לא כל יום אנחנו שומעים על מקרה כזה, אדם נולד כתינוק, עובר את גיל ההתבגרות,  ואז הופך לסטנדאפיסט, ואז זה כבר מאוחר מדי. טל סולמון התחיל את דרכו בקאמל קומדי קלאב, שנודע בשנות התשעים המוקדמות בשם "מה אין עוד מקומות לראות בהם סטנדאפ בעיר הזו?". מאז טל התפתח וכתב לתכניות מצחיקות, בהן "פוטו פיניש", "סלב'ס", "מחוץ לחוק" וגם לדוקו דרמה "צחוק מהעבודה". חוץ מזה ערך אתר סאטירי וגם הופיע בתכנית הסטנדאפ הראשונה לילדים "הצחוקיה" או בשמה הלא רשמי "יש כאן מישהו שעושים עליו חרם?". ילדי הקומדיה כאן כדי לברר את הסוגיה ולקבל את התשובות לשאלה זו ולשאלות אחרות, זניחות לא פחות.

 מתי גילית שאתה מצחיק?

 "החל מהשנה השנייה שלי בתור סטנדאפיסט. את האמת, עוד כשהייתי ילד ההורים שלי תמיד קראו לי ארטיסט, כי הייתי עושה שטויות כדי להצחיק".

בנוסף להופעות הרגילות שלך אתה מופיע במסיבות רווקות. איך אתה מתמודד כשמתבלבלים בינך לבין החשפן?

"זה מחמיא לי כי אני כנראה החשפן הכי שחיף בעולם. כל פעם שהן חושבות שאני חשפן, אני מרגיש פחות אשם שאני לא הולך לחדר כושר.

אני אוהב להופיע לפעמים במסיבות רווקות, כי זה שונה מההופעות הרגילות שאני עושה מול הרבה קהל על במה. במסיבות רווקות האווירה הרבה יותר אינטימית ואישית".

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

"אין ספק שסיינפלד וג'ורג' קרליןס. שני סטנדאפיסטים וקומיקאים אגדיים שראיתי אותם מופיעים עוד בתור ילד ואמרתי לעצמי 'אני יכול ואני רוצה לעשות את זה גם'.

אחרי זה, כשעליתי להופיע בקאמל קומדי קלאב בפעם הראשונה, בגיל 18, ראיתי גם את יונתן ברק וארז שלם. ברגע הזה הרגשתי שיש מקום בארץ לסטנדאפ שהוא לא גס ומנסה לגרום לך לחשוב על משהו".

 כתבת לפריים טיים של ערוץ 2. מה היצר הטוב אמר על זה?

"בכל תכנית שכתבתי בטלוויזיה, נהניתי לקחת צעד אחורה ולחשוב על מה אני באמת עושה. כשלתכנית יש אפילו רק 10% רייטינג, נגיד, זה אומר שבערך 300,000 איש רואים וצוחקים מהבדיחות שלי. מבחינתי, זה אומר שכשאני כותב לטלוויזיה, אני בעצם עושה הופעה ענקית, וחשוב לי להצחיק בה".

 מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

 "אני מאוד מעריך סטנדאפיסטים אחרים שעובדים קשה. הם כותבים הרבה, מופיעים הרבה, ולוקחים הרבה סיכונים כדי להצליח בתחום הזה.

גם רוב הכותבים שאיתם עבדתי תמיד רוצים למצוא את הבדיחה הטובה ביותר, אני אוהב את זה".

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=5YgE4aXdw5A]

 כתבת וערכת את אתר החדשות הסאטירי TheMonkey והגשת את מהדורת הווידאו. מי יותר מצחיקים, אתם או ynet?

"TheMonkey הוא אתר החדשות הסאטירי הראשון בארץ שמתעדכן שבועית, שאותו הקמתי ב-2009. היו אלפי ביקורים באתר, ומאוד אהבתי לכתוב בו. אבל לצערי מאז 2012 נגמר התקציב להמשיך לתפעל את האתר. אני מאוד מקווה שיום אחד אוכל לשתף פעולה עם וואלה או ynet והקוף שוב ירים את ראשו".

 מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

 "חמור. זאת הקללה שהכי מבדרת אותי. היא לא גסה ויש לה גם צליל מצחיק".

הופעת ב"צחוקיה", תוכנית הסטנדאפ הראשונה לילדים. מה אתה ילד?

 "נראה לי שכל הסטנדאפיסטים בעצם ילדים. בהתחלה לא חשבתי שאני אוהב את זה, אבל לעשות סטנדאפ לילדים בני 10 זה דווקא ממש כיף. קרא לי טל המבולבל מעכשיו".

 (אמר טל המבולבל)

מה התפיסה הקומית שלך?

"אם חושבים מספיק על עובדה מסוימת, מצליחים להבין למה היא מגוחכת ומצחיקה".

 כלל ראשון בתסריטאות… מה הכלל השני?

"הכלל הראשון בתסריטאות הוא שלא מדברים על תסריטאות.

"האמת היא הדבר הכי חשוב שצריך לעשות הוא ללמוד את כל הכללים, כי אחרי זה צריך לדעת מתי לא ללכת לפיהם וליצור משהו מעניין באמת".

 
אתרו

ויקיפדייתו

עמוד רשמיותו

***

חדשות ילדי הקומדיה:

אירועים קרובים ומצחיקים

ערבי ילדי הקומדיה בכל יום שני בבלום בר ת"א

The post טל סולומון – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

לא כל אחד יכול לראות את יונתן ברק, רק ילדים טובים, ושיש להם הוט, ושמודעים לערוץ קומדי סנטרל ולתוכנית "מחוץ לחוק". כל התנאים הכרחיים חוץ מלהיות ילדים טובים. חוץ מזה הוא יצר וכתב את הסדרה סלב'ס, שצחקה על סלבריטאים. בתמורה לחשיפה הוא לא קיבל מהם מכות. הוא התחיל את דרכו בקאמל קומדי קלאב, ומאז כתב והשתתף בתוכניות קומיות רבות אבל גם בטלנובלה שממנה לא הצליח להימלט. כגיבור טלנובלה אחד לאחר תקשרתי איתו באמצעים היחידים שאני יודע, שאלות במייל.

מתי גילית שאתה מצחיק?

"כשהייתי ילד הייתי מצחיק, אבל לקח לי הרבה זמן עד שהבנתי שיש פה מקצוע. גיליתי בשלב מאוד מוקדם בחיי שיש לי את היכולת להסתכל על סיטואציה מהצד תוך כדי שאני חווה אותה ולתת לה פרשנות קומית. אחר כך גם גיליתי את היכולת לעשות דמויות, לספר סיפורים ולהעביר טיעונים בצורה של בדיחה. אבל למרות שהתחלתי להופיע בגיל 17 בקאמל קומדי קלאב, אני חושב שלהיות מצחיק זה כמו להיות יפה – גם אם אומרים לך את זה כל הזמן, יש עדיין רגעים שאתה לא בטוח בזה. בשביל זה יש לי את הקהל שלי, שיזכיר לי כל ערב מחדש שאני מצחיק. ויפה…".

התחלת את דרכך בתוכנית יתוש בראש, ולא המקורית. אתה חושב שכבר אז ההצלחה שינתה אותך?

"'יתוש בראש' בערוץ 23 ובגלי צה"ל הייתה ההזדמנות הראשונה שלי להגיע לקהל יותר נרחב ממאה וחמישים האנשים שהיו נדחקים לקאמל בכל יום שישי בלילה. 'יתוש בראש', עד כמה שהייתה תוכנית זניחה, הזניקה את הקריירה שלי".

מי הקומיקאים שהשפיעו עליך?

"אני מאמין שכל קומיקאי חייב ללמוד מקומיקאים אחרים כפי שמוזיקאי חייב לשמוע מוזיקה. לפני שנכנסתי למקצוע, ג'רי סיינפלד, ג'ורג' קרלין ודניס לירי היו הקומיקאים שהערצתי, כי הייתי חשוף בעיקר לסטנדאפ מחו"ל. כשהגעתי לקאמל התוודעתי לארז שלם, רשף לוי, רועי לוי ואסף יצחקי, מכולם למדתי והתפתחתי. עם השנים התווספו לרשימה הזו ג'ון סטיוארט, טינה פיי ואד בירן, אותו היה לי הכבוד לפגוש בלונדון".

"כיום יש לי סגנון משלי שהוא אופייני לי, אבל אני עדיין לומד כל הזמן מקולגות כמו גורי אלפי, אלי ומריאנו ורועי לוי".

אתה מפיץ את החולצה "אשכנזי יפה תואר".  אתה לא חושש שתפגע באנשים שאכפת להם מאשכנזים?

"הרעיון מאחורי 'אשכנזי יפה תואר' היה לקחת עמדה נגד הדרת האשכנזים שלדעתי התפתחה במדינה. שמתי לב שבשנים האחרונות, המילה אשכנזי הפכה למילת גנאי, סוג של קללה – 'בוא איתנו למועדון אחי, אל תהיה אשכנזי'.

"אני לא רואה פסול בחולצת 'אשכנזי יפה תואר' בדיוק כמו שלא הייתי נעלב מחולצת 'תימני לוהט' או 'מרוקאי חתיך'. אף אחד לא צריך להתבייש במקורות שלו, כל עוד הוא עושה זאת מבלי לפגוע באלה של אחרים".

מה אתה חושב על הקומיקאים של היום?

"יש הרבה יותר קומיקאים היום מאשר כשהתחלתי לעבוד בתחום. זה יישמע כמו משהו שסבא היה אומר, אבל כשאני התחלתי להופיע, היה רק ערב במה פתוחה אחד בארץ (בקאמל קומדי קלאב) והיו מופיעים בו כ-15 חובבים בלבד. כיום יש אינסוף במות פתוחות ולדעתי מספר הקומיקאים המתחילים שקיימים בארץ בכל רגע נתון עומד על מאה.

"אין ספק שכולם מבינים הרבה בסטנדאפ. הם חשופים לו מגיל צעיר יותר והמקצוע הפך להיות אטרקטיבי מאוד בזכות תוכניות כמו 'צחוק מהעבודה', אך רובם עדיין לא מצאו את הקול שלהם על הבמה. יש 'רגע קסם' כזה שקורה לקומיקאי כשהוא מפסיק לספר קטעים ומתחיל 'לעשות סטנדאפ'. הרגע שבו הוא הופך להיות עצמו על הבמה, או לפחות גרסה של עצמו. תמיד חשבתי שקומיקאי צריך קודם כל להבין כיצד הוא נתפס בעיני הקהל שלו ואז להקרין חזרה את זה פי עשרה. כשהמהות הבימתית שלך ברורה, הקטעים שלך נהיים חדים יותר, אישיים יותר ובעלי עומק נוסף. כל הקומיקאים המובילים בארץ ובעולם הם כאלה שיש להם סגנון שייחודי רק להם. ייטיבו לעשות הקומיקאים הצעירים של היום, אם יחפשו מה מייחד אותם במקום לכתוב ולבצע את הסטנדאפ שהם חושבים שהקהל רוצה לראות".

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=dR2v8MREeWo]

הייתה לך פינה אצל יאיר לפיד. עכשיו אין לך פינה אצל יאיר לפיד, ויאיר לפיד שר אוצר. למה אתה לא אמביציוזי?

 "אולי יום אחד גם אני אלך לפוליטיקה. תמיד רציתי להופיע בכנסת".

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

"'שטות'. היא מילה מצוינת בעיניי. קודם כל היא מילה אונומטופית. כלומר שהצליל שלה מחקה את משמעותה. היא מילה שטותית וכיף להגיד אותה, אפילו שטותי להגיד אותה. אני אוהב להשתמש בשפה גבוהה בהופעה שלי כי אני חושב שככל שהנושא שאתה מדבר עליו הוא יותר שטותי (עשיתי זאת שוב), כך הניגוד של השפה הגבוהה הופך את הקטע למצחיק יותר".

מה רועי לוי בעיניך?

"להתקשר אליי בארבע בצהריים, לשאול שאלה ואז להגיד 'טוב, אני חוזר לישון'".

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

 "יש פה סטנדאפ".

לאן הולכים הסטנדאפיסטים כשאין חגים?

"לסטנדאפיסטים אין באמת חגים. לא היה לי יום עצמאות או פורים או סילבסטר לעצמי כבר עשר שנים. אם הייתי יוצא בערב כזה, לא הייתי מוצא את עצמי בהמון. ג'ורג' קרלין אמר פעם 'קהל הוא קבוצת האנשים היחידה שאני יכול לסבול, כי לולא אני הם לא היו קבוצת אנשים'".

יונתן ברק הוא מהאנשים שיש עליהם ערך בוויקיפדיה

ואתר רשמי

ופייסבוק

17.5, הופעה קרובה בבית ציוני אמריקה

The post יונתן ברק – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.