אומרים שישראלים אוהבים לתת עצות בכל דבר, גם אם זה לא ממש עניינם. כנראה זה נכון לכל תחום ועניין, חוץ מקומיקאים, שלחלץ מהם עצה לכותב הקומי המתחיל היה קשה יותר מלחלץ הודאה של פוליטיקאי בטמטום ובנזק בלתי הפיך לתרבות הישראלית. בכל זאת הצלחתי לגרד מכמה כותבים קומיים בכירים, זוטרים או לא מוכרים בכלל כמה עצות לא רעות.

אייל נאור (מצב האומה): "הומור זה עניין של טעם. בדיוק כמו מוסיקה. אז אני לא יכול להגיד מה לכתוב או לא לכתוב. אני כן יכול להגיד שבעיניי חשוב לדעת לאזן בין מקוריות לבין רצון הקהל – לפעמים כשאחד מהם מוגזם, זה עלול נורא לפגוע. אתה לא רוצה להיות שונה רק לשם השונות על חשבון איכות היצירה, ואתה גם לא רוצה לנסות לרצות את כולם כל הזמן, להוריד את הרף למכנה המשותף הנמוך ביותר, ולהרגיש שלא חידשת כלום. זה נכון לגבי כל סוג של כתיבה. תמיד תזכור שהקהל שם בשביל היצירה שלך ועם זאת, אתה לא היית שם בלי הקהל".

עידו רוזנטל (קצרים): "תתאמנו. למרות שאם אתם רוצים להיות כותבים קומיים כושר הוא כנראה לא ממש הקטע שלכם, אתם צריכים להבין שכתיבה היא שריר שאתם חייבים לאמן"

אלון גור אריה (המוסד הסגור, היפופוטם): 

.מ"ארץ נהדרת" ו"מהחמישיה הקאמרית" לא נמסרה תגובה.

The post שש עצות לכתיבת קומדיה מכותבים קומיים appeared first on ילדי הקומדיה.

לרגל שנה לבלוג נפגשנו עם מאסטר הקומדיה בארץ יודה, או אלון גור אריה, תלוי מי שואל.  אלון ביים וחקר קומדיות ואף מרצה עליהן עבור קהל שלא הבין את הבדיחה. הוא מוכר לכם מהיפופוטם , כבמאי וכתסריטאי בערוצים אבל בעיקר כעוזר במאי בפרק האיחוד של קרובים קרובים. כמו כן יצר וביים את סרט הקאלט "המוסד הסגור" עבור קהל שהצליח לברוח מאותו מוסד. מיהו אלון גור אריה האמיתי?

 מתי גילית שאתה מצחיק?

"לא זוכר גילוי. הזיכרון הראשון שלי הוא שאני אוכל אבטיח בגיל שלוש. ואז כבר הוגדרתי מצחיקול. הייתי מדקלם מערכונים מהטלוויזיה לשכנים וכאלה. אה! נזכרתי, בכיתה ב' ציירתי קומיקסים עם חבר. אחר כך עושה דברים בעיקר בשבט הצופים. לכתוב, להופיע. להרים מחזמר מכלום. אז לא ידענו שקוראים לזה תסריט, בימוי, הלחנה והפקה. פשוט עשינו. הסתובבתי שנים עם פנקסים שכתוב עליהם 'רעיונות 2, רעיונות 17' וכו'. המחברות היו מחולקות לשנינוניות, בדיחות ויזואליות, רעיונות כלליים. גם היום, אם לא כותבים רעיון, זה מתפוגג. וגם אם לא לוחצים SAVE".

אתה מרצה הרבה על הקומדיה הקולנועית. מי הקומיקאי שהכי כדאי לגנוב ממנו בדיחות  בלי להיתפס?

 "אתה רומז שאני? גונב? בוא הנה, אני אגיד לך בסוד באוזן ממי, בוא רגע נו, (רעש של מפרקת נשברת).

שאלה הבאה.

אבל אתה יודע מה? יש לי משחק תחקירני כזה שקוראים לו מי השפיע על מי. אני בודק מי השפיע על יוצר מסוים, ואז מי השפיע עליו … עד לאדם הקדמון שסיפר את הבדיחה בפעם הראשונה. לפעמים יש איזו הברקה שאתה רואה באיזו סדרה ואומר 'לא ראיתי את זה איפשהו קודם?' ומדהים לגלות שאפילו דברים שנחשבים נורא ישראלים, מקורם באיזה חור בקצה השני של העולם. ועכשיו אני מעוצבן כי אמרתי את המילה 'ישראלים' ואפילו פעמיים. שזו בטח מילת חיפוש פופולרית אצל מישהו שמכין כתבה ליום העצמאות. תרשה רגע לפנות אליו. שלום לך, חיפשת משהו 'ישראלי'? אין לך מה לחפש פה. להתפזר".

 מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

"הרשימה ארוכה וגם משתנה כי כל הזמן נולדים קומיקאים חדשים.

אז אני לא אגיד מי השפיע אלא איפה פגשתי אותם לראשונה.

הגשש החיוור – עד גיל 6 חשבתי שהם מדברים ערבית, ואז היה מרתון גששים ברדיו הקלטתי והתמכרתי.

האחים צוקר – סבא אמר לי שיש סרט טוב וכדאי לראות, הייתי קטן אז הקלטתי בוידאו וראיתי למחרת את 'טיסה נעימה'. ככה גיליתי גם את מל ברוקס והאחים מרקס.

אפרים קישון – ליום הולדת בכיתה ו' קיבלתי את 'ספר משפחתי'. זכור לי שנסעתי באוטובוס והייתי צריך להפסיק לקרוא ולהסתכל מהחלון כדי להפסיק לצחוק בקול רם. אני חושב שזה הספר שקראתי הכי הרבה פעמים בחיים שלי. מה שאומר כמובן, שמאז לא קראתי ספרים. ממנו גם למדתי את שיטת פנקסי הרעיונות.

וודי אלן – חברה שלי מהצבא הראתה לי את 'אהבה ומוות'. ממש סוף התקופה 'הפייתונית' שלו. היסטרי. מה שכמובן מוביל אותנו ל…

מונטי פייתון – זה נמרוד, חבר בהיפופוטם, גילה לי עליהם. אח"כ גילה לי על סאות'פארק.

 ALF –  שמו האמיתי הוא פאול פסקו. הוא האיש מאחורי אלף. לפני כמה זמן עשיתי מרתון של הסדרה הזו. ושמחתי לגלות שהיא לא התיישנה. חוץ מטלפונים סלולריים שלא קיימים בה, לא יכולתם לדעת באיזו שנה זה צולם.

ארז ואברי –  פעם היה דבר כזה ברדיו שנקרא 'מה יש'.

'זהו זה' – בעל פה, אתה מבין? ואח"כ יצא לי לעבוד עם חלק מהשחקנים והיוצרים, וכמובן 'קרובים קרובים' שהיה לי הכבוד להיות עוזר במאי בפרק האיחוד. פתאום מצאתי ת'צמי יושב בסלון של יורם וליאורה, זה היה סוריאליסטי. כשהציעו לי את התפקיד הייתי בטוח שעובדים עלי. גם עבדתי עם אילן דר המופלא בסרט 'המוסד הסגור'.

רובין ויליאמס, סשה ברון כהן, עזוב אותי יש המון".

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=o6rTCoUlVi4]

 מה המכשול לשלום בין שועלי לפיתה?

 "מנשה".

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

"שהם ממש כמו היוצרים הקומיים של פעם, וכמו היוצרים הקומיים של העתיד. יש דברים שקורים לאנשים והופכים אותם למצחיקים ולא משנה לדעתי מתי הם חיים. זה יכול להיות הרצון לא לחטוף מכות מילדים בבית ספר, בדידות, משהו דפוק במשפחה, או שילוב משמח של הכל ביחד. וכמובן אפשר שייוולד סתם גאון שיהרוס את הסטטיסטיקה".

ביימת קטעים לרחוב סומסום. זה הזמן לספר. היה או לא היה ניצול של בובות?

"לא היה. למה, שמעת משהו? בוא הנה אני אגיד לך מה היה. (רעש של מפרקת נשברת). כמה מפרקות יש לך בכלל?".

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

"בטטה.

או פטטה. אבל בטטה יותר.

לא יודע למה. זו אקסיומה".

בצמוד להקרנת הסרט המוסד הסגור אתה מרצה על איך לעשות סרטים בתקציב נמוך. אם אני לא יודע לעשות סרטים מה עוד כדאי לי לעשות בתקציב נמוך?

"בלוג".

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

"אין".

 מי היית רוצה שישחק את דמותך בסרט אימה על חייך?

 "פטטה. שיהיה גם קצת מצחיק הסרט".

ויקיפדייתו

הרצאותיו בע"מ

טוריו

The post אלון גור אריה – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

אביתר חלימי הוא אדם שהחליט להקדיש את כל חייו עבור מטרה אחת. לשם כך הוא משתמש בכל מדיה אפשרית – רדיו, סטנדאפ, בלוגים, יוטיוב, ואפילו סרטי סטודנטים – רובם עם חבורת ץ סופית (אותה הקים עם מתן בלומנבלט) אך לעתים גם לבד. מה הייתה המטרה? איש לא זוכר, ואנחנו לא פה כדי לברר.

מתי גילית שאתה מצחיק?

"כשהייתי בן 11 אמרתי משהו בטיול משפחתי לארה"ב, ולהפתעתי כולם נורא צחקו מזה. זה היה הרגע שבו הבנתי שכיף לי להצחיק אנשים. מיד אחר-כך אבא שלי ביקש לחזור על הבדיחה שוב ושוב ושוב ואז גיליתי שזה גם יכול להיות די מסריח".

ב"ץ סופית" היית ועודך יוצר הסדרה, מפיק, במאי, עורך, תסריטאי, שחקן ומוזיקאי. איך קיבלת את כל התפקידים?

"כשמתן ואני יצרנו את ץ סופית, החלטנו לחלק בין כולם את התפקידים שווה בשווה באמצעות הגרלה. כנהוג, הבאנו תרנגולת עיוורת שזורקת סכינים ולוח עץ גדול עם השמות של כולם. הסכינים פגעו כולם בטלשפר ואחר כך דרכנו עליו קצת והשאר היסטוריה. חוצמזה, את תוכנית הרדיו כתבתי  עם מתן בלומנבלט ואריאל ויסמן, וגם טלשפר ויואב ( רבינוביץ – יה"ק) חיברו איזה מערכון או שניים. ירון  (פרידמן – יה"ק) לא כתב אבל לפעמים הוא בא להקלטות ועל כך לנצח נהיה לו אסירי תודה".

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

"אה, זה הולך להיות נורא ארוך כי אני לא רוצה להעליב אף אחד! אז קודם כל, רוב הקאסט של NewsRadio. פיל הארטמן הגאון, ג'ון לוביץ, דייב פולי, אנדי דיק, סטיבן רוט. התוכנית הזו, בכלל, האופן שבו היא היתה כמעט סרט מצויר ועדיין לא איבדה אחיזה במציאות, היוותה עבורי המון השראה. פרט לזה, מונטי פיתון בכלל וג'ון קליז בפרט, לזלי נילסן, ג'ון סטיוארט, זאק בראף, נורם מקדונלד, דן הרמון (קומיוניטי), מיטשל הורוביץ (משפחה בהפרעה), הקאסט של פילדלפיה זורחת בכלל וצ'רלי דיי בפרט, קונאן אובריין (הדברים שהוא כתב לסימפסונס, בעיקר), הקאסט ב'של מי השורה הזאת בכלל' לדורותיה (ריאן סטיילס וקולין מוקרי בעיקר), לואי סי קיי. בארץ זה קצת שייקה לוי, ובעיקר אסף אשתר, פלטפוס, גורי אלפי, וכמובן שגדלתי גם על תוכנית הרדיו של היפופוטם שהשפיעה עלי רבות. אה כן וסיינפלד זאת תוכנית ממש טובה לדעתי ):".

אתה סטנדאפיסט, שהופיע בין היתר בערב הסטנדאפ הניסיוני באוזן בר. היית אומר שהניסוי הצליח?

"אני עושה סטנדאפ, אבל לא הייתי מגדיר את עצמי כסטנדאפיסט. הניסוי של איתי גל מאוד מצליח, ואין לי מושג איך הוא עושה את זה. הילד בן 15. כשאני הייתי בן 15 וניסיתי להרים ערב סטנדאפ השעו אותי מבית ספר והרבנות ביטלה לי את הבר מצווה".

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=rrD68fZTTPA&feature=youtu.be]

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

"זו שאלה נורא כללית, קצת קשה לענות עליה, אז אני פשוט אגיד משהו שקשור לנושא בערך. אני חושב שהעובדה שיותר אנשים לוקחים על עצמם להשקיע קצת כסף ולצאת להפיק קומדיה היא מעולה. משמח אותי שיש יותר ויותר דברים כמו ניצה ולחם, משיח או הדרך לאקפולקו של רון פלדמן ושלי שקיבלה בממוצע פחות מ-500 צפיות לפרק. אלוהים אדירים, אינטרנט, מה לא בסדר איתך למען השםםםםםםםם??? אז זה יופי. יש יותר ויותר יצירה עצמאית, אנשים משקיעים יותר ומגיעים לתוצאות איכותיות, וכולנו מרוויחים. חוץ מכסף. אף אחד לא מרוויח כסף".

עוד מהפרויקטים שלך הבלוג אביתר נגד אוכל. לכל הרוחות מה זה?

"לפני שנתיים החלטתי לחיות רק על פירות וירקות למשך תקופה של חודשיים, מכל מיני סיבות בריאותיות. ידעתי שהדרך היחידה שאני אתמיד עם זה היא אם אני אהפוך את זה לפומבי, אז פתחתי בלוג שמתעד את זה. עשיתי את זה לגמרי בשביל עצמי. לא ציפיתי שזה יעניין מישהו ולהפתעתי זה דווקא עניין שניים".

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

"הו לא. ראיתי את השאלה הזאת פה בשאלונים קודמים. אף אחד עדיין לא שרד אותה. טוב, אני לא הולך לשבת פה ולהריץ בראש את כל המילים שאני מכיר כי יש איזה אלף. אבל 'למפרע' זו מילה מצחיקה. היא נראית כמו גיבוב של אותיות כזה. 'למפרע'. בטח חיברו אותה בסוף היום כשכולם היו עייפים ולאף אחד לא היה כוח. למפרע. מה זה. אה ו'חמור' זה מצחיק בכל קונטקסט".

בתחקיר המעמיק שעשיתי באמצעות הקלדת "אביתר חלימי" בגוגל מצאתי את השאלה הבאה השם "אביתר חלימי" מוכר לכם? הוא נחשב למפורסם? שמעתם עליו פעם? תגובתך?

")))))))))))))):"

מה התפיסה הקומית שלך?

"תהיה גבוה ותצעק חזק והרבה וכשאחרים מדברים אז תעשה עם הגבות".

מה הקללה המקראית האהובה עליך?

"'לברך'. אני אוהב כשכותבים שם שמישהו 'בירך' את ה' כי אסור לכתוב שהוא קילל את ה'. אני די בטוח שמי שכתב את התנ"ך היה בן שמונה".

אביתר חלימי ביוטיוב

ץ סופית

*תודה לאיתי עמוס, שעזר בהכנת הכתבה

***

אביתר משתתף בערבי ילדי הקומדיה

The post אביתר חלימי – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

 בגיל 17 בלבד הקים איתי גל חבורה של סטנדאפיסטים שעשתה שמות בעולם הקומדיה בשימוש בגיטרה, במיקרופון ובתירס סקסואל בלבד. תוך זמן קצר הכנופייה גרמה למלחמת עולם שבה נהרגו כל הקומיקאים בעולם. הראיון הזה הוא השריד האחרון (עד הראיון הבא).

מתי החלטת שאתה מצחיק?

"כשהייתי קטן הייתי בצהרון ויום אחד הראיתי לכולם שם את הבולבול. כולם נקרעו מצחוק ואני הרגשתי נאהב, ובאותו רגע הבנתי שקומדיה היא הייעוד שלי

"הנה תיעוד נדיר של תחילת דרכי הקומית בגיל 4:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=1w_5DXejFBc]

התחלת את הליין שלך בתור תיכוניסט. יש שאלה מהבגרות שיותר מצחיקה מכל הסטנדאפיסטים שאתה מכיר?

"יוצמח לקח רכבת מאשקלון בשעה 9:00. באיזו שעה הגיעה הרכבת אם 40 דקות לאחר מכן צלל יוצמח אל מסילת הרכבת בגלל שיש לו שם ממש מחורבן שדי דפק אותו בחיים?"

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

"קרום הבתולין הקומי שלי נקרע באכזריות ודימם בצורה מאסיבית כשנתקלתי ביסודי באתר עורלה של אמיר דורי, שם היו הרבה יוצרים פרובוקטיביים ומאוד אנדרגראונדים בזמנו (אריאל ויסמן, בין השאר) שלימדו אותי הרבה על איך למתוח את הגבולות של ההומור ומאוד השפיעו עליי ועל ההסתכלות שלי על הומור. בשלב מאוחר יותר גיליתי את סיינפלד, ובאופן ספציפי הדמות המדהימה של ג'ורג' קוסטנזה, שלדעתי עזרו לי להבין קומדיה ולדעת לנתח אותה יותר מכל דבר אחר שאי פעם נתקלתי בו. וחוץ מזה, אני יודע שלואי סי קיי זה נורא מתבקש ומובן מאליו להגיד עכשיו אבל – לואי סי קיי. וגם חבורות קומיקאים בארץ כמו 'היפופוטם', 'דומינו גרוס', 'שוגר זאזא' ו'ץ סופית', שהכרתי איפשהו במהלך החטיבה, השפיעו עליי בצורה זו או אחרת. ועם חלקם אני עושה סטנדאפ, אז זאת מין סגירת מעגל. או שמא… סגירת איתי גל?"

עכשיו אתה חייל, האחוז הכי גבוה של מתאבדים הוא בצבא. איך אתה מתמודד עם קהל קשה?

"משלים עם העובדה שהייתה לי הופעה מחורבנת וממשיך הלאה. אין מה לעשות. אין כזה דבר קהל קשה. אם הייתי מצחיק היו צוחקים, אם לא צחקו כנראה שלא הייתי מצחיק".

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

"נורא קל לומר 'המצב של הקומדיה הוא חרא תראו איזה זבל יש בטלוויזיה', אבל אני חושב שכל היוצרים הקומיים הכי טובים התחילו כאנדרגראונדים ולאט לאט פילסו את הדרך למיינסטרים, וכשמסתכלים על החבר'ה פה בארץ אני חושב שיש המון אנשים מוכשרים בטירוף שיוזמים ועושים ויוצרים ויש הרבה מה ללמוד מהם".

לא מזמן התראיינת לואללה. איפה יותר נעים?

"ברחם של אמא שלי".

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

"ואגינאלי. מזכירה לי את הבית."

אתה מארח במופע שלך את אסי גל.  אתם תאומים שאחד מכם הוא טוב ואחד רע? אם כן מי זה מי?

"תאומים? אסי ממש ייעלב עכשיו. אני מקסימום הבן המכוער שמעולם לא היה לו".

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=ZDbhamvZ5ls&feature=c4-overview&list=UUtzhPWrbjt2SHZQn10LdS2A]

מה התפיסה הקומית שלך אם יש?

"אם זה מצחיק אז זה מצחיק" .

אם היית חיה מה היית עושה כדי לא להיות חיה?

"מתעטף בפירורי לחם ועושה קולות של שניצל"

איתי מסטנדאפ

איתי מפסבק

The post איתי גל – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.