כשקומיקאי אמריקאי שאתה אוהב מת, אתה קודם כל רוצה לבדוק שזה לא היה ממנת יתר או התאבדות. אז אתה כמעט חש הקלה לגלות שזה בסך הכל היה סרטן. זו המציאות של עולם הקומדיה האמריקאי בשלושים השנה האחרונות. אבל נורם מקדונלד מת כמו שהוא חי – בדרכו שלו, לאחר מאבק של 9 שנים במחלת הסרטן שלא שיתף בה את העולם. הדבר השני שעולה בראש במקרים כאלה הוא "האם יכול להיות שהוא זייף את המוות שלו?". זו תמיד משאלת שווא, אבל כשמדובר באדם שכתב אוטוביוגרפיה פיקטיבית שלמה וכל משפט שאמר נראה כמו הכנה לבדיחה (וברוב המקרים אכן היה כך), האפשרות נראית הולמת במיוחד.

נורם מקדונלד הוא אחד הסטנדאפיסטים המוערכים והאהובים ביותר על-ידי קומיקאים אחרים. הוא נחשב לאגדה עוד בימי חייו. ומאז שביוטיוב אפשר למצוא אינספור הופעות קלאסיות שלו בתוכניות לייט נייט או בסטרדיי נייט לייב, נראה שקהל המעריצים שלו רק הולך וגדל. הסיבה שהוא אגדת סטנדאפ היא בעיקר כי הוא אחד הקומיקאים הכי חופשיים אי פעם. הוא פשוט עושה מה שבראש שלו, אבל בלי לעשות מזה עניין או להתריס, אלא בדרכו הערמומית והמשועשעת. זה לא שהוא בהכרח מתכוון להעמיד פנים או לבצע דמות כלשהי, פשוט הכול בעיניו בדיחה אחת גדולה. האובססיה שלו סביב מוות, אקזיסטנציאליזם וטאבואים חברתיים נותנת עומק נוסף לבדיחות שלרוב יש להן מבנה קלאסי של בדיחה, ולפעמים הן ממש בדיחות רחוב שהוא מספר בסגנונו המיוחד, כשהוא מאריך ומסרבל אותן בכוונה. אבל מה שהופך אותו לייחודי באמת זה סגנון ההגשה שלו, שמאופיין באנדרסטייטמנט ואירוניה עצמית, במבטא עממי וחסר יומרה שנשמע כמעט רדנקי – למרות שהוא בכלל מקנדה.

הבדיחה הכי טובה של נורם מקדונלד

נורם מקדונלד נולד ב-1959 בקוויבק סיטי, והתחיל כסטנדאפיסט בסצנת הקומדיה המתפתחת של קנדה בשנות השמונים, שממנה יצאו כוכבים כמו ג'ים קארי ומייק מאיירס. כמו מאיירס. גם הוא זכה לפריצה הגדולה שלו כשהצטרף לקאסט של סטרדיי נייט לייב ב-1993, שם זכה למשבצת הנחשקת של מגיש ה-Weekend Update, מהדורת החדשות הפיקטיבית של התכנית. הוא נחשב עד היום לאחד מהמגישים הזכורים ביותר, בשל הכישרון שלו להגיש בדיחות שחורות משחור (שלרוב הוא כתב) בסגנונו האירוני והעולץ, שלרוב נראה משועשע מכך שהוא מצליח להכניס חומרים כאלה לערוץ טלוויזיה מרכזי.

Weekend Update

אבל לקיחת הסיכונים שלו היא שבסוף הביאה לפיטוריו מהתכנית לאחר 5 עונות ב-1998, כנראה לאחר בדיחה על או.ג'יי. סימפסון שלא מצאה חן בעיני הנהלת הערוץ. זו לא תהיה הפעם האחרונה שמשהו כזה יקרה לו. 

לאחר הפיטורים מקדונלד ניצל את מעמד הכוכבות שזכה לו בתכנית לסרט שבו כיכב בשם Dirty Work ולסיטקום הנושא את שמו. אך שניהם לא ממש ניצלו היטב את כישוריו כסטנדאפיסט שעדיף פשוט לתת לו לדבר מאשר לכתוב לו טקסטים מאולצים. הכישרון הזה ניכר באינספור הופעותיו אצל קונאן אובריאן ודיוויד לטרמן (שניהם מעריצים ידועים שלו), שבהם הוא לרוב ביצע חומר מקורי או פשוט סיפר בדיחת רחוב בסגנון שלו, לרוב בדיחה אחת לאורך 5 דקות שלמות. הרבה מהן הפכו לקלאסיקה, במיוחד זאת על העש שמגיע לפסיכולוג או על האיש שהשכן שלו הוא פרופסור ללוגיקה.

בדיחת פרופסור ללוגיקה

החיבה שלו לבדיחות ישנות התבלטה במיוחד כשהתבקש להופיע ברוסט של חברו הטוב (והבמאי של סרטו Dirty Work) בוב סאגט. במקום להכין בדיחות נשכניות על כל חברי הפאנל, הוא פשוט סיפר בדיחות מתוך ספר בדיחות שהוא מצא והתאים אותן להם. גם במסגרת לכאורה חסרת גבולות כמו רוסט, הוא הצליח למצוא את הדרך שלו להגחיך אותה ולעשות את זה בדרך שלו.

 נורם מקדונלד – רוסט לבוב סאגט

בניגוד להרבה קומיקאים שהצליחו בשנות התשעים, עם השנים מקדונלד רק הלך והשתפר. ב-2011 יצא הספיישל הראשון שלו, Me Doing Standup, שמתחיל כמובן עם קטע ארוך על מוות, כמה טוב להיות חי רק בגלל שזה עדיף על להיות קבור באדמה, ומדוע לא צריך לפחד מזה שטרוריסטים יהרגו אותך, אלא דווקא מהלב שיהרוג אותך.

התקף לב

ב-2013 גם הוא התחיל פודקסט משלו בשם Norm Macdonald Live. אבל גם את זה הוא עשה בדרכו שלו כשהוא ממציא מחדש את הפורמט, דווקא על-ידי כך שהוא גורם לו להיראות כמו לייט נייט של פעם, רק חובבני ומפורק, עם מערכון מבוים בהתחלה, סיידקיק שהוא עולב בו, קהל חי (מצומצם למדי), ואפילו בדיחות מונולוג גרועות במכוון שהוא מבקש מהאורחים שלו להקריא בלי שהם יודעים מה הם הולכים לומר. בגלל המעמד שלו כקומיקאי נערץ הוא הצליח להביא שמות גדולים כמו ג'רי סיינפלד, ג'ים קארי ודייויד לטרמן, שכולם נראים משועשעים אך גם מבולבלים מהפורמט ההזוי. הפרק הכי מוצלח בעיני הוא זה עם גילברט גוטפריד, אגדת סטנדאפ אקצנטרית בזכות עצמו, שפשוט מושך את אותו ראנינג גאג לאורך פרק כפול של שעתיים.

נורם מקדונלד וגילברט גוטפריד

ההצלחה של הפודקסט והקשר עם דיוויד לטרמן הצליחו להביא את מקדונלד לנטפליקס. שם הוא הפך ב-2018 את הפודקסט לתכנית אירוח בת חצי שעה בשם Norm Macdonald Has a Show ולהביא אורחים אפילו יותר אגדיים כמו ג'יין פונדה ולורן מייקלס (היוצר והמנהל הכל יכול של סטרדיי נייט לייב). עם זאת הפרק הכי מוצלח הוא דווקא עם חברו דיוויד ספייד, שנראה כאילו הוא לא מבין ממש לאן הוא נכנס. שנה לפני כן הוא הוציא בנטפליקס את הספיישל Hitler's Dog, Gossip & Trickery שכמשתמע משמו, מלא בהומור שחור ולא תקין פוליטית. הוא אחד הספיישלים הכי טובים שנמצאים בנטפליקס. ואם טרם ראיתם אותו, עכשיו זה הזמן.

נורם מקדונלד ספיישל

אבל חוסר ההתחשבות של מקדונלד בנורמות חברתיות הוא דבר מסוכן בתקופתנו. בראיון להוליווד ריפורטר שנועד לקדם את תכנית האירוח שלו בנטפליקס, הוא אמר שהוא מרגיש חמלה על מה שרוזאן ולואי סי.קיי עברו לאחר שנודו מתעשיית הבידור. ההערה הזו עוררה עליו עליהום מצד תומכי תנועת ה-metoo. ובניסיון להתנצל הוא אמר בראיון אצל הווארד סטרן שצריך להיות לך תסמונת דאון בשביל לא להרגיש חמלה לקורבנות. כמובן שזה עורר את זעמם של קהילת בעלי הצרכים המיוחדים, מה שהוביל להתנצלויות פומביות נוספות מצדו, וכנראה לביטול של התכנית שלו בנטפליקס. כמו תמיד אצל מקדונלד קשה לדעת אם השרשרת הקומית הזאת של התנצלויות שמחריפות את מצבו נובעת מחוסר מודעות או נעשות בכוונה כסאטירה או לפחות ניסיון לשעשע את עצמו.

נורם מקדונלד התנצלויות

למרות שעצוב שזהו אקורד הסיום של הקריירה המקצועית שלו, גם באקט הזה מקדונלד עשה את מה שהוא עושה הכי טוב – להגחיך את האבסורדיות המובנית של החברה והקיום בכלל, כשאפילו כשהוא מתנצל, הוא לא באמת נותן לאף אחד לשים לו גבולות. ובכל מקרה, גם השערורייה הקטנה הזאת לא באמת פגעה במוניטין שלו כסטנדאפיסט נערץ וחשוב. עם התפרסמות הידיעה על מותו, אינספור קומיקאים חשובים מיהרו להספיד אותו ולקרוא לאנשים לראות קטעים שלו וליהנות מההומור החד-פעמי שבהם. עצוב שהקול הייחודי שלו לא ילווה אותנו יותר, עם נקודת המבט המשועשעת באופן קיומי שלו, שיש בה עומק ונחמה, והיא בעיקר מאוד מצחיקה. אך גם גוף העבודה שהוא השאיר מאחוריו יספיק בשביל לתת השראה לדורות של קומיקאים בעתיד, על איך אפשר להיות עצמך באופן מלא בקומדיה, גם בלי לחשוף את עצמך בסיפורים אישיים בהכרח. 

את הנקודה הזאת הוא העביר בצורה מושלמת בספרו מ-2016 Based on a True Story: Not a Memoir, שמשתמש בפורמט של האוטוביוגרפיה בשביל לספר סיפורים מופרכים לחלוטין על עברו, ובצורה זאת להגחיך גם את אלה שמשתמשים בקומדיה כתא וידוי, כשהוא מעדיף להשתמש בה כמגרש שעשועים. מומלץ מאוד להשיג עותק של הספר הזה, או אפילו יותר טוב מזה – לשמוע את גירסת האודיובוק שבה הוא מקריא אותו בקולו המזוהה כל כך. 

קראו עוד:

מדריך האזנה לפודקאסטים על קומדיה

האורוויל. בחלל אף אחד לא יכול לשמוע אותך צוחק?

סיכום חדשות הקומדיה 9.3-2.3

The post ביי, נורם – הספד לקומיקאי נורם מקדונלד appeared first on ילדי הקומדיה.

השבוע נפטר בגיל 41, הקומיקאי טרבור מור. לא ידוע הרבה על סיבת מותו, אך מה שברור זה כמות ההשפעה של מור על עולם הקומדיה. לאחר מותו הפתאומי, עשרות קומיקאים חלקו כבוד אחרון למור, ודיברו על איך הקומדיה שלו השפיעה עליהם, ועל איזה אדם נחמד הוא היה. אבל אני מרגיש שבארץ לא הרבה הכירו את פועלו של מור. אז בואו נדבר על מי היה טרבור מור, אותו ילד לבן ביותר.

טרבור מור היה ידוע בעיקר בזכות כך שהקים, כיכב והיה הכותב הראשי של סדרת המערכונים The Whitest Kids U'Know  שרצה במשך חמש עונות, לראשונה ברשת Fuse ולאחר מכן ב-IFC. אך מור התחיל את דרכו בעולם הקומדיה עוד לפני זה. בן לצמד מוזיקאים נוצריים (עובדה משעשעת כאשר מסתכלים על הקומדיה שלו) מור יצר את The Trevor Moore Show – תוכנית מערכונים בערוץ הקהילתי המקומי שלו כשהיה רק בן 17. לאחר מכן בשהותו באוניברסיטה פגש מספר בחורים לבנים צעירים והם הקימו קבוצת מערכונים שהופיעה ברחבי ניו-יורק ולאחר כמה שנים זכו החמישייה בתכנית טלוויזיה משלהם.

The grapist

ההומור של TWKUK בהחלט מאוד מתאים לתקופתו. מדובר בהומור פוגעני, נונסנסי, ואדג׳י שמחפש לזעזע אנשים ולהצחיק אותם באותו זמן. קחו לדוגמה את אחד המערכונים הזכורים ביותר של הסדרה The Grapist שבו מור מגלם פרסומאי שלא מבין מה הבעיה בפרסומת שיצר לחטיף בטעם ענבים.

מדובר בהומור שחור, אבל יש בו גם משהו תמים לדעתי. חמישה חבר׳ה צעירים שרוצים שתשימו לב אליהם, ומשתמשים בבדיחות שחורות משולבות בנונסנס כדי לעשות זאת. התכנית גם השתמשה בטכניקה הפייתונית של לבוש בדראג קריקטוריסטי. בצוות הקבוע לא היו נשים, אז הבנים שיחקו את הבנות, לרוב עם קול צפצפני במיוחד. 

Girl Sympathy

כבר מההתחלה מור סומן ככוכב של התכנית. לא רק שהוא היה הכותב הראשי, הוא גם כיכב במרבית המערכונים, והייתה לו מעין כריזמה מיוחדת ששולבה עם מראה נערי ומימיקת פרצוף בסגנון ג׳ים קארי. קחו לדוגמא את המערכון הזה בו טרבור מור פוגש את חברו זאק לאחר כמה שנים שלא נפגשו ומגלה על הרגל מגונה שהוא אימץ לעצמו. שימו לב להבעות המופתעות של מור שמוכרות את המערכון המטופש הזה.

WKUK Gallon of PCP

במהלך התכנית מור שיחק מספק תפקידים מסרסור עם חיבה למשחקי מילים, היטלר ראפר, אקטיביסט למען כלי נשק, סוניק הקיפוד ועוד. הוא גם גילם את עצמו במספר מערכונים כמו סרט דוקומנטרי בסגנון ״לאכול בגדול״ על וויסקי, ומערכון זכור במיוחד בו הוא מדבר על איך אסור להגיד בטלוויזיה ״אני רוצה להרוג את הנשיא״.

It's illegal to say

מור היה גם מוזיקאי מוכשר וביצע מספר שירים קומיים בתכנית על נושאים מגוונים כמו: להתמסטל עם דינוזאורים, החשיבות של לבישת כובע כמנהג דתי, והשיר הקליט במיוחד Get a New Daddy.

Get a New Daddy

אחרי ההצלחה של תכנית המערכונים טרבור וחברו זאק, כתבו, ביימו וכיכבו בסרט הקומדיה Miss March, שלצערי היה פשוט איום ונורא. ההומור של תכנית המערכונים לא הצליח כנראה להיתרגם לסרט מעידן אפאטאו על שני צעירים שיוצאים למסע לאחוזת פלייבוי. מור אבל המשיך ליצור קומדיה. ב-2013 הוציא אלבום מוזיקלי קומי לא רע, עם שיר ראפ על האפיפיור, פרודיית ג׳סטין ביבר נחמדה והשיר האהוב עליי, Maybe It's Because שמכיל בדיחה אחת מטופשת במיוחד שאני מאוד אוהב.

Pope Rap

מור הוציא שני אלבומים נוספים מאז, והתחיל כמה תכניות אינטרנטיות קומיות עם חבריו הישנים מ-TWKUK. הוא השאיר מאחוריו אישה וילד, ואלפי מעריצים נאמנים שימשיכו להנות מהבדיחות השחורות, הפוגעניות והמטופשות שלו.

'קראו עוד:

סיכום חדשות הקומדיה 24.11-18.11

העובדים הזרים של הקומדיה האמריקאית\ גארי סילברמן

גברים מנישואי בני דודים, נשים מיוגה: תולדות היחסים בין המינים במערכונים ישראליים קלאסיים; חלק ב(משנות ה-80 ועד ימינו)

The post מי היה טרבור מור, קומיקאי המערכונים שמת השבוע? appeared first on ילדי הקומדיה.

ג'רי לואיס ז"ל

השבוע נפטר הקומיקאי, השחקן, הבמאי והאגדה ג'רי לואיס, בגיל 91.בקריירה הארוכה והמפוארת שלו לואיס היה סטנדאפיסט אגדי, כיכב וביים סרטים כמו "הפרופסור המטורף" ו"נער המעלית", חבר לזמר והבדרן דין מרטין ליצירת צוות קומי, גייס מיליוני דולרים למאבק במחלות שרירים עם אירוע התרמה שנתי וכיכב לצד רוברט דה-נירו בקומדיה השחורה הקלאסית של מרטין סקורסזה "מלך הקומדיה". עופר ליברגל כתב בשביל אתר ילדי הקומדיה סיכום ובחינה של הקריירה של לואיס אותה אתם יכולים לקרוא כאן.

על שטנים וחרמנים (והסוס המדבר הזה)

ולחדשות פחות מבאסות: ענקית הסטרימינג נטפליקס המטירה עלינו מבול של טריילרים חדשים לפרוייקטים קומיים חדשים. ראשית, יש לנו את סרט הקומדיה-אימה Little Evil בכיכובם של אדם סקוט ואוונג'לין לילי. הסרט, הוא סרטו הראשון מזה שבע שנים של אלי קרייג, שביים את קומדיית האימה החביבה Tucker and Dale VS Evil, וסקוט מככב בו בתור בחור רגיל שמגלה שבן החורג החדש שלו הוא אולי האנטיכרייסט. אז כזה "תינוקה של רוזמרי" אבל עם יותר בדיחות. הסרט יעלה לנטפליקס בראשון לספטמבר.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=Mnj-MXs1yVU&w=560&h=315]

יש לנו גם את סדרת האנימציה החדשה Big Mouth מבית הקומיקאי ניק קרול (Kroll Show, The Leauge) והכותב אנדרו גולדברג ("איש משפחה") שמבוססת על חוויותהם בתור תלמידי חטיבה ביחד. קרול מדבב את הגרסה הצעירה של עצמו וחברו הטוב, ג'ון מולייני מדבב את גולדברג. שני הקטעים ששוחררו (אותם תוכלו לראות פה ופה) מציגים לנו אלמנט חשוב בסדרה: מפלצות ההורמונים, מעין מטאפורות שעירות גדולות לשינויים שמביא איתו גיל ההתבגרות וגורמים לגיבורי הסדרה לאונן, להתחצף להוריהם ואני מניח גם לענות חיות קטנות (אם הם רוצים להיות ריאליסטיים לגבי גיל ההתבגרות). הסדרה תעלה לנטפליקס ב-29 לספטמבר.

וכמובן, עם בסדרות קומיות מצויירות בנטפליקס עסקינן, אז יש גם את שובו של אותו סוס מדבר אלכוהוליסטי אהוב- בוג'אק הורסמן. אבל האם הוא באמת חוזר? כי בטריילר הזה לעונה הרביעית של הסדרה שלו נראה שאף אחד לא יודע איפה הוא. נאלץ לחכות לעונה החדשה, שתעלה בשמיני לספטמבר כדי לגלות.

מקורות: The AV Club, Splitsider ו-IndieWire

המחאה ה"חברים"-תית

בעולם בו אנו חיים היום, עם כל התחלואים והשנאה שמציפים אותו, יש נושא חשוב אחד שמעסיק את כולנו: האם הדמות רוס גלר מהסיטקום "חברים" התנהג נכון כאשר שכב עם הבחורה עם הפירסינג מחנות הצילום בזמן שהוא ורייצ'ל היו בהפסקה? לכן, מפעילי דף הפייסבוק הפופולרי "עמ;לק" פתחו איבנט השבוע להפגנת תמיכה ברוס גלר. אך תגובת תומכי רייצ'ל לא איחרה והם פתחו איבנט משלהם, ומאז צצו גם הפגנות תמיכה בפיבי, בעד הסדרה "סיינפלד" ועוד. אני מארגן כרגע הפגנת תמיכה בעד סטיב ארקל ונגד סטפן אורקל.

מקור: Time Out

שירי הגלקסיה

ועכשיו לריבוט השבועי: והפעם קומדיית המד״ב הקאלטית Galaxy Quest מ-1999 בכיכובם של טים אלן, סיגורני וויבר ואלן ריקמן ז"ל. הסרט, על קאסט של תכנית מדע-בדיוני בסגנון סטאר טרק, שנאלצים לעזור לזן של חייזרים שחושבים שהתכנית אמיתית, לא הצליח מאוד בזמנו אך זכה למעמד קאלט עם השנים, אז הגיע הזמן לריבוט! הפעם זו תהיה סדרה לאמאזון וידיאו, עם הקומיקאי והשחקן פול שיר (Human Giant, The Leauge) בתור הכותב הראשי. בהחלט אין צורך לריבוט לסרט הזה, אבל שיר הוא בחור די מצחיק, אז זה אולי יהיה טוב. או לא. למי אכפת.

מקור: Splitsider

The post סיכום חדשות הקומדיה 25.8-19.8 appeared first on ילדי הקומדיה.

צ'ארלי מרפי ז"ל

צ'ארלי מרפי, קומיקאי, שחקן, תסריטאי ואחיו הגדול של אדי מרפי, מת השבוע בגיל 57, מלוקמיה. מרפי מוכר לרבים בזכות עבודתו בתכנית המערוכנים "שאפל שואו" שם כתב ושיחק, ובמיוחד כיכב בשני המערכונים הקלאסיים בסדרת "סיפורי צ'ארלי מרפי" בו הוא סיפר על המפגש שלו עם ריק ג'יימס ז"ל ופרינס ז"ל. מרפי גם כתב את הסרטים "נורביט" ו"ערפד בברוקלין" בשביל אחיו מרפי והופיע בסרטים וסדרות רבים, ביניהן: CB4, The Boondocks, ו"נורביט". כריס רוק וכותב "שאפל שואו" ניל ברנן הספידו אותו בטוויטר.

מקור: Rolling Stone

או קליז, אדית'

ידוע שאין דבר שג'ון קליז לא יעשה בשביל כסף כדי לשלם מזונות למגוון נשותיו לשעבר, וכן זה כולל פרסומות לשוקולד השחר. אבל, הנה פרוייקט שלו שאולי דווקא יהיה טוב. אולי. קליז לוהק השבוע למה שיהיה הסיטקום הראשון שלו ב-BBC מאז "המלון של פולטי" המופתי. הסדרה Edith, נכתבה על ידי התסריטאי זוכה האוסקר צ'ארלס מקיוון, שהיה מעורב בתפקידים קטנים בפרוייקטים פייתונים בעבר, וכתב את "ברזיל" בשביל הפייתון טרי גיליאם. קליז ישחק את בן-זוגה הישן של הדמות הטיטולרית, אדית', אלמנה שקליז משכנע אותה להתחתן ולעבור לגור איתו באקלים חם יותר, אבל התכניות משתבשות שבנה בן החמישים של אדית' רוצה לעבור לגור איתה. קליז אמר שהתסריטים לששת פרקי הסדרה הם "מהמהנים שקראתי במאה השנים האחרונות" ושהוא מתרגש לעבוד שוב עם השחקנים אליסון סטדמן, שתשחק את אדית', איתה הוא כיכב בסרט Clockwise ב-1988, סרט שאני חושב שלקחתי ממדף "מונטי פייתון" של האוזן השלישית לפני עשור.

מקור: Variety

אבו-חסן

ארוחת הערב השנתית של תא כתבי הבית הלבן, הוא אירוע שבדרך-כלל מספק קצת הפוגה קומית ושיחרור לחצים, עם הנשיא המכהן יושב ומחייך בזמן שקומיקאים כמו קונאן אובריאן, סת' מיירס או סטיבן קולברט צוחקים עליו ועל הממשלה. אבל השנה, כמובן, הנשיא הוא התינוק המגודל דונלד טראמפ, שלא ישתתף בארוחה, יש להניח מחשש שהרגשות שלו יפגעו ויתחיל לבכות. למעשה, זה מרשים שהאירוע מתקיים בכלל עם המלחמה של טראמפ בתקשורת, ולא פשוט הוחלף באירוע בו כל כתבי ברייטברט שרים על גבורתו של טראמפ, אבל ההצגה חייבת להימשך ולמרות שהנשיא לא יהיה שם האירוע יקרה, ובהנחייתו של חסן מינאז', כתב הדיילי שואו הצעיר והמוכשר. כתבת דיילי שואו (לשעבר) אחרת, סמנתה בי הנפלאה, תנחה אירוע משל עצמה השנה בשם Not The White House Correspondents Dinner ברשת TBS, שמשדרת את התכנית השבועית הנהדרת שלה Full Frontal. בי שיחררה את הטריילר הבא לאירוע שלה, בו היא מבטיחה לחגוג את העיתונות החופשית "בזמן שעדיין יש לנו אחת".

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=t0UvTubRXks&w=560&h=315]

מקור: The New York Times

נוטריו ט.י.ג.

לואי סי קיי חזר להנחות את סאטרדיי נייט לייב השבוע, ומבקרים וצופים רבים הסכימו שהמערכון הטוב ביותר של הערב, היה מערכון בו לואי משחק אדם משונה המזמין ליצן יום-הולדת (בובי מויניהן) רק לעצמו, לבדר אותו בזמן שהוא יושב על ספה. זהו בהחלט רעיון מקורי שיכול רק היה להיברא על ידי המוחות הקודחים של SNL או על ידי טיג נוטארו לפני שנתיים. כן, מוסד הקומדיה האמריקאי שוב מואשם בגניבת קונספט למערכון, הפעם סרט קצר מאת הקומיקאית טיג נוטארו בשם Clown Service, אותו הוציאה ב-2015 לאחר פרוייקט מימון ב-2012. זה נראה משונה שסי קיי יגנוב מטיג, לה הוא מפיק תוכנית באמאזון והוציא את אלבום הקומדיה האחרון שלה דרך האתר שלו, אבל נוטארו טוענת שלא הייתה בקשר עם הקומיקאי בשנה וחצי האחרונה, והיא יודעת שאחד מהכותבים של המערכון מודע לסרט. אני מציע לכם לשפוט בעצמכם: הסרט הקצר זמין לצפייה פה והמערכון אמור להיות זמין לצפייה פה אם SNL לא היו חוסמים אותו לצפייה בארץ. בכל מקרה, אני שמח שזו השערורייה הראשונה שסי קיי היה אי פעם מעורב בה.

מקור: Splitsider

פיפי עם ויפי

הסדרה האהובה של HBO "ויפ" שאבה הרבה מההומור שלה מלהקצין ולהגחיך את מצב הפוליטיקה באמריקה, אבל בעקבות מערכת הבחירות האחרונה זה נהיה הרבה יותר קשה לא להיות פשוט סדרה דוקומנטרית. לדוגמא, השואוראנר של הסדרה דייוויד מנדל סיםר השבוע על איך פרק של הסדרה היה אמור להכיל בדיחה על איך ג'ונה נהנה אולי מגולדן שאוורס, אבל הם היו צריכים להסיר אותה אחרי שיצאו החדשות על השמועה שטראמפ שילם לזונות רוסיות להשתין על המיטה שלו במלום במוסקבה, והיוצרים החליטו שזה קרוב מדי למציאות. מי יודע איזה עוד דברים משוגעים טראמפ יעשה שימנעו בדיחות נפלאות על הפרשות גוף בעתיד?

מקור: The AV Club

The post חדשות הקומדיה 14.4-8.4 appeared first on ילדי הקומדיה.

דון ריקלס ז"ל

אגדת הקומדיה דון ריקלס מת השבוע בגיל 90 מאי-ספיקת כליות, בגיל 90. ריקלס, שהקריירה שלו כקומיקאי נמשכה יותר משישה עשורים, הופיע באלפי מועדוני קומדיה ועשרות תוכניות אירוח, והיה ידוע בעיקר בהעלבות שלו, שלא משנה כמה היו מרושעות, אנשים אהבו אותו. ריקלס זכה לדוקומנטרי משלו ב-2007, Mr Warmth, ודיבב את מר תפוח-אדמה בסדרת סרטי "צעצוע של סיפור". רק לפני שבוע נודע על סדרת ראיונות שדון ריקלס יככב בה, עם אורחים הכוללים את שרה סילברמן, איימי פולר וזאק גליפיאנקיס. השבוע שוחרר הטריילר הראשון לסדרה, שתהיה כנראה הפרוייקט הטלוויזיוני האחרון של ריקלס.

מקור: The Hollywood Reporter

ריק מקמורטי

סדרת המופת של "אדולט סווים", "ריק ומורטי", הפתיעו את מעריציה הרבים השבוע, כשאחרי שנה וחצי ללא עדכון על מתי תשודר העונה השלישית, ושנה וחצי של מעריצים מתבכיינים על זה, הם שידרו את פרק הבכורה של העונה החדשה בלי התראה מוקדמת ביום היחידי בשנה שאף אחד לא יאמין שזה באמת קרה, האחד באפריל. הפרק החדש היה בהחלט מאוד טוב, אבל פרט אחד ממנו קיבל תשומת לב מיוחדת מהאינטרנט: האובססיה המשונה של ריק לרוטב נאגטס מיוחד שמקדונלדס הוציאו לכבוד יציאתו של הסרט "מולאן" ב- 1998 (קטע עם ספויילרים פה). חשבון הטוויטר הרשמי של הסדרה צייץ אחרי הבכורה לרשת המזון המהיר לגבי החזרת ה-Szechuan Sauce  והרשת הגיבה באמצאות וריאציה על ציטוט אהוב מהסדרה משולב עם המילה נאגטס. שזה לא ממש אומר כלום. המעריצים ממשיכים בינתיים לעשות עצומות ולהציק למקדונלדס בטוויטר, ודיסני באמת מוציאים רימייק למולאן בשנה הבאה, אז אולי? ריק ומורטי יחזרו לעוד עונה של הרפתקאות מד"ב ורפרנסים נישתיים "מתישהו בקיץ" לפי אדולט סווים.

מקור: The AV Club

קומדי סנטראמפ

קומדי סנטרל הזמינה לייט-נייט חדש שבטוח יהיה yuge, tremendous  ו- The Best. אנת'וני אטמוניק, קומיקאי ומאלתר ניו-יורקי, שהתפרסם לאחרונה בזכות חיקוי הדונלד טראמפ המעולה שלו, יביא את גילומו המדוייק והדוחה במיוחד של הנשיא לתוכנית לילה שבועית בשם The President's Show. מאז שנכנס לתפקיד טראמפ בשנה שעבר הספיק אטמוניק לככב במספר ספיישלים לרשת Fusion יחד עם הקומיקאי ג'יימס אדומיאן בתור ברני סנדרס, להופיע מספר פעמים בשעשועון הקומי של "קומדי סנטרל" midnight@ ולהסתכסך עם חקיין טראמפ הרשמי של SNL אלק בולדווין, שאטמוניק טוען שגנב לו את החיקוי. הרשת פרסמה את סרטון הפרומו הזה בו "טראמפ" מסביר איך קומדי סנטרל התחננו ממנו שינחה את התכנית, ופתחה חשבון טוויטר לטראמפ של התכנית ב LateNightDonald@, בו הוא כבר הספיק לרדת על דברים מגוונים כמו שרק, משפחת סטארק וג'ימי פאלון.

מקור: The Hollywood Reporter

און דה אייר ג'ורדן

ואם כבר מדברים על תוכניות לייט נייט ב"קומדי סנטרל": מאז שעזב את הרשת ב-2015 כדי להנחות תוכנית אירוח ב-CBS (מה שגרם לו פתאום להפוך מקומיקאי מגניב לסתם עוד בחור זקן עם טוק-שואו), קומדי סנטרל חיפשה מישהו שיחליף את סטיבן קולברט. הרשת ניסתה לשים כתב-לשעבר אחר של "הדיילי שואו" במשבצת של קולברט עם The Nightly Show, של לארי ווילמור, הכתב לענייני שחורים של התכנית, אך הוא שרד רק שתי עונות. כולנו יודעים מה קומדי סנטרל עשו לא נכון: הם היו צריכים לקחת גבר לבן! אין מספיק מאלה בעולם הלייט נייט בכלל. הרשת הבינה כנראה את טעותה, והודיעה השבוע על תכנית לילית בכיכובו של ג'ורדן קלפר, גם הוא כתב ב"דיילי שואו". כמו לקולברט, לקלפר יש סוג של "דמות" בדיילי שואו, סוג של Bro טיפש, אותה הוא ייבא לתכנית שלו. לתכנית של קלפר עדיין אין שם או תאריך, אבל אני מקווה שתצליח כדי שקומדי סנטרל תלמד לא לשים שוב מישהו שהוא לא גבר לבן בלייט-נייט.

מקור: The New York Times

אינגריד איז גוד

הטריילר לסרט הקומדיה החדש של אוברי פלאזה ואליזבת' אולסן יצא השבוע והוא בהחלט נראה… מעניין. פלאזה מככבת בתור אינגריד, אישה בעלת בעיות פסיכולוגיות שנהיית אובססיבית לגבי אושייה אינטרנטית (אליזבת' אולסן) ומתחילה לעקוב אחריה, כאילו לא לעשות לה Follow, לעשות לה Stalking. הטריילר לא מסביר לנו עוד הרבה על העלילה, אבל מראה לנו שהיא תכיל האשטאגים, סקס, אח משוגע בשם "ניקי" ואת או'שיאה ג'קסון ג'וניור, בנו של אייס קיוב, ששיחק לאחרונה את אביו בדרמה הביוגרפית "סטרייט אאוטה קומפטון". יש להדגיש שאין שום קשר בין הסרט למקרה בו אני לכאורה פיתחתי אובססיה לסניה ולדברג.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=FbvoNz387K0&w=560&h=315]

מקור: Splitsider

The post חדשות הקומדיה 8.4-1.4 appeared first on ילדי הקומדיה.

חברים, התכנסנו כאן היום לקבור אפליקציה. כן, האדונים בטוויטר הודיעו, שאפליקציית Vine,תפסיק את הפעילות שלה בחודשים הקרובים. הו, ויין, כיאה לסרטונים שלך, לא היית כאן הרבה זמן, אבל שרדת יותר מאפליקציות אחרות. ווין הוקמה ביוני 2012 עם קונספט פשוט: וידיואים של שש שניות. אף אפליקיציה לפני זה לא הגבילה את מספר השניות של סרטון! טוויטר, שזכו להצלחה רבה עם הגבלת מספר התווים של טקסט, התרגשו וקנו את ויין באוקטובר 2012 קצת לפני ההשקה הרשמית שלהם. והשאר היסטוריה. ואז, פתאום, כאילו משום מקום, טוויטר הודיעו על סגירת האפליקציה. ויין אף פעם לא נהייתה באמת פופולרית בארץ, לעומת רשתות חברתיות אחרות, אבל לי היה אותה, והייתי עוקב אחרי אנשים בה ובודק אותה על בסיס יומי. אז אני חושב שאני מספיק מבין בה כדי להספיד אותה. עכשיו, אפשר להסתכל אחורה על ההשפעות של ויין על עולם ההיפ-הופ (הרבה שירים השנה התפרסמו בזכות שימושם בויינים) או אפילו תעשיית הבידור כולה. אבל מה היו השפעותיה של האפליקציה על עולם הקומדיה? הבה נבדוק.

הכוכבים הגדולים הראשונים של ויין היו, בדומה לטוויטר, אנשים שמפורסמים בעולם האמיתי. אני לא מדבר על אנשים ברמת בראד פיט או אפילו אשטון קוצ'ר, אבל שחקנים וקומיקאים. הכוכבים הגדולים של ויין בהתחלה היו אנשים כמו אדם גולדברג, שחקן האופי שאותו תזהו מדברים כמו "נקמת הפטיש העברי" או העונה הראשונה של פארגו, השחקן והקול של דוקטור ונצ'ור ב"ונצ'ור ברות'רס" ג'יימס אורבאניאק או הקומיקאי הצעיר בו ברנהם. יוצרים אלה השתמשו באפליקציה כהסחה מחייהם המקצועיים, שם כל דבר צריך לעבור אישור ופוקוס גרופס. בזמן שגולדברג מחכה לתקציב לסרט העצמאי הבא שלו, הוא יכול לעשות סרטון קטן על מה שהוא רוצה. הכוכב הגדול מבין כל אלה היה כנראה וויל סאסו, שחקן וקומיקאי שמוכר בעיקר מעברו בתכנית המערכונים של פוקס, MadTV. סאסו יצר עולם משלו בסרטוני הויין שלו עם דמויות ובדיחות חוזרות כמו: ארנולד שוורצנגר נוהג או לימונים שמתפרצים פתאום מהפה שלו.

אבל אחרי כמה זמן, ובדומה למה שקרה בטוויטר, הסלבים האמיתיים הבינו שיש להם דברים יותר חשובים מלכתוב בדיחות או לעשות סרטונים קצרים, מה שפינה מקום לשלב הבא: כוכבי הויין. כלומר אנשים שלא היו מפורסמים לפני האפליקיציה, והתפרסמו בזכותה. לרוב אלה היו אנשים מעצבנים, לא מצחיקים בצורה כואבת ומחורבנים באופן כללי. למשך הרבה זמן אם הייתם נכנסים לקטגוריית Comedy בויין, הייתם רואים את אותם בדיחות מעפנות על: הבדלים בין שחורים ולבנים, הבדלים בין גברים ונשים, פלוצים, בדיחות גזעניות ומכיוון שויין איפשרה גם לילדים ובני נוער ליצור תוכן בקלות, הורים ובית-ספר. פשוט מאות ילדים זבי חוטם עם סרטונים כמו "כשאמא שלך אומרת לך להוציא את הזבל", "כשאמא לא קנתה חטיפים במכולת", "כשהמורה נותנת לך שיעורי בית" וחרא כזה. וכמובן איפה שיש "קומדיה" באינטרנט, יש ממים. כל כמה חודשים איזה סרטון חדש היה מגיע, וכוכבי הויין היו מחליטים פה אחד: "כן! זה מצחיק! בוא נשתמש בסרטון הזה כרפרנס במקום לחשוב על פאנצ'ליין."

כמה מהעבריינים הנוראים ביותר שהשתלטו על דף ה"הכי נצפים" הם: בריטני פורלאן, שידועה בעיקר בגזענות וגניבת בדיחות וקרטיס לאופור שלא רק שייצר תוכן מזעזע, הוא גם בן-אדם נוראי מחוץ לאפליקציה שהואשם באונס של חברה שלו, שבמקרה גם הייתה משתמשת פופולארית באפליקציה. ויש גם "נערי הויין" בני נוער חמודים עם תספורות אופנתיות ובלי חוש הומור, שבסיס המעריצים שלהם מורכב ברובו מנערות צעירות שהקראש שלהן עליהם תהיה אולי ההכרות הראשונה שלהם עם אכזבה רומנטית. בשיאם נערי ויין אלה אפילו יצאו לסיבוב… טוב, לא הופעות, כי הם לא עושים שום דבר, אבל… סיבוב מפגשים, אני מניח? בו הילדות יכלו להצטלם איתם ואולי לגעת להם בשיער.

כן, בתקופה הזאת נראה שאין שום סיבה לשמור על האפליקציה. אבל אז משהו קרה… פתאום התחילו לצוץ ויינרים חדשים, גם הם לא מפורסמים ממקום אחר, שיצרו תוכן… מצחיק. אני לא אומר יצירות מופת אבל סרטוני שש שניות מצחיקים שבנויים לא על סטריאטופים וקלישאות אלא על הומור נונסנס, משחקי מילים ולעג למשתמשים הפופולריים. משתמשים כמו אארון צ'ונינג, כריס מלברגר וקול הירש. ועכשיו עם סגירת האפליקציה גם אנשים אלו יאבדו את המקום ליצירת תוכן שלהם ואפילו את הפרנסה שלהם. וזה קצת עצוב.

אבל, חזרה לשאלה: מה הייתה ההשפעה של ויין על עולם הקומדיה? אני זוכר כשהאפליקציה התחילה, אנשים צעקו "כושר הריכוז של הצעירים כל-כך קצר!" "זה העתיד, דברים יהיו רק בחמש שניות", אבל זה לא קרה. מפורסמים וחברות מדיה ניסו להשתמש באפליקציה, ראו שזה לא עובד, והמשיכו. אנשים עדיין עושים סדרות של שעה כל פרק וסרטים של שעתיים, אף אחד לא מתיישב לראות את הפרק החדש של סדרת הויין של "ברוקלין 99". וגם כגשר קפיצה למדיומים אחרים, האפליקציה נכשלה. הכוכבים הגדולים של ויין מקבלים במקרה הכי טוב (טוב להם. רע לנו.) תפקידים קטנטנים בסדרות ובסרטים גדולים ותפקידים ראשיים בזבל שיוצא ישירות לאינטרנט. ניסו לתת סדרת טלוויזיה לכמה מהכוכבים הגדולים שהזכרתי קודם, אך גם זה נפל, בין השאר בגלל האשמות האונס של אחד הכוכבים. אני מקווה שהאנשים המוכשרים באפליקציה ימצאו מקום בהמשך דרכם, אבל בסופו של דבר, אני חושב שזמנה של ויין, כמו הסרטונים שבה, בא והלך, בלי להשאיר יותר מדי רושם. ועכשיו לסיום ההספד, קטע מוזיקלי:

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=V-FXeu1gf7Y&w=560&h=315]

The post RIP Vine – הספד לאפליקציה ומהפכת הקומדיה שלא קרתה appeared first on ילדי הקומדיה.