תמונה: AI

הקומדיה היא אחת מצורות האמנות העתיקות והאהובות ביותר בתרבות האנושית. מאז ימי יוון העתיקה, אז הומצאה בפסטיבלים לכבוד דיוניסוס,  ועד ימינו, הקומדיה ממשיכה לרתק, לבדר ולהצחיק קהלים ברחבי העולם. במאמר זה נסקור את המאפיינים העיקריים של הקומדיה, נבחן את הטכניקות השונות המשמשות ליצירת הומור, ונדגים כיצד אלו  באות לידי ביטוי ביצירות קומדיה מפורסמות.

לערוץ הקומדיה בטלגרם

לחברי ילדי הקומדיה בוואטסאפ

מהי קומדיה?

קומדיה היא סוגה אמנותית שמטרתה העיקרית היא להצחיק ולשעשע. היא יכולה להופיע במגוון פלטפורמות, כולל מחזות, סרטים, תוכניות טלוויזיה, ספרים, קומיקס, סטנד-אפ ועוד. הקומדיה משתמשת בטכניקות שונות כדי ליצור הומור, כגון שנינות מילולית, מצבים אבסורדיים, דמויות מוגזמות ועוד.

המאפיינים העיקריים של הקומדיה

1. הפתעה והפרת ציפיות

אחד המאפיינים הבולטים של הקומדיה הוא היכולת להפתיע את הקהל ולהפר את ציפיותיו . זה יכול להיעשות באמצעות:

• תפניות מפתיעות בעלילה: למשל, בסדרה "סיינפלד", כאשר ג'רי מצפה לפגוש את החברה  שלו, אבל לא מזהה אותה בגלל שינוי בתאורה.
• שבירת הקיר הרביעי: כאשר דמות פונה ישירות לקהל, כמו בסרט "הרומן שלי עם אנני", שם וודי אלן לעתים קרובות מדבר ישירות למצלמה.
• אירוניה: מצב שבו המצב שונה מהמצב שאמור להתרחש, כמו שריפה בתחנת כיבוי אש

2. הגזמה וקריקטורה

הגזמה היא כלי חשוב בארסנל הקומי. היא יכולה לבוא לידי ביטוי ב:

• דמויות מוקצנות: כמו דמותו של קרמר ב"סיינפלד", שהתנהגותו והופעתו הפיזית מוגזמות.
• מצבים אבסורדיים: למשל, בסרט "לקום אתמול בבוקר" (Groundhog Day), שבו הגיבור (ביל מוריי) חווה את אותו יום שוב ושוב.
• שפה מוגזמת: כמו הדיאלוגים המליציים והמופרזים בסדרה "בנות גילמור" (Gilmore Girls).

3. משחקי מילים ושנינות

הקומדיה מרבה להשתמש בשפה כדי ליצור הומור:

• כפל משמעות: כמו בבדיחה "למה הפרה נסעה לחלל? בשביל החלב". כפל משמעות אפשר למצוא גם בשירים ובמערכונים של כוורת, למשל "פה קבור הכלב", שבו מוצגת גם המשמעות המילולית וגם של הניב.
• מילים מומצאות: כמו המונח "יאדה יאדה יאדה" ב"סיינפלד", שהפך לחלק מהשפה.
• אלוזיות (רמיזות) אינטרטקסטואליות: כמו השימוש התכוף באזכורים לתרבות פופולרית בסדרה "משפחת סימפסון", "פמילי גאי" ורבות אחרות.

4. טיימינג וקצב

הקומדיה מסתמכת רבות על תזמון נכון:

• פאוזות דרמטיות: כמו אלה שמשתמש בהן ג'ק בני בסטנד-אפ שלו.
• קצב מהיר של בדיחות: כפי שנראה בסדרות כמו "30 רוק" או "ארסטד דיוולופמנט".
• חזרות קומיות: כמו המשפט החוזר "האו יו דוין?" של ג'ואי ב"חברים" או "לא שיש משהו רע בזה" או "הלו, ניומן" בסיינפלד.

5. אי הבנות וטעויות

מצבים קומיים רבים נוצרים כתוצאה מאי הבנות:

• טעויות זהות: כמו בקומדיה של טעויות של שייקספיר, המבוססת על בלבול בין תאומים זהים בדומה לחגיגה בסנוקר או כל הפרקים בשלושה בדירה אחת
• אי הבנות לשוניות: למשל, כאשר מישהו מפרש משהו כפשוטו במקום באופן מטאפורי, למשל "מחפש בנרות",למה שתחפש שם?
• מידע חסר: למשל כאשר דמות אחת יודעת משהו שהאחרת אינה יודעת, כמו שגורג' לא באמת ביולוג ימי.

6. סאטירה, פארודיה וביקורת חברתית

הקומדיה משמשת לעתים קרובות ככלי לביקורת חברתית או על תופעות תרבותיות:

• פארודיה: כמו הסרט "אייירפליין!" שמלגלג על סרטי אסונות. גם הספר דון קיחוטה היה מעין פארודיה על ספרות האבירים
• סאטירה פוליטית: כפי שנראה בתוכניות כמו "הלילה עם ג'ון אוליבר" או "ג'ון סטיוארט", ובארץ ארץ נהדרת או מצב האומה.
• ביקורת על נורמות חברתיות: כפי שעושה הסדרה "פילדפיה זורחת" בסיטואציות רבות.

7. דמויות וסיטואציות אוניברסליות

הקומדיה לעתים קרובות מתבססת על דמויות וסיטואציות שרבים יכולים להזדהות איתן:

• ארכיטיפים: כמו ה"שלומיאל"  (סטיב מרטין) או ה"חכמולוג" (וודי אלן), שמופיעים בצורות שונות בקומדיות רבות.
• מצבים יומיומיים: כמו ההתמודדות עם בירוקרטיה בסרטים ובמחזות  של אפרים קישון או ההתמודדות עם העולם התעשייתי אצל צ'רלי צ'פלין.
• יחסים בין-אישיים: כמו הדינמיקה בין חברים ב"חברים" או ב"סיינפלד" או בין בני משפחה בקומדיות משפחתיות רבות.

טכניקות נוספות בקומדיה

פיזיות וסלפסטיק

הקומדיה הפיזית, או סלפסטיק, היא צורה עתיקה של הומור שעדיין פופולרית היום:

• נפילות ותאונות: כמו בסרטים של צ'רלי צ'פלין או בסטר קיטון או לורל והארדי או שלושת השוטים.
• מרדפים מצחיקים: כפי שנראה בסרטי אנימציה רבים, כמו "טום וג'רי", "רוד ראנר".
• ביטויי פנים מוגזמים: כמו אלה של ג'ים קארי ברוב סרטיו.

הומור שחור

סוג זה של הומור עוסק בנושאים טרגיים  או בטאבו בצורה קלילה:

• סאטירה חברתית: כמו בסרט "ד"ר סטריינג'לאב" של סטנלי קובריק שצוחק על תופעות המלחמה, או כמו בספר מלכוד 22.
• גרוטסקה: כפי שנראה בספרים של גוגול או במחזות של חנוך לוין, דמויות מוגזמות, מוזרות ומעוותות.

להרשמה לניוזלטר:

סיכום

הקומדיה היא אמנות מורכבת ורבת-פנים, המשתמשת במגוון רחב של טכניקות כדי ליצור הומור ולגרום לצחוק. מהפתעה והפרת ציפיות, דרך הגזמה ושנינות מילולית, ועד לסאטירה וביקורת חברתית – הקומדיה משתמשת בכל הכלים העומדים לרשותה כדי לבדר, לאתגר ולעורר מחשבה.

בעוד שהטעם בהומור הוא סובייקטיבי ומשתנה בין תרבויות ותקופות, המאפיינים הבסיסיים של הקומדיה נשארים יציבים לאורך הזמן. היכולת לזהות ולהבין מאפיינים אלה לא רק מעשירה את חוויית הצפייה או הקריאה, אלא גם מאפשרת לנו להעריך את המורכבות והתחכום שבבסיס היצירה הקומית.

בין אם מדובר בקומדיה קלאסית או מודרנית, בסטנד-אפ או בסרט, בספר או בהצגה – הבנת המנגנונים שמאחורי הצחוק מאפשרת לנו להעריך עוד יותר את האמנות והמיומנות שבקומדיה. וכמובן, בסופו של דבר, המטרה העיקרית נשארת פשוטה: לגרום לנו לחייך, לצחוק ולהנות.

צרו קשר:

The post קומדיה, מאפיינים, שיטות ועוד – כל מה שצריך לדעת appeared first on ילדי הקומדיה.

ז'אנר הקומדיה בקולנוע עבר תהפוכות ושינויים רבים לאורך השנים – מסרטי סלפסטיק שהתבססו על הומור פיזי, דרך קומדיות הנעורים של שנות ה-80 וה-90 ועד סרטי הפוליטיקלי קורקט של ימינו. למרות שהקומדיות העכשוויות שונות לחלוטין מהקומדיות שנוצרו לפני 60 שנה, ישנם סרטי קומדיה ישנים וקלאסיים שעד היום אנחנו יכולים ליהנות מהם. לפניכם כמה סרטי קומדיה שמצליחים להצחיק גם בשחור לבן, וקצת יותר מזה:

להירשם לניוזלטר:

הדירה – The Apartment (1960)

הבמאי בילי ויילדר הביא לנו כמה מפניני הקולנוע הטובים ביותר כמו "ביטוח חיים כפול", "חמים וטעים" ו"עד התביעה". סרטו "הדירה" נחשב לקומדיה רומנטית פורצת גבולות כשיצא לאקרנים. הסרט מספר על ק. ק. באקסטר (ג'ק למון) – עובד בחברת ביטוח בודד ומשועמם. כדי לטפס בראש סולם הקריירה, באקסטר מאפשר לארבעת מנהליו להשתמש בדירתו למפגשים עם נשים מחוץ לנישואין שלהם. ההתייחסות לבגידות ורומנים נתפסה בשנות ה-60 כנועזת, וכך גם הפרשנות של ויילדר על תרבות העבודה הקפיטליסטית. ועוד לא דיברנו על הכימיה הנהדרת בין ג'ק למון לשירלי מקליין שגורמת ל"דירה" להיות ממתק קולנועי אמיתי.

הדירה – לצפייה ישירה

קראו עוד:

קומדיה שחורה –  ;מה זה וקומדיות שחורות מומלצות

הסיטקומים שבבסיס וונדה ויז'ן

ביקשנו מ-ChatGPT לכתוב עלילות לסיטקומים ישראליים

מרק ברווז – Duck Soup (1933)

קשה מאוד לבחור סרט אחד מבין הסרטים הרבים והטובים של האחים מרקס. ארבעת האחים יצרו וכיכבו בקומדיות שחור לבן מוצלחות רבות בשנות ה-20, ה-30 וה-40 שרובן עומדות במבחן הזמן. אחד מהסרטים האייקונים ביותר שלהם היה "מרק ברווז" – סאטירה פוליטית שנונה שעסקה במלחמה בדיונית בין פרידוניה למדינה השכנה שלה, סילבניה. הסרט היה חגיגה מטורפת של משחקי מילים והומור סלפסטיק ועם זאת הוא הציג ביקורת פוליטית נוקבת. הסרט צולם בשנת 1933, כשהמפלגה הנאצית עלתה לשלטון בגרמניה, בניטו מוסליני היה השליט של איטליה ויוסף סטלין היה השליט של ברית המועצות. כשיצא לאקרנים, "מרק ברווז" קיבל ביקורות מעורבות ונחשב לאכזבה בקופות. הוא אף נאסר להקרנה באיטליה הפשיסטית של אותם ימים. אלא שבמשך השנים דעת הקהל השתנתה וכיום הוא נחשב לקלאסיקה.

.

מרק ברווז לצפייה ישירה

אורות הכרך – City Lights (1931)

אי אפשר לכתוב רשימה על סרטי קומדיה ישנים ולא לכלול בה את גדול הקומיקאים של המאה ה-20, הלא הוא צ'ארלי צ'פלין. בסרטו האילם, צ'פלין מגלם את דמות הנווד האייקונית שמתאהב בנערת פרחים עיוורת שחושבת בטעות שהוא מיליונר. הנווד עושה כל שביכולתו כדי להשיב לה את הראייה, לא משנה מה יהיה המחיר. כמו כל סרטיו של צ'פלין, גם הסרט הזה משעשע מאוד ומציג את כישרונו הגדול להצחיק מבלי לומר מילה. לצד ההומור הקורע בקומדיית שחור לבן "אורות הכרך" אינו חף גם מסצנות עצובות ומרגשות שהופכות אותו לסרט מר-מתוק.

אורות הכרך לצפייה ישירה

.

צער גידול חיות – Bringing Up Baby (1938)

בשנות ה-30 וה-40 צמחה קומדיית הסקרובול (screwball) – קומדיה מטורפת. זה היה ז'אנר שהבדיל את עצמו משאר הקומדיות והתאפיין במצבים פארסיים, תגובות מהירות ועלילה שכוללת סיפור חיזור בין גבר לאישה. אנדרו סאריס, מבקר הקולנוע, הגדיר את קומדיית הסקרובול כ"קומדיית סקס, בלי הסקס". בסרט "צער גידול חיות", שנחשב לאחת מהקומדיות המטורפות המוצלחות ביותר, קארי גראנט וקת'רין הפבורן מגלמים זוג מוזר שעובר שלל הרפתקאות ונקלע לצרות שונות בזמן שהשניים מנסים לעשות בייביסיטר על נמר בשם בייבי. גם בסטנדרטים של היום, זהו סרט מהיר וקצבי ששומר על טיימינג קומי מוצלח מתחילתו ועד סופו. אגב, אם העלילה נשמעת לכם מוכרת, הרי ש"צער גידול חיות" זכה למחווה בסרט "בדרך לחתונה עוצרים בלאס וגאס"  מ-2009 עם סצנת הנמר המפורסמת במלון. זוהי הוכחה נוספת לכך שיש סרטים שיישארו מצחיקים ורלוונטיים תמיד.  

צער גידול חיות לצפייה ישירה

להזמת הרצאות על קומדיה או על סטנדאפ לאירוע:

דרור, 0547454667

[email protected]

[email protected]

The post 4 סרטי קומדיה ישנים שכדאי להכיר – שחור, לבן והרבה יותר מזה appeared first on ילדי הקומדיה.

כשאנחנו מדברים על סרטי קומדיה, אנחנו מדברים לרוב על הכתיבה שלהם, או  על המשחק. אבל מה עם הבימוי? גם הוא חשוב! ומה הופך במאי קומדיה לבמאי קומדיה טוב? לא יודע, אני למדתי תסריטאות. אבל אני אנסה לדבר על כמה  במאי קומדיה מומלצים וטובים טובים בכתבה הזאת. 

אדגר רייט

נתחיל עם הבחור הכי צעיר ברשימה. אדגר רייט הבריטי, התחיל את הקריירה שלו בבימוי הסיטקום הבריטי Spaced, בכיכובו של סיימון פג. השניים פיתחו חברות שהובילה לכך שפג כתב וכיכב בשלישיית סרטים בבימויו של רייט, המכונה על ידי מעריצים כ״טרילוגיית הקורנטו״: קומדיית הזומבים הרומנטית ״מת על המתים״, קומדיית האקשן המשטרתית ״שוטרים לוהטים״ וקומדיית המד״ב האפוקליפטית ״סוף העולם״. במקרה מדובר בשלושה מהסרטים האהובים עליי. רייט משתמש בסרטיו בטריקים ויזואליים, ועריכה קצבית שבדרך כלל שמורה לסרטי אקשן, אך כל אלה אף פעם לא עוצרים, ואף מחזקים, את הקומדיה. כמו שמפורט בסרטון הזה, רייט הוא אחד מהמאסטרים של ההומור החזותי. בנוסף לשלישייה הסרטים עם פג, רייט ביים גם את עיבוד הקומיקס החביב, ״סקוט פילגרים נגד העולם״, ואת קומדיית הפשע ״בייבי דרייבר״. אך כמו במאים רבים לפניו נראה כעת ששם רייט זונח את עולם הקומדיה, לפחות כך עולה מהטריילר לסרטו החדש, מותחן  פסיכולוגי ששמו Last Night in Soho.

ווס אנדרסון

אנדרסון הוא אולי השם הכי מעורר מחלוקת ברשימה הזאת. או שאתם אוהבים אותו, או שאתם שונאים אותו. או שכמוני אתם מעריכים אותו, אבל לא מעריצים אותו. או עוד הרבה אפשרויות אחרות, בעצם. בכל מקרה, אי אפשר להתווכח עם כך שאנדרסון הוא אחד מבמאי הקומדיה החשובים של העולם המודרני, עם עשרה סרטים שמתפרשים על פני יותר משני עשורים, וכולם נופלים תחת קטגוריית קומדיה או דרמה קומית. אנדרסון ידוע בצד הויזואלי שלו, והוא מבטא את זה גם בגישה שלו לקומדיה חזותית. הסרטים שלו נעים בין דיאלוגים משעשעים לסלפסטיק. אתם אולי לא מתפקעים מצחוק מסרטיו, אבל הוא במאי קומדיה טוב, ללא ספק.

מל ברוקס

כשאני הייתי ילד, מל ברוקס היה הבמאי האהוב עלי  . זה היה בעיקר בזכות ״שיגעון בחלל״, סרט שלא נחשב לפסגת היצירה שלו, אבל פוצץ לי את המוח. ברוקס ידוע בעיקר בזכות הפרודיות שלו, אך סרטו הראשון ״המפיקים״, קומדיה מטורפת על עסקי מחזות הזמר בברודווי, הוא גם יצירת מופת. ברוקס מביים את סרטיו עם אנרגיה משוגעת, שעוברת בין בדיחות וודוויל יהודיות, לסלפסטיק, להומור דמויות. כמו הרבה במאים, בעיקר בתחום הקומדיה, הוא אסף לעצמו קבוצת שחקנים: ג׳ין ווילדר, מדלין קאהן, הארווי קורמן ועוד, וביים אותם להופעות המצחיקות ביותר בקריירה שלהם. ברוקס בן ה-94, לא ביים סרט מאז הכישלון שהיה ״דרקולה: מת ואוהב את זה״ אך סרטיו המוקדמים מחזיקים מעמד עד היום. 

נורה אפרון

ז׳אנר הקומדיה הרומנטית, לא תמיד מקבל כבוד בעולם הקומדיה, אבל הוא גם חלק חשוב בו. ונורה אפרון היא האישה שהכי הצליחה לשלב בין הקיטשיות של הז׳אנר לקומדיה שנונה. היא התחילה ככותבת, וכתבה את אחת מדוגמאות הז׳אנר הטובות ביותר ״כשהארי פגש את סאלי״, אבל אז הפכה לבמאית מצליחה  בעצה וביימה קומדיות רומנטיות כמו ״נדודי שינה בסיאטל״ ו״יש לך הודעה״, ואף ביימה קומדיית סטנדאפ אנדר-רייטד בשם This is My Life. אפרון נפטרה בשנת 2012, בסמוך לפטירתו של הז׳אנר שהיא עזרה להחזיר לחיים- הקומדיה הרומנטית, אך השאירה מאחוריה מורשת של סרטים נעימים לצפייה שלא מוותרים על הבדיחות.

טים ברטון

רגע! רגע! תנו לי להסביר את עצמי!  אני יודע שברטון נחשב היום לקלישאה של עצמו, ויותר מזוהה עם רימייקים לילדים מאשר עם קומדיה, אך צפו ב״ביטלג׳וס״ ״ההרפתקה הגדולה של פי ווי הרמן״, ״הפלישה ממאדים״ או אפילו ״המספריים של אדוארד״ ותגידו לי שלא מדובר בבמאי קומדיה מעולה. ברטון בא מעולם האנימציה, והשתמש בכישורי הטיימינג וההומור הויזואלי שרכש שם לסרטי הלייב אקשן שלו. ״אד ווד״,. אולי יצירתו הגדולה ביותר , הינו סרט המשלב סיפור אמיתי ומרגש עם רגעי הומור מעולים. זקנתו של ברטון אולי מביישת את נעוריו, אבל הוא עדיין ראוי למקום ברשימה הזו. 

ג׳אד אפאטו

ג׳אד אפאטו אחראי לעידן הקומדיה המודרנית שאנחנו חיים בה היום. ועל זה יש להודות לו אך גם  לקלל אותו. עם סרטים כמו ״בתול בן ארבעים״ וה״דייט שתקע אותי״ אפאטו יצר שפה קולנועית חדשה המבוססת על אלתורים, וגישה לא יומרנית לבימוי. אבל סרטיו האחרונים די חוזרים על עצמם, ותמיד ארוכים יותר מדי. אני מכבד את אפאטו על מה שהוא יצר, והוא בהחלט בעל השפעה, ולכן הוא ברשימה הזאת. ראוי לציין גם את אדם מקיי, ששיתף פעולה עם אפאטו בסרטיו הראשונים ושסרטיו ״והרי החדשות״ ו״אחים חורגים״ עדיין מצחיקים אותי. מקיי גם זנח את ז׳אנר הקומדיה בשנים האחרונות, וסרטי הדרמה שלו זכו לביקורות מעורבות. תחזור לצחוקים, מקיי!

צ׳ארלי צ׳פלין

וכמובן, אני חייב לתת קרדיט לוותיקים ביותר. צ׳רלי צ׳פלין יצר קומדיות בעידן הסרט האילם שמחזיקות עד היום, כל זאת תוך כדי שימוש חלוצי בטכנולוגיה חדשנית וניסיונית. אם זה לא מבטיח מקום ברשימה, אז אני לא יודע מה כן. כתבתי הרבה כאן על הומור חזותי, כי יותר קל לכתוב על זה מאשר בימוי דיאלוגים, ואין מי שמסמל את זה יותר מצ׳פלין. ראוי גם לציין את באסטר קיטון, שפעל בסמוך לצ׳פלין, ויש שאומרים היה מצחיק ובעל השפעה יותר ממנו. אבל לא היה לו שפם! 

קראו עוד:

מדריך האזנה לפודקאסטים על קומדיה

שיין בלאק: מכניס את הקומדיה לאקשן

מי היה הקומיקאי ג'רי לואיס שהלך לעולמו השבוע?/ מאת עופר ליברגל

The post במאי הקומדיה הטובים ביותר appeared first on ילדי הקומדיה.

מה הופך דמות קומית לאהובה? אני לא יודע. אם הייתי יודע אז דמויות שאני המצאתי כמו ״גיורא חולב העזים המשוגע״ היו מודפסות על חולצות ברחבי המדינה. אבל מה שאני כן יודע זה שגולשי ילדי הקומדיה, האתר הזה שאתם קוראים עכשיו, בחרו מי הדמות הקומית האהובה ביותר והתוצאות בידיי. אז מי זכה? ומה אני חושב על כל זה? בואו נגלה.

מקום חמישי-תיקו משולש

הומר סימפסון

הבחירה האישית שלי למקום הראשון. הומר הוא דמות קומית פשוטה: איש מאוד מאוד טיפש. אבל היוצרים הגאונים של משפחת סימפסון הצליחו ליצוק כל כך הרבה הומור משובח לתוך הקונספט הפשוט הזה, ועד היום אנשים מצטטים את פניני החוכמה של אותו אידיוט. הומר אולי התחיל כסתם אבא עצבני ומתוסכל, אך הפיכתו לטמבל תמים ותום לב (שנוטה עדיין להתקפי זעם) הייתה החלטה טובה של הכותבים. אבל הומר הוא גם דמות עגולה, ואני לא מתכוון רק פיזית. הוא אוהב את משפחתו, מסור לאשתו ותמיד רודף אחרי איזה חלום מטורף שיש לו בפרק הספציפי הזה, בין אם זה להיות ליצן, שומר ראש או אסטרונאוט. יש סיבה שהדמות הזאת שרדה כמעט שלושים שנה.

האנק קינגסלי

היי נאו! אני כבר כתבתי כאן בעבר על אהבתי לג׳פרי טמבור, והבעייתיות של אהבה זו בימים אלו. גילומו של אב המשפחה ג׳ורג׳ בלות׳ היא עוד דמות קומית אהובה עליי, אבל האנק קינגסלי היא בחירה מצוינת. האנק הוא דוגמה נפלאה לאנשים המזויפים של עולם הבידור, נושא ש״המופע של לארי סנדרס״ עסק בו רבות. אין לו הרבה כישרון או חוכמה, אבל הוא הצליח להשתחל לג׳וב נוח בטלוויזיה והוא הולך לנצל את זה לכמה שיותר קמפיינים מלאי כסף ודייטים עם בחורות רדודות. וכמובן יש לו קאצ׳פרייז נהדר.

המפקח קלוזו

דמות הקולנוע הראשונה ברשימה, המפקח קלוזו הוא דוגמה נהדרת לעוד אלמנט קומי חשוב: דמויות שגרועות בעבודה שלהם – מצחיקות. קלוזו הוא כמובן בלש, אבל חסר לו את הכישורים הדרושים לעבודה זו: תחכום, אלגנטיות, ערמומיות. אבל בכל זאת הוא בדרך כלל פותר את התעלומה וזה כמובן, עוד יותר מצחיק. קלוזו הוא גם הדמות היחידה ברשימה הזו שגולמה על ידי יותר משחקן אחד, אבל הוא גם הוכיח ששיטה זו לא מוצלחת. כשחושבים על קלוזו חושבים על פיטר סלרס, ולא על סטיב מרטין או אלן ארקין.

מקום רביעי-תיקו

גראוצ׳ו מרקס

האחים מרקס ידעו טוב מה הכישורים של כל אחד מהם. צ׳יקו שיחק נוכל פשוט ומקסים, הארפו שתק ועסק בהומור פיזי, וזפו גם היה שם לפעמים. וכמובן, גראוצ׳ו היה השנון ביותר וזרק הערות קומיות מתוחכמות באותו קול אהוב. גראוצ׳ו השפיע על דמויות קומיות רבות שבאו אחריו כמו באגס באני, יאקו וורנר ופלטש.

אל באנדי

אל באנדי הוא לא בדיוק דמות שמתאימה לאקלים של היום. שובוניסט גאה שתיעב במיוחד נשים שמנות והקים ארגון אנטי-נשי בשם NO MA'AM? קצת פחות מצחיק היום. אבל בכל זאת אל היה לוזר ונהנינו לראות אותו סובל, ומקטר בצורה מצחיקה על אותו סבל. אל העביר את כישלון החלום האמריקאי, והיה דמות חשובה בשבירת מודל הסיטקום הקלאסי. אני לא הייתי שם אותו מעל הומר סימפסון, (ויש לציין שהסימפסונז ירדו על ההומור הנמוך של ״נשואים פלוס״) אבל אני מבין מדוע הוא נבחר. קל לגברים רבים להזדהות עם אל, אפילו אם הם לא עובדים בחנות נעליים שהקליינטורה שלה מורכבת בעיקר מנשים גדולות מימדים.

מקום שלישי: מר בין

לרבים מהדמויות האלו יש קאצ׳פרייז אהוב שעזר להם להיתקע בתודעה. אבל לא למר בין. יש לו בקושי מילים. אין לו אפילו שם פרטי. ולמרות זאת הדמות הפשוטה הזו בגילומו של רואן אטקינסון הצליחה לשרוד כל השנים האלו בעזרת הומור פיזי משובח והבעות פנים מצחיקות. אנחנו גם אוהבים את מר בין, כי הוא בסך הכל בחור טוב. הוא רוצה תמיד לעזור אבל אף פעם לא מצליח. לעומת שחקנים אחרים ברשימה הזו, רואן אטקינסון מצא גם אהדה בגילום דמויות אחרות, אך תמיד כשנסתכל על פרצופו נחשוב קודם כל על מר בין.

מקום שני: הנווד/ צ׳ארלי צ׳פלין

מה עוד אפשר להגיד על צ׳ארלי צ׳פלין? לא הרבה. לכו לכל קורס קולנוע קלאסי והם יחפרו לכם שעות על ההומור הפיזי, הנשמה הטובה, המסירות לדמות וכל זה. אבל האם צ׳פלין עדיין מצחיק היום? מתברר שבעיני רבים כן. אני לא מוצא את עצמי נקרע מצחוק מול אותם סרטים ישנים אבל אני מכבד את הדמות הזאת על כל מה שתרמה לתרבות שלנו, בהיותה הדמות הישנה ביותר ברשימה. והיא עשתה זאת עם עוד פחות מילים ממיסטר בין.

מקום ראשון: ג׳ורג׳ קוסטנזה

הא! קח את זה, צ׳פלין! אתה אולי השפעת על כולם וזכית בשלושה אוסקרים, אבל אתה עדיין לא אהוב כמו דמות מסיטקום מהנייטיז. הסיטקום הכי טוב של הנייניטיז, אבל עדיין. אני מת על ג׳ורג׳ קוסטנזה. הוא טיפש, הוא ערמומי, הוא שנון, הוא עצלן, הוא עצבני, הוא חרמן, יש בו הכל! הוא נוצר בגאונות על ידי ג׳רי סיינפלד ולארי דייוויד (והתבסס על דייוויד), הוא נכתב בגאונות על ידי כמה מהכותבים הטובים ביותר וגולם בגאונות על ידי ג׳ייסון אלכסנדר, שהכניס כל-כך הרבה לדמות הזאת. כל הדמויות ב״סיינפלד״ כמובן נפלאות, אבל קריימר מוזר מדי, איליין מגניבה מדי וג׳רי שחקן רע מדי. אבל ג׳ורג׳? כולם יכולים להזדהות איתו, ובאותו זמן לשנוא אותו ולרחם עליו. ג׳ורג׳ המציא פילוסופיה משלו, תיכנן מזימה שלמה כדי לגלות מי גנב לו את ה״טוויקס״, עצר את התנועה בשביל להציל תוצאה במשחק וידיאו וניסה לאכול סנדוויץ׳ בזמן סקס. ג׳ורג׳ קוסטנזה, אנחנו מצדיעים לך, ואנחנו מבינים שרק היית בבריכה.

[youtube https://www.youtube.com/watch?v=A66ierfTCUQ&w=560&h=315]

כמעט נכנסו : פולטי, קרמר, שאולי, ג'רי לואיס, רבי יעקב

The post הדמויות הקומיות האהובות בכל הזמנים appeared first on ילדי הקומדיה.

אילאיל ישראלי היא שחקנית, סטנדאפיסטית, רקדנית ועוד דברים שעושים על הבמות. אתם אולי מכירים אותה מסדרת הרשת שעלתה לערוץ טדי, "ג'נטלמנים ישראלים" או אולי לא מכירים. לא מכיר אתכם. היא גם מנחת תוכנית הבוקר של ערוץ האינטרנט "החללית" המתרחשת בכדור הארץ. השתתפה בסרטונים ויראליים רבים כי כך הרופא קבע. בשבת הקרובה תופיע עם רותם זיו ושני שגב מנשרי ב"גולה" פתח תקווה.

מה גרם לך להיות קומיקאית?

The post אילאיל ישראלי – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

נעמה רודריגז היא שחקנית שמתחפשת לבן, מפעילת ילדים, אשת חינוך לכאורה. אבל היא מעניינת אותנו כי היא סטנדאפיסטית שמשתתפת בהרבה ערבי סטנדאפ ואף משתתפת בארגון כמה מהם, בהם הסטנדאפ הפמניסטי, סטנדאפ הומור שחור, סטנדאפ בהודנא ועוד. אז אולי בעקבות הראיון נקבל חינמים. לאחרונה העלתה סרטונים לאינטרנט, שזה מקום הבילוי האהוב עלינו.

מתי החלטת שאת רוצה להצחיק?

טרם החלטתי. אני מניחה שזה התגבש כל יום קצת מאז שאני קטנה, שיותר ויותר אנשים היו בוהים בי ובתגובות שלי לדברים קטנים ונקרעים מצחוק. כששאלתי "מה?!" הם היו אומרים: "את פשוט מצחיקה אותי, לא יודע להסביר".
בכללי אני מאמינה שאני דמות מצויירת שכלואה בתוך גוף של אדם רגיל, ושזה מתפלק לי כשאני לא מוכנה לזה.

השתתפת בערב הסטנדאפ הפמניסטי. את יותר מזדהה עם הפמיניזם הליברלי, הרדיקלי או הבנאלי?

הפמיניזם האנאלי, האינטגראלי והדיפרנציאלי. אני פמינַאצנָאצית, ולכן זה אינדווידואלי.

מי היוצרים  הקומיים שהשפיעו עלייך?
שייקספיר, חנוך לוין, החמישיה הקאמרית, דומינו גרוס, שייקה אופיר, צ'ארלי צ'אפלין, ג'ורג' קארלין, דאג סטנהוף, סיינפלד, צ'כוב, איז'ן יונסקו, קרן מור, שרה סילברמן, מיץ' הדג'ברג, וודי אלן, ג'ים ג'פריס, דניאל חן, תום יער, שיר ראובן, קארין כהן ובעצם כל חבריי לסצינה משפעים עליי כל אחד בדרכו באופן בלתי מודע או מודע. אלוהים הוא גם סבבה, אבל יותר התחברתי לחומרים המוקדמים שלו.

בין היתר את שחקנית. מי המטריד המומלץ ביותר?
לא צריך להיות שחקן כדי להיות מוטרד, אבל הביטוי המטריד ביותר הוא:: "תשתמשי בזה". כאילו, תשתמש בזה אתה.

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

איש.
אני מסוגלת לומר אותה בלי קשר לשום דבר. הנה: איש! זו גם התשובה האולטימטיבית כשאין לך מה להגיד:

נעמה, למה את לא מעשנת? איש.
נעמה, יש לך חבר? איש.
מה עדיף: שרמוטה או שרלילה? אייייש!

עוד מכישורייך הפעלות ילדים. את יכולה גם לגרום להם להפסיק?

לא הייתי נסחפת עם המילה "כישורייך". אני עדיין עובדת על לגרום להם להתחיל. אין לי מושג איך מפעילים ילדים ומי האדם הרציונאלי שהסכים לשלם לי על זה כסף. אני גם די סבבה עם גיבוש למפגשי דחויים דחויות.

מי אושיית הרשת הכי מצחיקה בעינייך?

אושייה זו גם מילה מצחיקה!
נעמה, מי אושיית הרשת הכי מצחיקה בעינייך? אושייה!
וגם: עוגייה.
מה התפיסה הקומית שלך?

כדמות מצויירת שכלואה בתוך איש, הכי חשוב לתת לצד האפל והכאילו לא-מצחיק לצאת ולהיות. לדעת שהכל קורע מצחוק: לוויות, אסונות טבע, בעיות נפשיות וישראל כץ הופך לטבעוני.

אם לא היית את, איזה דב אכפת לי היית רוצה להיות?
איש.

The post נעמה רודריגז – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

המצב בארה"ב לא משהו היום. וושינגטון לא מתפקדת, וול סטריט לא משתנה. יש הצפות והכבישים לא מתוחזקים. משקיעים זרים שולטים באספקת הקטשופ, "גבינה מותכת" ועוד מוצרי מזון בסיסיים.

ולכן ההכרזה שטרבור נואה (31) ירש את ג'ון סטיוארט כמנחה ה"דיילי שואו", הדאיגה את כולנו.

ההכרזה על המעבר הגיעה שבוע אחרי שג'יימס קורדן הבריטי התחיל להנחות את ה"לייט נייט שואו" ב-CBS  ואחרי שג'ון אוליבר קיבל תכנית משלו ב-HBO. נראה שבארה"ב נגמרו הכישרונות הקומיים, וצריך להתחיל לייבא מבחוץ.

אבל אין מה לדאוג בגלל נואה וחבריו הזרים. עלייתם היא לא סימן להתדרדרות של אמריקה, אלא סימן דווקא לעלייה בכוח האמריקאי. מדיה חברתית, רשתות שידור שמוכרות תכניות לכל העולם והקסם הישן של הוליווד – כל אלה גרמו לכך שההומור האמריקאי התפשט לרמה שבה אפשר למצוא קומיקאים בסגנון בכל מקום על כדור הארץ.

מצחיק איך קומדיה אמריקאית צומחת – כמו כל עסק בעולם. היא הופכת לעסק חובק עולם שיכול להשיג תשומות, חומרי גלם ועבודה מכל מקום על הגלובוס. דבר כזה לא יכול לקרות בברזיל, סין, הודו או רוסיה של היום, ולדעתי  גם לא בעתיד. לארה"ב יש יתרון תחרותי בנושא הצחוקים.

בכל רגע נתון בהיסטוריה האמריקאית חלק נכבד מהאוכלוסייה היה קצת מבולבל ועוד לא ממש על הרגליים, מנסה להבין רגע איך הפך לחלוץ, מהגר, עבד או נווד. פתאום הם מצאו את עצמם גרים בארץ נוכרייה, וההומור הוא בן הברית הרגיל של המיעוט, המיעוט שמסתכל על החברה מבחוץ.

כדוגמה אני יכול להביא את ההומור הישראלי לעומת ההומור האמריקאי-יהודי. יהודים הם מיעוט בארה"ב אבל רוב בישראל, ובשתי הקבוצות יש בערך אותו מספר אנשים. אני לא זוכר יותר מדי ישראלים מצחיקים, הם עסוקים מדי בעניינים הרציניים להפחיד של מדינת ישראל, לעומת יהודים אמריקאים. אלה מצחיקים [נראה שהראש של הכותב תקוע כל כך עמוק בתחת האמריקאי שהוא תכף יוצא משם לחלל – המתרגמת]. יש המון כוכבי קומדיה יהודים-אמריקאים עם שורשים מזרח אירופיים – מהאחים מרקס עד ג'ק בני, ג'ורג' ברנס, לני ברוס, וודי אלן, מל ברוקס, ג'רי סיינפלד וסטיוארט בכובדו ובעצמו.

ארה"ב סיפקה גם קרקע פורייה למצחיקנים דוברי-אנגלית לא אמריקאים. קומיקאים בריטים רבים פלשו לארה"ב – צ'רלי צ'פלין, סטן לורל, בוב הופ שנולד בדרום לונדון, ומלך הוואן-ליינרים, הנרי ("קח את אשתי, בבקשה") יונגמן, שהופיע לראשונה בליברפול. אליהם נוסיף גם קומיקאים קנדיים – ג'ים קארי, מייק מאיירס, סת' רוגן. מאוסטרליה קיבלנו את דיים עדנה ואת פול הוגאן (לא הרבה, אבל לא רציתי להתעלם מהאוסטרלים, שלא ייעלבו).

נואה התחיל להופיע ב"דיילי שואו"  בעונה הקודמת. הוא בהחלט עשוי מחומר של קומיקאים אמריקאים – הוא הגיע ממקום אחר והוא קצת שונה. בן לאם שחורה ואב לבן שנולד בדרום אפריקה ב-1984, שנה שבה נישואים בין גזעיים עוד היו אסורים שם בחוק, הוא אמר שנולד וגדל בעולם שבו "עצם קיומו היה פשע".

הבידול של נואה הוא שהגיע מפינה ממש לא צפויה בתחום הקומדיה. בשנים שבהן התבגר התחוללו בדרום אפריקה מהפכות. דבר כזה היה עשוי להבריח את הצעירים מתרבות הפופ האמריקאית – אבל זה לא קרה. במקום זה קיבלנו מחליף ראוי לג'ון סטיוארט – תוצרת ניו ג'רזי בן 52. ונואה מתאים לגמרי לתפקיד הקומיקאי המרכזי של שנות האלפיים.

מיד לאחר ההכרזה על ההחלפה הצליח נואה לעצבן את מובילי הדעה במדיה החברתית. הסיבה הייתה הסיבה הרגילה: הציוצים שלו בטוויטר. באחד מהם השמיץ "בנות שמנות בכל מקום" (ציוץ שדי מדבר בעד עצמו). באחר כתב: "כמעט דרסתי ילד יהודי. הוא לא הסתכל כשחצה את הכביש, אבל הייתי מרגיש ממש רע – זו מכונית גרמנית!".

בקומדי סנטרל הוציאו הודעה לעיתונות שבה הביעו תמיכה בנואה, בדיוק כשהיה עסוק בלעורר עוד סערות בטוויטר (וזה דבר שבעלי הכוח כיום אוהבים שהעובדים שלהם עושים).

אמנם לא צחקתי מאף אחד מהציוצים, אבל אני מחייך כשאני חושב על בן התערובת מאפריקה שיחליף את יליד ניו ג'רזי, בבת עינה של הקומדיה הטלוויזיונית בארה"ב.

רק באמריקה, כמו שאומרים, רק באמריקה.

***

תרגום ושכתוב: טל ניר קסטל

מקור: 

The funny thing about American comedy – FT.com

The post העובדים הזרים של הקומדיה האמריקאית\ גארי סילברמן appeared first on ילדי הקומדיה.

כבר שנתיים אני כותב, מנהל ועורך את הבלוג ילדי הקומדיה, חוקר את הקומדיה, מדבר עם האנשים העוסקים בתחום וכל כך אוהבים אותו, לפעמים גם עובד איתם, אבל יש קומיקאים רבים שהייתי רוצה לראיין, והדבר לא מתאפשר כי הם מפורסמים מדי או מתים מדי. לכן כל מה שנותר לי הוא ללקט מה שהם כבר אמרו:

שלום עליכם:
"החיים הם חלום לחכמים, משחק לטיפשים, קומדיה לעשירים, טרגדיה לעניים "

צ'רלי צ'פלין:

"החיים הם טרגדיה בקלוז אפ, קומדיה בלונג שוט"

מל ברוקס:

"טרגדיה זה שאני חותך אצבע, קומדיה זה שאתה נופל לביוב ומת"

לואי סי קיי:

"קומדיה היא לא מדויקת ולא נכונה ולא מנומסת. זה בלאגן וככה אני גם מתייחס לזה"

ג'רי סיינפלד:

"ארבעה שלבי קומדיה: לגרום לחבריך לצחוק, לגרום לזרים לצחוק, להרוויח כסף מכך שאתה גורם לזרים לצחוק ולגרום לאנשים לדבר כמוך כי זה כל כך כיף"

.
אנדי קאופמן:

"מעולם לא סיפרתי בדיחה"

ג'ורג'  קרלין:

"אני סבור כי מחובתו של הקומיקאי למצוא את גבולות המותר ולעבור עליהם בכוונה תחילה"

גראוצ'ו מרקס:

"חובבן חושב שזה נורא מצחיק אם אתה מלביש גבר כמו אישה זקנה, מושיב אותו בכסא גלגלים ודוחף אותו במורד גבעה לכיוון קיר לבנים. בשביל מקצוען, זו חייבת להיות אישה זקנה"

.
ג'ון סטיוארט:
"כשאמרתי שאני רוצה להרכיב צוות כותבים קומי ש-80 אחוז ממנו יהיו יהודים בוגרי ליגת הקיסוס, אנשים חשבו שאני משוגע. הם אמרו שחייבים 90, 95 אחוז"

חנוך לוין:

"אני היצור הטראגי שממנו עושים קומדיות" (רווקים ורווקות)

ביל היקס:

"הקומדיה הכי טובה בעיניי היא לגרום לאנשים לצחוק מדברים שהם בחיים לא צחקו מהם, וגם להאיר את הפינות האפלות במוחותיהם"

דניס לירי:

"סטנדאפ הוא הצורה האולטימיטבית של חופש דיבור כי אתה מנקב את הבועות שפוליטיקאים, מומחים, אנשי דת ומתחזים מנסים להפריח מעל ראשינו"

אפרים קישון:

"'החיים הם ההומוריסטן הוותיק ביותר', אמר חכם אחד וצדקתי במאה אחוז"

אריק איידל:

"החיים אינם הגיוניים, וכולנו מעמידים פנים שהם כן. תפקיד הקומדיה הוא להראות ששום דבר מזה לא הגיוני ולא חשוב בכל מקרה"

כריס רוק:

"אני אוהב להיות מפורסם. זה כמעט כמו להיות לבן, אתה יודע"

סטיב מרטין:

"קומדיה היא אמנות של להצחיק אנשים בלי לגרום להם להקיא"

מארק טווין:

"קומדיה היא טרגדיה פלוס זמן"

The post ציטוטים של קומיקאים על קומדיה appeared first on ילדי הקומדיה.

כמה חברים בצמד קומי צריך בשביל להחליף נורה? שניים – אחד שיחליף את הנורה והשני שיהיה הסטרייט מן. הצמד יונתן גרופר ויונתן אבינועם הבינו את העיקרון והחליטו לוותר על הסטרייט מן. ביחד הם מריצים להקת בנים מצליחה, הופיעו בתוכנית המערכונים חוסכת התקציב מצב כפית ומנהלים זוגיות מתוקשרת וחשוכת ילדים. תפסנו אותם ברגע של הפוגה ממירוץ התהילה ושפכנו עליהם קצת מים קרים.

מתי גיליתם שאתם מצחיקים?

אבינועם: אני עוד מגיל קטנטן חיקיתי מורות והמצאתי מערכונים קיצוניים, עבדתי על הרדיו, בכל מסגרת שהייתי תמיד חיפשתי להיות בולט בשנינות ולהצחיק, אולי זה חסך בתשומת לב בילדות או שאולי זה גנים שנולדים איתם – הרצון לעשות שטויות ולצחוק על הכל.

גרופר: שאלה קשה, אני אגיד לך מה אני כן זוכר: את היום בו הבנתי שאני ילד קצת מוזר (אם לומר זאת בעדינות). בכיתה ג', במסגרת שיעור חיבור הטילו עלינו לחבר שיר על יום העצמאות. לא מצאתי חרוז ל"עצמאות" , אז כתבתי "יום העצמאות – שאני אמות", מיותר לציין שההורים שלי כבר זומנו למחרת לבירור אצל היועצת ולא הבנתי מה רע בחרוז הזה. במבט לאחור הייתי יכול להיות הזמר הטורקי הלא טורקי הראשון, חבל.

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=oN0JRzU05rc]

אתם עושים פארודיה על להקות בנים. מי לדעתכם להקת הבנים הכי מצחיקה?

אבינועם: היי פייב.

גרופר: אתניקס.

מי הקומיקאים שהשפיעו עליכם?

אבינועם: אחד העם 1, החמישיה הקאמרית, דומינו גרוס ופלטפוס, סיינפלד – תבחר את הקומיקאים משם בכיף.

גרופר: צ'רלי צ'פלין, באסטר קיטון, ג'רי לואיס, דני קיי, ביל קוסבי, ג'ים קארי,
The umbilical brothers, ג'ורג' קארלין,  רובין וויליאמס, פבלו פרנסיסקו, ריצ'רד פריור, מיטש הדברג, אדי מרפי, מייק מאיירס, סטיב קארל, הגשש החיוור ושייקה אופיר.

לאחרונה עבדתם על קליפ עם הראפר לוקץ'. איך לדעתכם היה נראה עולם הראפ והקומדיה בלעדיו?

אבינועם: לוקץ' הוא קודם כל בן אדם, אחרי זה הוא יוצר שנון ומבריק שחי את היצירה בכל רמ"ח איבריו וזה מאוד מרשים ומעורר השראה לעבוד עם אדם שכזה.

גרופר: בלי לוקץ' העולם היה עצוב יותר זה בטוח,  לוקץ' באמת לקח את הז'אנר שהכי מתמקד בלשדר כוחניות והפך אותו 180 מעלות (סופר באצבעות) כן – 180. עזבו שכאמן הבנאדם לא מפסיק ליצור, בעבודה איתו הבנתי כמה הוא אדם נדיר.

מה אתם חושבים על הקומיקאים של היום?

אבינועם: אני חושב שבכל תקופה ובכל זמן יש קומיקאים מוכשרים יותר ופחות ויש כאלה שלא מצליחים להצחיק זבוב אבל מצליחים בתחום ובתעשייה בכל זאת. יש כאלה עם כישרון נדיר שלא הרבה שומעים או יודעים עליהם. אני חושב שיש רבים מוכשרים, והכי חשוב שמי שמחזיק בידו את הכוח לעזור לאנשים המוכשרים באמת – שישתמש בו בחוכמה. העולם זקוק לצחוק ודברים חדשים מרעננים ומשובחים. עדיף למחזר פלסטיק מאשר בדיחות – או קריירות בהרבה מהמקרים שיש היום על המסך. לפעמים אני יושב מול המסך ורואה פרק בסדרה כושלת רק כדי להבין שאיזה מזל שאני לא שם.

גרופר: בנאדם שמחליט להקדיש את חייו ללעשות טוב לאנשים – אני כבר אוהב אותו. אבל העולם של היום ממש שונה ממה שהכרתי בתור ילד, לא היית שומע את פלטפוס מקללים! אבל היום? וואי וואי… ותכל'ס, קשה שלא – אינטרנט, אין ספור ערוצי טלוויזיה – לאנשים יש את כל הכלים ליצור לבד, שזה מדהים מצד אחד, אך גם יוצר כמות אבסורדית של חשיפה לתכנים. אני לא חושב שיותר קשה היום, אבל שמים לב שקומיקאים מרגישים את הצורך להתאמץ מפחד שהקהל של היום כבר רווי, וזה חבל, כי לא צריך לפוצץ בתותחים מה שאפשר לירות באקדח. ללא ספק, זה עידן מדהים לחיות בו (יש מילקי שהוא רק עם קצפת!).

הופעתם בתכנית עתירת הרייטינג מצב כפית. איך אתם מתמודדים עם תופעת המעריצים?

אבינועם: אני לא יודע מה הבעיה עם קצת הערצה. תחתונים פה, כוסית שם – זה כל הפאן בלהיות שלאגר, לא אחי?

גרופר: אני אישית נאלצתי לעבור ניתוח לשינוי פנים.

מה המילים שהכי מצחיקות אתכם ולמה?

אבינועם: בוכבזה – זה שם משפחה שראיתי היום שמאוד הצחיק אותי.

גרופר: אבוללה. נשמע כאילו המילה נולדה כשאיזה מגמגם ניסה לעשות צ'יזבט. איזה שם גרוע…. אם באמת יש מפלצת עם שם כזה היא יותר מסכנה ממפחידה, בטח הייתה מפלצת כאפות כזו.

מי משניכם יותר טוב?

אבינועם: שנינו סבבה – אני חושב שדווקא השילוב בינינו הוא זה שעושה את הסקס שלנו לכזה טוב…

גרופר: שנינו גרועים, אבל אבינועם יותר.

מה התפיסה הקומית שלכם?

אבינועם: הקם לצחוק עליך קום להשפילו.

גרופר: לגנוב חומרים.

איפה אתם רואים את עצמכם בעוד חמישים שנה?

אבינועם: עדיין נשואים באושר.

גרופר: מתים.
היונתנס ביוטיוב

היונתנס בפייסבוק

***
חדשות הבלוג:

אירועים מצחיקים

כדי להתפרנס מקומדיה הוספנו מודעות. קליק עליהן לא עולה לכם כלום, ולנו עוזר לסקר את עולם הקומדיה בארץ.
לאלו שמעדיפים לתרום יש גם כפתור כזה, למעלה, כתום, יפה

The post היונתנס – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

כמי שעוסק כבר הרבה זמן בתחום הקומדיה קשה לי לראות את הקומדיה מבודדת מההיסטוריה שלה. כדי להיות הבלוגר מספר אחת בנושא הקומדיה אצטרך לראות את הקומדיה הטובה בכל הזמנים. לשם כך גייסתי את החבר'ה מהשכונה, הבלוגרים לקולנוע, שיבחרו עבורי מהי הקומדיה הטובה בכל הזמנים. לא כולם התאפקו וחלק ציינו יותר מקומדיה אחת  (חלק הרבה יותר) בתירוץ הנכון והלא מגניב שאי אפשר לבחור רק אחת. באסה.

החלטתי להציג את הבחירות לא בצורה היררכית אלא לפי דברי הבלוגרים, כך שלא כולם זכו לקול שווה, אבל הצלחנו לשים קץ לדמוקרטיה. ובכל זאת, אלו הסרטים שזכו ביותר מקול אחד:  טיסה נעימה, והרי החדשות, הגביע הקדוש, מסיבת רווקות, ביג לבובסקי, בריאן כוכב עליון.

נשמח גם לדעת מה הבחירות שלכם.

***

עופר ליברגל (סריטה):

אין לי יכולת לבחור את  הקומדיה הגדולה בכל הזמנים – וגם לצמצם ל-10 הוביל לוויכוחים קשים עם עצמי. והמיטב של הקומדיה הקולנועית הוא לא פעם אנרכיה,  כך שרשימה  תחמיץ את המטרה. אז הנה 25 סרטים המבטאים צדדים שונים של קומדיה קולנועית – חלקם לא נטו קומיים (אבל בכל זאת מצחיקים מאוד) וכל אחד מהם מוסיף משהו לתמונה של הקומדיה הקולנועית כפי שאני תופס אותה:

פריז הישנה:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=rXNwI4uRmSs]

שרלוק ג'וניור:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=4nT5vNb7NBk]

 אורות הכרך:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=C_vqnySNhQ0]

מרק ברווז:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=VKTT-sy0aLg]

האלזפופין:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=qkthxBsIeGQ]

(אנחנו עוד נחזור אליו)

עמיחי חסון (תת מודע זמני):

קשה לי לבחור את "הקומדיה הטובה בכל הזמנים", צריך לחשוב על זה. אם פותחים את ההגדרה לסתם קומדיה שאוהבים – אז"ממלכת אור הירח" (Moonrise Kingdom) של וס אנדרסון היה סרט שהצחיק אותי מאוד, ודוקא בגלל ההגשה הכמעט אגבית של ההומור בסרט, שמתנהל בתוך עולם משלו, בדיוק כמו האי שבו הוא מתרחש.

ממלכת אור הירח:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=x0Zu8mumg-M]

***

יאיר רוה (סינמסקופ):

הדרך היחידה שלי להכתיר את הקומדיות הכי טובות היא לחזור לנקודה שבה גיליתי לראשונה את הדבר הזה שנקרא ״להתגלגל מצחוק״. זה התחיל עם ״טיסה נעימה״ ו״האחים בלוז״ ו״מאש״. אני חושב שאלה שלושת הסרטים שכנער פשוט צחקתי בהם הכי הרבה והכי חזק. כל שאר הקומדיות האדירות שאני אוהב של לוביטש ופרסטון סטרג׳ס, זה הכל היכרות מאוחרת. אבל ההתלהבות הראשונה היא מהסרטים הראשונים ההם.

טיסה נעימה:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=ZqtNxNRCcGg]

האחים בלוז:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=ujxDA9VsQG4]

מאש:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=y-JCQep-H3Y]

***

עופר ליברגל (סריטה):

להיות או לא להיות:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=7W_B10VbYjI]

סיפור פאלם ביץ':

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=IovYPrzT8Vk]

שיר אשיר בגשם:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=D1ZYhVpdXbQ]

הדירה:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=KCikRrtJirs]

שמונה וחצי:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=OtDQOF_pU8A]

(אנחנו עוד נחזור אליו)

ימית (אישה הולכת לקולנוע):

הקומדיה שלי, שלנצח תישאר הטובה ביותר בכל הזמן היא כמובן "חמים וטעים", סרטו של בילי ויילדר מ- 1959 עם טוני קרטיס, ג'ק למון ומרילין מונרו.

לא כתבתי עליו אמנם פוסט שלם אבל הנה קטע קצר מפוסט אחר בבלוג שלי שמדבר על הסרט.

חמים וטעים:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=NMqcICtij0M]

***

אור סיגולי (סריטה):

אני מקווה שאתה יודע שהשאלה שלך – מהי הקומדיה הטובה ביותר בכל הזמנים – היא שאלה מרושעת ולא הוגנת, כי היא יכולה להכניס אנשים כמונו לסחרור שלא נצא ממנו. אין שום סיכוי שאני מצליח לחשוב על קומדיה אחת, ולעמוד מאחוריה בלי להתחרפן.

הפקטור שלי לקומדיה טובה היא קומדיה כזו שהופכת להיות מצחיקה יותר ויותר ככל שצופים בה יותר. ניסיתי לחשוב מהן הקומדיות שצפיתי בהן הכי הרבה פעמים, וכל צפייה רק גרמה לי לצחוק בכל פעם יותר.

אחרי מאמצים כבירים הצלחתי לצמצם לעשירייה. באמת שניסיתי לצמצם ליותר, אבל לא הצלחתי:

בית החיות:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=q7vtWB4owdE]

והרי החדשות:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=KoSmxnBXMGU]

הגביע הקדוש:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=9V7zbWNznbs]

אהבה במלחמה:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=3UI_T2Eq2bc]

רעם טרופי:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Odd8Zdhuj9o]

מסיבת רווקות:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=a6gChlcBDmQ]

ד"ר סטריינג'לאב:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=vuP6KbIsNK4]

קיץ אמריקאי חם ורטוב:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=0wjt8n25VfM]

מת על המתים:

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=W4tVH7BPb-Q]

***

עופר ליברגל (סריטה):

רכבות שמורות היטב:

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=UCsb2oiXE-A]

פלייטים:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=nMWq40YtexY]

צוללת צהובה:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=teOSx4HgosI]

תעלת בלאומליך:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Qw_NHPc2CR8]

ברוסטר מקלאוד:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=JJYREhV08JA]

(אנחנו עוד נחזור אליו)

אלי מורנו (בלוג הקולנוע והטלוויזיה של אלי מורנו):

קשה לי להיכנס להגדרת הטוב בכל הזמנים, אותי מצחיקים סרטים מסוימים בזמנים מסוימים, וזה משתנה. אני מאוד אוהב את אנה פאריס וראיין ריינולדס ב"רק ידידים", בעיניי זה תופס את הצביעות בתרבות הפופ והערצת הסלבס, ואני גם אוהב מאוד את "יחצ"ן המסיבות" עם ראיין ריינולדס וטארה ריד. בקיצור אני פריק גדול של קומדיות אמריקאיות שהעיקר בהן הוא אנשים מצחיקים וסיטואציות מצחיקות עכשוויות עם התייחסות לתרבות פופולארית. כזה למשל הוא גם הסרט "מסיבת רווקות" עם כריסטין וויג, ואלו הסרטים שמצחיקים אותי מאוד.

רק ידידים:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=c_GepyMkDRw]

יחצ"ן המסיבות:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=lOyxm5R63RM]

***

איתן גפני, נועם סטולרמן ורודי קיסלר (רוזבאד):

וואו, זה כמעט בלתי אפשרי. גם אם נתאמץ חזק לא נוכל לבחור אחד, אבל אם נחלק את תשובתנו לשלושה חלקים, זה ודאי ייראה כך:

ראשית כל, צ'ארלי צ'פלין, ובעיקר "זמנים מודרניים" ו"הדיקטטור הגדול". לא ממש צריך לפרט כאן, אבל השילוב בין הסלפסטיק האלמותי לביקורת החברתית הוא מושלם.

שנית, ושלושה-ארבעה עשורים לאחר מכן, זה יהיה חבורת מונטי פייתון עם "הגביע הקדוש" ו"בריאן כוכב עליון", בשוויון עם האחים צוקר עם "טיסה נעימה" ו"קנטאקי פרייד מובי". הנונסנס הוא עיקר העניין כאן, ובשני המקרים מדובר בהתבססות על חומר קיים (במקרה של פייתון – אגדות נוצריות והביבליה החדשה, במקרה של האחים צוקר – קולנוע פופולרי).

שלישית ואחרונה, אין ספק שהגיבור המופרע ביותר של הקולנוע העכשווי הוא סשה ברון כהן, ובעיקר "בוראט" שלו. כהן הוא כנראה היורש הראוי ביותר לאותו צ'אפלין שבחרנו בהתחלה, אבל קיצוני הרבה יותר (בהתאם לרוח התקופה) ואחד שלא מפסיק להפתיע ברעיונות הרדיקליים שלו ובביקורת החריפה על אמריקה. באיזשהו מקום, זה אולי אפילו השילוב האולטימטיבי בין הבחירה הראשונה לבחירה השנייה שהזכרנו כאן, אבל גם הרבה מעבר.

זמנים מודרניים:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=DfGs2Y5WJ14]

קנטאקי פרייד מובי:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=mypS7VfwZLI]

הדיקטטור הגדול:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=yypR80BLEo4]

בוראט:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=LV5M9dXWOKQ]

בריאן כוכב עליון:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=4MwJOnleriM]

***

עופר ליברגל (סריטה):

הטרמפיסט:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=VxC6wJ-YhgY]

ז. זה זיוף:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=TMkZWWLHGXU]

רוח החופש:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=zp-bT0wO7MM]

7 יפיופות:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Mx2GoEV5yf0]

שושנת קהיר הסגולה:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=SRSyme8tFqU]

(אנחנו עוד נחזור אליו)

רותם יפעת (יפעת, רותם יפעת):

ביג לבובסקי – כי גם סחים ייהנו מסרט הסטלנים הזה. עיוות מוגזם, על גבול הלא הגיוני של המציאות יוצר מצבים קומיים וביקורת מבריקה על החברה. וגם כמובן כולל גגים נפלאים.

 ביג לבובסקי:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=iMuFYnvSsZg]

***

עופר ליברגל (סריטה):

הטיול:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Xxq-I_e_KXg]

סוף העולם:

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=n__1Y-N5tQk]

גם עופר ליברגל בחר בביג לובוסקי, בריאן כוכב עליון ובהרי החדשות

(אנחנו לא נחזור אליו)

The post מהי הקומדיה הטובה בכל הזמנים? appeared first on ילדי הקומדיה.