צילום ויל פרל: Eva Rinaldi 

אחד מגדולי הקומיקאים של דורנו, ויל פרל, חוגג היום (16 ביולי) את יום הולדתו ה-58. האיש שהביא את הנונסנס הקולנועי לשיאים חדשים, פרץ לתודעה ככוכב בולט של התוכנית האגדית "Saturday Night Live", ומאז הספיק לככב בשלל סרטי קומדיה שהפכו לאבני דרך בז’אנר – מ-Anchorman ("הרי החדשות") ו-Step Brothers  (אחים חורגים) ועד Talladega Nights (לילות טלדגה) וזולנדר (Zoolander). 

אבל מה הופך את ההומור של ויל פרל לכל כך מיוחד? כדי להבין את סוד הקסם שלו, שוחחנו עם הקומיקאי והסטנדאפיסט תומר פישמן, שהגדיר את פרל כ"אחד מאבות היסוד של הקומדיה שלי".

"הוא מלך הנונסנס. הוא בעצם אחת הסיבות שנהייתי קומיקאי", אומר פישמן. "ברגע שראיתי את ההומור שלו, הבנתי שיש מקום להומור נונסנס טהור, דמויות מופרכות. פעם ראשונה שראיתי מישהו עושה את זה ככה. וידעתי – אני רוצה להיות כזה".

פישמן (בן 42, בזוגיות+1), פרץ לחיינו ב"פרויקט ביפ" כחלק מההרכב הקומי חמלל"ו יחד עם אסי גל ועידו פרנקל. בשנת 2012 השתתף בתוכנית המערכונים "מצב כפית", מבית היוצר של "דומינו גרוס", שאופיינה בהומור נונסנס ממש כמו של פרל: "תמיד אהבתי הומור נונסנס. אהבתי את פלטפוס, דומינו גרוס, עד שהצטרפתי אליהם בעצמי. כשהתקבלתי לדומינו גרוס, ויל פרל היה המודל לחיקוי עבורי, עד שגיבשתי את הקול הקומי שלי". 

את הרגע שבו גילה את פרל, פישמן זוכר היטב: "זה היה בטיול במזרח, אחרי הצבא. ישנתי באיזה גסט-האוס, ומישהו פשוט שם את הסרט והרי החדשות ואז לא ידעתי עדיין מי זה ויל פרל. הוא אמר לי, 'אתה לא מבין, זה אחד המצחיקים'. פתאום היה לי רגע של גילוי. הבנתי שאני רוצה לעסוק בקומדיה. זה היה מהפכני בשבילי."

והרי החדשות

בסרט והרי החדשות, פרל מגלם את רון בורגנדי, מגיש חדשות בטלוויזיה המקומית של שנות ה-70 – דמות שמנסה לשדר רצינות וממלכתיות, אך נחשפת כאידיוט גמור וחסר מודעות.

"הוא לקח דמות הכי ממלכתית – מגיש חדשות – והפך אותה למפגרת לגמרי", מסביר פישמן.
"הוא אומר את כל מה שכתוב על הפרומפטר, בלי להבין. זה הכי כיף – לקחת דמות שאמורה להיות עם סמכות ולפרק אותה לגמרי. אתה לא מבין איך בן אדם כזה בכלל קיים – והיופי זה שהוא לא באמת קיים. זו הקריקטורה."

אוסטין פאוורס

ההופעה הראשונה של פרל בקולנוע הייתה בסרט אוסטין פאוורס: מרגל עם סגנון, אי שם בשנת 1997, בתפקיד עוזרו של ד"ר איוול: "יש שם סצנה מטורפת שהוא נופל לבור, ממשיך לדבר ולצרוח במשך דקות – פשוט קלאסיקה."

פישמן רואה בפרל ממשיך דרכו של מייק מאיירס, הלא הוא אוסטין פאוורס: "ויל לקח את הנוסחה של מייק מאיירס עם הדביליות – אבל נתן לה טוויסט. הוא עשה אותה הרבה יותר גסה, ולקח אותה צד אחד קדימה".

Old Scholl

סרט נוסף שבו אפשר להתרשם מההומור של  פרל הוא Old School    ("מועדון החברים") –  קומדיית קולג' קלאסית, שבה פרל מגלם גבר בשנות השלושים לחייו שמקים עם חבריו אחוות סטודנטים כדי לחזור לחיי הקולג'. "זה אחד הסרטים הטובים שראיתי. כמו ב'והרי החדשות', גם פה פרל במקום שהוא לא אמור להיות בו – אבל הוא מתעקש להיות שם, ובצורה הכי מטופשת שאפשר."

מוגאטו

גם הופעתו הבלתי נשכחת כ"מוגאטו" – מעצב האופנה האקסצנטרי בסרט זולנדר  נחרטה בזיכרונו של פישמן: "הוא היה פשוט דמות ביזארית בטירוף. הברון הפאשניסטי הפסיכי הזה… כל שנייה שלו על המסך היא חגיגה."

אין ספק שוויל פרל, גם כשהוא בן 58, ממשיך להשפיע על דורות של קומיקאים – לא רק בזכות התסריטים והדמויות, אלא בזכות הרוח החופשית, הביזארית והכנה שהוא מביא למסך. "אני פחות מתחבר להומור מציאותי. אני אוהב את המופרך, שזה סוג ההומור של ויל פרל", אומר פישמן. "זה הומור שלא מנסה להיות חכם או פוליטי. הוא פשוט שם כדי להצחיק בגדול, בטיפשות, בטוטאליות, וזה – בעיניי – הכי מצחיק שיש."

The post יום הולדת למלך הנונסנס: מה סוד ההומור של  הקומיקאי ויל פרל? appeared first on ילדי הקומדיה.

תמונות באדיבות HOT ו-yes

25 שנה אחרי שהסרט איש על הירח, שבו גילם ג'ים קארי את הקומיקאי האייקוני אנדי קאופמן ששכלל את האנטי הומור ו-41 שנה לאחר מותו של קאופמן עצמו, מגיע הסרט הדוקומנטרי אנדי קאופמן: תודה רבה | Thank You Very Much (2023). הסרט בוחן מי היה קאופמן, הקומיקאי ה"אנטי הומוריסטי", שבז לקומדיה המסורתית. קאופמן חולל בשנות ה-70 מהפכה בז'אנר הקומדיה. קאופמן כל כך הרחיק לכת בחייו עד שמעריציו עדיין מתלבטים אם הוא באמת מת בגיל 35 או שזה סתם עוד פעלול שלו. בדיוק כמו כשהוא נקלע לריב ב"The Late Show" של דיוויד לטרמן, או כשהמציא את דמות זמר האולמות הגס רוח, טוני קליפטון, ושילב אותו בחיים האמיתיים.

באמצעות קטעי ארכיון המוצגים בפעם הראשונה וסיפורים אישיים מחבריו, בהם – סטיב מרטין ודני דה-ויטו, בוב זמודה, לין מרגוליס ומרילו הנר, המגלים את"ההודיני של ההומור". הסרט הוקרן בהקרנת בכורה בפסטיבל ונציה ה-80 וזכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר. נציין שלגבי איש על הירח עלו כמה טענות על אי דיוקים היסטוריים, כולל מפי הדמות עצמה, אז סרט דוקומנטרי עם קטעי ארכיון חדשים עושה חסד עם האמת ונקווה שגם עם ההומור.

בימוי: אלכס ברוורמן (99 דק', ארה"ב, 2023).

הסרט עולה בהמהדורה מוגבלת בתיאטרות בעולם ב-28 במרץ.

החל מיום א׳ 30.3 בשעה 21:15 ב- HOT8, ב- HOTVOD וב NEXT TV

יום א' , 30.3, בשעה 22:00 ב-yes דוקו, ב-yesVOD ובSTING+

קראו עוד:

איתי לנטון – ראיון ר-ציני

הקאמבק של אדי מרפי וסיפורו של דולמיט

סטנדאפ לצפייה ישירה (קישורים)

The post איש על הירח גרסת המציאות: הדוקו על אנדי קאופמן מגיע להוט וליס appeared first on ילדי הקומדיה.

מקור תמונה

השבוע הלך לעולמו הקומיקאי מרטין מאל. הסגנון הקומי של מרטין מאל נטה תמיד להיות חריג – כמעט בכל תפקיד שלו אפשר למצוא משהו קצת שונה מבחינת הקצב והטיימינג. אולי זה הרקע המוזיקלי שלו. בשנות ה-70 היו לו כמה להיטים והוא אפילו חימם לא מעט אמנים גדולים כמו רנדי ניומן. הוא ביטא את הרוח של סוף שנות ה-60 בשילוב של מרדנות ותחכום.
הוא היה כזה שתמיד יש לו בדיחה מעולה על סמים, אבל רק הוא יכול להגיש אותה.
הדבר הכי מדהים? בכל פעם שהוא עושה את זה בשיר או בסדרה (תחשבו קצת על קומדיות סטלנים מוזיקליות). זה בדרך כלל עובד. קשה להסביר בדיוק למה בכל פעם שהוא ביצע סאטירה מוזיקלית, זה תמיד הרגיש שיש לו משהו מתוחכם להגיד (אולי בגלל שהיה לו באמת משהו מתוחכם להגיד).
במהלך הכתיבה ניסיתי לחשוב על מישהו ישראלי שעשה מסלול דומה – מבדיחות סטלנים לסיטקומים לבני נוער. כמה שמות עלו לי לראש, ביניהם אורי זוהר וטוביה צפיר. אבל אף אחד מהם לא שילב מוזיקה וקומדיה בדרך דומה (והיו להם הרבה פחות בדיחות סמים).

טכניקות ליצירת הומור (קישורים)

ערוץ הקומדיה בטלגרם

חברי ילדי הקומדיה בוואטסאפ

מרטין ועולם הסיטקום – החיבור המושלם

מרטין מאל התחיל את הקריירה שלו בפארודיות על תוכניות אירוח. אני מדבר על סדרות כמו Fernwood 2 Night.
שם הוא ניצל את כישרונו המוזיקלי וכישרון האלתור שלו. מכאן הוא הגיע למקום הטוב – עולם הסיטקומים.
הוא התחיל את דרכו בכמה סיטקומים נידחים למדי (כאלו שלא שרדו מעבר לעונה), אבל אז הגיע תפקיד
הפריצה שלו בסדרה רוזאן. הוא גילם את לאון קארפ, הבוס המציק של רוזאן. אפשר להגיד שהוא משחק את הדמות הרגילה של האייטיז – המנהל קפוץ התחת (ע"ע המנהל בפריס ביולר), אבל פה יש טוויסט של ממש!
הוא הומוסקסואל, דבר שמוסיף לדמות שלו ממד קומי נוסף. הוא לא דמות נלעגת, כזאת שמדגישים את ההומוסקסואליות שלה. הוא פשוט בן אדם נלעג, כזה שכל אחד יכול לחבב ולשנוא בו זמנית.

מרטין פוגש את המכשפה – ככה נפגשנו!

היות ולא הייתי כאן בשנות ה- 70, הכרתי את מרטין מאל בעיקר דרך הסדרה סברינה המכשפה הצעירה. שם הוא גילם את מנהל בית הספר ווילארד קראפט. גם פה באופן לא מפתיע מדובר בטיפוס שמרן למדי, לוזר. כזה שנמצא במקום המושלם כדי לשמש בתור הסייד קיק לאויבת של סברינה. ניתן לראות שהיכולת הקומית שלו לא השתנתה משנות ה-70. היא רק עברה למדיום קליל יותר ופחות גס, אבל זאת לא אשמתו. זה היה מסלול החיים של קומיקאים רבים משנות ה-70. באופן אירוני, מה שהיה מותר אז, הפך לפחות מקובל בשנות ה-90.
תפקיד נוסף שבו הוא הרשים במיוחד היה דמות הרוקח שהוא גם סוחר סמים ב- Two and a half man. אין לו הרבה סצנות, אבל באלו שבהן הוא מככב הוא תמיד בולט מעל כל השאר. אני תמיד הרגשתי שפה הוא חזר לשורשים שלו – הוא היה סטונר לפני שהמושג הזה אפילו הומצא. מעבר לכך הוא שיחק בסדרה Veep את היועץ הפוליטי בוב בראדלי והפציע בהופעת אורח נפלאה ב- Arrested development.

הומור וקומדיה בצל המלחמה – הסרטונים והממים מחרבות ברזל שמאפשרים לנשום

/סאטירה לוחמנית ונוסטלגיה מתקתקה – אז והיום בבדיחות מצבי חירום

אחרית דבר – כל קומיקאי טוב צריך לדעת מתי למות

מעבר להיותו מוזיקאי וקומיקאי מוכשר הוא היה גם צייר מעולה, דבר שרק מדגיש שהוא פשוט היה מוכשר בכל דבר שהוא עשה (אולי חוץ מכמה סרטים סוג ב באייטיז).
אפשר להגיד שהוא היה מהאייקונים הגדולים של הקומדיה (או לפחות אני יכול להגיד את זה לאחר מותו).
אבל הוא היה לא מאלו שעשו סרטים שוברי קופות, הוא היה מאלו שיכולים להסתפק בשיר סאטירי או אפילו בהופעת אורח שגונבת את ההצגה.

להרשמה לניזולטר

The post לכתו של מרטין מאל – הקומיקאי המוצלח שלא ידעתם שאתם מכירים appeared first on ילדי הקומדיה.

ההרפתקה הגדולה של פי ווי הרמן (1985, טים ברטון)

הדמות של פי ווי הרמן נולדה בעקבות מופע הבמה שיצר פול רובנס בתחילת שנות ה-80, שבה הוא מתקשר עם בובות (ספה, גלובוס ועוד חברים). לעיתים נראה שמדובר בפרודיה על סדרות ילדים משנות ה-50, אבל למעשה מדובר בקומדיה נורא ויזואלית ומוגזמת, כאילו שמישהו לקח כוכב של סרטים אילמים וזרק אותו לשנות ה-80.
בעקבות הצלחת המופע שלו (דבר שהוא תעלומה גדולה בעיניי), הוא קיבל הזדמנות לככב בסרט משלו, ההרפתקה הגדולה של פי ווי הרמן.
העלילה מספרת על כך ששכנו החמדן והמוזר גנב לו את האופניים, מכאן הוא יוצא למסע הזוי למדי להשבת האופניים שלו. מצד אחד יש בסרט הזה את המגע המיוחד של טים ברטון, מצד שני פי ויי הרמן הוא דמות שקשה מאוד להבין אותה בתור מבוגר, לי הוא נראה כמו בובת פיתום שהתעוררה לחיים. אבל מה אני מבין? הסרט גרף 40 מיליון דולר בקופות והפך לסרט קאלט. אולי חלק מהקסם בסרט זאת העובדה שמדובר במחווה (מוזרה למדי) לגונבי האופניים של דה סיקה (1948). בכל מקרה, הוא הצליח להיכנס לתודעה והפך לשם מוכר עבור כל ילד שגדל בארצות הברית בשנות ה-80, הוא אפילו הוציא תקליט בשנת 81!.

להרשמה לניזולטר

סצנת הפתיחה היצירתית של טים ברטון

פי ווי הרמן הגדול (1988, רנדל קליישר)

פי ווי הרמן הוא סרט המשך לסרטו הקודם, ובו הוא חולם על להיות זמר ובינתיים עובד בחווה ואיכשהו מצטרף לקרקס,
מדובר בקומדיה טיפוסית לתקופה, אבל קצת יותר ילדותית . בתקופה הזאת לא מעט סרטים עסקו בנוער האמריקאי, פה יש לנו בחור בגיל העמידה שמנסה להצטרף לקרקס. אפשר לומר שהקסם של טים ברטון חסר פה. לסיכום, הסרט לא הצליח יותר מדי מבחינת מסחרית.
/

תוכנית מערכונים, קומדיה בריטית וקומדיה תקופתית של HBO – סדרות קומדיה בהוט בדצמבר

החופשה הגדולה של פי ויי הרמן (2016, ג'ון לי)

"אני אומר לך, להחזיר את פי ויי הרמן לסרט ילדים בשנת 2016 זה רעיון גאוני"
ניתן לו צ'אנס, אבל שלא ייגע בעצמו בפומבי הפעם!" (הסבר מפורט בסוף הכתבה).
פי ויי הרמן חוזר והפעם הוא יוצא למסע מטורף ברחבי ארצות הברית, הוא פוגש מגוון דמויות משונות (אפילו ביחס אליו). במהלך הסרט הוא מנהל סוג של מערכת יחסים רומנטית עם חברו הטוב ג'ו (לפחות זה הפירוש שלי). זהו סרט שהוא קצת מוזר בנוף של שנות ה-2000, מצד אחד מראים פה עולם שהוא לא כבר לא כזה תמים (כמו שזה שהיה לכאורה בזמן הסרט הראשון), אבל מצד שני פי ויי הרמן תמיד נשאר אותו הדבר, הוא מתנהג כילד ללא קשר לגילו. יש פה וייב מוזר שקצת קשה להסביר אותו. אולי בגלל שהוא קצת הזדקן או אולי זה בגלל שפתאום זה נראה לנו ממש מוזר, לראות בן 65 שמתנהג כמו ילד כל הזמן.

הטריילר של נטפליקסהטריילר של נטפליקס

אחרית דבר – עם המכנסיים למטה

אחרי הצלחת הסרטים ותוכנית הטלוויזיה שהייתה לו (המופע של פי ויי הרמן 86-90) הגיע הרגע שסיים לפול רובנס את הקריירה- הוא נתפס מענג את עצמו בקולנוע למבוגרים בלבד, דבר שהוביל להחרמה שקטה שלו וסיים הלכה למעשה את החלק המוצלח ביותר בקריירה שלו. הדבר גרם לביטול תוכנית הטלוויזיה שלו, ובאופן כללי גרם ללא מעט אנשים לחשוב שהאיש המוזר הזה שמתנהג כמו ילד, הוא פדופיל (דבר שהוא דאג להכחיש). כמה שנים אחר כך, הוא הוכיח להם שהם כנראה צדקו ונתפס שוב פעם (הפעם בנוחות של ביתו) והואשם באחזקה של פורנוגרפיית ילדים (לפי השמועות, הוא החזיק סרט פורנו שבו הייתה כוכבת שהייתה מתחת לגיל 18 בזמן הצילומים בשם טרייסי לורדס). הוא הודה באשמה שולית למדי, המשיך להופיע מדי פעם בתפקידי אורח ובסופו של דבר נכנע לסרטן בשנת 2023. אפשר להגיד שבמובן מסוים פי ויי הרמן מייצג את החלום האמריקאי (בעולם הבידור לפחות), זה לא משנה עד כמה אתה מוזר או הזוי, תמיד יש לך אפשרות להצליח בגדול, מה שקורה אחר כך (ע"ע ביל קוסבי) זה כבר תלוי לגמרי בך.

פילמוגרפיה חלקית:
1985- ההרפתקה הגדולה של פי ווי הרמן (טים ברטון)
1988- פי ווי הרמן הגדול (רנדל קליישר)
1992- תפקיד אורח- באפי קוטלת הערפדים.
1986-1990 סדרת טלוויזיה, בית המשחקים של פי ויי.
2016- החופשה הגדולה של פי ווי הרמן (ג'ון לי).

The post חייו ומותו של פי ווי הרמן – קומיקאי, שחקן ובן אדם מוזר appeared first on ילדי הקומדיה.