לא רציתי להתעלם מהאוסטרלים, שלא ייעלבו).

נואה התחיל להופיע ב"דיילי שואו"  בעונה הקודמת. הוא בהחלט עשוי מחומר של קומיקאים אמריקאים – הוא הגיע ממקום אחר והוא קצת שונה. בן לאם שחורה ואב לבן שנולד בדרום אפריקה ב-1984, שנה שבה נישואים בין גזעיים עוד היו אסורים שם בחוק, הוא אמר שנולד וגדל בעולם שבו "עצם קיומו היה פשע".

הבידול של נואה הוא שהגיע מפינה ממש לא צפויה בתחום הקומדיה. בשנים שבהן התבגר התחוללו בדרום אפריקה מהפכות. דבר כזה היה עשוי להבריח את הצעירים מתרבות הפופ האמריקאית – אבל זה לא קרה. במקום זה קיבלנו מחליף ראוי לג'ון סטיוארט – תוצרת ניו ג'רזי בן 52. ונואה מתאים לגמרי לתפקיד הקומיקאי המרכזי של שנות האלפיים.

מיד לאחר ההכרזה על ההחלפה הצליח נואה לעצבן את מובילי הדעה במדיה החברתית. הסיבה הייתה הסיבה הרגילה: הציוצים שלו בטוויטר. באחד מהם השמיץ "בנות שמנות בכל מקום" (ציוץ שדי מדבר בעד עצמו). באחר כתב: "כמעט דרסתי ילד יהודי. הוא לא הסתכל כשחצה את הכביש, אבל הייתי מרגיש ממש רע – זו מכונית גרמנית!".

בקומדי סנטרל הוציאו הודעה לעיתונות שבה הביעו תמיכה בנואה, בדיוק כשהיה עסוק בלעורר עוד סערות בטוויטר (וזה דבר שבעלי הכוח כיום אוהבים שהעובדים שלהם עושים).

אמנם לא צחקתי מאף אחד מהציוצים, אבל אני מחייך כשאני חושב על בן התערובת מאפריקה שיחליף את יליד ניו ג'רזי, בבת עינה של הקומדיה הטלוויזיונית בארה"ב.

רק באמריקה, כמו שאומרים, רק באמריקה.

***

תרגום ושכתוב: טל ניר קסטל

מקור: 

The funny thing about American comedy – FT.com

The post העובדים הזרים של הקומדיה האמריקאית\ גארי סילברמן appeared first on ילדי הקומדיה.