דנה פרי סגל היא סטנדאפיסטית ישראלית, אמא ונשואה, כמו מרגו רובי. מופעי הסטנדאפ שלה עוסקים בחיי היומיום ובזוגיות ובהורות כחלק מחיי היומיום. היא מופיעה ברחבי הארץ, מנהלת את הפודקאסט "מצחיק שזה עצוב",  על הסיפורים מאחורי הסטנדאפ, כמו ילדי הקומדיה. והיא משלבת הומור עצמי על אהבתה לפחמימות, כמו עוגי. היא גם בעלת ניסיון בעולם הפרסום והשיווק, כמו דון דרייפר. ילדי הקומדיה שאלו אותה שאלות.

למה בחרת להיות קומיקאית?

"תמיד אהבתי לכתוב ותמיד אמרו לי שאני מצחיקה, אבל במשך שנים רבות מדי לא עשיתי את החיבור 

"דווקא אחרי חופשת לידה שנייה, מתוך שעמום, ריקבון  וצורך בשינוי מצאתי קורס כתיבה קומית של כמה חודשים. בסופו שאלו מי רוצה להופיע בערב סטנדאפ של בוגרי הסדנאות. הפתעתי גם את עצמי כשישר אמרתי כן בלי להתבלבל, כי תמיד התרחקתי מבמות. עבדתי חודש על הסט הראשון שלי וניסיתי אותו על כל מי שנקלע לדרכי. 

"כשעליתי על הבמה בפעם הראשונה זה הרגיש הכי נכון בעולם. הייתה לי הופעה מעולה והרגשתי שאני כישרון מולד, כוכבת בהתהוות. מרוב בלבול מהגילוי הזה לקח לי חודשיים לאזור אומץ ולהופיע שוב. הפעם השנייה בחיי הייתה בסוף 2019. עליתי להופיע בצוזאמן בערב של עידן רונן וקובי בלולו, שהם אגב סטנדאפיסטים מדהימים 

"הבאתי אפילו קהל שיבוא לראות. שם גיליתי מה זה להתרסק, וכמה שזה פאקינג כואב! החלטתי לא לוותר, ונרשמתי לעוד קורס סטנדאפ בקאמל אצל אריק זילברמן, כדי להכריח את עצמי ללמוד לעשות את זה כמו שצריך. אלו היו השעות הכי כיפיות שלי בכל שבוע. 

"מאז אני בסצנה כבר שש שנים וחצי בעברית ובאנגלית, בארץ ובחו״ל. ובשנים האחרונות גם עושה הופעות פרטיות בתשלום לכל סוגי האירועים כמעט, אבל  לא משנה כמה אני אופיע אני עדיין מרגישה שאני ממשיכה ללמוד ולהשתפר".

שאגת הלביאה

למה בחרת להיות אישה?

"אני חושבת שלבחור לא להיות אישה יהיה כנראה תהליך יותר קשה. לא בטוחה שיש לי כוח להתמודד עם הבירוקרטיה ולהתארגן על איברים חלופיים. בהחלט הייתי שמחה לנסות להיות גבר לכמה ימים. 

"אני לא מחדשת פה לאף אחד שזה לא קל להיות אישה  אבל רק בשש השנים האחרונות אני מבינה עד כמה. בכל פעם שיש מחלה או מגפה וכדומה אני חוזרת אחורה  להיות אמא במשרה מלאה, וכל השאיפות, הרצונות והקריירה נדחקים הצידה. 

"בזמן שאגת הארי פרסמתי פוסט מצחיק בקבוצת מאמצחיק – קבוצה של כמעט מיליון נשים, על החיים שלי בזמן המלחמה וקיבלתי אלפי תגובות מנשים שגרמו לי להבין עד כמה אני לא לבד וכמה נשים מסתובבות בתחושת הישרדות שקטה. אז החלטתי לפתוח ערב סטנדאפיסטיות ולקרוא לו 'שאגת הלביאה', כי גם  השאגה של הנשים צריכה להישמע. זה היה אמור להיות ערב חד פעמי, אבל היה כל כך טוב שהחלטנו לעשות אותו שוב  מפה לשם הגענו לערב חד פעמי שלישי  תרשמו, 31.5, הערב הבא של שאגת הלביאה, באבי בר, הוד השרון, ערב סטנדאפיסטיות לפנתיאון  כיף להופיע עם נשים ולקהל של נשים, כמובן שגם גברים מוזמנים, יש כרטיסים באתר סטנדאפיסט". 

מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך?

"כשהתחלתי להופיע הראשונים שהתחברתי אליהם היו  לואי סי קיי, דייב שאפל ופיט הולמס. בהמשך גיליתי את מייק בירביגליה, עם האמנות של לספר סיפור טוב ומעורר השראה.

"אלי וונג היא כנראה הסטנדאפיסטית שאני הכי מתחברת אליה, וגם את טיילור טומלינסון אני מאוד אוהבת ואת ניל ברנן שאפילו זכיתי לראות בלייב בניו יורק, ממש התרגשתי". 

אין נקניקייה קרה מדי

מה הדבר הכי מצחיק ומביך בלהיות אמא?

"הדברים שאת עושה כשאף אחד לא שם לב, מחרישה קרמבו מעל הכיור או אוכלת שאריות כי חבל לזרוק. יש לי בדיחה על זה בסטנדאפ שמאז שאני אמא המוטו שלי הוא שאין נקניקייה קרה מדי או גלידה חמה מדי, אני יכולה לאכול הכל". 

את מי את מעריכה בסצנה הקומית של היום?

"נתחיל בנשים – חגית גינזבורג כי יש לה יכולות אלתור וכתיבה עילאיות. מיטל אבני וסיגל כהנא הן גם סטנדאפיסטיות עם אנרגיות במה מדהימות שתמיד כיף לראות; שיר ראובן כי אני מכורה לכל מה שהיא עושה.  מהגברים אני מעריצה את שחר חסון על זה שהוא כ״כ מוכשר וגם עובד הכי קשה בתחום. את יוחאי ספונדר על זה שהוא עשה את הבלתי ייאמן ומצליח מאוד בחו״ל. את אלי חביב שהוא איש צנוע, וההומור שלו כיפי ומתוחכם. יש עוד המון סטנדאפיסטים מעולים וגם כאלו יותר חדשים ומוכשרים בטירוף, אבל אני לא רוצה לנקוב בשמות כדי לא להפלות". 

מה זה אומר אהבה חריגה לפחמימות? מה המקום הכי טוב לקחת אותן לדייט?

"פחמימות אצלי זה כמו מעשים טובים, זה נעשה בסתר. בימינו אני מאוד מתאמצת לדחוף חלבונים וירקות לתפריט שלי, אבל בעולם מושלם הייתי כנראה ג׳אנקי של מאפיות". 

מה הטיפים שלך לסטנדאפיסט המתחיל?

"להופיע כמה שיותר, להקליט כל הופעה ולהקשיב לה, גם להופעות שגורמות לך לרצות להגר לאיסלנד, להחליף שם ולפתח קריירה של סוכנת ביטוח. לזכור שאלוהים נמצא  בניואנסים הקטנים, בעריכות ובשכתובים, לנסות לפחות משהו חדש קטן אחד כל הופעה, ליצור קשרים, שיתופי פעולה ויוזמות.  

"בהתחלה הכי חשוב זה למצוא את  עשר הדקות הטובות שלך ומשם לתת לחומר להשמין, להמשיך גם כשקשה ולעשות עבודת רשת טובה". 

מצחיק זה עצוב

יש לך פודקאסט מצחיק שזה עצוב, שמחבר בין קומדיה לטרגידה. מה גילית בו ואסור לך לספר?

"אני יכולה לספר לך אבל אז אצטרך להרוג אותך. סתם, הפודקאסט הגיע דווקא ממקום של להבין אם ואיך אפשר לצחוק על הכל. רציתי לצחוק גם על הדברים העצובים,  אז הזמנתי אנשים מצחיקים ודיברנו על המון נושאים כמו מוות של הורים, הטרדות מיניות, פוסט טראומה, גזענות, הומופוביה ועוד. שמעתי על התהליך שהם עברו  מטרגדיה או מהתמודדות קשה לקומדיה, וכל אחד לקח את זה לכיוונים אחרים. 

"בעיקר גיליתי מחדש את המרואיינים המדהימים, היו שם למשל סטנדאפיסטים שאני פוגשת באופן קבוע אבל מעולם לא ישבתי איתם לשיחה כזאת עמוקה, גם את האנשים שהכי קרובים אלינו אנחנו לא שואלים אף פעם את השאלות האלו שהייתה לי הזכות לשאול. 

"מדי פעם ביקשו ממני להוריד משהו בעריכה, סיפור על הטרדה או הליכים רפואיים לא מתוקשרים או שנסחפנו בריכולים וכדומה"

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

"נקבובית מילה מצחיקה. גם שומה. אני אוהבת גם להגיד זנבות, כי זו מילה בעברית שתמיד נשמעת עם מבטא רוסי".

באיזה מקום היית הכי רוצה להופיע ומי המניאק שמונע בעדך?

"לפני כמה חודשים כשהייתי בניו יורק ישבתי בקומדי סלר שזה אחד המועדונים הכי שווים אם לא ה… ודמיינתי שיש תקלה ואף סטנדאפיסט לא יכול לעלות וכורזים במיקרופון, 'יש סטנדאפיסט בקהל?' כמו יש רופא בקהל… ואני עולה. להופיע כמו סיפור סינדרלה  וסוגרת את הערב בתור ה bff של  סיינפלד. בכללי להופיע בחו״ל תמיד מרגש אותי. 

"אבל ברצינות, אני מרגישה שהופעתי בכל סוגי הבמות, מועדונים, במות קטנות, גדולות, חלטורות, חתוליות  כולל באירופה אמריקה, וההתמקדות שלי כרגע היא להמשיך לשייף את המופע שלי כדי לפתוח מכירות כרטיסים למופע מלא שאנשים ירוצו לראות. 

"אני לא אתנגד גם לעוד כמה טורים בחו״ל בעתיד  אבל בעיקר הייתי שמחה שתימשך השגרה ואוכל להשאיר את הרגל על הגז, ויאללה להגשים  עוד כמה חלומות לפני שכולנו מתים". 

The post דנה פרי סגל – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

אמיר הבר אולי מוכר לכם כי לא מזמן כתבנו עליו, כלומר הזכרנו את הסדרה שלו בערוץ טדי, שקוראים לה זולי הזול זול, למיטב ידיעתנו. הוא אנימטור והוא גם ניסה כוחו בסטנדאפ וגם היה לו עמוד "פייסבוק – החיים הקשים", שהיה להיט ועכשיו לא להיט. הממ, מעניין מה אפשר לעשות עם השילוב הזה. ראיינו אותו כדי לברר.

איך הגעת לתחום הקומדיה?

הציור התחיל אצלי בגיל מוקדם, ותמיד אהבתי לראות דברים מצחיקים וציירתי קומיקסים ושטויות אבל לא ממש עשיתי קומדיה בעצמי. רק בתקופה שלמדתי אנימציה בבצלאל, גיליתי את המעט חומרים שיש למיצ' הדברג ברשת, הוא הרג אותי מצחוק. הייתי שומע את הקטעים שלו בריפיט. התחלתי לחפור סטנדאפ ביוטיוב באופן יומיומי וגם כתבתי כל מיני וואן ליינרים במחברות וקטעים לאנימציה. אחרי כמה שנים עברתי לת"א והתחלתי להופיע בבמות פתוחות במשך כשנתיים-שלוש לסירוגין. מאד נהניתי אבל הבנתי שזה תחום שדורש ממני לצאת מהבית בלילות הרבה יותר ממה שאני רוצה, אז הלכתי יותר לכיוון של וידאו ואנימציה.

מה התכונה הכי חשובה לאנימטור שלא טובה גם למלצרים?

כאנימטור פרילאנסר פיתחתי יכולת מסויימת להסביר ללקוחות שלי שהם טועים לפעמים. במסעדה זה לא יעבור.

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

רשימה חלקית ולא לפי סדר כשלהו: מיץ' הדברג, סיקיי, מייק ג'אדג', סיינפלד, ביל בר, דייב שאפל, ג'פריז, מארק מארון, פיט הולמס, טריי פרקר ומאט סטון, ג'יימי פוקס.

מה הפרסומת הכי מצחיקה והלא מודעת שנתקלת בה למוצר זול או יקר?

פרסומת של אסותא שקיבלתי בדואר: "צוות המומחים של אסותא – יש לנו הרכב מנתח"…
חבר'ה, אתם בית חולים של רופאים מומחים, מה הקטע עם המשחקי מילים? אתם אמורים להקרין מקצועיות ורצינות, אני לא רוצה ללכת לניתוח בבית חולים שהעובדים שלו עסוקים במשחקי מילים כל היום…
אתה מגיע לניתוח שם והפקידה אומרת לך "שלום אדוני, הניתוח שלך יתבצע בחדר 5 קומה 2, אצל דוקטור אור טופד" וכל הפקידות פורצות בצחוק מוגזם.

https://www.facebook.com/TDTVIL/videos/428911127876521/?__xts__%5B0%5D=68.ARD46tC1p1oo2iEIG5s0caPxqE1pXCw0ooD5AYKmziUy5Sbit0yvFi14HY5hMuoLCfWabIMv0Q3eageEqReyurwldqIU85Qbs6bYNX7rYTh6vs5aRIFqHj9senztCysClrEW-oG7qE9SfZZKZWuEjg0vx96yzQzJccklLjO-jhV4WwEHMugYOe3WTg4Je444BwG1qNsORWebfsQdtT4svTF_OcxDQ6iE5qAytMXBdv4NBJtkkAJZTMR9wIC0J_frUgOhDdp9GdLrncBNlc4y2aaVzad9AR1iFJ742HA8ne_suF-7U9_tVuyZkb-jz2XtuysjdjBeU5CaTBYS3wrerzJRtgFUxlGu5sJvI6T7&__tn__=-R

מה אתה חושב על הסצנה הקומית בימינו?

אם אתה מתכוון לסטנדאפ וקומדיה כאן בארץ אז אני חושב שאנחנו במצב טוב ואפילו מאד אופטימי. הסטנדאפ נהיה הרבה יותר מגוון ויותר מעניין, יש כאן אנשים מוכשרים ומצחיקים בטירוף. אולי הפריים טיים וחלק מערוצי הטלויזיה עוד לא עשו את הקפיצה הזו לגמרי, הם מנסים לרדוף אחרי התכנים שיוצאים ברשת וזה מצב טוב ליוצרים. אנשים עושים כאן דברים טובים וזה מה שחשוב.

אתה יוצר עמוד הפייסבוק "ערוץ החיים הקשים". החיים השתפרו מאז?

האמת שכן. אבל העמוד הזה היה די מת כבר שנתיים, לא הייתי פעיל שם ועכשיו אם אני מעלה שם משהו זה נחשף ל-3 אנשים בערך. אני יותר פעיל בפרופיל בפייסבוק שלי וקצת ביוטיוב.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

בזמן האחרון, השם דריימונד גרין. לא יודע למה.

מי היית רוצה שישחק אותך בפרסומת על חייך?

אני מניח שהבחירה הכי נכונה תהיה סת' גרין. דמיין אותו עם קרחת וזקן רגע.

מה הטיפים שלך ליוצר קומי מתחיל?

אל תעשו שום דבר שאני עשיתי.

רב-קו אישי או אנונימי?
אופניים.

The post אמיר הבר (אנימטור) – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

מהפכת הפודקסטים כבר מזמן בעיצומה. ככל שפחות ופחות אנשים מחוברים לגופי השידור המסורתיים – רדיו וטלוויזיה – כך יותר ויותר אנשים מחוברים דרך הרשת לצפייה בנטפליקס והאזנה לפודקסטים. פודקסט, אם מישהו עוד לא יודע, הוא למעשה תכנית רדיו שניתן להוריד או להזרים בכל זמן שרוצים. בארץ הפודקאסטים הבולטים הם של תאגיד השידור כאן, ויש גם כמה פודקסטים עצמאיים פופולריים כמו עושים היסטוריה וגיקונומי. אבל בארה"ב כמה מהפודקסטים הפופולריים והחשובים ביותר הם על קומדיה, ונעשים באופן עצמאי על-ידי קומיקאים.

מתישהו בשלהי העשור הקודם, קומיקאים כקווין סמית, אדם קרולה, טום גרין, ג'ימי פארדו ואחרים (ביניהם גם ריקי ג'רוויס בתחילת הדרך) התחילו להשתמש במדיום החדש שנקרא פודקאסט (צירוף מילים של cast – שידור, וpod – מלשון אייפוד, שהיה נגן המוזיקה הפופולרי בזמנו, שאליו הורדו הפודקסטים) כדי להגיע לקהל שלהם בצורה בלתי מתווכת ולדבר על כל מה שעולה על דעתם, ללא מגבלות זמן, צנזורה או שיקולים מסחריים. שיחות של בין שעה לשלוש שעות, ללא הפסקות, ללא פורמט וללא גוף שידור שיכול להגיד להם מה לעשות. משום שקומיקאים הם אנשים שיש להם הרבה מה להגיד ולא אוהבים שאומרים להם מה לעשות, זה היה שידוך מושלם. הדבר המעניין ביותר הוא שברוב הפודקאסטים על קומדיה, מאז ועד היום, המטרה היא בכלל לא להצחיק, אלא לתת לקומיקאים הזדמנות לדבר בכנות ובפתיחות, בלי החובה לתת פאנצ'ים או לעשות קטעים. עם הזמן מה שהתחיל כתחביב לשעות הפנאי עבור הקומיקאים, התחיל גם להכניס להם כסף דרך חסויות ממפרסמים או חומת תשלום, והפודקאסט הקומי הפך לתעשייה של ממש. היום יש פודקסט כמעט לכל קומיקאי בארה"ב (מלבד אלה שנמצאים ממש בטופ ואין להם ממש זמן בשבילם או צורך בהם), והמדיום נתפס כדרך טבעית, והכרחית אפילו, להגיע לקהל, כחלק מהנוכחות ההכרחית ברשת של קומיקאים.

אספתי לפניכם כמה מהפודקאסטים החשובים והמוצלחים ביותר על קומדיה, מהידועים ביותר ועד לפחות מוכרים אך מוצלחים לא פחות, ובכל אחד גם שמתי כמה פרקים מומלצים שכדאי להתחיל איתם. האזנה נעימה, ומי יודע, אולי זה יעשה גם לכם חשק לעשות פודקסט יום אחד, כי אלינו המהפכה טרם הגיעה.

WTF with Marc Maron

ביוני 2015, כשהנשיא המכהן ברק אובמה התארח בגאראז' של מארק מארון לשיחה של שעה בפודקסט המצליח שלו WTF, זה היה סוג של ציון דרך, לא רק לפודקסט של מארון, אלא למדיום כולו ובטח לז'אנר של פודקסטים על קומדיה. הסיפור של מארון סופר רבות – הוא היה קומיקאי מוערך בקרב מביני דבר וקומיקאים אחרים, אבל לא מצליח במיוחד, ובאמצע שנות הארבעים לחייו, אחרי גירושים שרוששו אותו ולאחר פיטורים מתכנית הרדיו שלו, הוא החליט לפתוח פודקאסט פשוט כי לא היה לו שום דבר אחר לעשות. לאט לאט התוכנית החלה לצבור פופולריות, דרך ראיונות עם מכריו הקומיקאים – שמות כמו לואי סי.קיי, ביל בר, ג'ון אוליבר, ג'ף רוס, פאטון אוסוולט, דייוויד קרוס, טוד בארי ואפילו רובין וויליאמס (ואלה רק מי שהתארחו בשנה הראשונה, בתשע השנים שחלפו מאז נוספו מאות אחרים). הדבר שהפך את התוכנית שלו לכל כך פופולרית הוא הכישרון שלו כמראיין בו זמנית להקשיב למרואיינים אך גם לחשוף מעצמו בראיונות, בלי להתבייש לחשוף את עברו כצרכן סמים, גרוש פעמיים, קומיקאי כושל ומניאק קנאי באופן כללי.

למעשה, התמה המרכזית של הראיונות בשנים הראשונות לתכנית הייתה ההודאה באשמה של מארון על זה שהוא היה מניאק לקומיקאי המרואיין, ורצונו ליישר את ההדורים. נוסף לכך, כל פרק מתחיל במונולוג בן רבע שעה של מארון שמספר על ההתפתחויות האחרונות בחייו האישיים, מחשבות, זכרונות, והרהורים שנעים בין החושפני למצחיק (וחלק מהם הוא פיתח אחר כך לקטעי סטנדאפ). מארון לא מזמן חגג את הפרק ה-1000 של התוכנית, והוא היום לא רק פודקסטר אייקוני אלא גם סטנדאפיסט מוביל ומוערך מאוד. הסיפור שלו הוא אולי המיתוס המכונן של עולם הפודקסטים הקומיים, ויש בארכיון של הפודקסט שלו עשרות אם לא מאות ראיונות מרתקים שכדאי להאזין להם. המודל של האתר שלו הוא שרק 50 הפרקים האחרונים הם בחינם ובשביל להאזין לקודמים צריך לשלם, אבל ניתן למצוא רבים מהם ביוטיוב וברשת. מכיוון שמארון ריאיין כמעט את כולם, פשוט תחפשו את הקומיקאי האהוב עליכם יחד עם WTF וסביר להניח שתמצאו ראיון איתו. אבל בכל זאת, הנה כמה פרקים שכדאי להתחיל איתם.

פרקים מומלצים:

Episode 95 (Reissue): Remembering Patrice O'neal

עם מותו של הסטנדאפיסט הענק (תרתי משמע) פטריס אוניל ב-2011, מארון שיחרר מחדש את הפרק שהוא הקליט איתו ב-2010 (יחד עם הקדמה מרגשת למדי), וזהו אחד הראיונות הטובים ביותר בין שני קומיקאים שאני מכיר. אוניל היה קומיקאי חשוף וכנה לא פחות ממארון, ובשיחה ביניהם הוא מדבר על הסיבות שבגללן הקריירה שלו מעולם לא המריאה לגבהים שהיא יכלה, ונראה שהוא מגיע בזמן הראיון עצמו לכמה תובנות לגבי זה. ברגעים אחרים בראיון הוא לא חושש להיות בוטה וחסר עכבות כשהוא מאוורר את הדעות שלו כלפי לבנים, נשים, תעשיית הבידור ואפילו מארק מארון עצמו – כולם זוכים לחצי הביקורת החדה והלעתים לא שפויה במיוחד שלו, מה שרק הופך אותה למרתקת ומצחיקה עוד יותר.

Episode 219: Norm Macdonald

נורם מקדונלד הוא אחד מהסטנדאפיסטים הייחודיים והאקצנטריים ביותר בסביבה, ומי שראה אותו מתראיין בטח מכיר כבר את הסגנון שלו, שבו לא ברור האם הוא עושה דמות או באמת מתכוון לדברים האבסורדיים והמקאבריים לרוב שהוא אומר. לכן הראיון הזה מ-2011 מרתק במיוחד, כיוון שנראה שהוא כאן משיל לגמרי את המגננות שלו, ומדבר בפתיחות על חוסר הביטחון שלו כקומיקאי מתחיל (וגם כיום), על בעיית ההימורים שלו ועל החרדה העמוקה שלו מהמוות שעיצבה הרבה מההומור שלו. מאוד מרגישים בראיון הזה את ההערכה ההדדית בין מקדונלד למארון, והתוצאה היא ראיון מרתק של שני קומיקאים אינטיליגנטיים ורגישים מאוד.

Episode 67 (Reissue): Remembering Robin Williams

אז כן, אי אפשר לא להזכיר את הפרק עם רובין וויליאמס, שגם שוחרר מחדש עם הקדמה שובת לב של מארון עם מותו של וויליאמס ב-2014 (הראיון במקור הוא מ-2010). זהו אחד מהראיונות היחידים של וויליאמס שבהם הוא כמעט ולא מאלתר או מנסה להצחיק, אלא מדבר בצורה פגיעה וחסרת הגנות על הקריירה שלו ועל ההיסטוריה שלו של שימוש בסמים ומאבק בדיכאון (שכנראה לא היה הסיבה המרכזית להתאבדותו, אלא סוג של דמנציה). גם פה ניתן להתרשם מהיכולת של מארון כמראיין להוריד את ההגנות של המרואיין שלו ולגרום לו להיפתח באמצעות יצירת אחווה בין שני קומיקאים עם עבר דפוק שפשוט מנהלים שיחת נפש ביניהם.

The Joe Rogan Experience

מהעבר השני של עולם הפודקסטים על קומדיה נמצא ג'ו רוגן, סטנדאפיסט שזכור בעיקר כמנחה של אפקט הפחד וגם כשחקן משנה בסיטקום News Radio וכקריין של קרבות ה-UFC. רוגן הוא כמעט ההפך ממארון – אם מארון הוא יהודי נוירוטי וחשוף רגשית, רוגן הוא זכר אלפא שמעדיף לדבר שטויות ולתת לשיחה לזרום מאשר לחקור את המרואיין שלו על השדים הפנימיים שלו. לוקח קצת זמן להתרגל לסגנון המצ'ואיסטי הזה, אבל רוגן הפך כבר לאחד מהפודקסטרים המואזנים ביותר בעולם (ממוצע של מיליארד האזנות בחודש), ומשך אליו שמות גדולים הרבה יותר מרק אלו של עולם הקומדיה, למשל אילון מאסק, מנכ"ל טוויטר ג'ק דורסי, מייק טייסון ואחרים. רוגן, למרות התדמית שלו כזכר אלפא פרימיטיבי, הוא בנאדם סקרן בטירוף, והפופולריות של הפודקסט שלו נובעת מתחומי העניין הרבים שלו והאנשים שקשורים אליהם שהוא מארח – חומרים משני תודעה, צייד, תזונה, ביטקוין, תרבות רשת, מדע פופולרי, אמנויות לחימה, ובעיקר חופש ביטוי ומאבק בתרבות התקינות הפוליטית ולוחמי הצדק החברתיים מטעם עצמם, מה שלעתים גורם לו לארח אנשים שמזוהים עם הקשת הפוליטית הימנית. אך רוגן מארח גם הרבה קומיקאים, והאווירה אצלו היא באמת של חבר'ה שפשוט יושבים ומעבירים זמן בכיף, לרוב בשילוב צריכת סמים ואלכוהול. אורך פרק ממוצע אצלו הוא שלוש שעות, ומדובר בשלוש שעות של שיחה רצופה ללא הפסקות (החסויות ניתנות רק בכמה דקות שפותחות כל פרק, בניגוד לפודקסטים מסוימים אחרים), והשיחה הזאת גם משודרת במקור בלייב, ללא עריכה לאחר מכן. התוצאה היא אחת הבמות הפתוחות והמשוחררות ביותר ברשת שבה אנשים מסוגלים באמת לדבר, ורוגן משתמש בה בשביל לתת למרואיינים שלו להסביר את עצמם, לעתים לאחר שהתקשורת הוציאה את הדברים שלהם מהקשרם ולא נתנה להם הזדמנות לדבר בשם עצמם באריכות. רוגן לא מנהל ראיונות אלא פשוט מדבר עם אנשים ומגיע ללב הדברים דרך היומיומי והפרוזאי, וזה דורש סבלנות, אך גם מציג את המרואיינים שלו באור הטבעי ביותר, וגורם לך להרגיש כאילו אתה באמת פשוט מבלה איתם כמה שעות. החשיבות של הפודקסט הזה כבר עברה מזמן את גבולות הפודקסטים על קומדיה, אבל עדיין כל פעם שרוגן מארח קומיקאים זו חגיגה, לפחות אם מצליחים להתגבר על כל הדיבורים על איגרוף ו-MMA.

פרקים מומלצים:

Episode 1184: Roseanne Barr

אחת הדוגמאות הטובות ביותר לבמה הבלתי מצונזרת שרוגן נותן לדמויות שנויות במחלוקת, הוא הראיון הזה עם רוזאן בר, שנערך לאחר השערוריה שבה רוזאן צייצה בטוויטר ציוץ שנתפס כגזעני ובעקבות כך פוטרה מהסיטקום שנושא את שמה. רוגן מדבר איתה באריכות גם על ההשפעה של גלולות השינה אמביין שבהשפעתן רוזאן כתבה את הציוצים, שמסתבר שגורמות לאנשים רבים לפעול בצורה לא הגיונית, והוא חוזר איתה גם לילדות שלה, שבה היא עברה פגיעת ראש בתאונת דרכים ומאז הפכה לבנאדם שונה לחלוטין ואימפולסיבי הרבה יותר, ואף אושפזה בבתי משוגעים כמה פעמים. כשרואים את הפרק מבינים שהיא כנראה עדיין לא שפויה לחלוטין, אבל כן בנאדם מורכב יותר מכפי שהכותרות ציירו אותה.

Episode 1000: Joey Diaz & Tom Segura

ההשפעה הגדולה ביותר של הפודקסט של ג'ו רוגן על עולם הקומדיה, היא החשיפה שהוא נתן לחבריו הקומיקאים הפחות מוכרים, שהיו חלק מחבורה שכונתה Death Squad (בעקבות הערה ששדרן רדיו פעם אמר על רוגן שהגיע לאולפן עם כמה מחבריו הקומיקאים: "Here comes Joe Rogan and his Death Squad"). חלק מהקומיקאים האלה הפכו לשמות גדולים עם ספיישלים בנטפליקס ופודקסטים מומלצים משל עצמם – ארי שפיר, ברט קריישר וטום סגורה (שאיתם רוגן עורך את תחרות Sober October, שבה הם לא שותים או צורכים סמים חודש שלם ומנסים לנצח אחד את השני באימונים גופניים, כשהתחרות ביניהם מושכת הרבה קהל שעוקב אחריהם ולעתים אף מצטרף אליהם בהתנזרות). אבל המצחיק מכולם, ומי שרוגן מכנה "האדם המצחיק ביותר בעולם" הוא ג'ואי דיאז, שזכה עד כה בנטפליקס רק לספיישל קטן של חצי שעה כחלק מהסדרה The Degenerates שמוקדשת לקומיקאים גסים במיוחד (בה ניתן למצוא עוד חברים של רוגן כביג ג'יי אוקרסון או אשתו של סגורה כריסטינה פזיצקי). כמעט כל פרק שבו מתארח דיאז (ויש עשרות כאלה) הוא מומלץ, כיוון שדיאז הוא לא רק קומיקאי בוטה וחסר רסן, אלא מספר סיפורים בחסד. ולא בכדי, יש לו אינספור סיפורים לספר, בעקבות העבר המטורף שלו כפושע מורשע שישב בכלא על חטיפה, מכור לקוקאין שהיה גם דילר, מהגר מקובה שגדל ברחובות ניו ג'רזי וניו יורק של שנות השבעים ומצא את אימו מתה בגיל 16, ובאופן כללי בנאדם שזכה להזדמנות שניה כנגד כל הסיכויים ועכשיו הוא קומיקאי מוערך ואיש משפחה. בפרק החגיגי הזה לכבוד התוכנית ה-1000 של הפודקסט, דיאז לא מאכזב בסיפוריו, ובחלקים מסוימים רוגן וסגורה כמעט מאבדים הכרה מרוב צחוק כתוצאה מהם.

The Church of What's Happening Now with Joey Coco Diaz

בעקבות הופעותיו אצל רוגן, ג'ואי דיאז פתח פודקסט משלו, והוא כמו גירסה מוקצנת יותר של הפודקסט של רוגן, שבו האווירה אפילו עוד יותר משוחררת, חופש הביטוי לומר דברים פרובוקטיביים קיצוני יותר, וצריכת הסמים גדולה הרבה יותר. למעשה, אחד מהתענוגות הגדולים של דיאז הוא להכריח את הסיידקיק הצעיר שלו, יהודי ביישן בשם לי סיאט, לצרוך עוד קנאביס, לרוב באכילה של edibles עוצמתיים במיוחד, ולראות כיצד הוא מתחרפן לאורך הפרק. לעתים ההשפעה דומה גם על המרואיינים שלו, ואז זה כיף במיוחד. בשאר הזמן ניתן לשמוע אותו מספר עוד מהסיפורים הבלתי נגמרים שלו, ונותן גם למרואיינים שלו במה לדבר על מה שבראש שלהם, כשתחומי העניין שחוזרים על עצמם הם פשע, סמים, רוק כבד, דיאטה והחיים כקומיקאי בדרכים.

פרקים מומלצים:

Episode 487: Ralphie May

אולי אני נהיה קצת מורבידי מדי כאן, אבל יש לי חיבה לפרקים עם אנשים שכבר לא איתנו, ולכן בחרתי בפרק הזה עם הסטנדאפיסט כבד המשקל (והמצחיק מאוד) ראלפי מיי, שנערך ביוני 2017, ארבעה חודשים בלבד לפני מותו מהתקף לב. מיי הוא קומיקאי פרוע ועסיסי לא פחות מדיאז, והסיפורים הבוטים והמופרעים ששניהם מחליפים, תוך כדי צריכת כמויות של חומרים משני תודעה, הופכים את הפרק הזה למומלץ במיוחד.

Episodes 614-615: Joey Diaz' First 10 Years in Comedy

בלא מעט מהפרקים אין אורח, אלא רק את דיאז מספר סיפורים לסיידקיק שלו, אבל בשני הפרקים המיוחדים האלה, הוא החליט להתמקד בתחילת קריירת הסטנדאפ שלו, בין השנים 1989-1999 ולספר על התהליך שהוא עבר, מפושע משוחרר ללא עתיד, לקומיקאי קבוע במועדון הקומדי סטור המיתולוגי שבלוס אנג'לס, וסטנדאפיסט בדרכים שמסוגל להתפרנס מהקומדיה שלו. אלו שני פרקים מרתקים עבור כל קומיקאי מתחיל, שרוצה לשמוע את המסלול שעובר קומיקאי, על כל התחנות הקטנות שבדרך, מסופר בגוף ראשון מפיו של nספר סיפורים רב אומן.

Comedy Bang! Bang!: The Podcast

לשם שינוי הנה פודקסט קומי שמשלב בין ראיונות עם קומיקאים לבין קטעים שבאמת אמורים להצחיק, בדמות ראיונות עם דמויות פיקטיביות אותן משחקים כמה מהמאלתרים המוכשרים ביותר באמריקה כיום. הפודקסט כל כך הצליח שהוא זכה לתכנית טלוויזיה ששודרה ברשת IFC בין השנים 2012-2016 וממשיך לרוץ כפודקסט עד היום. הפורמט של התכנית מאפשר למנחה, הקומיקאי סקוט אוקרמן, לאלתר יחד עם המרואיינים האמיתיים והפיקטיביים שלו ולהמציא פרטים ביוגרפיים מופרעים במיוחד, יחד עם כל מיני פינות ומשחקים שהוא משחק עם האורחים, הכל במטרה להוציא מהם פנינים קומיות. זהו סוג הומור מאוד ספציפי, שיותר מתאים לחובבי האימפרוביזציה והנונסנס, אבל כשזה עובד זה מצחיק למדי.

פרקים מומלצים:

Episodes 122: Shanghaied by Irene

בפרק הזה מתארחים זאק גליפיאנקיס, להקת האינדי הנהדרת יו לה טנגו והקומיקאי פול פ' טומפקינס (בעצמו מנחה של כמה פודקסטים קומיים מאולתרים) בתפקיד הבמאי הגרמני האקצנטרי ורנר הרצוג. זו אחת הדמויות הכי חביבות עלי בתכנית, והמפגש שלו כאן עם גליפיאנקיס ואוקרמן מצחיק במיוחד. למרבה הצער גם הפודקסט הזה עבר למודל שבו רק התכניות האחרונות בחינם והארכיון הוא בתשלום, לכן הנה קטע מהראיון שהעלו ליוטיוב.

Industry Standard with Barry Katz

הנה פודקסט פחות מוכר אבל מרתק במיוחד, של מישהו שהוא דווקא לא קומיקאי. בארי כץ הוא אמרגן קומי שהיה המנהל האישי של כמעט כל קומיקאי עולה בשנות התשעים – מדייב שאפל ולואי סי.קיי ועד דיין קוק – אבל כולם פיטרו אותו והמשיכו הלאה. הוא לא ממש מתעכב על הסיבות מדוע (למרות שבפודקסטים אחרים אפשר לשמוע לא מעט לכלוכים עליו), אך הוא משתמש בקשרים ובניסיון הרב שלו בתעשיה בשביל לראיין לא רק כמה מהקומיקאים המובילים בתעשיה, אלא גם את המושכים בחוטים שעומדים מאחורי הקלעים – מנהלי רשתות, סוכנים, אנשי פיתוח תוכן ועוד. הסיפורים שהם מספרים הכרחיים בשביל להבין מי עומד בצד השני כשקומיקאים באים לשומרי הסף ומנסים להוציא את הרעיונות שלהם לפועל. בין היתר אפשר לשמוע אותו מדבר עם מנהל התוכן של נטפליקס טד סרנדוס, המנהל לשעבר של MTV, פוקס וקומדי סנטרל דאג הרצוג, או האמרגן של סיינפלד ואנדי קאופמן ג'ורג' שפירו, כולם אגב פרקים מרתקים. הסגנון של כץ הוא חנפני בלשון המעטה, וכיאה לאמרגן יהודי הוא לא נרתע מלקטוע את הפרקים באמצע לטובת חסויות (דבר די בלתי נסבל כששומעים הרבה פודקסטים), אבל אם מתגברים על זה ומתמסרים לגישה של כץ שרואה את הראיונות האלה כהזדמנות לעורר מוטיבציה אצל אנשים צעירים, ניתן להפיק הרבה מההאזנה.

פרקים מומלצים:

Episode 36: Neal Brennan

ניל ברנן יצר יחד עם שאפל את Chapelle's Show והפך לסטנדאפיסט מוערך בזכות עצמו בשנים האחרונות, לא מעט הודות לספיישל המהפכני שלו בנטפליקס 3 מיקרופונים מ-2017. בארי כץ היה שם כשברנן רק התחיל את דרכו בתחום, והניסיון האישי שלו עם ברנן מוביל אותו לספר כמה סיפורים מרתקים על תחילת הקריירה שלו, כשלאחר מכן ברנן מתקן אותו ואומר לו שהוא טעה כמעט בהכל. השיחה ביניהם עוסקת בהשתחררות של ברנן מצילו של שאפל, ההתמודדות שלו עם דיכאון ועם הצלחה, והמכשולים הרבים שעומדים בפני קומיקאי, גם כשהוא אלמוני וגם כשהוא אחראי לתכנית המערכונים המצליחה של דורו. הרקע האישי ביניהם והפתיחות שלהם הוא זה שהופך את הראיון הזה למעניין במיוחד.

Episode 232: Bill Burr

ביל בר ידוע כסטנדאפיסט ומרואיין אכזרי במיוחד, שלא מהסס להסתלבט על המראיינים שלו, וכאן הוא חוגג במיוחד. כץ צוחק עד אובדן נשימה ככל שבר יורד עליו ועל כך שהוא האיש הכי מוזר שהוא פגש בחיים. גם ביניהם הרקע וההיסטוריה האישיים מעשירים את השיחה והופכים אותה לייחודית גם בין עשרות הראיונות שבר נתן בעבר.

Bill Burr's Monday Morning Podcast

אז אם כבר מדברים על ביל בר, אי אפשר לא להזכיר את הפודקסט שלו, שבו הוא לרוב לא מארח קומיקאים אחרים, לא נעזר בסיידקיק וגם לא נאמן לשום פורמט, אלא פשוט מברבר ומלהג לבדו על כל נושא שעולה על דעתו באותו בוקר. צריך להיות אמן דיבור אמיתי בשביל להצליח להחזיק פודקסט שלם ככה, אבל בר הדעתני והעצבני מצליח בכך, והוא אפילו הופך את הרגעים שבהם הוא מקריא את החסויות למצחיקים במיוחד. קשה לבחור פרקים ספציפיים שבלטו, לכן כדאי פשוט להתחיל עם הפרק האחרון ולהקשיב בקביעות, או לחפש ביוטיוב את הקטעים הבולטים הרבים  שהמעריצים שלו ערכו מתוך התוכנית שלו. צריך גם לציין שכדאי להאזין במיוחד לפרקים הנדירים שבהם הוא כן מארח חברים קומיקאים לשיחה, או יותר טוב מכך, את אשתו ניה שאיתה הוא לא מהסס להתווכח בשידור.

Gilbert Gottfried's Amazing Colossal Podcast

אם אתם עוד לא מכירים את השם גילברט גוטפריד, בטוח תזהו אותו כשתשמעו אותו, הוא הקומיקאי בעל הקול הצווחני שמכווץ כל כך את העיניים שלו שהוא נראה אסיאתי, אבל הוא למעשה יהודי ניו יורקי מהסוג הסטריאוטיפי ביותר (והוא גם דיבב את התוכי יאגו באלאדין). הוא קולני, אובססיבי, וחובב של הומור גס ופוגעני במיוחד (הוא ידוע בתור זה שהביא לפרסום רחב של בדיחת האריסטוקרטים כשסיפר אותה ברוסט שנערך זמן קצר אחרי ה-11 בספטמבר)  הפודקסט שלו לעומת זאת דווקא עוסק באובססיה אחרת שלו, והיא לסדרות טלוויזיה וסרטים ישנים ונידחים, ובמיוחד לשחקני האופי שאיכלסו אותם. רבים מהאורחים שלו חצו את גיל ה-80 ונושאי השיחה איתם עוסקים בקומדיות של המחצית הראשונה של המאה העשרים. אך עם זאת, הוא גם מארח לא מעט קומיקאים, ותיקים וצעירים כאחד, והשיחות איתם תמיד רוויות בהומור בוטה, בדיחות רחוב עתיקות וראנינג גאגס. גם הפודקסט הזה נוקט בשיטה של לשים את הפרקים בארכיון מאחורי חומת תשלום, אבל ניתן למצוא המון מהם ביוטיוב.

פרקים מומלצים:

Episode 144: Richard Belzer

ריצ'רד בלזר הוא גם שם פחות ידוע אבל פנים שישר תכירו, בזכות הופעותיו כבלש ג'ון מאנץ' בסדרה רצח מאדום לשחור ובשלל ספינאופים של חוק וסדר. בלזר הוא לא רק שחקן דרמטי אלא קודם כל סטנדאפיסט מהדור של ג'רי סיינפלד, לארי דייוויד וג'יי לנו, בדומה לגוטפריד עצמו, ושניהם מדברים על סצנת הקומדיה בתקופה ההיא, בפרק שמומלץ במיוחד לחובבים של ההיסטוריה של הסטנדאפ.

Episode 200: Bob Einstein

גם אם הוא לא היה נפטר לפני שלושה חודשים, עדיין הייתי ממליץ על הפרק המצחיק מאוד הזה עם מי שמוכר בעיקר בזכות תפקידו כמרטי פאנקהאוזר, החבר הבלתי נסבל של לארי דיוויד בתרגיע. בוב איינשטיין, שהוא אגב אחיו של אלברט ברוקס (תחשבו לבד למה הוא שינה את שם המשפחה), היה פחות או יותר תמיד בתפקיד, ובפרק הזה הוא עצבני וקולני בדיוק כמו שהוא בסדרה, וזה הופך את הפרק לאחד מהראיונות המצחיקים ביותר שנתקלתי בהם.

Norm Macdonald Live

לפני שקיבל טוקשואו בנטפליקס (וכנראה גם איבד אותו בעקבות הערה לא תקינה פוליטית), לקומיקאי המבריק נורם מקדונלד היה פודקסט מצולם קצר ימים, שלמשך 3 עונות ו-37 פרקים בלבד, היה לטעמי הפודקסט הקומי הטוב ביותר שנוצר עד כה. האווירה המשונה שבה לא ברור האם מקדונלד צוחק עם האורח שלו או עליו, הפירוק של פורמט תוכנית האירוח למרכיביו הבסיסיים ביותר, ההתעללות המתמשכת והמצחיקה מאוד שלו בסיידקיק שלו אדם איגט (שמוצג בתכנית כאידיוט מוחלט אבל למעשה הוא מחזיק במשרה הנחשקת של משבץ האמנים במועדון הקומדי סטור), וההתעקשות שלו לסיים כל תכנית בהקראת בדיחות מונולוג גרועות בכוונה יחד עם האורחים שלו – כל אלה הופכים את הפודקסט הזה למשהו שצריך לראות כדי להאמין. זה לא מזיק גם שהתארחו בו שמות שלרוב לא מתארחים באף פודקסט אחר – ג'רי סיינפלד, ג'ים קארי או דיוויד לטרמן – כולם אגב מביעים בזמן התכנית את הערצתם למקדונלד. משום מה כל הערוץ המקורי נמחק מיוטיוב (אולי בגלל אותה הערה שסיבכה אותו בצרות?) אבל אפשר למצוא את הפרקים אם מחפשים טוב, אבל את חלקם רק באודיו.

פרקים מומלצים:

Episode 11: Gilbert Gottfried

מיודענו גוטפריד לא מאכזב גם כאורח בפודקסטים של אחרים, וכאן הוא מבריק במיוחד, בפרק שכפול מאורכו של פרק ממוצע של התכנית, כנראה בשל התעקשותו להמשיך עם אותו ראנינג גאג לאורך עשרות דקות, ולעולם לא להרפות ממנו. אין ספק שכאן מקדונלד מצא יריב ראוי לטירוף שלו, והניצוצות ביניהם עפים.

Episode 10: Andy Dick

אנדי דיק הוא גם שם שאולי זכור לחלקכם מהסיטקום News Radio ואולי מהיותו טראבלמייקר מקצועי אשר תמיד נקלע לשערוריות עקב התנהגות הוללת וחסרת מעצורים (כשהוא בהשפעת אלכוהול וסמים). מה אני אגיד, אני פשוט מחבב את הפרסונה של דיק, מעין שדון ביסקסואלי אוחצ'י, שזורה הרס בכל אשר נקרה בדרכו ואומר דברים מעוררי תרעומת, אבל שעדיין קל מאוד לאהוב. אני לא בטוח שהפרק הזה מוציא ממנו את המיטב, אבל לראות אותו ואת מקדונלד ביחד זה תמיד כיף.

מאחורי כל צחוק

הנציגות הישראלית היחידה כרגע בתחום הפודקסטים על קומדיה הוא הפודקסט הזה של הקומיקאי היוצא בשאלה אלדד שטרית, שמראיין כבר קרוב לשנה סטנדאפיסטים ישראליים, בעיקר מסצנת המועדונים של הסטנדאפ פקטורי, קאמל קומדי קלאב והקומדי בר (חסרים קצת בינתיים השמות הגדולים או החבר'ה מהסצנה האלטרנטיבית, למרות שיש כמה). הפודקסט של שטרית מכוון לאנשים שמתעניינים בקומדיה מהצד הטכני, וראויה לציון ההקפדה שלו לשאול את המרואיינים כיצד הם עשו את צעדיהם הראשונים בתחום, כיצד הם כותבים, מה הם למדו מהניסיון שלהם ואילו טיפים הם נותנים לסטנדאפיסטים מתחילים. זהו פודקסט מומלץ מאוד לכל מי שאיכשהו קשור לתחום הקומדיה בארץ ורוצה לדעת עליו יותר.

פרקים מומלצים:

פרק 10: אסף יצחקי

פרק 11: דניאל חן

כנראה לא במפתיע, הפרקים המומלצים ביותר כאן הם אלה עם הסטנדאפיסטים הנערצים והמשפיעים ביותר בסצנת המועדונים כרגע, אסף יצחקי ודניאל חן. יצחקי חושף את מוסר העבודה והאינטגריטי האמנותי המרשימים שלו, ומספר בצורה מעוררת השראה כיצד הוא לא הסכים למתן את ההומור שלו ולהתאים אותו למיינסטרים גם כשהגיעו הצעות מפתות לעשות כך, ומדגיש את החשיבות של להיות נאמן לעצמך גם אם נראה שזו האופציה השגויה (או כדבריו: "ריאליזם זה ללוזרים"). דניאל חן לעומתו מדבר על הרצון העמוק שלו לתת לקהל חוויה שהיא יותר מרק סטנדאפ רגיל, והניסיון שלו לחקור את עצמו לעומק ולהביא משם את החומרים לבמה. שתי השיחות מרתקות גם עבור מי שלא בהכרח מתחברים לסוג הסטנדאפ שהם עושים.

לא הספיק לנו, רוצים עוד…

אוקיי, אז הנה בקצרה על עוד כמה פודקסטים מומלצים, אם כבר הכרתם הכל עד עכשיו או שיש לכם הרבה זמן פנוי.

Good One: A Podcast About Jokes

הפורמט כאן פשוט למדי – בכל פרק לוקחים בדיחה אחת של קומיקאי ידוע, ומדברים איתו עליה. מומלץ למי שבאמת מתעניין כיצד כותבים בדיחות.

Conan O'Brien Needs a Friend

קונאן אובריאן מראיין מפורסמים שהוא היה רוצה להעמיק את החברות איתם, ממישל אובמה ועד ג'ף גולדבלום, אבל מלבדם בעיקר קומיקאים. הוא התחיל את הפודקסט הזה ממש לא מזמן, אבל הוא כבר זכה לפופולריות, לא מעט בזכות סגנונו המצחיק והמאולתר של קונאן, יחד עם השמות הגדולים. מומלץ במיוחד הפרק עם סטיבן קולבר שבו הוא מדבר על איך הטרגדיות במשפחתו עיצבו אותו כקומיקאי.

You Made It Weird with Pete Holmes

כוכב קראשינג והסטנדאפיסט בעל הגישה היותר מדי חיובית פיט הולמס מראיין קומיקאים מובילים לשיחות שנעות בין השטותניקי לאינטרוספקטיבי. מאפיינים ייחודיים: אוהב לדבר איתם על אלוהים ורוחניות, ולשאול מה הפעם שהם צחקו הכי חזק.

Mohr Stories

הקומיקאי והחקיין ג'יי מור (SNL, ג'רי מגווייר) גם מצטיין בגישה נינוחה למדי בראיונות שלו עם קומיקאים שעם רובם הוא מיודד, וזה מוציא מהם רגעים לא מעטים של קומדיה וגילוי לב. הוא במיוחד נהנה כשהאורחים שלו יודעים להשתמש בקול שלהם, כמו ג'ון דימאג'יו (המדבב של בנדר בפיוצ'רמה) או השחקן שהוא גם סטנדאפיסט-חקיין מוצלח קווין פולאק. גם כאן למרבה הצער יש חומת תשלום על פרקים ישנים.

Kevin Pollak's Chat Show

לפולאק יש גם פודקסט (מצולם) משלו, למעשה אחד הותיקים ביותר בתחום, ובו הוא מארח בסגנונו נטול החוכמות סטנדאפיסטים, שחקנים ובמאים מובילים. בין היתר ניתן למצוא אצלו כמה מהיוצרים של משפחת סימפסון וראיון נדיר עם לארי דיוויד, שלא נוטה להתארח בפודקסטים.

The Nerdist

הפודקסט הזה היה מהמובילים בסצנה, ואירח אנשים בסדר גודל של טום קרוז, ביל גייטס וטום הנקס, עד שהאקסית של המנחה כריס הארדוויק התלוננה על התעללות בקשר ביניהם, וגרמה לפיטוריו מהאימפריה שהוא הקים. מאז הוא ממשיך את הפודקסט אך תחת השם ID10T. לא צריך לחשוש מהשם הנרדיסט – גם אם אתם לא גיקים כדאי להקשיב לפרקים שבהם מתארחים קומיקאים, כיוון שמנטליות הפאנבוי של הארדוויק די משחררת את המרואיינים שלו לדבר על הדברים שהם עצמם מעריצים, ולהיות פחות מעונבים גם אם הם שמות גדולים.

Modern Day Philosophers with Danny Lobell

הנחת היסוד של הפודקסט המאוד מקורי הזה, היא שקומיקאים הם הפילוסופים של ימינו, לכן בכל פרק הוא מפגיש אותם עם הגותו של פילוסוף אחר ושואל לדעתם. אל תדאגו, המנחה דני לובל הוא לא פילוסוף ולא מבין הרבה בפילוסופיה בעצמו, ולרוב הוא ואורחיו מנסים להבין ביחד מושגי יסוד בהגותו של הפילוסוף שנבחר עבורם, כקרש קפיצה לשיחה על נושאים שמעניינים אותם. בחרו פרקים לפי הקומיקאי או הפילוסוף האהוב עליכם.

Thick Skin with Jeff Ross

המוטו של הפודקסט של קומיקאי העלבונות ג'ף רוס הוא "Life is hard. Let's get through it together", ויש משהו באכזריות אוהבת האדם של רוס שהופכת אותו למראיין שנעים להקשיב לו. למי שאוהב רוסטים, הוא נוטה לערוך בסוף כל פרק מה שמכונה Roast in Peace, שבו הוא יורד על אנשים שנפטרו לאחרונה, כסוג של מחוות כבוד אחרונה לזכרם.

The Opie & Anthony Show

ואחרון חביב: זהו לא פודקסט אלא תכנית רדיו, אבל זהו למעשה האב הרוחני של כל הפודקסטים על קומדיה שבאו אחריו. התכנית של גרג "אופי" יוז ואנתוני קומיה הונחתה אמנם בידי צמד שדרני רדיו ולא קומיקאים, אבל הם הבינו קומדיה, ובין השנים 1995-2014 שבהם התכנית רצה (עד שקומיה פוטר בשל ציוץ גזעני משלו), הם היוו בית חם למיטב הקומיקאים המבטיחים של ניו יורק באותם שנים – לואי סי.קיי, פטריס אוניל, ביל בר, ג'ים נורטון (שהפך ב-2001 למנחה שותף ואף החליף את קומיה לאחר שפוטר לכמה זמן לפני שגם הוא עזב), ורבים, רבים אחרים. האווירה שאופי ואנתוני יצרו היתה של מפגש חברים שבו הקומיקאים פשוט מבלים ביחד, בלי פורמט של ממש או נסיון לראיין אותם בצורה מסורתית, ועם אפס תקינות פוליטית או סבלנות לזיוף או פאנצ'ים כתובים מראש. המעריצים הרבים שלהם העלו אינספור קטעים מהתכנית ליוטיוב ויצרו ארכיון ענק שכדאי לחפור בו, בשביל להבין מאיפה הגיע הסגנון שהיום שולט בז'אנר הפודקסטים הקומיים, וגם פשוט כדי להנות מכמה מהקומיקאים המבריקים ביותר של זמננו כשהם עוד היו צעירים, חצי-אלמוניים ונטולי עכבות.

The post מדריך האזנה לפודקאסטים על קומדיה appeared first on ילדי הקומדיה.

לאייל בריג יש כישרון, ואנחנו יודעים את זה כי הוא הופיע בתכנית של כשרונות – גוט טאלנט.גוט

אייל בריג  התפרסם כשאמר לשופטים בריאליטי שהם לא ממש מפורסמים, ועכשיו הוא מופיע בערבי סטנד אפ חד-נושאיים ומנסה ללמד אנשים על סטנד אפ אשכנזי. שאלנו אותו על זה.

מתי החלטת שאתה רוצה להיות קומיקאי?
החלטתי להיות סטנדאפיסט לפחות 5 פעמים לפני שאי פעם עליתי לבמה.
הפעמים המשמעותיות היו בתיכון, (אחרי הופעה של רועי לוי) , בצבא (אחרי עופרת יצוקה) ובגיל 23 אחרי שנשרתי מלימודי הנדסת מכונות באוניברסיטת תל אביב. לקחו לי כמה חודשים מהרגע שפרשתי מהתואר ועד שעליתי לבמה הפתוחה בקאמל.

הופעת בגוט טאלנט וירדת על ריאליטי. אתה מפורסם עכשיו?
אני לא מפורסם, אבל אנשים מזהים אותי, בעיקר כשמתרחקים מתל אביב. אני חושב שזה בגלל שאנשים במרכז רואים פחות טלוויזיה.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?
כל סטנדאפיסט שאני ראיתי על במה השפיע עלי.
בכל הופעה שאני רואה, אני לומד מה עובד, מה לא עובד ולמה, אבל אם לענות כמו שצריך: דייב שאפל ופטריס אוניל.

אתה מופיע גם בסטנדאפ הומור שחור וגם בסטנדאפ סטלנים. את מי אתה אוהב יותר? את אבא או את אמא?
אני אוהב כל ערב שמכריח אותי להתמקד בנושא אחד ולחפור בו עד שמוצאים זהב, אז הומור שחור – חד משמעית.

מי אתה מעריך מהקומיקאים הפעילים כיום?
שחר חסון.

העלית סרטון בשם סטנדאפ אשכנזי. מה אשכנזי בעיניך?
אשכנזי זה לא להבין/להזדעזע מביטויים כמו "למזוג אורז" , "לשתות כדור", לקרוא לבן שלך "אבא" ולבת שלך "אמא".

איזו מילה הכי מצחיקה אותך ולמה?
בדוק, כי תמיד אומרים את זה בלי לבדוק.

יש חיים אחרי המוות?
בדוק.

מה התפיסה הקומית שלך?
הכי חשוב שאני אהנה.

מי אושיית הרשת האהובה עליך?
וויל סמית'.

שושנה או יפה?
יפה שושני.

The post אייל בריג – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

מתן וייסמן בשבילי הוא בראש ובראשונה מי שזכה בפרס הסרטונים המצחיקים של ילדי הקומדיה ל-2018 בסרטונו מלך הפאצ'ה. הוא הצליח לגבור על שמות שרק קצת פחות אנונימיים ממנו. אפשר לראות עוד סרטונים שלו כאן וחוץ מזה הוא עושה סטנדאפ בקרב חבורה שנקראת הנרקיסיסטים כי זה שם טוב מסתבר.

The post מתן וייסמן – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

הקומיקאית והסטנדאפיסטית חגית גינזבורג היא ממקימי הליין "נשי ותהני", מרתון הנשים המצליח בכל הזמנים. לפעמים היא קמה בבוקר מוקדם  לתכנית של טל ואביעד בשביל לדבר, זה לא ייאמן, וחוץ מזה, היא עורכת המשנה של מגזין הבריאות מנטה, שזה לא קשור לקומדיה, אבל מביא כניסות בגוגל. הנה דיבורים:

מתי הבנת שאת רוצה להיות קומיקאית?

כשהתחלתי לפנטז שאני ואיימי שומר נפגשות לדרינק ומשוות סיפורי בולבולים וגם כשהבנתי שהחלום שלי להיות ביונסה פחות יעבוד כי יש לי קול של עורב.

את סגנית עורך במגזין הבריאות מנטה. מה מצחיק בזה?

אני עורכת המשנה של מנטה. בעיתונות הטייטל הזה חשוב, כי עורכת משנה הוא שלב אחד באבולוציה מעל סגנית עורכת (בקיצור, זה לא חשוב לאף אחד). זה מצחיק כי אני עורכת כתבות שהנושא שלהן הוא 'מעיים נזילים' ויושבת בפגישות עם אולטרה-מרתוניסטים שרצים 200 ק"מ ואומרת להם: 'יא, גם אני בדיוק עשיתי מרתון בסופ"ש. של האנטומיה של גריי'. הם לא צוחקים.

מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך?

אדי מרפי, ג'ורג' קרלין, טינה פיי, דייב שאפל, לואי סי.קיי (לפני פרשת ההטרדות המיניות) ואבא שלי.

איך קמים בבוקר לתוכנית של טל ואביעד?

מכוונת את השעון הביולוגי להעיר אותי.

מה דעתך על הסצנה הקומית של ימינו?

מדהימה, מגוונת, מלאת אפשרויות ובאותה המידה, טובעת בהרבה אשפה.

את המייסדת של אחד ממרתוני הסטנדאפים המצליחים, נשי ותהני. מה גבר צריך לעשות כדי להופיע שם?

לשכב איתי.

https://www.youtube.com/watch?reload=9&v=3JcEbIQa3sU

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

שול, בשורוק. כינוי שאביעד קיסוס המציא לנשים בנות 50-60 פלוס שנהנות מיום מקסים במוזיאון ואיזו ארוחת צהריים טובה בקפה גרג.

מי אושיית הרשת האהובה עלייך?

מאיה ורטהיימר. היא יותר שחקנית וסלב מאשר אושיית רשת, אבל הסטוריז שלה הורסים אותי. וגם יוני פרוים, כתב הרכילות של פנאי פלוס, שהסטוריז שלו והוא עצמו גורמים לי להשתין.

מה התפיסה הקומית שלך?

להגיד את האמת הכי כואבת שלך ולקנח במשהו על זה שאת שמנה ובודדה.

איך פותרים את הסכסוך?

שוברי קנייה לאסוס לכל הצדדים.

The post חגית גינזבורג – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

שקוף שלא יהיה שם

טוב, לפני החדשות הכיפיות של השבוע, בוא נתחיל עם החלק המבאס: הנה עוד בחור מצחיק מאוד, שיהיה קשה להנות מהעבודות שלו עכשיו (כן, יונתן, זה החלק המבאס. לא איך שהוא גרם לנשים להרגיש עם הדברים שהוא עשה. יופי). ג׳פרי טמבור, השחקן הקומי שמוכר בעיקר מתפקידיו בתור האנק קינגסלי ב״המופע של לארי סנדרס״ וג׳ורג׳ בלות׳ ב״משפחה בהפרעה״, ומככב בשנים האחרונות בתור מורה פפרמן בדרמה הקומית המוערכת ״טרנספרנט״, הואשם השבוע בהטרדה מינית על ידי שחקנית אורחת בתכנית, טרייס ליזט, ועזב את הסדרה, אבל הכחיש את ההאשמות. העונה החמישית של הסדרה, כנראה עדיין תקרה,  בלי הדמות שלו, מה שבהחלט יהיה שינוי גדול. השבוע גם הסנאטור וכוכב ״סאטרדיי נייט לייב״ לשעבר אל פרנקן, הואשם במספר תקיפות והטרדות מיניות, והכותב הקומי מורי מילר שכתב את פרודיות הספורט של אנדי סמברג ל-HBO והפיק את ״בנות״ הואשם באונס של שחקנית קטינה. בקיצור, אל תסמכו על אף אחד, הכל חרא, בואו נמשיך במבזק.

מקור: Deadline

שאפ-אלבן

ולחדשות יותר כיפיות: עוד סטנדאפ של דייב שאפל! נטפליקס הודיעו השבוע על התאריך ל-Equanimity ספיישל הסטנדאפ השלישי של שאפל השנה באתר הסטרימינג. הספיישל יעלה לאתר בליל הסילבטר, ה-31 בדצמבר, אז אם אין לכם מה לעשות, לא נורא! שם הספיישל מתרגם בעברית ל״קור-רוח, שלווה, איזון״ שהם כנראה לא רגשות ששאפל יבטא בספיישל יותר מדי. נטפליקס הוציאו גם טיזר קטן לספיישל שמכניס את הקומיקאי האהוב לסצינה מתוך Stranger Things.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=cZ5AmFo4vbY&w=560&h=315]

מקור: Splitsider

סופר-מצחיק! (אולי…)

ואם כבר מדברים על נטפליקס, ענקית הסטרימינג הודיעה השבוע על פיתוח סרט קומדיה חדש בכיכובם של שניים מהכוכבים של העיבוד המאכזב החדש ל״רצח באוריינט אקספרס״, דייזי רידלי, כוכבת טרילוגיית ״מלחמת הכוכבים החדשה״, וג׳וש גאד, כוכב Book of Mormon והמדבב של אולאף איש השלג ב״לשבור את הקרח״. הסרט נקרא Super-Normal, ומתואר בתור טייק ״חתרני״ על ז׳אנר גיבורי העל, בהחלט רעיון מקורי. תארו לכם טייק ״חתרני״ על גיבורי על? זה יהיה מטורף! מה אם הם לא יהיו כאלה טובים כמו שהם בסרטים? אני לא יודע אם אני אתמודד עם זה!!! הסרט נכתב על ידי ארון וג׳ייסון קנדל שהיו שותפים לכתיבת ״מואנה״ החתרני, ולוק אוונס, שהופיע עם גאד בעיבוד הלייב-אקשן החתרני ל״היפה והחיה״, גם יופיע.

מקור: The AV Club

ניל ביפור פוקס!

הי, עולם הלייט-נייט האמריקאי: תתכונן לעוד בחור לבן! רשת פוקס הזמינה פיילוט לתכנית לייט-נייט חדשה בכיכובו של הקומיקאי ניל ברנן. ברנן היה שותף ליצירת תכנית המערכונים האהובה של דייב שאפל, והוציא ספיישל סטנדאפ השנה בנטפליקס, בשם Three Mics שזכה לביקורות אוהדות. התכנית מתוארת בתור טוק-שואו אקטואלית שתעסוק בפוליטיקה ותרבות, ותכיל גם מערכונים ופינות משאלי רחוב, מה שנשמע כמו כל לייט-נייט אי פעם.

מקור: Variety

שמים פס על רעיונות מקוריים

ועכשיו…… לריבוט השבועי! השבוע מדובר בעיבוד של רשת CBS, לסרט הקומדיה הקלאסי ״שים פס על הפס״, הסרט הכי טוב של איוון רייטמן בכיכובו של ביל מורי, ושאין בו רוחות רפאים. הקומדיה הצבאית הקלאסית על חבורה פרועה של טירונים, בה כיכבו גם בין השאר ג׳ון קנדי, הרולד ריימיס וג׳ון לרוקט, תהפוך לסיטקום טלוויזיוני בכתיבתם של  טרבור מור, זאק קרגר וסאם בראון, שלושה מחברי קבוצת המערכונים הלפעמים-מאוד-מצחיקה The Whitest Kids U' Know, ורייטמן עצמו יפיק ויביים. האם הסדרה תעסוק בנושאים רציניים כמו הטרדות מיניות בצבא או שילובם של חיילים וחיילות טרנסג׳נדרים? כנראה שלא.

מקור: Variety

The post סיכום חדשות הקומדיה 24.11-18.11 appeared first on ילדי הקומדיה.

נגה ד'אנג'לי היא קומיקאית פעילה מאוד וגם סוכנת כפולה, מצד אחד פונה לקהל הילדים בתכניות כמו "הצחוקיה" ומצד שני פונה לקהל ההורים אבל גם לקהל האמהות ב"קומדי סנטרל סטיישן". כמו כן לפעמים היא חלק מחבורת הסטנדאפ "נשי ותיהני", שנוצרה לטובת נשים ולטובת עולם טוב יותר. כמה מסרטוניה היו ויראליים אבל בזכות מימון המונים היא החלימה. אנחנו תרמנו שאלות.

מתי החלטת שאת רוצה להיות קומיקאית?

כשהבנתי שעושים מזה פרסומת לבנקים. סתם. בגיל שבע כשעשיתי חיקוי של רוסייה (שנות התשעים. זה היה הקטע) וכל המשפחה שלי ישבה שם ולא עניין אותם כלום, רק שאני אצחיק אותם. אפילו ויתרו לי על עונש. יותר מזה?

הבאת ילדים בשביל פאנצ'ים?

כן. פאנץ' טוב זה כמו ילד. את מחזיקה אותו בגאווה – זה יצא ממני הדבר הזה? וואו.

מי הקומיקאים שהשפיעו עלייך?

עדי אשכנזי הוכיחה לי שבתור אישה אפשר לעשות את זה ובגדול. כילדה, הקומדי סטור עשו נונסנס שהערצתי, ואח"כ כמובן ארץ נהדרת. טייכר וזרחוביץ זה שיעור בקומדיה כל יום ברדיו. מדהימים. בחו"ל – איימי שומר, שרה סילברמן, דייב שאפל, לואי. סטנדאפ בארץ הולך לכיוונים האלה… של סטנדאפ חכם עם תובנות וסיפורים. בשבוע שעבר הייתי בהופעה של אודי כגן. שחוץ מזה שהוא מצחיק ומעולה הוא מרגש אותך בכנות שלו וזאת יכולת אדירה בעיניי. מכל הגדולים יש מה ללמוד. כל אחד והקטע שלו. אני רואה הופעות מחו"ל ולומדת איך לכל אחד יש את הדמות והניואנסים שלו, ושיותר מכל בדיחה זה מי שמספר אותה ואיך הוא עושה את זה. לראות סטנדאפיסטיות מחו"ל בעיניי זה הדבר. סופסוף נשים. זה מעניין, אני שותה את זה. כמה שנים התרגלנו לשמוע על העולם מהזויות שלכם. גבר לא יבין זאת.

השתתפת בתכנית "הצחוקייה", סטנדאפ לילדים. אם הם יגנבו לך את ההצגה, מה תגנבי להם?

אם הילדים יגנבו את ההצגה אני אגנוב להם שעות שינה. אני חייבת לישון לאיזו תקופה.

מה את חושבת על הקומיקאים הפעילים כיום?

הקומיקאים שפעילים היום מעולים וכשאני רואה משהו ממש טוב אני מקנאה ורוצה גם. המערכונים של טלוויזיה מהעתיד, ערוץ הכיבוד, וגלית חוגי אהובת ליבי שכותבת איתי ומבריקה בעיני. יש פה דור חתרני וכיף להיות חלק מזה.

יש לך פינה בקומדי סנטרל סטיישן. איפה זה על הממיר?

אין לי טלוויזיה. זה על היוטיוב שלי.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

מגנומטר. וככל שהשתמשו בה יותר בזמן האחרון ככה זה הוכיח כמה המצב פה אבסורד ומגוחך. להיעלב ממגנומטר. משבר המגנומטר. די נו, לא באמת.

מי אושיית הרשת האהובה עלייך?

רועי כפרי. כל מה שהוא עושה זהב. ראית מה הוא עשה עם פלפל חריף? וזאת רק פרסומת שתחלוף מהעולם עוד שנייה. צריך לתת לו לעשות דברים גדולים. האיש מיוחד במינו.

מה התפיסה הקומית שלך?

התפיסה הקומית שלי היא שהחיים נהיים קשים ורציניים מידי וחייבים לצחוק עליהם כדי להקל על הנשימה. זה ממש בקטע בריאותי.

The post נגה ד'אנג'לי – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

צ'ארלי מרפי ז"ל

צ'ארלי מרפי, קומיקאי, שחקן, תסריטאי ואחיו הגדול של אדי מרפי, מת השבוע בגיל 57, מלוקמיה. מרפי מוכר לרבים בזכות עבודתו בתכנית המערוכנים "שאפל שואו" שם כתב ושיחק, ובמיוחד כיכב בשני המערכונים הקלאסיים בסדרת "סיפורי צ'ארלי מרפי" בו הוא סיפר על המפגש שלו עם ריק ג'יימס ז"ל ופרינס ז"ל. מרפי גם כתב את הסרטים "נורביט" ו"ערפד בברוקלין" בשביל אחיו מרפי והופיע בסרטים וסדרות רבים, ביניהן: CB4, The Boondocks, ו"נורביט". כריס רוק וכותב "שאפל שואו" ניל ברנן הספידו אותו בטוויטר.

מקור: Rolling Stone

או קליז, אדית'

ידוע שאין דבר שג'ון קליז לא יעשה בשביל כסף כדי לשלם מזונות למגוון נשותיו לשעבר, וכן זה כולל פרסומות לשוקולד השחר. אבל, הנה פרוייקט שלו שאולי דווקא יהיה טוב. אולי. קליז לוהק השבוע למה שיהיה הסיטקום הראשון שלו ב-BBC מאז "המלון של פולטי" המופתי. הסדרה Edith, נכתבה על ידי התסריטאי זוכה האוסקר צ'ארלס מקיוון, שהיה מעורב בתפקידים קטנים בפרוייקטים פייתונים בעבר, וכתב את "ברזיל" בשביל הפייתון טרי גיליאם. קליז ישחק את בן-זוגה הישן של הדמות הטיטולרית, אדית', אלמנה שקליז משכנע אותה להתחתן ולעבור לגור איתו באקלים חם יותר, אבל התכניות משתבשות שבנה בן החמישים של אדית' רוצה לעבור לגור איתה. קליז אמר שהתסריטים לששת פרקי הסדרה הם "מהמהנים שקראתי במאה השנים האחרונות" ושהוא מתרגש לעבוד שוב עם השחקנים אליסון סטדמן, שתשחק את אדית', איתה הוא כיכב בסרט Clockwise ב-1988, סרט שאני חושב שלקחתי ממדף "מונטי פייתון" של האוזן השלישית לפני עשור.

מקור: Variety

אבו-חסן

ארוחת הערב השנתית של תא כתבי הבית הלבן, הוא אירוע שבדרך-כלל מספק קצת הפוגה קומית ושיחרור לחצים, עם הנשיא המכהן יושב ומחייך בזמן שקומיקאים כמו קונאן אובריאן, סת' מיירס או סטיבן קולברט צוחקים עליו ועל הממשלה. אבל השנה, כמובן, הנשיא הוא התינוק המגודל דונלד טראמפ, שלא ישתתף בארוחה, יש להניח מחשש שהרגשות שלו יפגעו ויתחיל לבכות. למעשה, זה מרשים שהאירוע מתקיים בכלל עם המלחמה של טראמפ בתקשורת, ולא פשוט הוחלף באירוע בו כל כתבי ברייטברט שרים על גבורתו של טראמפ, אבל ההצגה חייבת להימשך ולמרות שהנשיא לא יהיה שם האירוע יקרה, ובהנחייתו של חסן מינאז', כתב הדיילי שואו הצעיר והמוכשר. כתבת דיילי שואו (לשעבר) אחרת, סמנתה בי הנפלאה, תנחה אירוע משל עצמה השנה בשם Not The White House Correspondents Dinner ברשת TBS, שמשדרת את התכנית השבועית הנהדרת שלה Full Frontal. בי שיחררה את הטריילר הבא לאירוע שלה, בו היא מבטיחה לחגוג את העיתונות החופשית "בזמן שעדיין יש לנו אחת".

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=t0UvTubRXks&w=560&h=315]

מקור: The New York Times

נוטריו ט.י.ג.

לואי סי קיי חזר להנחות את סאטרדיי נייט לייב השבוע, ומבקרים וצופים רבים הסכימו שהמערכון הטוב ביותר של הערב, היה מערכון בו לואי משחק אדם משונה המזמין ליצן יום-הולדת (בובי מויניהן) רק לעצמו, לבדר אותו בזמן שהוא יושב על ספה. זהו בהחלט רעיון מקורי שיכול רק היה להיברא על ידי המוחות הקודחים של SNL או על ידי טיג נוטארו לפני שנתיים. כן, מוסד הקומדיה האמריקאי שוב מואשם בגניבת קונספט למערכון, הפעם סרט קצר מאת הקומיקאית טיג נוטארו בשם Clown Service, אותו הוציאה ב-2015 לאחר פרוייקט מימון ב-2012. זה נראה משונה שסי קיי יגנוב מטיג, לה הוא מפיק תוכנית באמאזון והוציא את אלבום הקומדיה האחרון שלה דרך האתר שלו, אבל נוטארו טוענת שלא הייתה בקשר עם הקומיקאי בשנה וחצי האחרונה, והיא יודעת שאחד מהכותבים של המערכון מודע לסרט. אני מציע לכם לשפוט בעצמכם: הסרט הקצר זמין לצפייה פה והמערכון אמור להיות זמין לצפייה פה אם SNL לא היו חוסמים אותו לצפייה בארץ. בכל מקרה, אני שמח שזו השערורייה הראשונה שסי קיי היה אי פעם מעורב בה.

מקור: Splitsider

פיפי עם ויפי

הסדרה האהובה של HBO "ויפ" שאבה הרבה מההומור שלה מלהקצין ולהגחיך את מצב הפוליטיקה באמריקה, אבל בעקבות מערכת הבחירות האחרונה זה נהיה הרבה יותר קשה לא להיות פשוט סדרה דוקומנטרית. לדוגמא, השואוראנר של הסדרה דייוויד מנדל סיםר השבוע על איך פרק של הסדרה היה אמור להכיל בדיחה על איך ג'ונה נהנה אולי מגולדן שאוורס, אבל הם היו צריכים להסיר אותה אחרי שיצאו החדשות על השמועה שטראמפ שילם לזונות רוסיות להשתין על המיטה שלו במלום במוסקבה, והיוצרים החליטו שזה קרוב מדי למציאות. מי יודע איזה עוד דברים משוגעים טראמפ יעשה שימנעו בדיחות נפלאות על הפרשות גוף בעתיד?

מקור: The AV Club

The post חדשות הקומדיה 14.4-8.4 appeared first on ילדי הקומדיה.

.

שניים במחיר אחד

בנטפליקס ממשיכים להפציץ אותנו בספיישלי סטנד-אפ עד שנגיד "די כבר! נמאס לי לצחוק!". רק השבוע עלה ספיישל חדש ומאוד טוב של מייק בירביגליה, והשבוע ענקית הסטרימינג הודיעה על שני, כן שני, ספיישלים חדשים של האחד והיחיד דייב שאפל שיעלו בחודש הזה. שני הספיישלים, Dave Chappelle: The Age of Spin שצולם בלוס אנג'לס במרץ 2016 ו-Dave Chappelle: Deep in the Heart of Texas שצולם באוסטין באפריל 2015, יעלו לנטפליקס ב-21 במרץ. למרות הזמן הרב שעבר בין צילומי הספיישלים (שנה ושנתיים) לשידורם אני בטוח שלדייב יהיו עדיין הרבה דברים מצחיקים וחכמים להגיד. בוא נקווה שהספיישלים לא יהיו "איזה קטע שקלינטון הולכת להיות נשיאה!" או "איזה כיף שפרינס עדיין חי!"

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=0TRqE7rmi3g&w=560&h=315]

מקור: Splitsider

אני, עצמי ובובי

בובי מויניהן הוא קומיקאי שאני אוהב, ונהנה מאוד ממנו בתור חבר בקאסט של SNL, אבל כמו הרבה אנשים, כולל הכותבים של ריק ומורטי, אני חושב שהוא אולי נשאר שם יותר מדי זמן. ואני בטוח שהוא גם קצת רוצה לצאת אחרי תשע שנים של "הנה האיש השמן שבחדשות השבוע, אתה עושה אותו! אתה יודע לחקות אותו? למי אכפת, שניכם שמנים". אבל זמנו בתכנית אולי מתקרב לסיומו, עם החדשות השבוע שמויניהן לוהק לפיילוט קומי חדש ב-CBS. הסדרה, Me, Myself and I, תראה את חייו של גבר אחד בשלוש תחנות שונות. זה יראה אותו בתור בן 14 ב-1991 (הכניסו פסקול "נירבנה" פה), בתור בן 40 בהווה (הכניסו פסקול דרייק פה) ובתור בן 65 בעתיד (הכניסו פסקול "פלורגוז והחייזרים מכוכב X" פה). מויניהן ישחק את גרסת הבן 40, ממציא שסובל ממחסום יצירתי. אם הפיילוט יהפוך לסדרה, מויניהן כנראה יעזוב את SNL, מה שיעציב אולי את מעריצי "הדוד השיכור" ויגרום לקינן תומפסון להרגיש עוד יותר רע על זה שהוא שם פאקינג 14 שנה.

מקור: The Hollywood Reporter

סאקט איט טו מי

לפני כמה חודשים כתבתי פה על סדרה ב-NBC חדשה מבית טינה פיי, רוברט קרלוק ולוק דל טרדיצ'י, שלושה אנשים שעבדו בצורה כזו או אחרת בכתיבת סדרת המופת "רוק 30", בשם The Sackett Sisters על שתי אחיות מרוחקות שמתאחדות כשעושות ביחד מעשה גבורה בסגנון "סאלי" סאלנברגר וצריכות להתמודד עם התהילה החדשה שלהן. השבוע נודע לנו על הליהוקים לסדרה: קייסי ווילסון ("הכל לטובה", "מתחתנים") תשחק את סאטון סאקט, האחות ה"שקולה,צנועה וחכמה" שעזבה מזמן את המשפחה הכישלונית, ביזי פיליפס ("פריקים וגיקים", "קוגר טאון") תשחק את אחותה מאדי סאקט הכישלון הגדול של המשפחה ובראדלי וויטפורד ("הבית הלבן", "סטודיו 60") בתור האבא שלהם. נשמע כמו סדרה מבטיחה מהרבה אנשים מוכשרים מה שמקשה עלי לעשות בדיחה פה. אה…זוכרים איזה גרוע "סטודיו 60" הייתה?

מקור: Splitsider

מה הסיפור שלך, זינו?

ואם כבר מדברים על ליהוקים לסדרות שכתבתי עליהן פה לפני כמה זמן, השבוע לוהקו שתי שחקניות לפיילוט לעיבוד הטלוויזיוני המאוד נחוץ לסרט של ביל מארי וריצ'רד דרייפוס, "מה הסיפור שלך בוב?". כפי שאתם אולי זוכרים, העיבוד מחליף את הדמויות של מארי ודרייפוס בנשים, מה שאומר שאי אפשר להתלונן עליו, והנשים האלה הולכות להיות השחקנית הבריטית ג'סיקה גאנינג וכוכבת "מלך השכונה" והסיינטלוגית לשעבר, ליה רמיני. בשנים שאחרי "מלך השכונה" (ששודרה תשע פאקינג שנים, אגב) רמיני הנחתה תוכנית אורח ובעיקר לחמה נגד כנסיית הסיינטולוגיה שממנה היא ברחה ואף כתבה על זה ספר. זה יהיה תפקידה הראשי הראשון של רמיני מאז "מלך השכונה", והיא תשחק את הפסיכולוגית, בזמן שגאנינג תשחק את בארב, הפציינטית המעצבנת. ולחשוב שבמקום זה היא הייתה יכולה להיות אשתו של טום קרוז ולהקריב את ילדיהם לחייזרים.

מקור: Deadline

עאלק ביוגרפיה

בהרבה מובנים, אלק בולדווין ודונלד טראמפ הם הפכים. בולדווין הוא ליברל, טראמפ הוא שמרן, בולדווין שונא את הבת שלו, טראמפ אוהב את הבת שלו יותר מדי. אבל למרות, ואולי בגלל ההבדלים הללו בולדווין מספק חיקוי סביר של הנשיא בעונה הזאת של SNL ואף מתכוון למנף את החיקוי הזה לספר. בולדווין ישתף פעולה עם הסופר המוערך קורט אנדרסון בספר בשם You Can’t Spell America Without Me: The Really Tremendous Inside Story Of My Fantastic First Year As President Donald J. Trump, שיהיה אוטוביוגרפיה מוגזמת של טראמפ שלא נכתבה על ידיו. ממש כמו The Art of The Deal.

מקור: The AV Club

The post חדשות הקומדיה 3.3-25.2 appeared first on ילדי הקומדיה.