עם פרטי עלילה, כוכבים ויוצרים | ממוין לפי הקהל, מבקרים, פסטיבלים ואקדמיה

כששואלים מה הקומדיות הכי טובות לפי עשור, מלבד העשור צריך לחשוב, טובות בעיני מי? בעיני הקהל? בעיני המבקרים? בעיני שופטים הפסטיבלים או לפי האקדמיה (אוסקר)?

שנות ה-80 היו עשור של ניגודים, תרבות הפופ כמו מדונה ומייקל ג'קסון, לצד תנועות רוק כבד והארד רוק כמו ואן היילן וגאנס אנד רוזס. הייתה התפתחות טכנולוגית משמעותית, כולל עלייתו של המחשב האישי והתקדמות בתחום התקשורת. אופנת שנות ה-80 התאפיינה בצבעים עזים, כתפיים מרופדות, וסגנונות דרמטיים. בפוליטיקה שלט המעוז השמרני עם רייגן בארצות הברית ותאצ'ר בבריטניה.

ומה קרה בקומדיה? הקומדיה האהובה על הקהל התאפיינה ברובה במדע בדיוני ובפנטזיה. המבקרים אהבו קומדיות שחורות או סאטירות על התעשייה. הפסטיבלים העדיפו קומדיות צנועות וקאמריות והאוסקר אהב קומדיות די פומפוזיות אבל ברובו כרגיל התעלם מכל מה שמצחיק.

הקומדיות הטובות ביותר של שנות ה-80 לפי הקהל

בחזרה לעתיד (Back to the Future, 1985) – העלילה עוקבת אחר מרטי מקפליי (מייקל ג'יי פוקס), נער בן 17 שנשלח בטעות 30 שנה אחורה בזמן לשנת 1955 במכונת הזמן דלוריאן. זו נבנתה על ידי המדען האקסצנטרי ד"ר אמט "דוק" בראון (כריסטופר לויד). מרטי מפריע בטעות לפגישה הראשונה של הוריו העתידיים ומושך את תשומת הלב הרומנטית של אמו לעצמו, מה שמאיים על קיומו בעתיד . הסרט בויים על ידי רוברט זמקיס (גם מי הפליל את רוג' ראביט מהעשור) ונכתב על ידי זמקיס ובוב גייל. השחקנים הראשיים: מייקל ג'יי פוקס (מרטי מקפליי), כריסטופר לויד (ד"ר אמט בראון), לאה תומפסון (לוריין ביינס), קריספין גלובר (ג'ורג' מקפליי), וקלאודיה וולס (ג'ניפר פרקר. ראו קומדיות מד"ב.

מכסחי השדים – (Ghostbusters, 1984) – הסרט עוקב אחר שלושה פארפסיכולוגים אקסצנטריים – פיטר ונקמן (ביל מארי), ריי סטנץ (דן אקרויד) ואגון ספנגלר (הרולד ראמיס) – שמקימים עסק לתפיסת רוחות בניו יורק. הסרט בויים על ידי איבן רייטמן (גם תאומים, שוטר בגן ילדים) ונכתב על ידי אקרויד וראמיס. צוות השחקנים כלל גם את ארני הדסון (ווינסטון זדמור), סיגורני וויבר, ריק מוראניס ואנני פוטס.

שמתי ברז למורה  (Ferris Bueller's Day Off, 1986) – העלילה עוקבת אחר תלמיד תיכון כריזמטי שמחליט להבריז מבית הספר ולבלות יום הרפתקאות בשיקגו עם חברתו וחברו הטוב. הסרט בויים ונכתב על ידי ג'ון יוז (מועדון ארוחת הבוקר, יפה בוורוד), ומתיו ברודריק כיכב בתפקיד הראשי לצד מיה שרה ואלן ראק.

הסרט זכה לשבחי המבקרים עם יציאתו לאקרנים ונחשב על ידי רבים לאחד הסרטים הטובים ביותר של 1981.

הנסיכה הקסומה (The Princess Bride, 1987) –  סיפור פנטזיה רומנטי-קומי על נסיכה חטופה, חתן אמיץ והרפתקאות אגדתיות וכמובן איניגו מונטויה. הסרט בויים על ידי רוב ריינר, נכתב על ידי ויליאם גולדמן (על פי ספרו), בכיכוב קרי אלוס, רובין רייט, מנדי פטינקין ואנדרה הענק. עם השנים הפך לסרט פולחן עם ציטוטים רביםץ

ביג (Big, 1988) – סיפור על ילד בן 13 שמבקש במכונת משאלות להיות "גדול" ומתעורר בגוף של מבוגר. טום האנקס כיכב בתפקיד הראשי והסרט בויים על ידי פני מרשל. הסרט הניב שתי מועמדויות לפרס האוסקר בקטגוריית השחקן הטוב ביותר (טום הנקס) והתסריט המקורי הטוב ביותר (אן שפילברג).

הקומדיות הטובות ביותר לפי המבקרים

מלך הקומדיה (The King of Comedy, 1982)  – לא בדיוק קומדיה, אבל דרמה-קומית שחורה על קומיקאי כושל הרודף אחר תהילה. הסרט בויים על ידי מרטין סקורסזה בכיכוב  רוברט דה נירו וג'רי לואיס. הסרט לא זכה להצלחה קופתית מרשימה אך עם הזמן זכה להערכה מחודשת על הצורה הצינית בה הוא מציג את עסקי השעשועים.

ספיינל טאפ (This Is Spinal Tap, 1984) –  מוקומנטרי פורץ דרך על להקת רוק פיקטיבית. הסרט בויים על ידי רוב ריינר, שגם כיכב בו לצד כריסטופר גסט, מייקל מקין והארי שירר. באוגוסט צפוי סוף סוף לצאת הסרט השני.  אוזי אוסבורן אף אמר בראיון כי כשצפה בסרט בפעם הראשונה, הוא היה האיש היחיד בקהל שלא צחק מכיוון שחשב שהסרט הוא דוקומנטרי אמיתי. הסרט מחזיק בדירוג משוקלל של 95% באתר Rotten Tomatoes מצד מבקרי הקולנוע.

טוטסי (Tootsie, 1982) –  קומדיה על שחקן כושל שמתחזה לאישה כדי לקבל תפקיד. דסטין הופמן כיכב בתפקיד הראשי, והסרט בויים על ידי סידני פולק. בשנת 1998 הגדירה ספריית הקונגרס את הסרט כסרט בעל "חשיבות תרבותית". שיר הנושא של הסרט – "It Might Be You", שנכתב על ידי סטיבן בישוף זכה להצלחה רבה בארצות הברית.

ג'סיקה לאנג זכתה בפרס האוסקר בקטגוריית שחקנית המשנה הטובה ביותר עבור תפקידה בסרט. כמו כן, הסרט היה מועמד לפרסי אוסקר ב-9 קטגוריות נוספות: הסרט הטוב ביותר, הבימוי, השחקן הטוב ביותר, שחקן המשנה הטוב ביותר, התסריט המקורי הטוב ביותר, שיר הנושא הטוב ביותר, הפסקול, הצילום והעריכה. בנוסף, הסרט זכה בשלושה פרסי גלובוס הזהב, בקטגוריות הסרט הקומי/מוזיקלי הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר בסרט קומי/מוזיקלי (דסטין הופמן) ושחקנית המשנה הטובה ביותר בסרט קולנוע (ג'סיקה לאנג), והיה מועמד לשני פרסים נוספים, בקטגוריות הבמאי הטוב ביותר והתסריט הטוב ביותר.

ארתור (Arthur, 1981)-  קומדיה רומנטית על יורש עשיר ושתיין שנאלץ לבחור בין כסף לאהבה. דדלי מור כיכב בתפקיד הראשי לצד ג'ון גילגוד שזכה באוסקר. עוד כיכבה לייזה מינלי. התסריט נכתב על ידי סטיב גורדון שגם ביים את הסרט. זה היה הסרט היחיד אותו ביים. הוא נפטר שנה לאחר מכן מהתקף לב בגיל 44. הסרט זכה לשבחי המבקרים עם יציאתו לאקרנים ונחשב על ידי רבים לאחד הסרטים הטובים ביותר של 1981.

הקומדיות הטובות ביותר לפי פסטיבלים

נרדפי החוק (Down by Law, 1986) – קומדיה עצמאית  בשחור לבן על שלושה אסירים שבורחים מהכלא. הסרט בויים על ידי ג'ים ג'רמוש וכיכבו  cu טום ווייטס, ג'ון לורי ורוברטו בניני. הסרט זכה להצלחה רבה מחוץ לארצות הברית. הוא זכה בפרסים בפסטיבלי קולנוע בנורווגיה' בדנמרק ובאיטליה כמו גם למועמדות יוקרתית לפרס "דקל הזהב" בפסטיבל קאן. אפילו בישראל זכה הסרט להצלחה קופתית.

זרים (Stranger Than Paradise, 1984) – קומדיה מינימליסטית בשחור-לבן על קרובי משפחה מנוכרים. גם הוא בויים על ידי ג'ים ג'רמוש. הוא זכה בפרס "מצלמת הזהב" בפסטיבל קאן בשנת 1984, וכן בפרס מיוחד בפסטיבל סאנדנס, ובפרסים נוספים. הביקורות היו לרוב חיוביות, והן ציינו לטובה את סגנונו המיוחד של הסרט. הסרט הכניס כשני מיליון וחצי דולר בארצות הברית/

מכבסה יפהפייה שלי  (My Beautiful Laundrette, 1985) – דרמה-קומית בריטית על בחור פקיסטני צעיר ומערכת יחסים מורכבת עם משפחתו ועל הגירה, לאחר שנשלח על ידי דודו לעבוד במכבסה ולגבות חובות. הסרט בויים על ידי סטיבן פרירס וכיכב בו  דניאל דיי-לואיס. התסריט נכתב על ידי חניף קוריישי ומבוסס על מחזה שלו באותו שם משנת 1984.  היה מועמד לכמה פרסים בתחום המשחק והתסריט. מכון הסרטים הבריטי כלל אותו ב-100 הסרטים הבריטיים הכי טובים.

הקומדיות הטובות ביותר לפי האקדמיה (אוסקר)

מלבד הסרטים שהזכרנו:

דג ושמו וונדה (A Fish Called Wanda, 1988) – קומדיית פשע בריטית על קבוצת גנבים וקשריהם הסבוכים. הסרט נכתב על ידי ג'ון קליז (מבר המונטי פייתון) והציג אותו לצד ג'יימי לי קרטיס וקווין קליין (שזכה באוסקר) על תפקיד שחקן משנה.

נערה עובדת  (Working Girl, 1988) – דרמה קומית על מזכירה שמתחזה לבוסית שלה. הסרט בויים על ידי מייק ניקולס וכיכבו בו מלאני גריפית', סיגורני וויבר והאריסון פורד. היה מועמד למספר פרסי אוסקר משחק, בימוי, זסט אך זכה בסוף בזכות המזויקה.

האקדמיה באופן מסורתי התעלמה מקומדיות טהורות לטובת סרטים דרמטיים או סרטים עם גוונים רציניים. רבות מהקומדיות הפופולריות של העשור קיבלו הכרה מינימלית או כלל לא זכו להכרה באוסקר, למרות ההשפעה התרבותית והפופולריות המתמשכת.

The post שנות השמונים גרסת המציאות: מה הקומדיות הטובות של העשור appeared first on ילדי הקומדיה.

ג'רי לואיס ז"ל

השבוע נפטר הקומיקאי, השחקן, הבמאי והאגדה ג'רי לואיס, בגיל 91.בקריירה הארוכה והמפוארת שלו לואיס היה סטנדאפיסט אגדי, כיכב וביים סרטים כמו "הפרופסור המטורף" ו"נער המעלית", חבר לזמר והבדרן דין מרטין ליצירת צוות קומי, גייס מיליוני דולרים למאבק במחלות שרירים עם אירוע התרמה שנתי וכיכב לצד רוברט דה-נירו בקומדיה השחורה הקלאסית של מרטין סקורסזה "מלך הקומדיה". עופר ליברגל כתב בשביל אתר ילדי הקומדיה סיכום ובחינה של הקריירה של לואיס אותה אתם יכולים לקרוא כאן.

על שטנים וחרמנים (והסוס המדבר הזה)

ולחדשות פחות מבאסות: ענקית הסטרימינג נטפליקס המטירה עלינו מבול של טריילרים חדשים לפרוייקטים קומיים חדשים. ראשית, יש לנו את סרט הקומדיה-אימה Little Evil בכיכובם של אדם סקוט ואוונג'לין לילי. הסרט, הוא סרטו הראשון מזה שבע שנים של אלי קרייג, שביים את קומדיית האימה החביבה Tucker and Dale VS Evil, וסקוט מככב בו בתור בחור רגיל שמגלה שבן החורג החדש שלו הוא אולי האנטיכרייסט. אז כזה "תינוקה של רוזמרי" אבל עם יותר בדיחות. הסרט יעלה לנטפליקס בראשון לספטמבר.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=Mnj-MXs1yVU&w=560&h=315]

יש לנו גם את סדרת האנימציה החדשה Big Mouth מבית הקומיקאי ניק קרול (Kroll Show, The Leauge) והכותב אנדרו גולדברג ("איש משפחה") שמבוססת על חוויותהם בתור תלמידי חטיבה ביחד. קרול מדבב את הגרסה הצעירה של עצמו וחברו הטוב, ג'ון מולייני מדבב את גולדברג. שני הקטעים ששוחררו (אותם תוכלו לראות פה ופה) מציגים לנו אלמנט חשוב בסדרה: מפלצות ההורמונים, מעין מטאפורות שעירות גדולות לשינויים שמביא איתו גיל ההתבגרות וגורמים לגיבורי הסדרה לאונן, להתחצף להוריהם ואני מניח גם לענות חיות קטנות (אם הם רוצים להיות ריאליסטיים לגבי גיל ההתבגרות). הסדרה תעלה לנטפליקס ב-29 לספטמבר.

וכמובן, עם בסדרות קומיות מצויירות בנטפליקס עסקינן, אז יש גם את שובו של אותו סוס מדבר אלכוהוליסטי אהוב- בוג'אק הורסמן. אבל האם הוא באמת חוזר? כי בטריילר הזה לעונה הרביעית של הסדרה שלו נראה שאף אחד לא יודע איפה הוא. נאלץ לחכות לעונה החדשה, שתעלה בשמיני לספטמבר כדי לגלות.

מקורות: The AV Club, Splitsider ו-IndieWire

המחאה ה"חברים"-תית

בעולם בו אנו חיים היום, עם כל התחלואים והשנאה שמציפים אותו, יש נושא חשוב אחד שמעסיק את כולנו: האם הדמות רוס גלר מהסיטקום "חברים" התנהג נכון כאשר שכב עם הבחורה עם הפירסינג מחנות הצילום בזמן שהוא ורייצ'ל היו בהפסקה? לכן, מפעילי דף הפייסבוק הפופולרי "עמ;לק" פתחו איבנט השבוע להפגנת תמיכה ברוס גלר. אך תגובת תומכי רייצ'ל לא איחרה והם פתחו איבנט משלהם, ומאז צצו גם הפגנות תמיכה בפיבי, בעד הסדרה "סיינפלד" ועוד. אני מארגן כרגע הפגנת תמיכה בעד סטיב ארקל ונגד סטפן אורקל.

מקור: Time Out

שירי הגלקסיה

ועכשיו לריבוט השבועי: והפעם קומדיית המד״ב הקאלטית Galaxy Quest מ-1999 בכיכובם של טים אלן, סיגורני וויבר ואלן ריקמן ז"ל. הסרט, על קאסט של תכנית מדע-בדיוני בסגנון סטאר טרק, שנאלצים לעזור לזן של חייזרים שחושבים שהתכנית אמיתית, לא הצליח מאוד בזמנו אך זכה למעמד קאלט עם השנים, אז הגיע הזמן לריבוט! הפעם זו תהיה סדרה לאמאזון וידיאו, עם הקומיקאי והשחקן פול שיר (Human Giant, The Leauge) בתור הכותב הראשי. בהחלט אין צורך לריבוט לסרט הזה, אבל שיר הוא בחור די מצחיק, אז זה אולי יהיה טוב. או לא. למי אכפת.

מקור: Splitsider

The post סיכום חדשות הקומדיה 25.8-19.8 appeared first on ילדי הקומדיה.

כתבתו של עופר ליברגל

היוצר הקומי הגדול  ג'רי לואיס  נפטר השבוע. כשחקן הוא הרבה לגלם דמויות ילדותיות וטיפשות בצורה מוקצנת. סוג של פי אלף יותר אדם סנדלר, אם תרצו. וכאשר דמויות כאלו הן מה שהוא מציב בחזית, לך תוכיח למבקרים שלך שאתה בעצם גאון הן כמבצע והן כבמאי קולנוע יצירתי. כלומר, לך תוכיח למבקרים בארה"ב. באירופה, בעיקר בצרפת, ג'רי לואיס נחשב לאחד מן האמנים האמריקאים הגדולים ביותר החל משנות החמישים, תפיסה אשר בסופו של דבר התקבלה גם במולדתו של הקומיקאי היהודי, אם כי דווקא בתקופה שבה כבר היה הרבה אחרי השיא היצירתי שלו.

השיא הזה החל כאשר כבדרן במועדוני לילה הוא חבר לבדרן אחר, דין מרטין. אף אחד מן השניים לא הצליח לבנות לעצמו זהות ייחודית לבדו, אך יחד הניגוד בין מרטין היפה בעל הקול הצלול לבין לואיס, אשר מתנהג כמו תינוק בגוף של ספק גבר, יצר ניצוצות שהפכו אותם לצמד הבידור הכי מצליח בארה"ב בשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה, קודם על הבמה ולאחר מכן ברדיו,  בראשית ימי הטלוויזיה והקולנוע.

בזמן שיתוף הפעולה הקולנועי עם מרטין, לואיס פגש את השותף החשוב השני שלו ביצירה, שותף פחות ידוע אבל כנראה לא פחות חשוב, במאי הקולנוע פרנק טשלין. טשלין החל את דרכו כאנימטור באולפני האחים וורנר וביים כמה סרטונים של הלוני טונס, בטרם עבר לקולנוע מצולם, תוך שהוא משלב בו את מה שהוא למד מן הטירוף ושבירת הגבולות באנימציה. הנה הוא מביים את מרטין ולואיס  בסרט "אמנים ודוגמניות" –

בשנת 1956 הצמד מרטין ולואיס התפרק, לאחר כ-10 שנות פעילות משותפת. מרטין מיצב את עצמו כזמר, כחלק מחבורת ה"ראט-פאק" וגם כשחקן מוגבל אך בעל קסם. לואיס המשיך לעבוד לא מעט עם טשלין על קומדיות אשר הקצינו את האישיות שלו, למשל כשהוא מוצא את עצמו מטפל בתינוקות ב"נערת הרוק".

או בתור אח סעודי בסרט בעל השם העברי "אח, איזה אח" תרגום סביר ל-The Disorderly Orderly

או כאשר הוא שיחק מכונת כתיבה ואות פתיחה ליומן השבוע ב"מי שומר על החנות"

https://www.youtube.com/watch?v=oSyivQLQfQw

אבל טשלין גם ניצל לא מעט את היכולת של לואיס כרקדן וחשף גם צד אחר שלו, כמו בסיקוונס הריקוד הנהדר ב"סינדרפלה" כלומר סינדרלה בהיפוך מגדרי.

בסופו של דבר לואיס רצה גם לעבור לביים והוא ביצע זאת בהצלחה ב"נער המעלית", סרט שמתרחש במלון ולואיס מגלם בו את הדמות שבכותרת בזמן שדברים משתבשים. הסרט חושף לא רק את סגנון המשחק של לואיס, אלא גם את היכולת שלו לבנות סצנות המתארות את הגיחוך שבחיים בעולם המודרני, באופן אשר מזכיר במאים-שחקנים מוערכים יותר כמו באסטר קיטון וז'אק טאטי.

הסרט הציב עבור לואיס אתגר: כבמאי וכשחקן, הוא לא היה יכול לשפוט בעצמו את הטייקים שבהם כיכב. לכן, הוא פיתח מערכת של שימוש במוניטורים כך שהוא היה יכול לראות את הטייקים בווידיאו על הסט, מובן מאליו בימינו, אך חידוש של ממש בראשית שנות ה-60 שבהן צילמו בפילם. היה צריך לחכות לפיתוח שלו בטרם ניתן היה לצפות בו. הנה עוד סצנה מן הסרט, שבה הבמאי מקבל על עצמו לגלם דמות נוספת, כוכב הקולנוע ג'רי לואיס

גם בסרטיו הבאים כבמאי, לואיס לרוב גילם יותר מדמות אחת, באופן אשר מזכיר כוכבים קומיים בימינו. בסרטים אלו ניתן לראות כיצד הוא השפיע ועיצב את המשחק הקומי של רבים מן השחקנים בני דורנו, דוגמת אדם סנדלר, ג'ים קארי ואדי מרפי, אשר כל אחד מהם לקח את הסגנון של לואיס למקום אחר. מרפי גם כיכב ברימייק לאחד הסרטים הכי טובים של לואיס כשחקן וכבמאי, "הפרופסור המפוזר" אך הסרט של מרפי קצת מחוויר לעומת המקור, בעיקר ביכולת להפוך לפתע את הקומי למרגש –

בסרט "תכשיטי המשפחה" גילם לואיס 7 דמויות שונות וכמו שעשה ברבים מסרטיו, שיחק מעט עם המדיום הקולנועי.

בחלק השני של שנות ה-60 ירדה הפופולאריות של הסרטים של לואיס. הוא נותר בתודעה הציבורית בזכות אירוע התרמה טלוויזיוני שנתי שהנחה למען הלחימה במחלת ניוון השרירים. בשנת 1976 התארח במשדר פרנק סינטרה והוא הביא עמו את דין מרטין, 20 שנה אחרי התפרקות הצמד, כאשר לאורך השנים השניים לא נפגשו והיו עוינים.

המחשבה הייתה שהדעיכה בהצלחה של לואיס נבעה מהעדר רלוונטיות של אופי היצירה שלו לדור הצעיר. אבל אז הגיעו הבמאים הגדולים של הוליווד החדשה וסיפרו על  האהדה שלהם ללואיס לא רק כליצן, אלא גם כבמאי. אחד הידועים בהם, מרטין סקורסזה, העניק ללואיס כמחווה את התפקיד הקולנועי אשר שינה את כל התפיסה לגביו – לפתע בתפקיד דרמטי ברובו, שם האנושיות שבו מתגלה, כאשר הוא משחק בסגנון מופנם יותר ומצליח גם בדרך זו לגנוב את ההצגה מרוברט דה נירו, ב"מלך הקומדיה".

לואיס מת בגיל מבוגר מאוד, גם בגיל זה עדיין היה מצחיק בראיונות אשר העניק.  הוא מת בעידן שבו חלק מן הסגנון שלו התיישן, אף על פי שרוב המשחק הקומי בימינו  מושפע ממנו והחשיבה היצירתית שלו כבמאי מתחילה לזכות לכבוד כאחד מן הייצוגים הראשונים של קולנוע פוסט-מודרני בארה"ב. למרות זאת חלק מן האמירות שלו בשנים האחרונות לגבי היכולות הקומיות של נשים  (הוא טען כי אינן מצחיקות) היו צורמות מאוד ויש לציין גם את הפן הבעייתי הזה באישיות שלו לצד כל דברי השבח. אבל בסופו של דבר הוא גרם למיליארדי אנשים לצחוק ויש לשער כי הוא יוסיף לעשות זאת.

The post מי היה הקומיקאי ג'רי לואיס שהלך לעולמו השבוע?/ מאת עופר ליברגל appeared first on ילדי הקומדיה.