אופיר מיארה הוא קומיקאי, סטנדאפיסט ויוצר תוכן שחי בלוס אנג'לס, אבל הראש שלו תקוע עמוק בתוך הניואנסים המעצבנים של ישראל. עם מיליוני צפיות ברשתות החברתיות, הוא הצליח להפוך את הדינמיקה המשפחתית עם אשתו וחמיו למותג קומי שטרם הונפק בבורסה. עכשיו הוא מגיע לבמה בישראל עם מופעי הסטנדאפ שלו בישראל, באשדוד ובתל אביב. או שזו עוד דרך שחמו שלמה לא יגנוב לו פאנצ'ים. ילדי הקומדיה לקחו אותו לשיחה מנומסת, כמו באמריקה, שם יופיע במרץ בלוס אנג'לסף ניו יורק ומיאמי.

למה החלטת להיות קומיקאי?

"תמיד הייתי כזה, מוצא צחוק בכל סיטואציה. זה פחות משהו שהחלטתי. זו יותר דרך החיים שלי, קומדיה. כל קומיקאי בעיניי בוחר לדעתי להתמודד עם הקשיים בחיים בעזרת קומדיה, מה שנקרא עדיף לצחוק מאשר לבכות. 

"אם תסתכל על שחקנים כמו ג׳ים קארי או רובין ויליאמס, דווקא בתפקידי הדרמה שלהם הם משחקים בצורה בלתי רגילה. המון רגש מצוי בליבו של הקומיקאי".

איך שכנעת את החמים שלך  ואשתך לשתף איתך פעולה?

"אשתי והחמים שלי מודעים לזה שאני כותב ויוצר תוכן, תמיד הייתי מצלם דמויות אחרות ופחות אותם, ויום אחד נפל לי האסימון שכל הסיטואציות המשפחתיות שיש לנו ביומיום, אולי פשוט כדאי לצלם אותן. לא היה יותר מדי צורך בשכנוע, מכיוון שהמשפחה כולה הם שחקנים באופן טבעי, והכל פשוט זרם והפתיחות בינינו כל כך גבוהה. הנושאים שאנחנו מצלמים מאוד מצחיקים אותם, והם נהנים להשתתף בכל המערכונים, ממש כמו תרפיה דרך משחק"

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

"הקומיקאים שהכי השפיעו עליי הם לארי דיוויד, ג׳ים קארי, צ׳רלי צ׳פלין.  בכל אחד מהם יש המון אלמנטים שאני אוהב ומתחבר אליהם". 

מה הקשר שלך לגלי בהרב?

"אין לי קשר ישיר לגלי בהרב, אבל משפחת מיארה היא לא משפחה ענקית, זה סוג של שבט מרוקאי ואין כל כך הרבה אנשים עם שם המשפחה הזה. אז אם אעשה עבודת שורשים, בטוח שסבא של סבא של סבא של סבא שלי קשור איכשהו לסבא של סבא של סבא שלה".

את מי אתה מעריך בסצנה הקומית של היום, בארץ ובחו"ל?

"אני מאוד מעריך בחו״ל את טוני הינצ׳קליף, שהקים את האימפריה של התוכנית kill Tony. הוא בעצם נותן לקומיקאים רבים במה בתוכניות שלו ויוצר סצנה של ערבות ופרגון מטורף זה לזה. מאותה סיבה אני מאוד מעריך בארץ את בן בן ברוך, שהוא קומיקאי וסטנדאפיסט גדול, אבל מה שמדהים אצלו זו העבודה הקשה שלו עבור קומיקאים ואמנים  אחרים. יש לו פודקאסט ואולפן שהוא הקים מאפס, ובכל שבוע הוא מארח שם אמנים וקומיקאים אחרים, ונותן את כל הבמה עבור האחר, וזה ממש יפה לראות מהצד אנשים כאלה, אנשים בלי אגו שרוצים פשוט לשמוח ולפרגן לאחר, ואהבת לרעך כמוך".

מה מצחיק אותך בהבדלים בין החיים בארצות הברית לישראל?

"מצחיק אותי מאוד שעד שאתה לא יוצא מהארץ אתה לא מבין שכולם יהודים בארץ, רק כשאתה חי בגולה וכל השכנים שלך הם מכל העולם בערך, אתה מתחיל להבין איזו ייחודיות יש במדינה, וזה מסביר הרבה, בארץ מבקרים בן אדם על כל פיפס, כאילו זו משפחה אחת קטנה, וזה לפעמים מציק אבל זה הקטע במדינה.

"באמריקה יכולה להיות סופת טורנדו עם איזה 40 הרוגים ולא תשמע עליה בכלל, בארץ אם ילד בצפת שבר את הקמיצה בתאונת קורקינט זה יופיע ככתבה בעיתון. באמריקה לא אומרים לך מה חושבים עליך, זה יותר צבוע כזה וכל אחד שומר את דעתו לעצמו, שומרים על נימוס, ובארץ אתה יודע, כל אחד אומר מה שבא לו מתי שבא לו, פחות נימוס אבל גם יותר אמיתי כזה".

מה היית ממליץ לקומיקאי מתחיל?

"לקומיקאי מתחיל הייתי ממליץ להתאמן ולעבוד על מה מייחד אותו, ולהתחיל לצאת לרשתות ולבמות, אנחנו נמצאים בתקופה שבעזרת טלפון אתה יכול להוציא את כל הרעיונות שיש לך בראש החוצה, וחבל לא להשתמש בכלי הזה. בעזרת התמדה אתה תמיד מוצא את הקול שלך ואת הייחוד שלך, שוב אומר, הכי חשוב זה להתמיד ולהתאמן עד שהקומדיה מדויקת לחלוטין".

מה יותר כיף, סטנדאפ, סרטונים או לנוח?

"ספציפית אני לא איש שאוהב לנוח, אני תמיד אוהב לעשות ולזוז ולעשות כמה שיותר כל יום, אני

"נהנה מסטנדאפ מאוד אבל זה לא משהו שאני רואה את עצמי עושה המון, מספיק לי כמה פעמים בשנה, יותר בשביל המפגש עם הקהל ובשביל הקסם של לעשות את הבדיחות שלי בלייב.

"ההנאה הכי גדולה שלי היא ליצור סרטים וסדרות. אני אוהב לשמוע מוזיקה ולדמיין את הסצנות ואת הרעיונות בראש שלי. אני יכול להיות שעות עם שיר שלדוגמה בחרתי לסצינה באייפון שלי ולדמיין את הסצנה שוב ושוב עד שהיא עובדת. יש לי כמה סרטים וסדרות שכבר כתבתי ואני מנסה לדחוף אותם לערוצים.

"אני מקווה שייקחו אותם ונוכל לראות אותם על המסך, אבל זה לא משהו שאני תולה בו את תקוותיי. אני תמיד עובד ויוצר בעצמי את התכנים שלי, אם יגיע גורם חיצוני שירצה את התסריטים שלי, אז מבחינתי זה בונוס, הכי חשוב זה כל הזמן ליצור בעצמך".

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

"המילה שהכי מצחיקה אותי היא צנים , ברבים 'צנימים' אלה שעושים בטוסטר, זה פשוט מתלבש טוב על הלשון, גם המילה בורקיטס היא אחלה מילה למערכונים".

מהיכן מגיעים הרעיונות שלך?

"הרעיונות שלי מגיעים  מהיומיום שלי, מהדברים שקורים לי במהלך היומיום, תמיד אני אומר שכולנו חיים את אותם חיים.  שמתי לב עם השנים שכמעט כל דבר מצחיק אותי בהתנהגות של אנשים. בעיקרון כל מה שמעצבן או מביך אותך, אז זה גם מה שמצחיק אותך. 

"לדוגמה, מישהי שאלה אותי השבוע שאלה  ממוצעת של הכי ישראלית  וחטטנית שיש: 'אפשר לשאול כמה מרוויחים במקצוע הזה?' אז עניתי : 'כן אפשר לשאול'. ואז היא חיכתה שאענה לה על השאלה. לאחר כמה שניות של שתיקה מביכה היא אמרה 'אז כמה מרוויחים?' ועניתי 'לא רוצה לומר לך'. ואז היא ענתה 'אבל אמרת שאפשר לשאול״ ועניתי 'כן אפשר לשאול , זה לא אומר שאני צריך לענות לך, אפשר לשאול הרבה שאלות, את יכולה גם לשאול מה צבע התחתונים שלי, זה לא אומר שתקבלי תשובה'. אז פלוס מינוס היא עיצבנה אותי מעצם השאלה, אבל בחרתי לענות ככה מאשר להתעצבן עליה".

האם צעקות יותר מצחיקות אותך משקט?

"לא, לפעמים צעקות מצחיקות יותר, לפעמים שקט מצחיק יותר, לפעמים יש שקט ואז צחוק. המון מערכונים שלי מתחילים בשקט ואז נגמרים בצעקות. לדוגמה צילמנו השבוע מערכון שמזמינים פיצה אבל אנחנו

5 אנשים, אבל יש רק 8 משולשים במגש, וכולם מבינים שזה מבאס, כי לא כולם יקבלו 2 משולשים, וכל אווירת הפיצה הנעימה מתחלפת בבאסה ומתח, ולכן מישהו צריך ללכת מהבית ולוותר על הפיצה. אז בהתחלה כולם היו בשקט כשמבינים את הסיטואציה המבאסת, לאחר מכן התחילו הצעקות כי כל אחד מנסה להגן על עצמו למה דווקא הוא צריך להישאר ולאכול את הפיצה".

ספר לי מה הולך להיות בהופעה הבאה.

"הרבה בדיחות שישר אתה מזדהה עם הסיטואציה, סיטואציות הכי קטנות שלנו ביומיום שאנחנו אפילו לא שמים לב מה קרה פה,  כמו בקטע שרשמתי עכשיו עם הפיצה. הרבה הסבר על ההתנהגויות שלנו, בני האדם ואיך אני מפרש אותן ולמה אנחנו עושים אותן. הרבה קטעים על סוגים של בני אדם, על כל מערכות היחסים שלנו עם המשפחה, אישה, עם אלוהים ובעיקר עם עצמנו".

הופעות מתי ואיפה: בית יד לבנים אשדוד (הבנים 12),ה', 19 בפברואר, 21:3ם

expo תל אביב (ביתן 2), ש’, 21 בפברואר, 21:30

. 

. 

The post אופיר מיארה – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

מה קורה בקומדיות של סוף 2025? בגדול, עונה חדשה של "אותה גברת בשינוי אדרת" (זאת נועה קולר. תיראו מופתעים) נפלה על המדינה – עונת חורף 2025. אמ;לק? בשלב הזה אני מתקשה כבר להבחין בין הפרסומות לסדרות, כי כולם משחקים את כל הדמויות בכולן, וזה הכול פרסומות. אבל אוקיי. מיקומות, דרך מטכ"ליסטים עד חזי ובניו – מה כולם שכחו? 

יקומות | טרלול מבוקר

מה הפעם? רועי כפרי עושה פרסומת ל"סמיילינג פרנדז". אבל אין לו חברים, אז הוא עושה את כל התפקידים ביקומות. אז זה "סמיילינג רועי". או "רועי המחייך". קריפי. מוזר. הקאתי דם. דודו בא בצהריים אל הבת של השכן. זאת רועי כפרי. הוא שופך על עצמו גלון של חלב ומשחק בשובבות עם פטמה אחת דרך החולצה. הפאה שלו פרועה על צד ימין וכולו צועק "קח אותי אריאל שרון". זה גם מה שכתוב לו על החולצה. המסר הוא שאתה צופה בטלוויזיה, שבה אתה הצופה והטלוויזיה היא הטלוויזיה. הבנת את זה ,כפרי? 

העלילה ביקומות? אין עלילה. יש ציטוט של ציטוט. הנה הצופים היחידים של ערוץ איקס-עשרה, זוג קשישים, ושניהם רועי כפרי. הנה סטנדאפיסט בסיוט הכי גדול של עצמו. והכל בעטיפה חרדתית של חלום בתוך חלום בתוך חלום.

מרשל מקלוהן כתב פעם משהו בספר לגבי טלוויזיה. אז בסופו של דבר התגובה שלי היא לטלוויזיה 50 אינץ' OLED שקניתי לפני חודשיים, וסיפקה פלטפורמה מהממת למשפוך הסדרות ששילמו לי כדי לכתוב עליהן. משלמים לי כדי לכתוב על זה. המילים האלה הן כסף. נו, קומדיה. הקאתי דם. מכירים בו בורנה'ם? בוּרנְהָאם? אני כל כך לבד. בסופו של דבר, נותרתי עם שאלה אחת בלבד – האם רועי כפרי מתפתח בסופו של דבר לרועי עירוני?

מקום טוב | לא למות

במקביל, נועה קולר, שבאופן מוזר משחקת איתו באותו סטורי-ארק, ה"אולפני הרצליה יוניברס", מתעקשת שהסרט שהיא חיה בו הוא דרמה, ."מקום טוב", אבל מסרבת למות. במקום זה, גם היא בוחרת לשקף לנו את האופן שבו היא רואה טלוויזיה. שזה כמו כפרי, אבל משעמם. הזוג שדועך מול המסך הוא לא שיקוף של רעיון של ציטוט של פוסט-מסחריות, אלא צל חיוור של חיות שמאבד את עצמו, את החיות שלו ואת הסיבה שלו לחיות. בעיקרון, אלו החיים הבינוניים שלכם – אבל על מסך. ״תראה, צוץ, ייאוש משלנו״.

נועה, בובל'ה. בדרמה את אמורה למות, לא לשבת תחת תאורה של מיליון דולר ולבכות על מר גורלך. את זה אנחנו אמורים לעשות. עם תאורה מאיקאה. על ספה בבית. לא באולפני הרצליה. אם הייתי רוצה לראות את החברים שלי רבים, הייתי בא אליהם הביתה ומכין להם מרק. שלפחות יהיה מה לזרוק כשרבים. לא יודע. זו דרמה, אז לא ראיתי את הסדרה שלה. אבל היי היא שיחקה מצוין את הקופה הראשית בקופה ראשית.

הורסת | עדיין מטומטמת

אגב קופה ראשית, גם הקופה המשנית (קרן מור) משחקת קופה משנית לקופה ראשית אחרת (בת חן סבג) בעוד קומדיה חדשה "הורסת".  בעוד אני עדיין חולם להקים להקת קאברים בשם קֶרֶן נוֹ-מוֹר, מור משחקת את המטומטמת אצל היוצרת של "מטומטמת". שזה כבוד. והיא כבר לא מטומטמת. היא משת"פית בחקירת רצח באשקלון. אם היא באמת היתה גדלה באשקלון, היא היתה סותמת את הפה, כי סניצ׳ס גט סטיצ׳ס (מלשנים נהיים תפרנים?)

כמה תל אביבי צריך להיות כדי לעשות רומנטיזציה להמשך של חצי שעה עם כביש 4?

ומה הכי מטומטם? הפרוטגוניסטית בסדרה "הורסת" חוזרת ל"עיר הולדתה" אשקלון כדי לפתור תעלומה. עיר שנמצאת חצי שעה נסיעה מתל אביב, או ראשון, או חולון, או כל מקום שהוא לא ״סוף העולם״. לא מסע אפי אל הצד השני של הפלנטה, סך הכל רכבת. זה אשקלון, כפרות, לא טורקמניסטאן. לא תהיה לה בעיה לחזור לישון בפתח תקווה. מקסימום קצת פקקים.

מטכ"ליסטים | קמר"ש הלור"ל 

ואם כבר לשדוד מהאמריקאים, מה עם קומדיה על טמטום צבאי? מטככ"ליסטים, כלומר, לא דרמה עם שחקנים קומיים, כמו "המפקדת" (אפילו שג'ובניקיות שלוקחות את עצמן ברצינות תהומית זה הכי מצחיק) או "שתי סיכות וחצי" (נו, הסרט הזה עם החיילות והשדכן). הפעם זה על גברים. הנה, תראו – סטיב קארל עשה את זה עם "כוח החלל" (Space Force), אז למה לא שייטת מטכ"ל? וכן, זה המשרד. וכן, זה בצבא. וכן, זה המשרד בצבא. וזה גברים הפעם. לא פקידות. תומכי לחימה. 

והיי, ממש כמו ב"ספייס פורס", הסיפור הוא על יחסים בין איש צבא לבן שלו. אממה, הגיבור הוא לא הגנרל. הוא רנ"ג. כן, רנ"ג. אחד משלנו. חפ"ש שעשה טעות ונתקע בצבא עד שעדיף כבר היה להישאר במדים, כי הם מסיחים את הדעת מהקרחת. אופס. והיי, זה השק"ם. כי על המבצעים לא צוחקים. אבל השק"מיסט? הו-אל-תשאל. כי אם כבר, אז שגם זה יהיה קופה ראשית. ואיפה השק"ם בסיירת הזה? בשנה שבה אין "התרחשות ביטחונית" אין מלחמה. יש צבא כזה של פעם, שמקווה למבצע מוצלח. כיפלי בצל וטוויקס בעשר שקל. 

וחוץ מזה הגיבור אשכנזי, אז שמו לו כתם על האף כדי שיהיה משהו לא גזעני לצחוק עליו – כתמים על הפנים. מה שכן, המלודרמה משכנעת. משכנעת שהכותב בן 50 ואין לו מושג איך צעירים מתנהגים. גם לא ב-2002 (סטינג היסטורי! ולמעשה תירוץ למה אין לאף אחד סמארטפון, ולדחוף את הראש של גדי סוקניק אומר ״אלה תחילת שנות ה-2000, והרי החדשות״). אז כן, זה "מביא את הדחויים לפרונט", אבל זה הדחויים שאנחנו כבר מכירים. ברטפלד וזרחוביץ׳. שהוא כל כך דחוי שהוא ביים, כתב ומככב בתור השוטר אזולאי, או שילוב מוזר בין פריקוול לסיקוול של סלאח שבתי. והמלחמה? מלחמה? איזו מלחמה? זה 2002 ואין-אינתיפאדה. הדרמה היא רומן מהצד. 

ילדחרא | קרטמן פוגש את רעננה

״החיים שלך דבש״, אומרת האימא של קרטמן בגרסת ה-IRL  הישראלית הגנרית (לבן. רעננה. גנרי. חצי-חצי שאין לנקוב בשמו). ואני תוהה מה גרוע יותר – בריונות של חטיבת ביניים או טילים. גם כאן, אין מלחמה. זו ישראל של מתישהו. לימבו מנותק. בלי עתיד, בלי תקווה, בלי הקשר. 

ומה קורה פה? בילדחרא זה סיפור התבגרות והתגברות של נער שאני מניח שמישהו היה קורא לו ״בלתי נוירוטיפיקלי״ בשכונה שקטה ברעננה. עם כל הדרמה של שכונה שקטה ברעננה. מכות בבית ספר, אבא מביך, אמא מגוננת וצלצולי פעמונים. של בית ספר. 

אבל היי, זה טוב. זה אמיתי. הדינמיקה שם, אפילו שהדיאלוגים קצת קרטון, והדמויות בילדחרא מדברות קצת כמו צ׳אטGPT שביקשו ממנו לכתוב משפחה מסביב לדמות אחת מורכבת, להלן ״הילד״. שהוא לא מאוד מורכב. כלומר, הוא כן, אבל הוא אריק קרטמן, שעושה מניפולציה על נשיא ארה״ב כי לקחו לו את הטלפון כי הוא קיבל 47 במבחן בבית ספר. אבל נשיא ארה"ב זה אבא שלו. 

בקיצור, רואים שכולם התחדדו ממש בדינמיקה משפחתית, הז׳אנר האהוב על היוצרים. או הקהל. או הדבר היחיד שפס הייצור הזה יודע לייצר. וגם כאן אנחנו בבועה שבה הדינמיקה היחידה האמיתית היא מה שהילדים עושים בבית הספר. ואין מגפה. ולא היתה מלחמה. והכל כרגיל. 

חזי ובניו | בורקס בפיתה

במקביל. כלומר, יקום מקביל. "חזי ובניו" נותנת פרספקטיבה לכמה כל יתר הסדרות התקדמו, בזמן שחזי ובניו נותרה ממתק לבומרים שצריכים מציאות פשוטה עם דודות צעקניות ודרבוקות ו״אח שלנו מתחתן״. האסתטיקה: זו הופעת דראג, אבל נשים של נשים. וגברים של גברים. הכל גרוטסק, ומזרחים זה עם חם. ממש כמו פעם. במפעל.

בזמן שהמשחק בסדרות האחרות נע בין אמין למדי למשכנע, ובניו בעיקר נראית כאילו השחקנים לועגים לדמויות של עצמם, במקום להיות הן. כאילו שכחו שהקומדיה אמורה לבוא מהסיטואציה. לא מהקולניות. לצעוק זה לא מצחיק. בשביל זה יש לי שכנים. כי למה לעשות את סלאח שבתי של שנות ה-2000 המוקדמות, כמו במטכ"ליסטים, כשאפשר לעשות את סלאח שבתי המקורי? מזרחי נלעג, רגשני ודביל. פיזדץ כמה שרואים שהשחקנים יותר חכמים מהדמויות, והנחיית הבימוי היתה ״עממי יותר״. וזול. כל כך זול. סצנה ברכב עם רקע מהאייטיז מוקרן על החלונות, ומשחק שלא הייתי קונה גם במבצע. 

קנה גרוטסקי קבל זול בחינם. והעלילה? תחשבו ״ביום של החתונה של הבת שלי!״ זו המלודרמה של הרובוטים מפיוצ׳רמה פוגשת קומדיה טורקית, אבל עם מזרחים. תרגום זול מספרדית. ומרלון ברנדו הישראלי בתפקיד חייו. אבא סטרייט. 

בקיצור, זאת לא קומדיה. זו דרמה עם משחק כל כך זול ונלעג שלא נותר אלא להוסיף את התיוג ״קומדיה״ כדי לנסות לדלות עוד צופה וחצי לשריפת פח זבל. ומלחמה? אין מלחמה. יש אייטיז בשכונה.

שורה תחתונה: הקומדיות של סוף 2025 בואכה 2026 (אליה הצטרפו זגורי ואואזיס במדבר) לא רוצות להראות לנו משהו חדש. הן רוצות להזכיר לנו. לצטט לנו. להחזיר אותנו לתקופה תמימה יותר, שבה אין שום דבר שם בחוץ, חוץ מדינמיקה משפחתית. תקראו לזה ״החורף של וין דיזל״ – כי כל מה שיש בו זה הדבר הכי חשוב. הכי הכי חשוב. הכי הכי הכי חשוב – משפחה. כי אם כבר שונאים אותנו, עדיף שזה לא יהיה בגלל אנטישמיות – אלא כי מכירים אותנו.

איפה משודר

מקום שמח (כאן 11) — עלתה: 2.11.2025

• יוצרים: נועה קולר, רם נהרי (נהרי גם ביים)
  
• איפה משודר: כאן 11
  
• פרמיס: ורד במשבר גיל 40; אמה המבוגרת מבקשת ממנה “להרוג אותה”, וזה דוחף למסע פרוע (ומצחיק-כואב) לחיפוש טעם בחיים

יקומות (כאן 11) — עלתה: סוף נובמבר 2025 (שידור/סיקור סביב 24–25.11)

• יוצרים: רועי כפרי, גון בן־ארי
  
• איפה משודר: כאן 11
  
• פרמיס: קומדיה “בין שפיות לנונסנס” – הומור אבסורדי שמנסה לפצח משבר קיומי/מוות/חיים, בפורמט שמרגיש לעתים כמו יצירה-על-סף-התפרקות
  

הורסת (HOT / HOT3 / NEXT TV) — עלתה: תחילת נובמבר 2025F

• יוצרת: בת חן סבג (גם מככבת)
  
• איפה משודר: HOT3, HOT VOD, NEXT TV
  
• פרמיס: אבישג “אבי” קוסמה, פליטת ריאליטי, חוזרת לאשקלון לכאוס משפחתי: אמא בהתקף, גופה/מוות מסתורי, חקירה משטרתית — וברקע “קללה” על נשות המשפחה
  

חזי ובניו (HOT / NextTV) — עלתה: יולי 2025 ynet+1

• יוצרים: לימור צרפתי־פרץ (בהשראת משפחתה) בשיתוף רז יובן ומיתר פרהט־פרי
  
• איפה משודר: HOT + NextTV
  
• פרמיס: “טלנובלה קומית” משפחתית-מזרחית: מוסכניק עיראקי וארבע בנות; הצעירה הורסת חתונה ואז מתברר שיש “קללה” סביב נישואים במשפחה
  

מטכ״ליסטים (yes) — עלתה: 18.12.2025

• יוצרים: ערן זרחוביץ׳, מויש גולדברג, אילן שפלר | בימוי: בעז פרנקל
  
• איפה משודר: yes
  
• פרמיס: דרמה קומית על הווי “ג׳ובניקים” בסיירת מטכ״ל בשנות ה־90, עם ציר אב–בן: הבן מגיע לשק״מיסט ביחידה והאבא הוא רס״ר המחנה
  

The post הקומדיות הישראליות של סוף 2025: שכחו מה היה פה בשנתיים האחרונות appeared first on ילדי הקומדיה.

שוקי דוד הוא שחקן וסטנדאפיסט ישראלי, יליד 1978. הוא סטנדאפיסט עם ניסיון של 17 שנים של הופעוות. מופע הסטנדאפ שלו מתואר ברשת כאיכותי, נקי וללא גסויות, ומתאים לכל המגזרים. במופעים הוא משלב קטעי קול (Vo) אשר מכניסים את הקהל לסיטואציות שונות. המופע מתאים לאירועים שונים כמו ערבי גיבוש, ימי הולדת והרמות כוסית. שיחק ב"הקלמרים", "חברות", "נבסו",  "גדול עלינו".  הופיע בתיאטרון עמיתרון, תיאטרון מריונטות לילדים.^.

למה החלטת להיות קומיקאי? 

"זה פשוט קרה. הייתי במילואים בגיל 25. הלהקה הצבאית שהייתה אמורה להגיע לא הגיעה, ואני תמיד הייתי עושה צחוקים ומצחיק את כולם. ואז המ"פ אמר לי: 'חביבי, הלהקה לא הגיעה. אתה תעלה, קח ת'מיקרופון, תעשה מה שאתה רוצה, תעשה ת'שטויות שאתה עושה ביום-יום'.  ככה התחלתי, ואחרי זה הלכתי באמת קצת לבמות, לברים, התחלתי לעשות סטנדאפ".

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

"הקומיקאים שהשפיעו עליי, זה רק אחד – שחר חסון. אין אף קומיקאי שמגיע לרמה שלו. לא באינטנסיביות, לא ביכולת האילתור, לא ביכולת המשחק, בדיקציה, ברמות מטורפות. חושב שכל השאר מנסים או רוצים או אבל שחר חסון זה סטנדאפ נטו. מיקרופון, שחקן, מיליון פאנצ'ים

"אני כן אציין שמי שהשפיע עליי זה וילנז'ני ויעקב כהן זכרו לברכה. ליוויתי את יעקב כהן איזו שנה. יצאתי איתו להופעות, למדתי ממנו המון".

את מי אתה מעריך בסצנה הקומית של היום?

"מי שאני מעריך בסצנה של היום, זה גם שחר חסון"

איזו מילה מצחיקה אותך ולמה?

"'מסבירים לך'. לא יודע, למשל בהתחלת נישואים הכל כזה מתחיל רגיל, ובאיזשהו שלב מתנהגים אליך כאילו אתה הילד הבעייתי בבית. 'איפה המפתח?' "למעלה על המקרר, מסבירים לך!'. יש מלא מילים מצחיקות. תלוי באיזה יום אתה תופס אוותי".

מה הטיפים שלך לסטנדאפסט המתחיל?

"קודם כל ללכת ולעשות. לעלות על במה, להבין, ללכת ללמוד כתיבה וסטנדאפ, שזה דבר מאוד חשוב. אחרי חמש, שש, שבע שנים שהוא מתחיל, הוא עושה סטנדאפ, ללכת ללמוד את זה. לא בהתחלה, באמצע. ואז יכול לחסוך לו הרבה דברים.

"לא ללכת לגסויות, ללכת למקום האמיתי שלו ולהביא את עצמו, משהו מהחיים. והטיפ הכי טוב שאני יכול לתת זה שגם סטנדאפיסט שרוצה היום להצליח ולהיות מצחיק, הוא לא חייב להיות מצחיק בחיים. אחוז הסטנדאפיסטים שהם מצחיקים גם בחיים, למשל כמוני, וגם על הבמה הוא מאוד קטן. זאת אומרת, היום זה סוג של טכניקה, זה מקצוע. אתה רוצה לעבוד בזה, אתה תוכל לעבוד בזה. אתה צריך להביא איזה אישיות מסוימת, ואני לא יודע אם אתה יכול להיות שחר חסון, אתה לא תהיה אולי שחר חסון, אבל לעשות כסף ולעבוד אתה תצליח"

למופע שלו השבוע

The post מי זה באמת הסטנדאפיסט שוקי דוד? הראיון המלא appeared first on ילדי הקומדיה.

הקומיקאי האהוב, גורי אלפי, הוציא אלבום סטנדאפ חדש בשם "אלבום סטנדאפ, Vol. 1". האלבום כולל 12 קטעי סטנדאפ ושיר אחד, שהוקלטו בהופעות חיות לאורך כמעט עשור. אלפי שיתף בטיים אאוט שהוא הושפע מאלבומי קומדיה מהעבר, כמו אלו של הגשש החיוור, דודו טופז, סטיב מרטין ורובין וויליאמס, והביע את אהבתו להאזנה להופעות מוקלטות. האלבום זמין כעת להאזנה בכל שירותי הזרמת המוזיקה, כמו ספוטיפיי ואפל.

אלבומי קומדיה היסטוריה

הקלטות קומיות החלו כבר בסוף המאה ה-19, כאשר הקומיקאי קאל סטיוארט הוציא מונולוגים הומוריסטיים תחת הדמות "הדוד ג'וש" בשנת 1898. עם זאת, אלבום הסטנדאפ המודרני הראשון מיוחס למורט סאהל, שהוציא בשנת 1958 את "The Future Lies Ahead" – הקלטה של מופע חי בפני קהל. הצלחתו הובילה לפופולריות גוברת של אלבומי סטנדאפ, ובשנת 1959 נוספה קטגוריית "אלבום הקומדיה הטוב ביותר" בטקס פרסי הגראמי.

בשנות ה-60 וה-70, אמנים כמו בוב ניוהארט, ריצ'רד פריור וג'ורג' קרלין הוציאו אלבומי סטנדאפ שהפכו לקלאסיקות. לדוגמה, "The Button-Down Mind of Bob Newhart" משנת 1960 הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים של בילבורד.

אלבומי סטנדאפ בישראל

בישראל, מסורת אלבומי הסטנדאפ פחות נפוצה, אך קיימת. הגשש החיוור, שלישיית הקומיקאים האהובה, הוציאו מספר אלבומים עם מערכונים שהפכו לחלק מהתרבות הישראלית, כמו גם דודו טופז, בעיקר עם "פליטת פה". בשנים האחרונות גם יונתן ברק ויונתן עמירן.

קצת על גורי אלפי

אלפי החל את דרכו האמנותית בשנות ה-90 כסטנדאפיסט. בשנת 1999, יחד עם אסי כהן, הקים את הצמד הקומי "אסי וגורי", שפעל עד 2003 והפך לפופולרי בזכות הופעות טלוויזיוניות "דומינו" ועל במות.

לאחר פירוק הצמד, אלפי המשיך לקריירת טלוויזיה מגוונת. בשנת 2004 השתתף בתוכנית "משחק מכור"

בין השנים 2015 ל-2018 הנחה את תוכנית הלייט-נייט "היום בלילה עם גורי אלפי" בערוץ 2 (ולאחר מכן בקשת 12).​

פעילות עכשווית

אלפי ממשיך להופיע במופעי סטנדאפ בישראל ובחו"ל . בפברואר 2025 הופיע בלונדון במופע סטנדאפ חדש. כמו כן מנחה עם גלית חוגי תוכנית רדיו ברדיו תל אביב. ​

גורי אלפי ממשיך להיות דמות מרכזית בעולם התרבות והבידור הישראלי, משלב בין הופעות חיות, טלוויזיה ופרויקטים תיעודיים.​

The post אלבום הסטנדאפ המלא של גורי אלפי – מה חשבתם? appeared first on ילדי הקומדיה.

אדיר מילר (1974) הוא שחקן, קומיקאי, תסריטאי, במאי, סטנדאפיסט ומנחה טלוויזיה ישראלי. זכה בפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר בשנת 2010 על תפקידו בסרט פעם הייתי, ובפרס אמי הבין-לאומי על הסדרה רמזור באותה שנה.

ביוגרפיה

מילר נולד וגדל בחולון להורים ניצולי שואה ממוצא הונגרי וצ'כי. אביו, יואל מילר, היה ניצול שואה שלא הרבה לשתף בטראומות שחווה ונפטר בשנת 2024. אמו, מריאן מילר, היא ניצולת שואה ששיתפה את סיפורה בסרט הטבעת, שבו גילמה את דמותה השחקנית תיקי דיין.

הוא בוגר תיכון קוגל בעירו. את שירותו הצבאי עשה ביחידה 8200 של חיל המודיעין, שם שירת כמפקד מחלקה. לאחר השירות הצבאי, החל להופיע במועדון "צוותא 2" במופעי סטנד-אפ ושימש כ"מחמם קהל" בתוכניות טלוויזיה כמו לילה גוב ו-זהו זה!.

קריירה טלוויזיונית

בשנת 1999 השתתף מילר בסדרת הטלוויזיה דומינו לצד קומיקאים כמו אסי כהן וגורי אלפי. לאחר מכן, הנחה את תוכנית האירוח ערב אדיר (2002–2004), שבה השתתפו קומיקאים נוספים כמו רותם אבוהב ויובל סמו.

בשנת 2005 הנחה והשתתף בתוכנית "הסרט שלנו" ובתוכנית הסאטירה "היכל התרבות", אותה יצר ובה הופיע יחד עם שלישיית מה קשור.

בשנים 2008–2014 יצר, כתב עם רן שריג וכיכב בסדרה הקומית רמזור, שבה גילם את דמותו של אמיר רוזנר., לצד נירו לוי וליאור כלפון. הסדרה זכתה בפרס האקדמיה לטלוויזיה ובפרס אמי הבין-לאומי בקטגוריית "הקומדיה הטובה ביותר" בשנת 2010.

בשנים 2016 עד 2022 גילם מילר את עצמו בקומדיית המצבים "צומת מילר", אותה גם יצר וכתב.

קריירה קולנועית

בשנת 2007 שיחק מילר בסרטו של אבי נשר הסודות. בשנת 2010 גילם את דמותו של ניצול השואה יענקל'ה ברייד בסרט פעם הייתי, תפקיד שהקנה לו את פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר.

בשנת 2013 שיחק בסרטו של נשר פלאות, שבו גילם חוקר פרטי בשם יעקב גיטיס.
בשנת 2023 שב לשתף פעולה עם אבי נשר בסרטו "גן קופים", שם גילם את דמותו של אמיתי קריב, סופר ערירי שנלחם על מעמדו בעולם הספרות.

בשנת 2024 יצא הסרט הטבעת, המבוסס על חוויות משפחתו בתקופת השואה, שבו לקח חלק משמעותי בכתיבה ובהפקה.

קמפיינים פרסומיים

מילר השתתף לאורך הקריירה שלו במספר קמפיינים פרסומיים בולטים. אחד המרכזיים שבהם היה עבור מכבי שירותי בריאות, שם שימש כפרזנטור במשך 12 שנים. במהלך תקופה זו, הופיע במספר פרסומות הומוריסטיות שזכו לתשומת לב רבה. ב-2024 הסתיים החוזה שלו עם "מכבי", ובמקומו נבחרו כוכבי הסדרה היהודים באים להוביל את הקמפיין החדש של הקופה.

חיים אישיים

מילר נשוי לשלי מילר (לבית כספי), מנחת קבוצות הורים ומטפלת משפחתית במכון אדלר. לזוג שלושה ילדים: הילי, מיילי ואורי, והם מתגוררים בגבעתיים.

בנותיו, הילי ומיילי, השתתפו בעונה השלישית של התוכנית סליחה על השאלה ילדים בפרק "ילדים של מפורסמים". אורי השתתף בצומת מילר.

ראיונות

• בריאיון משותף עם אמו, מריאן, ניצולת שואה, דיברו השניים על הילדות וההומור בצל השואה. (facebook.com)
• בריאיון לתוכנית אישים דיבר מילר על פרויקט חייו, הסרט הטבעת, המבוסס על חוויות משפחתו. (mako.co.il)
• בריאיון לתוכנית חי בלילה בשנת 2022, התייחס מילר למקרה הונאה שבו השתמשו בשמו למכירת כרטיסים מזויפים להופעותיו. (mako.co.il)

קטע וידאו נדיר

The post אדיר מילר | אנציקלופדיה קומדיה appeared first on ילדי הקומדיה.

נועם אונגר הוא סטנדאפיסט, קומיקאי ויוצר תוכן ישראלי. הוא החל את דרכו בסטנדאפ במהלך שירותו הצבאי – במחשבה שצבא זה מצחיק – והמשיך להופיע בבמות פתוחות, לצד יצירת מערכונים ויראליים כמו "ערסים זה כזה", "מלניק" ו"החבר שרגיש למלצרים" וגם דברים שראיתם. אונגר השתתף בתוכניות טלוויזיה כמו שיטת אשכנזי בהנחיית אומנית פחות מוכרת והפך לאומן הבית של הסטנדאפ פקטורי. כמו כן, הוא גדל בנס ציונה – בירת השפלה אחרי רחובות, ראשון לציון וגדרה – ומשתתף בפודקאסטים "הגג של יצחקי" ו"נו מה עכשיו" עם צח רוקח. הוא ענה לילדי הקומדיה על שאלות.

מה הביא אותך לעולם הקומדיה?  

"הסיפור הקלאסי של המצחיק בחבורה שהחליט לנסות לעשות מזה קריירה".

התחלת להופיע בצבא. מה הדבר כי מופרך שקרה שם?

האמת שהתחלתי להופיע בגיל 25, אבל בצבא יצא לי להופיע לבסיס שלי, שם צרכתי פעם ראשונה את הסם הזה של להיות על במה. הדבר הכי מופרך שקרה לי בצבא זה שקיבלתי פטור זקן מטעמי דת ובאותו שבוע פגשתי בשישי בערב במסיבה את החייל שאישר לי את הפטור.

 

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

הטנדאפיסט הראשון שיצא לי לראות בלייב היה אדם שרון שבא להופיע לנו בנס ציונה כשהייתי בן 16, הוא היה מדהים, לדעתי באותה הופעה התאהבתי בסטנדאפ. היום אני שואב המון השראה מאסף יצחקי, צח רוקח ודניאל חן. 

עם אילו קומיקיאים פעילים  היום היית רוצה לשתף פעולה?

חלום גדול לשתף פעולה עם אסי כהן.

הדמות של מלניק מבוססת על מישהו אמיתי? תן קצת רקע.

לא מישהו ממש ספציפי, היא מבוססת על דמות שלדעתי כולנו מכירים, סאחי כזה, מבסוט מהחיים, נהנה מהמילואים, תן לו להריץ קפה שחור כל השאר זה בונוס מלניקקק

מה הטיפים שלך לסטנדאפיסט המתחיל?

סבלנות, צניעות, לתת לעצמך זמן להתפתח כבן אדם, אם אתה מוכשר ומתמיד אתה תצליח.

מה הכי מצחיק בנס ציונה?

המבצעים של רונן מלבי:  אחד ב-10, שניים ב-20.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך? 

מפתח קוקוריקו

אם היית צריך לעשות סטנדאפ מול קהל שלם שכולו נועם אונגר – מה הבדיחה הראשונה שהיית מספר להם?

העיקר שיהיה פאנץ׳, זה קהל מאד מפרגן שקל להצחיק אותו 

מסר לאבא קריר?  

גאה לחלוק איתך את אותו השם

The post נועם אונגר – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

המצב בארה"ב לא משהו היום. וושינגטון לא מתפקדת, וול סטריט לא משתנה. יש הצפות והכבישים לא מתוחזקים. משקיעים זרים שולטים באספקת הקטשופ, "גבינה מותכת" ועוד מוצרי מזון בסיסיים.

ולכן ההכרזה שטרבור נואה (31) ירש את ג'ון סטיוארט כמנחה ה"דיילי שואו", הדאיגה את כולנו.

ההכרזה על המעבר הגיעה שבוע אחרי שג'יימס קורדן הבריטי התחיל להנחות את ה"לייט נייט שואו" ב-CBS  ואחרי שג'ון אוליבר קיבל תכנית משלו ב-HBO. נראה שבארה"ב נגמרו הכישרונות הקומיים, וצריך להתחיל לייבא מבחוץ.

אבל אין מה לדאוג בגלל נואה וחבריו הזרים. עלייתם היא לא סימן להתדרדרות של אמריקה, אלא סימן דווקא לעלייה בכוח האמריקאי. מדיה חברתית, רשתות שידור שמוכרות תכניות לכל העולם והקסם הישן של הוליווד – כל אלה גרמו לכך שההומור האמריקאי התפשט לרמה שבה אפשר למצוא קומיקאים בסגנון בכל מקום על כדור הארץ.

מצחיק איך קומדיה אמריקאית צומחת – כמו כל עסק בעולם. היא הופכת לעסק חובק עולם שיכול להשיג תשומות, חומרי גלם ועבודה מכל מקום על הגלובוס. דבר כזה לא יכול לקרות בברזיל, סין, הודו או רוסיה של היום, ולדעתי  גם לא בעתיד. לארה"ב יש יתרון תחרותי בנושא הצחוקים.

בכל רגע נתון בהיסטוריה האמריקאית חלק נכבד מהאוכלוסייה היה קצת מבולבל ועוד לא ממש על הרגליים, מנסה להבין רגע איך הפך לחלוץ, מהגר, עבד או נווד. פתאום הם מצאו את עצמם גרים בארץ נוכרייה, וההומור הוא בן הברית הרגיל של המיעוט, המיעוט שמסתכל על החברה מבחוץ.

כדוגמה אני יכול להביא את ההומור הישראלי לעומת ההומור האמריקאי-יהודי. יהודים הם מיעוט בארה"ב אבל רוב בישראל, ובשתי הקבוצות יש בערך אותו מספר אנשים. אני לא זוכר יותר מדי ישראלים מצחיקים, הם עסוקים מדי בעניינים הרציניים להפחיד של מדינת ישראל, לעומת יהודים אמריקאים. אלה מצחיקים [נראה שהראש של הכותב תקוע כל כך עמוק בתחת האמריקאי שהוא תכף יוצא משם לחלל – המתרגמת]. יש המון כוכבי קומדיה יהודים-אמריקאים עם שורשים מזרח אירופיים – מהאחים מרקס עד ג'ק בני, ג'ורג' ברנס, לני ברוס, וודי אלן, מל ברוקס, ג'רי סיינפלד וסטיוארט בכובדו ובעצמו.

ארה"ב סיפקה גם קרקע פורייה למצחיקנים דוברי-אנגלית לא אמריקאים. קומיקאים בריטים רבים פלשו לארה"ב – צ'רלי צ'פלין, סטן לורל, בוב הופ שנולד בדרום לונדון, ומלך הוואן-ליינרים, הנרי ("קח את אשתי, בבקשה") יונגמן, שהופיע לראשונה בליברפול. אליהם נוסיף גם קומיקאים קנדיים – ג'ים קארי, מייק מאיירס, סת' רוגן. מאוסטרליה קיבלנו את דיים עדנה ואת פול הוגאן (לא הרבה, אבל לא רציתי להתעלם מהאוסטרלים, שלא ייעלבו).

נואה התחיל להופיע ב"דיילי שואו"  בעונה הקודמת. הוא בהחלט עשוי מחומר של קומיקאים אמריקאים – הוא הגיע ממקום אחר והוא קצת שונה. בן לאם שחורה ואב לבן שנולד בדרום אפריקה ב-1984, שנה שבה נישואים בין גזעיים עוד היו אסורים שם בחוק, הוא אמר שנולד וגדל בעולם שבו "עצם קיומו היה פשע".

הבידול של נואה הוא שהגיע מפינה ממש לא צפויה בתחום הקומדיה. בשנים שבהן התבגר התחוללו בדרום אפריקה מהפכות. דבר כזה היה עשוי להבריח את הצעירים מתרבות הפופ האמריקאית – אבל זה לא קרה. במקום זה קיבלנו מחליף ראוי לג'ון סטיוארט – תוצרת ניו ג'רזי בן 52. ונואה מתאים לגמרי לתפקיד הקומיקאי המרכזי של שנות האלפיים.

מיד לאחר ההכרזה על ההחלפה הצליח נואה לעצבן את מובילי הדעה במדיה החברתית. הסיבה הייתה הסיבה הרגילה: הציוצים שלו בטוויטר. באחד מהם השמיץ "בנות שמנות בכל מקום" (ציוץ שדי מדבר בעד עצמו). באחר כתב: "כמעט דרסתי ילד יהודי. הוא לא הסתכל כשחצה את הכביש, אבל הייתי מרגיש ממש רע – זו מכונית גרמנית!".

בקומדי סנטרל הוציאו הודעה לעיתונות שבה הביעו תמיכה בנואה, בדיוק כשהיה עסוק בלעורר עוד סערות בטוויטר (וזה דבר שבעלי הכוח כיום אוהבים שהעובדים שלהם עושים).

אמנם לא צחקתי מאף אחד מהציוצים, אבל אני מחייך כשאני חושב על בן התערובת מאפריקה שיחליף את יליד ניו ג'רזי, בבת עינה של הקומדיה הטלוויזיונית בארה"ב.

רק באמריקה, כמו שאומרים, רק באמריקה.

***

תרגום ושכתוב: טל ניר קסטל

מקור: 

The funny thing about American comedy – FT.com

The post העובדים הזרים של הקומדיה האמריקאית\ גארי סילברמן appeared first on ילדי הקומדיה.