אי שם בפלנטה שלפני הפוליטיקלי קורקט, בשנות ה-80, נולדה אחת הסדרות האהובות ביותר על המסך לאותה תקופה: "צער גידול בנות" (Full House). בין התסרוקות הגבוהות לשיעורים לחיים בסוף כל פרק, יצאנו לבדוק: האם הסיטקום הקלאסי שגדלנו עליו בחינוכית מצליח להצחיק  היום, או שאנחנו מאוהבים רק בנוסטלגיה?

בשנות ה־80 היה קטע כזה לצחוק על החלפה מגדרית, כאילו כל תסריטאי שנתקע אמר מה יקרה אם הוא יתעורר בתור אישה? זאת ההקדמה הקצרה שלי לסדרה צער גידול בנות.

הגברים של משפחת טאנר: כשגברים צריכים לגדל בנות

באמת ניסיתי להבין למה קראו לה צער גידול בנות, הרי השם המקורי באנגלית הוא .Full House הניחוש שלי הוא שמפני שהסדרה שודרה בחינוכית רצו לתת לה שם תרבותי. תחברו את השוביניזם הישראלי של האייטיז, שבו גבר שמטפל בילדה הוא עב״מ, לפיילוט  שבו מספרים על האימא שמתה, יש פה צער ומישהו צריך לגדל את הבנות. וזה מה שעלה להם לראש.

בפרק הפיילוט דני טאנר עדיין מנסה להבין איך מנהלים בית עם שלוש בנות אחרי מות אשתו בתאונת דרכים. דוד ג׳סי והחבר ג׳ואי נכנסים לעזור, אבל די מהר ברור שהם לא באמת יודעים למה הם נכנסו. בעונה 1, פרק 1, Our Very First Show, רואים את כל הרעיון של הסדרה בתוך סצנה אחת: ג׳סי וג׳ואי מנסים להשתלט על הבית, כולל טיפול בתינוקת מישל וההתמודדות עם המתבגרת די.ג׳יי שרוצה חדר משלה, ובאמצע הבת האמצעית סטפני. זאת בדיוק הבדיחה הבסיסית של הסדרה, שלושה גברים מבוגרים עומדים מול ילדות קטנות ונראים אבודים לגמרי.

משפחת טאנר: דמויות שגדלו איתנו

הסדרה התחילה את חייה בשנת 1987 והסתיימה בשנת 1995, אחרי 8 עונות ו־192 פרקים. כמו בכל סיטקום משפחתי מהתקופה, לכל אחד בבית היה תפקיד ברור: דני טאנר הוא האבא האחראי והלחוץ; ג׳סי (ג׳ון סטיימוס) הוא הדוד החתיך והמרדן; וג׳ואי (דייב קולייר), הוא המצחיק שלא באמת התבגר. והילדות החמודות – די ג'יי, סטפני ומישל (במשחק כפול של התאומות אולסן) –  נמצאות שם כדי להזכיר לכולם שכל בלגן צריך להסתיים בשיעור קטן לחיים.

באייטיז אהבו מאוד סיפורים שבהם מבוגרים שכשלו בחייהם צריכים לטפל בילדים חסרי ישע, כמו בסרט שלושה גברים ותינוקת (1987, ליאונרד נימוי). צער גידול בנות יושבת בדיוק על אותו פחד קומי מה קורה כשגבר, שגם ככה לא מתפקד יותר מדי, צריך להתמודד עם רגשות, כביסות, ארוחות ערב ושיחות לפני השינה. 

דייב קולייר בתור ג׳ואי והחיקויים, בוב סאגט בתור הסטרייט מן, וג׳ון סטיימוס בתור ג׳סי, הוויילד מן. מעניין שגם מאחורי הסדרה הכי נקייה בעולם הסתתרה חבורה די קומית: בוב סאגט הגיע מעולם הסטנד־אפ והיה במציאות הרבה יותר בוטה מדני טאנר, דייב קולייר הגיע מסטנד־אפ וחיקויים, וג׳ון סטיימוס אומנם הגיע יותר מכיוון של טלוויזיה ומוזיקה, אבל ידע בדיוק איך לשחק את הדוד הכריזמטי. לכל אחד מהם גם היה משפט מחץ קבוע, כמעט כמו סימן מסחרי ממישל עם You got it dude עד לג׳סי עם Have mercy. בקיצור, מתחת לכל הסוכר הזה היו אנשים שידעו תזמון קומי לא רע. 

העולם האוטופי של שנות ה-90

בישראל הסדרה שודרה בחינוכית, ובהמשך גם בערוץ 2 ובערוץ הילדים. מעונה לעונה הילדות ממש גדלו, וכך גם ההתעלמות מהמציאות: היריון בגיל צעיר, מין וסמים לא היו אפילו אופציה.

בעונה 3, פרק 21, Just Say No Way, די.ג׳יי נתפסת בטעות עם פחית בירה ביד בנשף בית ספר, אחרי שניסתה לעצור ילדים אחרים ששתו. המסר הוא אלכוהול הוא רע, המשפחה היא דבר טוב.
כל מי שרצה להיכנס לעולם אוטופי של משפחה לבנה מהפרברים היה מוזמן לצפות בחצי שעה ללא כנופיות או אלימות. אם היו עושים סדרה כזאת היום בארצות הברית, די.ג'יי הייתה נתפסת עם אקדח וסמי מסיבות.   

היא הצליחה כאן בענק כי ילדים הצליחו להבין את הסדרה הזאת בזמן אמת. תמיד אפשר להבין ילד שלא רוצה לישון או שבא לו צעצוע חדש. הסדרה שודרה בישראל באיכות מזעזעת ודי מטושטשת, כנראה חסכו עלינו בעותקים של הקלטות.  

בפרק הסיום מישל נופלת מסוס, מקבלת מכה בראש ומאבדת זמנית את הזיכרון. במילים אחרות, גם הפרידה מהסדרה חייבת לעבור דרך הטקס הקבוע כולם מתכנסים, כולם נזכרים כמה משפחה חשובה, והכול נגמר בחיבוק קבוצתי מוגזם.

סופה של תקופה: האם היא באמת מצחיקה?

האם הסדרה מצחיקה? כן, אבל לא כי היא באמת מצחיקה, אלא כי היא כל כך תמימה. קצת כמו להיזכר בילדות שלנו ולחשוב שלא היו פשע, אלימות ודברים רעים, ככל הנראה כי המבוגרים שמרו עלינו מפניהם. קומדיה היא עניין של התאמה זמנית. אם היא מתאימה לתקופה היא תצחיק, ולא הייתה סדרה יותר מתאימה ממנה בזמן אמת.

אם אתם מתחת לגיל 40, לא תחזיקו מעמד בקצב האיטי, בתגובות המוגזמות ובסוף הטוב שתמיד מגיע לפני סיום הפרק. 

למי שמתגעגע, יש גם סדרת המשך ששרדה כמה עונות, כולל דיבוב של נועה מנור: 

דמויות, שחקנים ויוצרים

• דני טאנר (בוב סאגט): מי שהפך לאייקון של "האבא הלחוץ והמסודר" היה במציאות סטנדאפיסט עם הומור שחור ובוטות חסרת מעצורים. הניגוד הזה הוא בדיוק מה שאיפשר לסאגט להחזיק דמות כל כך סטריאוטיפית ועדיין להפוך אותה לאנושית ואהובה.
• ג'סי קטסופוליס (ג'ון סטיימוס): ה"דוד החתיך" לא היה רק פרצוף יפה. סטיימוס הביא איתו כישרון מוזיקלי וכריזמה מתפרצת, שהפכו את ג'סי לדמות האהובה ביותר על הצעירות של אותם ימים. המשפט "Have mercy" הפך לחלק מהשפה הטלוויזיונית של דור שלם.
• ג'ואי גלדסטון (דייב קולייר): בתור הקומיקאי של החבורה, קולייר הביא איתו סט שלם של חיקויים וקולות מצחיקים. הוא היה הדבק שחיבר בין רצינותו של דני לבין ה"רוקנרול" של ג'סי, ותמיד דאג להזכיר לכולם שגם גבר מבוגר יכול להישאר ילד בנשמתו..

• די.ג'יי טאנר (קנדיס קמרון): הבת הבכורה, ששימשה לעיתים קרובות כ"קול ההיגיון" בתוך הבית המטורף הזה. היא הייתה זו שנאלצה להתמודד עם גיל ההתבגרות תחת זכוכית מגדלת, וסיפקה את הרגעים הכי "אמיתיים" של הסדרה – מההתמודדות עם לב שבור ועד ניסיונותיה לזכות בפרטיות.
• סטפני טאנר (ג'ודי סוויטין): הילדה האמצעית והשובבה, שזכורה בזכות משפט המחץ המיתולוגי "How rude!". סטפני הייתה ילדה  סקרנית, מצחיקה, ותמיד יודעת מתי להכניס את הדודים שלה לצרות.
• מישל טאנר (אשלי ומרי-קייט אולסן): התינוקת שהפכה לאייקון תרבותי עולמי. למרות גילה הצעיר, מישל גנבה את ההצגה בכל פרק. עם ה-"You got it, dude" המפורסם שלה, היא הייתה הדבק הרגשי שהפך את הבית הזה ממשפחה של גברים לבית אמיתי.
• קימי גיבלר (אנדראה ברבר): השכנה המעצבנת שהפכה לחלק בלתי נפרד מהמשפחה. קימי תמיד הגיעה בזמן הלא נכון, אמרה את הדבר הלא נכון, אבל איכשהו הצליחה להפוך לחברה הכי טובה של די.ג'יי ולחלק מהדינמיקה המשפחתית של הטאנרים.
• רבקה דונלדסון-קוסופוליס (לורי לוקלין): "בקי" נכנסה לסדרה כגג רומנטי של ג'סי, אבל מהר מאוד הפכה לדמות יציבה ומאוזנת בבית: האדם השפוי היחיד בתוך חבורה של גברים מגודלים.
• היוצרים (ג'ף פרנקלין): ג'ף פרנקלין הוא האיש שחתום על הפורמט המנצח; שלא זכה להצלחה נוספת.

שאלות ותשובות: כל מה שרציתם לדעת על משפחת טאנר

למה קראו לסדרה "צער גידול בנות" ולא בשמה המקורי Full House? השם המקורי Full House מתייחס ל"בית מלא " ולמונח מהפוקר – אבא, שלושה גברים וילדים. השם העברי "צער גידול בנות" ניתן ככל הנראה על ידי הטלוויזיה החינוכית בישראל. השילוב בין הטרגדיה בפתיחת הסדרה (מות האם) לבין התפיסה השוביניסטית של האייטיז, לפיה גבר שמטפל בילדים הוא עב"מ, יצרו את השם הישראלי המוכר והנוסטלגי.

האם "צער גידול בנות" באמת עומדת במבחן הזמן? התשובה תלויה בציפיות שלכם. אם מחפשים קצב מהיר והומור מתוחכם של ימינו – אולי תתקשו להחזיק מעמד. עם זאת, הסדרה מצליחה לעמוד במבחן הזמן כ"מוצר נוסטלגי". היא מציעה הצצה לעולם אוטופי, תמים ונטול אלימות, שמהווה מעין "טיפול בטוח" מהמציאות המורכבת של ימינו.

למה דמויות כמו דני טאנר וג'סי היו כל כך שונות מהשחקנים שגילמו אותן? זה אחד הסודות המרתקים של הסדרה. בוב סאגט (דני טאנר) היה ידוע בסטנד-אפ האמיתי שלו כבוטה ופרוע הרבה יותר מהדמות האבהית והלחוצה שגילם. דייב קולייר הגיע מרקע של חיקויים, וג'ון סטיימוס היה המוזיקאי הכריזמטי. הניגוד הזה הוא מה שאפשר להם לשחק דמויות "סוכריות" כל כך, תוך שמירה על תזמון קומי מדויק מתחת לפני השטח.

האם הסדרה עסקה בנושאים קשים כמו סמים או הריון? כמעט ולא. הסדרה שמרה על קו נקי מאוד. גם כשניסו לגעת בנושאים "בוגרים" יותר, כמו בפרק שבו די.ג'יי נתפסת עם בירה, המסר היה תמיד שמרני ומשפחתי: "אלכוהול הוא רע, המשפחה היא דבר טוב". זה היה חלק מהקסם האוטופי שהפך אותה ללהיט בקרב ילדים בשנות ה-80 וה-90.

האם יש היום דרך לצפות ב"צער גידול בנות"? בהחלט. מעבר לשידורים החוזרים שצצו לאורך השנים, הסדרה זכתה לסדרת המשך בשם "צער גידול בנות – הדור הבא" (Fuller House), ששמרה על הרוח המקורית ושרדה מספר עונות בפלטפורמות הסטרימינג המודרניות.

The post צער גידול בנות:  הסיטקום המתקתק מהאייטיז עומד במבחן הזמן? appeared first on ילדי הקומדיה.

"אני לא יודע מה קורה אחרי שמתים, אבל אם בטי אומרת שבמותנו אנו זוכים להתאחד עם אהבת חיינו, אני מקבל את מילתה", כך כתב בוב סאגט בפייסבוק אחרי מותה של בטי וויט בגיל 99, עשרה ימים לפני שגם הוא הלך לעולמו, בגיל 65 בלבד. ממש לאחרונה נפרדנו משני הסמלים הגדולים של הסיטקומים משנות השמונים – בוב סאגט ובטי וויט. שניהם הצחיקו אותנו, גרמו לנו להתאהב בהם והיו חלק בלתי נפרד מנוף הילדות שלנו.

היא הייתה נערת הזהב האולטימטיבית, וכיכבה בטלוויזיה, בקולנוע ובתיאטרון במשך יותר משמונה עשורים. הוא היה האבא המקסים מ"צער גידול בנות" שלימד אותנו מהי לכאורה הורות טובה ובחלוף השנים לימד אותנו כמה גסויות במופעי הסטנד אפ שלו. מעבר לכך ששניהם היו קומיקאים בחסד, בטי וויט ובוב סאגט עוררו בנו נוסטלגיה לשנות ה-80, לימים שבהם הקומדיות היו פחות ציניות, עם צחוק מוקלט ברקע. אותן הקומדיות גם העלו למודעות נושאים שעד לאותם ימים לא עסקו בהם בטלוויזיה, כמו גזענות ופמיניזם. אז עכשיו כשהאייקונים האלה כבר לא איתנו, זה הזמן להיזכר ברגעים הגדולים של בוב סאגט ובטי וויט ובסיטקומים אחרים משנות השמונים:

הרגעים הגדולים של בוב סאגט

ניקיון האביב ב"צער גידול בנות"

כשדני טאנר, האבא החד הורי ב"צער גידול בנות" לא גרם לנו לבכות מהתרגשות, הוא קרע אותנו מצחוק. אחת התכונות הבולטות של הדמות שאותה גילם בוב סאגט הייתה האובססיה שלו לניקיון. אפילו סאגט עצמו צייץ בטוויטר על כך שבעקבות נגיף הקורונה הוא הפך להיות מכור להיגיינה ממש כמו דני. בקטע שלפניכם דני מגייס את כל המשפחה לניקיון לכבוד האביב, כולל את מישל הקטנה (מרי קייט/אשלי אולסן) שלומדת כבר מגיל צעיר ש"לכלוך זה רע".

חגיגה בסנוקר ב"צער גידול בנות"

לדני טאנר הייתה בסדרה תדמית של חנון. לכן, כשהוא מצטרף למשחק סנוקר עם ג'סי וג'ואי, זה ברור לקהל שהוא הולך להפסיד. אלא שמסתבר שדני הוא למעשה כישרון בסנוקר, אפילו יותר מיהודה ברקן. לראות ולא להאמין.

הופעת אורח ב"סאטרדיי נייט לייב"

בוב סאגט הוא אחד מהכוכבים הרבים שהופיעו בתכנית המערכונים "סטרדיי נייט לייב". בהתחשב בכך שמדובר בתכנית לייט נייט למבוגרים, בוב יכול סוף סוף להשתחרר מדמותו המוכרת והידידותית לכל המשפחה מ"צער גידול בנות". בקטע שלפניכם הוא מגלם מורה להתעמלות שמנסה ללמד את הקבוצה שלו מדוע חשוב להיות מהירים. חדי העין שביניכם יבחינו גם באדם סנדלר.

הרגעים הגדולים של בטי וויט

מלחמת ההרינג הגדולה ב"בנות הזהב"

בטי וויט מוכרת לנו בעיקר בזכות התפקיד האלמותי שלה ב"בנות הזהב". בקטע שלפניכם אפשר להבין בדיוק מהו סוד הקסם של בטי. הסצנה מציגה את הקשיים של הבנות כשרק עברו לגור יחד במיאמי. בזמן שבלאנש (רו מקלנהאן) מתלוננת על כך שהן לא מצליחות להסתדר ודורותי (ביה ארתור) מסכימה איתה, רוז (בטי) מתיישבת ומתחילה להפליג בסיפור שלה על "מלחמת ההרינג הגדולה". בשלב מסוים הבנות מתחילות לצחקק, אבל בטי ממשיכה לספר את הסיפור בפנים רציניות ולא יוצאת מהדמות שלה אפילו לרגע.

הפרסומת לסניקרס

אז נכון, זה אמנם לא סדרת טלוויזיה אלא פרסומת, ובכל זאת מדובר באחד הרגעים המצחיקים ביותר של בטי וויט. בטי, שבזמן צילומי הפרסומת הייתה בת 87, לא חששה לצחוק על הגיל שלה ולהפגין חוש הומור עצמי משובח במיוחד.   

הופעת אורח ב"סאטרדיי נייט לייב"

גם בטי וויט השתתפה באחת התכניות של "סטרדיי נייט לייב" והפילה את הצופים לרצפה. התכנית הייתה מעין פארודיה על אופרת סבון אמריקאית, ובטי הצליחה לגנוב את ההצגה מכוכבים צעירים ממנה כמו בראדלי קופר.

כמה סיטקומים משנות השמונים שתמיד כיף להיזכר בהם

אז אחרי שנזכרו בסיטקומים בכיכובם של בוב סאגט ובטי וויט, הנה כמה סיטקומים נוספים משנות השמונים שתמיד כיף להיזכר בהם:

"מי הבוס"

בשנות ה-80 יותר ויותר נשים החלו לצאת מהבית, לעבוד ולפתח קריירה. השינוי הזה הוביל את רשת ABC ליצור את הסיטקום המצליח "מי הבוס". הסדרה עסקה באנג'לה באוור (ג'ודית לייט) – אשת קריירה, גרושה ואם חד הורית שמעסיקה את טוני מיסלי (הלא הוא טוני דנזה) כעובד משק בית שיעזור לה בגידול הילד ובתחזוקת הבית. טוני עובר לגור בביתה של אנג'לה יחד עם בתו סמנתה (אליסה מילאנו המושלמת) והמצב המורכב יצר שלל סיטואציות משעשעות. לא יודעים מה איתכם, אבל אנחנו עדיימאוהבים בטוני גם אחרי שלושים שנה.

"על טעם ועל ריח"

"על טעם ועל ריח" הייתה אחת הקומדיות הראשונות בטלוויזיה שהביאה לקדמת הבמה נושאים רציניים כמו גזענות, סמים והתעללות מינית בילדים. העלילה עסקה בשני נערים אפרו אמריקאים – וויליס וארנולד ג'קסון, שאיש עסקים לבן בשם פיליפ דראמונד ובתו קימברלי מחליטים לאמץ אותם באחוזת הפאר שלהם. הכוכב הבלתי מעורער של "על טעם ועל ריח" היה כמובן גרי קולמן, שגילם את ארנולד. המציאות לא הייתה מצחיקה עבור גרי, שסבל ממחלה קשה בכליות שהפסיקה את הגדילה שלו ומת בגיל 42 לאחר שנפל ונחבט בראשו. ובכל זאת, הוא לנצח יישאר הילד המתוק עם משפט המפתח שאמר לאורך כל הסדרה: " What you talkin bout Willis".

"משפחת קוסבי"

"משפחת קוסבי" עשתה את הבלתי יאומן באותה תקופה, ועל אף שהציגה משפחה אפרו אמריקנית היא זכתה לפופולריות עצומה בקרב הציבור כולו. הסדרה עסקה בקורות משפחת הקסטבל האמידה בת השבע נפשות, ומי שגילם את האבא היה ביל קוסבי. מאז קוסבי הפך מקומיקאי אהוב לעבריין מין מורשע, לאחר ש-50 נשים טענו כי קוסבי תקף מינית או אנס אותן. על אף הקושי להפריד בין האיש לדמות, אי אפשר להתכחש לכך ש"משפחת קוסבי" הייתה סיטקום שהצחיק מיליוני צופים בכל העולם ועזר לשנות את היחס לשחורים בארצות הברית.

The post נפרדים באיחור מבוב סאגט ובטי וויט – ועוד סמלי סיטקומים משנות השמונים appeared first on ילדי הקומדיה.

וואט א טריילר, מארק!

ג'יימס פרנקו שיחק הרבה דמויות משונות בקריירה שלו. סוחרי סמים מקועקעים, יורשים עשירים שזורקים דלעות על אנשי עכביש, עצמו. אבל בסרטו החדש The Disaster Artist, פרנקו עומד מול האתגר הגדול ביותר שלו בתור שחקן: לגלם את טומי וויסאו, האיש (?) האמיתי בעל המבטא הלא ברור מאחורי The Room, ההזיה הקולנועית שנחשבת לסרט הגרוע ביותר בכל הזמנים. בטריילר החדש לסרט הביוגרפי/קומי הזה, אנו רואים את פרנקו בתור הווירדו הראשי, יחד עם קאסט מבטיח שכולל את סת' רוגן (כמובן), מייגן מולאלי, בוב אודנקירק ואחיו של ג'יימס, דייב פרנקו. הכינו את כדורי הפוטבול והטוקסידואים שלכם, כי הסרט יוצא באמריקה ב-8 בנובמבר.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=sPSJYXi7BWA&w=560&h=315]

מקור: Collider

עוד פינים

השבוע נטפליקס הודיעה שחידשה לעונה שנייה שתיים מהקומדיות המקוריות החדשות שהוציאו השנה, American Vandal ו-Big Mouth, שתיהן סדרות שזכו לאהבה של הקהל והמבקרים, ובמקרה שתיהן מכילות הרבה איברי מין גבריים מצוירים. ״אמריקן ונדל״ היא פארודיה על סדרות טרו-קריים בסגנון Making a  Murderer בהפקת Funny or Die על ניסיון לגלות מי צייר זרגים על מספר מכוניות בבית ספר, ו״ביג מאות׳״ שנוצרה ומככב בה ניק קרול, היא סדרה מצויירת על גיל ההתבגרות ומכילה הרבה בולבולים בשלבים שונים של התבגרות. שתי הסדרות הוציאו סרטונים כדי להודיע על העונות החדשות, ששתיהן יעלו מתישהו ב-2018, חדשות טובות לחובבי קומדיה טובה ופאלוסים מצויירים. תוכלו לראות את סרטוני ההכרזה פה ופה.

מקור: Variety ו-Deadline

סאגט טו מי!

מאז ששוחרר ממאסר השמונה שנים שלו בסיטקום גרוע ב-1995, בוב סאגט, הידוע בתור האב האלמן המסכן שנאלץ לגדל שלוש בנות בעזרת שני דודים מעצבנים וחסרי תועלת בסיטקום "צער גידול בנות", בילה את רוב הקריירה שלו להוכיח לאנשים שהוא לא דני טאנר הנקי והנחמד, אלא סטנדאפיסט מלוכלך. הוא הופיע ב״האריסטוקרטים״ עם וריאציה שלו על הבדיחה המטונפת המפורסמת, כיכב בקליפי היפ-הופ בו הוא בליין שרב עם ראפרים ומזיין בחורות בג׳קוזי וכמובן ממשיך עם הסטנדאפ שלו, עם ספיישל חדש שיוצא מאוחר יותר החודש. בטיזר הקטן שיצא השבוע לספיישל, שנקרא Zero to Sixty, רפרנס לגילו של הקומיקאי (הולי שיט! דני טאנר בן 60?!), הוא מסביר שבגלל שהוא מלוכלך על הבמה, זה אומר שהוא לא ככה בחיים האמיתיים, ולכן הוא ״האבא הטלוויזיוני האחרון שאתם יכולים לסמוך עליו״. הספיישל יוצא ב-14 לנובמבר ובטח יהיה יותר מצחיק מהעונה הבאה של Fuller House. תוכלו לראות את הטיזר פה.

מקור: Splitsider

צללים אמריקאים

השבוע יוצא לאקרנים הסרט ״ת׳ור: ראגנארוק״ הסרט ההוליוודי הגדול הראשון של הבמאי טאייקה וואטיטי, יוצר ניו-זילנדי שהיה אחראי על קומדיות שונות בארץ מולדתו כמו Boy ו-What We Do in The Shadows, קומדיית ערפדים מוקמונטרית נפלאה שבטח כל החברים שלכם כבר המליצו לכם לראות. הסרט היה כזה סיפור הצלחה שבנוסף לסרט המשך על אנשי הזאב המופיעים בסרט, וסדרת טלוויזיה ניו-זילנדית על השוטרים מהסרט, וואטיטי עובד כרגע על ספין-אוף אמריקאי לסרט. לא ידועים הרבה פרטים על הגרסה האמריקאית הזו, אבל יש להניח שהשחקנים הניו-זילנדים של הסרט המקורי (ביניהם וואטיטי עצמו, וחבר ״טיסת הקונקורדס״ ג׳מיין קלמנט שגם כתב עם וואטיטי את התסריט) יוחלפו בשחקנים אמריקאים. יש לקוות שהסדרה תהיה יותר קרובה בהצלחתה לגרסה האמריקאית של המשרד, ולא לעשרות העיבודים האמריקאים הכושלים לסדרות מחו״ל.

מקור: The AV Club

זומבי-לנד דאון אנדר

ואם כבר מדברים על ערפדים בניו-זילנד… אז זומבים באוסטרליה! זה קרוב מספיק! קומדיה אוסטרלית בשם Little Monsters, ליהקה לעצמה השבוע שני שחקנים טרנדיים מארצות אחרות: לופיטה ניונגו, המקסיקנית-קנייתית, זוכת האוסקר על ״12 שנים של עבדות״, וג׳וש גאד האמריקאי שכיכב בעבר במחזמר הקומי המצליח Book of Mormon, בזוועת אדם סנדלר ״פיקסלים״ ובפרות-הכסף של דיסני ״לשבור את הקרח״ והרימייק של ״היפה והחיה״. הסרט עוסק במוזיקאי אוסטרלי כושל (אולי הבחור מ-Men at Work), שמלווה את אחייניתו לטיול בית-ספר בגלל שהוא דלוק על המורה שלה, שתגולם על ידי ניונגו. גאד יגלם בדרן ילדים מפורסם, שגם הוא מאוהב בניונגו, אבל אז פורצת מתקפת זומבים אז למי אכפת ממשולש האהבה שלכם? כולנו הולכים למות! הסרט מצטלם בימים אלו בסידני.

מקור: Variety

The post סיכום חדשות הקומדיה 3.11-28.10 appeared first on ילדי הקומדיה.

אלן דה דיינג׳רוס

תמיד בתחום הקומדיה יש את הקומיקאים המסוכנים האלה, שאומרים מה הם חושבים ולא אפכת להם מי נפגע. קומיקאים כמו ג׳ים ג׳פריז, ביל היקס, לני ברוס וכמובן, אלן דג׳נרס. כן, מאחורי התדמית החייכנית הזאת של הדודה של כולנו, אלן יכולה להיות פוגענית כמו הגדולים. כך לפחות טוענת אישה אמריקאית שתובעת את הקומיקאית על כך שצחקה על שמה בתכנית האירוח שלה בפינת השלטים המצחיקים שלה. להגנתה של אלן, האישה נקראת Titi Pierce, שם מאוד מצחיק באמריקה, לעומת מדינה מתוקנת כמו שלנו שבה יש מלכת יופי עם אותו שם פרטי.

מקור: The AV Club

צער צפייה בשיט

הי, אתם רואים את ״ליידי דינמייט״, הסדרה החדשה של נטפליקס בכיכובה של הקומיקאית מריה במפורד? כדאי לכם, זה מאוד מצחיק. למעשה שתי הקומדיות האהובות עלי של 2016 היו של נטפליקס: ״דינמייט״ והעונה השנייה של ״קימי שמידט״, סדרות מיוחדות אולי לא היו יכולות להיות קיימות בלי נטלפיקס. אבל הציבור כנראה מטומטם כי מה הסדרה הכי פופולארית בנטפליקס? Fuller House, סדרת ההמשך של פאקינג ״צער גידול בנות״. לפחות זה מה שמחקר חדש אומר (נטפליקס לא משחררת אף פעם נתוני רייטינג על עצמה). המחקר טוען שפאקינג 14.4 מיליון איש באמריקה רוצים לראות את המשך החיים של משפחת פאקינג טנר, מה שהופך את הסדרה לא רק לקומדיה הכי נצפית בנטפליקס, אלא לסדרה הכי נצפית בכל הפאקינג טלוויזיה. כמובן יכול להיות שהמחקר לא נכון בכלל, ולאף אחד לא פאקינג אכפת מהתסרוקת החדשה של אנקל פאקינג ג׳ואי.

מקור: Vanity Fair

מנדרייק, וורי נייס!

סשה ברון כהן שיחק הרבה דמויות מגוונות. בין דמויות אקסצנטריות וולגריות עד… ובכן, בכל מקרה כהן החליט שהדמות הבאה שלו תהיה דמות קומיקס. כהן יפיק ויככב בעיבוד של Mandrake The Magician, קומיקס ישן מאוד שהתפרסם בעיתונים אמריקאים ועסק בקוסם שהשתמש ביכולות ההיפנוזה שלו להילחם בפשע. הסרט ייכתב על ידי איתן כהן, לא מצמד האחים המפורסם אלא התסריטאי של ״רעם טרופי״ (יאי!) ו״נראה אותך אסיר״ (בוז!) אז כנראה יהיה מצחיק או לפחות ״מצחיק״.

מקור: Variety

מרפי, נשמה

מה קורה עם אדי מרפי? נראה שכבר 20 שנה הוא במדרון עקלקל לסוף קריירה. אחרי כל-כך הרבה סרטים גרועים אנשים כבר שוכחים את הגאון קומי/קומיקאי הומופוב שהוא היה בשנות השמונים. האם סרט חדש בנטפליקס יהיה סוף סוף הקאמבק שלו? אני לא יודע. מרפי בדיבורים לככב בסרט מוקומנטרי בשם Soul Soul Soul: The Murray Murray Story בתור זמר נשמה פיקטיבי בשם מוריי מוריי, שאחרי קריירה מצליחה בשנות השישים, מנסה לעשות קאמבק. מרפי בעצמו היה זמר כושל, אבל שיחק זמר מצליח ב״דרימגירלז״. אז אולי זה יעבוד.

מקור: Splitsider

The post חדשות הקומדיה 10.6-4.6 appeared first on ילדי הקומדיה.