מה קורה בקומדיות של סוף 2025? בגדול, עונה חדשה של "אותה גברת בשינוי אדרת" (זאת נועה קולר. תיראו מופתעים) נפלה על המדינה – עונת חורף 2025. אמ;לק? בשלב הזה אני מתקשה כבר להבחין בין הפרסומות לסדרות, כי כולם משחקים את כל הדמויות בכולן, וזה הכול פרסומות. אבל אוקיי. מיקומות, דרך מטכ"ליסטים עד חזי ובניו – מה כולם שכחו? 

יקומות | טרלול מבוקר

מה הפעם? רועי כפרי עושה פרסומת ל"סמיילינג פרנדז". אבל אין לו חברים, אז הוא עושה את כל התפקידים ביקומות. אז זה "סמיילינג רועי". או "רועי המחייך". קריפי. מוזר. הקאתי דם. דודו בא בצהריים אל הבת של השכן. זאת רועי כפרי. הוא שופך על עצמו גלון של חלב ומשחק בשובבות עם פטמה אחת דרך החולצה. הפאה שלו פרועה על צד ימין וכולו צועק "קח אותי אריאל שרון". זה גם מה שכתוב לו על החולצה. המסר הוא שאתה צופה בטלוויזיה, שבה אתה הצופה והטלוויזיה היא הטלוויזיה. הבנת את זה ,כפרי? 

העלילה ביקומות? אין עלילה. יש ציטוט של ציטוט. הנה הצופים היחידים של ערוץ איקס-עשרה, זוג קשישים, ושניהם רועי כפרי. הנה סטנדאפיסט בסיוט הכי גדול של עצמו. והכל בעטיפה חרדתית של חלום בתוך חלום בתוך חלום.

מרשל מקלוהן כתב פעם משהו בספר לגבי טלוויזיה. אז בסופו של דבר התגובה שלי היא לטלוויזיה 50 אינץ' OLED שקניתי לפני חודשיים, וסיפקה פלטפורמה מהממת למשפוך הסדרות ששילמו לי כדי לכתוב עליהן. משלמים לי כדי לכתוב על זה. המילים האלה הן כסף. נו, קומדיה. הקאתי דם. מכירים בו בורנה'ם? בוּרנְהָאם? אני כל כך לבד. בסופו של דבר, נותרתי עם שאלה אחת בלבד – האם רועי כפרי מתפתח בסופו של דבר לרועי עירוני?

מקום טוב | לא למות

במקביל, נועה קולר, שבאופן מוזר משחקת איתו באותו סטורי-ארק, ה"אולפני הרצליה יוניברס", מתעקשת שהסרט שהיא חיה בו הוא דרמה, ."מקום טוב", אבל מסרבת למות. במקום זה, גם היא בוחרת לשקף לנו את האופן שבו היא רואה טלוויזיה. שזה כמו כפרי, אבל משעמם. הזוג שדועך מול המסך הוא לא שיקוף של רעיון של ציטוט של פוסט-מסחריות, אלא צל חיוור של חיות שמאבד את עצמו, את החיות שלו ואת הסיבה שלו לחיות. בעיקרון, אלו החיים הבינוניים שלכם – אבל על מסך. ״תראה, צוץ, ייאוש משלנו״.

נועה, בובל'ה. בדרמה את אמורה למות, לא לשבת תחת תאורה של מיליון דולר ולבכות על מר גורלך. את זה אנחנו אמורים לעשות. עם תאורה מאיקאה. על ספה בבית. לא באולפני הרצליה. אם הייתי רוצה לראות את החברים שלי רבים, הייתי בא אליהם הביתה ומכין להם מרק. שלפחות יהיה מה לזרוק כשרבים. לא יודע. זו דרמה, אז לא ראיתי את הסדרה שלה. אבל היי היא שיחקה מצוין את הקופה הראשית בקופה ראשית.

הורסת | עדיין מטומטמת

אגב קופה ראשית, גם הקופה המשנית (קרן מור) משחקת קופה משנית לקופה ראשית אחרת (בת חן סבג) בעוד קומדיה חדשה "הורסת".  בעוד אני עדיין חולם להקים להקת קאברים בשם קֶרֶן נוֹ-מוֹר, מור משחקת את המטומטמת אצל היוצרת של "מטומטמת". שזה כבוד. והיא כבר לא מטומטמת. היא משת"פית בחקירת רצח באשקלון. אם היא באמת היתה גדלה באשקלון, היא היתה סותמת את הפה, כי סניצ׳ס גט סטיצ׳ס (מלשנים נהיים תפרנים?)

כמה תל אביבי צריך להיות כדי לעשות רומנטיזציה להמשך של חצי שעה עם כביש 4?

ומה הכי מטומטם? הפרוטגוניסטית בסדרה "הורסת" חוזרת ל"עיר הולדתה" אשקלון כדי לפתור תעלומה. עיר שנמצאת חצי שעה נסיעה מתל אביב, או ראשון, או חולון, או כל מקום שהוא לא ״סוף העולם״. לא מסע אפי אל הצד השני של הפלנטה, סך הכל רכבת. זה אשקלון, כפרות, לא טורקמניסטאן. לא תהיה לה בעיה לחזור לישון בפתח תקווה. מקסימום קצת פקקים.

מטכ"ליסטים | קמר"ש הלור"ל 

ואם כבר לשדוד מהאמריקאים, מה עם קומדיה על טמטום צבאי? מטככ"ליסטים, כלומר, לא דרמה עם שחקנים קומיים, כמו "המפקדת" (אפילו שג'ובניקיות שלוקחות את עצמן ברצינות תהומית זה הכי מצחיק) או "שתי סיכות וחצי" (נו, הסרט הזה עם החיילות והשדכן). הפעם זה על גברים. הנה, תראו – סטיב קארל עשה את זה עם "כוח החלל" (Space Force), אז למה לא שייטת מטכ"ל? וכן, זה המשרד. וכן, זה בצבא. וכן, זה המשרד בצבא. וזה גברים הפעם. לא פקידות. תומכי לחימה. 

והיי, ממש כמו ב"ספייס פורס", הסיפור הוא על יחסים בין איש צבא לבן שלו. אממה, הגיבור הוא לא הגנרל. הוא רנ"ג. כן, רנ"ג. אחד משלנו. חפ"ש שעשה טעות ונתקע בצבא עד שעדיף כבר היה להישאר במדים, כי הם מסיחים את הדעת מהקרחת. אופס. והיי, זה השק"ם. כי על המבצעים לא צוחקים. אבל השק"מיסט? הו-אל-תשאל. כי אם כבר, אז שגם זה יהיה קופה ראשית. ואיפה השק"ם בסיירת הזה? בשנה שבה אין "התרחשות ביטחונית" אין מלחמה. יש צבא כזה של פעם, שמקווה למבצע מוצלח. כיפלי בצל וטוויקס בעשר שקל. 

וחוץ מזה הגיבור אשכנזי, אז שמו לו כתם על האף כדי שיהיה משהו לא גזעני לצחוק עליו – כתמים על הפנים. מה שכן, המלודרמה משכנעת. משכנעת שהכותב בן 50 ואין לו מושג איך צעירים מתנהגים. גם לא ב-2002 (סטינג היסטורי! ולמעשה תירוץ למה אין לאף אחד סמארטפון, ולדחוף את הראש של גדי סוקניק אומר ״אלה תחילת שנות ה-2000, והרי החדשות״). אז כן, זה "מביא את הדחויים לפרונט", אבל זה הדחויים שאנחנו כבר מכירים. ברטפלד וזרחוביץ׳. שהוא כל כך דחוי שהוא ביים, כתב ומככב בתור השוטר אזולאי, או שילוב מוזר בין פריקוול לסיקוול של סלאח שבתי. והמלחמה? מלחמה? איזו מלחמה? זה 2002 ואין-אינתיפאדה. הדרמה היא רומן מהצד. 

ילדחרא | קרטמן פוגש את רעננה

״החיים שלך דבש״, אומרת האימא של קרטמן בגרסת ה-IRL  הישראלית הגנרית (לבן. רעננה. גנרי. חצי-חצי שאין לנקוב בשמו). ואני תוהה מה גרוע יותר – בריונות של חטיבת ביניים או טילים. גם כאן, אין מלחמה. זו ישראל של מתישהו. לימבו מנותק. בלי עתיד, בלי תקווה, בלי הקשר. 

ומה קורה פה? בילדחרא זה סיפור התבגרות והתגברות של נער שאני מניח שמישהו היה קורא לו ״בלתי נוירוטיפיקלי״ בשכונה שקטה ברעננה. עם כל הדרמה של שכונה שקטה ברעננה. מכות בבית ספר, אבא מביך, אמא מגוננת וצלצולי פעמונים. של בית ספר. 

אבל היי, זה טוב. זה אמיתי. הדינמיקה שם, אפילו שהדיאלוגים קצת קרטון, והדמויות בילדחרא מדברות קצת כמו צ׳אטGPT שביקשו ממנו לכתוב משפחה מסביב לדמות אחת מורכבת, להלן ״הילד״. שהוא לא מאוד מורכב. כלומר, הוא כן, אבל הוא אריק קרטמן, שעושה מניפולציה על נשיא ארה״ב כי לקחו לו את הטלפון כי הוא קיבל 47 במבחן בבית ספר. אבל נשיא ארה"ב זה אבא שלו. 

בקיצור, רואים שכולם התחדדו ממש בדינמיקה משפחתית, הז׳אנר האהוב על היוצרים. או הקהל. או הדבר היחיד שפס הייצור הזה יודע לייצר. וגם כאן אנחנו בבועה שבה הדינמיקה היחידה האמיתית היא מה שהילדים עושים בבית הספר. ואין מגפה. ולא היתה מלחמה. והכל כרגיל. 

חזי ובניו | בורקס בפיתה

במקביל. כלומר, יקום מקביל. "חזי ובניו" נותנת פרספקטיבה לכמה כל יתר הסדרות התקדמו, בזמן שחזי ובניו נותרה ממתק לבומרים שצריכים מציאות פשוטה עם דודות צעקניות ודרבוקות ו״אח שלנו מתחתן״. האסתטיקה: זו הופעת דראג, אבל נשים של נשים. וגברים של גברים. הכל גרוטסק, ומזרחים זה עם חם. ממש כמו פעם. במפעל.

בזמן שהמשחק בסדרות האחרות נע בין אמין למדי למשכנע, ובניו בעיקר נראית כאילו השחקנים לועגים לדמויות של עצמם, במקום להיות הן. כאילו שכחו שהקומדיה אמורה לבוא מהסיטואציה. לא מהקולניות. לצעוק זה לא מצחיק. בשביל זה יש לי שכנים. כי למה לעשות את סלאח שבתי של שנות ה-2000 המוקדמות, כמו במטכ"ליסטים, כשאפשר לעשות את סלאח שבתי המקורי? מזרחי נלעג, רגשני ודביל. פיזדץ כמה שרואים שהשחקנים יותר חכמים מהדמויות, והנחיית הבימוי היתה ״עממי יותר״. וזול. כל כך זול. סצנה ברכב עם רקע מהאייטיז מוקרן על החלונות, ומשחק שלא הייתי קונה גם במבצע. 

קנה גרוטסקי קבל זול בחינם. והעלילה? תחשבו ״ביום של החתונה של הבת שלי!״ זו המלודרמה של הרובוטים מפיוצ׳רמה פוגשת קומדיה טורקית, אבל עם מזרחים. תרגום זול מספרדית. ומרלון ברנדו הישראלי בתפקיד חייו. אבא סטרייט. 

בקיצור, זאת לא קומדיה. זו דרמה עם משחק כל כך זול ונלעג שלא נותר אלא להוסיף את התיוג ״קומדיה״ כדי לנסות לדלות עוד צופה וחצי לשריפת פח זבל. ומלחמה? אין מלחמה. יש אייטיז בשכונה.

שורה תחתונה: הקומדיות של סוף 2025 בואכה 2026 (אליה הצטרפו זגורי ואואזיס במדבר) לא רוצות להראות לנו משהו חדש. הן רוצות להזכיר לנו. לצטט לנו. להחזיר אותנו לתקופה תמימה יותר, שבה אין שום דבר שם בחוץ, חוץ מדינמיקה משפחתית. תקראו לזה ״החורף של וין דיזל״ – כי כל מה שיש בו זה הדבר הכי חשוב. הכי הכי חשוב. הכי הכי הכי חשוב – משפחה. כי אם כבר שונאים אותנו, עדיף שזה לא יהיה בגלל אנטישמיות – אלא כי מכירים אותנו.

איפה משודר

מקום שמח (כאן 11) — עלתה: 2.11.2025

• יוצרים: נועה קולר, רם נהרי (נהרי גם ביים)
  
• איפה משודר: כאן 11
  
• פרמיס: ורד במשבר גיל 40; אמה המבוגרת מבקשת ממנה “להרוג אותה”, וזה דוחף למסע פרוע (ומצחיק-כואב) לחיפוש טעם בחיים

יקומות (כאן 11) — עלתה: סוף נובמבר 2025 (שידור/סיקור סביב 24–25.11)

• יוצרים: רועי כפרי, גון בן־ארי
  
• איפה משודר: כאן 11
  
• פרמיס: קומדיה “בין שפיות לנונסנס” – הומור אבסורדי שמנסה לפצח משבר קיומי/מוות/חיים, בפורמט שמרגיש לעתים כמו יצירה-על-סף-התפרקות
  

הורסת (HOT / HOT3 / NEXT TV) — עלתה: תחילת נובמבר 2025F

• יוצרת: בת חן סבג (גם מככבת)
  
• איפה משודר: HOT3, HOT VOD, NEXT TV
  
• פרמיס: אבישג “אבי” קוסמה, פליטת ריאליטי, חוזרת לאשקלון לכאוס משפחתי: אמא בהתקף, גופה/מוות מסתורי, חקירה משטרתית — וברקע “קללה” על נשות המשפחה
  

חזי ובניו (HOT / NextTV) — עלתה: יולי 2025 ynet+1

• יוצרים: לימור צרפתי־פרץ (בהשראת משפחתה) בשיתוף רז יובן ומיתר פרהט־פרי
  
• איפה משודר: HOT + NextTV
  
• פרמיס: “טלנובלה קומית” משפחתית-מזרחית: מוסכניק עיראקי וארבע בנות; הצעירה הורסת חתונה ואז מתברר שיש “קללה” סביב נישואים במשפחה
  

מטכ״ליסטים (yes) — עלתה: 18.12.2025

• יוצרים: ערן זרחוביץ׳, מויש גולדברג, אילן שפלר | בימוי: בעז פרנקל
  
• איפה משודר: yes
  
• פרמיס: דרמה קומית על הווי “ג׳ובניקים” בסיירת מטכ״ל בשנות ה־90, עם ציר אב–בן: הבן מגיע לשק״מיסט ביחידה והאבא הוא רס״ר המחנה
  

The post הקומדיות הישראליות של סוף 2025: שכחו מה היה פה בשנתיים האחרונות appeared first on ילדי הקומדיה.

לא מיצינו עדיין את הביף בין ילדחרא ומקום שמח. עפרה וירדנה היו צ’ילבות במשך שנים, מעריצי אואזיס ובלר עדיין בריב — אבל מה היה לשתי הסדרות שטלטלו את עולם הטלוויזיה הישראלי החורף? חודש של ויכוחים, נאצות וקללות עסיסיות? לא מספיק.

ולכן אני מרגישה צורך לכתוב ניתוח קצת יותר מעמיק ולתת פה איזו השוואה, כדי להגן על עמדתי שהמנצחת פה היא בלי ספק ילדחרא. מה יש בה שבמקום שמח אין?

קודם כל, תזמון קומי

כששי (שמואלי דקטור) הילדחרא צועק על הפדופיל שמגלם יובל סגל: “כבר קבעתי עם פדופיל אחר!”, או כשהמאהבת החיה בסרט של אבא שלו (ליאת הר לב) מתקשרת תמיד ברגע הלא נכון, זה הרגע שבו הציפייה נשברת. הרגע המדויק שבו הצופה, שציפה ל… משהו, מקבל משהו אחר. שנון יותר, אבסורדי יותר, הזוי יותר אבל גם אמין ואמיתי יותר.
כשנועה קולר ואביהו פנחסוב רבים אין הפתעות. האם מפתיע מישהו שנועה, במשבר גיל ה־40 המאוחר, מתלהבת מפנטזיה ריקה, או שלבעלה העובד קשה נמאס קצת מהמניפולציות שלה? הריבים, כך נרמז, ישנים כמו הזוגיות שלהם, ואין בהם שום הפתעה, לחלוחית או חידוש – לא להם ולא לצופה. בוטה? כן. אבל לא מחדש.

קבלה אצל הקהל

ילדחרא היא חביבת המבקרים, אין ספק. אבל הקהל נוטה לכיוון מקום שמח, ומזדעזע עמוקות מילדחרא. מהתרשמות בלתי אמצעית, גם הצופים לא חושבים שמקום שמח היא משהו… שמח במיוחד. ובכל זאת — מקום שמח חודשה לעונה שנייה.

צילום יפה

בקולנוע יש מושג: “שעת הזהב”. זאת שעת השקיעה שבה הכול נראה מופז, רך ונעים.
בשיא מקום שמח רבים נועה קולר ואביהו פנחסוב ריב כזה של פעם בחיים. הוא מתרחש בדיוק בשעה הזאת, שעת השקיעה, שפנסי הרחוב נדלקים בה והכול אמור להיות מואר באור רך. ואפילו ברגע הזה האור אפור, קשה ומכוער, והגיבורים שלנו נראים חיוורים וכעורים.

לא צריך להמשיך כדי להבין כמה מחשבה הושקעה בכל פריים, בכל טיפת זיעה, בכל הבעה עלובה עד אומללה של יובל סגל – הפדופיל השכונתי – וברגע שבו האבא מחייך את החיוך הכי מרושע שלו ומצלק בנונשלנטיות את הבן שלו לנצח.

דמויות שאפשר לאהוב

גם מי שמזדהה עם מסע הזוגיות במקום שמח לא ממש יחבב את הדמויות הקולניות, האלימות, חסרות האמפתיה והלחוצות. אבל מי לא ירצה לבלות עוד קצת עם הפדופיל הכי מקסים, הילדחרא הכי שנון, האבא הכי רשע והמורה הכי אטומה שמאכלסים את ילדחרא? פשוט חבורה של נבלי דיסני אחד־אחד. חארות כולם, אבל כמה כיף איתם.

מה כן יש למקום שמח שאין לילדחרא?

את תיקי דיין, לנה סחנוב וליא קניג: האמא המיואשת, הרופאה החכמה ודבורה בת הדודה הקפדנית. שילוש מופלא של נשים ישירות ונחרצות, שכל רגע איתן על המסך הוא תענוג מופלא. בחיי, שאם הסדרה הייתה עוסקת בעיקר בתיקי דיין ובמאבקה בריקנות, והבת המודחקת שלה עם הבעיות בזוגיות הייתה נדחקת למקום שני, לא הייתי מתלוננת.

לסיכום, יש לנו סדרה אחת כתובה היטב, מצולמת ומשוחקת לעילא, מפתיעה ומעמיקה; ואחת… טובה בסך הכול, כן? אבל מדכאת, לא יפה במיוחד, ומחפשת את המטבע תמיד מתחת לפנס. תנו לנו עוד מהשנייה. עם הראשונה נסתדר כבר בעצמנו.

The post ילדחרא מול מקום שמח: איזו סדרה ממשפחת הקומדיה כבשה את הצופים? appeared first on ילדי הקומדיה.

"ילדחרא” משודרת רק ב־yes, וזה, סליחה על הביטו, ממש חרא מצידם. זו סדרה שכולם צריכים לראות.

בימים האחרונים יש לי משימה חדשה בחיים: למנוע מהילדים שלי לגלות אי פעם שילדחרא קיימת. לא ברור לי איך אריאל ויסמן (כתיבה) וניב מג׳ר (בימוי) הצליחו לקחת את חוויית סוף היסודי ותחילת החטיבה, לשחזר אותה בצורה ריאליסטית לחלוטין, ולסגור אותה בשבעה פרקים קצרים, מהודקים ובלתי נשכחים ב־yes.

הילדות כמו שהיא באמת

יש כאן את המורים שלא אכפת להם, הורים שתקועים בעצמם ולא רואים את הילדים ממטר, בריון כיתתי שאיש לא שם לב אליו, פדופיל שכונתי שכולם מכירים, ערוצי יוטיוב סודיים שכמה הם כבר מזיקים, וציורים גסים ואלימים שמתפקדים כמעט כמקהלה יוונית. אם בטעות מנסים להכחיש את המציאות, או גרוע מזה: לפתח אמפתיה לאחת הדמויות,  הם שם כדי להזכיר לצופה את המציאות.

כאמא – אסור שידעו

אסור, אבל באמת אסור, שילדים שלי יגלו את האמת על העולם, אני כאמא מרגישה שחובתי להסתיר מהם את העולם האמיתי, עד שיגלו אותו בעצמם וייפלו על הפרצוף כמו שאני נפלתי בגיל הזה של סוף היסודי. אסור להם לדעת שלפעמים אי אפשר לנצח את הבריון, שהפדופיל השכונתי החביב, אם רק יתמיד, יזכה בפרס, שגם מבוגרים שרוצים לעזור (אפילו אם הם המאהבת המתוסבכת של אבא שלהם) לא תמיד מצליחים ושיש מורים שבאמת, אבל באמת, לא אכפת להם.   

אל דאגה, זה גם מצחיק

רגע, זה מבאס אתכם? אל דאגה, זה גם מצחיק. מאוד מצחיק. שי (שמואלי דוקטור, תגלית עם תזמון קומי מרהיב) הילדחרא הוא שמן, לא מוצלח במיוחד בשום דבר. וגם אין לו חברים. אבל יש לו תוכנית, והתוכנית הזאת גם לרוב עובדת. הוא חכם מאוד, שנון ומסוגל לשלוף ברגע את התשובה שתביא לו הכי הרבה תועלת לכל שאלה. הוא יכול להסיט מעצמו את תשומת הלב של המורה התורנית, להעיף ממנו את הפדופיל השכונתי ולסחוט את אבא שלו בהצלחה לא מבוטלת, כשהוא מגלה איזה אפס הוא. אי אפשר שלא להיות בעדו.  

אבל הוא לא יכול לעשות הכל. הוא לא יכול להעיף מעליו את הבריון הכיתתי, שלא מפחד מכלום. הוא לא מצליח לרכוש חברים כי הוא קטנוני ונקמן כמו, ובכן, כל הסביבה שלו, והוא לא יכול להמשיך את תוכנית הסחיטה המפוארת שלו כי, אה, מה בעצם יעשה עם זה? וכך הוא מוצא את עצמו מסתבך יותר ויותר, לפעמים מצליח לתקן משהו כשמשהו אחר קורס, ולפעמים מוצא את עצמו מסובך עוד יותר. 

הפדופיל השכונתי

אי אפשר שלא להתעכב על הפדופיל השכונתי, בגילומו של יובל סגל בהופעה רבת־ניואנסים, אמינה ומטרידה. הוא תמיד בגינה, תמיד מדבר עם ילדים, ותמיד נראה קצת לא בסדר.

כששי נדחק לבקש ממנו עזרה, משום שההורים שלו – יקי התקוע והבוגדני בגילומו של יורם טולדנו ורותי המנותקת בגילומה של אפרת בן צור – לא באמת מבינים שיש בעיה, וכשאחיו הגדול, בגילומו של דאלי שכנאי, לא באמת מצליח לעזור גם כשהוא מנסה, גם התוכנית החצי־אפויה הזו מתחילה להתגשם.

הכול עובד בזכות חריצות, התמדה, ובעיקר בזכות זה שהוא תמיד שם. לא משנה כמה תלונות יוגשו עליו – הגורמים המוסמכים לא יעשו כלום.

לא סטריאוטיפ, מציאות עם פתח לעונה שנייה

נשמע רחוק מהסטריאוטיפ? נכון, וזאת אחת מהסיבות שבגללן החוקר הפרטי שלא מצליח להבין מה קורה סביבו (מנשה נוי) לא באמת מצליח להבין מה קורה סביבו. אבל זאת סיטואציה שמוכרת להרבה מאד ילדים. הרבה יותר מדי. 

מנחם לחשוב שאולי הילדות הדפוקה שלנו הייתה מצחיקה באיזושהי צורה, ושאולי המבוגרים שנראו לנו כילדים סתומים ומנותקים, ובכן, באמת היו כאלה. אה, ושבאמת לא עשו שום דבר לגבי הפדופיל השכונתי כי הוא "נראה לא מזיק". 

אז מה, יש סוף טוב? סיום סגור? תקווה לעתיד? אגיד לכם מה כן יש…

פתח לעונה שניה.

The post סדרת הקומדיה שלא תרצו שהילדים שלכם יראו | ילדחרא (yes), ביקורת appeared first on ילדי הקומדיה.

החל מה 18 בדצמבר Partner tv+

כשזרחוביץ היה השקמיס"ט של סיירת מטכ"ל

מטכליסטים היא סדרת דרמה קומית המבוססת על חוויותיו של ערן זרחוביץ' שהיה השק"מיסט של סיירת מטכ"ל בשנות התשעים- ילד מוכשר וחסר ביטחון בין ערימת טסטוסטרון מוגזם. 

כל מה שרני רצה לעשות בצבא, זה רק להעביר את הפזם בין כמה שפחות אנשים. אבל תאונה טרגית (וכמה חוטים שנמשכו מלמעלה) גרמו לכך שהוא הגיע בדיוק לבסיס של היחידה העילית, שבה אבא שלו מתפקד כרס"ר המחנה, להחליף את השקמיסט שעזב. 

ברוך סנדו (זרחוביץ') בנה לעצמו בועה מושלמת בסיירת מטכ"ל של שנות התשעים. הוא יוצא הביתה פעם בשבועיים (למרות שהוא גר ממש מול הבסיס), וכשהוא כבר יוצא הוא מספר לכולם שהוא חלק מסגל הפיקוד הבכיר של הסיירת, למרות שבעצם הוא אחראי על הניקיון והגזם ביחידה והמבצע היחיד שהוא חתום עליו הוא התגנבות באישון לילה לחדרה של רס"רית המטבח (לירז חממי) איתה הוא מנהל רומן סודי ביותר. 

רני וסנדו נחרדים מהסיטואציה שהם נקלעו אליה – סנדו לא מעוניין שהבן שלו יסתובב לו בין הרגליים כל היום ויהרוס מה שבנה במשך שנים ורני מהעובדה שהוא ייאלץ להתמודד כל בוקר עם הלוחמים מגודלי השרירים שסביבו. 

מערכת היחסים ביניהם שהיתה מבוססת בעיקר על סופשים, הופכת לאינטנסיבית ומורכבת, וככל שסנדו מרגיש שהוא מאבד שליטה על המצב, דווקא אז רני מוצא את מקומו יותר. 

בין החברים הג'ובניקים שמקיפים אותו ואפילו מול הבחורה הכי שווה בבסיס, פתאום הוא מגלה את הכח שלו בעולם. מטכליסטים מתמקדת בג'ובניקים של יחידית העילית וביחסים שלהם עם לוחמי ומפקדי היחידה הנערצים והכל דרך מערכת היחסים של אבא ובן – רס"ר המחנה (זרחוביץ') ובנו השק"מיסט (אמיר טסלר). 

יוצרים: ערן זרחוביץ' , מויש גולדברג, אילן שפלר. במאי: בעז פרנקל

תסריטאים: ערן זרחוביץ, מויש גולדברג מפיק: יואב גרוס. מפיק שותף: יקי רייסנר

שחקנים: ערן זרחוביץ',  אמיר טסלר, לירז חממי, מיכאל אלוני, יעקב זאדה, ידין גלמן, ליה אללוף, בר ברימר, אלון חמאווי, טליה ברטפלד, אברהם ארנסון, שחר חיון, ענת ריבלין, ישי ללוש ועוד.

מטכליסטים  החל מה 18 בדצמבר Partner tv+ אפיק 20, YES VOD

The post מטכ"ליסטים – הסדרה החדשה של זרחוביץ' מגיעה ל-yes ו-Partner appeared first on ילדי הקומדיה.

לאחר הצלחתה של ילד רע, שיצר הסטנדאפיסט דניאל חן,  שאף זכתה בפרס ברלין והייתה מועדמת לאמי, מגיעה בנובמבר ל-YES סדרה על ילד לא סתם רע אלא חרא, "ילדחרא", קומדיה שחורה שיצר וכתב גם קומיקאי ותסריטאי קומי, אריאל ויסמן (ארץ נהדרת, היהודים באים, גב האומה), וביים ניב מג'ר (שניהם מחבורת הסטנדאפ האייקונית, כל מה שמצחיק בעולם, ויצרו את 'טלוויזה מהעתיד').

על מה הסדרה ילדחרא

העלילה בקצרה:  לשי (שמואלי דקטור) בן ה-12 יש חיים מחורבנים לדעתו: הוא עם עודף משקל, הילדים בכיתה מתעללים בו, המורה מתעלמת ממנו, אחיו הגדול מרביץ לו, ואמא שלו (אפרת בן צור) תמיד בטוחה שהכל טוב ומעדיפה לדאוג מצרות של אחרים. ויש את אבא שלו, יקי (יורם טולדנו), שבטוח שהוא אבא כריזמטי אבל בעצם מרוכז אך ורק בעצמו ובחלומו הפתטי – להוציא ספר על חייו.

לילה אחד, ברגע אכזרי במיוחד, שי מגלה לתדהמתו שיקי מנהל רומן. הוא מחליט לנקום בו ומתחיל לסחוט אותו בזהות בדויה ומחזיר את הכוח לחייו. אך הוא לא צפה את כל שרשרת האירועים שיקי נגרר אליה בגלל הסחיטה, מה שמוביל למאבק בין-דורי בין אב לבן ומעורבים בו יותר מדי אנשים בדרך: חגית (ליאת הר-לב), המאהבת הנואשת,  אריה (מנשה נוי), החוקר הפרטי המתוסבך והדיכאוני,  ואביגדור (יובל סגל), הפדופיל השכונתי הפחדן והרומנטיקן.

מה יקרה כשיקי יגלה מי סחט אותו? האם הקשר המשפחתי יצליח להתעלות מעל האמת המכוערת, או שדווקא הניסיון "לתקן" את המשפחה הזאת הוא זה שיחריב אותה? אלו השאלות העומדות במרכז הסדרה.

"אני מקווה שהיא תספק מזור לאינסלים אומללים אחרים ותהיה משמעותית בשבילם באותה מידה שהיא משמעותית בשבילי"

ויסמן מרחיב על הסדרה:  "הסדרה לוקחת השראה מסרטיו של טוד סולונדז, קומיקסים מכוערים וילדותי האישית בראשל"צ של שנות ה-2000 המוקדמות. זו הסדרה העליליתית הראשונה שלי, שחוזרת אל ימי ילדותי ומזקקת את כל מה שלמדתי לאורך השנים, על יצירה, על קומדיה ועל החיים. אני מקווה שהיא תספק מזור לאינסלים אומללים אחרים ותהיה משמעותית בשבילם באותה מידה שהיא משמעותית בשבילי.

"'ילדחרא' היא קומדיה שחורה שנוגעת בכל הפצעים הפתוחים של הילדות בישראל, מחרמות בבית הספר ועד פדופילים שאורבים בגינה. לאחר גל של סדרות רציניות וחשובות על ילדים בסיכון שמסתבכים עם החוק, מגיעה סוף סוף סדרה בכיכוב ילד שמנמן שמסתבך בעיקר עם עצמו.

"שי, גיבור הסדרה,הוא ילד בודד ודחוי, אבל הוא לא סתם קורבן חסר אונים, אלא פרובקטור עם עור של פיל שתמיד אומר את האמת בפרצוף, ובדרך כלל גם חוטף בגלל זה. אבא שלו, הוא מלך ההדחקה, שחי בפנטזיות על הקיקסטרטר שלו ומסתיר רומן משרדי עלוב. דמויות נוספות שמצטרפות לאורך העונה הופכות את הסדרה לפסיפס של דמויות עלובות, כולן נואשות לאישור, ועושות את כל הטעויות האפשרויות." 

הבמאי ניב מג'ר מוסיף "כשניגשתי עם חזון הבמאי לסדרה היה לי ברור שאותנטיות היא שם המשחק וזה חייב להתבטא מעל הכל כדי להעלות את רמת האמינות למקסימום".

לדבריו:
"הפרויקט החל למעשה לפני שבע שנים (ממש מיד אחרי שסיימנו את ״טלוויזיה מהעתיד״) וסגנון התיעוד היה כמו הסרט 'בויהוד' (התבגרות) של ריצ׳רד לינקלייטר – צילמנו את דמות הילד השחקן שמואלי לאורך שבע שנים בהן ראינו אותו גדל, מתפתח ומשתנה גם פיזית וגם לתוך העלילה. בסוף הוחלט בעריכה להתמקד רק במה שצולם בעשרים ושלושה ימים בלבד אבל הדי וי די  הרשמי של הסדרה יכלול גרסא בת שבע וחצי שעות הכוללת את כל ספור הרקע שלפני מה שרואים בשבעת הפרקים החל מגיל שש של השחקן".

יוצרים וקאסט

תסריטאי ויוצר הסדרה: אריאל ויסמן 

במאי ויוצר שותף: ניב מג'ר 

הפקה: טדי הפקות

שחקנים: שמואלי דקטור, יורם טולדנו, ליאת הרלב, אפרת בן צור, יובל סגל, מנשה נוי, דאלי שכנאי.

מתי ואיפה רואים

תאריך עלייה ב-VOD: 20.11 ב- yes TV COMEDY  וב-yes VOD 

פרקים: 7 , בינג'

The post ילדחרא: הקומדיה השחורה החדשה של אריאל ויסמן מגיעה לבינג' ב-YES appeared first on ילדי הקומדיה.

לאחרונה נראה שיש לא מעט קומדיות יהודיות בנטפליקס. האם ההומור היהודי עושה קאמבק נוסף שיגרום לגלי עלייה לישראל?  או שמדובר פשוט בהתייחסות קלילה לדת היחידה שעוד מותר לצחוק עליה? אז יצאתי לשליחות שלא כללה טיסה לאומן והחלטתי לצפות בהן.
אם זה יצחיק אותי הרווחתי, אם לא, אז לפחות עשיתי משהו לקראת הימים הנוראים. צפיתי, צחקתי, וחזרתי עם כמה תובנות שגרמו לי לצחוק בתשובה.

רק לא זה (Nobody wants This) – קומדיה רומנטית יהודית נוצרית

הסדרה "רק לא זה", של ארין פוסטר, עוקבת אחר מנחת פודקאסט נוצרייה בשם ג'ואן (קריסטן בל, המקום הטוב), ונואה, רב בעל מראה מצודד (אדם ברודי), שמתחילים להתאהב  למרות הבדלי הדתות. היחס ליהדות כאן הוא לא משהו, יש שיאמרו שהוא טיפונת אנטישמי, אבל היי, אני פה בשביל הקומדיה.

הבסיס הקומי הוא התנגשות בין עולמות – קלישאת סיקטום מאז שנת 54' בערך. הבעיה? העולם התקדם מאז ינטל עם ברברה סטרייסנד. לדוגמה: הם לקחו את הסצנה הקלאסית של לפגוש את המשפחה בפרק השני – הוא מביא אותה לפגוש את המשפחה שלו וכמובן שזה מביא לכאוס.

נכון, הדיאלוגים לא רעים בכלל ואפילו מעלים חיוך, אבל זה לא גרם לי באמת לצחוק, הרגשתי שיש פה משהו צפוי שניסה להפוך את היהדות למשהו מצחיק, אבל הלך לאיבוד בדרך. אולי זה המשחק ואולי כי אין הרבה מסתורין סביב היהדות. כשאין מסתורין, אין עוקץ וזה הרבה פחות מצחיק. מה שאמור להניע ולהצחיק כאן אלו הנשים – לא נתקלתי בקבוצת נשים עם אנרגיה שלילית כזו מאז הדוקו על נשות הרייך השלישי, אבל הסדרה מאבדת מהקסם שלה אחרי 2 פרקים.  יש בה כמה רגעים נחמדים והמון נשים ששונאות זו את זו  ואת העולם, זה פחות או יותר מתחיל ונגמר שם.

איך הסדרה הזו חודשה לעונה שלישית, זה כבר מעבר לבינתי, אבל כנראה שאי אפשר  להתווכח עם הצלחה ומיליוני צופים.

הטוב: אין לי משהו חיובי להגיד
הרע: יותר מדי דמויות מעצבנות
שורה תחתונה: לא בא לי שתהיה עוד עונה

נ"ב: הייתי שמח לעונה נוספת של המקום הטוב, במקום זה.

אז בקיצור (Long Story Short) -קומדיית אנימציה יהודית!

אם אתם אוהבים הומור יהודי עם דרמות משפחתיות ולחץ קיומי, "אז בקיצור" –  של  רפאל בוב-וקבסרג, מיוצרי בוג'ק הורסמן, תגרום לכם להרגיש שהגעתם לבית שבא לכם לברוח ממנו. זו סדרת אנימציה שמספרת, בצורה מאוד לא ליניארית את סיפורן של ארבעה דורות במשפחה יהודית לחוצה.
יש בה קצת לארי דיוויד, קצת וודי אלן, והרבה מהדבר הזה שכל משפחה יהודית סוחבת: דאגות אינסופיות. אהבתי את הסצנה שבה הם נוסעים ברכב וכולם חוץ מהאב רוצים לברוח, זה הופך למיקס של פילוסופיה יהודית שכוללת המון העלבות, תובנות ומשפחתיות דביקה שכל ישראלי מכיר. היחס ליהדות כאן חם, אבל גם מייאש, דבר שמייצר לא מעט רגעים מצחיקים. זה הדבר שדופק להם את החיים בכל יום – והם בכל זאת מקבלים אותו באהבה.
אזהרת צפייה קלה – זאת לא סדרה קלה לעיכול, אבל היא עדיין מצחיקה, אז בהחלט כדאי לתת
לה הזדמנות.

משפחה יהודית בשדה תעופה: “לא משנה לאן יש טיסה, אני עולה!”

הטוב:
מכירים את זה שעושים דיבוב ישראלי לדיסני וזה נשמע על הפנים? פה זה בדיוק הפוך
הרע:
לוקח זמן להתחבר לסדרה, היא לא פשוטה לעיכול כמו הסימפסונס לדוגמv
שורה תחתונה: סדרת אנימציה ששווה לאמץ

מוגזמת (TOO MUCH) – פשוט יהודייה מוגזמת

הסדרה החדשה של לינה דנהאם, "מוגזמת", מביאה למסך קומדיה רומנטית עצבנית, צבעונית וקצת יהודית.
הדמות הראשית, ג'סיקה (בגילומה של מייגן סטאלטר), היא מפיקה ויוצרת תוכן ניו-יורקית שהחליטה לקחת פסק זמן מהכאוס של חייה – ועוברת ללונדון. במילים אחרות – היא חיפשה לעשות משהו אחרי הפרידה.
שם היא מוצאת את עצמה מסובכת  ומתאהבת במוזיקאי בריטי בשם פליקס.

עד לפה אין משהו חדש בעולם הקומדיות הרומנטיות, אבל אז אנחנו מקבלים את ג'סיקה. מכירים את הבחורה הזאת שאומרת את הכל בפנים ללא פילטרים? זאת היא.
ישנה סצנה בפרק הראשון שבה היא נכנסת לעימות מול המפיק, הוא תוקף אותה על הדרך שבה היא עובדת,
היא בתגובה בוחרת להוציא עליו את כל הכעס שיש לה על התעשייה ב-2 דקות. "אתה יודע כמה ספגתי במשך 15 שנה?"  אנחנו מקבלים פה טקסטים חדים, חלקם דרמטיים שבאמת מגיעים מעולם הקולנוע וההפקות.

במובן מסוים הדמות שלה מזכירה קצת דמויות ישראליות, יש בה קצת מכוכבה שביט מקופה ראשית,
בתוספת טיפה מהבכי והייאוש של דמויות נשיות בקולנוע הישראלי.  מצאתי את עצמי מחכה להתפרצות הבאה שלה בכל פרק, הזעם הטהור שהיא משליכה כלפי העולם, זהו סוד הקסם של הסדרה.
היהדות בסדרה לא נמצאת בפרונט, אבל היא שם – בעיקר דרך היחסים המשפחתיים של ג'סיקה והדינמיקה הניו-יורקית-יהודית המובהקת.

הטוב: ג'סיקה והמבטא הבריטי שנתקלים בו
הרע: עדיין לא מצאתי
שורה תחתונה: בהחלט שווה אפילו צפייה שנייה

סיכום – היו צחוקים?

כל אחת מהסדרות נוגעת ביהדות בדרכה שלה. האם תהיה קטגוריה שלמה וענקית של סדרות קומיות יהודיות בנטפליקס?  לא נראה לי, אני חושב שבסך הכל מדובר בעוד כלי נחמד לעלילה, בדיוק כמו שיוצרים הודים
משתמשים בשורשים שלהם כדי ליצור משהו ייחודי.  אבל עדיין 2 מתוך 3 סדרות שווה צפייה, אז לא סבלתי יותר מדי.

The post אנטישמיות? גל קומדיות יהודיות שוטף את נטפליקס appeared first on ילדי הקומדיה.

חודש ספטמבר 2025 מגיע, והמסך מתמלא בסדרות שיגרמו לכם לצחוק, להתאהב, ואולי גם לשאול את עצמכם איך הצלחתם עד עכשיו בלי עונה שנייה של “חסרי חינוך”. יש גם חברות במומבאי ששותות "עוד שוט אחד", זוג שמחבר ביניהם כלב פצוע ב-“Colin From Accounts”, וכמובן – קרב דורות קורע מצחוק מול אנשי דור ה-Z ב-“הבוסים החדשים”. בקיצור, זה חודש שבו השלט לא ינוח.

1.9.2025

"חסרי חינוך" (עונה 2) – רק בסלקום TV

העונה השנייה של הקומדיה הניו-זילנדית, על המורים שלא הייתם רוצים שיתקרבו לילדים שלכם.

שידור שבועי, שני פרקים חדשים בכל יום שני.

יוצרי הסדרה ג'קי ואן–ביק וג'וני ברו גם מככבים בתפקידים הראשיים

14.9.2025

"עוד שוט אחד" – לראשונה בפלטפורמה ישראלית – סלקום TV

קומדיה דרמטית של אמזון פריים. ארבע חברות טובות במומבאי חיות את החיים, מתאהבות, מתאכזבות אבל תמיד נשארות חברות.

שידור שבועי, שני פרקים חדשים בכל יום ראשון.

קולין מהנהלת חשבונות- Colin From Accounts

סדרת דרמה רומנטית ומשעשעת בכיכובם של הזוג הנשוי בחיים, פטריק ברמאל והארייט דאייר, המגלמים שני רווקים שנפגשים בעקבות תאונה שגורמת לפציעתו של כלב. הצורך להעניק לו טיפול רפואי מביא להתפתחות מערכת יחסים בין השניים.

החל מ-1 בספטמבר בפרטנר סדרות, אפיק 3 וב- VOD 

הבוסים החדשים

The Z Suite

"הבוסים החדשים" ("The Z-Suite") היא דרמה קומית כיפית וחכמה על הפער – וההתנגשות – בין הדורות, שקורית ברגע שצעירי דור ה-Z נכנסים לשוק העבודה לצד קולגות שמבוגרים בהם ביותר עשורים משהיו רוצים להודות. הסדרה נוצרה על ידי היוצרת והתסריטאית קייטי או'בריאן ("Teachers") ובמרכזה כוכבת אחת שתמיד כיף לראות: לורן גרהאם, שנכנסה לפני שנים לדפי ההיסטוריה של הטלוויזיה עם הדמות האייקונית לורליי, גיבורת "בנות גילמור".

לצד גרהאם מובילים את קאסט הסדרה ניקו סנטוס ("סופרסטור"), מדיסון שמון ("The Lake"), רייס דארבי ("לו הייתי פיראט") והמועמד לאמי מארק מק'קיני ("אבודים בניו יורק").

מוניקה פרייזר (גראהם) היא מנכ"לית מבריקה של סוכנות פרסום ניו-יורקית, שמפוטרת מתפקידה במפתיע יחד עם העוזר האישי והנאמן שלה, דאג (סנטוס), לאחר כישלון מהדהד בקמפיין גדול. את מקומם של הדרג הבכיר והמודח תופס צוות צעיר ודעתני – אנשי דור ה-Z, שחיים ונושמים מדיה חברתית, עם אפס סבלנות לכל מה שהם מגדירים "מיושן", כשבמקביל מוניקה ואנשיה פותחים משרד מתחרה בתקווה להוכיח לכולם שהם עוד רלוונטיים כפי שתמיד היו. מה שמתחיל כמלחמת מוחות בין דור ה-X לדור ה-Z, הופך למסע מצחיק ומרגש של הישרדות בעולם שלא מפסיק להשתנות. 

רק ב-HOT!

החל מ-28.9 ב-HOT VOD וב-NEXT TV

והחל מ-8.10 ב-HOT3 מדי יום רביעי ב-20:30

The post סדרות קומדיה חדשות בספטמבר 2025: מה כדאי לראות ב-HOT, סלקום ופרטנר appeared first on ילדי הקומדיה.

הסדרה האמריקאית עם הפרקים הקצרים, “ המופע של צ’יט”  – The Chit Show, היא הלהיט הוויראלי הנוכחי. היא עוקבת אחר דמות זכירה:  עובד משרד ביזארי עם תספורת קעורה, עם שפם עבה ועם משקפיים מוגזמים. בשקט נוכח הוא שואל: “Is there a Black person here?” (יש אדם שחור כאן?). ורק אחרי מבט כועס מהקולגה לינדה, מתברר: הוא חיפש ארנק שחור,  Is there a black purse in here. הסדרה מופקת על ידי ג’יי רנשאו וקייל קנדי, חברי להקת הקומדיה The Groundlings מלוס אנג’לס, שזה מעין בית ספר לאלתור שיצר את פי ווי הרמן. בוגריו כוללים בין השאר את וויל פרל, ליסה קודרו, פיל הארטמן ומליסה מקארטי.

Do it lady

רנשאו מגלם את צ’יט, עובד משרד מוזר בסגנון סיטקומי מתקתק ומיושן. וקנדי מגלם את הקולגה שמצלם את המעשים, תוך תדהמה אך בהומור יבש. הסרטונים על “צ’יט” גרפו עשרות מיליוני צפיות בטיקטוק ובאינסטגרם. מאז ההשקה בסוף מאי, השניים העלו יותר מ-30 קטעים קצרים לרשת וגם פספוסים. ביחד השניים הגיעו ל-2 מיליון עוקבים בטיק טוק, למעל 300 אלף מנויים ביוטיוב, 173 אלף עוקבים לדף של קנדי באינסטגרם ו-472 אלף לשל רנשאו.

הקהל כבר אימץ את  הקאצ' פרייז: “Do it lady!”, שמופיע בפרקי חגיגות יום הולדת לקולגה ג’ניס ועוד. בפרקים מאוחרים יותר נראית קנדיס וייס, מתאבקת לוהטת מה-WWE. מה שנראה ככוכבת מרוחקת, שצ'יט עוקב אחריה באינסטגרם, מתגלה כדייט של צ'יט, לתרעומתה של לינדה, הנחשדת בעיני קנדיס כמחזרת של צ'יט. צ'יט הוא עובד גרוע וטיפוס מנומנם אך נחמד לקולגות שלו, מאזין ללילי ויין ולצ'אפל רואן, ושותה משקאות הנחשדים כמשכרים ואף עוזר לאחיין הבעייתי שלו למצוא עבודה.

על השם סיפר רנשאו למגזין USA Today  "זה פשוט מאפשר הרבה משחקי מילים. זה נשמע כמו שיט שואו, רק קטן יותר וחסר תועלת. המילה עצמה פירושה תלוש משכורת קטן, אז זה מתאים לאופי הסדרה וגם נשמע כמו לצ'טט מלשון פטפוט". רנשאו מספר שהכתיבה נעה בין תסריט מוכן שלו, מסגרת לאלתורים ועבודה משותפת שלו ושל קנדי. השחקנים האחרים כוללים את ליריק לואיס בתפקיד לינדה, מייקל צ'ורבן בתפקיד פיטר האדיש (משפחה מודרנית),  ובתפקיד ג'ניס סם די-סורה ועוד, שחקנים שזו לא העבודה הראשונה שלהם אבל ברובם די אנונימיים.

למה זה עובד

הביקורות המשבחות מציינות את השילוב בין הומור מהיר לסיפור מזוקק, עם עולם חוזר על עצמו שמתפקד כמו סיטקום מקוצר. על פי פרסומים, יש כבר פניות לעיבוד ארוך יותר, אולי סדרת טלוויזיה של חצי שעה.

למה זה עובד: עובדים מבולבלים, מבטים מביכים או נדהמים למצלמה, בדיחות פנימיות וטוויסטים שחוזרים על עצמם. אחת השורות שחזרה כמה פעמים והפכה ללהיט היא כאמור גם “Do it, Janice!” – ברכה שהפכה לסלוגן קומי החוזר בכמה סרטונים נוספים ולא רק בתוכנית אלא בסרטוני מחווה או שפשוט משתמשים בביטוי כאילו תמיד היה חלק מהשפה האנגלית, בדיוק כמו במערכון.

מעבר לגאגים המיידיים, “צ’יט” יוצר תחושה של עולם קומי מתמשך: דמויות חוזרות, משפטים שמקבלים חיים משלהם ותחושה של סיטקום דרך הטיקטוק .לסיכום: “צ’יט” הוא הרבה יותר מבדיחה ויראלית. זו דמות פשוטה אך חכמה, שהצליחה להפוך כמה שניות של בלבול למותג קומי שלם – ולהזכיר לנו שגם בעידן הדיגיטלי יש מקום לסיטקום מצחיק ומוזר.

The post הכירו את המופע של צ’יט  – הגרסה הוויראלית למשרד appeared first on ילדי הקומדיה.

חודש מאי מגיע שוב למסך הקטן, עם לא הרבה קומדיה, אבל איכותית, חובבי הסטנדאפ יוכלו ליהנות מסוף שבוע של סטנדאפ איכותי, חובבי קומדיה שחורה יינהו מסירנות בנטפליקס עם כוכבת הלוטוס הלבן, חובבי טינה פיי ימצאו סדרה חדשה שלה בכיכוב סטיב קארל וגם לחובבי משפחת אדמס יש משהו.

 סופ"ש של סטנד אפ בסלקום TV

לואי סי. קיי, כריס רוק, ניקי גלייזר, דייב שאפל ועוד הרבה יותר בסוף שבוע מצחיק למשך כל סוף השבוע בסלקום קומדי מוביז וב-VOD בכל זמן שרוצים.

עוד בין התכנים: ביל מאהר, מישל וולף, רוזי אודונל, אלכס אדלמן, סת' מאיירס, איבון אורג'י, דן סודר, אלן דג'נרס, שרה סילברמן.

22.5.25

סירנות

"סירנות" היא מיני-סדרה קומית שחורה חדשה של נטפליקס, שתעלה ב-22 במאי 2025 ותכלול חמישה פרקים. הסדרה נוצרה על ידי מולי סמית' מלצר, שזכתה להצלחה עם הסדרה "עוזרת בית" (Maid), ומבוססת על מחזה שכתבה ב-2014. העלילה מתמקדת בדבון (מייגן פאהי, "הלוטוס הלבן") שמגיעה לאחוזת חוף כדי לשחרר את אחותה סימון (מילי אלקוק, "בית הדרקון") מהשפעתה של מקיילה קל (ג'וליאן מור), בוסית כריזמטית ומסתורית. הסדרה חוקרת נושאים של נשיות, כוח, סקס ומעמד חברתי, תוך כדי התפתחות עלילתית מותחת. בין השחקנים המשתתפים גם קווין בייקון, גלן האוורטון, ג'וש סגרה, ביל קאמפ, טייט קני, טרוור סלטר, לורן ווידמן וג'ן ליון. הסדרה מבטיחה לשלב בין מתח, הומור וסאטירה חברתית.

ארבע העונות

ארבע העונות" היא מיני-סדרה קומית חדשה בנטפליקס, שנוצרה על ידי טינה פיי, לאנג פישר וטרייסי וויגפילד (רוק 30), ומהווה עיבוד מודרני לסרטו של אלן אלדה מ-1981. הסדרה עוקבת אחר שלושה זוגות חברים ותיקים, היוצאים לחופשות עונתיות משותפות, כאשר מערכת היחסים ביניהם עומדת למבחן בעקבות גירושין מפתיעים של אחד הזוגות. האירועים מתפתחים כאשר ניק (סטיב קארל) מודיע על כוונתו להתגרש מאן (קארי קני-סילבר) ומביא עמו את חברתו הצעירה ג'יני (אריקה הנינגסן) לחופשות הבאות, מה שמערער את הדינמיקה הקבוצתית. הסדרה משלבת הומור עם נושאים עמוקים כמו משברי גיל, נאמנות ושינויים במערכות יחסים ארוכות טווח. הקאסט כולל גם את טינה פיי כקייט, וויל פורטה כג'ק, קולמן דומינגו כדני ומרקו קלבני כקלוד. הסדרה כוללת שמונה פרקים, כאשר כל שניים מהם מוקדשים לעונה אחרת בשנה, וכוללת הופעת אורח של אלן אלדה, יוצר הסרט המקורי.

הסדרה זמינה לצפייה בנטפליקס החל מ-1 במאי 2025.

משפחת אדמס 1&2  (2019 & 2021) – The Addams Family

חושבים שהמשפחה שלכם מוזרה? משפחת אדמס המבוססת על רצועת הקומיקס מאת צ'ארלס אדמס חוזרת לקולנוע (ולמסך הקטן), והפעם כקומדיית אנימציה המספרת על אודות המשפחה הכי משונה בשכונה. מצחיקה, יוצאת דופן ואיקונית לגמרי.

משפחת אדמס מגדירה מחדש את המושג 'שכנות טובה'…

הסרט הראשון גם זמין לצפייה.

בדיבוב גם לעברית. 

החל מ-8 במאי בפרטנר ילדים, אפיק 6 וב- VOD

The post המסך הקטן בחודש מאי: ספיישל סטנדאפ, קומדיות שחורות וטינה פיי appeared first on ילדי הקומדיה.