לפני כשבוע או שבועיים שאלנו את יורשת העצר של הבלוג מה תרצה לארוחת ערב. הנ"ל חייכה את החיוך הכי כובש שלה ואמרה "קקי".
"לא יפה!" נזף בה בעל הבלוג. "לא אוכלים קקי!"
"דרור", אמרתי לו, כי אף אחד לא יודע שקוראים לו בעצם "ילדי הקומדיה", "דרור, זה היה הדבר הכי צבוע שאמרת אי פעם".

בכל זאת, בלוג הומור. וכזה שמילת החיפוש המובילה אליו היתה במשך לא מעט זמן "קקי". כי כולנו יודעים שקקי זה מצחיק. ושקקי אף פעם לא מפסיק להצחיק.

גם תום יער יודעת את זה. ובמשך השנה שחלפה מאז עשתה את שביל ישראל, לא איבדה את התובנה הזאת. את העונה החדשה של הסדרה שלה, שבה היא עושה בגרות, היא פותחת בשטף בהיר וצלול של בדיחות קקי קורעות. כי בכל זאת, אנחנו מדברים פה על תיכון, מקום שעם כל הכבוד למקומו כמוסד מרחיב דעת, התכנים העיקריים שעוסקים בהם הם הפרשות גוף לסוגיהן.

אולי היא קצת תנסה להלחם בנטיה ("אני לא מאמינה שעשיתם לי את זה! אני לא עושה הומור נמוך!"בעקבות שיבוצה לשיעור ביולוגיה העוסק, ובכן, בקקי), אבל עוד הרבה קודם אנחנו יודעים שהסכר כבר נפרץ.

בקיצור, אחרי שהתמודדה עם השביל, הביאה למסך גלריה של דמויות הזויות והוכיחה שהבית הוא לפעמים פשוט איפה שאתה גר, החליטה תום יער, האשה, המותג והאישיות, לסגור כמה קצוות וגם להכניס קצת שיפור עצמי  בתהליך. וכשחיפשה מה אפשר לעשות לעונה השניה של הסדרה שלה, נזכרה תוך הרמת משקלים מכובדים בחד"כ שבעצם העיפו אותה מביה"ס ("של השבורים") ושהגיע הזמן להשלים בגרות.

בהשקה נוצצת, שמחה, עתירת אלכוהול ונטולת קקי, הצטרפנו לתום שלבשה שמלה מהחלומות עם עקבים ותסרוקת מרשימה, הקשבנו לתודות וצפינו בחזרה לזירת הפשע.

מעצבנת אבל לפניך

הסטינג: טרופ "מישהו חוזר לבית הספר שלו" החנוק לעייפה, הטוויסט: הפעם זה באמת. איתנו: דניאל אדר, הבמאי הרגוע שהחליט שוואלה, כיף פה ולא רק שאפשר להמשיך, גם מותר ליהנות מזה. נראה שהוא מנסה הרבה פחות לשמור על החזית הרגועה וההורית הפעם. בסך הכל זה הגיוני – יש פה מספיק מורים, בעונה הזאת תום צריכה דווקא בן-ברית לחרישת מזימות.

מה יש בתיכון? יש מנהל מסוקס, מתבגרים חובבי הומור נמוך, מורים שמכוונים לטוב אבל לא יזכרו אותך אחרי 10 שנים ויועצת עם האף בעננים שלא מוכנה לקבל צ'ק. ותכף ניכנס לשיעור הראשון, ולא תגידו שלא הבנתם כבר מה הולך לקרות בו. תום כמו תום, מעצבנת, מרוכזת בעצמה וחולת צומי, היא יודעת איך להוציא מהמעצבנת את המיטב.

דמויות גם יש. התגעגעתם? אז קבלו את אסי בחזרה, ואיתה את ועד ההורים, צוות מלא של תיכון רוגוזין והכוכב החדש, ליביו קספרוב, שאצלו בבית מותר את הדברים האלה, אמא שלו מרשה לו לגרבץ. ילד זהב. אהבתי.

(בנימה אישית, מי שקרא את הפתיחה לפוסט אולי הבין שגם אמא של יורשת העצר של הבלוג מרשה לה דברים כאלה, אז אני בסדר עם זה).

האם הושלמה הבגרות? כנראה יהיה צריך לראות את כל העונה כדי לדעת. חדי העין ישימו לב שלא מדובר בבגרות אקסטרנית רגילה, אלא ממש בחזרה ללימודים – ואת זה, יודע כל מי שהשלים בגרויות (יש פה מישהו שלא?), לא כל כך עושים. אבל מה, די ברור שהיה שם שמח. בקיצור, אפשר להיות מעצבן ומענג.

"תום יער עושה בגרות" משודרת ב-yes COMEDY  וב-STINGTV בימי שבת ב-22:00

The post תום יער לא עושה בגרות appeared first on ילדי הקומדיה.

תום יער היא מותג. מותג סטנד אפ. אם באים לאחד הערבים שלה, יודעים מה מקבלים – סטנד אפ אישי ועתיר אבחנות חודרות. וזה גם הרעיון מאחורי הסדרה החדשה שלה, שבה היא עושה את שביל ישראל.

עושה, כלומר – יוצאת מאזור הנוחות שלה בלב תל אביב והולכת לקצווי ארץ למצוא נופים מרהיבים, חוויות חדשות ואת האנשים הלא אופנתיים אך טובי הלב ולהבין שגם היא קצת קרתנית וצרת אופקים.

כלומר לא. אם יש דבר אחד שתום יער – ואנחנו איתה – לומדת במהלך המסע המוטרף שלה בין השבילים והנחלים, ההזויים והמוזרים, הוא שהיא צודקת, לגמרי צודקת, וכל מה שהיא חשבה מלכתחילה היה נכון, וואללה, ההפקה אולי הולכת לאתגר אותה עם ללכת ברגל, לסחוב תרמיל ולישון באוהל, אבל בכל הנוגע לאנשים – תום יער מכירה את הסחורה. ותום יער גם לא מצנזרת כלום – לא את העצבים, לא את הסקרנות, לא את החרמנות, ובטח ובטח שלא את מה שיש לה להגיד.

בוא נעזוב את הדאחקות הברורות והצפויות על זה שקשה לה לישון באוהל, שהיא לא מבינה למה היא צריכה לסחוב את התיק הכבד הזה (אז הביאו לה חמור!) ומה פתאום לא הולכים למלון, הצילומים נגמרו. בואו נעזוב את הפינג-פונג הקצת צפוי בינה לבין הבמאי (הכעס שלו על "חוסר שיתוף הפעולה שלה" הוא כנראה הדבר הכי מעושה בכל הסדרה). לא, בואו נדבר על מה שבאמת היה שם – תצוגת הטיפוסים הכי לא טיפוסיים, יוצאי דופן וחסרי היגיון שההפקה הצליחה למצוא. והיא הצליחה.

התחלנו עם באבא גל הפרקטל שנע בצפון על ריקשה סולרית. המשכנו עם אנשי היער. הייתה לנו גם את קומונות האור והאהבה, נשות הבוטוקס בווילה על החוף ובניגוד חד להן – הנטורליסטים (כן, עירום עברי!). הייתה לנו אפילו התמודדות עם שדים בפרק על תל אביב, שבו הכל מוקצן לרמות, ובכן, הרגילות שלו. וגם שחזרנו קצת את ימי הביניים באזור ירושלים (ואפילו למדנו כמה דברים על נשים בתקופה) וירדנו דרומה לפגישה אחת אחרונה עם היפים אמיתיים בארץ הקודש. בקיצור, חבורה של טיפוסים שבאמת, אבל באמת, לא פוגשים כל יום.

מה אמרנו שתום יער חושבת עליהם? ובכן, לא תהיו באמת מופתעים. לא באמת נרשמו כאן רגעי הפיכת עור וגילויים מרעישים. אבל כן הרגשתי שנחשפה פה שכבה – תום מתחברת בקלות לכל מי שרוצה לדבר, אבל גם מרגישה מיד בצביעות, ברצון לנצל או להיבנות מההשפלה (אשת הבוטוקס, אני מסתכלת עלייך). אבל תנו לה להתבטא, תנו לה אנשים שבאמת מרגישים נוח, והיא תרוץ איתם ערומה לים בשחרור עצמי של ילדה בת שלוש.

ואל תשכחו להוסיף לעסק גם דמויות! בעלת הצימר, הבוטנאית הבעייתית, צלם הפפראצי של חיות, הסקסולוגית ומטפלת בלישה ועוד דמויות שדווקא כן הייתם מצפים למצוא לאורך שביל ישראל. כל אחת מהן חדה, שנונה, פרועה ומצחיקה יותר מהקודמת ואומרת את כל מה שהמופיעים לא אמרו.

השורה התחתונה? צחקנו בקול רם!

יס קומדי, שבת, 22:00. ו-VOD

The post תום יער עושה את השביל – ביקורת סדרה appeared first on ילדי הקומדיה.