The post סדרות הקומדיה המועמדות לגלובוס הזהב | מה ההימור שלנו? appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>חמש סדרות קומדיה הוכרזו אתמול (ג') כמועמדות לפרס גלובוס הזהב 2023. הטקס ייערך ב-10 בינואר, וישודר ברשת NBC. את הטקס עצמו ינחה הקומיקאי ג'רוד קרמייקל, ואלו סדרות הקומדיה המועמדות – היחידות שמעניינות אותנו.
לקבלת עדכונים
רק רוצחים בבניין
סדרת קומדיית הפשע רק רוצחים בבניין הייתה שינוי מרענן בלוח המשדרים של שירותי הסטרימינג ומהסדרות הבולטות של דיסני פלוס למבוגרים. הסדרה, שהחזירה את סטיב מרטין ומרטין שורט למסכים עם תגבורת של סלינה גומז, מספרת על שני קשישים ובחורה צעירה שמגלים שהרתחש רצח בבניין. לכן הם מחליטים לעשות מה שעושה כל אדם בן ימינו, לפתוח פודקאסט שיפענח את התעלומה, אבל רק של רוצחים בבניין, ולכן בכל עונה צריך להיות רצח מפוענח בבניין.
אמנם הסדרה מופרכת ברובה וגם די צפויה. אבל האינטראקציה בין הדמויות יוצרת הרבה יותר מרק עניין ומצליחה אף להלהיב לפעמים, ואפילו לרגש, אם כי חובבי הסלאפסטיק של השניים ימצאו שהמינון נמוך מדי.
קראו עוד:
סדרות הקומדיה המועמדות לאמי 2022
ההיסטוריה הארוכה והמוזרה של משפחת אדמס
וונסדיי
גילוי נאות: אני באמצע הסדרה. הדבר הראשון שחשבתי על הפרק הראשון, "אוף, טים ברטון הרס את הקומדיה של משפחת אדמס", שנוצרה בשנות השלושים, קיבלה סדרת טלוויזיה בשנות השישים וזכורה לבני גילי מהסרט בשנות התשעים. סדרת הקומדיה הגותית זונחת את רוב בני המשפחה ומתמקדת בגיבורה הבלתי מעורערת של המשפחה מאז ומתמיד, וונסדי עם המבט המקפיא והצמות השחורות. גם כאן התעלומה משתלטת קצת על הקומדיה , אך יש רגעים שנונים לעיתים. ואחרי שנות יובש בהשראה מצד ברטון יש כאן החזרת עטרה ליושנה.
אבוט אלמנטרי
אבוט אלמנטרי הוא סיטקום מוקומנטרי שכבר היה מועמד לאמי. הוא נוצר על ידי קווינטה ברונסון עבור ABC ומשודר גם בדיסני פלוס. הסדרה היא "המשרד" של בית ספר. צוות דוקומנטרי מתעד את חייהם של מורים העובדים בבית ספר יסודי חסר מימון בשם ווילארד ר. אבוט. רוב המורים לא שורדים את השנה הראשונה.
הדוב
עוד נציגות לדיסני פלוס. הסדרה שהתחילה בהולו תפסה תאוצה בשירות הסטרימינג של דיסני, אם כי לא ברור למה נכנסה לקטגוריית הקומדיה. "הדוב" מתחילה עם חזרתו הביתה – לשיקגו – של כרמי (ג'רמי אלן ווייט, "חסרי בושה") – שף מבריק שעבד במסעדות הטובות ביותר בעולם תחת שפים מתעמרים, זכה בפרסים וקטף אינספור שבחים. הוא נוטל על עצמו את ניהול המסעדה הכושלת של אחיו ומפנה עורף לקריירה המרשימה שלו. אבל מה קומדיה מה?
האקס
האקס היא דרמה קומית על גבול הקומדיה על קומיקאית ותיקה ומוערכת שנמצאת בשלהי הקריירה. בניסיון לעצור את הדעיכה שלה, היא חוברת בלית ברירה לכותבת צעירה ובין השתיים נרקם קשר מורכב. הסדרה נוצרה על ידי לוסיה אניאלו, פול וו. דאונס וג'ן סטצקי עבור HBO מקס ומשודרת בישראל – בהוט וביס.
ההימור שלנו
למרות שאנחנו חושבים שרוב הסדרות כאן הן על גבול הקומדיה, התחושה שלנו היא שהעיתונאים שבוחרים את הסדרות יפרגנו לקומיקאים הוותיקים מ"רק רוצחים בבניין", ואפילו בצדק.
להזמנת הרצאה:
דרור, 0547454667
The post סדרות הקומדיה המועמדות לגלובוס הזהב | מה ההימור שלנו? appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>The post ההיסטוריה הארוכה והמוזרה של משפחת אדמס appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>מכירים את משפחת אדמס? נו, הסרט ההוא מהניינטיז, עם היד. איזו משפחה משוגעת, מאיפה הביאו את הרעיון הזה?
את המשפחה הנורמלית-לגמרי הזו הכרתי כמו כולם בסרט מ-1991, זה של ברי זוננפלד הזכור בין היתר בגלל הליהוק המופלא של ראול ג'וליה, אנג'ליקה יוסטון והיד של הקוסם כריסטופר הארט שהתרוצצה בבית מנותקת לחלוטין מכל הקשר, גוף או קול ובכל זאת הצליחה לתקשר מצוין. מאיפה הביאו את הרעיונות האלה? לא המציאו אותן בניינטיז – מסתבר שלמשפחת אדמס יש היסטוריה ארוכה ומעניינת מאוד.
בסך הכל הם משפחה נורמלית לגמרי עם שני הורים, גומז ומורטישה, שאוהבים מאוד אחד את השני ואת הילדים וונסדיי ופאגסלי, וגם את סבתא, את הדוד פסטר ושלל קרובים אחרים כמו הדודן "זה" והדודניות פלורה ופאונה (צומח וחי!). הם גרים בטירה מרווחת עם חיית המחמד האהובה "דבר", כף יד עצמאית וחברותית, ויש להם רק מוזרות אחת – עניין עז בכל דבר מקאברי ואפל. "טיש" לובשת רק שמלות גותיות צמודות להפליא, מגדלת צמח טורף ורדים (באגרטלים היא שמה רק את הקוצים). גומז הוא עורך דין אך אינו עוסק במקצוע. הוא אוהב להתלבש בהתאם בחליפות פסים ובשפמפם אופנתי. וונסדיי מתעניינת בעיקר בעכבישים ובלחסל את אחיה פאגסלי, ופאגסלי, ובכן, הוא פאגסלי, שמנמן, בלתי פגיע ועליז תמיד. הוא מזכיר מאוד את הדוד פסטר שהזרם שלו יכול להדליק נורה אם שמים לו אותה בפה.
ובכן. מאיפה כל זה הגיע? את המשפחה המציא צ'רלס אדמס (הא!), מאייר אמריקני, שבעצמו חיבב כל דבר מקברי ואפל. אדמס נולד ב-1912. בגיל עשרים התחיל למכור איורים ל"ניו יורקר", ועוד קודם לכן טיפל בגרפיקה של מגזין סיפורי בלשים. הוא התלונן שהיה צריך למחוק את הדם מגופות בזירות פשע – הקומפוזיציה עם הדם היתה הרבה יותר מעניינת לדעתו.
ב-1938 הופיע ב"ניו יורקר" האיור הראשון של משפחת אדמס. בתחילה אלה היו רק קריקטורות של דמויות נטולות שמות. הקריקטורה הראשונה הייתה של אם המשפחה ומשרתה – דמויות שקיבלו אחר כך את השמות המוכרים, מורטישה ולארץ'. ההשראה למורטישה היתה אשתו הראשונה של אדמס, ברברה – אבל אומרים שגם אשתו השנייה, שגם לה קראו ברברה, הזכירה אותה מאוד. היא הייתה עורכת דין, חריפה וזוממת. מזכיר אולי למישהו גם את גומז?
וצירופי המקרים אפילו לא נגמרים כאן. את ההשראה למקום המגורים של המשפחה קיבל אדמס מבית דומה ברחוב אלם.הבחירה ברחוב אלם לשם של סרט אימה נידח מהאייטיז כנראה לא הייתה קשורה.
ברברה השנייה טיפלה בעניינים החוקיים של משפחת אדמס המאויירת, ואלו החלו להיות די סבוכים אחרי חתונתם ב-1954. ואלו החלו להיות סבוכים כי המשפחה הפופולרית עמדה לקבל בקרוב סדרת טלוויזיה משלה!
הסדרה – שהיא עדיין מצחיקה ואקטואלית – רצה במשך שתי עונות ארוכות בשנים 1964-1966, הסדירה את נושא קשרי המשפחה – סבתא היא אמא של מורטישה, והדוד פסטר הוא הדוד שלה. היא הכירה לעולם דמויות בלתי נשכחות כמו בן הדוד "זה", חביב הבנות ארוך השיער אך נטול הפנים, ו"דבר", יד המחמד. "דבר" חי בתוך קופסאות ולא כל כך אהב לצאת מהן – נוח מאד כי האפקטים המיוחדים עוד לא התקדמו מספיק כדי לאפשר לו לטייל חופשי בבית. הסדרה הפכה לקאלט מטורף והביאה אחריה עוד המון גרסאות – שני ספיישלים, סדרת אנימציה וסרט טלוויזיה בשנות השבעים, סדרת משחקי מחשב בסוף שנות השמונים, ועוד שתי סדרות – אנימציה ומצולמת – בשנות התשעים, לצד הסרט המצליח. גם בשנות האלפיים העניין לא פסק, וב-2010 רץ בברודווי "משפחת אדמס: המחזמר".
הגרסאות המוכרות ביותר של המשפחה הן עדיין סדרת הטלוויזיה משנות השישים והסרט. העיצוב האיקוני בהן דומה מאד וגם ההומור המקאברי אך האוהב, אבל האפקטים בסרט מעודכנים מאד – "דבר" מתרוצץ לו, לא קשור לשום קופסה, והדלתות הנסתרות, הכספות עמוסות כלי המשחית וקרבות הסיף של גומז ופסטר נראים ריאליסטיים בהרבה. הדוד פסטר גם הפך מדוד של מורטישה לאחיו של גומז (וסבתא הפכה לאמא של שניהם) – זה כנראה כדי לקדם את העלילה, שעסקה בשובו של פסטר למשפחה אחרי היעדרות ארוכה. אמנם בסרט קוצצו כל מיני אלמנטים שלא היה מקום לפתח – כמו מערכת היחסים של מורטישה עם הצמח הטורף שלה או תמנון המחמד אריסטוטל – אבל החשוב מכל נשאר: כולם עדיין אהבו מאד זה את זה.
זה פשוט לא נגמר. כי משפחת אדמס היא משפחה כל כך חיובית, אוהבת ותומכת, שכולם מחזירים לה אהבה ומוכנים בקלות לסלוח לה על המוזרויות הקטנות שלה.
וצ'רלס אדמס ידידנו? הוא המשיך לאייר את משפחת אדמס עד מותו ב-1988. כן, קרוב מאד לתחילת העבודה על הסרט ההוא. צירוף מקרים? אני לא חושבת.
The post ההיסטוריה הארוכה והמוזרה של משפחת אדמס appeared first on ילדי הקומדיה.
]]>