כמדי שנה הוכרזו המועמדים לפרס האקדמיה הישראלית. יש שם כל מיני אנשים שלא מעניינים אותנו, אלא רק היוצרים והכוכבים של הקומדיות, או כמו שקוראים לזה בכאן קומדיה או דרמה קומית, לא שונה בהרבה מגלובוס הזהב או מהאמי.

המועמדות בתפקיד שחקניות משנה בדרמה קומית או סדרת קומדיה

ואלו המועמדות לשחקנית משנה, כמעט כולן מהסדרה "המפקדת": גל מלכה המגלמת את חגית; כרמל בין, המגלמת את צימר; נועה אסטנג'לוב המגלמת את צליל; שחקניות משנה מועמדות נוספות הן לירון בן שלוש, חמוטל מ"שישו ושמחו"  ורותם סלע על תפקידה "בבלאדי מורי" – דנה לימוני.

המועמדים בתפקיד שחקן משנה בדרמה קומית או סדרת קומדיה

אצל שחקני המשנה בדרמה קומית או סדרת קומדיה יש טיפה יותר מגוון: איתי זבולון (טונה)

 על התפקיד במי שמע על חווה ונאווה – רז נשר, אלי גורנשטיין על דרוק ב"שישו ושמחו", דור הררי

 על כפיר ב"המפקדת", נועם אימבר  על "יוגב" בהמפקדת, עומר עציון על גור ב"בלאדי מורי"' ונתן דטנר על תפקיד החזאי הראשי ב"שישו ושמחו". 

תוכניות מערכונים וסאטירה

המועמדות לתוכניות המערכונים והסאטירה בן אלשוסמו סג'ניק, מכאן; ארץ נהדרת, שידורי קשת, 12; בובה של לילה, ערוץ הספורט; היהודים באים, כאן; זהו זה, כאן:

גם תסריטאי התוכניות באלו מועמדים, למעט אלשוסמו, וכן יגאל שילון מועמד לחוזרים לפספוסים.

תסריטאי דרמה קומית וקומדיה

 אדיר מילר מועמד כתסריטאי צומת מילר; גלית חוגי ונועה ארנברג על מי שמע על חווה ונאווה; סיגלית ליפשיץ ושלום הגר על שישו ושמחו; סתיו אידיסיס על בלאדי מורי;  עטרה פריש וניר ברגר  על המפקדת; ורובי דואניאס  ויניב פולישוק על סברי מרנן.

במאי דרמה קומית וקומדיה

הבמאים המועמדים הם אדיר מילר על צומת מילר, גורי אלפי אהרון על מי שמע על חווה ונאווה, יוגב יפת

על בלאדי מורי, סיגלית ליפשיץ ושלום הגר על שישו ושמחו, עטרה פריש על המפקדת ורובי דואניאס על סברי מרנן

שחקנית ראשית בדרמה קומית וסדרת קומדיה

ואלו המועמדות לתפקיד שחקנית ראשית לדרמה קומית או סדרת קומדיה: אלונה סער על נועה ב"המפקדת"; חנה לסלאו על נאווה ב"מי שמע על חוה ונאוה",יסמין עיון על שירה  ב"שישו ושמחו"; נעמי לבוב על מורי ב"בלאדי מורי", קרן מור על "מי שמע על חוה ונאווה" 

שחקן ראשי בדרמה קומית וסדרת קומדיה

אדיר מילר על אדיר מילר בצומת מילר; אקי אבני על אלחנן בשישו ושמחו; גל זייד על עופר בצומת מילר; נווה צור על נחום בשישו ושמחו; ושלומי טפיארו על ליאור בבלאדי מורי.

סדרות הקומדיה והדרמה הקומית המועמדות

• בלאדי מורי
• המפקדת
• מי שמע על חווה ונאווה
• סברי מרנן
• צומת מילר
• שישו ושמחו

טקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה יערך בבית דני ב- 28.3 וישודר בכאן 11.

The post מועמדי האקדמיה הישראלית לפרסי טלוויזיה בדרמה קומית וקומדיה 2022 appeared first on ילדי הקומדיה.

על הקומדיה "מלך ישראל" בצוותא הייתי אמורה לכתוב כבר קודם. פספסנו את ההצגה הזו כמה פעמים (פעם אחרונה כי הייתי במיון עם עירוי, סיפור אמיתי), וחבל שלקח לנו כל כך הרבה זמן להגיע.
כי זו הצגה מצחיקה.
גור קורן, מחזאי פרינג' ותיק שאחראי גם ל"המוגבלים" ול"חמישה קילו סוכר", אחראי לכיף הזה עם מוריה זרחיה ("הגדוד העברי"), שביימה. בתכנייה היה כתוב שזו הייתה אמורה להיות מונודרמה, ומה אגיד לכם – יופי שהיא צמחה לשישה שחקנים, ועוד משעשעים ומוכשרים כמו דורון בן דוד, מתן זרחיה, אלי מנשה, עומר עציון, נטלי פרץ (זאת סוזי האחות מטיפת חלב! היא פה! ואם תתנהגו יפה היא גם תעשה חיקוי ממש טוב שלה באיזה רגע לקראת הסוף) והדר שחף-מעיין.
ומה בעצם קורה? ובכן, תכירו את עמרי. בעצם אולי אתם כבר מכירים אותו. הוא בן 33, גר בדירה עם שותפה ברמת גן, אוהב סרטים של אסי דיין, המצב החביב עליו הוא ישיבה, והוא עובד בסלקום כבר שמונה שנים. נכון שזה נשמע מוכר? אני מכירה אפילו יותר מאחד כזה.
עמרי יושב שבעה על אמא שלו. היא לא היתה מבוגרת בכלל, ומה פתאום עכשיו סרטן, באמצע החיים?
וכשעמרי קם מהשבעה, מתחילים לקרות דברים מוזרים.
מוזרים כמו קולו של עמרי מלך ישראל (מלך ישראל ארבעה מלכים אחרי ירבעם, לא ידעתם את זה? חבל, זה מבאס אותו מאוד) שבוקע פתאום מגרונו ומורה לו לעשות דברים כמו לא לגלח את הזיפים שצמחו לו ושהבוס שלו מאוד לא אוהב, לשתות הרבה יין, לבקש מכל אישה שחולפת על פניו להסיר את בגדיה (בתוצאות מפתיעות) ואחר כך גם לצאת לטיול ארוך בארץ ישראל המודרנית ולא להתרשם ממנה בכלל.

טיפוס כריזמתי, העמרי הזה. כלומר לא עמרי אלא עמרי השני, עמרי מלך ישראל. הוא מופיע גם בהתגשמות פיזית, לבוש גלימה מלכותית ביותר (וחושפת מדי פעם בוקסר מודרני למדי, כנראה פשרה עם דרישות ההגינות הדתית). בגדול הוא לא ממש מתרשם ממה שהוא רואה, לא מהמארח שלו ולא מהמדינה שהוא חי בה. ואיך אפשר לקחת את המדינה ברצינות, כשארבעת השחקנים שאינם עמרי ועמרי משחקים לסירוגין קולגות ולקוחות מעצבנים יותר או פחות ב"סלקום" (הסניף המקולל בדיזנגוף סנטר. אני כבר שלוש שנים מתכננת להתנתק מהם אחרי שני ימי שישי שבזבזתי שם ומה שהולך בהצגה אפילו לא מתקרב לאמת המרה), בוס מעצבן אפילו יותר, סטודנטים לקולנוע ("מי יותר גאון, ווס אנדרסון או פול תומס אנדרסון?"), טיפוסים הזויים לגמרי ברחוב ("מה אני יכול לומר לך על המלך עמרי? אל תקרא לבן שלך ככה, שם רע! בגללו נהרגו יהודים! כן, לנו יש שני בנים, יגאל וברוך, שיהיו בריאים"), ובלי להזכיר בכלל את חבורת הבית"רניקים באיצטדיון טדי.
הסוף הוא, ובכן, בדיוק מה שהייתם עושים אם דבר כזה היה קורה לכם, ולא נוסיף. ומהדרך, ובכן, נהנים. הקהל נהנה, השחקנים נהנים, כולם נהנים.
לא רק על משחק בנוי התיאטרון. יש גם תפאורה ותלבושות מינימליסטיים וממצים, ובחירות מוזיקליות ממש גאוניות (בלי ספויילרים, שיר הטרטע הוא אחד מרגעי השיא בהצגה). בגדול, אפשר לומר שלמדנו משהו. אנחנו חיים במדינה הזויה, מרגיזה, קצת עקומה ומלאת הפתעות, ומצחיק פה עד דמעות.

וזה לא רק אנחנו. כי ההצגה הזו מדברת גם לקהלים שלא בהכרח חשים שהיא נכתבה עליהם. ביציאה עלו איתנו במעלית חבורת טינאייג'ריות. הן התלהבו מההצגה המצחיקה ומכמה תיאטרון הכל נראה, וריכלו ש"הנה, עכשיו היית בהצגת פרינג'. היית בכזו פעם?"
"לא", ענתה הטינאייג'רית הטינאייג'רית מכולן. "רק בהבימה פעם, כשאמא שלי ניסתה לשחור לי תרבות".

אז שחרנו לנו תרבות, סאטירה וצחוקים, ויצאנו ללילה הלח מרוצים.

ההצגה הבאה – בצוותא, ב-24.6

The post כתבו עליך הצגה appeared first on ילדי הקומדיה.