אומרים שישראלים אוהבים לתת עצות בכל דבר, גם אם זה לא ממש עניינם. כנראה זה נכון לכל תחום ועניין, חוץ מקומיקאים, שלחלץ מהם עצה לכותב הקומי המתחיל היה קשה יותר מלחלץ הודאה של פוליטיקאי בטמטום ובנזק בלתי הפיך לתרבות הישראלית. בכל זאת הצלחתי לגרד מכמה כותבים קומיים בכירים, זוטרים או לא מוכרים בכלל כמה עצות לא רעות.

אייל נאור (מצב האומה): "הומור זה עניין של טעם. בדיוק כמו מוסיקה. אז אני לא יכול להגיד מה לכתוב או לא לכתוב. אני כן יכול להגיד שבעיניי חשוב לדעת לאזן בין מקוריות לבין רצון הקהל – לפעמים כשאחד מהם מוגזם, זה עלול נורא לפגוע. אתה לא רוצה להיות שונה רק לשם השונות על חשבון איכות היצירה, ואתה גם לא רוצה לנסות לרצות את כולם כל הזמן, להוריד את הרף למכנה המשותף הנמוך ביותר, ולהרגיש שלא חידשת כלום. זה נכון לגבי כל סוג של כתיבה. תמיד תזכור שהקהל שם בשביל היצירה שלך ועם זאת, אתה לא היית שם בלי הקהל".

עידו רוזנטל (קצרים): "תתאמנו. למרות שאם אתם רוצים להיות כותבים קומיים כושר הוא כנראה לא ממש הקטע שלכם, אתם צריכים להבין שכתיבה היא שריר שאתם חייבים לאמן"

אלון גור אריה (המוסד הסגור, היפופוטם): 

.מ"ארץ נהדרת" ו"מהחמישיה הקאמרית" לא נמסרה תגובה.

The post שש עצות לכתיבת קומדיה מכותבים קומיים appeared first on ילדי הקומדיה.

לרגל שנה לבלוג נפגשנו עם מאסטר הקומדיה בארץ יודה, או אלון גור אריה, תלוי מי שואל.  אלון ביים וחקר קומדיות ואף מרצה עליהן עבור קהל שלא הבין את הבדיחה. הוא מוכר לכם מהיפופוטם , כבמאי וכתסריטאי בערוצים אבל בעיקר כעוזר במאי בפרק האיחוד של קרובים קרובים. כמו כן יצר וביים את סרט הקאלט "המוסד הסגור" עבור קהל שהצליח לברוח מאותו מוסד. מיהו אלון גור אריה האמיתי?

 מתי גילית שאתה מצחיק?

"לא זוכר גילוי. הזיכרון הראשון שלי הוא שאני אוכל אבטיח בגיל שלוש. ואז כבר הוגדרתי מצחיקול. הייתי מדקלם מערכונים מהטלוויזיה לשכנים וכאלה. אה! נזכרתי, בכיתה ב' ציירתי קומיקסים עם חבר. אחר כך עושה דברים בעיקר בשבט הצופים. לכתוב, להופיע. להרים מחזמר מכלום. אז לא ידענו שקוראים לזה תסריט, בימוי, הלחנה והפקה. פשוט עשינו. הסתובבתי שנים עם פנקסים שכתוב עליהם 'רעיונות 2, רעיונות 17' וכו'. המחברות היו מחולקות לשנינוניות, בדיחות ויזואליות, רעיונות כלליים. גם היום, אם לא כותבים רעיון, זה מתפוגג. וגם אם לא לוחצים SAVE".

אתה מרצה הרבה על הקומדיה הקולנועית. מי הקומיקאי שהכי כדאי לגנוב ממנו בדיחות  בלי להיתפס?

 "אתה רומז שאני? גונב? בוא הנה, אני אגיד לך בסוד באוזן ממי, בוא רגע נו, (רעש של מפרקת נשברת).

שאלה הבאה.

אבל אתה יודע מה? יש לי משחק תחקירני כזה שקוראים לו מי השפיע על מי. אני בודק מי השפיע על יוצר מסוים, ואז מי השפיע עליו … עד לאדם הקדמון שסיפר את הבדיחה בפעם הראשונה. לפעמים יש איזו הברקה שאתה רואה באיזו סדרה ואומר 'לא ראיתי את זה איפשהו קודם?' ומדהים לגלות שאפילו דברים שנחשבים נורא ישראלים, מקורם באיזה חור בקצה השני של העולם. ועכשיו אני מעוצבן כי אמרתי את המילה 'ישראלים' ואפילו פעמיים. שזו בטח מילת חיפוש פופולרית אצל מישהו שמכין כתבה ליום העצמאות. תרשה רגע לפנות אליו. שלום לך, חיפשת משהו 'ישראלי'? אין לך מה לחפש פה. להתפזר".

 מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

"הרשימה ארוכה וגם משתנה כי כל הזמן נולדים קומיקאים חדשים.

אז אני לא אגיד מי השפיע אלא איפה פגשתי אותם לראשונה.

הגשש החיוור – עד גיל 6 חשבתי שהם מדברים ערבית, ואז היה מרתון גששים ברדיו הקלטתי והתמכרתי.

האחים צוקר – סבא אמר לי שיש סרט טוב וכדאי לראות, הייתי קטן אז הקלטתי בוידאו וראיתי למחרת את 'טיסה נעימה'. ככה גיליתי גם את מל ברוקס והאחים מרקס.

אפרים קישון – ליום הולדת בכיתה ו' קיבלתי את 'ספר משפחתי'. זכור לי שנסעתי באוטובוס והייתי צריך להפסיק לקרוא ולהסתכל מהחלון כדי להפסיק לצחוק בקול רם. אני חושב שזה הספר שקראתי הכי הרבה פעמים בחיים שלי. מה שאומר כמובן, שמאז לא קראתי ספרים. ממנו גם למדתי את שיטת פנקסי הרעיונות.

וודי אלן – חברה שלי מהצבא הראתה לי את 'אהבה ומוות'. ממש סוף התקופה 'הפייתונית' שלו. היסטרי. מה שכמובן מוביל אותנו ל…

מונטי פייתון – זה נמרוד, חבר בהיפופוטם, גילה לי עליהם. אח"כ גילה לי על סאות'פארק.

 ALF –  שמו האמיתי הוא פאול פסקו. הוא האיש מאחורי אלף. לפני כמה זמן עשיתי מרתון של הסדרה הזו. ושמחתי לגלות שהיא לא התיישנה. חוץ מטלפונים סלולריים שלא קיימים בה, לא יכולתם לדעת באיזו שנה זה צולם.

ארז ואברי –  פעם היה דבר כזה ברדיו שנקרא 'מה יש'.

'זהו זה' – בעל פה, אתה מבין? ואח"כ יצא לי לעבוד עם חלק מהשחקנים והיוצרים, וכמובן 'קרובים קרובים' שהיה לי הכבוד להיות עוזר במאי בפרק האיחוד. פתאום מצאתי ת'צמי יושב בסלון של יורם וליאורה, זה היה סוריאליסטי. כשהציעו לי את התפקיד הייתי בטוח שעובדים עלי. גם עבדתי עם אילן דר המופלא בסרט 'המוסד הסגור'.

רובין ויליאמס, סשה ברון כהן, עזוב אותי יש המון".

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=o6rTCoUlVi4]

 מה המכשול לשלום בין שועלי לפיתה?

 "מנשה".

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

"שהם ממש כמו היוצרים הקומיים של פעם, וכמו היוצרים הקומיים של העתיד. יש דברים שקורים לאנשים והופכים אותם למצחיקים ולא משנה לדעתי מתי הם חיים. זה יכול להיות הרצון לא לחטוף מכות מילדים בבית ספר, בדידות, משהו דפוק במשפחה, או שילוב משמח של הכל ביחד. וכמובן אפשר שייוולד סתם גאון שיהרוס את הסטטיסטיקה".

ביימת קטעים לרחוב סומסום. זה הזמן לספר. היה או לא היה ניצול של בובות?

"לא היה. למה, שמעת משהו? בוא הנה אני אגיד לך מה היה. (רעש של מפרקת נשברת). כמה מפרקות יש לך בכלל?".

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

"בטטה.

או פטטה. אבל בטטה יותר.

לא יודע למה. זו אקסיומה".

בצמוד להקרנת הסרט המוסד הסגור אתה מרצה על איך לעשות סרטים בתקציב נמוך. אם אני לא יודע לעשות סרטים מה עוד כדאי לי לעשות בתקציב נמוך?

"בלוג".

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

"אין".

 מי היית רוצה שישחק את דמותך בסרט אימה על חייך?

 "פטטה. שיהיה גם קצת מצחיק הסרט".

ויקיפדייתו

הרצאותיו בע"מ

טוריו

The post אלון גור אריה – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.