תמונה: מרדכי סנדרס. לינק בהמשך הכתבה

אין ספק, ישראל נמצאת באחת השעות הקשות ביותר שלה. המתקפה חסרת התקדים והאכזרית של חמאס ב-7 באוקטובר, שגבתה את חייהם של יותר מ-1300 ישראלים, הותירה אותנו המומים, כואבים וחרדים. אבל דווקא עכשיו, כשאנחנו בשיא השפל, זה בדיוק הזמן לנסות להתמודד עם המצוקה הנפשית שלנו באמצעות הומור.

המשפט "צחוק הוא התרופה הטובה ביותר" הוא לא קלישאה – מחקרים רבים מצאו שצחוק מחזק את מערכת החיסון, מעלה את מצב הרוח, מפחית כאב, מחזק את החוסן האישי והחברתי ומגן מפני ההשפעות המזיקות של מתח וחרדה. אז כדי להעלות את המורל, ולחזק אתכם בתקופה הלא קלה הזאת, הנה כמה סרטונים וממים על המצב שנקווה שבכל זאת יגרמו לכם לחייך ולצחוק ובעיקר – לשמור על שפיות.

"זהו זה" – משדר מיוחד עם ילדי עוטף עזה

בזמן מלחמת המפרץ שפרצה בשנת 1990, התוכנית "זהו זה" עזרה לנו להפיג את המתח והפחד לזמן קצר ולהתנתק קצת מהאיומים של סדאם חוסיין נגד ישראל. 33 שנה אחרי, "זהו זה" חזרה להרגיע אותנו עם משדר מיוחד שמטרתו, כפי שערוץ כאן הגדיר זאת – לאפשר לנו לנשום.
ואכן, חברי "זהו זה" – דבל'ה גליקמן, מוני מושונוב, אבי קושניר וגידי גוב (ללא שלמה בראבא), העניקו לצופים שעה שאפשרה לנו לקחת מרווח נשימה מכל סרטוני הזוועה ועדכוני החדשות הבלתי פוסקים.
חברי "זהו זה" ביצעו שירים מרגשים כמו "נוף ילדות" של שלמה ארצי, "זה יבוא" עם ריטה, "שיר לשירה" של קורין אלאל וקינחו ב"לא קלה דרכנו".
בהמשך גידי גוב ערך מעין "מסיבת גן" עם ילדים בני 9 מקיבוץ זיקים ודיבר איתם ברגישות ובהומור על המצב. ארבעת המנחים ראיינו ילדה מקסימה בשם אלה שנתנה תרגילים להפחתת חרדה והעלתה עם מוני מושונוב זיכרונות מהדמות האייקונית שלו – באבא בובה. המערכון שעסק בשאלה מה מותר לשאול עכשיו היה סאטירה במיטבה, ומערכון הזקנים היושבים על הספסל ומדברים על מה שקורה העניק אור של אופטימיות בתוך החושך.

לצפייה בפרק המלא של "זהו זה":

"ארץ נהדרת" בסרטוני תמיכה

תכנית הסאטירה "ארץ נהדרת" אמנם נמצאת בפגרה, אבל כוכביה לא יכלו להישאר אדישים למה שקורה והצטלמו לסרטונים שמחזקים את חיילי צה"ל ואת העורף.
אסתי וראובן, הלא הם ליאת הר לב וערן זרחוביץ', שלחו ברכת כמעט שבת שלום לחיילים ואיחלו "ישועות רכות, מטענים רבים, מפצלים שווים ותחתונים צחים".

 גם רועי בר נתן הצטלם לסרטון שמדבר על ההירתמות של אזרחי ישראל למען משפחות העוטף וחיילי צה"ל ברכישת ציוד והוכיח שיש לנו ארץ נהדרת.

רחל מאופקים – הגיבורה של המלחמה

רחל אדרי מאופקים, שהציעה למחבלים עוגיות ושתייה וכך הסיחה את דעתם בזמן שהיא ובעלה חולצו בידי הימ"מ, הפכה לסמל לניצחון על החמאס. סיפור ההישרדות מעורר ההשראה שלה וקור הרוח שהפגינה, זכו למחוות גדולות – מעוגיות שנושאות את שמה, ועד ציור גרפיטי של דמותה בלב תל אביב. מישהו אפילו קעקע את פניה על רגלו.
ברחבי הרשת הועלו מאות סרטונים וממים על רחל והתושייה שלה מול החמאס. הנה כמה מהם:

מם של מרדכי סנדרס

ביידן – המנהיג שעם ישראל צריך 

נאום התמיכה בישראל של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן היה קרן אור באפלה. ביידן הביע זעזוע מהטבח שחמאס ביצע, והזהיר את אויבנו מפני התערבות של ארצות הברית במלחמה. אם בעבר ביידן נתפס כזקן דמנטי שלא באמת יודע מה קורה מסביבו, הרי שהנאום שלו עורר בנו תחושה של ביטחון ותקווה.
בעקבות הנאום, הועלו ברחבי הרשת סרטונים וממים מצחיקים שמאדירים את נשיא ארצות הברית, למשל:

מם של נדב עם-שלום

שיטת העינוי נגד חמאס – שירים של מני ממטרה

צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם – האמנם? בסרטון שרץ ברשת נראים מחבלי החמאס כשהם כפותים כשברקע מתנגן במשך 8 שעות ברצף השיר "מני ממטרה". אין ספק שמדובר בעינוי אמיתי. מני ממטרה בעצמו כבר הדק ואישר שמדובר בתיעוד אותנטי, בינתיים נוצרו כמה סרטונים וממים על מני ממטרה

The post הומור וקומדיה בצל המלחמה – הסרטונים והממים מחרבות ברזל שמאפשרים לנשום appeared first on ילדי הקומדיה.

כמדי שנה הוכרזו המועמדים לפרס האקדמיה הישראלית. יש שם כל מיני אנשים שלא מעניינים אותנו, אלא רק היוצרים והכוכבים של הקומדיות, או כמו שקוראים לזה בכאן קומדיה או דרמה קומית, לא שונה בהרבה מגלובוס הזהב או מהאמי.

המועמדות בתפקיד שחקניות משנה בדרמה קומית או סדרת קומדיה

ואלו המועמדות לשחקנית משנה, כמעט כולן מהסדרה "המפקדת": גל מלכה המגלמת את חגית; כרמל בין, המגלמת את צימר; נועה אסטנג'לוב המגלמת את צליל; שחקניות משנה מועמדות נוספות הן לירון בן שלוש, חמוטל מ"שישו ושמחו"  ורותם סלע על תפקידה "בבלאדי מורי" – דנה לימוני.

המועמדים בתפקיד שחקן משנה בדרמה קומית או סדרת קומדיה

אצל שחקני המשנה בדרמה קומית או סדרת קומדיה יש טיפה יותר מגוון: איתי זבולון (טונה)

 על התפקיד במי שמע על חווה ונאווה – רז נשר, אלי גורנשטיין על דרוק ב"שישו ושמחו", דור הררי

 על כפיר ב"המפקדת", נועם אימבר  על "יוגב" בהמפקדת, עומר עציון על גור ב"בלאדי מורי"' ונתן דטנר על תפקיד החזאי הראשי ב"שישו ושמחו". 

תוכניות מערכונים וסאטירה

המועמדות לתוכניות המערכונים והסאטירה בן אלשוסמו סג'ניק, מכאן; ארץ נהדרת, שידורי קשת, 12; בובה של לילה, ערוץ הספורט; היהודים באים, כאן; זהו זה, כאן:

גם תסריטאי התוכניות באלו מועמדים, למעט אלשוסמו, וכן יגאל שילון מועמד לחוזרים לפספוסים.

תסריטאי דרמה קומית וקומדיה

 אדיר מילר מועמד כתסריטאי צומת מילר; גלית חוגי ונועה ארנברג על מי שמע על חווה ונאווה; סיגלית ליפשיץ ושלום הגר על שישו ושמחו; סתיו אידיסיס על בלאדי מורי;  עטרה פריש וניר ברגר  על המפקדת; ורובי דואניאס  ויניב פולישוק על סברי מרנן.

במאי דרמה קומית וקומדיה

הבמאים המועמדים הם אדיר מילר על צומת מילר, גורי אלפי אהרון על מי שמע על חווה ונאווה, יוגב יפת

על בלאדי מורי, סיגלית ליפשיץ ושלום הגר על שישו ושמחו, עטרה פריש על המפקדת ורובי דואניאס על סברי מרנן

שחקנית ראשית בדרמה קומית וסדרת קומדיה

ואלו המועמדות לתפקיד שחקנית ראשית לדרמה קומית או סדרת קומדיה: אלונה סער על נועה ב"המפקדת"; חנה לסלאו על נאווה ב"מי שמע על חוה ונאוה",יסמין עיון על שירה  ב"שישו ושמחו"; נעמי לבוב על מורי ב"בלאדי מורי", קרן מור על "מי שמע על חוה ונאווה" 

שחקן ראשי בדרמה קומית וסדרת קומדיה

אדיר מילר על אדיר מילר בצומת מילר; אקי אבני על אלחנן בשישו ושמחו; גל זייד על עופר בצומת מילר; נווה צור על נחום בשישו ושמחו; ושלומי טפיארו על ליאור בבלאדי מורי.

סדרות הקומדיה והדרמה הקומית המועמדות

• בלאדי מורי
• המפקדת
• מי שמע על חווה ונאווה
• סברי מרנן
• צומת מילר
• שישו ושמחו

טקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה יערך בבית דני ב- 28.3 וישודר בכאן 11.

The post מועמדי האקדמיה הישראלית לפרסי טלוויזיה בדרמה קומית וקומדיה 2022 appeared first on ילדי הקומדיה.

את השיר כתב והלחין הפיזמונאי קובי לוריא, ידידה הוותיק של המשוררת האגדית, כלת פרס ישראל לזמר העברי. בלכתה הורישה לנו נעמי אינספור שירים שהפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית ומכל אחד מהם נשקפת אהבתה לארץ ישראל היפה. נעמי, אלא מי?

נעמי שמר, משוררת ומלחינה, מעמודי התווך של הזמר העברי בישראל, כתבה והלחינה מאות שירים ללהקות צבאיות, להרכבים מוזיקאליים ולטובי הזמרים והזמרות בארץ. שיריה הפכו לחלק בלתי נפרד מפס הקול של החברה הישראלית.

הערב יבצעו חברי "זהו זה": שלמה בר אבא, גידי גוב, דב גליקמן, מוני מושונוב ואבי קושניר את שיר מקורי חדש במיוחד לתוכנית שתשודר הערב, חמישי, בשעה 21:15 ב-כאן 11.

לינק לשיר –  

מילים ולחן – קובי לוריא

The post הערב ב"זהו זה": שיר מקורי חדש לנעמי שמר, במלאת 18 שנים למותה appeared first on ילדי הקומדיה.

מה עוד היה לנו במלחמת המפרץ? חרדה מחוסר הוודאות ושום יכולת לדעת מתי זה יסתיים, הורים וילדים בבית, והרבה מאד וודו שמערב לטקס ומסיכות כדי להתגונן. מדי פעם נשמעים קולות על הסולידריות של אז – המדינה שחילקה לכל אזרח ערכת מגן מפני לוחמת אב"כ, ונחמן שי שהיה המרגיע הלאומי ועשה חזרות רבות על הקאצ'פרייז שלו "ולשתות הרבה מים". היום, לעומת זאת, קבלו את המענק לעצמאים שכדי לקבל אותו צריך להתגנב לבית שימוש שאינו בשימוש ולפתוח דלת שעליה שלט "זהירות נמר" ואת המענק למשפחות עם ילדים שנראה שבמעט כסף הכעיס הרבה מאד אנשים. אה, ודרישה לתפור לעצמכם מסיכה או לקנות ערימה – בעשרה שקלים ליחידה.

אז והיום, הצורך בפורקן של המתח בתקופה מלאה באי וודאות ניכר. אבל, האם הנוסטלגיה העזה לזהו זה מוצדקת? האם מה שהיה אז הוא באמת מה שהיינו צריכים – והיום כבר אין?

אז מה היה לנו במלחמת המפרץ? קודם כל, היה די הרבה. חוץ מזהו זה היה גם את "העולם הערב" הפרועה והמוצלחת לא פחות (אליה יש פחות נוסטלגיה, כנראה בגלל האבולוציה המעציבה של כוכביו), וגם "זבנג" – אז עדיין טור קומיקס בעיתון בודד ולא המפלצת הרב-זרועית של סוף העשור – הפליאה בבדיחות שכולם הכירו. מה שלא היה הוא ערוצים אלטרנטיביים – לא היו רשתות חברתיות וחוץ מפנזין או שניים שצילמו כמה יוד ביתניקים במכונת צילום ליד המזכירות כשאף אחד לא ראה, לא ממש היו ערוצים מעבר לאלה הרשמיים.

זהו זה מביאים את הבאבה בובה להציל את המצב:

היום, יש המון. יש את ארץ נהדרת, קבוע כל שבוע.

ויש עוד המון "רץ בווצאפ" מסוג כזה או אחר – ממים, סרטונים, בדיחות, משחקי מלים, קבוצות פייסבוק… המונים. כמו ב"צוק איתן", כוכבי הרשת עדיין איתנו ומנפקים בדיחות שחורות וציניות באופן קבוע. אבל לאף אחד מהם, כולל לארץ נהדרת, אין את מה שהיה לזהו זה – את מדורת השבט. אין את 100% אחוזי הרייטינג, ואין את הצימאון לשבוע הבא. המפה לשם נשלח מם או סרטון, ולפעמים יש גם סדרת סרטונים בתדירות כזאת או אחרת. אבל אין את ההמשכיות, את הציפיה ליום חמישי בשמונה וחצי ולשידור החוזר מחר באחת וחצי. אין בדיחה אחת שכולם שמעו, וחזרו עליה, והכירו, וצחקו ממנה עד שנכנסה ל-DNA הלאומי.

חוץ אולי משיר המרפסות, המנון הסגר של ארץ נהדרת:

האם הבדיחות דאז באמת היו יותר מוצלחות? אולי. אני לא ממש משוכנעת שהבאבא בובה יותר מצחיק מעופר ומאור, אבל ברור שהיתה לו יותר נוכחות ושהופעתו הקבועה, פעם בשבוע באופן קבוע, הפכה אותו לדמות מוכרת לא פחות מנחמן שי, או ברסימנטוב של ימינו. בטח יותר מוכר מעופר ומאור.

הבאבא בובה חוזר לעודד, זהו זה 2020:

בהשוואה בין זהו זה של אז ושל היום, נראה שעיקר ההומור מאד חיובי – הבאבא בובה לגמרי בא לעודד, השירים חביבים, הכל באווירה מאד נעימה, לא נשכנית או פוגענית. ועדיין ההומור מיזוגני לעתים וסטראוטיפי עד רמת הקרינג'. לזכותם אגיד שגם ההומור הממוסד של היום לא חף מסטראוטיפים, ולעתים קרובות אכזרי ופוגעני הרבה יותר.

על מה צחקו אז ועל מה היום? הנה העולם הערב מראים לנו שתאוות בצע לא נולדה במאה ה-21:

גם אז וגם היום צחקנו על ההגבלות, הבעיות ועל מה שצריך האדם הפשוט לעשות בסיטואציה הלא ברורה הזאת שנפלה עליו מגבוה. פוליטיקאים? דוברים? הם לא חסינים, ונשמו שפע עקיצות בנוגע למשה בר סימן טוב ובואו לבאס, ליצמן ויאיר נתניהו, כלומר ביבי, רק ביבי! אבל אנחנו בעיקר מחכים לשמוע מה יש להם לומר.

ההומור היום בעיקר ציני ועוקצני יותר. אם פעם העוקצנות היתה שמורה למחתרת של העולם הערב (כן, הם היו אז די מחתרתיים – בערוץ ניסיוני עם אפס תקציב ושני מנחים צעירים שלא ממש בטוחים מה לעשות עם הדבר החדש הזה, מצלמה), היום היא בכל מקום.

אפ פעם ההומור היה ברובו ממסדי ובחלקו הזעיר חתרני – היום הוא בעיקר חתרני, צץ לו מפה ומשם, מקבוצת פייסבוק וערוץ טלגרם, מיצרן ממים חצי-אנונימי למשנהו. ערכי ההפקה דווקא עולים – כל סרטון באפס תקציב נראה יותר טוב מרוב המערכונים בניינטיז. ההבדל העיקרי – אם פעם היה קשה מאד להתחמק מהסאטירה – היום צריך לחפש אותה באופן פעיל, ולהמשיך לחפש, אחרת לא תדע שיש עוד סרטון בסדרה.

לסיום, הנה עופר ומאור, הדבר הכי קרוב שיש לנו כרגע למתחתרת "העולם הערב", מאחלים לכם חג שמח בסרטון השלישי לענייני קורונה:

The post סאטירה לוחמנית ונוסטלגיה מתקתקה – אז והיום בבדיחות מצבי חירום appeared first on ילדי הקומדיה.

יונתן עמירן הכין לכולנו את מה שכל אחד צריך אחרי קרוב לחודשיים של סגר – מועדון קרב. בזום.

אייל כליף לא נרגע:

למה צריך סאטירה כשסין מכינה בעצמה סרטונים כאלה? תודה נדב איל!

קבלו אותו! נתנאל אלבום, כוכב השבוע, עם ממים של "ד"ר לס לא נרגע":

ואז מרינה קיגל הצטרפה:

גם מתן בלומנבלט לא טומן ידו בצלחת:

אוהד מילץ', יגבר!

ואנחנו רוצים להזמין את כולם לזכרון הנעים והמופלא של סיור המאה מטר של שושקה. רק בשביל זה היה שווה להשאר בבית:

אתם יודעים על מי כיף לצחוק? על חובבי סטיבן קינג. כלומר, על לא מי יודע מה חובבים שלו אבל עוקבים אחריו בטוויטר:

אמתי, בטח שאמתי.

נכון אלי גורשטיין? תראו מה הבת שלו כתבה לו:

הבת שלו זו רוני גורנשטיין.

חגילר, אבי הקומיקס הרמת גני, המציא רעיון של מיליון דולר:

עוד כאלה תמצאו כאן.

מכירים "רץ בווטסאפ"? אז את זה קיבלתי בווטסאפ. הקרדיט לצלמת (בימים כתיקונים) לירון כהן אביב:

ועוד אחד: טלי בלייכר אחאראית לפנינה הקטנה הזאת:

ואל תשכחו להכנס לאתר של כאן 11 ולראות את השידור של האיחוד המיוחד של זהו זה.

The post עוד בדיחות קורונה – ממים, ציוצים וסרטונים appeared first on ילדי הקומדיה.

לפני כשנה וחצי נערך כנס Comedy for a change ביזמת התסריטאי והיזם עמרי מרכוס בשיתוף חברת בני מורן.

אחת ההרצאות נגעה למערכונים ישראליים שעומדים במבחן הזמן. מתוך רשימה ארוכה של מערכונים וקטעים מצחיקים מסדרות ומסרטים, בחרו ליאור שליין, אבי כהן, דני קרפל, רועי בר נתן, עידו רוזנטל ולירון זייד כמה קטעים. קטעים אלו הוצגו בפני מדגם מייצג של תיכוניסטים, חיילים וסטודנטים. ילדי הקומדיה באיחור אופנתי מציג בפניכם את הממצאים, המערכונים הזוכים במבחן הזמן:

10. תעלת בלאומליך – סצנת השוטר (אפרים קישון)

9. משה והאורנג'דה – דודו טופז (מנחם זילברמן)

8. רבע עוף או בורקס – יוסי בנאי ורבקה מיכאלי (חנוך לוין)

7. מנצח המקהלה – שייקה אופיר

6. ספי ריבלין וג'וליאן שגרן – התזמורת

5. זהו זה – הפולניות במלחמת המפרץ (אילנה לופט ושלמה משיח)

4. יאצק – שלמה בראבא (פינה בזהו זה)

3. לול – לה מרמור

2. פסטיבל שירי דיכאון – הגשש החיוור (יהונתן גפן)

https://www.youtube.com/watch?v=p8wmX3k-TdE

1. מזמור לאזור – ניקוי ראש 

   https://www.youtube.com/watch?v=HKGL0RIigUY

The post המערכונים שעומדים במבחן הזמן appeared first on ילדי הקומדיה.

אריק שגב עשה הכל בחיים, היה סטנדאפיסט, כתב ללילה גוב, לאדיר מילר, ליצפאן, לארץ נהדרת, למיטב התכניות של ביפ (החטא ועונשו), ערך בעיתון כולנו, שיתף פעולה לאורך השנים עם ערן זרחוביץ' וענה לשאלון בבלוג ילדי הקומדיה. ומה אתם עשיתם, שני הקומיקאים שקוראים את הבלוג? כלום. קראו ולמדו.

 מתי גילית שאתה מצחיק?

"מתישהו ביסודי. האב היה איש קבע והמשפחה שלי נדדה איתו בעקבות הבסיסים שבהם שירת. התגלגלנו מבת ים, לירוחם, לראדון ולארצות הברית. הייתי ילד  שמן וחנון, שמשמיע כנראה סאונד נהדר כשחובטים בו. בשלב מסוים הבנתי שהומור הוא כלי  נהדר, בטח לילד שממש לא יודע ללכת מכות, גם כדי להסתגל בכל פעם למקום חדש, גם כדי לרכוש חברים, וגם כדי להקל על עצמך את ההתמודדות עם המציאות המתסכלת.
באיזשהו שלב הבנתי שהומור גם יכול לגרום לאנשים לחבוט בך יותר חזק, אבל פנסים בעין דוהים, בדיחה טובה נשארת איתך לנצח".

 כתבת ללילה גוב, לארץ נהדרת, ערב אדיר, החטא ועונשו וכוכב נולד. מה יוצא דופן?

"אין תכנית דומה, בטח לא מבחינת הכתיבה. אני יכול להעיד שמכל תכנית אתה לומד להפעיל משהו אחר, ונהנה ממשהו אחר. לילה גוב הייתה הפעם הראשונה ששמעתי קהל שלם צוחק מבדיחה שכתבתי וזו הייתה הטעימה הראשונה מהסם שאליו אתמכר כל החיים, עם אדיר למדתי איך קומיקאי עובד, כוכב נולד הייתה הזדמנות להיות חלק ממערכת משומנת להפליא, שבה הכתיבה שלי (ושל זרחו) לא הייתה העיקר, וארץ נהדרת הייתה פשוט חלומו של כל כותב קומי, אם אתה מצליח להעביר רעיון בחדר המערכת, לא משנה כמה הוא הזוי – הוא ימומש בצורה הטובה ביותר. כמו הפיה הטובה על קוק"

(התשובה הנכונה היא כוכב נולד)

 מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

"יש לכם שנה? קובי ניב ודודו גבע היו הראשונים שלי, אחר כך אפרים קישון, הטורים של 'דבר אחר' ז"ל וכמובן החמישיה הקאמרית שהייתה התכנית הקומית הראשונה שחוויתי ולמדתי ממנה כבר כשהייתי כותב וסטודנט לתסריטאות. גם מה יש וזהו זה.
אבל אם חייבים לבחור אחד, אז אין ספק שזה יהיה חנוך לוין, בכל דבר שהוא עשה. חוסר הפחד שלו, השילוב בין צחוק מופרע לאגרוף בבטן, הידיעה שהחיים כל כך מצחיקים בגלל שהם כל כך מבעסים ולהיפך, והשליטה המושלמת שלו בשפה – כל אלה דברים שאני משתדל לחיות לאורם.  ב'בנות הזהב', כנראה הפרויקט שהכי נהניתי לכתוב, תיקי דיין הכבירה, שהייתה שחקנית קבועה שלו, זיהתה מיד כמה אני מושפע ממנו, גם בסיטקום הנ"ל ואמרה שחבל שלא זכיתי לפגוש את חנוך.
היא טעתה, פגשתי אותו פעם אחת בניינטיז, אבל לא הצלחתי להוציא מילה מהפה. במבט לאחור הייתי צריך לפחות להשליך לרגליו את התחתונים שלי.
ואם אתם חושבים שאני מגזים, תקראו את 'הקוסם', לא רק מערכון מצחיק שממחיש את כל מה שאמרתי לעיל, אלא גם הפאנץ' ליין הכי טוב שנכתב. אי פעם. בכל שפה."

עבדת לאורך השנים עם ערן זרחוביץ'. הוא מקנא בהצלחתך?

"על איזו הצלחה אתה מדבר? אני יודע שהוא מאוד אהב גם את 'אולי הפעם' וגם את 'בנות הזהב' שכתבתי לאחר שעזבתי את ארץ, והוא אפילו הסכים להשתתף ב-15 דקות, המגה פלופ שכתבתי ליס.
אבל לערן אין סיבה לקנא בי, ואני מקווה שהוא יודע את זה. 'הפרלמנט' היא בעיניי מאסטרפיס, אין מילה אחרת, ומעמד הקאלט שהתכנית שלו ושל טייכר זוכה לה הוא מהמוצדקים.
אני חושב שדווקא העזיבה שלי את ארץ אפשרה לנו להפסיק לקנא אחד בשני. כשאתה כותב עם מישהו  תמיד יש את החרדה מי בעצם יותר מצחיק, ו'אני הבאתי את הרעיון, אבל הוא הביא את רוב הפאנצ'ים', שלא לדבר על זה שערן לוהק ל'מסודרים' כבר בעונה השנייה שכתבנו ביחד. ייתכן מאוד שערן הוא האיש הכי מצחיק שאני מכיר, ועכשיו אני יכול ליהנות מהיצירה שלו ללא משקעים. והוא גם נראה מגה סקסי בפרווה של לאמה.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=mNBK5UIBMqs]

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

 "מה זה אומר, שאני יוצר קומדיה של אתמול?
אני פריק של קומדיה ישראלית מילדות, וגם עכשיו אני משתדל לא לפספס אף סטנדאפיסט או סיטקום ישראלי וגם לא משהו באינטרנט, וזה קשה. אני מאוד אוהב את סדרת האינטרנט  משיח, משוגע על לוקאץ', מת על רועי כפרי, אני גם מאוד נהנה מ'שנות השמונים', והגיע הזמן שתוציאו את הראש מהתחת. קל יותר לנשום ככה."

היית בין היתר עורך המשנה של עיתון הנוער "כולנו". איך השפעת לרעה על הדור ההוא?

"לא מספיק, לצערי. חוויתי את הגסיסה של העיתון הזה, ושל עיתונות הילדים בכלל".

מה המילה שהכי מצחיקה אותך?

"המילים שהכי מצחיקות אותי הן מילים בלועזית ישנה. ב'רומנים' הייתה לערן ולי הזדמנות להחיות אותן. כבר לא אומרים 'אימפרסריו' לדוגמה, או 'גריפה' או 'לומבגו' או 'קסוקר'.
'אוטואימוני' זו מילה מאוד חמודה למחלה שברגעים אלה לועסת את הגוף שלי. בכללי למחלות יש שמות מגניבים, טרשת נפוצה למשל. כמו כן  מאז האוניברסיטה יש לי חיבה למילה ברכטיאני.
המילה הכי לא מצחיקה בעיניי היא כוסית, אני נורא אוהב נשים, ואף פעם לא הבנתי למה זה מחמיא לצמצם יופי נשי לאיבר הכי מפחיד שלהן"

שימשת גם כעורך מוזיקלי ב"ציפורי לילה מנקרות". מה השיר הכי מצחיק בעולם כולו?

"המממ. רוב השירים שאמורים להיות מצחיקים, לא מצחיקים. אני אוהב את כוורת כלהקת רוק, אבל תמיד ההצחקות שלהם נשמעות מלי מאולצות.
אבל המחזמר Book of Mormons של יוצרי סאות פארק מכיל כמה ליריקות נהדרות נהדרות. ואני מאוד ממליץ לראות אותו, ואם מישהו רוצה להעלות אותו לארץ, אני מתנדב לתרגם אותו"

מה התפיסה הקומית שלך?

"שהכל מצחיק, בעיקר מה שאסור לצחוק עליו. מה שהחזיר אותי לסטנד אפ היה גילוי המחלה שלי, והעובדה שבטיפולים פסיכולוגיים לחולים סופניים מראים להם קומדיות אבל לא מעודדים אותם לצחוק על מותם הבלתי נמנע הייתה מאוד מתמיהה בעיניי"

איך מאלפים את הפיל בחדר?

"פותחים חלון"

ויקפדייתו

***

ערבי ילדי הקומדיה
אירועים קרובים ומצחקים

The post אריק שגב – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

להפתעתי הרבה, הבלוג הצליח לשרוד כבר יותר משנה ולצבור כמות לא קטנה של קומיקאים שמשיבים לשאלותיו המפגרות. בין השאלות היותר גנריות שנשאלו בלטה השאלה מיהם הקומיקאים היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך. קשה לומר שיש הפתעות אבל מהן הסיבות? ביט מי

כיוון שאין הפתעות, נתחיל מהמקום הראשון:

1. סיינפלד (הסדרה ואו הקומיקאי)

איתי גל: "בשלב מאוחר יותר גיליתי את סיינפלד, ובאופן ספציפי הדמות המדהימה של ג'ורג' קוסטנזה, שלדעתי עזרו לי להבין קומדיה ולדעת לנתח אותה יותר מכל דבר אחר שאי פעם נתקלתי בו"

נועה ארנברג: "אני לא יודעת מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עלי כי אני לא זוכרת שמות בכלל. השם היחיד שאני זוכרת זה סיינפלד ואני רק בשוק מזה שהוא סטרייט כי הוא הכי גיי".

2. לואי סי קיי

דור מוסקל: ""לואי סי קיי גאון, אין מה להוסיף על זה. לקח את כולנו צעד אחד קדימה".

משה פרסטר: "היום אני מאוד אוהב את לואי סי קיי ומאוד מקווה שהוא משפיע עליי".

3.  מונטי פייתון

בוב זאבי: "התחלתי לצפות במונטי פייטון עוד בכיתה ד', חרשתי את הסרטים שלהם לכל כיוון".

משה פרסטר: "כשפגשתי את טל פרידמן שבא מעיר נאורה כמו חיפה, הכרתי את 'מונטי פייטון' שמיד הצחיקו והקסימו אותי ובצורה מוזרה השפיעו עליי עוד לפני שהכרתי אותם".

4. גורי אלפי

רותם זיו: ""האמת שמה שהכי משפיע עליי זה החיים עצמם, אבל יש המון קומיקאים שאני ממש אוהבת ואשמח יום אחד להגיע לרמה שלהם: לואי סי קיי, גורי אלפי, טל פרידמן ואביגדור ליברמן".

יונתן ברק: ""כיום יש לי סגנון משלי שהוא אופייני לי, אבל אני עדיין לומד כל הזמן מקולגות כמו גורי אלפי, אלי ומריאנו ורועי לוי"

5. לארי דיוויד

מאיר כץ: " לארי דיוויד מבחינתי אחראי ל-60% מהדרך שאני חושב, אני רואה את העולם בצורה מגוחכת, אנשים רציניים משעשעים אותי. הם כל כך דבוקים ברעיון מסוים, שהכל צריך להיות לפי חוקים מסוימים, שזה יכול לשגע אותי".

6.  וודי אלן

אלון גור אריה: "חברה שלי מהצבא הראתה לי את 'אהבה ומוות'. ממש סוף התקופה 'הפייתונית' שלו".

7. מיטש הדברג

שמעון ראיצ'יק: "מי שבאמת העיף אותי לראשונה והיה מקור השראה שלי היה מיטש הדברג".

8. טינה פיי

דניאל בוקס: ". אני מאוד אוהבת את טינה פיי, אני חושבת שהיא והסדרה "רוק 30" בעקיפין אחראיים על הרבה דברים במוח שלי."

עמית הרשקוביץ: ""טינה פיי. יש משהו מאוד ייחודי בבדיחות שלה, מרובד ולא מכוון לכך שכולם יבינו הכל. אני מתה על זה שהיא לא עשתה קריירה מתחושות נחיתות, למרות שהיא אישה ומצופה ממנה לשנוא את עצמה.

כמעט נכנסו:  אדי מרפי, אנדי קאופמן, ג'ורג' קרלין, דייב שאפל, האחים מרקס,  הסימפסונס וזהו זה

***

פלייליסט חדש מערבי ילדי הקומדיה
אירועים קרובים ומצחיקים

The post הקומיקאים המשפיעים ביותר appeared first on ילדי הקומדיה.

לרגל שנה לבלוג נפגשנו עם מאסטר הקומדיה בארץ יודה, או אלון גור אריה, תלוי מי שואל.  אלון ביים וחקר קומדיות ואף מרצה עליהן עבור קהל שלא הבין את הבדיחה. הוא מוכר לכם מהיפופוטם , כבמאי וכתסריטאי בערוצים אבל בעיקר כעוזר במאי בפרק האיחוד של קרובים קרובים. כמו כן יצר וביים את סרט הקאלט "המוסד הסגור" עבור קהל שהצליח לברוח מאותו מוסד. מיהו אלון גור אריה האמיתי?

 מתי גילית שאתה מצחיק?

"לא זוכר גילוי. הזיכרון הראשון שלי הוא שאני אוכל אבטיח בגיל שלוש. ואז כבר הוגדרתי מצחיקול. הייתי מדקלם מערכונים מהטלוויזיה לשכנים וכאלה. אה! נזכרתי, בכיתה ב' ציירתי קומיקסים עם חבר. אחר כך עושה דברים בעיקר בשבט הצופים. לכתוב, להופיע. להרים מחזמר מכלום. אז לא ידענו שקוראים לזה תסריט, בימוי, הלחנה והפקה. פשוט עשינו. הסתובבתי שנים עם פנקסים שכתוב עליהם 'רעיונות 2, רעיונות 17' וכו'. המחברות היו מחולקות לשנינוניות, בדיחות ויזואליות, רעיונות כלליים. גם היום, אם לא כותבים רעיון, זה מתפוגג. וגם אם לא לוחצים SAVE".

אתה מרצה הרבה על הקומדיה הקולנועית. מי הקומיקאי שהכי כדאי לגנוב ממנו בדיחות  בלי להיתפס?

 "אתה רומז שאני? גונב? בוא הנה, אני אגיד לך בסוד באוזן ממי, בוא רגע נו, (רעש של מפרקת נשברת).

שאלה הבאה.

אבל אתה יודע מה? יש לי משחק תחקירני כזה שקוראים לו מי השפיע על מי. אני בודק מי השפיע על יוצר מסוים, ואז מי השפיע עליו … עד לאדם הקדמון שסיפר את הבדיחה בפעם הראשונה. לפעמים יש איזו הברקה שאתה רואה באיזו סדרה ואומר 'לא ראיתי את זה איפשהו קודם?' ומדהים לגלות שאפילו דברים שנחשבים נורא ישראלים, מקורם באיזה חור בקצה השני של העולם. ועכשיו אני מעוצבן כי אמרתי את המילה 'ישראלים' ואפילו פעמיים. שזו בטח מילת חיפוש פופולרית אצל מישהו שמכין כתבה ליום העצמאות. תרשה רגע לפנות אליו. שלום לך, חיפשת משהו 'ישראלי'? אין לך מה לחפש פה. להתפזר".

 מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

"הרשימה ארוכה וגם משתנה כי כל הזמן נולדים קומיקאים חדשים.

אז אני לא אגיד מי השפיע אלא איפה פגשתי אותם לראשונה.

הגשש החיוור – עד גיל 6 חשבתי שהם מדברים ערבית, ואז היה מרתון גששים ברדיו הקלטתי והתמכרתי.

האחים צוקר – סבא אמר לי שיש סרט טוב וכדאי לראות, הייתי קטן אז הקלטתי בוידאו וראיתי למחרת את 'טיסה נעימה'. ככה גיליתי גם את מל ברוקס והאחים מרקס.

אפרים קישון – ליום הולדת בכיתה ו' קיבלתי את 'ספר משפחתי'. זכור לי שנסעתי באוטובוס והייתי צריך להפסיק לקרוא ולהסתכל מהחלון כדי להפסיק לצחוק בקול רם. אני חושב שזה הספר שקראתי הכי הרבה פעמים בחיים שלי. מה שאומר כמובן, שמאז לא קראתי ספרים. ממנו גם למדתי את שיטת פנקסי הרעיונות.

וודי אלן – חברה שלי מהצבא הראתה לי את 'אהבה ומוות'. ממש סוף התקופה 'הפייתונית' שלו. היסטרי. מה שכמובן מוביל אותנו ל…

מונטי פייתון – זה נמרוד, חבר בהיפופוטם, גילה לי עליהם. אח"כ גילה לי על סאות'פארק.

 ALF –  שמו האמיתי הוא פאול פסקו. הוא האיש מאחורי אלף. לפני כמה זמן עשיתי מרתון של הסדרה הזו. ושמחתי לגלות שהיא לא התיישנה. חוץ מטלפונים סלולריים שלא קיימים בה, לא יכולתם לדעת באיזו שנה זה צולם.

ארז ואברי –  פעם היה דבר כזה ברדיו שנקרא 'מה יש'.

'זהו זה' – בעל פה, אתה מבין? ואח"כ יצא לי לעבוד עם חלק מהשחקנים והיוצרים, וכמובן 'קרובים קרובים' שהיה לי הכבוד להיות עוזר במאי בפרק האיחוד. פתאום מצאתי ת'צמי יושב בסלון של יורם וליאורה, זה היה סוריאליסטי. כשהציעו לי את התפקיד הייתי בטוח שעובדים עלי. גם עבדתי עם אילן דר המופלא בסרט 'המוסד הסגור'.

רובין ויליאמס, סשה ברון כהן, עזוב אותי יש המון".

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=o6rTCoUlVi4]

 מה המכשול לשלום בין שועלי לפיתה?

 "מנשה".

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

"שהם ממש כמו היוצרים הקומיים של פעם, וכמו היוצרים הקומיים של העתיד. יש דברים שקורים לאנשים והופכים אותם למצחיקים ולא משנה לדעתי מתי הם חיים. זה יכול להיות הרצון לא לחטוף מכות מילדים בבית ספר, בדידות, משהו דפוק במשפחה, או שילוב משמח של הכל ביחד. וכמובן אפשר שייוולד סתם גאון שיהרוס את הסטטיסטיקה".

ביימת קטעים לרחוב סומסום. זה הזמן לספר. היה או לא היה ניצול של בובות?

"לא היה. למה, שמעת משהו? בוא הנה אני אגיד לך מה היה. (רעש של מפרקת נשברת). כמה מפרקות יש לך בכלל?".

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

"בטטה.

או פטטה. אבל בטטה יותר.

לא יודע למה. זו אקסיומה".

בצמוד להקרנת הסרט המוסד הסגור אתה מרצה על איך לעשות סרטים בתקציב נמוך. אם אני לא יודע לעשות סרטים מה עוד כדאי לי לעשות בתקציב נמוך?

"בלוג".

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

"אין".

 מי היית רוצה שישחק את דמותך בסרט אימה על חייך?

 "פטטה. שיהיה גם קצת מצחיק הסרט".

ויקיפדייתו

הרצאותיו בע"מ

טוריו

The post אלון גור אריה – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

The post אודי כגן ודנה פוליג (יוצרי משיח הסדרה) – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.