The post עדיין לא סיבה לסגור את כאן: "אבירם כץ" היא קלישאה מעוצבת היטב שלא מצליחה להמריא | ביקורת סדרה appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>"סדרה על סופר עם מחסום כתיבה? הולי שיט. יאללה עופי על זה" – זה לא ביטוי שחשבתי שמישהו יוכל להוציא מדל שפתיו בעשור השלישי של המאה ה-21. אבל מתברר שזה קרה. וזה קרה ממש כאן. "כאן 11" החליטו מסיבה כלשהי שהדרמה הקומית "אבירם כץ" – "סדרה על כותב עם מחסום כתיבה", עוד סדרה מהז'אנר החביב ביותר על כל תסריטאי בשקל שאי פעם ישב מול דף ריק, היא היא מה שאנחנו צריכים בעת הזאת. "תראו איך אנחנו מחדשים!" כנראה חשבו לעצמם המפיקים. "אין מצב שמישהו כבר עשה את זה".
אבל כן. מישהו כבר עשה את זה. ואמנם אפשר לעשות את זה שוב. וזה אפילו מושקע ויפה ואסתטי ומלא דיאלוגים שיוצרת הסדרה, דנה מודן, השקיעה מאוד בנאמנותם ליומיום. וירושלים באמת נראית ככה ונשמעת ככה. אבל אי אפשר לעשות את זה בלי עלילה מעניינת ודמויות שאכפת לנו מהן. ואחרי צפייה בשלושה (מתוך שמונה) פרקים כל כך לא אכפת לי שזה מצחיק. אבל לא מצחיק מצחיק.
נראה שאת הצד של העלילה החליטו יוצרות הסדרה להזניח ברמה כזאת שככל הנראה תוכלו להשלים בעצמכן את רוב העניין אחרי שתראו את חמש הדקות הראשונות. או לפחות את הפרק הראשון. אם נתקלתן במקרה בביקורת הזאת לפני שראיתן את "אבירם כץ", כנראה הפרטים הבאים ישלימו את רוב התמונה: שכן מבוגר שלא יודע שהוא כותב מוכשר, עורכת מוסף סוף שבוע לחוצה על דדליין (היי דנה), שכנה יפה, שני חוקרים (היי דנה) ואישה נעדרת, והנה גם אתן כתבתן סדרה.
קראו עוד:
דרמה קומית: החיבור המופלא שבין קומדיה לדרמה
דרמה קומית חדשה בסדרת יאנג אדולטס של הוט
דרמת ספורט קומית חדשה בכאן – שלי הכובשת
ואם כבר הדמות הראשית, למה הוא כזה דביל? איך בן אדם עד כדי כך מטומטם, חסר מודעות, חסר תובנות וחסר תקשורת הצליח להפיק שני רומנים מצליחים, ולפרסם חמישה? אני יכול להבין שהוא אמור להיות פגום, אבל מישהו כנראה לא הבין שיש הבדל בין יהלום פגום לערימת זבל פגומה. ומודן בעצמה כבר הודתה שזו היא, שהרשתה לעצמה לעצב את דמות הסופר מחדש. הדמות החדשה מזכירה במשהו את אזור שרונה בתל אביב. על פניו היסטורי, בפנים – שופינג. האנק מודי, ללא הסקסאפיל.
והדרמה? רצח. מה זה רצח. רצח רצח. כי למה להתעמק בעולמו הפנימי של סופר, בהתלבטויות שלו, בקונפליקט שלו מול הדף, במה ליצור, ומה אותנטי, כשאפשר פשוט לרצוח. הכי כיף. מה קרה? משטרה! ואל תדאגו. סחבק לא רוצח. הוא רק גנב. ואפילו לא גנב ממש. סתם אמן רגיל ששם את השם שלו על עבודה לא שלו. מפתיע? לא ממש. ראיתן פעם חברה לייעוץ אקדמי? פגשתן פעם דוקטורנט מתוסכל? אוקיי, אולי זה רק העולם שלי, אבל הבנתן. מה שכן מפתיע הוא קודם כל הרשלנות שבה הוא עושה את כל הדבר, בהתחשב בזה שהוא כבר חיבר כמה ספרים, ובעיקר העובדה שסחבק מעדיף לשקר לשוטרים ולגרום להם לחשוב שהוא רוצח מאשר להודות בגניבה ספרותית. באמא שלך? באמת נראה לכם שאני אאמין שחדל האישים שהפכת את הדמות הראשית אליו לא היה קורס בשנייה הראשונה שהוא היה מתיישב מול שני חוקרים שמאיימים עליו בכלא? פאק מי.
בכל הרצינות, זה נראה כאילו אף אחד לא חשב לבדוק מה המניע של הדביל הראשי (הוא הדוניסט, לא?), אלא כתב את הפעולות שלו כדי לקדם את העלילה. בהנחה שאכן תגיע עלילה בשלב כלשהו. למה? כי אי הבנות. חוסר תקשורת. גניבה ספרותית הייתה הורגת לו את הקריירה? כנראה שלא. כלומר, לא אם הוא היה פשוט מודה בזה ברגע שזו נהייתה חקירת משטרה. וכנראה גם בהמשך. בעידן הבינה המלאכותית שכותבת עבורך והפוסט-אמת, אני באמת תוהה אם למישהו היה אכפת.
להרשמה לניוזלטר:
חוסר תקשורת, יש לציין, הוא האופן שבו מקדמים את הסיפור בסיטקומים מהניינטיז וקומדיות רומנטיות רעות במיוחד. סופר עם כל סוג של יכולת לתקשר את החוויה האנושית כנראה היה מבין שלשוטרים לא אכפת מגניבה ספרותית. הם מחפשים פאקינג רוצח. אבל בעולם שיצרה מודן, המבוסס באופן חופשי מאוד, ויש שיאמרו מדי, על ספר די נחמד, מערכת הערכים היא דדליין מעל לחיי אדם. לפחות אלה של דמויות בדיוניות. את אלה, כידוע, אפשר להקריב בקלות עבור דדליין. סופרים הרי רוצחים דמויות לפרנסתם.
בפרק השני, יש לציין, לא קורה כלום. חצי שעה של אקספוזיציה עם דיאלוגים מלוטשים. וואו. בפרק השלישי (שבאופן די מפתיע לא נקרא "מחכים לרועי") כבר לא הבנתי מה אני עושה פה ולאן אנחנו הולכים. לא פחות מעשר דקות של שתי נשים מדברות על גבר שלא נמצא שם ושלא אכפת לנו ממנו. מבחן בכדל, ככל הנראה, תלה את עצמו בשירותים. מה שכן, לא הבנתי למה בשלב הזה יוצרת הסדרה לא בחרה לשחק גם את הפסיכולוגית, ורק ביקשה שהפסיכולוגית תשחק אותה. רועי, אגב, מגיע. אחרי 12 דקות. ואז אתה ממש מתחרט על זה שהוא הגיע, ותוהה אם אולי היה כדאי למשוך את אותן 12 דקות לחצי שעה, כמו בפרק הקודם. הפיצ'ר המרכזי שלו הוא שהוא אוהב דמות שאנחנו לא ממש יודעים עליה שום דבר (באמצע הפרק השלישי!), ולא אוהב בגדים. וכן, יש פאנץ' בסוף, אבל זה קצת מצחיק למשוך 32 דקות של כלום ואז לתת ערימות של רקע ב-30 השניות האחרונות. למה זה לא היה כל הפרק? כל כך חשוב להראות לנו כמה מצפה רמון יפה בערב? ראינו. תודה.
ואם כבר שחקנים, הקאסט עמוס בשחקנים קומיים מצוינים. באמת. אין צורך לפרט. אתם יודעים מי אלה. אממה? הם כל הזמן מנסים להיות רציניים. יש אלמנטים קומיים, בטח, אבל זאת ממש לא קומדיה. "פארגו" מצחיקה בגלל המציאותיות האבסורדית של ההתנגשות בין נחמדות לברוטליות. לא כי השחקנים מדברים מצחיק. "אבירם כץ" לא מצחיקה, ולא אמורה להיות. היא משעשעת, בטח. שנונה, בכיף. אבל לא מצחיקה. ואם כבר בניתם דרמה – איפה הדרמה? אני יכול להבין את הניסיון לטשטש את גבולות הז'אנר, וזה בהחלט משהו שאני מעריך, אבל כאן נראה שבמקום לטשטש החליטו שלא לבחור צד. אז זה או קומדיה לא מצחיקה, או דרמה לא דרמטית. אם לצטט בחופשיות מה את סן צו – כשאתה מגן מימין, אתה חושף את השמאל. כשאתה מגן משמאל, אתה חושף את הימין. כשאתה מגן על הכל – אתה חשוף מכל הצדדים.
להזמנת הרצאות:
0547454667
The post עדיין לא סיבה לסגור את כאן: "אבירם כץ" היא קלישאה מעוצבת היטב שלא מצליחה להמריא | ביקורת סדרה appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>The post אבירם כץ – דרמה קומית בלשית חדשה מאת דנה מודן appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>אבירם כץ, בגילומו של יחזקאל לזרווב, הוא סופר שגונב סיפור וכך הוא הופך לחשוד בחטיפה וברצח.
הרשמה לניוזלטר
כץ הוא סופר מצליח של ספרי מתח, שמקבל הצעה לפרסם סיפור בהמשכים במוסף השבועי של עיתון נחשב. אלא שהוא נמצא כבר תקופה ארוכה במחסום כתיבה, וההצעה לא מצליחה לחלץ אותו. בד בבד שכנו של אבירם, ד״ר ויקטור גואטה (ששון גבאי), פרוקטולוג בגמלאות, מבקש ממנו שיחווה את דעתו על סיפור שכתב, לראשונה בחייו. הוא ניגש לקריאה בחוסר חשק ונדהם: זה הסיפור הכי יפה שמישהו אי פעם כתב. הדד ליין של אבירם למסור את הסיפור למערכת העיתון מגיע ואבירם מחליט לגנוב את הסיפור. הוא שולח את הסיפור למערכת, ומסתבך בפרשת הרצח.
זהו שיתוף הפעולה הראשון של דנה מודן והבמאי איתן צור.
בהשתתפות יחזקאל לזרוב, ששון גבאי, דנה מודן, יניב ביטון, ג'וי ריגר, מיטל רז, עלא דקה, הגר בן אשר, גילה אלמגור אגמון, שי אביבי ורבים נוספים
יוצרי הסדרה: דנה מודן, איתן צור ; תסריטאית: דנה מודן ("ככה זה", "אננדה", "אהבה זה כואב") ; במאי: איתן צור ("שעת אפס", "עיר מקלט", "החמישייה הקאמרית") ; חברת הפקה: יסמין טי וי (״שעת אפס״, ״הד קולך״)
הסדרה מבוססת על ספרו של אשר קרביץ "לכתוב כמו אלוהים"
מתי?
"אבירם כץ" תשודר החל מה-22 בינואר, בימי ראשון ושלישי, בשעה 21:15 ב- כאן 11 ובדיגיטל
8 פרקים, משך כל פרק: כ-30 דקות.
קראו עוד:
עוד עבודה לשחר חסון: ינחה בכאן שעשועון ידע בשם "האחוזון האליון"
עונה שנייה לאווניו 5 וללוטוס הלבן וגם קומדיית מתח ודרמה קומית חדשה ; סדרות קומדיה בהוט באוקטובר
ככה זה דנה מודן ואסי כהן חוזרים (ביקורת סדרה)
The post אבירם כץ – דרמה קומית בלשית חדשה מאת דנה מודן appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>The post ככה זה – דנה מודן ואסי כהן חוזרים (ביקורת סדרה) appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>זה לא המקרה הפעם. הפעם זה בגדול. הפעם זה האיחוד המדובר בין דנה מודן ואסי כהן, שוב בבימוי רם נהרי, 14 שנה אחרי "אהבה זה כואב" הפורצת דרך יס נתנו להם תקציב, תמיכה ואת החופש להשתולל, ופרגנו גם בהשקה עמוסה ונוצצת, צפופה עד חוסר אוויר ומלאה באלכוהול, נשנושים וכל היפים והנכונים שהגיעו לבושים בשיא האופנה ומסורקים בהתאם – שלום, אוברול קטיפה וטופיר מנופח מעל המצח! תסרוקת כזאת אגב נצפתה גם אצל מודן, ונראו גם כמה צביעות אומברה מדויקות. אפילו עמית איצקר שלא נכנס ל"מאה הרווקים המבוקשים" של טיים אאוט היה.
החבורה קיבלה תקציב, זמן ופורמט לבחירתם, והחזירו שוב את הסדרה, הפעם בשם "ככה זה" על רומן בין שני אנשים שלא היית מצפה מהם להתחבר – שני אנשים בודדים משני צדדים של קיר תל אביבי מוזנח אחד, לא צעירים ולא יפים (אם כי הטענה של הרופא באמצע הפרק השני, שלמודן "יש את הבעיה הזאת, נו עודף משקל", נראית לי מופרכת לחלוטין). והפעם זו… קומדיה?
הרקע לא קומי במיוחד. אסי כהן באמבטיה, בולע כדורים. הרבה כדורים. דנה מודן, מעבר לקיר, חוטפת התקף לב ובאה לבקש ממנו שיחכה איתה לאמבולנס. "אתה יכול להגיד לי משהו מעודד?", היא שואלת, וכהן עונה "את מתה, שיזדיינו כולם!"
מפה זה מתחיל להשתפר.
בין השניים נוצר כמובן קשר, וגם ההיסטוריה הבעייתית נחשפת – לכהן יש אישה שעזבה אותו וילדים שהוא לא רואה. אי אפשר לומר שהוא יוצא מהסיפור הזה טוב. תוקפני, שתלטן ומאיים, קלישאה של כל גבר פרוד. רודף את פרודתו ומסרב להשלים עם המצב, ועדיין מוצא את עצמו במיטה עם השכנה ממול, זועם ועצבני כרגיל.
גם לה יש כנראה אישיוז. לא כמו שלו, אבל גם היא לא טיפוס חברותי. היא מסרבת להיפתח, לשתף, לשנות משהו. "לא קיבלת את החיים במתנה או משהו?" שואל אותה כהן כשזו מבקשת ממנו סיגריה. "כן, ואני רוצה לעשן בהם!", היא עונה.
אה, וזהו? רק שניהם? האמת ששני אלה משתלטים על המסך. ודווקא מדובר בסדרה עם אנסמבל לא קטן ומרשים ביותר, כולל שמות כמו ליאור אשכנזי, יובל בנאי, תיקי דיין ונעה קולר.
לאן זה ימשיך? כנראה שיהיה רע לפני שיהיה טוב, אבל יהיה משעשע ושנון וקצת מצחיק-עצובי כזה בכל שלב.
ימי רביעי ב-22:00 ב-yes Edge. ו-yes VOD
The post ככה זה – דנה מודן ואסי כהן חוזרים (ביקורת סדרה) appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>