כמו רוב הקופירייטרים (הטובים) גם אני הגעתי למקצוע כי לכאורה (אבל ממש לכאורה) אפשר לכתוב דברים מצחיקים ולהתפרנס מזה. הבעיה היא שבניגוד לסטנדאפיסט שעומד מול קהל שבא לצחוק, הקופירייטר עומד מול מנהלת מותג, סמנכ"ל השיווק, המנכ"ל, אשתו של המנכ"ל וכמובן כל שרשרת המזון בתוך משרד הפרסום. כל בדיחה, גם כזאת שהפילה את כולם על הרצפה, מותקפת ישר בשאלות כמו: מה זה אומר עלינו? אולי לא יבינו את זה? זה מדבר גם למסעודה? זה מדבר גם לגברת כהן? זה מתאים לאסטרטגיה? סבתא שלי תצחק מזה? וכך הולכים כל הפאנצ'ים הטובים למקום שאליו הולכים כל הפאנצ'ים הטובים. הקופירייטר "המאגניב" הולך שפוף, מנהלת המותג מבסוטה והצופים נו… אתם רואים מה שהם מקבלים.

בשנים האחרונות עלה נושא התוכן השיווקי, כלומר תוכן שממומן על ידי מפרסמים אך נועד לעמוד בסטנדרטים של תוכן נטו (כלומר אם זה אמור להיות מצחיק אמורים לצחוק מזה). התוכן אמנם רלוונטי למוצר אך איננו "מסריח מפרסום". אחד הראשונים והמוצלחים שנגע בתחום היה סת' מקפרלן ("איש משפחה") שיצר עבור ברגר קינג את סדרת המערכונים הקצרים המצורפת:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=HTkPFXddWxw]

הערוץ הזה יכול להיות מקום מפלט לא רע לחיבור בין העולם העסקי לעולם הקומדיה. תכנים שיווקיים יכולים להתבטא במגוון פורמטים: בניוזלטרים שחברות שולחות ללקוחותיהן, מגזינים מסחריים, סרטים בערוצי היו-טיוב של החברות, עמודי פייסבוק, אירועים עסקיים ועוד. פורמט שאני מתחבר אליו הוא קריקטורות עבור עסקים. מדובר בקריקטורות "גג" לכל דבר העוסקות בנושא שקשור למוצר או למסר השיווקי אך בלי לדחוף את המוצר ובלי להסריח…

טום פישבורן לדוגמה הוא מאייר קריקטורות שעבד כסמנכ"ל שיווק בחברה למוצרי ניקיון בסן פרנסיסקו עד שהקים את Marketoon  – סטודיו לקריקטורות כתוכן שיווקי, שמעסיק מגוון רחב של קריקטוריסטים מעיתונים ומגזינים, בהם הניו יורקר, Barrons, Harvard Business Review.

דוגמה לקמפיין שיצר לבית השקעות העוסק בייעוץ לסטארט-אפים:

סטו היינק, קריקטוריסט בוול סטריט ג'ורנל, מנהל את חברת cartoon-link  ושותף בחברת amazingmail. מתמחה בשלוש פלטפורמות עיקריות: גלויות, ניוזלטרים ופנייה אישית ללקוחות ממוקדים (מנהלים בכירים, משקיעים וכדומה). הוא עושה זאת באמצעות קריקטורה על גבי מעטפה המשלבת את שם הנמען כחלק אינטגרלי מהקריקטורה.

דוגמה לקריקטורה של היינק:

"That would look really good in your office."

ולסיום אחת שלי… במסגרת ניוזלטר לחברה לביטוח אשראי:

מקווה שסייעתי במשהו לכמה קופירייטרים מתוסכלים,

רועי פרידלר הוא קופיריטר עצמאי המתמחה בקריקטורות לעסקים

The post קופירייטינג, הומור וקריקטורות – להצחיק בלי להסריח (פוסט אורח) appeared first on ילדי הקומדיה.

כשאני חושב על ניקו וואטס אני לא חושב על תנובה, או על חיילים או על נוזלי כביסה, אני חושב על לבלוע נוזלי כביסה, להתחצף לחיילים חמושים ולקנות מוצרי תנובה. לכן ניקו הוא מהמתאימים לתחום הפרסום. עד לא מזמן הוא היה אלמוני שעשה קומיקס והיום הוא פחות אלמוני. שמו נודע למרחקים באמצעות תחבולות קומיות ברשתות החברתיות וערבי סטנדאפ באוזן בר, מתוצרתו של איתי גל. לכן הלכתי למרחקים והבאתי ראיון איתו.

מתי גילית שאתה מצחיק?

"לא גיליתי שאני מצחיק עדיין, אבל בכיתה ד' הראו לכל הכיתה סרט של אדם סנדלר ואני הייתי היחיד שלא צחק. ואז הבנתי שאני מבין בהומור".

רון חולדאי חסם אותך בעקבות קריקטורה שעשית עליו בביטסריפס. איך אתה מתכוון להתנקם בו?

"האמת ששכחתי שגם רון חולדאי חסם אותי. יותר מפריע לי שעמרי חיון, אורית פוקס, אליאב אללוף וסער שיינפיין הוסיפו אותי לרשימת החסימה שלהם. איתם היה יותר כיף. בכל מקרה, לשאלתך – נראה לי שפשוט אצביע לניצן הורוביץ".

 מי היוצרים הקומיים שהשפיעו לך?

"אנדי קאופמן, כי הוא מתח גבולות, עשה הכל בעיקר כדי להצחיק את עצמו, והוא היה גאון של טיימינג.
וצ'ארלס מנסון. מאותן סיבות, וכמו כולם, גם ג'ורג' קרלין ,לואי סי קיי, ביל היקס, לארי דיוויד וסיינפלד השפיעו עליי".

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=xSxPYbUfk9A]

כקופירייטר אם תזכה בפרס האפי יש לך רשימת התנצלויות מוכנה?

"אני לא אוהב לחשוב על עצמי כקופירייטר. כאילו, כן. זה מה שכתוב לי כרגע על תלוש המשכורת וזה מה שמשלם את החשבונות ושם לי אוכל על השולחן, אבל לא הייתי רוצה שככה יזכרו אותי.

יש את מה שאני, ויש את מי שאני. אז קופירייטר זה העבודה שלי, לא מי שאני. אני מניח שמה שאני מנסה להגיד זה שאני בספק אם אזכה בפרס האפי".

 מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

"בטלוויזיה בארץ הכל די אותו דבר. לא מחדשים שום דבר ממש. הולכים על בטוח. פונים לאותו הקהל עם אותן הבדיחות. באינטרנט לעומת זאת יש המון יוצרים מוכשרים מקוריים ומצחיקים שלא כפופים לאף תקנון ועושים מה שבא להם מתי שבא להם. כדי שיום אחד יגלו אותם וייקחו אותם לטלוויזיה".

 היית אומר שקוואלה ופלטיפוס מבוסס על סיפורים אוטוביוגרפיים?

"וואו, ממש עשית תחקיר. לא נראה לי שמישהו זוכר את קוואלה ופלטיפוס.
כן, היו שם כמה דברים שהיו מושפעים מהמציאות, למשל הייתה דמות בשם שאולי, שהיה דראג קווין מיליונר.
הדמות שלו הייתה מבוססת על בעל המכולת מתחת  לדירה שלי ושל הקטור, השותף שלי לקומיקס. קראו לו שאולי והוא היה גמד לוזר כזה, ותמיד דמיינו שהוא מנהל חיים כפולים, ולהיות בעל מכולת זה רק סיפור כיסוי. ובלילות הוא בכלל בעל מניות עשיר שנהנה להתלבש כמו אישה, אז הכנסנו אותו לקומיקס".

 מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

"כיבושילשול. זו מילה שהמצאתי. זה שילוב של כיבוש ושלשול. זה מצחיק.

שאלה הבאה".

 ההומור שלך מאוד פסימי. איפה אתה רואה את עצמך בעוד שעה?

"אני מניח שבאותו מקום שבו אני נמצא כרגע. אין לי לאן ללכת".

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=4uPNgE2Vtk0]

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

 "אני לא יודע, אין לי מושג מה אני עושה רוב הזמן.

אבל אם הייתי צריך לנחש, הייתי אומר שהומור מגיע ממקומות של צער וקושי, ולא ממקומות של שמחה. וכל מה שאנחנו עושים כבני אדם, מנקודת מבט מסוימת, הוא פתטי ולכן אפשר ואף רצוי לצחוק עליו.

ומפתיע אותי שבמקום שעם הזמן נפתח עור של פיל לגבי הומור, אנחנו דווקא הופכים לרגישים יותר ומנסים לכסות את העולם בכמה שיותר צמר גפן כדי שלא יהיו פינות חדות ואף אחד לא ייפגע.
"נדמה לי שאנחנו כל הזמן ממציאים טאבוים חדשים שלצחוק עליהם עושה אותך בן אדם רע.

ואם אנחנו אי פעם נצליח ליצור עולם מתוקן, אנחנו נאלץ להקריב בעיקר את חוש ההומור שלנו".

 אם לא היית פסיכופת מה היית רוצה להיות?

"אני לא פסיכופת. הלוואי והייתי. פסיכופתים נהנים יותר.
הם לא צריכים להקשיב לקולות האלה שהחדרנו לעצמנו לתת מודע כדי שלא נבלוט מהשאר ונוכל להתקיים כחברה מודרנית. הקולות האלה שאומרים לנו שחייבים ללבוש מכנסיים מחוץ לבית למשל.
פסיכופתים יכולים להחליף את הקולות האלה בקולות שאומרים את מה שבאמת בא להם לשמוע".

יש לו גם פייסבוק. לחוסמים שלום

The post ניקו וואטס – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.

המרואיין שלי הפעם שונה ממרואיינים אחרים, בעיקר כי יש לו ראש של אדם וגוף של ציור. זאב  אנגלמאיר הוא מאייר, קריקטוריסט, סאטיריקן, קומיקסאי ואב לבין שלושה לטריליון קולאז'ים. בחטיבת הביניים כשכל הבנים ציירו נשים ערומות הוא צייר אישה ערומה אחת. הוא עבד בעיתונים רבים,  במיינסטרים וגם בעיתונים מעניינים. כשעזב העיתונים קרסו אך הבניינים נשארו עומדים. התלבטתי היכן כדאי לערוך את הראיון איתו, עבר לי ושלחתי לו מייל.

מתי גילית שאתה מצחיק?

"כשהייתי בכיתה ג' בערך. בטיול שנתי  לכותל המערבי פתחתי מסטיק בזוקה ובעתידות היה כתוב: 'יש לך חוש הומור אך לעתים אינך יודע מתי להפסיק'. את הפתק דחפתי לכותל ואת המסטיק הלעוס הדבקתי לכיפת קרטון ונתתי לדויד מהכיתה שלי, שחבש אותה והמסטיק נדבק לו לשערות. הוא כעס נורא והרביץ לי  וכל הילדים מסביב צחקו.

"שנים  אחר כך  כתבתי סיפור על שוודית שהגיעה לכותל ולא היה לה טמפון ולכן לקחה את אחד הפתקים האלה מהכותל והשתמשה בו, ובפתק  היה כתוב 'אלוהים אני מת להכיר שוודית'. איזו מקריות!"

אתה ודודו גבע זה אותו אדם?  אם כן מי היה האלטר אגו של מי?

"אנחנו לא אותו אדם למרות הדמיון העצום בשמות שלנו (לשנינו יש ג' בשם המשפחה) ובגלל העובדה שהוא מת

על יצורים מגעגעים ואני מעדיף יצורים מתגעגעים, שמביטים בי בעיניים מאוהבות ואומרים לי בקול חושני 'אנגלמאיר…אתה האלטר אגו שלי, כפרה'".

מי היוצרים הקומיים שהשפיעו עליך?

"סבאג'פטו, שהצליח ליצור דמות הומוריסטית אמינה עם לוק דינמי וייחודי ושם שקשה לשכוח: פינוקיו;ואלוהים, הגדול מכולם, שהצליח ליצור עולם כל כך מצחיק שכדור הארץ עצמו לפעמים מתפקע מצחוק וזאת הסיבה לרעידות האדמה ולצונאמי".

מה לדעתך צריך להיות העונש הצפוי בחוק לאדם שמבקש ממך לצייר לו כבשה?

"הוא חייב ללבוש שריון, לקפוץ על רגל אחת סביב מגדלי עזריאלי תוך כדי שהוא עושה אהבה עם קיפוד ולצעוק בקול שכולם ישמעו 'לעולם לא אבקש לצייר לי כבשה לעולם לא אבקש לצייר לי כבשה!'".

מה אתה חושב על היוצרים הקומיים של היום?

"מעולים,במיוחד לואי סי קי,  סבא ג'פטו  והטרוריסטים ימ"ש וזכרונם. מדהים איך השנים משכללות את ההומור שלהם. בכל פעם שהם מתבדחים אנשים מתפוצצים מצחוק".

דמות שאתה מזוהה איתה היא שושקה, בת טיפוחיך ופרי ידיך, אישה עצמאית, ליברלית וערומה בעולם דכאני. מה הקשר שלך איתה היום ומה מספר הטלפון שלה?

"אני מת עליה ומקנא בה על החופש הטוטאלי שלה והמחויבות העצומה שלה להנאות החיים ולאי דחיית סיפוקים. אין טעם לפרסם את מספר הטלפון שלה כי היא תמיד ערומה והאייפון שלה לא עליה".

מה המילה שהכי מצחיקה אותך ולמה?

'גיוועלד'. לא משנה מי אומר את זה: מיק ג'אגר, בר רפאלי,ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן או אפילו צורר היהודים הטוטליטרי א.היטלר. תן להם להגיד  'גיוועלד', וזה תמיד מצחיק. זה נשמע מילה שתרנגולת המציאה".

אתה מקושר להומור שחור. יש משהו שהיית רוצה להגיד לו?

"כן.  'מתי כבר תגדל, הא? ותפסיק כבר להתנדנד על אבא. לא בשביל זה הוא תלה את עצמו'."

"אגב כשהומור שחור מתנדנד על אבא יוצא לו פלפל שחור מהישבן. ודרך מה יוצא הפלפל? דרך חור שחור כמובן".

מה התפיסה הקומית שלך אם יש כזו?

"הכל מצחיק אותי: לוויות, טרגדיות אנושיות, סיפורי זוועה. בגלל זה אני ממליץ לא להזמין אותי ללוויות".

תצייר לי כבשה?

"בטח".

(כאן היה אמור להיות ציור של כבשה. אך לא נמצאו שריון וקיפוד עד סגירת הגיליון).

זאב אנגלמאיר בוויקיפדיה

זאב אנגלמאיר בבננות

אגנלמאיר מדבר על קומיקס ובאמבטיה עם ברווז

The post זאב אנגלמאיר – ראיון ר-ציני appeared first on ילדי הקומדיה.