דאבל אקס סבן

טריילרים הם כמו סרטים קטנים שאתה לא אוכל בהם פופקורן. למרות שאתה יכול, אני מניח…השבוע יצא הטריילר ל-The Spy Who Dumped Me, קומדיה חדשה בכיכובן של מילה קוניס וקייט מקינון. קוניס מככבת בתור אישה שלאחר שנזרקת על ידי סוכן CIA מוצאת את עצמה באמצע סרט ריגול, עם חברתה הטובה מקינון. בסרט מופיעה גם ג׳יליאן אנדרסון, שיש לה ניסיון עם סוכנים חשאיים מתפקידה בתור סקאלי ב״תיקים באפילה״, וגס׳טין ת׳רו, שיש לו נסיון באקסים מזה שזרק את ג׳ניפר אניסטון. שם הסרט הוא כבר פרודיה על סרט הבונד המפורסם ״המרגל שאהב אותי״, מה שיחסוך מהמתרגמים בארץ לעשות את זה כמו שעשו עם Knocked Up.

מקור: Variety

צוחקים ומרגלים

עוד טריילרים שיצאו השבוע הם לעונות החדשות של הדרמה הקומית ״מת על הבמה״ ולסדרת האנימציה האהובה ״ארצ׳ר״. לפי הטריילר ל״מת על הבמה״, העונה השנייה של הדרמה הקומית על סצנת הקומדיה בשנות השבעים בהפקת ג׳ים קארי תמשיך להתייחס לקומדיה מאוד ברצינות ולהיות מאוד סבנטזיזית. העונה החדשה מתחילה ב-6 במאי. בטריילר של ״ארצ׳ר״ אנחנו רואים שהיוצרים ממשיכים לשנות את פורמט הסדרה שלהם והפעם משגרים את הקאסט האהוב לאי טרופי, שם ארצ׳ר הוא טייס, לאנה היא נסיכה, פאם היא בריון, סיריל הוא שוטר גרמני וד״ר קריגר הוא תוכי. נראה מאוד מוזר אבל גם מצחיק. Archer: Danger Island מתחיל ב-25 באפריל.

מקור: Screen Rant ו-Splitsider

ננטפליקס

ואי אפשר מבזק קומדיה בלי איזה משהו קטן על נטפליקס, אז השבוע אתר הסטרימינג הודיע על הפקת קומדיה רומנטית חדשה שתבויים על ידי ננטצ׳ה קאהן יוצרת הסיטקום Fresh off the Boa, שתורגם בארץ כ״חמוץ-מתוק״, ובכיכובם של כוכב הסדרה ראנדל פארק וכותבת הסדרה, הקומיקאית אלי וונג, שגם כתבו את התסריט. פארק ווונג יככבו בתור שני חברי ילדות שנפגשים שוב לאחר 15 שנה שלא דיברו זה עם זו. לסרט עדיין אין שם אבל אם הוא היה יוצא בארץ היו מתרגמים אותו בתור ״אורז מטוגן״ או משהו כזה.

מקור:Variety

דוקומנטרי אחר כך

העונה החדשה של Documentary Now!, סדרת פארודיות הדוקו של סת׳ מאיירס, פרד ארמיסן וביל היידר, תשודר רק בתאריך לא ידוע ב-2019, אך יוצרי הסדרה החליטו השבוע לספר לנו על כמה מהסרטים והז׳אנרים שלהם הם הולכים ללעוג בצורה אוהבת בעונה השלישית. אחד מהפרקים יהיה פארודיה על סרטים רציניים על חקר החלל בשם One Giant Leap ויעסוק במפיקי הטלוויזיה ששידרו את הנחיתה (ולא במפיקי הטלוויזיה שזייפו אותו במחסן בניו-ג׳רזי, כנראה) ועוד פרק שייקרא Waiting For The Artist יהווה פארודיה על אומנית המיצג מרינה אברמוביץ׳ וסרטה The Artist is Present, למרות שאני לא מבין איך אפשר למצוא קומדיה בתחום כה רציני ולא מטופש כמו אמנות מיצג.

מקור: The AV Club

שואו מי דה וולטר

מייקל שואוולטר הוא תסריטאי ושחקן שמוכר בעיקר מתפקידיו בסדרת המערכונים המיתולוגית The State וסדרת Wet Hot American Summer, אך לאחרונה גם התחיל לצבור מוניטין בתור במאי של קומדיות מרגשות ואהובות על מבקרים כמו My Name is Doris ו״חולי אהבה״ (למרות שאני אף לא פעם אשכח את עבודתו בתור הנשיא רייגן שמשתין על דגם של מחנה קיץ ב-Wet Hot American Summer: First Day of Camp). סרטו הבא מן הסוגה יהיה קומדיית חג המולד בכיכובן של אוקטביה ספנסר וג׳סיקה צ׳סטיין, כוכבות הקומדיה האהובה ״העזרה״ (הקטע שהיא אוכלת את הקקי? קורע!) שישחקו שתי נשים שמתקשות להגיע הביתה לחג המולד. כמו שצויין במקומות אחרים זה קצת מזכיר את הקומדיה הקלאסית של סטיב מרטין וג׳ון קנדי Planes, Trains and Automobiles… הי, רגע? האם זה בעצם הריבוט השבועי במסווה? האם הנשים המרושעות האלה שוב הולכות להרוס לי את הילדות כמו עם הסרט האחר הזה שלא ראיתי?

מקור: The Hollywood Reporter

The post סיכום חדשות הקומדיה, 31.3-24.3 appeared first on ילדי הקומדיה.

הדבר הראשון ששמים אליו לב בסדרה הזאת הוא שהכל שם ממש סבנטיז.
מה זאת אומרת? זאת אומרת שכל קיר מכוסה בטפט צבעוני או בפוסטרים של זיגי סטארדאסט, כל דמות – מהכוכבים ועד לניצב הכי זניח – לבושים בשיא אופנת הסבנטיז, והמצלמה תתקרב לקלוז-אפ דרמטי על כל צווארון מחודד או דיוויד בואי מאופר, כדי שחס וחלילה לא נפספס לרגע באיזו שנה *בדיוק* כל זה מתרחש. למה זה מעצבן? ובכן, נסו לדמיין לכם שבעוד 30 או 40 שנה יפיקו סדרה על שנות העשרה, וכל ניצב, שחקן וכוכב בה יהיו לבושים בדיוק כמו סטטיק או בן אל.

למרבה השמחה, הנטייה הזאת מתמתנת בפרקים הבאים, ואפשר להתחיל להתרכז בדמויות ובשנינויות במקום בהתפעלות מכל פריט ויטאז' מהמם נוסף שמופיע על המסך.

ויש פה הרבה, הרבה, דיונים במה מצחיק, בלמה בדיחות קלילות הן לא אמנות הקומדיה אלא רק הצחוק העמוק שמגיע מחוויות יסוד משותפות. הרבה דיונים על איך למצוא את הקול הזה, החוויה הזו שתהפוך סטנדאפיסט בינוני לגאון קומי. האמת, היה נחמד אם השיחות האלה בעצמן היו קצת יותר מצחיקות.

הדבר השני ששמים לב אליו בסדרה הזאת, היא שהכל שם די מדכא. לא מדובר פה בסיטקום עם פאנצ'ים בקצב קבוע – זו סדרה על גבול התיעודי על החיים והעבודה של סטנדאפיסטים אמיתיים (השמות שונו, כי זו, לא, אה, סדרה תיעודית, אלא "מבוססת על"). את הבדיחות תשמעו על הבמה, בסטים, או בהתכנסויות על פנקייק אחרי הופעה. לפעמים אדירות, לפעמים קשה להבין למה לא מעיפים מישהו מהבמה (ולפעמים קשה להבין למה כן). אמרנו שנינויות? לחברים שלנו קשה להתאפק שלא לשחרר שורה, מתאים או לא. וכמו במציאות, בערך שורה אחת מכל עשר מצחיקה. התוצאה היא סדרה קצת מדכאת שמדי פעם צצות בה בדיחות מופלאות שמביאות צחוק עמוק ומזכך, שנוגע עמוק בפנים.

הבמה נמצאת במועדון שהוא לב הסצנה – המועדון של גולדי, אישה אחת בעולם סטנד אפ גברי וקשוח, שמקדמת אמנים מהמרתף הניסיוני לאולם הגדול (ומשם לתכניות הלייט-נייט שעומדות איתה בקשר קבוע) בקשיחות וללא משוא פנים. "לגבר כבר היית נותנת ספוט באולם!" מתלוננת הסטנדאפיסטית היחידה בחבורה. "את לא מוכנה עדיין!", מתעקשת גולדי. מתי היא תהיה מוכנה? כשתתחיל לעשות יותר "חומרים של נשים". ומה זה "חומרים של נשים"? לא בדיחות על חתונה ועל הבלטות לפני הכיור, יותר בכיוון של חויות עמוקות משותפות לכל הנשים בעולם, כמו הרגע הזה שבו את יודעת שאת מאוהבת כי את מוצצת לו במושב האחורי בדייט הראשון.

העליבות של חיי אמן מתחיל מוצגת במלוא עליבותה – סאבלטים עלובים בארון (מילולית) בלי כסף לאוכל, מאבק מטונף על 15 דקות על הבמה (לרוב בחינם!), ועל התלאות שעובר הסטנדאפיסט השחור היחיד ממש כואב לכתוב. והתמורה? 15 דקות תהילה בתכנית לייט-נייט.

אז יש לנו תכנית מעמיקה על היצירה הקומית, או יותר נכון – על החציבה הכואבת של היצירה המשמעותית ממעמקי הנשמה ומתוך העולם הפיזי העלוב והכואב. אה, וזה מאוד, מאוד סבנטיז.

"מת על הבמה" משודרת בימי שלישי בשעה 22:00 ב-yes Oh ובכל עת ב-yesVOD.

The post מת על הבמה – ביקורת סדרה appeared first on ילדי הקומדיה.