צילום ויל פרל: Eva Rinaldi 

אחד מגדולי הקומיקאים של דורנו, ויל פרל, חוגג היום (16 ביולי) את יום הולדתו ה-58. האיש שהביא את הנונסנס הקולנועי לשיאים חדשים, פרץ לתודעה ככוכב בולט של התוכנית האגדית "Saturday Night Live", ומאז הספיק לככב בשלל סרטי קומדיה שהפכו לאבני דרך בז’אנר – מ-Anchorman ("הרי החדשות") ו-Step Brothers  (אחים חורגים) ועד Talladega Nights (לילות טלדגה) וזולנדר (Zoolander). 

אבל מה הופך את ההומור של ויל פרל לכל כך מיוחד? כדי להבין את סוד הקסם שלו, שוחחנו עם הקומיקאי והסטנדאפיסט תומר פישמן, שהגדיר את פרל כ"אחד מאבות היסוד של הקומדיה שלי".

"הוא מלך הנונסנס. הוא בעצם אחת הסיבות שנהייתי קומיקאי", אומר פישמן. "ברגע שראיתי את ההומור שלו, הבנתי שיש מקום להומור נונסנס טהור, דמויות מופרכות. פעם ראשונה שראיתי מישהו עושה את זה ככה. וידעתי – אני רוצה להיות כזה".

פישמן (בן 42, בזוגיות+1), פרץ לחיינו ב"פרויקט ביפ" כחלק מההרכב הקומי חמלל"ו יחד עם אסי גל ועידו פרנקל. בשנת 2012 השתתף בתוכנית המערכונים "מצב כפית", מבית היוצר של "דומינו גרוס", שאופיינה בהומור נונסנס ממש כמו של פרל: "תמיד אהבתי הומור נונסנס. אהבתי את פלטפוס, דומינו גרוס, עד שהצטרפתי אליהם בעצמי. כשהתקבלתי לדומינו גרוס, ויל פרל היה המודל לחיקוי עבורי, עד שגיבשתי את הקול הקומי שלי". 

את הרגע שבו גילה את פרל, פישמן זוכר היטב: "זה היה בטיול במזרח, אחרי הצבא. ישנתי באיזה גסט-האוס, ומישהו פשוט שם את הסרט והרי החדשות ואז לא ידעתי עדיין מי זה ויל פרל. הוא אמר לי, 'אתה לא מבין, זה אחד המצחיקים'. פתאום היה לי רגע של גילוי. הבנתי שאני רוצה לעסוק בקומדיה. זה היה מהפכני בשבילי."

והרי החדשות

בסרט והרי החדשות, פרל מגלם את רון בורגנדי, מגיש חדשות בטלוויזיה המקומית של שנות ה-70 – דמות שמנסה לשדר רצינות וממלכתיות, אך נחשפת כאידיוט גמור וחסר מודעות.

"הוא לקח דמות הכי ממלכתית – מגיש חדשות – והפך אותה למפגרת לגמרי", מסביר פישמן.
"הוא אומר את כל מה שכתוב על הפרומפטר, בלי להבין. זה הכי כיף – לקחת דמות שאמורה להיות עם סמכות ולפרק אותה לגמרי. אתה לא מבין איך בן אדם כזה בכלל קיים – והיופי זה שהוא לא באמת קיים. זו הקריקטורה."

אוסטין פאוורס

ההופעה הראשונה של פרל בקולנוע הייתה בסרט אוסטין פאוורס: מרגל עם סגנון, אי שם בשנת 1997, בתפקיד עוזרו של ד"ר איוול: "יש שם סצנה מטורפת שהוא נופל לבור, ממשיך לדבר ולצרוח במשך דקות – פשוט קלאסיקה."

פישמן רואה בפרל ממשיך דרכו של מייק מאיירס, הלא הוא אוסטין פאוורס: "ויל לקח את הנוסחה של מייק מאיירס עם הדביליות – אבל נתן לה טוויסט. הוא עשה אותה הרבה יותר גסה, ולקח אותה צד אחד קדימה".

Old Scholl

סרט נוסף שבו אפשר להתרשם מההומור של  פרל הוא Old School    ("מועדון החברים") –  קומדיית קולג' קלאסית, שבה פרל מגלם גבר בשנות השלושים לחייו שמקים עם חבריו אחוות סטודנטים כדי לחזור לחיי הקולג'. "זה אחד הסרטים הטובים שראיתי. כמו ב'והרי החדשות', גם פה פרל במקום שהוא לא אמור להיות בו – אבל הוא מתעקש להיות שם, ובצורה הכי מטופשת שאפשר."

מוגאטו

גם הופעתו הבלתי נשכחת כ"מוגאטו" – מעצב האופנה האקסצנטרי בסרט זולנדר  נחרטה בזיכרונו של פישמן: "הוא היה פשוט דמות ביזארית בטירוף. הברון הפאשניסטי הפסיכי הזה… כל שנייה שלו על המסך היא חגיגה."

אין ספק שוויל פרל, גם כשהוא בן 58, ממשיך להשפיע על דורות של קומיקאים – לא רק בזכות התסריטים והדמויות, אלא בזכות הרוח החופשית, הביזארית והכנה שהוא מביא למסך. "אני פחות מתחבר להומור מציאותי. אני אוהב את המופרך, שזה סוג ההומור של ויל פרל", אומר פישמן. "זה הומור שלא מנסה להיות חכם או פוליטי. הוא פשוט שם כדי להצחיק בגדול, בטיפשות, בטוטאליות, וזה – בעיניי – הכי מצחיק שיש."

The post יום הולדת למלך הנונסנס: מה סוד ההומור של  הקומיקאי ויל פרל? appeared first on ילדי הקומדיה.

יש רק פול ראד אחד. אין אף אחד כוכב הוליוודי אחר עם הקריירה של פול ראד, ועם התדמית של פול ראד. אבל בצורה מסויימת יש גם יותר מפול ראד אחד, כי לפול ראד יש לפחות שתי קריירות שונות ונפרדות בהוליווד, קריירה מיינסטרימית בה הוא כוכב של קומדיות רומנטיות וסרטי גיבורי על גדולים, וקריירת אינדי בה הוא מופיע בקומדיות עצמאיות משונות ומערכונים ביזאריים. העיסוק הזה בפול ראדים רבים הוא גם הקונספט של הסדרה הקומית החדשה בכיכובו בנטפליקס Living With Yourself, שרק יצאה בחודש שעבר וכבר הספיקה לאכזב מאות אנשים ולהיכנס לרשימת ״עשר הסדרות הגרועות של נטפליקס״ ב״טיים אאוט״.

ראד פרץ לראשונה לחיינו ב-1995, שהופיע בקומדייה הקלאסית ״קלולס״ בתור ג׳וש, מושא אהבתה/ אחיה החורג של גיבורת הסרט שר הורוויץ. ראד היה בן 26 שצילם את ״קלולס״ וכבר נראה צעיר לגילו (הוא כיום בן 50, ועדיין נראה בשנות השלושים לחייו). אחרי קלולס המשיך ראד לשחק חתיכים מגניבים בסרטים כמו ״רומיאו ויוליה״ של באז לורמן, ונראה שימשיך לקריירה יציבה כבחור חמוד בקומדיות רומנטיות. אבל אז ב-2001 הגיע סרט קטן בשם ״Wet Hot American Summer״. הסרט, פארודיה ביזארית על סרטי מחנאות קיץ בו השתתפו גם איימי פולר, ג׳נין גרופאלו ובראדלי קופר, נכשל בקופות ובקרב המבקרים אך הפך במהלך השנים לסרט קאלט אהוב במיוחד. ראד גונב את ההצגה בתור אנדי, מדריך קייטנה דוש, חתיך ומטומטם שמשגע את הבנות ונותן לילדים לטבוע. 

לאחר כישלונו של הסרט, כוכבים רבים אחרים היו נבהלים וחוזרים לנתיב הקומדיות הרומנטיות המיינסטרימיות, אבל לא ראד , הוא פעל אחרת. ראד המשיך לשתף פעולה עם יוצר Wet Hot American Summerדייוויד וויין, בסרטים כמו קומדיית המערכונים המטורפת The Ten, ופארודיית הקומדיות הרומנטיות המעולה They Came Together, והופיע בסדרת פריקוול וסדרת המשך ל-Wet Hot American Summer בנטפליקס. כך בעצם הצליחה הקריירה השנייה של פול ראד. 

לראד יש את כל הנתונים להפוך לכוכב מיינסטרימי לחלוטין, הוא חתיך, מצחיק, בעל תדמית של אדם נחמד מאוד. אבל הוא בחר למלא את הקריירה שלו עם הופעות במערכונים מוזרים של הצמד ״טים ואריק״, הופעת אורח בתור עצמו בה הוא נורה למוות בסיטקום המשונה של ״אדולט סווים״, Delocated, ועוד תפקידים קטנים ומוזרים, בזמן שהוא מופיע בקומדיות שוברות קופות כמו ״בתול בן 40״ ו״והרי החדשות״, וסיטקומים מצליחים כמו ״חברים״ שם שיחק את בן זוגה של פיבי. האהבה של ראד לקומדיה מוזרה עוקבת אחריו אפילו להופעות שלו בתכניות אירוח, כמו "הראנינג גאג" שלו עם קונאן אובריאן, בה בכל פעם שהוא מתארח, במקום להראות קטע מהסרט החדש שהוא מקדם הוא מראה את אותו קטע מטומטם מסרט הטראש האמריקאי Mac and Me, חיקוי אי-טי משנות השמונים שהופק בשיתוף פעולה עם מקדונלדס שאין שום קשר בינו לבין ראד, חוץ מזה שהוא חושב שזה מצחיק. 

ראד יכול היה כל חייו להופיע בקומדיות רומנטיות כמו I Can Never Be Your Woman, אבל בחר גם להשתתף בפארודיית הקומדיות רומנטיות They Came Together לצד איימי פולר שם הוא לועג לתפקידים כאלו. בסרט הוא מתואר על ידי אחת הדמויות כגיבור הקומדיה הרומנטית המושלם ״נאה, אבל לא באופן מאיים, ויהודי אבל לא יותר מדי״, מתמזמז עם סבתו, וחולק סצנה עם מלצר שתקוע לו עמוד בתחת. הוא גם מופיע בסצנה הזו, אחת הסצנות המטומטמות והמצחיקות ביותר שאני זוכר בקולנוע:

ראד התראיין החודש לפודקאסט של קונאן אובריאן, וחשף שם פרט ששופך הרבה אור על הקריירה שלו. אובריאן מדבר שם על איך שנא תמיד לראיין שחקנים צעירים ונאים, שנראה ששום דבר רע לא קרה להם בחיים, וראד סיפר שהפחד שלו היה להיות כזה. פשוט איזו שחקן חתיך שקומיקאים כמו דניס מילר ישתמשו בהם בתור פאנצ׳ליין. אני חושב שראד בחר את דרך הקריירה השנייה הזו כדי להימנע מלהיות עוד שחקן חתיך שכולם שונאים. ״אני לא רק פרצוף יפה״ הוא אומר לנו ״אני גם אושיית קומדיה אלטרנטיבית!״

לא שזה תמיד עזר לו. אני תמיד חושב על הציטוט הזה של ג׳ף ווינגר מ״קומיוניטי״ על פול ראד: ״דת זה כמו פול ראד, אני רואה את המשיכה ואני בחיים לא ינסה לקחת את זה מאף אחד, אבל אני בחיים לא אעמוד בתור בשביל זה״. ציטוט עוקצני כזה הוא בדיוק מה שפול ראד מנסה להתחמק ממנו. זה ציטוט שמדבר על פול ראד, שחקן הקומדיות הרומנטיות החתיך, לא פול ראד, שחקן קומדיות האינדי המוזרות (וזה שזה נאמר על ידי שחקן קומדיות חתיך אחר, זה בהחלט מעניין). 

כעת הקריירה של פול ראד המיינסטרימי גדולה יותר מתמיד. יש לו תפקיד ביקום הקולנוע של מארוול, שכלל הופעה בסרט הגדול ביותר ביותר בכל הזמנים, ושני סרטים בכיכובו עם שלישי בדרך. הליהוק של ראד לתפקיד ״אנט-מאן״ בהחלט היה מעניין, כי הוא שחקן שידוע בעיקר בזכות קומדיות, והיה בן 47 ובעל קריירה ארוכה כשלוהק, לעומת צעירונים כמו כריס פראט וכריס המסוורת׳. אבל התברר שהסרט היה מאוד קומי, וראד מספיק חתיך ושרירי כדי לשחק לצידם. ועכשיו הוא מככב בסדרת נטפליקס, חלק חשוב בקריירה של כוכב ב-2019, ששואלת את השאלה: מה אם הייתה גרסה עוד יותר מושלמת לפול ראד? אבל לצערי, הסדרה הזו לא משהו. אני לא חושב שהיא גרועה כמו שעשו ממנה, אבל אני גם לא חושב שאתר The AV Club, טעו בביקורת שלהם שקומדיית השיבוט מרגישה בעצמה כמו שכפול לא מוצלח. לסיכום, אני לא חושב שהכישלון של הסדרה יאט את הקריירות של פול ראד. כי בסופו של דבר יש רק פול ראד אחד.

The post שני הפול ראד- הקומיקאי האינדי לעומת שחקן המיינסטרים appeared first on ילדי הקומדיה.

כמי שעוסק כבר הרבה זמן בתחום הקומדיה קשה לי לראות את הקומדיה מבודדת מההיסטוריה שלה. כדי להיות הבלוגר מספר אחת בנושא הקומדיה אצטרך לראות את הקומדיה הטובה בכל הזמנים. לשם כך גייסתי את החבר'ה מהשכונה, הבלוגרים לקולנוע, שיבחרו עבורי מהי הקומדיה הטובה בכל הזמנים. לא כולם התאפקו וחלק ציינו יותר מקומדיה אחת  (חלק הרבה יותר) בתירוץ הנכון והלא מגניב שאי אפשר לבחור רק אחת. באסה.

החלטתי להציג את הבחירות לא בצורה היררכית אלא לפי דברי הבלוגרים, כך שלא כולם זכו לקול שווה, אבל הצלחנו לשים קץ לדמוקרטיה. ובכל זאת, אלו הסרטים שזכו ביותר מקול אחד:  טיסה נעימה, והרי החדשות, הגביע הקדוש, מסיבת רווקות, ביג לבובסקי, בריאן כוכב עליון.

נשמח גם לדעת מה הבחירות שלכם.

***

עופר ליברגל (סריטה):

אין לי יכולת לבחור את  הקומדיה הגדולה בכל הזמנים – וגם לצמצם ל-10 הוביל לוויכוחים קשים עם עצמי. והמיטב של הקומדיה הקולנועית הוא לא פעם אנרכיה,  כך שרשימה  תחמיץ את המטרה. אז הנה 25 סרטים המבטאים צדדים שונים של קומדיה קולנועית – חלקם לא נטו קומיים (אבל בכל זאת מצחיקים מאוד) וכל אחד מהם מוסיף משהו לתמונה של הקומדיה הקולנועית כפי שאני תופס אותה:

פריז הישנה:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=rXNwI4uRmSs]

שרלוק ג'וניור:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=4nT5vNb7NBk]

 אורות הכרך:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=C_vqnySNhQ0]

מרק ברווז:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=VKTT-sy0aLg]

האלזפופין:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=qkthxBsIeGQ]

(אנחנו עוד נחזור אליו)

עמיחי חסון (תת מודע זמני):

קשה לי לבחור את "הקומדיה הטובה בכל הזמנים", צריך לחשוב על זה. אם פותחים את ההגדרה לסתם קומדיה שאוהבים – אז"ממלכת אור הירח" (Moonrise Kingdom) של וס אנדרסון היה סרט שהצחיק אותי מאוד, ודוקא בגלל ההגשה הכמעט אגבית של ההומור בסרט, שמתנהל בתוך עולם משלו, בדיוק כמו האי שבו הוא מתרחש.

ממלכת אור הירח:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=x0Zu8mumg-M]

***

יאיר רוה (סינמסקופ):

הדרך היחידה שלי להכתיר את הקומדיות הכי טובות היא לחזור לנקודה שבה גיליתי לראשונה את הדבר הזה שנקרא ״להתגלגל מצחוק״. זה התחיל עם ״טיסה נעימה״ ו״האחים בלוז״ ו״מאש״. אני חושב שאלה שלושת הסרטים שכנער פשוט צחקתי בהם הכי הרבה והכי חזק. כל שאר הקומדיות האדירות שאני אוהב של לוביטש ופרסטון סטרג׳ס, זה הכל היכרות מאוחרת. אבל ההתלהבות הראשונה היא מהסרטים הראשונים ההם.

טיסה נעימה:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=ZqtNxNRCcGg]

האחים בלוז:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=ujxDA9VsQG4]

מאש:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=y-JCQep-H3Y]

***

עופר ליברגל (סריטה):

להיות או לא להיות:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=7W_B10VbYjI]

סיפור פאלם ביץ':

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=IovYPrzT8Vk]

שיר אשיר בגשם:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=D1ZYhVpdXbQ]

הדירה:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=KCikRrtJirs]

שמונה וחצי:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=OtDQOF_pU8A]

(אנחנו עוד נחזור אליו)

ימית (אישה הולכת לקולנוע):

הקומדיה שלי, שלנצח תישאר הטובה ביותר בכל הזמן היא כמובן "חמים וטעים", סרטו של בילי ויילדר מ- 1959 עם טוני קרטיס, ג'ק למון ומרילין מונרו.

לא כתבתי עליו אמנם פוסט שלם אבל הנה קטע קצר מפוסט אחר בבלוג שלי שמדבר על הסרט.

חמים וטעים:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=NMqcICtij0M]

***

אור סיגולי (סריטה):

אני מקווה שאתה יודע שהשאלה שלך – מהי הקומדיה הטובה ביותר בכל הזמנים – היא שאלה מרושעת ולא הוגנת, כי היא יכולה להכניס אנשים כמונו לסחרור שלא נצא ממנו. אין שום סיכוי שאני מצליח לחשוב על קומדיה אחת, ולעמוד מאחוריה בלי להתחרפן.

הפקטור שלי לקומדיה טובה היא קומדיה כזו שהופכת להיות מצחיקה יותר ויותר ככל שצופים בה יותר. ניסיתי לחשוב מהן הקומדיות שצפיתי בהן הכי הרבה פעמים, וכל צפייה רק גרמה לי לצחוק בכל פעם יותר.

אחרי מאמצים כבירים הצלחתי לצמצם לעשירייה. באמת שניסיתי לצמצם ליותר, אבל לא הצלחתי:

בית החיות:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=q7vtWB4owdE]

והרי החדשות:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=KoSmxnBXMGU]

הגביע הקדוש:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=9V7zbWNznbs]

אהבה במלחמה:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=3UI_T2Eq2bc]

רעם טרופי:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Odd8Zdhuj9o]

מסיבת רווקות:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=a6gChlcBDmQ]

ד"ר סטריינג'לאב:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=vuP6KbIsNK4]

קיץ אמריקאי חם ורטוב:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=0wjt8n25VfM]

מת על המתים:

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=W4tVH7BPb-Q]

***

עופר ליברגל (סריטה):

רכבות שמורות היטב:

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=UCsb2oiXE-A]

פלייטים:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=nMWq40YtexY]

צוללת צהובה:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=teOSx4HgosI]

תעלת בלאומליך:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Qw_NHPc2CR8]

ברוסטר מקלאוד:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=JJYREhV08JA]

(אנחנו עוד נחזור אליו)

אלי מורנו (בלוג הקולנוע והטלוויזיה של אלי מורנו):

קשה לי להיכנס להגדרת הטוב בכל הזמנים, אותי מצחיקים סרטים מסוימים בזמנים מסוימים, וזה משתנה. אני מאוד אוהב את אנה פאריס וראיין ריינולדס ב"רק ידידים", בעיניי זה תופס את הצביעות בתרבות הפופ והערצת הסלבס, ואני גם אוהב מאוד את "יחצ"ן המסיבות" עם ראיין ריינולדס וטארה ריד. בקיצור אני פריק גדול של קומדיות אמריקאיות שהעיקר בהן הוא אנשים מצחיקים וסיטואציות מצחיקות עכשוויות עם התייחסות לתרבות פופולארית. כזה למשל הוא גם הסרט "מסיבת רווקות" עם כריסטין וויג, ואלו הסרטים שמצחיקים אותי מאוד.

רק ידידים:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=c_GepyMkDRw]

יחצ"ן המסיבות:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=lOyxm5R63RM]

***

איתן גפני, נועם סטולרמן ורודי קיסלר (רוזבאד):

וואו, זה כמעט בלתי אפשרי. גם אם נתאמץ חזק לא נוכל לבחור אחד, אבל אם נחלק את תשובתנו לשלושה חלקים, זה ודאי ייראה כך:

ראשית כל, צ'ארלי צ'פלין, ובעיקר "זמנים מודרניים" ו"הדיקטטור הגדול". לא ממש צריך לפרט כאן, אבל השילוב בין הסלפסטיק האלמותי לביקורת החברתית הוא מושלם.

שנית, ושלושה-ארבעה עשורים לאחר מכן, זה יהיה חבורת מונטי פייתון עם "הגביע הקדוש" ו"בריאן כוכב עליון", בשוויון עם האחים צוקר עם "טיסה נעימה" ו"קנטאקי פרייד מובי". הנונסנס הוא עיקר העניין כאן, ובשני המקרים מדובר בהתבססות על חומר קיים (במקרה של פייתון – אגדות נוצריות והביבליה החדשה, במקרה של האחים צוקר – קולנוע פופולרי).

שלישית ואחרונה, אין ספק שהגיבור המופרע ביותר של הקולנוע העכשווי הוא סשה ברון כהן, ובעיקר "בוראט" שלו. כהן הוא כנראה היורש הראוי ביותר לאותו צ'אפלין שבחרנו בהתחלה, אבל קיצוני הרבה יותר (בהתאם לרוח התקופה) ואחד שלא מפסיק להפתיע ברעיונות הרדיקליים שלו ובביקורת החריפה על אמריקה. באיזשהו מקום, זה אולי אפילו השילוב האולטימטיבי בין הבחירה הראשונה לבחירה השנייה שהזכרנו כאן, אבל גם הרבה מעבר.

זמנים מודרניים:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=DfGs2Y5WJ14]

קנטאקי פרייד מובי:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=mypS7VfwZLI]

הדיקטטור הגדול:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=yypR80BLEo4]

בוראט:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=LV5M9dXWOKQ]

בריאן כוכב עליון:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=4MwJOnleriM]

***

עופר ליברגל (סריטה):

הטרמפיסט:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=VxC6wJ-YhgY]

ז. זה זיוף:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=TMkZWWLHGXU]

רוח החופש:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=zp-bT0wO7MM]

7 יפיופות:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Mx2GoEV5yf0]

שושנת קהיר הסגולה:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=SRSyme8tFqU]

(אנחנו עוד נחזור אליו)

רותם יפעת (יפעת, רותם יפעת):

ביג לבובסקי – כי גם סחים ייהנו מסרט הסטלנים הזה. עיוות מוגזם, על גבול הלא הגיוני של המציאות יוצר מצבים קומיים וביקורת מבריקה על החברה. וגם כמובן כולל גגים נפלאים.

 ביג לבובסקי:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=iMuFYnvSsZg]

***

עופר ליברגל (סריטה):

הטיול:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Xxq-I_e_KXg]

סוף העולם:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=n__1Y-N5tQk]

גם עופר ליברגל בחר בביג לובוסקי, בריאן כוכב עליון ובהרי החדשות

(אנחנו לא נחזור אליו)

The post מהי הקומדיה הטובה בכל הזמנים? appeared first on ילדי הקומדיה.