אנחנו לא אוהבים לתת עצות

לקורס הסטנדאפ
לקומיקאים אגומניאקים קשה לקבל עצות, אז לתת עצות ובחינם? זה ממש מטורף, בתהחשב בכך שאנחנו בעצמנו חדשים בכתיבה קומית לטלוויזיה. אז במקום עצה, כתבנו פה כמה דברים שלמדנו.

כתבו עם מישהו שמצחיק אתכם
קשה לכתוב תסריט לבד, אבל עוד יותר קשה למצוא את האדם הנכון לכתוב איתו ביחד. אנחנו נפגשנו אחרי שעשינו סטנדאפ באותו מקום. הצחקנו זה את זה ברכבת הביתה. אם מישהו חולק איתך את אותו חוש הומור ותשוקה לכתיבה, זו כבר התחלה טובה. אבל לפני שמתחילים, תקבעו ביניכם מי "כותב ראשי כל יכול" ומי "כותב ראשי שותף צייתן" – זה היה המקור ל-99% מהריבים בינינו.

הגישו מועמדות בתחרויות כתיבה
כאשר הגשנו מועמדות לפרס "בפטא רוקליף לקומדיה" בפעם הראשונה, חשבנו שאם השופטים רק יעיפו מבט בכתיבה הבוסרית שלנו, זה כבר יהיה הישג עצום. הגענו לגמר באותה שנה, ובשנה שאחריה זכינו.
אבל מה אם לא היינו זוכים? את התסריט שלנו עדיין היו קוראים הרבה מאוד מפיקים בכל הממלכה המאוחדת, וזה קשר חשוב, כי אז היתה לנו סיבה לגיטימית לשלוח להם מייל ולדון באפשרות לעבוד איתם בעתיד. אם לא היינו מגישים מועמדות, מי יודע כמה זמן היה לוקח לנו ליצור את הקשרים האלה? אה, ואמא שלכם תספר לכו-לם שזכיתם בבפטא, וזה יהיה לה ממש כיף, אפילו אם זה לגמרי לא נכון.

תמיד תעבדו על תסריט נוסף
כאשר אמרו לנו לראשונה שתסריט גאוני אחד זה לא מספיק, הזדעזענו. היה לנו רק תסריט אחד והיתה לנו הרגשה שזה כל מה שיהיה לנו גם בעתיד. עכשיו אנחנו יודעים שאנשים רוצים לעבוד עם כותבים כי הם שמעו על הפרוייקט האחרון שלהם. לכן הם שואלים: על מה עוד אתם עובדים? קצת מביך לענות לזה "על כלום".

צפו בטלוויזיה בלי הפסקה ובלי בושה
אנחנו מעדיפים לשבת בבית על פני להיות חברותיים. ולכן אנחנו צופים בצורה אובססיבית בסיטקומים בתור חיפוש השראה או תחקיר. למדנו המון מפרקים של "פילדלפיה זורחת", "קומיוניטי" ו"ארצ'ר", כל כך הרבה עד שהוטבעה בנו  עמוק במוח תכנית מדויקת של פרק לסיטקום.

אל תיתנו לאגו לפגוע בבדיחות שלכם
כשזה נוגע לבדיחות שלנו, צריך תמיד להקפיד שהאגו שלנו לא יתנפח לגודל בלתי סביר. יש לנו חוק לא כתוב שמי שיותר אכפת לו מבדיחה או משורה, מנצח. אבל אפשר לעבוד ככה רק אם לא נותנים לגאווה על הבדיחה שכתבת להשתלט עליך. אפשר לקצץ אפילו את הבדיחה שאתה הכי גאה בה.

היצמדו ללוח הזמנים
אם גם לכם, ממש כמונו, יש כישרון נפלא לדחיינות עד רמה שעלולה לסכן את הקריירה שלכם, תדעו שלוח זמנים עוזר. אנחנו קבענו לכתוב בשני ערבים בשבוע ובשני הימים של סוף השבוע. ואם לא היינו כותבים בדיוק לפי לוח הזמנים שקבענו, היינו מפספסים דד ליינים, והאנשים שהתעניינו בנו ובכתיבה שלנו היו מתעייפים ומחפשים משהו אחר.

אל תפחדו לשכתב
כשסיימנו את תסריט הפיילוט הראשון שלנו, הרגשנו כזו תחושת הישג. וכשהמפיק הציע לנו שכתובים עמוקים ברמת המבנה והסיפור, ממש נבהלנו. הוא אמר לנו: "אם יש חורים, מלאו אותם בעוד בדיחות". נבהלנו, אבל התברר שאנחנו מסוגלים לעשות את השינויים הגדולים (וההכרחיים) האלה – פשוט כי היינו מוכרחים.

לכו לכל מקום ותפגשו את כולם
לאף אחד משנינו אין יותר מדי כישורי נטוורקינג. אנחנו מרגישים כמו אידיוטים כשאנחנו צריכים לעשות רושם של מקצוענים. אבל הכרחנו את עצמנו לעשות רושם בכל זאת. לא משנה אם לא יוצא כלום מהפגישה הראשונה, לפעמים אחרי שנים פתאום תשמח שישבת עם הבן אדם לקפה ההוא.

זה בסדר אם אין לכם מושג מה אתם עושים
מאז שהתחלנו להופיע בסטנדאפ לפני כמה שנים, ועכשיו כשאנחנו כותבים לטלוויזיה, הגענו למסקנה שאף אחד לא באמת בטוח בעצמו ובמה שיש לו להציע. אף אחד לא חושב שהולך לו ואף אחד לא חושב שהוא יכול לכתוב תסריט מוצלח. לדעתנו זה בסדר שתזכירו לעצמכם שאתם צעירים ושזה קשה. עצם זה שהשלמתם תסריט, אפילו לפני שהתחלתם לגשת למפיקים ולערוצים, זה כבר הישג.

אנדריאה הוברט וראיין קאל הם סטנדאפיסטים, כותבים קומיים וזוכים בפרס הבאפטא רוקליף לקומדיה. כיום הם מפתחים סיטקומים ל-BBC ובאופן עצמאי.

המקור

תרגום: טל ניר קסטל

The post כתיבה קומית – טיפים למתחילים appeared first on ילדי הקומדיה.

אומרים שישראלים אוהבים לתת עצות בכל דבר, גם אם זה לא ממש עניינם. כנראה זה נכון לכל תחום ועניין, חוץ מקומיקאים, שלחלץ מהם עצה לכותב הקומי המתחיל היה קשה יותר מלחלץ הודאה של פוליטיקאי בטמטום ובנזק בלתי הפיך לתרבות הישראלית. בכל זאת הצלחתי לגרד מכמה כותבים קומיים בכירים, זוטרים או לא מוכרים בכלל כמה עצות לא רעות.

אייל נאור (מצב האומה): "הומור זה עניין של טעם. בדיוק כמו מוסיקה. אז אני לא יכול להגיד מה לכתוב או לא לכתוב. אני כן יכול להגיד שבעיניי חשוב לדעת לאזן בין מקוריות לבין רצון הקהל – לפעמים כשאחד מהם מוגזם, זה עלול נורא לפגוע. אתה לא רוצה להיות שונה רק לשם השונות על חשבון איכות היצירה, ואתה גם לא רוצה לנסות לרצות את כולם כל הזמן, להוריד את הרף למכנה המשותף הנמוך ביותר, ולהרגיש שלא חידשת כלום. זה נכון לגבי כל סוג של כתיבה. תמיד תזכור שהקהל שם בשביל היצירה שלך ועם זאת, אתה לא היית שם בלי הקהל".

עידו רוזנטל (קצרים): "תתאמנו. למרות שאם אתם רוצים להיות כותבים קומיים כושר הוא כנראה לא ממש הקטע שלכם, אתם צריכים להבין שכתיבה היא שריר שאתם חייבים לאמן"

אלון גור אריה (המוסד הסגור, היפופוטם): 

.מ"ארץ נהדרת" ו"מהחמישיה הקאמרית" לא נמסרה תגובה.

The post שש עצות לכתיבת קומדיה מכותבים קומיים appeared first on ילדי הקומדיה.