הנסיך המדליק מבל אייר (1990-1996) הייתה סדרה שזכתה להצלחה עצומה בישראל כמעט בזמן אמת (איחרנו רק ב-3 שנים הפעם). ננסה להבין מה היו הדברים שגרמו לנו לצחוק ולהזדהות כל כך עם הדמויות והכי חשוב:
האם היא עומדת במבחן הזמן וכדאי לראות אותה?
או שעדיף כבר לראות נטפליקס ולחכות לריבוט?

רקע לסדרה ולמציאות בישראל

שנות ה-90 בישראל היו תקופה של שינויים – עלייה מרוסיה, פיגועים באוטובוסים והכי חשוב?
הכבלים שהגיעו לכל בית. עברנו מעולם של 2 ערוצים מדכאים למדי לעולם של שפע של תכנים מחול בתרגום לעברית, לאחר ששודה לראשונה בחינוכית 2, עוד סממן של התקופה, הנסיך המדליק מבל אייר הייתה חלק מגל הרכישות המוקדמות של הכבלים.
עלילת הסדרה מציגה את סיפורו של ויל (ויל סמית), נער משכונת מצוקה שנשלח לגור אצל קרוביו העשירים בבל אייר.

אבל יש פה הרבה יותר מעניים ועשירים, זאת אומנם נקודת הפתיחה – משפחה שחורה עשירה,
אבל זאת לא משפחת קוסבי שבה הכול מלא בדבש, זה הרבה יותר קרוב לעולם האמיתי.
למרות שהסדרה נכתבה על ידי בן אדם לבן שלמד בהרווארד (אנדי בורוויץ), זה מרגיש שיש בה הבנה מעולה של התרבות השחורה בארצות הברית.

לסדרה יש גם רגעים דרמטיים מעולים כמו שאנחנו רואים בסצנה הבאה:
ויל וקרלטון נעצרים רק בגלל שהם שחורים ונהגו במכונית מפוארת, השוטר מתייחס אליהם כמו שהוא מתייחס לכל בן אדם שחור בארצות הברית בשנות ה-90, בתור פושע. הדוד פיל (האבא) מוסיף תצוגת משחק שלא הייתה מביישת סרטים דרמטיים מעולים. יש פה 3 צדדים: התמימים – הם, הרשע – השוטר
הגזען, והחכם – הדוד פיל.

סוד הקסם נמצא בזוג המושלם!

נתחיל מויל סמית לראות אותו משחק בכל פרק זה לראות בן אדם שבא לעבודה, אם תסתכלו עליו היטב הוא מזיז את השפתיים בסצנה גם שהוא לא מדבר, הסיבה לכך היא שהוא למד גם את הטקסטים של השחקנים האחרים. הוא אומנם היה כוכב ראפ, אבל הוא ראה פה הזדמנות לפרוץ ולהגיע גם לקהל הלבן שפחות מחובר לעולם ההיפ הופ.
אם מסתכלים על הקצב של הסדרה, אפשר לראות שהוא כמעט מוזיקלי, כן יש עדיין את הצחוקים ברקע ולפעמים יש רגעים דרמטיים מוגזמים. אבל יש פה קצב מהיר
במיוחד בסצנות שלו ושל קרלטון.

קרלטון וויל – הזוג המוזר

הזוגיות בין קרלטון לויל היא אחת מהמצחיקות בשנות ה-90, החנון העשיר המושלם והנער שבא מהשכונה
הקשה. הם משלימים אחד את השני בצורה נורא מעניינת. לרגעים הם אפילו מחליפים ביניהם תפקידים:
קרלטון הופך להיות מצחיק בזמן שויל מייצג את האיש הרציני ולהפך. אולי זה סוד הקסם, העובדה
שכל אחד מהם היה מסוגל לעשות את כל אחד מהתפקידים האלו בצורה מעולה ולא מלאכותית מדי (אני מדבר עליכם אריזה משפחתית).

הנה דוגמא מעולה, פה אנחנו רואים את קרלטון לא מתקבל על ידי החברים לאחווה רק בגלל שהוא עשיר,
זאת סצנה קצת מוזרה, בגלל שבדרך כלל אלו שנכנסים לאחוות האלו הם העשירים והחזקים ביותר,
כאלו שאבא מימן להם את החגיגה במכללה, שזה באופן אירוני אנשים כמו קרלטון.

אז למה הקהל הישראלי התחבר לזה בכלל?

אז למה הקהל הישראלי אהב את זההתשובה נמצאת בפשטות – כל אחד, בכל גיל יכול להבין את הסדרה הזאת, אני לא צריך להבין
את הקהילה השחורה כדי להבין שדופקים אותי חברתית (ע"ע העלייה מרוסיה).
כמובן שצריך להסתכל על זה שרק התחילו לגלות פה את התרבות האמריקאית מבחינת טלויזיה,
וזה היה או לראות את זה או לראות את סמנתה, שלושה בדירה אחת או אני אוהב את לוסי,
כן זאת הייתה רצועת השידור המקורית.
האם היא עובדת? ללא ספק כן, הסדרה מצחיקה ורעננה כמעט כמו בצפייה הראשונה.
לסיום – הנה הדוד פיל משחק סנוקר בדרך שהייתה גורמת לסלבדור להיות גאה.

The post הנסיך המדליק מבל אייר – האם עומדת במבחן הזמן? appeared first on ילדי הקומדיה.